א. המדינה היהודית מתבססת על יוד הכרה בסמכות התורה בחיי הציבור. עקרון זה נכנס בחוקה היסודית בתורת חוק ולא יעבור.

ב. הסמכות לבאור סעיף זה, תוך כדי התגשמותו למעשה, הוא בידי הרבנות הראשית לארץ-ישראל.

ג. היסודות הדתיים דלהלן נכנסים במפורש בחוקה היסודית של המדינה, ואלה הם:

1. שמירת שבת ומועדי ישראל

החוק יאסור על כל יהודי הדר בשטח המדינה היהודית לעשות בשבת את המלאכות דלקמן:

א. לפתוח חנות, בית מסחר, בית תעשיה ומלאכה, משרד, בתי תיאטראות, ראינוע וכו'.

ב. לעשות כל מלאכה בפרהסיא, כגון עבודת בנין, עבודת שדה, או כל מלאכת יד, נגרות חייטות וכו'.

ג. לנסוע או להסיע ברשות הרבים ממקום למקום ברכבת, אוטובוס ציבורי, אוטו פרטי, עגלות סוס, אופנים וכו'.
האיסורים הנ"ל חלים גם על הממשלה עצמה, המחלקות שלה ומועצות העיריות, חובת המנוחה בימים אלה תחול אפוא, על:
א) עבודות ציבריות, ב) הרכבת, ג) דואר, תלגרף ורדיו, ד) משטרה, ה) צבא, ו) משרדים ממשלתיים, ז) שירותים ציבוריים כגון ניקיון הרחובות, חשמל, מים וכו'
(הערה: דברים שיש בהם משום פקוח נפש ייעשו על פי הוראת הרבנות הראשית)

2. כשרות

החוק יאסור על כל יהודי הדר בשטח המדינה:

א. לשחוט בהמות, עופות וכו', במקומות גלויים, בין בבית המטבחים ובין מחוץ לבית המטבחים, לא בשחיטה כשרה.

ב. למכור בשר טריפה ליהודים, בין מבהמה כשרה שנטרפה או שנתנבלה, בין בשר בהמות, חיות ועופות לא טהורים.

ג. להחזיק מסעדות של בשר טריפה.

ד. להאכיל בשר טריפה בבתי חולים, במוסדות חנוך פנימיים, בבתי זקנים.
האיסורים הנ"ל חלים גם על הממשלה עצמה, על המחלקות שלה, על מועצות העיריות וכו', ולפי זה תהיה החובה על הממשלה, מחלקותיה ומועצת העיריות לספק רק מאכל כשר:
א) למשטרה, ב) לצבא, ג) לבתי חולים, ד) לבתי זקנים, ה) למטבחות צבורים, ו) למחנות עובדים, ז) לבתי הסהר.

3. חיי משפחה

החוק יאסור:

א. להתחתן שלא על ידי קדושין כד"ת בפני מוסמך לכך עפ"י הדת.

ב. להתגרש שלא בגט כד"ת בפני מוסמך לכך עפ"י הדת.
(הערה: הסמכות תנתן מאת הרבנות הראשית).

ג. להתחתן עם נכרי או נכרי (שלא נתגיירו כדת)

ד. להתחתן עם כל אלה שהחיתון אתם אסור עפ"י הדת.

ה. להחזיק בתי בושת.
ד. מילה: החוק יחייב את כל יהודי למול את בנו ביום השמני כד"ת.
ה. יהודי פרושו מי שהוא יהודי עפ"י דת ישראל. נכרי או נכריה שנתגיירו עפ"י התורה נחשבים ליהודים.
(הערה: גירות, וההכרעה מי נקרא יהודי, נתון לסמכות הרבנות הראשית).


א. בכל עיר, מושבה או קיבוץ, שיש בהם שלושים היהודים בוגרים או יותר - תוקם קהלה.

ב. חוק הקהילות יכיר, בכל עיניהן, בסמכות התורה.

ג. כל יהודי זכר מבן 25 שנה ומעלה שומר תורה, יש לו זכות להיות נבחר.

ד. הקהילה מקבלת רשות ממשלתית לגבות:
1. מס שחיטה מכל הבשר הנשחט בבית המטבחים שבמקומה על ידי יהודים או בשביל יהודים.
2. מס הקהילה להחזקת הרבנות, משרד הקהילה ופקידות הקהילה (חלק ממס כל קהילה יופרש להחזקת הרבנות הראשית הארצית).
3. מס שרות דתי לתקון עירובין, לתרו"מ, למקואות וכו'
4. מס קבורה.

ה. יהודי המוסר הצהרה בכתב שהוא אינו דתי, פטור מן המסים שבסעיפים 2, 3.

ו. הקהילה בוחרת בועד שחיטה ובועד כשרות, בהסכמת רב הקהילה.

ז. ועד ארצי - אספת ועדי הקהילות המקומיות בוחרת בועד ארצי, שבידו יהיה הפקוח העליון על סידור העניינים המסורים בסמכות הקהילות המקומיות, המקשר בין קהילה לקהילה.

ח. רבנות מקומית - כל קהילה בוחרת באספתה רב או רבנות הקהילה. הבחירה טעונה אשור הרבנות הראשית של ארץ ישראל.
1. רבנות הקהילה היא הסמכות המכרעת בכל סדרי הקהילה.
2. רבנות הקהילה מפקחת על סדרי השחיטה, הכשרות, הקבורה וכו'. היא מאשרת את ועד השחיטה ואת ועד הכשרות וכו'; מפקחת על עיקרי לימוד הדת בבתי החינוך ועל הכשרות בבתי החולים, בבתי היתומים, במסעדות וכו'.
3. רבנות הקהילה היא הסמכות היחידה לסידור קדושין וגרושין במקומה ולדון בדיני אישות, משפחה, צוואות, ירושות, גירות וכו'. לפסקי הדין האלה יהיה תוקף חוקי והם יהיו מוצאים לפועל על ידי משרדי ההוצאה לפעול של השלטונות.

ט. הרבנות הראשית:
1. הועד הארצי יחד עם רבני הקהילות בוחרים באסיפה ארצית את הרבנות הראשית.
2. הרבנות הראשית היא הסמכות העליונה בכל עניני הדת, והיא מוכרת על ידי הממשלה.
3. תפקידי הרבנות הראשית:
    א. אישור רבני הקהילות, או בתי דין מקומיים.
    ב. פקוח עליון על כל עניני הדת שבארץ.
    ג. קביעת סמכות התורה בשביל שלטון המדינה היהודית.
    ד. ההגדרה מי נקרא יהודי, והוצאת יהודי מכלל ישראל.
    ה. הפקוח על הכשות במשטרה, בצבא, בבתי הספר, במחנות עובדים וכו'.
    הפקוח על שמירת השבת במוסדות הממשלה, החשמל, המים וכו'.


א. לימדו עיקרי הדת יהיה חובה על כל בתי החינוך בארץ. הפקוח על כך יהיה בידי רבני הקהילות.

ב. כל חוג יהיה רשאי לערוך לו תכנית חנוך וסדרי חנוך כרצונו (תוך שמירה על התנאים הסניטריים לפי הוראות מחלקת הבריאות).

ג. כל בתי החינוך מקבלים בשווה את סיוע הממשלה לפי גולגולת בלי הבדל.


א. יסודי דין התורה יהיו נשמרים בבתי המשפט הכלליים, כגון דיני פסולי עדות וכו'.

ב. תובטח אפשרות קיום לבתי דין עפ"י התורה, אשר על יסוד של שטרי ברורין יפסקו בכל דיני אדם לחברו ופסקי הדין האלה יהי להם תוקף חוקי, ויוצאו לפועל על ידי משרדי ההוצאה לפועל. בתי דין כאלה מתמנים על ידי הרבנות הקהילה המקומית באשר הרבנות הראשית.


א. שחרור צרכי הדת ממסי המכס כגון ספרי קודש, תפילין, מזוזות, אתרוגים וכו'.

ב. שחרור תלמידי חכמים, אשר תורתם אומנותם, ממס גולגולת וכו'.

ג. שחרור בשנת שמיטה ממסי הקרקע והיבול את הקרקעות של יהודים שומרי שביעית.


א. אם הקהילה לא תכיר בסמכות התורה כנ"ל, או שעניני הקהילה והרבנות לא יהיו נעשים כהוגן, תובטח האפשרות:
1. שיהודים חרדים יהיו יכולים להתארגן בקהילה עצמאית במסגרת אותה הסמכות אשר לקהילה הראשונה.
2. שקהילות אלה תוכלנה לבחור לעצמן רבנות ולייסד בתי דין, אשר היה להם אותו התוקף אשר לרבנויות המקומיות והרבנות הראשית.
3. שקהילות אלה יבחרו להם ועד ארצי ורבנות ראשית באותו התוקף אשר לועד הארצי ולרבנות הראשית.

ב. אם המדינה לא תכיר בסמכות התורה, וההנהגה הכללית לא תהיה עפ"י דת, או שעניני
הדת במוסדות הממשלה לא יהיו נעשים כהוגן, יובטח:
1. שפקידים, שוטרים, חיילים, עובדים במחנות עובדים, אסירים, הרוצים לשמור את השבת ואת המועדים יהיו פטורים מעבודה בימים אלה.
2. שפקידים, בבתי חולים ממשלתיים, או זקנים וכו' - יקבלו מאכל כשר ע"ח השלטונות.

מכתב הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל לאגודת ישראל
בדבר הבטחת ענייני אישות, שבת, חינוך וכשרות במדינה היהודית