חרמות נגד בתי ספר מודרניים

אפקים, חוברת ב' יוני 1958

מילות מפתח: חרם, חינוך ישן

אנחנו הח"מ מצאנו חובה בנפשנו להקהל ולעמוד על נפשנו לשוב לחזק הישנות, לחזק הגדרות אשר גדרו לנו קדמונינו זיע"א לאסור איסור ללמוד חכמות חיצוניות, אפילו אותם המותרים ע"פ דין ללמדם עכ"ז אסור ללמוד אותם מפי מורה המיוחד ומקבל פרס מחו"ל, וכן לאסור לימודי כתבים ולשונות זרים לבלי יתלמדו בכנופיא בכל מקום שיהיה, לא בבית ספר לבדו ולא לספחו לבתי ת"ת אפי' לעשותן טפל דטפל כלל וכלל אפי' ע"י משגיח יר"ש כאשר נעשה בראשונה בשנת ו"בחרת" ושוב נתחזק בשנת תבר"ק ונשתלש בשנת ה"כת"ר" וברביעית בשנת תרל"ב אשר הטילו חרמות ונידויים וקללות על כל המיסדים בתי לימוד כאלו בין קהלותינו האשכנזים, ועל המלמדים ועל הבאים בתוכם ללמוד, ועל אבות הילדים ועל כל המסייעים לזה, בגלוי ובסתר, וראשונים כמלאכים מי יבא ומי יחוש להרהר אחרי דבריהם כגחלי אש, הקיימים לעד ולנצח נצחים. אולם למען לא ימצאו הבאים אחרינו למצא פתח חרטה באיזה סניף קל לפרש דבריהם כרצונם לפרוץ בין הגדרות האלו, לכן באנו לקבל עלינו האיסור הנ"ל מחדש ולפרשו באר היטב בכל פרט. האיסורים הישנים והחדשים רובצים על כל לימודי לשונות נכרים, זולת תוה"ק בינותינו האשכנזים יושבי עה"ק ירושלים תובב"א וכל אגפיה וכל סביבותיה (ומסתמא ממנו יראו כן יעשו ג"כ אחינו הספרדים יצ"ו) אפילו רק בשלשה יחד איסור הוא, וכל אה"ק בכלל האיסור, הגזירות והחרמות הם אפילו על לשון המדינה ג"כ, הגזירות והחרמות רובצים על כל הבאים ללמוד וללמד, ואפי' בשכר, והן להמלמדות, ועל כל המיסדים והמסייעים, ואבות הילדים והילדות, יהיה מי שיהיה, ואפילו ללמוד ביחיד מאיש מיוחד אפילו לזמן קצר ואפילו ליום אחד, הגזירות והחרמות נאמרו בין על הזכרים בין על הנקבות תינוק ותינוקות גדול וקטן שם הוא, הגזירות והחרמות נאמרו עלינו ועל כל הבאים אחרינו, ואשר יעלו עוד לשכון כבוד באה"ק עד זמן ביאת גואל צדק בב"א, וכל סניף ושום ספק אשר יוכל להסתפק בפירושן של אותם הגזירות הכל הוא להחמיר ולא להקל כלל. כל זה הוא פירושן של הגזירות והחרמות הקדומות, כאשר ידענו נאמנה, וליתר תוקף ועוז הננו אנחנו מקהילות אשכנזים יחדיו יושבי עיה"ק ירושלים ת"ו מקבלים עלינו עכשו מחדש בגזרות נח"ש בחרם גמור וחמור, בו נדוי, בו שמחאו, ובכח תוה"ק הננו מחזקים ומטילים החומרות הנ"ל על כל יושבי עיה"ק ירושלים ת"ו למקהלות האשכנזים ועל כל העולים מהיום עד בגו"ץ בב"א, והעובר על כל דברינו אלה ורבצה בו כל האלה מוחרם ומובדל הוא מעדת ישראל וכו'...

על החתום: הרב מבריסק דליטא, 3 חברי הבי"ד ועוד 275 חתימות

ב"ה.
בבית יש ראינו שערוריה, והתורה חוגרת שק כאבילה עטויה, כי נמצאו בעיר אלקים איזה אנשים מיסדים בית לימוד לנערי בני ישראל, ללמדם ספר ולשון נכריה לימודיות ונימוסיות אוה"ע, והגם שתחילתם רק ומתוך באמרם שיהי' עפ"י משגיחים יראי ה' וילמדו עיקרי תוה"ק. אבל באשר ידוע לנו אחרי הבחון שסופו קשה ואחריתה מרה כלענה, שיעשו הלימודיות והנימוסיות של אינן ישראל עיקר ותוה"ק כטחי טפל ח"ו, וגם כבר נודע ובדוק אשר הדבר הרע הזה גורם להשכיח מישראל תורתנו הקדושה ופורקת יראת ה' מעל ילדי בני ישראל ושורש פורה למינות ואפיקורסות, וכאשר פשתה המספחת הזאת בחו"ל רבו המתפרצים מאדון אל חי ובנו להם במות בעל קארשול), ומהם יצאו ללא אמונה ומרעה אל רעה יצאו, בשם ישראל יתכנו וכמשפטי הגויים לא יעשו, ולבם לא נכון עם ה' ובברית הממשלה לא יבואו - ובעוונותינו שרבו, צרעת ממארת הזאת נגע עד שער עמינו עד לב ירושלים עה"ק, אוי לעינים שכך רואים, אשר ח"ו לא תהי' כעיר הנדחת, אוי להם מעלבונה של תורה ובשגם הבאים לשם ה' להסתפח בנחלתו כל מגמתם לקנות שלימות הנפשי ולהקדיש כל ימיהם וליליהם כולו קדש לה', על זה דוה לבינו על אלה חשכו עינינו, כי נלכדו בשחיתותם ונתפשו במצודה רעה הזאת גם אנשים כשרים ההולכים לתומם ולא יראו את הנולד והנחש הכרוך בעקבה, או מפניות אחרות המסמא את העינים, ואחרי כל העצות והתושיות ועיין היטב ע"פ דת תוה"ק בהתאסף יחד כל ראשי ויחידי סגולה רוב בנין ורוב מנין וב"ד צדק מכל כוללות האשכנזים אשר פעה"ק ירושלים תובב"א, ועלינו כולנו בהסכמה ובדעה אחת בלב שלם ובנפש חפצה, וגוזרים בגזרה חמורה ואוסרים באיסור גמור בכל תוקף גזירות ואיסורים החמורים מתקנת חז"ל ובכח תוה"ק, אשר כל איש ישראל מאחינו כל כוללות האשכנזים אשר ישבו פה אתנו היום ואשר יבואו אחרינו לא יתדבקו ולא יתקרבו לבא בבית הלימוד כזאת או לתת מבניו ומבנותיו להתלמד שמה, לא בקביעות ולא באקראי סחור סחור וכו', וכל מי אשר יעבור על הגזירה והאיסור הזה וילך להתלמד בבית כזאת או שיתן מזרעו שמה הרי הוא בכלל פורץ גדר כו' לא יאבה ה' סלוח לו ורבצה בו כל האלה ויבדל מקהל עדת אשכנזים וחלק לא יהי' לו בכוללות האשכנזים, והתקנה והאיסור הזאת הוא חק ולא יעבור לנו ולבנינו עד עולם, וירא את דבר ה' ישמע לקול דברינו הנאמרים באמת ובצדק בדין וביושר ויתברך מאלקי אמן.

היום ט' סיון שנת ובחרת בחיים לפ"ק פעה"ק ירושלים תובב"א.

על החתום:
ישעי' בארדאקי, יוסף זונדל סלאנט, שמואל סלאנא ו58 רבנים ועסקני החלוקה.
בין החתומים גם דוד טביא מלאמזע, אביו של ר' יהושע ילין.

בהתאסף יחד אנחנו ראשי כוללותנו אשכנזים הי"ו פעה"ק ירושלים ת"ו על אודות האשה שבאה לפעה"ק להיות מלמדת את נערות בנות ישראל מלאכה וכתב ולשון, אשר לזאת תחרד לבבנו על השערורי' הזאת צרעת ממארת היא, אשר תפרח בעיר אלקינו ח"ו ולצודד ע"ז נפשות נקיים ילדים וילדות להשרש בלבם שורש פורה, ולהדיח את צאן קדשים ממרעיתם וכו', ולמען תפוס את לבם בנעוריהם ח"ו, אהה, הנוכל עמוד בדבר הזה, ולא נזעק מרה על הפרצה הזאת. וכאשר כבר הרעישו בקול עוז ע"ז הראשונים כמלאכים הגאון הגדול רשכבה"ג הרב ר' עקיבא איגר זיע"א (א"ה כאשר העידו תלמידי רבינו עקיבא איגר ז"ל ששמעו מפיו הקדוש על "השקאלעס" (שוהלען) יהרג ועל יעבור עכ"ל. וא"ל ראיה ברורה מש"ס ע"ז דף כ"ז ע"ב ע"ש ואם חתם מחשש שמא יבא לידי מינות קו"ח באלו הפותחין פתח חטאת מושכי עון בחבלי שוא וגדרו בעד הרעה הזאת בכל אשר הי' לאל ידם בראותם את הנולד והנזק אשר יגרום הענין הזה לכלל אמונתנו הק', והן זה שנים כבירים אשר נשמע הדבר הזה פעה"ק והתאספו הנ"ל פה אז ראשי הכוללים ואסרו איסר וחרם דאורייתא שלא יביאו אנשי כוללינו אשכנזים הנ"ל את נעריהם ואת נערותיהם לבתי לימוד כאלה, הס כי לא להזכיר ומאן ספון ורקיע לעבור ח"ו על דבריהם הראשונים וספיר נזרתם ואיסורא כדקאי קאי.

והנה עתה לעת כזאת אשר המצודה רעה פרושה עתה פה לפנינו היא המשלחת האשה הזאת, אשר באה לפה לייסד הבית לימוד כתב ולשון ומלאכות לנערות כנ"ל, ורואים אנחנו את הנולד והנצמח מזה בעוה"ר, אשר ע"כ הסכמנו יחד לחדש האיסור הנ"ל וגוזרים אנחנו בכל חומר וחוזק ותוקף אשר לא יביאו כל נפשות כוללינו האשכנזים הנ"ל את נערותיהם אל בית לימוד
הזאת וכו'. וכל העובר על דבר הגזרה וההסכמה הזאת, ורבצה בו וגו', ומלבד אשר ענש יענש כל העובר על ההסכמה הזאת בדבר החלוקה מהכוללים...

על החתום:
משה יהודה ליב, בעל תפארת ירושלים, נחום בהרמ"א הרב דשדין, יוסף זונדל סלאנט ועוד 23 רבנים ודיינים.

ביום כ"ט באייר תרט"ז נקרא פראנקל ע"י החכם-באשי לאספה, שתעודתה היתה להחליט בדבר, אם יהודי ירושלים מקבלים את בית התלמוד החדש. והנה פראנקל מתאר את האספה הזאת, אספה היסטורית בנוגע לחנוך והשכלה בעיר הקודש:

"עשרים ושמונה זקנים בהדרת פני שבה", הגדולים בתורה וביראה בכל ירושלים מכל העדות, נאספו ביום ההוא יחד אל בית ועד החכם-באשי. זאת היתה בפעם הראשונה, מיום התפלגו האשכנזים מהספרדים, שנאספו יחד. המזכיר כתב פרוטוקול - מה שלא היה נהוג מאז. החכם באשי ישב בראש, לשמאלו חכמי ופקידי עדת הספרדים: דוד חזן, שלמה הלוי, מרדכי ששון, חיים פיזאנטי, מאיר פניזל, דוד קוריו, יעקב הלוי, משה מיוחס, יהודה פאפו, בכור כהן, אליהו מוגדר, יעקב פינצי, דוד כהן, חיים גאגין. אחרי הספרדים ישבו ראשי האשכנזים הפרושים: הרב ישעיה בארדאקי, הצדיק ר' יוסף זונדל סאלאנט; פקידי עדת האשכנזים החסידים: ר' ניסן באק, ר' מרדכי אהרן; פקידי עדת אוסטריה: ר' מנשה שמלקא הורוביץ, ר' משה יוסל; פקידי עדת ווארשא: הרב אליהו יהודה דייכעס, ר' מרדכי מאיר רונינזאהן; פקידי עדת חב"ד ר' שלמה עפשטיין ופקידי עדת הא"ד: הרב יהוסף שווארץ ור' משה זאקס. מלבד אלה השתתפו באספה שני הרופאים הד"ר ניימאן, פקיד בית המרפא רוטשילד, וד"ר פרענקעל, פקיד מונטיפיורי. ממול עשרים ושמונה הזקנים ישב ד"ר פראנקל.

אחרי אשר ברך פראנקל את "סנהדרין עיר הקדש", דבר ר' ישעיה בארדאקי בשם האשכנזים, שכולם שתקו בכל עת האספה. כל דבריו היו עברית. הוא בקר את בית-הספר העומד להוסד במלים אלו:

"מה לנו ולבית ספר? האין לנו עדת הפרושים, כמו לכל קהלות האשכנזים חדרים רב מדי, אשר שם ילכו בנינו לשמוע בלמודים? אורח החנוך הרשום בקול המבשר, ללמד את בנינו מוסר ותורות כמו במשחק ודרך שעשועים, להורותם בלי עמל רוח ויגיעת בשרים, להרגיל לשונם לנגן בזמירות אמונה ולהסכינם בתנועת גוף (התעמלות), אולי גם לפזז ולכרכר במחול - הנהו על פני כלו שוא ונתעה! אין להקל, כי אם להכביד את עבודת הלמוד על שכם הילדים, למען תכבד גם יקרת התורה בעיניהם. מדוע ניתן ונוסיף עוד אמץ וכח לבנינו, וגם רגעים (הפסקות) ועתות שעשועים להשיב את נפשם, בעת היות כולם בריאים". על שאלת פראנקל אם בתורות האמונה, בהכנת התפלה ובדבור צחות בלשוננו ובלשון הארץ (היינו עברית) אשר אנחנו יושבים בה, הנהו בנגוד לחוקי הדת?" ענה בארדאקי, בהביעו את דעת כל האשכנזים פה אחד: "בתי החנוך, שילמדו בהם דבר מבלעדי התלמוד, אם גם אינם בנגוד לחוקי האמונה, הנם בכל זאת כמעט תמיד הסבה למרוד באחרית הימים בדת ולהמירה, כראותנו מופתים נאמנים כאלה בארצות איראפע. אחי ילידי המזרח היושבים פה לא ידעו, אבל אתה ידעת את משה מדסוי, ורוחו היא המדברת מתוך מחברתך "קול מבשר". כל אשר שמת לחוק בה ללמדו בבית-החינוך איננו רק לריק וללא הועיל, כי אם לכליון ושחת לכל עבריו וביתר עוז לאמונה. בני, ורבים כמוהו, וגם כל בני הקהלות, לא יחלו ללמוד רק בתלמוד, בלי הכין את נפשם במאומה."

להיות שנדבקו מודעות ע"ד התיסדות קבוץ ילדים קטנים, בני שלוש וארבע עד שש בשם "גן ילדים עברי", ואם אמנם לא נודע לנו מטרת הקבוץ הזה, אם ללמדן לשונות ומדעות זרות, שכבר נאסר ע"י הרבנים הגאונים האשכנזיים ז"ל, ואין בידינו וביד שום ב"ד כוח ורשות ע"פ ד"ת לבטל או להקל לאשכנזים באיסור ההוא ח"ו - או מטרת הקבוץ הזה לאיזה ענין אחר הנעלם מאתנו לעת עתה, כי לא באו המיסדים להמלך ולשאול רשות, אך זאת נדע כי הגן הזה לא יגדל פרי קודש הלולים, ויסיר את לב הילדים מת"ת ללכת בדרכים עקלקלות.
ולכן הננו מודיעים ומזהירים בעם ה' שלא ימסרו בניהם לגן הילדים, ולא יעתיקו ילדיהם מת"ת של תשב"ר בכל הדרך אשר הלכו בה אבותינו ואבות אבותינו מעולם, והחס על נפשות ילדיו יזהר מאד שלא ימסרם להגן הזה. וזכות תוה"ק יעמוד לנו ויקוים בנו מ"ש אין פרץ ואין יוצאת והשי"ת ישמור את עמו לעד, כעתידת הבעה"ח ביום ב' א' דחוהמ"פ תרס"ג".
נאום חיים יעקב מקאוונא, נאום שאול אלחנן בהר"א ז"ל, נאום ארי' ליב בהרא"ד ז"ל, (מקום חותם בד"צ האשכנזים)

נאום ליפמן דוד במהר"י ז"ל דומ"ץ, נאום יוסף יהודה בר"ד הלוי ז"ל, נאום אברהם בלא"א מהו' דוד הכהן ז"ל (מקום חותם בד"צ האשכנזים החסידים)

דברי הב"ד הגדול שבירושלים עה"ק תובב"א הני תלתא צנתרי דדהבא הגאונים האדירים צדיקי יסודי עולם - כחו"ח לפ"א - ה' עליהם יחי'

בעזהש"י
זה איזה שנים באתי בכתובים - ומסרתי ליד הרה"ג הצדיק המנוח מו"ה יעקב ליב לעווי זצ"ל אשר האיסור על הקמת בתי ספר (הנק' שקאלעס) באה"ק לכל פרטיו ודקדוקיו של האיסור (כאשר בא בדפוס כמה פעמים) הוא בתקפו ועוזו, ולא הוחלש אפי' כחוט השערה, ואין בכח שום אדם להתירו. כי יסדוהו גאוני קדמאי צדיקי יסודי עולם, מצוקי ארץ, נבג"מ, וגם הוא סייג לתורה שאי אפשר להתירו - גם אם יתקבצו כל חכמי ישראל אינם רשאים ואינם יכולים להזיזו אפי' זיז כ"ש, ויען כי שמעתי עתה אשר ימצאון דוברי האומרים כי התירו פרושים את הדבר ח"ו, לכן באתי עתה בדברי שנית לאמור, כי דברי המלעיזים שוא ושקר, באתי עה"ה היום יום ו' עש"ק ז' אדר תרנוא"י לפ"ק פה עיה"ק ירושלים תובב"א.

על החתום משה יהושע יהודה ליב דיסקין מבריסק.

הנה כבר נודע מתוקף האיסור שנעשה פעה"ק ירושלים תובב"א מהרבנים הגאונים וצדיקים שהיו בדור שלפנינו וגם אח"כ מהגאונים זצ"ל הבאים אחריהם וכמו שכבר נדפסו דבריהם, פעה"ק וכידוע לאסור איסור חמור וכולל על אחינו כוללות האשכנזים שבאה"ק הי"ו לבל יתנו את בניהם ללימוד בבתי הלימודיות (שנק' שקאלעס) ושלא לסייע בידי העוברים על איסור זה. ועתה באתי להודיע ולהזהיר לאחב"י יראו ה' וחושבי שמו, שהאיסור הנ"ל הוא גם עתה בתקפו בכל חומר האיסור ואין שום ב"ד יכולין לבטלו וחלילה לא יזיז שום איש לפרוץ גדר התורה ולעבור על האיסור הנ"ל וגם שלא לסייע בידי העוברים ע"ז ח"ו. ובטוחים אנחנו בהשי"ת ששארית ישראל לא יעשו עולה ומכשול איסור ח"ו ולשומעים יונעם ותענ"ט. ובזכות זה נזכה לקרב קץ גאולתנו ולראות בנחמ"ת ציין לפק.
ו' עש"ק ז' אדר.

על החתום שניאור זלמן שניאורסון, אבד"ק לובלין.

גם אני הנני בא על החתום ועל הגלוי, שהאיסור הנעשה זה ארבעים שנה מהרבנים הגאונים הצדיקים זצ"ל שהיו אז בפעה"ק תובב"א בהסכם כולם (וגם אני הח"מ הייתי אז עמהם זצ"ל) לאסור איסור על אחינו כוללות האשכנזים הי"ו לבל ילמדו בבתי ספר (הנק' שקאלעס) - וכן חזרו ונשנו כ"פ בהסכם הרבנים הגאונים הצדיקים זצ"ל שבאו אח"כ לשכון כבוד בה עה"ק ירושת"ו - האיסור הזה הוא בתוקפו וגבורתו עד היום ואין שום ב"ד יכול לבטלו. והאם נמצאו ח"ו איזהו אינשי דלא מעלו העובדים ע"ז אין בידינו למחות. ואנחנו את נפשותינו הצלנו. ומי ששומע לדברינו יחולו רב ברכות על ראשו.

בעתירת החותם בברכה יום ו' עש"ק ז' אדר תרנ"ו פה עה"ק ירושלים ת"ו.