ערכין פרק ו

מִשְׁנָה הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָׁה, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּשֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה, יִדּוֹר הֲנָאָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אַף הֶעָרֵב לָאִשָּׁה בִּכְתֻבָּתָהּ, וְהָיָה בַּעְלָהּ מְגָרְשָׁהּ, יְדִירֶנָּה הֲנָאָה, שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה קִינוּנְיָא עַל נְכָסִים שֶׁל זֶה, וְיַחֲזֹר אֶת אִשְׁתּוֹ. גְּמָרָא. מֹשֶׁה בַּר עַצְרִי עַרְבָא דְּכַלְתֵּיהּ הֲוָה, וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ, צוּרְבָא מֵרַבָּנָן הֲוָה, וּדְחִיקָא לֵיה מִלְּתָא. אָמַר אַבַּיֵי: לֵיכָּא דְּנִיסְבֵּיהּ עֵצָה לְרַב הוּנָא, דְּלִיגָרְשָׁהּ לִדְבִיתְהוּ וְתִתְבַּע כְּתֻבָּתָהּ מֵאָבִיהָ, וְלִיהַדְרָהּ מֵהַדְרִי. אָמַר לֵיה רָבָא: וְהָאַנָן, "יִדּוֹר הֲנָאָה" תְּנָן! וְאַבַּיֵי? אַטּוּ כָּל דִּמְגָרֵשׁ, בְּבֵית־דִּין מְגָרֵשׁ? לְסוֹף אִיגְלָאִי מִלְּתָא דְּכֹהֵן הֲוָה. אָמַר אַבַּיֵי: בָּתַר עַנְיָא אַזְלָא עֲנִיּוּתָא. וּמִי אָמַר אַבַּיֵי הָכִי? וְהָאָמַר אַבַּיֵי: אֵיזֶהוּ רָשָׁע עָרוּם? זֶה הַמֵּשִׂיא עֵצָה לִמְכֹּר נְכָסִים, כְּרַבָּן [שִׁמְעוֹן בֶּן] גַּמְלִיאֵל. בְּרֵיהּ שַׁאנִי, וְצוּרְבָא מֵרַבָּנָן שַׁאנִי.

[פִּסְקָא]. הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו, מַעֲלִין לוֹ תְּפִלִּין. הַהוּא גַּבְרָא דְּזָבַן לְנִכְסֵיהּ, אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יֵימַר. אָמַר לְהוּ: סְלִיקוּ לֵיהּ תְּפִלִּין! מַאי קָמַשְׁמַע לָן? מַתְנִיתִין הִיא: הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו, מַעֲלִין לוֹ תְּפִלִּין. מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם הוּא דְּסָבַר מִצְוָה קָא עָבִידְנָא, אֲבָל לְעִנְיָן זְבוּנִי, מִצְוָה דְּגוּפֵיהּ לָא זָבִין אִינִישׁ, קָמַשְׁמַע לָן.