ידיעת העם והמדינה לעולים חדשים

לבתי ספר דתיים מסמ"ת, 2 יחידות לימוד
שאלון מספר 031203, קיץ תשס"ד, 2004


ש א ל ו ת

1. ציין פעולה אחת שעשה הרצל כדי לקדם את הרעיון הציוני והסבר מדוע חשב הרצל שפעולה זו תקדם את הרעיון הציוני.
תשובה
2. מדוע הצהרת בלפור נחשבה הישג בעיני היהודים? הָבֵא הסבר אחד.
תשובה
3. הצג גורם אחד לעלייה השלישית, וציין שני הישגים של עלייה זו.
תשובה
4. הָבֵא נימוק אחד של יהודים שקיבלו את מסקנות ועדת פיל, ונימוק אחד של יהודים שהתנגדו למסקנות אלה.
תשובה
5. כתוב על שתי פעולות של הנאצים נגד יהודי גרמניה בשנים 1935-1933, והסבר מה הייתה מטרת הנאצים בפעולות אלה.
תשובה
6. הצג טיעון אחד שהעלו יהודים בשואה נגד התנגדות מזוינת, וטיעון אחד בעד התנגדות מזוינת.
תשובה
7. הצג שתי דרכים לקבלת אזרחות במדינת ישראל.
תשובה
8. מהו הסדר ה"סטטוס קוו"? הצג שני סעיפים מהסדר זה.
תשובה
9. הצג שני תפקידים של המפלגות בחברה דמוקרטית.
תשובה
10. מהו חוק יסוד? הָבֵא דוגמה אחת לחוק יסוד.
תשובה

ענה על חמישה מהמושגים/שמות 20-11

11. "הפרוטוקולים של זקני ציון"
תשובה
12. תנועת "המזרחי"
תשובה
13. "חומה ומגדל"
תשובה
14. "הספר הלבן" של מקדונלד (1939)
תשובה
15. "הסזון"
תשובה
16. הנקודות בנגב
תשובה
17. "ליל הבדולח"
תשובה
18. ועידת ואנזה
תשובה
19. אופוזיציה
תשובה
20. מבקר המדינה
תשובה


ת ש ו ב ו ת

1. פעולות שעשה הרצל כדי לקדם את הרעיון הציוני:
- בתחום המדיני: פגישות עם מנהיגי אירופה ואסיה (גרמניה, בריטניה, טורקיה).
- בתחום הכלכלי: הקמת הבנק הציוני "אוצר התיישבות היהודים"; גיוס כספים מעשירי העולם היהודי.
- בתחום התקשורת: כתיבת שני ספרים לפרסום רעיונותיו.
- בתחום הארגוני: כינוס הקונגרס; הקמת מוסדות ציוניים; ארגון התנועה הציונית ובניינה.

הסבר מדוע חשב הרצל שפעולות אלה יקדמו את הרעיון הציוני:
- מדיני: * רצון להשיג מדינה בדרך של צ'רטר (הסכמת מדינות בעולם).
* רצון לענות על אינטרסים של מדינות העולם.
- תקשורת: העלאת הסוגיה היהודית על סדר היום העולמי.
- ארגוני, כלכלי: הפצת הרעיון הציוני וגיוס משאבים עבורו.
השאלה הבאה
2. מדוע הצהרת בלפור נחשבת להישג בעיני היהודים:
- לראשונה מעצמה מכירה בשאיפות הלאומיות של היהודים בארץ ישראל.
- יש בה הכרה בתנועה הציונית.
- יש בה הכרה ביהודים כעם.
- ההצהרה משמשת בסיס ויסוד לכינון ריבונות יהודית.
- ההצהרה נתנה אישור חוקי לשאיפת העם היהודי להיבנות בארץ ישראל.
- ההצהרה שימשה קלף חשוב ביד ההסתדרות הציונית בעת המאבק על יישוב הארץ.
השאלה הבאה
3. גורמים לעלייה השלישית:
- הצהרת בלפור ומסירת המנדט עוררו תקווה כי הבית הלאומי עומד לקום.
- הנוער היהודי קיווה להגשים את חזון החברה הסוציאליסטית בארץ ישראל [בהשפעת המהפכה הבולשביקית].
- המהפכה הקומוניסטית פגעה בקיומם הכלכלי של היהודים.
- הפרעות שנערכו ביהודי אוקראינה.
- השפעת המאבקים הלאומיים של המיעוטים באירופה (פולין, צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה).
- העלייה השנייה הייתה כוח משיכה אידיאולוגי לנוער החלוצי.

הישגי העלייה השלישית:
- גידול דמוגרפי.
- חידוש ההתיישבות.
- הקמת הסתדרות העובדים: חיזוק כוחו של הפועל העברי, כיבוש העבודה, פיתוח התרבות.
- עבודה עברית בכל סוגי העבודות (סלילת כבישים, ייבוש ביצות, מסילות ברזל, סבלות, בנייה וכו').
- חיזקה והרחיבה את התשתית של הבית הלאומי.
השאלה הבאה
4. נימוקים של יהודים שקיבלו את מסקנות ועדת פיל:
- אסור להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית.
- אי-הסכמה עלולה לגרום להקפאת התהליך להקמת המדינה.
- מדינה יהודית "מקוצצת" עשויה להיות מנוף למדינה יהודית רחבה יותר.

נימוקים של יהודים שהתנגדו למסקנות הוועדה:
- ויתור על חלק מארץ ישראל מנוגד למנדט ולחוק הבין-לאומי.
- יישום המסקנות ישים לקץ הציונות.
- החלוקה תפגע בשליטה על מקורות הירדן ובמפעל החשמל, ותבלום את התפתחות הארץ ויישובה.
- החלוקה תפגע בסיכוי לדו-קיום יהודי-ערבי ותמנע שיתוף פעולה ביניהם.
- בשטח שהוקצה ליהודים לא תוכל להיקלט עלייה גדולה, אף כי מיליוני יהודים בעולם זקוקים למקלט מדיני.
- גבולות השטח המוצע ליהודים אינם ניתנים להגנה (רובו אדמות בשפלה, ואילו הערבים חולשים על ההרים).
- שגשוג המדינה היהודית יעודד הסתננות של ערבים.
השאלה הבאה
5. פעולות של הנאצים נגד יהודי גרמניה בשנים 1935-1933:
- חרם על חנויות ועסקים יהודיים.
- "חוק החזרת הפקידות המקצועית על כנה".
- שריפת ספרים.
- "חוקי נירנברג".

המטרה של פעולות אלה:
- לסלק יהודים מהשירות הציבורי, מחיי התרבות והחינוך וכד'.
- להפוך את היהודי לדמות לא-אנושית, המזיקה ומחבלת בכל הזמנים ובכל הנסיבות.
- להוריד את היהודים למעמד של נתינים נטולי זכויות פוליטיות.
- להרתיע את היהודים בגרמניה ובעולם מהסברה או פעילות נגד הנאצים.
השאלה הבאה
6. טיעונים שהעלו יהודים בשואה נגד התנגדות מזוינת:
- אין זו דרך הינצלות. ממילא אין שום סיכוי לגבור על הגרמנים, כוחם גדול מדי.
- התנגדות מזוינת רק תביא לחיסול מהיר של הגטאות, ואילו קידוש החיים יכול להביא להצלה.
- הפקרת אנשים שאינם יכולים להילחם.
- אין כל עזרה וסיוע מבחוץ והכוחות העצמיים דלים מדי.

טיעונים שהעלו יהודים בשואה בעד התנגדות מזוינת:
- הנאצים ממילא מתכוונים להשמיד את כולם, לכן כדאי למות בכבוד.
- התנגדות מזוינת נותנת סיכוי להצלת יחידים.
- התנגדות מזוינת תשמש מופת לדורות הבאים.
השאלה הבאה
7. דרכים לקבלת אזרחות במדינת ישראל
- כל יהודי שנולד בארץ להורים שהם אזרחי ישראל או נולד בחו"ל להורים שחיו קודם בישראל והיו אזרחים.
- אזרחות אוטומטית לכל מי שחל עליו חוק השבות.
- מי שערב הקמת המדינה היה נתין ארץ-ישראלי.
- נישואין לאזרח ישראל.
- מכוח התאזרחות.
- שירות בצה"ל או הורה שכול - מכוח הענקה.
השאלה הבאה
8. הסדר ה"סטטוס קוו":
- נקבע עם קום המדינה בין נציגי המפלגות הדתיות ונציגי המפלגות החילוניות.
- ההסדר קבע שמירה על "המצב הקיים" בנוגע של הדת במדינה.

סעיפים מהסדר ה"סטטוס קוו":
- ההכרה בשבת כיום המנוחה של כל היהודים.
- הטיפול בדיני אישות לפי ההלכה.
- תמיכה ממשלתית במוסדות דתיים ובשירותי דת.
- אוטונומיה לכיוון הדתי.
השאלה הבאה
9. תפקידי המפלגות בחברה הדמוקרטית:
- המפלגות מייצגות את הקבוצות השונות במדינה.
- קיומן של מפלגות שונות מאפשר (באמצעות הבחירות) חילופי שלטון.
- המפלגה נותנת לאזרח מסגרת שבה הוא יוכל לפעול ולהשפיע על החיים הפוליטיים והחברתיים של המדינה.
- מפלגה היא מערכת המכשירה מנהיגות דמוקרטית.
השאלה הבאה
10. חוק יסוד:
פרק מהחוקה העתידית של מדינת ישראל. חוק שאינו שונה מחוק רגיל, אפשר לבטלו ברוב רגיל ומקרי בכנסת (פרט לשני חוקים יוצאי דופן).

דוגמאות לחוק יסוד:
- חוק יסוד הכנסת.
- חוק יסוד מקרקעי ישראל.
- חוק יסוד נשיא המדינה.
- חוק יסוד הממשלה.
- חוק יסוד משק המדינה.
- חוק יסוד הצבא.
- חוק יסוד ירושלים - בירת ישראל.
- חוק יסוד השפיטה.
- חוק יסוד מבקר המדינה.
השאלה הבאה
11. "הפרוטוקולים של זקני ציון"
מסמך מזויף שמקורו ברוסיה הצארית. במסמך זה מתואר העם היהודי כמו שזומם להשתלט על כל העולם בדרכים שטניות.
השאלה הבאה
12. תנועת "המזרחי"
- התגבשה בשנת 1902 ביוזמת הרבנים ריינס, ניסנבוים ואחרים.
- הייתה זרם נפרד בתנועה הציונית שהשתלב בפעילות המדינית, אך התנגד לפעילות התרבותיות-החילונית של התנועה הציונית.
- נאבקה על האופי הדתי של החיים הציבוריים גם בתקופת היישוב וגם לאחר קום המדינה.
השאלה הבאה
13. "חומה ומגדל"
- מפעל התיישבות גדול (מעל 50 יישובים) בשנים 1939-1936, בתגובה לפרעות שיזמו הערבים.
- היעדים היו: יצירת "עובדות בשטח" מבחינה מדינית, יצירת רצף טריטוריאלי והקמת מערך ביטחוני נגד כנופיות ערביות.
השאלה הבאה
14. "הספר הלבן" של מקדונלד (1939)
- פורסם על ידי שר המושבות הבריטי מקדונלד ב-1939.
- סעיפיו העיקריים:
* הקמת מדינת פלסטינית-ערבית בתוך עשר שנים בארץ ישראל המערבית.
* העלייה היהודית לארץ בחמש השנים הבאות הוגבלה ל-75,000 יהודים בלבד.
העלייה היהודית לאחר מכן מותנית בהסכמת הערבים.
* רכישת קרקעות על ידי יהודים נאסרה ברוב שטחי ארץ ישראל.
השאלה הבאה
15. "הסזון"
רדיפה של ההגנה את חברי הארגונים "הפורשים", והסגרתם (בחלק מן המקרים) לידי הבריטים.
השאלה הבאה
16. 11 הנקודות בנגב
- עם פרסום תכנית מוריסון-גריידי, שהמליצה להשאיר את הנגב בידי הבריטים, הוחלט להעמיד את המפעל ההתיישבותי בנגב בראש סדר העדיפויות.
- באוקטובר 1946 הקימו ביום אחד את 11 היישובים בנגד, במתכונת "חומה ומגדל".
- למבצע הייתה השפעה על קביעת גבולות המדינה היהודית בתקופה מאוחרת יותר.
השאלה הבאה
17. "ליל הבדולח"
- פוגרום מאורגן שהתחולל בגרמניה בליל ה9- בנובמבר 1938, שהעילה לו הייתה ההתנקשות של בחור יהודי (הרשל גרינשפן) במזכיר השגרירות הגרמנית בפריז.
- חבורות נאציות והמוני נגררים פשטו באותו הלילה על ערי גרמניה, השחיתו והרסו אלפי בתי עסק יהודיים, הציתו בתי כנסת, התעללו ביהודים ורצחו עשרות בני אדם.
השאלה הבאה
18. ועידת ואנזה
בינואר 1942 כונסה ועידה בהנחיית היידריך, בברלין ליד אגם וַאנזֶה. מטרתה הייתה: תיאום בין כל המוסדות, הגופים והיחידות שהיו קשורים לתכנית הכללית של "הפתרון הסופי".
השאלה הבאה
19. אופוזיציה
הסיעות בכנסת שאינם חלק מהרכב הממשלה, האופוזיציה היא הערוב ליכולת להחליף את השלטון. דרכי הביקורת שלה על הקואליציה הן בהגשת הצעות אי-אמון, הצעות רגילות ודחופות לסדר יומה של הכנסת, שאילתות, ייזום הצעות חוק פרטיות, העלאת נושאים לדיון בוועדות הכנסת.
השאלה הבאה
20. מבקר המדינה
- עומד בראש המשרד לביקורת המדינה, שהוא אחד מהכלים החשובים של הכנסת לפיקוח ולביקורת על הרשות המבצעת ועל הגופים הציבוריים במדינה.
- מעמדו של מבקר המדינה מעוגן בחוק יסוד, הקובע את הסמכויות והתפקידים של המבקר את אי-תלותו בממשלה ואת דרך בחירתו (הצבעה חשאית בכנסת, אחת לחמש שנים).
- מבקר המדינה אחראי בפני הכנסת בלבד ולה הוא מגיש את הדוח השנתי שלו. הוא בודק את כל מ שרדי הממשלה, את הרשויות המקומיות ואת כל הארגונים שיש להם קשר עם משרדי הממשלה, וכן את מי שמקבל תקציבים מהמדינה.






            תוכן מבחנים באזרחות