|
הפסיכולוגיה האינדיבידואלית היא המשנה הברורה ביותר באשר לזיקת הפרט אל הבעיות שבחיי החברה, ולפיכך היא גם פסיכולוגיה סוציאלית, ונעשתה כבר כיום קניינם של כל הוגי הדעות ואנשי הרוח. תורת הנחיתות משמשת לכל הפסיכולוגים, לכל רופאי מחלות הנפש והפדגוגים מפתח הכרחי, שאי אפשר להתעלם ממנו, ואי אפשר להבין בלעדיו את קשיי החינוך, העצבניים, הפושעים, המתאבדים, הסובאים ובעלי ליקויים מיניים. אף זה שהתנגד לה או שהתעלם ממנה, גם הוא נהג לחקור את עקבות הרגש החברתי והשאיפה להערכה. דרך זו שכבשה הפסיכולוגיה האינדיבידואלית בשאלות החינוך עתידה להשתכלל ולהשתלם ולא להיבטל ולצאת מן העולם. |
|
כלל זה יהא זה נקוט בידינו: רגש הנחיתות מוטבע בנפשו של הילד בחמש שנות הילדות הראשונות, וכרוך בו חוסר רגש חברתי וחוסר אומץ לב. חיפוש אחר הוכחות להישגים, פחד מפני בעיות חדשות, בריחה מהתמודדות, חיפושים אחרי הקלה מדומה: העדפה של הצלחה מדומה על פני כיבוש הקשיים. |
|
רק שתי הערות נוסיף, למנוע חילוקי דעות שטחיים ומיותרים: ראשית: לאושרנו אין ההתפתחות האנושית צריכה לחכות עד אשר כל תינוק בעריסתו יחקור לדעת, מהו המועיל ומהו הבלתי מועיל בחיים. קביעת דבר זה היא מחוץ לשפיטה האנושית, והיא מובנת לשכל האנושי החריף יפה יותר מאשר למטומטם. אך לפי כל הניסיונות האנושיים, הבדל זה קיים ופועל גם אצל הפרט וגם אצל ההמון. שנית: דרכה של הנברוזה וכן של קשי החינוך, בהיותה טבועה במידה שונה, נוטה לשני עברי החיים. |
