מגעים בין לח"י וההגנה ערב הסזון

הפגישה הראשונה בין פרידמן-ילין לבין גולומב נערכה כבר בינואר 1943. הסיבה לפגישה זו היתה תקלה שקרתה בשעה שאנשי לח"י נכנסו לקן של "השומר הצעיר" כדי לחלק כרוזים; במהלך התגרה שפרצה, נפלטה ירייה מאקדחו של אחד מאנשי לח"י. גולומב הסביר לפרידמן-ילין שהוא רואה את הפרשה בחומרה רבה ודרש שאנשי לח"י יימנעו מלהפיץ דברי תעמולה במועדוני תנועות הנוער ההסתדרותיות. פרידמן-ילין התנצל ובסיומה של הפגישה אף התחייב למלא את דרישתו של גולומב. מאז נהגו השניים להיפגש לעתים מזומנות, ולהחליף ביניהם מכתבים. מסמכים אלה מלמדים כי במרוצת הפגישות התפתחו בין השניים יחסי הבנה והערכה הדדית. דוגמא לכך נמצאה בחודש מאי 1944, כאשר הממשלה פרסמה תמונות של אנשי לח"י "מבוקשים" והקציבה פרס כספי לכל מי שיעזור בתפיסתם. בעקבות הפרסום, כתב פרידמן-ילין , בכינויו "שמעון", לגולומב: 1
פרסום התמונות בעיתונות העברית הכניס שינוי במצב מאז פגישתנו. אנו מניחים שהיה ידוע לכם מקודם כי התמונות עומדת להתפרסם. העובדה כי לא ניסיתם לעכב את הפרסום או להודיע לנו, זורקת אור חדש על יחסכם אלינו [...]

בתשובתו כותב גולומב: 2
[...] בנוגע לפרסום התמונות, אמרתי לך כי גם אנו לא ידענו על הדבר למפרע וכי לי נודע הדבר עם הופעת התמונות בעיתון.

מכתב אחר, מ-16.5.44, מלמד כי ההגנה לחצה על לח"י הפסיק את פעילותו (כפי שנעשה הדבר לגבי האצ"ל) וכי לדברי גולומב, אף היתה הבטחה של לח"י להיענות לדרישת ההגנה. המכתב עצמו שוגר לאחר שלח"י פרסם כרוז, ובו, בין השאר: "א. זאב פלש וחיים גוטוביץ, בלשים שכירים, מלשינים, סוכני הבולשת האוייבת, נידונו למיתה. פסקי-הדין הוצאו אל הפועל בירייה. ב. אנו מפרסמים בזה רשימה שחורה ראשונה של מלשינים וסוכני בולשת שכירים. ואלה שמותיהם: [להלן הופיעו תשעה שמות של יהודים המשרתים במשטרת המנדט]. בוגדים ומלשינים אלה מוזהרים בזה, שאם לא יפסיקו את פעולתם מיד, יבואו על עונשם. דמם בראשם ..."
על כך כתב גולומב לפרידמן-ילין: 3



שמעון,

הופתעתי לראות את המודעה המכתימה שמות של שוטרים עברים ישרים ומאיימת על חייהם. גם לולֵא היתה הבטחה מצדך להפסיק את פעולותיכם (מחוץ למקרים של תגובה על המתת חבריכם שלכם באמצעות דין או שלא באמצעות דין), הייתי רואה מעשה זה כהכרזת מלחמה. הנני מזהירך אפוא, אל תלכו בדרך זו כי בזאת אתם פותחים במלחמה הפנימית שרצינו להימנע ממנה. כל ניסיון לפגוע באנשים ישרים, שמשום מה הכרזתם עליהם כבוגדים, תהיינה תוצאותיו כתוצאות רצח שיף וגרועות מזה. על מודעתכם תבוא גם תגובה ציבורית.
א. [אליהו גולומב]


במכתב אחר לפרידמן-ילין, מ-6.9.44, כותב גולומב: 4




לשמעון,

אני רוצה להשיב בקיצור למכתבך מיום ח' אלול [44.8.72] ולהעמיד כמה דברים על אמיתותם המדויקת.
א. אני לא דיברתי על הפרת הסכם, כי אם על פעולה בניגוד לדברים שהוסכמו בשיחתנו האחרונה, ולכן כל הדברים על הפירוש הפילולוגי והיורידי של "הסכם" הם לא לעניין.
ב. בנוגע לפעולה במקרה של גזרות או התעללות אמרתי אני, כי זה יצריך פגישה לשם בירור משותף ואתה לא התנגדת לכך. היה מובן לגמרי, כי במקרה של משפט מוות אתם מודיעים למפרע על הגבתכם ובמקרים אחרים ייעשה ניסיון לדון יחד.
רציתי להעמיד את הדברים על דיוקם לשם האמת בלבד. מבלי לתלות עוד תקוות בבירורים, כי אם אחר שיחותינו לא מצאת אפילו לנחוץ להודיע כי אתם מתכוננים לחדש פעולות [היה זה לאחר ניסיון ההתנקשות של אנשי לח"י בחיי הנציב העליון הבריטי, מק מייכל], אז מתמוטט כל היסוד לשיחה שהיה מבוסס על אֵמון הדדי.
בנוסף לזאת אני רוצה לומר לך, כי אצלנו, יש שיקולים רבים מה מזיק יותר, אם פעולה נמרצת למען מנוע את אפשרות המעשים מצדכם, ואין אנו מתעלמים מן הנזק ומן הסכנות שבדבר, או הימנעות מפעולה כל עוד אפשרי הדבר. אולם אין אצלי ספק, כי קרוב הזמן שבו נהיה נאלצים לפעל נגדכם ונגד מעשיכם, אם תמשיכו לא להביא בחשבון את העניינים הציוניים והיישוביים, כפי שהתנועה הציונית והיישוב תופסים אותם.
אני מודה לך על ההשתתפות בצער על אבדתנו הגדולה. [מותו של ברל כצנלסון, מבכירי המנהיגים של ההסתדרות הכללית ומפא"י]

(-) אליהו [גולומב]

א. מ.
היות ואני נוסע היום מהארץ למשך חודש ימים, אני רוצה עוד להודיעך, כי אם יהיה צורך בכך, תקבל מחבר שלי פתקה חתומה באות "א" והיא תהיה מוסמכת בשמי ובשם חברי.
אם תרצה להודיע לנו משהו, תוכל לעשות זאת על-ידי מכתב לביתי בשביל "א".

הנ"ל


בישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות, שהתקיימה ב- 11.11.44, סיפר גולומב כי:
באוקטובר, לפני הרצח של הלורד מוין, שלחו אנשי לח"י שליחים בהודעה: אנחנו מוכנים להפסקת הפעולה ונשתדל להשפיע גם על אנשי האצ"ל, וזאת ללא תנאים.

פרידמן-ילין עצמו הסביר כי הפעולה בקהיר לא היוותה הפרת ההבטחה להפסקת הפעולות, מאחר והבטחה זו התייחסה לנעשה בארץ-ישראל ולא לנעשה מחוץ לגבולותיה.

הערות:


1. את"ה, 112/1067.
2. שם, שם.
3. שם, שם.
4. את"ה, 8/131.