עולי הגרדום העולים בסערה השמיימה

חרות צו - מאי 48



מילות מפתח: גרדום

החיים אינם העיקר בחיים.
החרות חשובה מן החיים.
על ברכי התורה הזאת - תורת המרד, תורת החופש - חונך הנוער העברי, שהתקבץ מן העיר ומן הכפר, מקרוב ומרחוק, "משמאל" ו"מימין", מכל השכבות, מכל העדות ומכל הגלויות, סביב דגלו של הארגון הצבאי הלאומי.
רבים היו שקמו נגד תורה זו - והיא הדבירתם.
רבים היו שלעגו לתורה זו, והיא השתיקתם.
כי תורת אמת היא, תורת אלוהים חיים, שלא רצה בעבדים, שלא רצה בשעבוד, שברא את האדם בצלמו, כאדם חופשי, שאינו שומע לאדון-עריץ אלא לקול מצפונו.

ובשם תורה זו יצא לקרב מאיר פיינשטיין; בשם תורה זו קם להלחם משה ברזאני.
קם דור חדש בארץ.
דור שטיהר את נשמתו מזוהמת הכניעה.
דוד שהחיה בדמו, בסבלו ובגבורתו את מסורת הקדמונים - כובשי כנען ומורדי יהודה.
דור שהפך את נס הניצחון של מעטים נגד רבים למציאות חדשה. דור שהפליא את העולם במהירות התחדשותו ובאוצרות גבורתו.

ובשם הדור הזה, ובשם התורה שבאה ממחדשי האומה, מתאו של אסיר עכו הראשון ומגבעת תל-חי השוממה והמנצחת; בשם הדור המתקומם ותורתו הממרידה, פוצצו את עצמם השניים, ובטרם הפעילו את הרימון על גופם - שרו. הם שרו את שיר התהילה הנצחי: אדון עולם. הם שרו את שיר הדרור: להיות עם חפשי בארצנו.

הנידונים שרו. ההולכים למות שרו. ואליהם נלוו אחיהם, הלוחמים הכלואים.
ומעכו של גרונר ועד ירושלים של פיינשטיין, עוד לא הייתה שירה כשירה הזאת.
"ה' לי לא אירא".
"להיות עם חפשי בארצנו".
מול התליין שחכה לשווא לטרפו.
מול המשעבד המרצח.
"להיות עם חפשי בארצנו".

ולא היה ספק מיהו המנצח במערכה זו של שני צעירים המתאחדים בחיים ובמוות נגד גייסות, גייסות של עריצים צמאי דם.
המעטים נצחו את הרבים.
ההולכים למות נצחו את התליינים.
ההולכים למות שרו.
הם לא פחדו. הם מוכנים היו.
הם הודו לאלוהים שנתן להם כוח לעמוד במבחן העליון ולקדש את שמו ברבים.
כל ישותם אומרת: בידו אפקיד רוחי. ולהיות עם חפשי בארצנו.
על כן לא נדם שירם, אם כי נדם גם נדם קולם.
שיר הדרור, שהושר בלילה ההוא, לא תם ולא ייתם.
שיר חדש הוא, אם כי צליליו ישנים.
שיר המוות - המשחרר.
שיר הניצחון. שיר - להבה,
שיר אי-כניעה.
השיר הזה, שיר הלילה ההוא, מהדהד ויהדהד באוזנינו עד תום חיינו.
מי ששמע את השיר הזה, ולו באזני רוחו, לא יירתע מכוח, לא מאיומים, לא מרדיפות, לא מעינויים, ולא מהמוות.
מי ששמע את השיר הזה, יילחם ולא ייסוג, ימרוד ולא יירתע, יתקומם ולא ייכנע.
עד היות השיר למציאות.