|
עלינו להבין היטב כיצד יתנהג הילד בעמדו נוכח תפקיד שהוטל עליו. עלינו לראות את כל הגונים שבהם מתרחש תהליך זה. תגובתו לתפקיד החדש אינה תופעה יחידה. כל חייו של ילד זה טבועים באותו סגנון חיים. הליקוי מתגלה בגישה של הילד בבואו למלא חובה כל שהיא. כל עוד לא דרשו ממנו כלום, כי עוד לא עמד בפני קושי, לא תכירו בו מאומה. אין אתה עומד על מצבו של ילד ומבחין עד כמה הוכן לחיים, אלא אם כן אתה מסתכל בו בתנאים החדשים. אנו אין שעתנו פנויה לחכות עד שנלמד את כל ההורים כיצד להכין את הילד לחיים; אין אנו רשאים להמתין עד שהילד יעבור עבירות קלות או חמורות. כיוון שמדע החינוך הגיע למדרגת התפתחות מסוימת, הוא לא יסתפק עוד ברדיפה אחרי שגיאות בודדות. עליו לחשוב על גישה כוללת לחינוך. אם קנה המורה הבנה פסיכולוגית רבת פרי ורווית אמת החיים, הרי הושג כבר הרבה. אך לא די בכך שהמורה ידע לתאר את הליקוי שמצא בהכנת הילד, או שידע לספר כיצד נתהווה הפגם, אם מתוך פינוק יתר או מתוך חוסר אהבה. אולי יכולים אתם לתאר כיצד מציירים תמונה, אך אינכם מוכשרים עדיין לצייר. כל אדם מסוגל להתאמן באמנות החינוך וללמדה. דרושה שאיפה בלתי פוסקת כדי להתאים את חיי היום-יום לאידיאל של החיים החברתיים, ולהכין את הילד לכך. ומנין תבוא ההכנה הראשונה לחיים חברתיים? במלה "חברתיות" אני מבין אידיאל בלתי מושג, שאנו מדמים בנפשנו, הואיל וכל כוחות אנוש לא יספיקו לכך. הגורם העיקרי הוא לדעת להשתמש באומנות החינוך, ולהניע את הילד לכך שישאף לאידיאל הרם והנישא של חיים חברתיים. רק באופן כזה נעצור סטיות המובילות את הילד להיות קשה חינוך, או מוליכות אותו לנברוזה, שכרות, פרברסיות מיניות, התנהגות פלילית. |
