ישיבת סלונים

מתוך האוסף "פרדס"

מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם
בעריכת שמואל מ. מירסקי


תקציר:
ישיבת סלונים מיום היווסדה ועד לחורבנה בימי מלחמת העולם השניה, שארית הפליטה הגיעה לארץ והקימה את הישיבה מחדש.



עתיקת יומין היא ישיבת סלונים. ר' משה לימא, בעל החלקת מחוקק נזכר כר"מ דסלונים. התאריך הרשמי שבפנקס הישיבה מתחיל משנת תקצ"א. כנראה נתחדשה הישיבה בהשפעת קול הקורא של רבנו חיים מוולוזין שקרא ליסוד ישיבות ובתי אולפנא.

גדולי עולם שימשו בה רמי"ם. ממייסדי הישיבה נזכר בפנקס הישיבה, רבי שלמה זלמן ב"ר משה כהנא וכתוב עליו,
...צדיק חו"ב ויר"ש מרבים שמו נודע לשם ולתהילה בצדקתו וענוותנותו והילוכו בקודש... הוא הכין בישיבות הגדולות, נטע עץ חיים, למד ולימד תורה ברבים וחפץ ד' בידו הצליח להשאיר אחריו ברכה.

ידוע שאחד מראשיה עד שנת ת"ר היה הגה"צ ר' אברהם וויינברג, שיסד אח"כ שולשלת אדמורו"ת סלונים. סמוך לאותו זמן פעל כראש ישיבה שני רב מפורסם בשם רבי משה יחזקאל. הוא היה תלמיד חבר להג"ר ישראל מסלנט. חיבורו חידושי מהר"ם על מסכתות הש"ס מעיד על דרך לימודו עם תלמידיו.
בשנת ת"ר - תרט"ו שימש ר"מ, החריף הידוע הג"ר לימא אלקוביץ, שהג"ר אייזל חריף אב"ד סלונים התבטא עליו "לימא כתנאי".

כראש ישיבה בשנת תרט"ו שימש הגר"י יצחק יהושע. והג"ר דוד'ל מנאווארדאק בעל ה"גליא מכסת" כותב עליו:
"חד ומיוחד מחריפי ובקיאי. מעודו לא מש אוהלו מאהל התורה. תורתו אומנתו על בית ישראל הדרתו".
הוא היה דודו של הג"ר מרדכי גימפל יפה המזכירו כמה פעמים בספרו "הדרת מרדכי" ומכנהו בשם גאון. תוצאות חידושיו בשיעורי הישיבה הם ספריו "פני האדם" ו"תשבי".

תקופה ארוכה שימש ר"מ ראשי הג"ר יהודק ווערניקובסיק, מתרכ"א עד תרנ"ח. ונקרא בשם ר' יהודא חריף. הוא הסתופף בווילנא בצילו של הגאון ר' ישראל מסלנט ורבו זה הפליג בשבחו כחריף גדול ובקי בכל מקצועות התלמוד, הפוסקים ומפרשיהם. הכירו אז גם הגאון רבי איזל חריף ועל פיו נתקבל כר"ם בסלונים בשנת תרכ"א. מלבד חריפותו וגדולתו התלמודית היה ידען גדול גם בחכמת הקבלה. כל ימיו נכסף לעלות לארץ ישראל וכך רשום בפנקס הישיבה:
"הרב המאור הגדול חריף ובקי יר"א מרבים כבוד הרב מוה"ר רבי יהודא ברבי יצחק כהיום הזה עשר שנים אשר הוקם על לר"מ רבתי דקיק להעמיד תלמידים הרבה מופלגי תורה, יאמץ ד' חילו. ונדבר בפירוש באם ירצה הרב הר"מ לעלות לאה"ק מחויבים אנחנו מנהיגי הישיבה ליתן לו אז סך חמישים רו"כ נוסף על שכירותו וכו'. באע"ה ג' לחודש אייר תרל"א.


הגר"ש יגל שליט"א,
ראש ישיבת סלונים-ארץ-ישראל

בשנת תרס"א עלה לא"י, הגיע כחולה לטבריא ושהה שם ירחים אחדים וזכה להגיע לירושלים עיה"ק א' דר"ח אדר, ובו ביום שבק חיים לכל חי (מפי הגרי"מ חרלפ שליט"א). מקצת חידושיו ראו אור הדפוס בספריו "פני יהודא" ו"לקט התורה".

מבין ראשי הישיבה המשנים שבאותו זמן ידועים הג"ר יצחק בן הגאון רבי לימא שהזכרנו והג"ר צבי הכהן ריזיקוב, (בנו הר"מ ריזיקוב שליט"א כעת בברוקלין) ממיצעט, אח"כ ר"מ בסובלק. משנת תרנ"ח עד תרס"ה שימש בה ראש ישיבה הג"ר אברהם צבי קופלוביץ.

משנת תרס"ו ואילך שמש בה ראש ישיבה ומנהלה הראשי הגאון המפורסם ויבלח"ט רבי שבתי יגל שליט"א חניך ישיבת וולוזין מתקופת הנצי"ב והגרח"ס. תקופה זו הייתה תקופה מיוחדת בחיי הישיבה, כי הר"מ הנ"ל פיתחה והרחיבה והרים עוד יותר את קרנה. הגר"ש יגל שליט"א הגדיל את הישיבה בכמות ואיכות ומרובים היו תלמידיה. במיוחד ביסס והרחיב את הישיבה הגדולה והוציא הרבה תלמידים מובהקים, שהתפרסמו בעולם התורה בדרך לימודם ובנועם הליכותיהם.

מלבד שאר הרמי"ם המשנים המובהקים והמשגיחים שבישיבה בתקופה זו יש לציין את:
בנו של הגר"ש יגל ראש הישיבה, הרב הגאון ר' פרץ יגל שליט"א, כעת בארה"ב,
ואת המשגיח האחרון הרה"צ ר' אברהם צבי ליטובסקי הי"ד, ששקד על חינוכם המוסרי של תלמידי הישיבה עד חורבן גלות פולין.

יש להדגיש ולציין את חלקם הרב של רבני קהלת סלונים, שהאירו פני תבל בתורתם וצדקתם: כהג"ר איזל חריף,
הג"ר יוסף רוזין,
הג"ר יוסף שלופר,
הג"ר ר' מרדכי ווייצעל,
הג"ר ליב פיין זצוק"ל

שכולם עזרו והשפיעו על הישיבה.

את שושלת אדמור"י סלונים הרבנים הצדיקים:
מוה"ר ר' שמואל,
מוה"ר ר' ישכר ליב
ומוה"ר ר' אברהם וויינברג זצוק"ל

ואת בעה"ב החשובים גדולי תורה ויראה:
כר' ירוחם ווייסברם, אח"כ רב במוסקבה,
ר' אליעזר יוסף קלאצקין, חותנו של הגר"ש יגל ראש הישיבה,
ר' עקיבא יוסף בריל,
ר' בצלאל קוניצא
ור' יוסף שרשבסקי
זיכרון צדיקים לברכה,
ושאר הבע"ב שהחזיקו בעול הישיבה ושקדו על פיתוחה. וקצרה היריעה כאן מלהעלות את הדברים לפרטיהם.

כמאה ועשרים שנה התקיימה הישיבה בקהלה הקדושה סלונים. עם חורבן הגולה הושמדה קהלת סלונים העתיקה והמפוארת על כל אנשיה טף ונשים, ביניהם ארזי הלבנון אדירי תורה ורבה האחרון של סלונים הגאון ר' יהודא ליב פיין הי"ד. ומד' הייתה זאת, כי ברוב חסדיו ניצל ראש הישיבה הגר"ש יגל שליט"א עם חלק מהישיבה לווילנא, שמשם הגיע לארץ ישראל ושם שארית ופליטה לישיבת סלונים בהיווסדה מחדש בשנת תש"ב בארץ ישראל.