על אודות היהודים היושבים במדינת הודו, והנקראים בשם "בני-ישראל" אנחנו מוצאים ידיעות מלבבות מאד במשא אשר נשא הרב ד"ר מונק באזני חברי "האגודה לתולדות ישראל ולספרות" בפפד"מ. את החומר לנאומו קיבל הנואם הנכבד מאת אחד החכמים מ"בני ישראל" היושב בבומביי, ואשר כמובן נאמנה עלינו עדותו יותר מהידיעות המקוטעות בספרי התיירים.

מספר היהודים בהודו הוא לעת כזאת בסך הכל י"ז אלף נפש, ובהם רק כאלף ושלוש מאות נפש אשר חדשים מקרוב באו אל הארץ מאירופה, מאסיה ומאמריקה, וכל יתר היהודים היושבים בהודו נאחזו בארץ מימי עולם ומשנים קדמוניות. היהודים "העתיקים" האלה נחלקים לשני מינים: החלק האחד הנקרא "בני ישראל" יושב בצפון הודו (ביחוד בעיר בומביי) והחלק השני הם "יהודי קוצ'ין" היושבים במערבית דרומית של הודו (ביחוד בעיר קוצ'ין). בשני מיני היהודים האלה נמצאים "יהודים שחורים" והשחורים הם הרוב.

מלכות יהודית בקוצ'ין

תולדות "בני ישראל" בימי קדם ודבר בואם להודו לוטים בערפל, ואולם על אודות יהודי קוצ'ין יש בידינו דעות אחדות. עוד לפני אלף שנים יזכרו היהודים האלה בספרי הערבים, בתור ממלכה עברית.
והנוסע ר' בנימין מטודילא יספר כי מצא בעיר הודית כאלף משפחות של יהודים שחורים, המצוינים בצדקתם וחסידותם, והלומדים את ספרי הקודש והבקיאים גם בתלמוד.

בשנת תנ"ו באו אחדים מיהודי אמשטרדם (ספרדים) להודו, ורגל מסחרם, והם הודיעו בעולם ידיעות ברורות על אודות יהודי קוצ'ין ותולדותם.
לפי הידיעות האלה נאחזו בשנת 369 לפסה"נ כשמונים אלף יהודים בהודו. הם באו מהאי מיורקה אשר הוגלו לשם אחרי חורבן בית שני.
מלך הודו קיבלם ברצון ויתן להם את העיר קאראנפעלא למושב. ויתן להם רשות להתנהג על פי דתם ומשפטיהם, ולראשיהם ונשיאיהם נתן זכויות כזכויות נסיכי המדינה. הזכויות האלה נחרתו על לוח ברזל, והלוח הזה עודנו שמור בידי יהודי קוצ'ין עד היום הזה.

חורבן וגלות המלכות

כאלף שנים חיו היהודים בקוצ'ין תחת ממשלת ע"ר נשיאים אשר העמידו עליהם מקרב עמם. ויהי מקץ אלף שנים ניפרץ ריב בין שני אחים מנשיאיהם, והאח האחד קרא למלך הודו לעזרה.
ויבא המלך בחיל כבד ויהרוס את מבצרי היהודים ומצודותיהם והיכליהם, וימת בהם רב, וחלקם גדול הולך בשבי והנשארים חשו מפלט להם אל מושל קוצ'ין אשר נתן להם מקום לשבת בקרבת היכלו. בשנת 1567 בנו להם היהודים בית תפילה. אחרי-כך התנפלו עליהם הפורטוגזים ויעשו בהם שמות. בית הכנסת אשר ליהודי קוצ'ין כיום הזה, נבנה בשנת 1666.

איבה בין לבנים ושחורים

יהודי קוצ'ין הלבנים מתייחסים ליוצאי עירק המתיישבים הראשונים; מבטאם בשפ"ע דומה למבטא הספרדים, וכן גם נוסח תפילותיהם.
הלשון המדוברת בפיהם הוא שפת מאלאגארת (מלשונות הודו), יש בהם אנשים משכילים בכל דבר חכמה ובספרות העברית (אשר למדו מיהודי הולנד ומיהודי אנגליה. בבואם אתם בברית המסחר). הם בעלי בתים וקרקעות, עוסקים במסחר, ורצויים בעיני המושל היהודי בעיני עם הארץ. והיהודים השחורים אשר בקוצ'ין הם עדה בפני עצמה עם שני בתי כנסיות צאצאי העברים (אע"פ שבאמת הם מדקדקים במצוות עד מאד וגם יש ביניהם יודעי תורה וחכמים), ולכן אינם מתחתנים בהם ואינם מצרפים אותם למנין
והיהודים השחורים אומרים כי הם בני עם ישראל יושבי הארץ מימי קדם. מספר היהודים השחורים בקוצ'ין עולה לששים משפחות. מלבד אלה יש בקוצ'ין קהילה שלישית, הם בני עבדים הודים שהשתחררו, ואשר אדוניהם היהודים הביאום בברית היהדות. גם הם מדקדקים במצוות, ויש להם בית כנסת וגם יודעי תורה נמצאים בקרבם.