בשני חלקים הראשונים קיים ניגוד בין הצדיק לרשע, בעוד שבחלק השלישי הניגוד הוא בין ישראל לאומות העולם. בחלק זה מדובר ביציאת מצרים, במכות שה' הביא על המצרים מידה כנגד מידה וכן הצדיק נחלץ מצרה.
חלק ראשון הוא תרגום ממקור עברי. חלק שני, העוסק בחכמה, מורכב מתרגום מקור עברי, מעיבוד המקור ומתוספות יוניות מקוריות. חלק שלישיהוא דרוש מקורי הלניסטי, שנכתב יוונית.
הספר נערך באחת מארצות הגולה ההלניסטית, אולי באלכסנדריה שבמצרים. העורך עוסק במצרים. מדבר על פולחן החיות, על הערצת השליטים ועל יציאת מצרים.
העורך השתמש בשני ספרים עבריים. ספר החזון וספר החכמה. את החזון נתן במקורו, ואת החלק השני עיבד והוסיף קטעים משלו, ובסופו הוסיף דרוש הלניסטי.
העורך חי בערך בתקופת תלמי השביעי פיסקון, שנגש את יהודי אלכסנדריה, כפי שמספר יוספוס בספרו נגד אפיון. (ע"פ אברהם כהנא "הספרים החיצוניים" כרך ב').
במהדורה זו הוספנו כותרות לפרקים.