ה"סזון" צייד אחים / יהודה לפידות

נספח 1

רשימת החטופים

(הרשימה אינה מלאה)

נחטפו על-ידי ההגנה

שם	ארגון	מקום	תאריך	מקור
אהרוני יעקב אנצילביץ אפלבום זאב בג'יו פנינה ביאנרט חיים בראדה משה ג'יבאני ישראל גולדבלט עמוס גורדון ד"ר גלבוע יעקב גרטל שלמה גרינברג אליהו דוידסון סנדר דולה שלמה דזיאלובסקי ישראל דמתי שמעון הרשמן יעקב ווקר יהושע וייזר ורדי זטלר אפרים חקר חיים טהורי דוד טלרנט אלחנן ינובסקי דניאל כהנא משה כץ קלמן לוי אליהו לוי משה לוי שלמה ליפינר בן-ציון לנקין אליהו מרידור יעקב נחושתן יעקב ניקולאיבסקי יוסף סגל ידידיה סדובניק אהרון סיני דוד סמואלוב מאיר פיין מאיר פישלזון עזרא פישר אפרים פלאי תאודור פלסר שמואל פרידליך מילו פרייס מרדכי פרשטיי יעקב צוקרמן יהושע צינמן מקס קאופמן מרדכי קאסטרו מנחם קדישאי יחיאל קונוורטי חיים קסטנבוים משה קרונגולד מרדכי רביד אליהו רדיקוביץ חיים רוזין פסח רוזנולד שמואל רוזנפלד רוט יעקב רייזמן יצחק שטנבאואר מנחם שיף מנחם שכטר שמעון שמנסקי שמעון שפיגלר מנחם שפירא משה שרון יחיאל תבואה יפה תבואה ישראל תבין אלי יעקב	א א א א א א א ל א ה א א א א ל ה א ל א א א א א ל א א א א א א ל א א א א א ל א ל א א א א א א א א א ל ל א ל א א א א א א ל א א א ל ל א	כפר-חסידים מגדיאל ראשון-לציון כפר-חסידים ירושלים כפר-רופין רחובות רמת-גן ירושלים מעלה-חמישה תל-אביב תל-אביב בני-ברק כפר-חסידים חיפה חיפה תל-אביב ירושלים תל-אביב עין-ורד כפר-סבא ירושלים זכרון-יעקב אוסטריה ירושלים ירושלים פרדס-כץ חיפה תל-אביב רמת-ישי ירושלים רעננה כפר-אתא תל-אביב חיפה ירושלים תל-אביב פתח-תקוה נתניה תל-אביב רמת-גן ירושלים כפר-סבא אוסטריה תל-אביב תל-אביב פתח-תקוה תל-אביב פתח-תקוה ירושלים אוסטריה כפר-אתא חיפה ירושלים תל-אביב חיפה תל-אביב עין-דור נתניה תל-אביב ירושלים ירושלים כפר-חסידים חיפה אוסטריה ירושלים חיפה חיפה חיפה ראה פרשטיי	14.5.45 18.8.40 17.2.45 14.5.45 7.1.45 20.1.45 12.2.47 4.1.48 30.11.44 1.3.42 7.1.47 13.5.48 21.2.45 14.5.45 7.1.45 11.1.47 2.42 19.1.45 19.9.47 24.1.45 2.42 11.9.45 28.12.44 9.47 29.12.44 14.9.47 7.12.44 1942 11.1.48 1.1.45 2.5.47 15.2.45 13.2.45 20.5.45 30.4.42 11.1.47 13.9.47 8.12.44 23.1.45 22.9.47 2.2.45 4.2.45 14.12.44 17.8.40 9.47 5.12.44 27.2.45 12.2.47 8.8.47 30.1.45 31.8.47 9.47 20.5.45 7.5.48 29.12.44 11.12.44 2.1.48 1942 15.1.45 7.12.44 29.1.45 7.12.44 30.1.45 30.1.45 14.5.45 7.5.48 9.47 8.45 11.1.48 7.5.48 7.5.48	ניב, ד, עמוד 162 א.ת"ה. 112/1050 א"פ 801/10 ניב, ד, עמ' 162 א.פ. 801/18 "הארץ" מיום 4.2.45 "הארץ" מיום 13.2.47 את"ה. 112/1168 א"פ 801/21 מ"ז. כ8-921 את"ה 112/1168 "הארץ" מיום 14.5.48 א"פ 801/10 ניב, ד, עמ' 162 ניב, כרך רביעי עמ' 107 ניב, ו, עמוד 121 ניב, ג, עמוד 193 א"פ 801/10 "הארץ" מיום 21.9.47 א"פ 801/19 ניב, ג, עמוד 193 את"ה 112/1168 א.פ. 801/16 (ניסיון שלא הצליח) עדות יחיאל קדישאי א"פ 801/19 א.ת.ה. 112/1168 מ.ז'. כ-6/19/4 ניב כרך שלישי עמ' 193 א.ת.ה. 112/1168 א.פ. 801/13 א.ת.ה. 112/1057 ניב, ד, עמ' 108 א.פ. 801/10 ניב, ד, עמ' 164 "הארץ" מיום 1.5.42 את"ה 112/1168 את"ה 112/1168 עדות אבינועם. נסיון שלא הצליח א"פ 801/21 "הארץ" מיום 26.9.47 א"פ 801/11 א"פ 801/11 א"פ 801/20 את"ה 112/1050 סת"ה, ג, עמוד 1061 עדויות תבין ואבינועם אפ" 801/10 מ"ז כ 9/19-4 "הארץ" מיום 10.8.47 א"פ 801/19 את"ה 112/1168 עדות י. קדישאי ניב, ד, עמ' 164 חיילים אלמונים, עמוד 604 א"פ 801/19 ניב כרך רביעי עמ' 106 "המשקיף" מיום 6.1.48 ניב, ג, עמ' 193 ניב, ד, עמ' 107 עדות תבין א"פ 801/21 ניב, ד, עמ' 106 "הארץ" מיום 4.2.45 "הארץ" מיום 31.1.45 ניב, ד, עמ' 162 חיילים אלמונים, עמוד 604 עדות י. קדישאי עדות אפרת את"ה 112/1168 חיילים אלמונים, עמוד 604 חיילים אלמונים, עמוד 604

נחטפו על-ידי האצ"ל

שם	ארגון	מקום	תאריך	מקור
אודיז אליהו אושרובסקי גרוסמן מאיר דובשני בנימין פריזנט אליהו קמינסקי דניאל רבינוביץ א. שמחון תנורי אביחיל	ה ה ה ה ה ה ה ה ה	ירושלים תל-אביב ירושלים ירושלים ירושלים חיפה רמת-גן חיפה פתח-תקוה	10.9.47 18.9.47 14.9.47 23.9.47 9.9.47 12.1.48 5.1.48 11.1.48 14.2.47	את"ה 112/1186 את"ה 112/1168 את"ה 112/1168 את"ה 112/1168 את"ה 112/1168 את"ה 112/1168 את"ה 112/1168 את"ה 112/1168 מ"ז כ9/19-4

נחטפו על-ידי לח"י

שם	ארגון	מקום	תאריך	מקור
אבידר יוסף ברבש מנחם	ה ה	תל-אביב תל-אביב	8.5.48 8.5.48	סת"ה, ג , עמוד 1546 סת"ה, ג , עמוד 1546

יחד איתם נחטפו על-ידי לח"י עוד שני חברי ההגנה.

רשימת קיצורים
א = אצ"ל; ה = הגנה; ל = לח"י.
את"ה = ארכיון תולדות ההגנה.
סת"ה = ספר תולדות ההגנה.
א"פ = ארכיון הפלמ"ח (המצוי בארכיון צה"ל).
מ"ז = מכון ז'בוטינסקי.
ניב = מערכות הארגון הצבאי הלאומי מאת דוד ניב.

נספח 2

ארכיון ציוני מרכזי
5465 / 52 S

קריאה אל היישוב !

השתוללותם ומעשיהם הרעים של הטרוריסטים, דוחפים את היישוב, ביחד עם תקוותו האחרונה של העם היהודי, לתהום איומה. אורך רוחו וסבלנותו של הצד שכנגד הם מפרשים כחולשה, ואי פעולתו של היישוב - כהסכמה למעשיהם. פטפטנותם, שאיננה עומדת בפני הביקורת הכי קלה, הם מקבלים בעצמם כתורת משה מסיני. לנוכח המצב, אין תקווה שהם יחזרו למוטב מרצונם הטוב, ועל היישוב לעשות פעולה של ממש.
הסוכנות מציעה בזה שכל האנשים המכירים את מי שהוא מהטרוריסטים עליהם להודיע תיכף ומייד למשטרה בעל פה, בכתב או בטלפון ולקיים בזה את המצווה: "ובערת הרע מקרבך".
אבות שיש להם בנים בארגונים עליהם, באותו האופן להודיע למשטרה ולקיים בזה את המצווה: "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה" ועליו להוציא אותו אל הזקנים ולאומר להם: "בני זה סורר ומורה איננו שומע בקול אביו ואמו, והוציאו אותו אל שער העיר וסקלו אותו העם באבנים". ובפרט שהאנגלים אינם מתכוונים לעשות לטרוריסטים שום דבר רע. הם יחזיקו אותם שנה שנתיים מובדל מאנשים עד שתתקרר בהם עודף המרץ, שבא להם כנראה מריבוי אכילה ומאי מעשה מתוך עצלות.
חברי הארגונים הטרוריסטיים שיפנו במשך 24 שעות למשטרה יקבלו עונש של שבוע - שבועיים מאסר ויעמדו זמן ידוע תחת פיקוחה.
ההורים שלא יעשו את זאת גורמים ליישוב, להם ולבניהם, אסון איום שיחול בראש וראשונה עליהם ועל בניהם.
ועת לעשות למען העם היהודי והמולדת.

נספח 3

גנזך משרד המושבות הבריטי
CO 733 75156/151A/44

(תרגום מאנגלית)

אל: שר המושבות 25.6.1944
מאת: סיר ה. מקמייכל [הנציב העליון].

מספר 802

סודי ביותר

1. המשטרה פעלה על-פי מיידע שבא בעקבות דיווחים שהאצ"ל וקבוצת שטרן עורכים תוכניות משותפות למעשי פשע נוספים בקנה מיידה גדול. בפשיטה שנערכה ב-22 ביוני הוחרמה כמות חשובה של חומר-נפץ ומכשירים קטלניים אחרים.

2. ידיעות ממקורות מהימנים אמרו כי התוכנית הטרוריסטית התכוונה להרוס משרדי משטרה ובעיקר בניינים משטרתיים. מקורות של הצבא הפולני קיבלו ידיעות, כי אחת המטרות עמדה להיות מטה יחידת הקבע הפולנית המוצבת באותו גוש בניינים בו נמצא מטה המשטרה בירושלים. הבניינים החדשים של בית-הדין הצבאי, שם עמדו להישפט מספר טרוריסטים של קבוצת שטרן ב-22 ביוני, היו גם הם - לפי הידיעות - יד להתקפה.
ב-20 ביוני הזהירו נציגי הסוכנות היהודית את השלטונות הצבאיים, כי ההתקפות מיועדות להתבצע באותו ערב. ננקטו אמצעי זהירות משטרתיים מיוחדים, ולמחרת הודיע מקור סוכנותי למשטרה כי לנוכח צעדים אלה, דחו הטרוריסטים את ההתקפה ל-21 או ל-22 ביוני.

3. תכולת מחבוא הנשק כללה, בין היתר:

2 תרמילים חומרי-נפץ המותאמים לשמש כמוקשים נגד אדם.
21 בקבוקים חתומים מלאים עם נפצים.
266 רימוני התקפה.
126 מקלות ג'ליגנייט במשקל של חצי פאונד כל-אחד.
12 פיוזים המיועדים לפצצות במשקל של 3 עד 12 פאונד.
13 שקי אמונאל וג'ליגנייט )תכולת כל-אחד 50 פאונד(.
כמויות קטנות של תחמושת לאקדחים.
שקיקי בד לתחמושת.
מחסנית מלאה לתת-מקלע.
1 דגל ציוני.
פיוז ביטחון ונפצים.
1 נפץ חשמלי.

4. בעקבות גילוי המחבוא, נעצר אדם אחד ומאז נעשו עוד שני מעצרים.

5. מבדיקת הפריטים שנמצאו במחבוא, ברור כי החדר שימש להכנת פצצות לקראת מבצע בקנה-מיידה גדול.

נספח 4

גנזך ארכיון משרד המושבות
CO 733/457

(תרגום מאנגלית)

לשכת המזכיר הראשי 22.12.1944
ירושלים
פלשתינה

סודי

סר ארטור דאו היקר [משרד המושבות],

1. בטיפול במסמכים בעניין פלשתינה, בוודאי ראית התייחסות מצד חברים אחראים של המוסדות היהודים הרשמיים, ומצד החברים בכלל, בנושא שיתוף-הפעולה שהיישוב היהודי הרשמי מצהיר כי הוא נותן לממשלה במערכה האנטי-טרוריסטית. חושבני שעליך להיות מודע למיידה המדייקת שבה נהנת המשטרה מסיוע ממשי מן המקורות היהודיים הרשמיים בפעול האנטי-טרוריסטית שלה.

2. מאז החלה הסוכנות היהודית "לשתף פעולה" בראשית ספטמבר השנה, היא סיפקה ל-C.I.D. פרטים על 561 אנשים, להם מיוחס קשר עם ארגונים טרוריסטיים. מבין אלה נלכדו ונעצרו 284. מתוכם עצורים 219 על-פי תקנות שעת-חירום, 28 שוחררו ונמצאים בפיקוח המשטרה, ו-37 שוחררו משום שהמיידע לא היה מספיק כדי להצדיק את מעצרם.

3. הוסבר "לקצין הקישור" של הסוכנות היהודית, כי הרשימות שהוא סיפק לא כללו פרטים על שום טרוריסטים מנהיגים; להיפך, דומה שהשמות נלקחו מרישומים ישנים, ומתייחסים לחברים לא חשובים של הארגונים הבלתי-חוקיים. כאשר הוא טען כי לא ידועה לו זהותם של רוב הטרוריסטים החשובים באמת שהינם מבוקשים, סופקה לו רשימה (כולל מספר תצלומים) של 56 אנשים, שה-C.I.D. רואה בהם את ה"שמנת" של האצ"ל וקבוצת שטרן. בשלושת השבועות שחלפו מאז, רק אחד מבין 56 אלה נעצר כתוצאה ממיידע של הסוכנות.

4. מחוץ למיידע בנושא ארגוני הטרור, סיפקה הסוכנות מיידע שהביא להחרמות כדלקמן :

כמות גדולה של אמונאל
7 רימוני-יד
75 כדורי אקדח
מכונת-דפוס של האצ"ל.

הסוכנות גם סיפקה מיידע שהוביל לפשיטה מועילה מאוד בחיפה, ב-23 בנובמבר, אשר הביאה למעצרם של 17 טרוריסטים מוכרים.

5. המפורט לעיל מהווה את מכלול הסיוע האפקטיבי שהמשטרה קיבלה מן הגופים היהודיים הרשמיים עד לימים האחרונים ממש. בסיכומו של דבר, ערך המיידע שסופק היה דל, ויתכן כי היתה בו מיידה מסוימת של סילוק חשבונות פוליטיים. באחרונה חל שיפור, שהוביל למעצרם של מספר טרוריסטים מוכרים. וממש בימים האחרונים נעצר האיש מספר 2 בשרשרת הפיקוד של האצ"ל, בעקבות מיידע שסופק על-ידי הסוכנות. עם זאת, בעינה עומדת העובדה, כי רוב המנהיגים הטרוריסטים עדיין לא נלכדו.
שלטונות המשטרה משוכנעים, כי הסוכנות יודעת את מקום הימצאם של רבים מן המנהיגים הללו, והיתה יכולה לתת יותר מיידע, אילו רצתה בכך. המפקח הכללי בפועל חש כי שיתוף הפעולה של הסוכנות אינו כן ובלב שלם, וכי ה-C.I.D. מקבל רק את מה שהסוכנות חושבת שיש להעביר לה (לאחר מיון קפדני).

6. מלבד שני מקרים שפורסמו בעיתונות (ואשר רק אחד מהם אושר על-ידי המשטרה) לפיהם הציבור התנגד לנסיון שוד של הטרוריסטים, לא היתה כל עזרה ישירה על-ידי הציבור היהודי. הכול מצביע, שהושטת עזרה ישרה למשטרה על-ידי הציבור אינה זוכה לעידודם של המוסדות היהודיים הרשמיים. הם מעדיפים שכל מיידע הקשור בטרוריסטים ותוכניותיהם שהציבור יכול לספק, יועבר לסוכנות תחילה לצורכי ניפוי.
לפני יומיים או שלושה, סמל בריטי זיהה ברחובות תל-אביב יהודי שברח ממחנה המעצר בלטרון ב-1943. הוא ניסה לעצור אותו, ובעזרת קצין משטרה אחר שבא לעזרתו, הצליח בסופו של דבר. אך לא היתה כל עזרה שהיא מן הציבור ולאמיתו של דבר היתה אפילו הפרעה מוסווית והתערבות, אשר לו היה הסמל בודד היתה בוודאי מאפשרת לאיש לברוח.

7. מכתב זה הינו ניסיון לתת לך מושג הוגן ואובייקטיבי על המצב, בכל הקשור ל"שיתוף הפעולה", כי הרבה חינגה תעשה סביב הדבר, בעיקר כשנוח לסוכנות היהודית לזקוף נקודות לזכותה. לסיכום, ישנו "שיתוף פעולה" מסוים אשר הביא לנו תועלת, אך כל העניין אינו כן והוא מבוקר על-ידי מדיניות ערמומית אשר מניעיה פוליטיים.

נספח 5

ארכיון משרד המושבות
CO 733/457

(תרגום מאנגלית)

אל: שר המושבות 1.3.1945
מאת: הנציב העליון
מספר 197

סודי

שלך מספר 325, שיתוף-הפעולה של הסוכנות היהודית נגד הטרוריסטים

1. מאז הסקירה שניתנה במכתבו של שאו [המזכיר הכללי של ממשלת המנדט] לדאו מה-22 בדצמבר 1944, נמשך שיתוף הפעולה של הסוכנות ובכמה אספקטים איכותו שופרה. מאז ספטמבר 1944, המיידע של הסוכנות הוביל למעצרם של 25 טרוריסטים חשובים וביניהם ויניארסקי (המכונה מרידור), ראש המבצעים של האצ"ל (גורש לסודן ב-21 בפברואר). בסך-הכול סיפקה הסוכנות עד כה פרטים על 830 חשודים, שמתוכם אותרו ונעצרו עד עתה 337. מבין אלה, כלואים 241 על-פי תקנות לשעת-חירום; השאר שוחררו, ונמצאים תחת פיקוח או ללא תנאי. המיידע של הסוכנות גם הוביל לתפיסת 150 פאונד של אמונאל, 8 פצצות ג'ליגנייט, 5-4 פאונד של ג'ליגנייט וכן 2 משגרי מרגמות ''2 בירושלים. כמו-כן נעשו מספר מעצרים מועילים במרכז של האצ"ל בתל-אביב.

2. למרבה הצער, רשימות הסוכנות של טרוריסטים כביכול, ממשיכות לכלול אנשים רבים שאינם קשורים לטרור, אך מבחינה פוליטית הם בלתי-רצויים לסוכנות. דבר זה מוסיף לקשיי המשטרה בהפרדת העזים מן בתיישים. יתר-על-כן, הסוכנות מתחמקת ממתן מיידע מפורט, כלומר רישומים אמיתיים על האצ"ל, שהיוו את חומר הגלם ממנו נערכו רשימות החשודים שהגישו לנו. דבר זה מונע מן המשטרה מיידע שיש בו ערך פוטנציאלי רב.

3. המאפיין המצער ביותר של "שיתוף הפעולה" מצד הסוכנות הינו גל של חטיפות, שלפחות 12 כאלה אומתו מדצמבר 1944 ועד פברואר 1945. הסוכנות הודתה באופן בלתי-רשמי באחריות לכך, אך טוענת כי שיטות החקירה שלה עולות על אלה של המשטרה, וכי המשטרה יוצאת נשכרת מתוצאות החקירה. בעקבות התבטאויות תקיפות שלי לד"ר ויצמן ועל-ידי המזכיר הראשי לשרתוק, בהן הבעתי את מורת-רוחי משיטות אלה ואת החלטתי הנחושה לשים להן קץ, הצהירה עתה הסוכנות כי החטיפות הסתיימו. החטופים כולם הוחזרו בשלום, הגם שלא כולם במצב גופני הכי טוב.

4. היחסים בין המשטרה לבין אנשי ה"ביטחון" של הסוכנות עדיין רחוקים מבסיס של אמון הדדי. אנשי הסוכנות נוטים לבקש טובות וחסדים שאי אפשר להעניק להם. אך המשטרה עושה כמיטב יכולתה לתת להם את מבוקשם, בהתאם לגבולות נאותים.

5. . ברמה הפוליטית, הסוכנות שמרה על גישה של מחאה קלה ונבוכה לגבי החטיפות. שרתוק, כאשר נשאל בתוקף במהלך שיחה על אחריותה של ההגנה לחטיפות, לא ניסה להכחיש את העובדות, אך רמז כי יש לסבול שיטות בלתי-נאותות אלה למען האינטרסים של ביטחון היישוב. הוא גם ניסה לרמוז, כי הסוכנות היתה מתקשה לשלוט ב"אנשים החזקים" של ההגנה, וכי הפעלת סמכות למען האינטרס של המתינות, ייתכן שלא תכובד. למעשה התברר שהוא טעה, ועובדה היא שהחטיפות נפסקו.

נספח 6

דו"ח מפגישה בין טדי קולק לבין המפקח הכללי של המשטרה
מיום 18 ביוני 1945

(תרגום מאנגלית)

1. אדם מכפר אתא שעזר למשטרה, דרכנו, לעצור כמה חברים פעילים של אצ"ל נאסר יחד עם אותם האנשים ונדון למעצר לשלושה חודשים לפי תקנות לשעת חירום. 20 יום כבר חלפו מאז והוא טרם שוחרר.
2. באותו זמן פורסמו בעיתונות כמה בוליטינים מנוסחים בצורה שלומיאלית.
3. ובכך, ביום ראשון, 17 ביוני 1945, קליינבוים ¹ הלך לראות כמה קציני C.I.D. ואמר להם שפעולותיהם גורמות לקשיים רבים בשיתוף הפעולה בינינו.
4. למחרת, קיבלתי טלפון ממר ג'יילס בו נאמר שהמפקח הכללי רוצה לראות אותי ב-11.15 באותו יום. מאוחר יותר נדחתה הפגישה לשעה 4 אחר-הצהריים. הרושם שלי הוא שהדחייה באה בגלל רצונו של המפקח שהפגישה תתקיים אחרי שחרורו של האיש מכפר אתא (הלה שוחרר בבוקר).
5. כאשר נכנסתי לחדר אמר לי המפקח שאינו בטוח כלל אם אני רוצה לראות אותו, אבל שהוא רוצה לדבר אתי. השבתי שאני לא ביקשתי לראות אותו במיוחד, אבל קידמתי בברכה את ההזדמנות לשיחה אתו, היות ובכמה מקרים התנהגה המשטרה בצורה שהפכה את שיתוף הפעולה בינינו לקשה ביותר. התחלתי לספר לו על מקרה חיפה. כמובן, שסופר לו על נקודת הראות של המשטרה והוא הצביע על כך שהאיש, למרות עזרתו הפעילה, לא סיפר למשטרה את כל הידוע לו. תשובתי לכך היתה שהעובדה הזאת ידועה לי, אבל היה זה אך טבעי שהאיש פחד מנקמת האצ"ל.
נוסף לזאת אנו הצענו למשטרה, מייד לאחר מעצרו, להשתדל ולקבל ממנו את המיידע בעצמנו ולהעמיידו לרשות המשטרה.
6. הוספתי שאינני מעוניין במקרהו של אותו אדם, אלא בהשלכותיו. האוכלוסייה היהודית של אזור חיפה הראתה רוח של שיתוף פעולה נפלא במלחמה בטרור וכתוצאה מכך למעשה לא נשארו שם ארגוני טרור. ההוכחה לכך היא שכול האנשים שנעצרו בזמן האחרון באזור בקשר עם פעילות טרוריסטית, לא היו חיפאים. מקרים כמקרה הנידון מקשים עלינו מאוד לפנות לציבור לעזרה. למעשה, פנו אל עוד אנשים לשתף פעולה עם האצ"ל ועם לח"י ואנחנו רצינו שיקבלו את ההצעה כדי שתהיה לנו ביקורת על הארגונים האלה, ועל-ידי כך נוכל לערב את המשטרה ברגע המתאים. אבל אם אנשים אלה מסתכנים במעצר בלטרון או בסודן כתוצאה מעזרתם למשטרה, לא נוכל לבצע את תוכניותנו. לפיכך אני נאלץ לבקש שמקרים כאלה לא יקרו בעתיד. לזאת ענה המפקח הכללי שעלי לזכור כי הוא מנהל את המשטרה, והוא לא מוכן לקבל עצות מאף אחד כיצד לנהל אותה, וכי הוא יעצור כל אדם אשר ניתן לקבל ממנו אינפורמציה. הוא הוסיף כי אינו מוכן להיענות לבקשתי, מאחר ואין לו כל ביטחון שהאנשים שמדובר בהם אינם פושעים בעצמם. לכך עניתי שבעבר היינו מעורבים "בחטיפות"; ומאחר והשלטונות התנגדו לזאת, הפסקנו את החטיפות, למרות שרק אנחנו היינו מסוגלים לשפוט כמה היה הדבר חשוב מנקודת ראות של קבלת מיידע. כתוצאה מההיענות לבקשת השלטונות, נאלצנו לוותר על מקורות מיידע חשובים. המפקח הכללי מטיל עלינו עכשיו מגבלות נוספות, ובאופן טבעי תהיה לך השפעה על הפעילות שלנו.
7. המפקח הכללי אמר כי שמע שקליינבוים רמז על האפשרות שננתק את שיתוף הפעולה אתם ונעביר את החומר שיש לנו לשלטונות הצבאיים. הוא רצה שאדע שצעד כזה ייראה כמחווה עויינת. עניתי שטרם הוחלט כדבר הזה, אבל שאנו מאוד מודאגים מחוסר שיתוף הפעולה שלהם, וכמובן, במצב עניינים כזה אנו שוקלים אפשרויות שונות.
8. המפקח הכללי אמר ששמע שאנו בלתי מרוצים מהניסוח של בוליטין המשטרה. סיפרתי לו מה הקהל מסיק מהבוליטינים, בהזכירי את האחד שפורסם מייד לאחר האזהרות לאצ"ל ועד אחרון שדיבר על מציאת המרגמות. ² המפקח השיב שאנו מפרשים פירושים שונים את הבוליטינים
וחוץ מזה, הוא לא סוכן הפרסום שלנו. הוא לא השיב להערתי שברגיל סוכנויות הממשלה היו זהירות מאוד בניסוח הודעותיהן כך ששום מובן בלתי רצוי לא השתרבב לתוכן.
9. ניסיתי להסביר למפקח שהוא אינו מנסה אפילו להבין את קשיינו. הוא חזר ואמר שהוא מנהל את המשטרה בעצמו, אך הוסיף שכמובן, הוא אסיר תודה על כל עזרה שהושטנו לו, וזהו זה.
10. אז שאל המפקח, מדוע לא קיבלנו את הצעתו לגיוס שוטרים מיוחדים למלחמה בטרור. אני הצבעתי על כך שיש לנו סיבה להאמין שגל הטרור הנוכחי אינו כה מסוכן כפי שחששנו בזמן שמר שרתוק הציע את הצעתו למזכיר הכללי; שאני שוחחתי עם מר ג'יילס בזמנו והסברתי לו את השקפתנו; שאני אמרתי למר ג'יילס שהצעתנו היתה לא לגייס את האנשים מייד, כי חשבנו שבחודשים הקרובים יהיה הדבר בבחינת בזבוז כוח-אדם וכסף; שאני שאלתי האם ההצעה תישאר פתוחה, כי אם לא - היא תתקבל מייד; וכי נאמר לי על-ידי מר ג'יילס שההצעה תישאר בעינה; שאני אמרתי למר ג'יילס שהכול מצביע על חידוש הפעילות של האצ"ל בחודש או בחודשיים הקרובים ושאז נשמח מייד לקבל את ההצעה.
11. אחרי כל הדברים האלה התחיל דיון בעניין כוחם של הארגונים הטרוריסטים בהווה. המיידע שהיה בידו היה על ארגון גדול וחזק ובעל מספרים רבים יותר מאשר היה לנו. בהקשר זה הצבעתי על כך שמנגנוני ההצתה של המרגמות שנמצאו לא כוונו לשימוש ביום הולדת המלך, הסבר שהמפקח הכללי לא קיבל. נהפוך הוא, המפקח היה בטוח ששני המנגנונים כוונו להפעלה בזמן המצעד. תשובתי היתה שאם המיידע שבידינו היה טוב מספיק למציאת המרגמות, חלקו השני של המיידע שלנו צריך להתקבל אף הוא, ואותו דבר נכון בקשר למיידע שיש בידינו ביחס לכוחם של ארגוני הטרור.
12. המפקח אמר אז שהגיע תורו לשאול שאלות. ראשית כל, מה עם לבשטין [יעקב לבשטין-אליאב, איש לח"י, ברח, כזכור, מבית-הסוהר המרכזי בירושלים, ומצא מקלט באחד הקיבוצים בחסות ההגנה]. הוא ביקש כמה פעמים שלבשטין יימסר למשטרה אך הדבר לא נעשה. הוא שמע באותו משרד עצמו מפי ד"ר ג'וזף שלבשטין מצא מקלט אצל אנשים הקרובים לסוכנות; והנה הסוכנות באה ומתלוננת על חוסר שיתוף פעולה, וזהו סוג שיתוף הפעולה שהסוכנות מגלה. בהגיעו ארצה, הוזהר שאי אפשר לעבוד אתנו בגילוי לב ובכנות (הכוונה היתה "עם היהודים", אף-על-פי שלא נאמר כך במפורש). הוא לא האמין לכך, ועשה כל מאמץ לשתף פעולה אתנו והלך לקראתנו לאורך כל הדרך, אך הגיע לידי מסקנה שהאזהרות היו מוצדקות. אני כשלעצמי אמרתי שקבוצת שטרן עשויה להתחיל שוב בפעילות והוא ידע בדיוק מי ינהיג אותם - לבשטין שהיה הפושע המיומן והמתוחכם ביותר שלהם. לכך חזרתי על התשובות שנתתי בהזדמנויות קודמות והצבעתי שאחרי הכול עוד אנשים ברחו מן המשטרה ובנסיבות דומות ורק מעטים נתפסו עד עתה ושכולם מסוכנים כמו לבשטין. כפי הנראה הבעיה היחידה שנשארה במלחמה בטרור היא בעיית לבשטין.
13. המפקח הכללי המשיך: "עלי לשאולך שאלה אישית. מתי היה זה שביקשת מיידע מהמפקח לוסטיג?" עניתי לו שאני מכיר את לוסטיג מזה עשרים שנה, אך לא נפגשתי עמו מאז באתי לירושלים, מלבד במסדרונות ה-C.I.D. וכי מעולם לא ביקשתי שום מיידע ממנו. המפקח הכללי השיב: "הו, זו בדיוק התשובה לה ציפיתי". לשאלתי, מאין הוא קיבל את המיידע, אמר שנאמר לו כך על-ידי לוסטיג עצמו. המשכתי ואמרתי שאין כל טעם שאבוא למשרדו ואשב מולו אם הוא חושד בי כך ואם הוא חוקר אותי חקירת שתי וערב ואינו מאמין לי. הוא התחיל לסגת ואמר: "אני רק שואל אם ראית את החוקר לוסטיג ולא אמרתי שום דבר שכן ראית אותו ושביקשת ממנו מיידע. היה לנו הסכם בעניין זה פעם. אנשיכם חקרו קצין משטרה ואני הזהרתי אתכם שאסור שהדבר ישנה, אך מאז קרו כמה מקרים כאלה" (האיש שנחקר על-ידינו היה שוטר מוסף, חבר האצ"ל שעבד ב-C.I.D. ואשר לפי מיידע שאושר מאז, שיתף פעולה עם המודיעין של האצ"ל. המפקח באותו זמן לא האמין למיידע זה ולא קיבל אותו כסיבה טובה שאזרחים פשוטים יתערבו בענייני המשטרה. אני הסכמתי אתו בנקודה זו והבטחתי שדבר זה לא יישנה בעתיד). עניתי למפקח הכללי שהקו בו נקט הפך את שיתוף הפעולה בינינו לקשה. לכך השיב שיאמין לנו יותר אם נסגיר את לבשטין. ובנעימה זו נגמר הראיון.

הערות:

1. יצחק קליינבוים (אחיו של משה סנה) שימש סגנו של טדי קולק ב"מחלקה לתפקידים מיוחדים". קולק נהג להיפגש, בדרך-כלל, עם ג'יילס, שהיה מפקד הבולשת הבריטית, ואילו קליינבוים היה זה שהעביר את המידע השותף לקציני הבולשת.
2. באמצע מאי 1945, הטמינו לוחמי האצ"ל מרגמות שכוונו אל מלון המלך דוד בירושלים. הדבר נודע להגנה וזו סיפרה על-כך לבולשת הבריטית. כתוצאה מן ההלשנה, מצאה המשטרה את המרגמות ונטרלה אותן.