ידיעת העם והמדינה לעולים חדשיםלבתי ספר דתיים מסמ"ת, 2 יחידות לימודשאלון מספר 031203, חורף תשס"ד, 2004 |
פרק ראשון (30 נקודות)
ענה על שתיים מהשאלות 4-1 (לכל שאלה - 15 נקודות).
1. הסבר שני גורמים שהביאו לצמיחתה ולהתחזקותה של האנטישמיות המודרנית, במחצית השנייה של המאה ה-19.
תשובה
2. חלק מהיהדות הדתית בתקופת הרצל היו בעד הצטרפות לתנועה הציונית.
כתוב שניים מהשיקולים להצטרפות.
2. חלק מהיהדות הדתית בתקופת הרצל היו בעד הצטרפות לתנועה הציונית.
כתוב שניים מהשיקולים להצטרפות.
תשובה
3. ציין תרומה אחת שאנשי העלייה הרביעית תרמו להתיישבות העירונית בארץ, ותרומה אחת שהם תרמו להתיישבות החקלאית.
3. ציין תרומה אחת שאנשי העלייה הרביעית תרמו להתיישבות העירונית בארץ, ותרומה אחת שהם תרמו להתיישבות החקלאית.
תשובה
4. כתוב שתי תגובות של היישוב היהודי על המאורעות בשנים תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936).
4. כתוב שתי תגובות של היישוב היהודי על המאורעות בשנים תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936).
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 6-5.
5. תאר את הרקע ל"ליל הבדולח", וציין פגיעה אחת ביהודים ב"ליל הבדולח" ולאחריו (עד פרוץ המלחמה).
פרק שני (15 נקודות)
ענה על אחת מהשאלות 6-5.
5. תאר את הרקע ל"ליל הבדולח", וציין פגיעה אחת ביהודים ב"ליל הבדולח" ולאחריו (עד פרוץ המלחמה).
תשובה
6. כתוב שתי בעיות שהיו ליודנראטים בביצוע תפקידם.
6. כתוב שתי בעיות שהיו ליודנראטים בביצוע תפקידם.
תשובה
ענה על שתיים מהשאלות 10-7 (לכל שאלה - 15 נקודות).
7. מה הם שלושת השלבים בתהליך החקיקה, עד לפרסום החוק ב"רשומות"?
פרק שלישי (30 נקודות)
ענה על שתיים מהשאלות 10-7 (לכל שאלה - 15 נקודות).
7. מה הם שלושת השלבים בתהליך החקיקה, עד לפרסום החוק ב"רשומות"?
תשובה
8. הסבר את החשיבות של בג"ץ במשטר דמוקרטי, והצג סוג אחד של צו שבג"צ מוסמך לתת.
8. הסבר את החשיבות של בג"ץ במשטר דמוקרטי, והצג סוג אחד של צו שבג"צ מוסמך לתת.
תשובה
9. מה הן שלוש רשויות השלטון במדינת ישראל, ומדוע יש הפרדה ביניהן?
9. מה הן שלוש רשויות השלטון במדינת ישראל, ומדוע יש הפרדה ביניהן?
תשובה
10. ציין חוק אחד וסֵמֶל אחד המבטאים את האופי היהודי של מדינת ישראל.
10. ציין חוק אחד וסֵמֶל אחד המבטאים את האופי היהודי של מדינת ישראל.
תשובה
ענה על חמישה מהמושגים/שמות 20-11 (לכל מושג/שם - 5 נקודות)
11. הספר "אוטואמנסיפציה"
פרק רביעי (25 נקודות)
ענה על חמישה מהמושגים/שמות 20-11 (לכל מושג/שם - 5 נקודות)
11. הספר "אוטואמנסיפציה"
תשובה
12. פולמוס אוגנדה
12. פולמוס אוגנדה
תשובה
13. "הספר הלבן" של צ'רצ'יל
13. "הספר הלבן" של צ'רצ'יל
תשובה
14. ועדת פיל
14. ועדת פיל
תשובה
15. כ"ט בנובמבר 1947
15. כ"ט בנובמבר 1947
תשובה
16. חוקי נירנברג
16. חוקי נירנברג
תשובה
17. "איינזצגרופן"
17. "איינזצגרופן"
תשובה
18. חסידי אומות העולם
18. חסידי אומות העולם
תשובה
19. חוק השבות
19. חוק השבות
תשובה
20. ממשלה קואליציונית
20. ממשלה קואליציונית
תשובה
יש לענות על שתיים מהשאלות 4-1
1. גורמים שהביאו לצמיחתה ולהתחזקותה של האנטישמיות המודרנית, במחצית השנייה של
המאה ה-19:
- "תורת הגזע" - הוסיפה חיזוק מדעי כביכול. מצדיקה מלחמה ביהודים ושלילת זכויותיהם האזרחיות והמדיניות, מכיוון שלפי הגדרתה הם גזע נחות.
- האמנסיפציה - היהודים חדרו למקצועות רבים (עיתונות, בנקאות, משפטנות וכו'), והצלחתם בתחומים אלה עוררה קנאה.
- הקפיטליזם - התפקוד המתרחב של ההון במדינה הגביר את ההאשמות שהיהודים מנצלים את זכויותיהם להשגת האינטרסים שלהם על חשבון אוכלוסיית המדינה.
- הסוציאליזם - יהודים רבים הצטרפו לתנועות הסוציאליסטיות, ובראש אחדות מהן אף עמדו יהודים מתבוללים. השלטונות ראו ביהודי מהפכן ואויב הסדר החברתי.
- הדת הנוצרית - תבעה שחייב המדינה והחברה יושתתו על יסודות הנצרות, והיהודי נחשב גורם מפריע להתפתחות התקינה של המדינה הנוצרית.
- הלאומיות - ההתעוררות הלאומית הביאה לשנאה ולקנאה כלפי שאר האומות. בשל הלך רוח זה, נתפסו היהודים כגוף זר, שונה ופחוּת ערך באוכלוסיית המדינה.
- הדמוקרטיה - שכבות נמוכות, רוויות שנאת יהודים, השיגו זכויות פוליטיות. החופש לבטא דעות אִפשר להחדיר את הקריקטורה האנטישמית לכל בית ולכל מעמד חברתי.
השאלה הבאה
2. שיקולים של היהדות הדתית בעד הצטרפות לתנועה הציונית:
- לציונות אין דבר עם הדת (הרב ריינס), היא באה להיטיב את מצב העם.
- מטרת הציונות חופפת לשאיפת היהודים ליישוב ארץ-ישראל.
- יישוב ארץ-ישראל יאפשר קיום מצוות כהלכה, וגם את המצוות התלויות בארץ.
- הציונות היא מכשיר נגד התבוללות.
השאלה הבאה
3. תרומתם של אנשי העלייה הרביעית להתיישבות העירונית:
- גידול דמוגרפי בערים; בעיקר התפתחות תל-אביב וחיפה.
- התפתחות ענף הבניין [פעילות "סולל בונה", כולל הכשרת אלפי עובדים במקצועות הבנייה].
- התפתחות ענף התעשייה ["שמן", "נשר", תחנת הכוח בתל-אביב].
תרומתם של אנשי העלייה הרביעית להתיישבות החקלאית:
- רכישת קרקעות ("עמק זבולון", "עמר חפר"), יצירת רצף של התיישבות יהודית.
- ייסוד קיבוצים (גבעת ברנר, גבת, רמת הכובש, עין שמר).
- התיישבות חקלאית פרטית (בני ברק, מגדיאל, הרצליה, רמתיים, כפר גנים, נחלת גנים, גת-רימון, קריית שאול, נחלת יצחק).
- פיתוח ענף ההדרים. [סייע לביסוס מושבות ותיקות. מקור תעסוקה לפועלים, יעד להשקעות הון].
השאלה הבאה
4. תגובות של היישוב על המאורעות בשנים תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936)
- היערכויות צבאיות: "הנודדת", הנוטרות, פלוגות השדה, פלוגות הלילה המיוחדות.
- הקמת "גדר הצפון".
- "כופר היישוב".
- התיישבות "חומה ומגדל".
- שבירת המצור הכלכלי [נמל תל-אביב, ייצור עצמאי, הרחבת שטחי עיבוד חקלאיים, פועלים עבריים].
השאלה הבאה
יש לענות על שאלה אחת מהשאלות 6-5.
5. הרקע ל"ליל הבדולח":
גירוש זבונשיין. בין המגורשים הייתם משפחת גרינשפן שבנם הרשל שהה בפריז, וכאשר שמע על הגירוש התנקש במזכיר השלישי של שגרירות גרמניה בצרפת. מעשה זה שימש עילה ל"ליל הבדולח".
הפגיעות ביהודים ב"ליל הבדולח" ולאחריו:
- הריסת בתי כנסת, חנויות, מקומות מגורים.
- רצח יהודים.
- שילוח יהודים למחנות ריכוז. [שחרורם התאפשר רק כשהוכיחו שיעזבו את גבולות הרייך].
- קנס קיבוצי בסך מיליארד מארק.
- חקיקת חוקים [במטרה לדחוק סופית את היהודים אל מחוץ לחברה הגרמנית], הפסקת הלימודים של היהודים, הפסקת פעולות המפלגות וההתאגדויות היהודיות, איסור החזקת רישיון נהיגה, איסור להיכנס למקומות ציבוריים וכו'.
השאלה הבאה
6. בעיות שעמדו לפני היודנראטים בביצוע תפקידם:
- האם למלא אחר כל הוראות הנאצים בתמורה לשמירה על המשך החיים בגטו.
- שמירת הסדר בגטו: בכל מחיר או העלמת עין ממבריחי מזון ומדומיהם.
- כרטיסי עבודה: למי לספק ולמי לא.
- מרי מזוין נגד הגרמנים: לתמוך במורדים או להתנגד להם, [מתוך שיקול של סיכון כלל תושבי הגטו או מתוך החשיבה של "עבודה כדרך הצלה"].
- דילמה של הכרעה בפקודות הגירוש.
השאלה הבאה
יש לענות על שתיים מהשאלות 10-7.
7. השלבים בתהליך חקיקת חוק עד לפרסומו ברשמות:
1. קריאה ראשונה: הצעת החוק לפני חברי הכנסת, דיון כללי והצבעה.
אם מחליטים בהצבעה לקבל את הצעת החוק מעבירים אותה לוועדה המתאימה.
הוועדה בודקת את הצעת החוק ומנסחת אותו.
2. קריאה שנייה: הוועדה מביאה את החלטותיה בפני מליאת הכנסת.
הכנסת מצביעה על כל סעיף וסעיף בנפרד.
3. קריאה שלישית: מצביעים על הצעת החוק כולה. ההצבעה מתקיימת מיד לאחר שהצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה.
על כל חוק שקיבלה הכנסת חותמים: הנשיא, ראש הממשלה והשר שהחוק קשור למשרדו.
השאלה הבאה
8. החשיבות של בג"צ במשטר הדמוקרטי:
- נותן סעד משפטי לאזרח, ומונע מהרשות המבצעת מלפגוע באזרח על ידי מעשה החורג מסמכויותיה או כופה על אותה רשות למלא את חובתה כלפי האזרח.
- מונע שרירות לב, אפליה או מעשי עוול מצד השלטון.
צווים שבג"ץ מוסמך לתת:
- צו "הביאסקורפוס": שחרור אדם המוחזק במעצר/מאסר שלא כדין.
- צו "עשה" או "לא תעשה": צווים לרשויות המדינה, רשויות מקומיות, גופים הממלאים תפקידים ציבוריים - לעשות מעשה או להימנע מעשייתו.
- צו "איסור" וצו "בירור": צווים נגד בתי משפט אזרחיים לעניינים מיוחדים, בתי משפט צבאיים ובתי דין דתיים - לדון בעניין פלוני או להימנע מלדון בו.
השאלה הבאה
9. שלוש הרשויות במדינת ישראל:
- רשות מחוקקת - הכנסת.
- רשות מבצעת - ממשלה.
- רשות שופטת - בתי המשפט.
ההפרדה בין הרשויות:
הפרדת הרשויות באה להבטיח שהכוח לא יהיה כולו בידי רשות אחת, כדי שלא יהיה לאדם אחד או לקבוצה אחת בשלטון יותר מדי כוח.
השאלה הבאה
10. חוקים המבטאים את האופי היהודי של המדינה:
- חוק שעות עבודה ומנוחה (תשי"א) - החוק מכיר בשבתות ובמועדי ישראל כימי מנוחה ליהודים.
- חוק רשות השידור (תשכ"ה) - החוק קובע שמטרת השידורים היא לחזק את הקשרים עם המורשת היהודית.
- חוק יסודות המשפט (תש"מ) - החוק קובע שכאשר יש בעיה משפטית שאין לה מענֶה בחוקים הקיימים, יש להחליט לגביהָ ברוח עקרונות החירות והצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.
סמלים המבטאים את האופי היהודי של מדינת ישראל:
- דגל המדינה - צבעיו כחול ולבן - הצבעים המקוריים של הטלית המסמלים במסורת היהודית קדושה וטוהרה. מגן הדוד שעל הדגל, סמל יהודי מסורתי מתקדש בעם ישראל.
- סמל המדינה - מנורה וענפי זית, המנורה - המקור שלה הוא מנורת הזהב שהאירה בבית המקדש. ענפי זית - סמל לשלום ולשורשים העמוקים של עם ישראל.
- ההמנון - התקווה" היונקת במשך אלפיים שנה משורשים לאומיים דתיים.
- הכנסת - בית המחוקקים על שם הכנסת הגדולה בימי בית שני.
- תאריך עברי - חובת השימוש בלוח השנה העברי.
השאלה הבאה
יש לענות על חמישה מהמושגים 20-11.
11. הספר "אוטואמנסיפציה"
- נכתב על ידי פינסקר ב-1882 על רקע "הסופות בנגב".
- הספר מציע כפתרון לבעיית האנטישמיות שממנה סובלים היהודים בגולה, את רעיון השחרור העצמי - אוטואמנסיפציה (בניגוד לאמנסיפציה).
השאלה הבאה
12. פולמוס אוגנדה
- בקונגרס הציוני השישי העלה הרצל את ההצעה להתיישבות זמנית במזרח אפריקה.
- בעקבות הצעה זו התעורר ויכוח בין מקבלי ההצעה לשולליה.
- הקונגרס הציוני השביעי דחה הצעה זו.
השאלה הבאה
13. הספר הלבן של צ'רצ'יל
- ב- 1922 הוציא שר המושבות צ'רצ'יל ספר חוקים. בריטניה מצהירה שהצהרת בלפור מהווה בסיס למדיניות.
- עבר הירדן המזרחי הופרד מא"י המערבית ורק בה תתמוך בריטניה להקמת בית לאומי ליהודים.
- עלייה לארץ תתאפשר על פי כושר הקליטה הכלכלי של הארץ.
השאלה הבאה
14. ועדת פיל
ועדת חקירה ששלחה בריטניה לארץ ישראל בעקבות מאורעות תרצ"ו 1936. בראשית הוועדה עמד הלורד פיל. ביולי 1937 פרסמה הוועדה את מסקנותיה: אין סיכוי לדו-קיום בין שני העמים במדינה אחת, המנדט הבריטי נכשל ויש לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות.
השאלה הבאה
15. כ"ט בנובמבר 1947
- ב-29 בנובמבר 1947 התקיימה הצבעה באו"ם כדי לתת תוקף להצעת החלוקה של ארץ-ישראל למדינה יהודית ומדינת ערבית.
- ההחלטה נתקבלה [בעד ההצעה הצביעו 33 קולות, נגדה 13 קולות ונמנעו 10].
- עיקרי ההחלטה: סיום המנדט הבריטי, הקמת שתי מדינות עצמאיות - יהודית וערבית [פעולות הכנה שונות לקראת העצמאות, המלצה לצירוף לאו"ם], ירושלים - במשטר בין-לאומי.
השאלה הבאה
16. חוקי נירנברג
חוקים שהוצאו בעיר נירנברג ע"י המשטר הנאצי ב-1935, יסודם גזעני. תכנם: חוק אזרחות הרייך - נישול היהודים ממעמדם האזרחי, ביטול האמנציפציה, חוק להגנת הדת והכבוד הגרמניים - חוק השולל אפשרות נישואין בין גרמנים ליהודים.
השאלה הבאה
17. אייזנצגרופן
- עוצבות מבצע נאציות של האס.אס., שליוו את הצבא הגרמני במלחמה כדי "לטהר את השטח מיסודות עוינים".
- במהלך פלישת גרמניה לברית המועצות ביצעו רצח המוני של היהודים (ירי המוני בבורות וביערות).
- הרצח ההמוני נעשה בשיתוף פעולה עם תושבים מקומיים (ליטאים, בילרוסים וכו').
השאלה הבאה
18. חסידי אומות העולם
- אנשים או משפחות (לא יהודים) שהצילו יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, למרות סיכון חייהם ושלא על מנת לקבל פרס.
- עם חסידי אומות העולם נמנים ראול ולנברג, אדליד אוטבל ועוד; הם היוו מיעוט קטן בקרב האוכלוסייה הלא יהודית בתקופת מלחמת העולם השנייה.
|
דגם תשובות לשאלון בידיעת העם והמדינה לעולים חדשים מס' 031203, חורף תשס"ד |
פרק ראשון
יש לענות על שתיים מהשאלות 4-1
1. גורמים שהביאו לצמיחתה ולהתחזקותה של האנטישמיות המודרנית, במחצית השנייה של
המאה ה-19:
- "תורת הגזע" - הוסיפה חיזוק מדעי כביכול. מצדיקה מלחמה ביהודים ושלילת זכויותיהם האזרחיות והמדיניות, מכיוון שלפי הגדרתה הם גזע נחות.
- האמנסיפציה - היהודים חדרו למקצועות רבים (עיתונות, בנקאות, משפטנות וכו'), והצלחתם בתחומים אלה עוררה קנאה.
- הקפיטליזם - התפקוד המתרחב של ההון במדינה הגביר את ההאשמות שהיהודים מנצלים את זכויותיהם להשגת האינטרסים שלהם על חשבון אוכלוסיית המדינה.
- הסוציאליזם - יהודים רבים הצטרפו לתנועות הסוציאליסטיות, ובראש אחדות מהן אף עמדו יהודים מתבוללים. השלטונות ראו ביהודי מהפכן ואויב הסדר החברתי.
- הדת הנוצרית - תבעה שחייב המדינה והחברה יושתתו על יסודות הנצרות, והיהודי נחשב גורם מפריע להתפתחות התקינה של המדינה הנוצרית.
- הלאומיות - ההתעוררות הלאומית הביאה לשנאה ולקנאה כלפי שאר האומות. בשל הלך רוח זה, נתפסו היהודים כגוף זר, שונה ופחוּת ערך באוכלוסיית המדינה.
- הדמוקרטיה - שכבות נמוכות, רוויות שנאת יהודים, השיגו זכויות פוליטיות. החופש לבטא דעות אִפשר להחדיר את הקריקטורה האנטישמית לכל בית ולכל מעמד חברתי.
השאלה הבאה
2. שיקולים של היהדות הדתית בעד הצטרפות לתנועה הציונית:
- לציונות אין דבר עם הדת (הרב ריינס), היא באה להיטיב את מצב העם.
- מטרת הציונות חופפת לשאיפת היהודים ליישוב ארץ-ישראל.
- יישוב ארץ-ישראל יאפשר קיום מצוות כהלכה, וגם את המצוות התלויות בארץ.
- הציונות היא מכשיר נגד התבוללות.
השאלה הבאה
3. תרומתם של אנשי העלייה הרביעית להתיישבות העירונית:
- גידול דמוגרפי בערים; בעיקר התפתחות תל-אביב וחיפה.
- התפתחות ענף הבניין [פעילות "סולל בונה", כולל הכשרת אלפי עובדים במקצועות הבנייה].
- התפתחות ענף התעשייה ["שמן", "נשר", תחנת הכוח בתל-אביב].
תרומתם של אנשי העלייה הרביעית להתיישבות החקלאית:
- רכישת קרקעות ("עמק זבולון", "עמר חפר"), יצירת רצף של התיישבות יהודית.
- ייסוד קיבוצים (גבעת ברנר, גבת, רמת הכובש, עין שמר).
- התיישבות חקלאית פרטית (בני ברק, מגדיאל, הרצליה, רמתיים, כפר גנים, נחלת גנים, גת-רימון, קריית שאול, נחלת יצחק).
- פיתוח ענף ההדרים. [סייע לביסוס מושבות ותיקות. מקור תעסוקה לפועלים, יעד להשקעות הון].
השאלה הבאה
4. תגובות של היישוב על המאורעות בשנים תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936)
- היערכויות צבאיות: "הנודדת", הנוטרות, פלוגות השדה, פלוגות הלילה המיוחדות.
- הקמת "גדר הצפון".
- "כופר היישוב".
- התיישבות "חומה ומגדל".
- שבירת המצור הכלכלי [נמל תל-אביב, ייצור עצמאי, הרחבת שטחי עיבוד חקלאיים, פועלים עבריים].
השאלה הבאה
פרק שני
יש לענות על שאלה אחת מהשאלות 6-5.
5. הרקע ל"ליל הבדולח":
גירוש זבונשיין. בין המגורשים הייתם משפחת גרינשפן שבנם הרשל שהה בפריז, וכאשר שמע על הגירוש התנקש במזכיר השלישי של שגרירות גרמניה בצרפת. מעשה זה שימש עילה ל"ליל הבדולח".
הפגיעות ביהודים ב"ליל הבדולח" ולאחריו:
- הריסת בתי כנסת, חנויות, מקומות מגורים.
- רצח יהודים.
- שילוח יהודים למחנות ריכוז. [שחרורם התאפשר רק כשהוכיחו שיעזבו את גבולות הרייך].
- קנס קיבוצי בסך מיליארד מארק.
- חקיקת חוקים [במטרה לדחוק סופית את היהודים אל מחוץ לחברה הגרמנית], הפסקת הלימודים של היהודים, הפסקת פעולות המפלגות וההתאגדויות היהודיות, איסור החזקת רישיון נהיגה, איסור להיכנס למקומות ציבוריים וכו'.
השאלה הבאה
6. בעיות שעמדו לפני היודנראטים בביצוע תפקידם:
- האם למלא אחר כל הוראות הנאצים בתמורה לשמירה על המשך החיים בגטו.
- שמירת הסדר בגטו: בכל מחיר או העלמת עין ממבריחי מזון ומדומיהם.
- כרטיסי עבודה: למי לספק ולמי לא.
- מרי מזוין נגד הגרמנים: לתמוך במורדים או להתנגד להם, [מתוך שיקול של סיכון כלל תושבי הגטו או מתוך החשיבה של "עבודה כדרך הצלה"].
- דילמה של הכרעה בפקודות הגירוש.
השאלה הבאה
פרק שלישי
יש לענות על שתיים מהשאלות 10-7.
7. השלבים בתהליך חקיקת חוק עד לפרסומו ברשמות:
1. קריאה ראשונה: הצעת החוק לפני חברי הכנסת, דיון כללי והצבעה.
אם מחליטים בהצבעה לקבל את הצעת החוק מעבירים אותה לוועדה המתאימה.
הוועדה בודקת את הצעת החוק ומנסחת אותו.
2. קריאה שנייה: הוועדה מביאה את החלטותיה בפני מליאת הכנסת.
הכנסת מצביעה על כל סעיף וסעיף בנפרד.
3. קריאה שלישית: מצביעים על הצעת החוק כולה. ההצבעה מתקיימת מיד לאחר שהצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה.
על כל חוק שקיבלה הכנסת חותמים: הנשיא, ראש הממשלה והשר שהחוק קשור למשרדו.
השאלה הבאה
8. החשיבות של בג"צ במשטר הדמוקרטי:
- נותן סעד משפטי לאזרח, ומונע מהרשות המבצעת מלפגוע באזרח על ידי מעשה החורג מסמכויותיה או כופה על אותה רשות למלא את חובתה כלפי האזרח.
- מונע שרירות לב, אפליה או מעשי עוול מצד השלטון.
צווים שבג"ץ מוסמך לתת:
- צו "הביאסקורפוס": שחרור אדם המוחזק במעצר/מאסר שלא כדין.
- צו "עשה" או "לא תעשה": צווים לרשויות המדינה, רשויות מקומיות, גופים הממלאים תפקידים ציבוריים - לעשות מעשה או להימנע מעשייתו.
- צו "איסור" וצו "בירור": צווים נגד בתי משפט אזרחיים לעניינים מיוחדים, בתי משפט צבאיים ובתי דין דתיים - לדון בעניין פלוני או להימנע מלדון בו.
השאלה הבאה
9. שלוש הרשויות במדינת ישראל:
- רשות מחוקקת - הכנסת.
- רשות מבצעת - ממשלה.
- רשות שופטת - בתי המשפט.
ההפרדה בין הרשויות:
הפרדת הרשויות באה להבטיח שהכוח לא יהיה כולו בידי רשות אחת, כדי שלא יהיה לאדם אחד או לקבוצה אחת בשלטון יותר מדי כוח.
השאלה הבאה
10. חוקים המבטאים את האופי היהודי של המדינה:
- חוק שעות עבודה ומנוחה (תשי"א) - החוק מכיר בשבתות ובמועדי ישראל כימי מנוחה ליהודים.
- חוק רשות השידור (תשכ"ה) - החוק קובע שמטרת השידורים היא לחזק את הקשרים עם המורשת היהודית.
- חוק יסודות המשפט (תש"מ) - החוק קובע שכאשר יש בעיה משפטית שאין לה מענֶה בחוקים הקיימים, יש להחליט לגביהָ ברוח עקרונות החירות והצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.
סמלים המבטאים את האופי היהודי של מדינת ישראל:
- דגל המדינה - צבעיו כחול ולבן - הצבעים המקוריים של הטלית המסמלים במסורת היהודית קדושה וטוהרה. מגן הדוד שעל הדגל, סמל יהודי מסורתי מתקדש בעם ישראל.
- סמל המדינה - מנורה וענפי זית, המנורה - המקור שלה הוא מנורת הזהב שהאירה בבית המקדש. ענפי זית - סמל לשלום ולשורשים העמוקים של עם ישראל.
- ההמנון - התקווה" היונקת במשך אלפיים שנה משורשים לאומיים דתיים.
- הכנסת - בית המחוקקים על שם הכנסת הגדולה בימי בית שני.
- תאריך עברי - חובת השימוש בלוח השנה העברי.
השאלה הבאה
פרק רביעי
יש לענות על חמישה מהמושגים 20-11.
11. הספר "אוטואמנסיפציה"
- נכתב על ידי פינסקר ב-1882 על רקע "הסופות בנגב".
- הספר מציע כפתרון לבעיית האנטישמיות שממנה סובלים היהודים בגולה, את רעיון השחרור העצמי - אוטואמנסיפציה (בניגוד לאמנסיפציה).
השאלה הבאה
12. פולמוס אוגנדה
- בקונגרס הציוני השישי העלה הרצל את ההצעה להתיישבות זמנית במזרח אפריקה.
- בעקבות הצעה זו התעורר ויכוח בין מקבלי ההצעה לשולליה.
- הקונגרס הציוני השביעי דחה הצעה זו.
השאלה הבאה
13. הספר הלבן של צ'רצ'יל
- ב- 1922 הוציא שר המושבות צ'רצ'יל ספר חוקים. בריטניה מצהירה שהצהרת בלפור מהווה בסיס למדיניות.
- עבר הירדן המזרחי הופרד מא"י המערבית ורק בה תתמוך בריטניה להקמת בית לאומי ליהודים.
- עלייה לארץ תתאפשר על פי כושר הקליטה הכלכלי של הארץ.
השאלה הבאה
14. ועדת פיל
ועדת חקירה ששלחה בריטניה לארץ ישראל בעקבות מאורעות תרצ"ו 1936. בראשית הוועדה עמד הלורד פיל. ביולי 1937 פרסמה הוועדה את מסקנותיה: אין סיכוי לדו-קיום בין שני העמים במדינה אחת, המנדט הבריטי נכשל ויש לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות.
השאלה הבאה
15. כ"ט בנובמבר 1947
- ב-29 בנובמבר 1947 התקיימה הצבעה באו"ם כדי לתת תוקף להצעת החלוקה של ארץ-ישראל למדינה יהודית ומדינת ערבית.
- ההחלטה נתקבלה [בעד ההצעה הצביעו 33 קולות, נגדה 13 קולות ונמנעו 10].
- עיקרי ההחלטה: סיום המנדט הבריטי, הקמת שתי מדינות עצמאיות - יהודית וערבית [פעולות הכנה שונות לקראת העצמאות, המלצה לצירוף לאו"ם], ירושלים - במשטר בין-לאומי.
השאלה הבאה
16. חוקי נירנברג
חוקים שהוצאו בעיר נירנברג ע"י המשטר הנאצי ב-1935, יסודם גזעני. תכנם: חוק אזרחות הרייך - נישול היהודים ממעמדם האזרחי, ביטול האמנציפציה, חוק להגנת הדת והכבוד הגרמניים - חוק השולל אפשרות נישואין בין גרמנים ליהודים.
השאלה הבאה
17. אייזנצגרופן
- עוצבות מבצע נאציות של האס.אס., שליוו את הצבא הגרמני במלחמה כדי "לטהר את השטח מיסודות עוינים".
- במהלך פלישת גרמניה לברית המועצות ביצעו רצח המוני של היהודים (ירי המוני בבורות וביערות).
- הרצח ההמוני נעשה בשיתוף פעולה עם תושבים מקומיים (ליטאים, בילרוסים וכו').
השאלה הבאה
18. חסידי אומות העולם
- אנשים או משפחות (לא יהודים) שהצילו יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, למרות סיכון חייהם ושלא על מנת לקבל פרס.
- עם חסידי אומות העולם נמנים ראול ולנברג, אדליד אוטבל ועוד; הם היוו מיעוט קטן בקרב האוכלוסייה הלא יהודית בתקופת מלחמת העולם השנייה.
