בחינת בגרות בידיעת העם והמדינה לעולים חדשים מסמ"ת2 יחידות לימוד, שאלון מספר 031203, חורף תשס"ז, 2007 |
ה ש א ל ו ת
פרק ראשון (30 נקודות)
ענה על שתיים מהשאלות 4-1 (לכל שאלה - 15 נקודות).
1. הצג שתי מטרות שהיו להרצל בכינוס הקונגרס הציוני הראשון.
תשובה
2. ציין קושי אחד שהיה מיוחד לחלוצים דתיים שעלו בעלייה השלישית, וכתוב כיצד הם התמודדו עם קושי זה.
תשובה
3. הצג גורם אחד לעלייה הרביעית, וכתוב תרומה אחת של העלייה הרביעית לתהפתחות היישוב בארץ.
תשובה
4. מה הייתה המדיניות של האצ"ל כלפי הבריטים בזמן מלחמת העולם השנייה, עד 1944?
הסבר את השינוי שחל במדיניות זו בשנת 1944.
תשובה
פרק שני (15 נקודות)
ענה על אחת מהשאלות 6-5.
5. כתוב שני קשיים שהיו ליהודים שרצו לעזוב את גרמניה בשנות ה-30.
תשובה
6. הסבר את המושג "קידוש החיים" שנוצר בתקופת השואה, וציין פעולה אחת שמבטאת מושג זה.
תשובה
פרק שלישי (30 נקודות)
ענה על שתיים מהשאלות 10-7 (לכל שאלה - 15 נקודות).
7. הצג שני אמצעים שבעזרתם הכנסת יכולה לפקח על הממשלה.
תשובה
8. הצג שני תפקידים של הממשלה.
תשובה
9. לבית המשפט העליון יש שני תפקידים. הסבר כל אחד מהם.
תשובה
10. הצג שני עניינים שבודק מבקר המדינה במסגרת תפקידו.
תשובה
פרק רביעי (25 נקודות)
כתוב על חמישה מהמושגים/השמות 20-11 (לכל מושג / שם - 5 נקודות).
11. ציונות מעשית
תשובה
12. הצעת אוגנדה
תשובה
13. ארגון לח"י
תשובה
14. ה"סזון"
תשובה
15. פרשת ביריה
תשובה
16. חוקי נירנברג
תשובה
17. "איגרת הבזק"
תשובה
18. אופוזיציה
תשובה
19. ועדות הכנסת
תשובה
20. סמכות החנינה (של הנשיא)
תשובה
דגם תשובות לשאלון מס' 031203, חורף תשס"ז
הדגם הניתן להלן כולל ראשי פרקים בלבד.
1. מטרות שהיו להרצל בכינוס הקונגרס הציוני הראשון
- ליצור נציגות פוליטית ראשונה של העם היהודי.
- לנסח את התכנית הציונית ואת דרכי הגשמתה.
- להפגיש בין שליחים יהודים ממזרח וממערב - גילוי פומבי לאחדות של עם ישראל.
- לחדש את הדיון הפומבי על הציונות.
השאלה הבאה
2. קושי שהיה מיוחד לחלוצים דתיים שעלו בעלייה השלישית
- ההסתדרות, שהייתה מסגרת קליטה חברתית-תרבותית, לא יכלה להעניק להם שירותים דתיים, והאווירה החילונית המובהקת דחתה רבים מהם.
- מסגרת הקליטה של "המזרחי" הייתה רופפת, וגם לא תמכה בהשקפתם (התנגדות לסוציאליזם של החלוצים הדתיים).
- מושבות העלייה הראשונה התאימו מבחינה דתית, אך הייתה חסרה בהן אידיאולוגיה סוציאליסטית ועבודה עברית.
כיצד התמודדו עם קושי זה
- הקמת ארגון "הפועל המזרחי", שענה הן על הצרכים הדתיים והן על הצרכים הסוציאליסטיים.
- התארגנות להתיישבות דתית שיתופית.
2. קושי שהיה מיוחד לחלוצים דתיים שעלו בעלייה השלישית
- ההסתדרות, שהייתה מסגרת קליטה חברתית-תרבותית, לא יכלה להעניק להם שירותים דתיים, והאווירה החילונית המובהקת דחתה רבים מהם.
- מסגרת הקליטה של "המזרחי" הייתה רופפת, וגם לא תמכה בהשקפתם (התנגדות לסוציאליזם של החלוצים הדתיים).
- מושבות העלייה הראשונה התאימו מבחינה דתית, אך הייתה חסרה בהן אידיאולוגיה סוציאליסטית ועבודה עברית.
כיצד התמודדו עם קושי זה
- הקמת ארגון "הפועל המזרחי", שענה הן על הצרכים הדתיים והן על הצרכים הסוציאליסטיים.
- התארגנות להתיישבות דתית שיתופית.
השאלה הבאה
3. גורם לעלייה הרביעית:
- משבר כלכלי חמור בפולין, אשר לווה בניסיון לדחוק את רגלי היהודים מעמדותיהם הכלכליות במסחר ובמלאכה.
- חוק ההגירה בארה"ב (1924), אשר צמצם את אפשרויות ההגירה לשם.
- האווירה הרגועה ששררה בארץ-ישראל.
תרומה של העלייה הרביעית להתפתחות היישוב בארץ
- גידול הערים, וההכרה בחשיבותה של העיר.
- התפתחות במערכת החינוך.
- הקמת מוסדות להשכלה גבוהה - האוניברסיטה העברית, הטכניון.
- התפתחות התיאטרון העברי בארץ.
3. גורם לעלייה הרביעית:
- משבר כלכלי חמור בפולין, אשר לווה בניסיון לדחוק את רגלי היהודים מעמדותיהם הכלכליות במסחר ובמלאכה.
- חוק ההגירה בארה"ב (1924), אשר צמצם את אפשרויות ההגירה לשם.
- האווירה הרגועה ששררה בארץ-ישראל.
תרומה של העלייה הרביעית להתפתחות היישוב בארץ
- גידול הערים, וההכרה בחשיבותה של העיר.
- התפתחות במערכת החינוך.
- הקמת מוסדות להשכלה גבוהה - האוניברסיטה העברית, הטכניון.
- התפתחות התיאטרון העברי בארץ.
השאלה הבאה
4. מדיניות האצ"ל כלפי הבריטים במלחמת העולם השנייה עד 1944
- הטרור נגד הבריטים הופסק, ואנשי הארגון התגייסו לצבא הבריטי כדי להילחם בגרמנים.
הסבר את השינוי שחל במדיניות זו בשנת 1944
- ב-1944 חידש האצ"ל את המרד בבריטים. המרד חודש משום שהבריטים לא שינו את מדיניות העלייה והמשיכו להיאבק בהעפלה על אף שיתוף הפעולה של היהודים על אף המצב הקשה של יהודי אירופה.
4. מדיניות האצ"ל כלפי הבריטים במלחמת העולם השנייה עד 1944
- הטרור נגד הבריטים הופסק, ואנשי הארגון התגייסו לצבא הבריטי כדי להילחם בגרמנים.
הסבר את השינוי שחל במדיניות זו בשנת 1944
- ב-1944 חידש האצ"ל את המרד בבריטים. המרד חודש משום שהבריטים לא שינו את מדיניות העלייה והמשיכו להיאבק בהעפלה על אף שיתוף הפעולה של היהודים על אף המצב הקשה של יהודי אירופה.
השאלה הבאה
5. קשיים שהיו ליהודים שרצו לעזוב את גרמניה בשנות ה-30
- סגירת השערים של מדינות העולם עקב החשש מפני העמקת השפל הכלכלי ועקב ההתפתחות של מגמות אנטישמיות.
- הגבלות על העלייה לארץ.
- החשש מפני קשיי קליטה - בגלל הבדלי תרבות ושפה.
- החשש מפני קשיי פרנסה.
- הגבלות על הוצאת רכוש וכספים מגרמניה.
5. קשיים שהיו ליהודים שרצו לעזוב את גרמניה בשנות ה-30
- סגירת השערים של מדינות העולם עקב החשש מפני העמקת השפל הכלכלי ועקב ההתפתחות של מגמות אנטישמיות.
- הגבלות על העלייה לארץ.
- החשש מפני קשיי קליטה - בגלל הבדלי תרבות ושפה.
- החשש מפני קשיי פרנסה.
- הגבלות על הוצאת רכוש וכספים מגרמניה.
השאלה הבאה
6. הסבר המושג "קידוש החיים" שנוצר בתקופת השואה
כל אחד יעשה את כל אשר ביכולתו כדי להפר את המזימה הנאצית להשמיד את הכלל היהודי ואת הפרט היהודי. בעבר, כאשר השונא רצה לשלול את נשמתנו היינו מוסרים את גופנו. עתה, כאשר הנאצים רוצים לקחת מאתנו את גופנו - נשמור בכל מחיר על חיינו (מיוחס לרב יצחק ניסנבוים).
פעולה המבטאת מושג זה
- התארגנויות לשם עזרה הדדית ומלחמה ברעב.
- בניית בונקרים במרתפים ובעליות גג.
- משמרות שסובבו בגטאות כדי להעביר ידיעות על סכנה מתקרבת.
- הברחת מזון.
- היתר לאכול מזון לא כשר וחמץ בפסח, כדי לשמור על החיים.
6. הסבר המושג "קידוש החיים" שנוצר בתקופת השואה
כל אחד יעשה את כל אשר ביכולתו כדי להפר את המזימה הנאצית להשמיד את הכלל היהודי ואת הפרט היהודי. בעבר, כאשר השונא רצה לשלול את נשמתנו היינו מוסרים את גופנו. עתה, כאשר הנאצים רוצים לקחת מאתנו את גופנו - נשמור בכל מחיר על חיינו (מיוחס לרב יצחק ניסנבוים).
פעולה המבטאת מושג זה
- התארגנויות לשם עזרה הדדית ומלחמה ברעב.
- בניית בונקרים במרתפים ובעליות גג.
- משמרות שסובבו בגטאות כדי להעביר ידיעות על סכנה מתקרבת.
- הברחת מזון.
- היתר לאכול מזון לא כשר וחמץ בפסח, כדי לשמור על החיים.
השאלה הבאה
7. אמצעים שבעזרתם הכנסת יכולה לפקח על הממשלה
- חקיקת חוקים המאפשרים את ביצוע תכניות הממשלה ופעילות מוסדותיה.
- הבעת אמון/אי אמון בממשלה.
- אישור תקציב המדינה.
- פיקוח פרלמנטרי: הצעות לסדר היום, שאילתות.
- ביקורת על הממשלה על ידי מבקר המדינה, האחראי בפני הכנסת.
- עבודת ועדות הכנסת.
- ועדת חקירה פרלמנטרית.
7. אמצעים שבעזרתם הכנסת יכולה לפקח על הממשלה
- חקיקת חוקים המאפשרים את ביצוע תכניות הממשלה ופעילות מוסדותיה.
- הבעת אמון/אי אמון בממשלה.
- אישור תקציב המדינה.
- פיקוח פרלמנטרי: הצעות לסדר היום, שאילתות.
- ביקורת על הממשלה על ידי מבקר המדינה, האחראי בפני הכנסת.
- עבודת ועדות הכנסת.
- ועדת חקירה פרלמנטרית.
השאלה הבאה
8. תפקידיה של הממשלה
- התכנסות חברי הממשלה לישיבות קבועות, שמכריעים בהן בענייני מדיניות וביצוע.
- הצעות חוק שהממשלה יוזמת, כדי לבצע את מדיניותה.
- תיקון תקנות לשעת חירום.
- שרים המופקדים על משרד ממשלתי מחליטים את ההחלטות העיקריות בנוגע למדיניות של אותו משרד, וכן החלטות בעניינים רגילים, מנהליים ותפעוליים שבסמכות משרדם.
- השרים מייצגים את משרדיהם בממשלה, משכנעים אותה בעניין חלקם בתקציב המדינה, מסבירים את ההחלטות ואת הפעולות של המשרד.
- השרים מייצגים את משרדיהם ואת מדיניותם בכנסת.
- הקמת ועדות שרים קבועות, זמניות או לעניינים מסוימים.
8. תפקידיה של הממשלה
- התכנסות חברי הממשלה לישיבות קבועות, שמכריעים בהן בענייני מדיניות וביצוע.
- הצעות חוק שהממשלה יוזמת, כדי לבצע את מדיניותה.
- תיקון תקנות לשעת חירום.
- שרים המופקדים על משרד ממשלתי מחליטים את ההחלטות העיקריות בנוגע למדיניות של אותו משרד, וכן החלטות בעניינים רגילים, מנהליים ותפעוליים שבסמכות משרדם.
- השרים מייצגים את משרדיהם בממשלה, משכנעים אותה בעניין חלקם בתקציב המדינה, מסבירים את ההחלטות ואת הפעולות של המשרד.
- השרים מייצגים את משרדיהם ואת מדיניותם בכנסת.
- הקמת ועדות שרים קבועות, זמניות או לעניינים מסוימים.
השאלה הבאה
9. הסבר שני התפקידים של בית המשפט העליון
- בית משפט לערעורים על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים.
- בית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) - תפקידו לתת סעד משפטי לאדם או למוסד כלשהו שנפגע על ידי רשויות השלטון במדינה.
9. הסבר שני התפקידים של בית המשפט העליון
- בית משפט לערעורים על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים.
- בית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) - תפקידו לתת סעד משפטי לאדם או למוסד כלשהו שנפגע על ידי רשויות השלטון במדינה.
השאלה הבאה
10. עניינים שבודק מבקר המדינה במסגרת תפקידו
- אם כל הוצאה הוּצאה בתחום ההקצבה החוקית ועבור המטרה שנועדה לה.
- אם ההכנסות נתקבלו לפי חוק.
- אם כל פעולה נעשתה בהתאם לחוק.
- אם הגופים המבוקרים נהגו בטוהר המידות.
10. עניינים שבודק מבקר המדינה במסגרת תפקידו
- אם כל הוצאה הוּצאה בתחום ההקצבה החוקית ועבור המטרה שנועדה לה.
- אם ההכנסות נתקבלו לפי חוק.
- אם כל פעולה נעשתה בהתאם לחוק.
- אם הגופים המבוקרים נהגו בטוהר המידות.
השאלה הבאה
11. ציונות מעשית
- זרם בציונות מראשית המאה העשרים
- חסידי זרם זה גרסו כי יש להעלות את היהודים לארץ ישראל, ליישבם על אדמתה, גם אם לא הובטחו להם מראש זכויות מדיניות.
- היו מעין המשך ישיר לאנשי "חיבת ציון".
- התנגדו להצעת אוגנדה.
- לאחר מות הרצל, ובעקבות פולמוס אוגנדה, התחזק זרם זה, ובקונגרס הציוני השביעי והשמיני הוחלט להתחיל בעבודה מעשית בארץ ישראל.
11. ציונות מעשית
- זרם בציונות מראשית המאה העשרים
- חסידי זרם זה גרסו כי יש להעלות את היהודים לארץ ישראל, ליישבם על אדמתה, גם אם לא הובטחו להם מראש זכויות מדיניות.
- היו מעין המשך ישיר לאנשי "חיבת ציון".
- התנגדו להצעת אוגנדה.
- לאחר מות הרצל, ובעקבות פולמוס אוגנדה, התחזק זרם זה, ובקונגרס הציוני השביעי והשמיני הוחלט להתחיל בעבודה מעשית בארץ ישראל.
השאלה הבאה
12. הצעת אוגנדה
- הבריטים הציעו ליישב יהודים במזרח אפריקה.
- הרצל התאכזב מהשגת הצ'רטר על ארץ ישראל או סביבותיה, ונטה לקבל את הצעת אוגנדה כמקלט זמני בלבד ("מקלט לילה") כדי לפתור את מצוקת היהודים ברוסיה.
- ההצעה הובאה לדיון בפני הקונגרס הציוני השישי (1903), וגרמה לוויכוח סוער בין תומכי ההצעה (האוגנדיסטים) ובין שולליה ("ציוני ציון").
12. הצעת אוגנדה
- הבריטים הציעו ליישב יהודים במזרח אפריקה.
- הרצל התאכזב מהשגת הצ'רטר על ארץ ישראל או סביבותיה, ונטה לקבל את הצעת אוגנדה כמקלט זמני בלבד ("מקלט לילה") כדי לפתור את מצוקת היהודים ברוסיה.
- ההצעה הובאה לדיון בפני הקונגרס הציוני השישי (1903), וגרמה לוויכוח סוער בין תומכי ההצעה (האוגנדיסטים) ובין שולליה ("ציוני ציון").
השאלה הבאה
13. ארגון לח"י
- "לוחמי חירות ישראל" הוקם ב-1940 בגלל קרע שנוצר באצ"ל.
מספר מפקדים באצ"ל בראשות אברהם שטרן ("יאיר") התנגדו לקו של הארגון בנוגע למדיניות החדשה כלפי הבריטים ולתלוּת הפוליטית בתנועה הרוויזיוניסטית. משום כך הם פרשו והקימו את ארגון לח"י.
- הארגון הפגין יחס של אי-אמון מוחלט בבריטים, וראה במלחמת העולם השנייה סיכוי להביא להסתלקותם של הבריטים מארץ ישראל.
- טענו שהבריטים ולא הגרמנים הם האויב העיקרי של היהודים.
13. ארגון לח"י
- "לוחמי חירות ישראל" הוקם ב-1940 בגלל קרע שנוצר באצ"ל.
מספר מפקדים באצ"ל בראשות אברהם שטרן ("יאיר") התנגדו לקו של הארגון בנוגע למדיניות החדשה כלפי הבריטים ולתלוּת הפוליטית בתנועה הרוויזיוניסטית. משום כך הם פרשו והקימו את ארגון לח"י.
- הארגון הפגין יחס של אי-אמון מוחלט בבריטים, וראה במלחמת העולם השנייה סיכוי להביא להסתלקותם של הבריטים מארץ ישראל.
- טענו שהבריטים ולא הגרמנים הם האויב העיקרי של היהודים.
השאלה הבאה
14. ה"סזון"
- ראשי היישוב והתנועה הציונית ראו בפעולות האצ"ל נגד הבריטים סכנה חמורה למעמד הציונות בזירה הבין-לאומית.
- היחסים בין "הפורשים" ל"יישוב המאורגן" הגיעו לכלל משבר בעקבות רצח הלורד מוין.
- בעקבות מעשה זה התחילו פעולות של עיקוב, בילוש, מאסר והסגרה של אנשי האצ"ל לידי הבריטים. פעולות אלו נודעו בכינוי "סזון".
- מאות אנשי אצ"ל נעצרו ונחקרו על ידי אנשי ההגנה במשך כחמישה חודשים. כ-700 שמות של פעילי אצ"ל נמסרו לידי הבולשת הבריטית, ומהם נאסרו כ-300 איש.
14. ה"סזון"
- ראשי היישוב והתנועה הציונית ראו בפעולות האצ"ל נגד הבריטים סכנה חמורה למעמד הציונות בזירה הבין-לאומית.
- היחסים בין "הפורשים" ל"יישוב המאורגן" הגיעו לכלל משבר בעקבות רצח הלורד מוין.
- בעקבות מעשה זה התחילו פעולות של עיקוב, בילוש, מאסר והסגרה של אנשי האצ"ל לידי הבריטים. פעולות אלו נודעו בכינוי "סזון".
- מאות אנשי אצ"ל נעצרו ונחקרו על ידי אנשי ההגנה במשך כחמישה חודשים. כ-700 שמות של פעילי אצ"ל נמסרו לידי הבולשת הבריטית, ומהם נאסרו כ-300 איש.
השאלה הבאה
15. פרשת ביריה
- החל מקיץ 1946 תועל המאבק נגד הבריטים להעפלה ולהתיישבות.
- הבריטים סירבו לבקשה לאכלס את ההיאחזות בביריה לאחר שחברי פלמ"ח שהיו שם נאסרו.
- הנהגת היישוב ראתה בחומרה מקרה זה, משום שהשלמה עם חיסול המקום הייתה עלולה לשמש תקדים חמור.
- ב-14 במרץ 1946, יום העלייה המסורתי לתל חי, צעדו אלפי אנשים לביריה והקימו נקודה חדשה.
- הבריטים הרסו את המקום בלילה.
- כעבור שלושה ימים הוקמה הנקודה בפעם השלישית, והפעם הבריטים ויתרו.
15. פרשת ביריה
- החל מקיץ 1946 תועל המאבק נגד הבריטים להעפלה ולהתיישבות.
- הבריטים סירבו לבקשה לאכלס את ההיאחזות בביריה לאחר שחברי פלמ"ח שהיו שם נאסרו.
- הנהגת היישוב ראתה בחומרה מקרה זה, משום שהשלמה עם חיסול המקום הייתה עלולה לשמש תקדים חמור.
- ב-14 במרץ 1946, יום העלייה המסורתי לתל חי, צעדו אלפי אנשים לביריה והקימו נקודה חדשה.
- הבריטים הרסו את המקום בלילה.
- כעבור שלושה ימים הוקמה הנקודה בפעם השלישית, והפעם הבריטים ויתרו.
השאלה הבאה
16. חוקי נירנברג
- חוקים שפורסמו בגרמניה ב-1935, והגדירו את מקומם ואת מעמדם של היהודים בה.
- חוקים אלו שללו את אזרחותם של היהודים.
- כמו כן נקבע איסור נישואים וקיום יחסי אישות בין יהודים לארים. איסור זה תרם לבידודם מהחברה.
16. חוקי נירנברג
- חוקים שפורסמו בגרמניה ב-1935, והגדירו את מקומם ואת מעמדם של היהודים בה.
- חוקים אלו שללו את אזרחותם של היהודים.
- כמו כן נקבע איסור נישואים וקיום יחסי אישות בין יהודים לארים. איסור זה תרם לבידודם מהחברה.
השאלה הבאה
17. "איגרת הבזק"
- ההנחיות הראשונות הנוגעות ליהודים בפולין, שפורסמו על ידי היידריך, ראש ה-ס.ד. ב-21 בספטמבר 1939.
- על פי ההנחיות יש לרכז את היהודים מעיירות ומכפרים לערים גדולות יותר, הנמצאות בצומתי רכבות או בסמוך למסילות ברזל.
- בכל קהילה יש להקים "מועצת זקנים" (יודנראט).
- על היודנראטים הוטל לערוך מפקד של היהודים.
- הוראות אלה התמקדו בצעדים שיש לנקוט לקראת מה שמכונה "המטרה הסופית" - מונח שמשמעותו המדויקת אינה ברורה בהקשר זה.
17. "איגרת הבזק"
- ההנחיות הראשונות הנוגעות ליהודים בפולין, שפורסמו על ידי היידריך, ראש ה-ס.ד. ב-21 בספטמבר 1939.
- על פי ההנחיות יש לרכז את היהודים מעיירות ומכפרים לערים גדולות יותר, הנמצאות בצומתי רכבות או בסמוך למסילות ברזל.
- בכל קהילה יש להקים "מועצת זקנים" (יודנראט).
- על היודנראטים הוטל לערוך מפקד של היהודים.
- הוראות אלה התמקדו בצעדים שיש לנקוט לקראת מה שמכונה "המטרה הסופית" - מונח שמשמעותו המדויקת אינה ברורה בהקשר זה.
השאלה הבאה
18. אופוזיציה
- האופוזיציה כוללת את הסיעות בכנסת שאינן תומכות בממשלה.
- האופוזיציה חיונית לקיום משטר דמוקרטי, משום שהיא מייצגת את שולחיה, וכן היא משמשת חלופה לממשלה הקיימת. האופוזיציה נוקטת עמדה מנוגדת לממשלה, ומותחת ביקורת על מדיניותה.
- הביקורת מובעת על ידי האופוזיציה באמצעות הצעות אי-אמון, הצעות לסדר היום של הכנסת, שאילתות, ייזום הצעות חוק, העלאת נושאים לדיון בוועדות הכנסת.
18. אופוזיציה
- האופוזיציה כוללת את הסיעות בכנסת שאינן תומכות בממשלה.
- האופוזיציה חיונית לקיום משטר דמוקרטי, משום שהיא מייצגת את שולחיה, וכן היא משמשת חלופה לממשלה הקיימת. האופוזיציה נוקטת עמדה מנוגדת לממשלה, ומותחת ביקורת על מדיניותה.
- הביקורת מובעת על ידי האופוזיציה באמצעות הצעות אי-אמון, הצעות לסדר היום של הכנסת, שאילתות, ייזום הצעות חוק, העלאת נושאים לדיון בוועדות הכנסת.
