|
כריתות פרק ה
דם שחיטה
[פִּסְקָא]. דַּם [הַקָּזָה], שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת בּוֹ, חַיָּבִין עָלָיו. אִיתְּמַר: אֵיזֶהוּ דַּם הַקָּזָה שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כָּל זְמַן שֶׁמְּקַלֵּחַ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִטִּפָּה הַמַּשְׁחֶרֶת וָאֵילָךְ.
|
|
|