בחינת בגרות בתולדות עם ישראל לבית הספר הממלכתי דתי

יחידות הגבר יחידה רביעית וחמישית בהיסטוריה
שאלון מספר 022209, קיץ תשס"ה, 2005

ה ש א ל ו ת

נושא 1 - הפעילות הציונית בארצות האסלאם
בימי מלחמת העולם השנייה

פרק ראשון

ענה על אחת מהשאלות 1-2.

1. מלחמת העולם השנייה והיהודים בארצות האסלאם
    א. "מלחמת העולם השנייה הייתה נקודת מפנה בתולדות הקהילות היהודיות בארצות האסלאם".
        (ח' סעדון וי' רפל (עורכים), במחתרת מארצות האסלאם, עמ' 28)
        ציין את הגורמים שהשפיעו על מצב היהודים בארצות האסלאם בתקופת מלחמת העולם השנייה, והסבר את השפעתם.
    ב. הצג את המאפיינים של ההעפלה מארצות האסלאם בזמן מלחמת העולם השנייה.
        מה היו הקשיים בארגון של ההגנה בארצות אלה בתקופה זו?
תשובה

2. הפעילות הציונית בעיראק בזמן מלחמת העולם השנייה
    א. הסבר את הקשיים בארגון ההעפלה מעיראק בזמן מלחמת העולם השנייה.
        הצג שתי דרכי התמודדות עם קשיים אלה.
    ב. הסבר את הקשיים בארגון של ההגנה בעיראק בזמן מלחמת העולם השנייה.
        הצג שתי דרכי התמודדות עם קשיים אלה.
תשובה

פרק שני

ענה על אחת מהשאלות 3-4.

3. הצג את דרכי הארגון של ההעפלה הישירה מצפון אפריקה, מסוף מלחמת העולם השנייה עד 1947.
תשובה

4. תאר את ההיערכות לעלייה ואת דרכי העלייה ממצרים, ממלחמת העולם השנייה עד קום המדינה.
תשובה

נושא 2 - העליות הגדולות מארצות האסלאם בשנים 1948-1967

פרק ראשון

ענה על אחת מהשאלות 5-6.

5. העליות הגדולות מארצות האסלאם
    א. ח' סעדון, בספרו בגלוי ובסתר, מציין מאפיינים שונים המייחדים את העלייה הגדולה מארצות האסלאם בשנות ה-50:
        יחס השליטים הערבים לעלייה, הסלקציה, מחנות המעבר, הסכנות שבדרך.
        הסבר שלושה ממאפיינים אלה.
    ב. אחד מדפוסי הפעולה שאפיינו את העלייה מארצות האסלאם הוא "גלויות מתחסלות" (ח' סעדון, בגלוי ובסתר).
        ציין מאילו ארצות עלו יהודים לפי הדפוס "גלויות מתחסלות", והסבר שני מאפיינים של דפוס פעולה זה.
תשובה

6. יהודי עיראק בשנים 1945-1950
    א. א' מאיר, בספרה התנועה הציונית ויהודי עיראק, מציינת אירועים והתפתחויות בשלהי שנות ה-40, שגרמו לשינוי היחס של יהודי עיראק
        לארץ הולדתם מצד אחד ולמדינת ישראל מצד אחר.
        הסבר את ההשפעה של שלושה אירועים ו/או התפתחויות על שינוי זה.
    ב. הסבר את הגורמים שהביאו ב-1950 לתפנית בעליית יהודים מעיראק - מעלייה חלקית לעלייה כוללת.
תשובה

פרק שני

ענה על אחת מהשאלות 7-8.

7. הסבר את הגורמים לעלייה של יהודי תימן במבצע "על כנפי נשרים", ותאר בקצרה את דרכי ארגונו.
תשובה

8. הסבר את הסיבות לעליית יהודי מצרים לאחר מלחמת סיני (אוקטובר 1956), והצג שתי דרכים שבהן נעזרו יהודים כדי לצאת ממצרים בשנים אלה.
תשובה

נושא 3 - קהילת יהודי קרקוב בתקופת השואה

פרק ראשון

ענה על אחת מהשאלות 9-10.

9. ניהול הגטו ו"המאבק על התקווה"
    א. פ' קראי, בספרה פנים רבות לגבורה, טוענת שבגטו קרקוב שלטו "שליטים אמִתיים" ו"שליטים מדומים". הסבר את טענתה.
        מדוע הרשו "השליטים האמתיים" לקיים פעולות תרבות בגטו?
    ב. הצג שלוש פעולות בתחום התרבות ו/או החינוך שיזמו היהודים בגטו קרקוב, והסבר מדוע פ' קראי מכנה את הפעולות בתחומים אלה "המאבק על התקווה".
תשובה

10. ארגון "החלוץ הלוחם" וארגון "איסקרא"
      א.
הסבר מה היו חילוקי הדעות בין חברי "החלוץ הלוחם" לבין חברי "איסקרא".
      ב. הסבר מדוע החליטו מנהיגי "החלוץ הלוחם" שלא לארגן מרד בגטו עצמו, ומדוע נאלצו לפעול בעיר ולא ביער.
תשובה

פרק שני

ענה על אחת מהשאלות 11-12.

11. מדוע נדחה מועד ההקמה של גטו קרקוב, ומדוע הוא הוקם ברובע פודגוג'זה?
תשובה

12. הצג שלושה שינויים שהחמירו את מצב היהודים בגטו קרקוב, מגירוש יוני 1942 עד חיסול הגטו.
תשובה

נושא 4 - מלחמת העצמאות

פרק ראשון

ענה על אחת מהשאלות 13-14.

13. ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948).
      א.
במנהלת העם התעורר ויכוח אם להכריז על הקמת מדינת ישראל מיד עם עזיבת הבריטים את ארץ ישראל או לעכב את ההכרזה.
          הסבר שלושה טיעונים בעד ההכרזה מיד, ושני טיעונים בעד עיכוב ההכרזה.
     ב. "על ההכרעה ההיסטורית הזאת מוטבע חותמו האישי של בן-גוריון. בלעדיו היה הכול שונה". (ז' צחור, החזון והחשבון: בן גוריון בין אידיאולוגיה
         לפוליטיקה, עמ' 193.
         הסבר שני טיעונים שמביא ז' צחור כדי לבסס את קביעתו.
תשובה

14. המערכה על ירושלים וההכרזה על ירושלים כעל בירת ישראל
      א.
"עם ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, ב-11 ביוני, הסתיימה למעשה המערכה הצבאית העיקרית על ירושלים"? (מ' גולני, ציון בציונות, עמ' 128)
          הסבר את קביעתו של מ' גולני. בתשובתך התייחס לתוצאות המערכה על ירושלים עד ההפוגה ולאחריה.
      ב. הסבר שני גורמים שהניעו את בן-גוריון להכריז על ירושלים כעל בירת מדינת ישראל (דצמבר 1949).
תשובה

פרק שני

ענה על אחת מהשאלות 15-16.

15. הסבר שלושה קשיים שהיו ליישוב היהודי בתחום הצבאי ו/או המדיני, בארבעת החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות (דצמבר 1947 - מרץ 1948).
תשובה

16. הצג את ההישגים הצבאיים של צה"ל בשתיים מהחזיתות ב"קרבות עשרת הימים".
       איזה שינוי ארגוני הונהג בצה"ל לאחר קרבות אלה?
תשובה

נושא 5 - חירות ושוויון בעת החדשה

פרק ראשון

ענה על אחת מהשאלות 17-18.

17. הליברליזם במאה ה-19
      א. הסבר מהו הממשל הרצוי על פי התפיסה הליברלית, ומה הם תפקידיו.
      ב. הצג שני עקרונות של התפיסה הכלכלית הליברלית, והסבר במה הם מבטאים ליברליזם.
תשובה

18. מדינת רווחה
      א. הסבר את הנחות היסוד המאפיינות מדינת רווחה.
      ב. הסבר שני נימוקים בעד מדינת רווחה, ושני נימוקים נגדה.
תשובה

פרק שני

ענה על אחת מהשאלות 19-20.

19. כיצד עקרונות החירות והשוויון באים לידי ביטוי ב"הכרזת זכויות האדם והאזרח" שניתנה בימי המהפכה הצרפתית (27 באוגוסט 1789)?
תשובה

20. הסבר את הביקורת של מרקס על החברה הבורגנית.
תשובה

נושא 6 - תולדות ארצות הברית

פרק ראשון

ענה על אחת מהשאלות 21-22.

21. ההגירה והסְפָר - מעצבי דמותה של האומה האמריקנית
      א. לדעת ההיסטוריון פ' טרנר, הסְפָר סייע לגבש את הזהות האמריקנית. הסבר כיצד.
      ב. הצג שתי גישות נוספות (מלבד זו של טרנר), המסבירות את תהליך האמריקניזציה של המהגרים.
תשובה

22. הדמוקרטיה האמריקנית במבחן
      א. הצג את עיקרי פרשת ווטרגייט.
      ב. הסבר אילו עקרונות ו/או מאפיינים של הדמוקרטיה האמריקנית עמדו למבחן בפרשה זו.
תשובה

פרק שני

ענה על אחת מהשאלות 23-24.

23. הסבר שתי בעיות בתחום הכלכלה ו/או בתחום החברה שנבעו מההתפתחות הכלכלית המואצת של ארצות הברית,
      בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
      הצג דרך התמודדות עם אחת מבעיות אלה.
תשובה

24. בקיץ 1929 אמר הנשיא הובר:
      "אנחנו באמריקה קרובים לניצחון הסופי על העוני יותר משהייתה מדינה כלשהי אי-פעם..."
       ( ר' קליינברגר, תולדות ארצות הברית, עמ' 62).

      במה טעה הובר באמירה זו, ומה גרם לו לטעות?
תשובה

נושא 7 - יפן המודרנית

פרק ראשון

ענה על ענה על אחת מהשאלות 25-26.

25. מלחמת רוסיה-יפן (1904-1905)
      א. הצג שלושה גורמים למלחמת רוסיה-יפן (1904), והסבר מדוע ניצחה יפן במלחמה זו.
      ב. הצג שלושה סעיפים מהסכם השלום שנחתם בין רוסיה ליפן בפורטסמות (1905).
      הסבר שתי השפעות של הסכם זה על מעמדה של יפן בזירה הבין-לאומית.
תשובה

26. יפן בשנות ה-30
      א. הסבר את הגורמים למדיניות ההתפשטות של יפן בשנות ה-30.
      ציין שתי דוגמאות להתפשטות יפן בשטחי סין.
      ב. הסבר כיצד השפיעה על יפן מדיניות ההתפשטות בתקופה זו באחד מהתחומים: משטר, חברה, כלכלה.
תשובה

פרק שני

ענה על אחת מהשאלות 27-28.

27. הסבר מה רצתה יפן להשיג באמצעות מדיניות של "סדר חדש" במזרח אסיה (איזור השפע ההדדי) במלחמת העולם השנייה, וציין שני
      צעדים שנקטה לקידום מדיניות זו במהלך המלחמה.
תשובה

28. הסבר את המטרות של שלטון הכיבוש האמריקני ביפו (1945-1951), והצג שתי דרכי פעולה שנקט השלטון למימוש מטרות אלה.
תשובה

נושא 8 - סין המודרנית

פרק ראשון

ענה על אחת מהשאלות 29-30.

29. המאבק בין צ'אנג קאי שק לקומוניסטים בשנים 1927-1935.
      א. הסבר את ההבדל בין התפיסה החברתית-כלכלית של מאו צה טונג לבין זו של צ'אנג קאי שק.
          הבא שתי דוגמאות למאבק ביניהם בשנים 1927-1931.
      ב. הסבר שני גורמים שהובילו ל"מסע הארון" (1934-1935), והצג שתיים מתוצאותיו.
תשובה

30. סין בתקופת שלטונו של מאו צה טונג
      א. הסבר את הסיבות לקרע בין סין לברית המועצות, בסוף שנות ה-50 ובשנות ה-60.
      ב. הסבר מה רצה מאו צה טונג להשיג באמצעות "מהפכת התרבות", והצג שתי תוצאות של מהפכה זו.
תשובה

פרק שני

ענה על אחת מהשאלות 32-32.

31. הסבר את הגורמים למלחמה בין סין ליפן (1894-1895), והצג שניים מעיקרי הסכם שימונוסקי.
תשובה

32. הסבר את הסיבות לניצחון הקומוניסטים במלחמת האזרחים בסין (1945-1949).
תשובה


ת ש ו ב ו ת


1. מלחמת העולם השנייה והיהודים בארצות האסלאם

א. גורמים שהשפיעו על מצב היהודים בארצות האסלאם בתקופת מלחמת העולם השנייה:

מבחר תשובות:

- המדיניות של שלטונות הכיבוש בארצות צפון אפריקה: משטר פטן, גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית.
- התחזקות התעמולה שניהלו המופתי, תומכיו ואוהדיו נגד הציונות, בעיקר בארצות המזרח התיכון.
- הימצאותם של פליטים יהודים מאירופה (בעיקר במרוקו).
- המספר הגדול של שליחים שבאו מארץ-ישראל לארצות צפון אפריקה והמזרח התיכון.
- המפגש עם חיילים יהודים מצבאות בנות הברית ועם חיילי הבריגדה (בעיקר בלוב).
- הפעילות של ארגונים יהודיים: הקונגרס היהודי האמריקני, הג'וינט, כי"ח, בעקבות כיבוש אלג'יריה ומרוקו על ידי כוחות בנות הברית ("מבצע לפיד").
- לקראת סוף המלחמה סימנים לתחילת תהליך הדה-קולוניזציה שהיה מלווה בפעילויות לאומיות.

הסבר השפעתם:
מבחר תשובות:

- שינוי מהותי במעמד היהודים ובכל תחומי חייהם בעקבות המדיניות האנטישמית של שלטון וישי ושל השלטונות הפשיסטיים האיטלקיים.
- שינוי מהותי בחיי היהודים בטוניסיה בזמן הכיבוש הנאצי הישיר כמו: גזרות רכוש, עבודות כפייה ועוד.
- "הפרהוד" בעיראק (6.1941).
- הגליית חלק מיהודי בנגאזי למחנות בדרום לוב.
- הרעה ביחס המוסלמים אל היהודים בכלל ואל הציונים בפרט בהשפעת הסכסוך בין יהודים לערבים בארץ ישראל.
- חששות של היהודים בנוגע לגורלם העתידי תחת שלטון מוסלמי עצמאי בעקבות תחילת תהליך הדה-קולוניזציה.
- התחזקות הפעילות הציונית בעקבות השפעת השליחים והימצאותם של חיילים יהודים מצבאות בנות הברית.
- התגברות הסולידריות בין היהודים בעקבות הפעולות של הארגונים היהודיים.

ב. המאפיינים של ההעפלה מארצות האיסלאם בזמן מלחמת העולם השנייה:
מבחר תשובות:

- התנגדות השלטון הקולניאלי והשלטונות המוסלמיים ליציאת היהודים מארצות אלה.
- התנהלה במחתרת, בחשאי, בממדים קטנים.
- היעזרות בחיילים יהודים ששירתו בצבא הבריטי (לוב, עיראק, מצרים, סוריה), והיעזרות בשליחים מארץ ישראל.
- ההעפלה מארצות אלה הייתה בעיקר יבשתית.
- השתתפות היהודים בארצות האסלאם במפעל ההעפלה העמידה את כל היהודים באותה ארץ בפני סכנה מצד האוכלוסייה הערבית.

הקשיים בארגון של ההגנה בארצות אלה בתקופה זו:
מבחר תשובות:

- שמירת הקשר והרציפות בפעולה החשאית.
- יחס מנהיגי הקהילה שחששו מהאפשרות של גילויי ההתארגנות ומהשפעת הגילוי על הקהילה כולה.
- היכן לאחסן את הנשק.
- קיום אימונים סדירים בתנאי מחתרת.
- הכנת תכניות הגנה.
ראה פירוט סעדון ח', עמודים 18-11.
השאלה הבאה

2. הפעילות הציונית בעיראק בזמן מלחמת העולם השנייה

א. הקשיים בארגון ההעפלה מעיראק בזמן מלחמת העולם השנייה:

מבחר תשובות:

- הגבלות על עלייה לגלית מצד שלטונות עיראק; הגברת הביקורת בתחנות הגבול, קשיים אדמיניסטרטיביים במתן היתרי יציאה.
- נתיב ההעפלה עבר כולו במדבר ותחנות המעבר היו ברובן בסיסי הצבא הבריטי שלאורך צינור הנפט - אפשר לפקח על ההעפלה.
- היעדר קהילות יהודיות, באזור המדבר, שיכלו לסייע.
- המחירים הגבוהים שדרשו המבריחים, הנהגים הערבים, החיילים והעובדים בצבא הבריטי.
- התלות במבריחים פרטיים שלא היו אמינים.
- קשיים בארגון נתיב דרך סוריה: איסור כניסה ליהודים לסוריה, קהילות יהודיות מסויגות, פיקוח בדרכים.
- תנאי תחבורה קשים ומרחקים גדולים הקשו על מעבר בדרך היבשה.

דרכי התמודדות עם קשיים אלה:
מבחר תשובות:

- שליחת שליחים מטעם המוסד לעלייה ב' - לארגן את העלייה.
- בתגובה להגבלות השלטונות על עלייה לגלית - פנייה להעפלה לא לגלית.
- בניית נתיב העפלה נוסף דרך סוריה ולבנון ו/או איראן.
- מתן שוחד, זיוף תעודות ורישיונות.
- היעזרות בקבוצות פועלים נהגי להקות צבאיות בריטיות שהבריחו עולים תמורת תשלום כספי גבוה.
- הסתייעות בחיילים ובעובדים מארץ-ישראל, בייחוד יהודים ששירתו בצבא אנדרס, שבחסותם הועברו קבוצות קטנות של עולים.
- יציאות לסוריה ולבנון באמצעות דרכונים מזויפים, והברחה משם ארצה.

ב. קשיים בארגון של ההגנה בעיראק בזמן מלחמת העולם השנייה:
מבחר תשובות:

- פיזור גאוגרפי של יהודים: פיזור בשכונות מרוחקות יצר קושי להכין תכנית הגנה כוללת.
- קושי להשיג כלי נשק: כלי נשק פגומים בעיראק, בעיות לייבא נשק מישראל עקב הסיכון.
- בעיית אחסון הנשק (פיזורו או סליק מרכזי).
- הבדלים בתפיסת תפקיד ההגנה: הצעירים המקומיים ראו בה תכלית בפני עצמה ואילו שליחי התנועה הציונית ראו בה אמצעי זמני עד לעלייה.
- חילופים תכופים של השליחים.
- השליחים הקיימים עסקו גם בתפקידים אחרים, דבר שפגע בחשאיות פעילותם לצורכי הגנה.
- מחסור בתקציב למימון הפעילות.

דרכי התמודדות עם קשיים אלה:
מבחר תשובות:

- הכנת תכנית הגנה ראשונית על פי ריכוזי היהודים.
- קביעת מקומות מוסכמים לאחסון הנשק ולהצבת חוליות הגנה.
- גיוס צעירים מקומיים, אימונים בנשק חם, הכשרתם לתפקידים שונים ושליחתם לקורסים בארץ-ישראל.
- הפעלת לחץ על מנהיגי התנועות בארץ באמצעות השליחים, כדי לקבל תקציב וסיוע של כוח עזר.
- חיזוק הקשר בין פעילי ההגנה לבין הקהילה, וניסיון לערוך מגבית למימון.
- השגת נשק מאנגליה, מבריחים.
ראה פירוט סעדון ח', עמודים 96-88.
השאלה הבאה

3. דרכי הארגון של ההעפלה הישירה מצפון אפריקה מסוף מלחמת העולם השנייה עד 1947:
מבחר תשובות:

- ארגון קורס לפעילים על ידי נציגי המוסדות הציוניים והמוסד לעלייה ב' (אלג'יר).
- גיוס מעפילים: יצירת קשר באמצעות בית הכנסת, שיחות חשאיות עם המעוניינים, קביעת נוהלי קשר וארגון (אלג'יר).
- הקמת מחנה זמני לקליטת המעפילים והעסקתם עד ליציאת האנייה (מרוקו).
- המוסד לעלייה ב' שלח אניות להבאת המעפילים: "יהודה הלוי", "שיבת ציון", "הפורצים" (מרוקו).
ראה פירוט סעדון ח', עמודים 136-124.
השאלה הבאה

4. ההיערכות לעלייה ודרכי העלייה ממצרים, ממלחמת העולם השנייה עד קום המדינה:
מבחר תשובות:


ההיערכות:
- תגבור השליחים למצרים מטעם המוסד לעלייה ב'.
- פעילות השליחים בשנים 1945-1943 ליצירת תשתית ארגונית וחינוכית.
- הקמת מנגנונים חשאיים לעידוד העלייה: קבוצות פעילים שיצרו קשר עם יהודים במקומות עבודתם, בבתי כנסת ובבתי קפה, קיום מפגשים במקומות ציבוריים והכנת העולים להפלגה.

דרכי העלייה:
- הברחת עולים ממצרים דרך תנועת היציאה של חיילים ארץ-ישראליים לחופשת מולדת לקראת פסח - "מבצע פסח תש"ו".
- עלייה ד' - עלייה במסגרת לגלית למחצה באמצעות קבלת אשרות כניסה לארץ ישראל תמורת פיקדון ששולם לקונסוליה הבריטית במצרים (השיטה פעלה במשך שנתיים עד דצמבר 1947).
- בשנת 1948 - העברת עולים לארצות מעבר באירופה, באמצעות דרכונים עם שמות אחרים בעלי נתינות זרה.
ראה פירוט סעדון ח', עמודים 150-146.
השאלה הבאה

5. העליות הגדולות מארצות האסלאם

א. המאפיינים המייחדים את העלייה הגדולה מארצות האסלאם בשנות ה-50:

מבחר תשובות:


יחס השליטים הערבים לעלייה:
- שיתוף פעולה או העלמת עין, למרות המגמות הפאן-ערביות והאווירה העוינת.
- הגורמים ליחס זה: יחסיהם עם הקהילה היהודית בערב, ניצול ההגירה של יהודים להישגים מדיניים במישור הבין-לאומי ולפתרון בעיות מקומיות.

הסלקציה:
- סדרי עדיפויות בקביעת ממדי העלייה וזהות העולים (גיל, מצב בריאותי וכו'...)
- ויכוח בעניין הצדקתה.
- הופעלה בעיקר במרוקו ובטוניסיה.
- יצרה משקע והשפיעה בטווחי זמן שונים על היחסים בין העולים לקולטים.

מחנות המעבר:
- שימשו כתחנת ביניים בדרך לארץ ישראל.
- שלושה סוגים של מחנות: מחנות עבור יהודים במדינה שבה הוקמו, מחנות ליהודים מארצות סמוכות, מחנות שהוקמו באירופה עבור יהודים שהגיעו מארצות האסלאם.
- נוהלו על ידי שליחים מישראל ועל ידי נציגים של ארגונים בין-לאומיים.
- במחנות הקימו מערכת חינוך ללימוד עברית ולהכשרת העולים לקראת חייהם בארץ.

הסכנות שבדרך:
- רבים נפטרו במחנות המעבר ממחלות ומתשישות.
- אסון ילדי אוסלו, אסון האנייה "אגוז".
- יהודים רבים הפסידו את רכושם בגלל העלייה החשאית, לא יכלו למכור את חפציהם ויצאו מארצותיהם חסרי כול.

ראה פירוט סעדון ח' (עורך) בגלוי ובסתר - העליות הגדולות מארצות האסלאם (1967-1948), ירושלים תש"ס, עמודים 26-21.

ב. הארצות מהן עלו יהודים לפי הדפוס "גלויות מתחסלות":
עיראק, לוב, תימן.

מאפיינים של דפוס פעולה זה:
מבחר תשובות:

- הופעל בארצות שבהן חששו להרעה קרובה במצב היהודים שעלולה לסכן את חייהם.
- בדרך כלל הופעל בעקבות אירוע חריג שהחריף את מצב היהודים [למשל: רצח האימאם יחיא בתימן, התקרבות מועד קבלת העצמאות בלוב, החקיקה האנטי-יהודית בעיראק].
- למרות החששות "חיסול הגלות" עבר בלא התנכלות של האוכלוסייה או השליטים הערבים.
- מהירות הפעולה: הזמן הקצר שבו יצאו רוב היהודים מארצות מוצאם.

ראה פירוט סעדון ח', עמודים 18-17.
השאלה הבאה

6. יהודי עיראק בשנים 1950-1945

א. אירועים ו/או התפתחויות בשלהי שנות ה-40 שגרמו לשינוי היחס של יהודי עיראק לארץ הולדתם ולמדינת ישראל:

מבחר תשובות:

- כינונה של מדינת ישראל - עורר גאווה לאומית, הזדהות ורצון להשתייכות.
- הרדיפות הפוליטיות, האפליות וההגבלות הכלכליות מאז מאי 1948.
- משבר כלכלי מתמשך בעיראק.
- מאורעות אוקטובר-נובמבר 1949: רדיפת התנועה הציונית על ידי השלטון.
- השפעת זרם הבריחה לאיראן.

הנחיות לחלוקת הנקודות
* יש לזכות במלוא הנקודות עבור הסבר ההשפעה של שלושה אירועים ו/או התפתחויות על שינוי זה (50% + 30% + 20%).

ב. גורמים שהביאו ב-1950 לתפנית בעליית יהודים מעיראק - מעלייה חלקית לעלייה כוללת:
מבחר תשובות:

- "חוק הוויתור על הנתינות" - שחוקק הפרלמנט העיראקי (9 מרס 1950) - התיר לעל יהודי שרוצה לצאת מעיראק, פתח ליציאה חוקית בתמורה לוויתור על נתינותו העיראקית.
- פעולות ממשלת עיראק בחודשים שלאחר חקיקת החוק ותגובת הרחוב בעיראק הביאו לאי שקט חברתי וכלכלי ולהגברת המתח, החשש והאי-ודאות בקרב הקהילה היהודית.
- התקפות על יהודים מצד הציבור הרחב, כתבות בעיתונים, האשמות מנהלי בנקים, הפגנות של אנשי אלאסתקלאל.
- זריקת פצצה על בית קפה יהודי (8 אפריל 1950).
- הידרדרות במצב הביטחון של היהודים בכפרים ובערי השדה.
- הנהגת הקהילה המקומית התקשתה לתת מענה למצב ואילו התנועה הציונית המקומית הציעה פתרון ברור.
השאלה הבאה

7. הגורמים לעלייה של יהודי תימן במבצע "על כנפי נשרים":
מבחר תשובות:

- 4,000 פליטים חיכו לעלייה כבר 3 שנים במחנה המעבר "גאולה", בשיח' עות'מאן ובעיר עדן.
- עמדת בן-גוריון בנוגע לחובה של מדינת ישראל להציל את כל יהודי תימן ולהעלותם לארץ
- רצח האימאם (פברואר 1948) והפרעות בצנעא חודש לאחר הרצח.
- שינוי בעמדת האימאם החדש, בראשית שנת 1949, שנבע משיקולים כלכליים: רעב, הכנסות משוחד, רכוש שנשאר ומסים, וחשש ליציבות השלטון (אם הפרעות נגד היהודים יימשכו).
- שיתוף הפעולה בין הסוכנות היהודית לג'וינט.
- המשא ומתן עם הבריטים הביא להסכמתם לבטל את האיסור על יוצאי תימן בגיל גיוס לצאת מתימן.
- התלהבות והנכונות של יהודי תימן לעלות בהשפעת הקמת המדינה.

דרכי ארגונו:
מבחר תשובות:

- העלאת 5,550 הפליטים שנתקעו בעדן, במטוסים.
- הקמת מחנה מעבר חדש וניהולו ומימונו על ידי הג'וינט (בתקופת השיא היו במחנה למעלה מ-13,000 יהודים).
- הפעילים מהארץ ומהמוסדות היהודיים דרבנו את היהודים למכור את רכושם ולהגיע בדחיפות למחנה המעבר.
- מסעות ברגל או במכוניות למחנה המעבר בעדן.
- טיפול רפואי במחנה המעבר.
- ארגון "הרכבת האווירית" להעברת העולים לישראל בתוך זמן קצר (כ-41,000 במהלך 15 חודשים).
השאלה הבאה

8. הסיבות לעליית יהודי מצרים לאחר מלחמת סיני:
מבחר תשובות:

- סדרת צווים שפרסמה ממשלת מצרים בעקבות המלחמה.
- מעצר 900 יהודים לפרקי זמן ממושכים.
- צעדים שפגעו בתשתית הכלכלית של היהודים במצרים ושל מוסדות הקהילה.
- גירוש יותר מ-500 יהודים ממצרים (חסרי נתינות, מקומיים, אזרחי בריטניה וצרפת).
- שיטות הפחדה ולוחמה פסיכולוגית שכוונו נגד כלל האוכלוסייה היהודית כדי להביא להגירתם.

דרכים שבהן נעזרו יהודים כדי לצאת ממצרים בשנים אלה:
מבחר תשובות:

- מבצע "תושייה" - חילוץ יהודי פורט סעיד.
- הסתייעות במשרדי הסוכנות.
- הסתייעות בג'וינט.
- הסתייעות ב"צלב האדום".
השאלה הבאה

9. ניהול הגטו ו"המאבק על התקווה"

א. הסבר הטענה שבגטו קרקוב שלטו "שליטים אמתיים" ו"שליטים מדומים":

- השליטים האמתיים: הרשויות הגרמניות.
השליטים המדומים: היודנראט ומוסדותיו, המשטרה היהודית.
האבחנה בין שני סוגי השליטים מתייחסת לדרך שבה נוהל הגטו.
- הרשויות הגרמניות הם שהקימו את הגטו, קבעו את החוקים ואת המציאות האכזרית שבה חיו היהודים ופיקחו על כל מה שנעשה בגטו.
- היודנראט היה ההנהגה היהודית שמונתה בכפייה, וחבריו נאלצו לפעול מטעם הגרמנים, לנהל בשמם את חיי היום-יום ולהוציא לפועל את הוראותיהם הקבועות והמשתנות.
- דרך ניהול זו יצרה אשליה לזמן קצר בעיני היהודים בגטו, ובעיני חברי היודנראט, שהם שולטים במציאות ויוכלו להבטיח את העתיד של חלק מיהודי הגטו. בפועל הם פעלו כבובות שהופעלו בשלט רחוק על ידי הרשויות הגרמניות, סמכותם יכלה להילקח בכל רגע כפי שאכן קרה בגטו קרקוב (הם הוחלפו שלוש פעמים).

מדוע הרשו "השליטים האמתיים" לקיים פעולות תרבות בגטו:
הגרמנים רצו לטפח אשליה שהכול מתנהל כרגיל, בהנחה שככל שהיהודים יהיו עסוקים יותר בתחום התרבות, הם יתרחקו מפעילות מחתרתית נגד השלטונות.

ב. פעולות בתחום התרבות ו/או החינוך שייזמו היהודים בגטו:
מבחר תשובות:

- המשך קיום חיי דת בגטו (בתי כנסת, מניינים בבתים פרטיים, ישיבות פרטיות).
- קבוצת לימוד: לימוד תורה, מדעי היהדות וחוגי לימוד בנושאים שונים.
- גני ילדים.
- פעילויות חינוך ותרבות בבתי היתומים בגטו.
- מפגשים לקריאת עיתונות מחתרת או עיתונות גרמנית (בית המרקחת).
- מפגשים בבתי קפה שבהם התקיימו ריקודים ומופעי זמר.
- מסיבות בבתים פרטיים.
- קונצרטים [במסגרת פעילויות מדור התרבות באישור השלטונות].

מדוע פ' קראי מכנה את הפעולות בתחומים אלה "המאבק על התקווה":
פעולות אלה סיפקו מקלט נפשי, שאבו מהם תקווה ורצון לשרוד ולהמשיך להיאבק על החיים ולמצוא בהם טעם, למרות התנאים הגזרות הקשות והמצוקות.
השאלה הבאה

10. ארגון "החלוץ הלוחם" וארגון "איסקרא"

א. מה היו חילוקי הדעות בין חברי "החלוץ הלוחם" לבין חברי "איסקרא":

מבחר תשובות:

מבחינה אידאלוגית:
- "החלוץ הלוחם" - תפס את המאבק כשליחות אידאולוגית, חינוכית ולאומית, שתוצאותיה ישפיעו על הנוער היהודי הציוני בעתיד. "אנו נלחמים על שלוש שורות בהיסטוריה". "אחזנו בנשק כי לא רצינו שבבוא היום תאמר ההיסטוריה כי יהודי פולין מתו מיתה עלובה בלא סימן אחד של התנגדות".
- "איסקרא" - תפסה את המאבק כמלחמת נקם בנאצים.

מבחינה טקטית:
- "החלוץ הלוחם" רצה לפעול כיחידה יהודית עצמאית.
- חברי "איסקרא" היו מוכנים להילחם במסגרת המחתרת הפולנית הקומוניסטית, ולא כיחידה נפרדת.
- "החלוץ הלוחם" - העדיף לחימה מן היער, לצד הפרטיזנים הפולנים השמאלנים.
- "איסקרא" - העדיף לחימה בקרקוב ובסביבותיה.

ב. מדוע החליטו מנהיגי "החלוץ הלוחם" שלא לארגן מרד בגטו עצמו:
מבחר תשובות:

הם הגיעו למסקנה כי התנאים בגטו אינם מתאימים לארגון מרד:
- המצב הטופוגרפי וצורת המבנים: הגטו נמצא לרגלי גבעה שממנה שלטו הגרמנים על כל הסביבה, בגטו לא היו בתים גבוהים או מעברים נסתרים.
- התחלופה המתמדת של האוכלוסייה היהודית בגטו, הקשתה על גיבושה.
- סכנה של הלשנה בגטו קטן שבו הכול הכירו את כולם.
- מחסור בנשק.
- מחסור באמצעים לרכישת נשק.
- הדילמה של האחריות הקולקטיבית.

מדוע נאלצו לפעול בעיר ולא ביער:
מבחר תשובות:

- חוסר שיתוף פעולה של המחתרת הפולנית עם היהודים שברחו ליער, והמסקנה שהגיעו אליה שהמחתרת הפולנית לא מעוניינת בלחימה יהודית מטעמים פוליטיים וטקטיים.
- כישלון הפעולות ביער.
השאלה הבאה

11. מדוע נדחה מועד ההקמה של גטו קרקוב:
מבחר תשובות:

- קרקוב נקבעה כבירת הגנרל-גוברנמן וכמקום מושבה של הקצונה הנאצית הבכירה. לכן הגרמנים רצו בשלב ראשון לצמצם למינימום הכרחי את מספר היהודים שנשארו בעיר.
- הגטו הוקם רק לאחר שפינוי היהודים מהעיר לא התנהל לפי התכנית המקורית של הנאצים - הפליטים מערי השדה חזרו לקרקוב.

מדוע הוא הוקם ברובע פודוגוז'ה:
מבחר תשובות:

- הגרמנים רצו גטו קטן מרוחק מהעין וממרכז השליטה של הנאצים (בגבעת הוואהל), רובע פודוגוז'ה היה מרוחק די הצורך (שכן מעבר לגדה הימנית של הויסלה).
- ברובע זה הבתים היו ישנים והסניטציה לקויה, תנאים שהתאימו לדעת הנאצים לשיכון היהודים.
השאלה הבאה

12. שינויים שהחמירו את מצב היהודים בגטו קרקוב, מגירוש יוני 1942 עד חיסול הגטו:
מבחר תשובות:

- היהודים נותרו בלי יודנראט. בגטו שלטו משתף פעולה (דוד גוטר) ומועצה של שישה אנשים.
- שטח הגטו הוקטן, דבר שגרם לצפיפות נוראה.
- בוטלו היתרי היציאה האישיים לעבודה. כל עובדים יצאו בקבוצות.
- בוטלו הקשרים עם המשרד למשק ולכלכלה. רוב החנויות ובתי המלאכה בגטו נסגרו.
- גל התאבדויות.
- האקציה של 28 באוקטובר (גורשו כ-5000 יהודים ו-600 נרצחו במקום).
- בדצמבר 1942 חולק הגטו לשני אזורים שהופרדו ביניהם בגדרות תיל. מחנה לעובדים ומחנה לזקנים, מובטלים ופליטים. הגטו נהיה מחנה מעבר שממנו יצאו רק למחנה עבודה או למחנה השמדה.
השאלה הבאה

13. ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948)

א. טיעונים בעד ההכרזה מיד:

מבחר תשובות:

- תמיכת שתי מעצמות-העל ברעיון המדינה זו הזדמנות היסטורית שאין להחמיצה.
- מדינות ערב ינצלו את הדחייה כדי להתחזק ויטילו אמברגו נשק על היישוב.
- כוח העמידה של היישוב המצפה להכרזה יישחק.
- פוטנציאל ההתחזקות של היישוב בתחום הצבאי ובתחום הדמוגרפי יגדל מאוד בעקבות ההכרזה.
- הקמת המדינה תעורר התלהבות בעם היהודי, והוא יתגייס לעזרה מדינית וכספית.

טיעונים בעד עיכוב ההכרזה:
מבחר תשובות:

- סכנת מלחמה כוללת מול הצבאות הסדירים של מדינות ערב ומול כוחם ועוצמתם של צבאות אלה.
- נסיגת עבדאללה מההסכם והצטרפותו לצבאות ערב.
- הסתייגות של ארצות הברית מההכרזה (לחץ כבד לדחייתה), וחשש לנסיגת ארצות הברית מתמיכה בתכנית החלוקה.
- שיעור מתגייסים מועט ביישוב היהודי, קצב גיוס אִטי ומורל ירוד, במיוחד בירושלים.
- חשש (אי-ידיעה) בנוגע לעמדת האצ"ל והלח"י בנוגע להכרזה.

ב. טיעונים שמביא ז' צחור כדי לבסס את קביעתו:
מבחר תשובות:

- כל שאר החברים במנהלת העם התנגדו או היססו, ואילו בן-גוריון היה משוכנע ונחוש בדעתו שזה הזמן המתאים להכרזה ופעל במסירות, התלהבות ונחרצות לשכנע את שאר החברים.
- בן-גוריון הקרין סמכות וביטחון רב בהעברת התחושה של "עכשיו או לעולם לא".
- דאג ליצור תמונת מצב אופטימית בנוגע ליכולתו של הצבא לעמוד בפני פלישה, הגזים בתיאור התאוששות הצבא, בכמויות הנשק הנרכש ובחשיבות התותחים.
- הפעיל לחץ אישי כבד על כל אחד מהחברים [ערך הפסקות התייעצות, שכנע כל אחד בנפרד, המתנגדים הוצגו כקטני אמונה והתומכים הוצגו כממשיכי האתוס של היישוב].
- בחר במסגרת מצומצמת לדיון - מנהלת העם - כדי לשכנע ולשלוט בדיון.
השאלה הבאה

14. המערכת על ירושלים וההכרזה על ירושלים כעל בירת ישראל

א. הסבר קביעתו של מ' גולני:

מבחר תשובות:

- עד ההפוגה הראשונה (11 ביוני) התייצב קו הגבול בלב העיר; כוחות צה"ל והלגיון הירדני נערכו לאורך קו שלא השתנה באופן מהותי במשך 19 שנים.
- עד ההפוגה הראשונה השתלט הלגיון הירדני על העיר העתיקה וכבש (ב-28 במאי) את הרובע היהודי. משנמשכה המערכה, לא ניסה צה"ל להשתלט שוב על מזרח ירושלים (בעקבות החלטת הממשלה בסתיו 1948).
- לאחר ההפוגה הראשונה הסתכמה הפעילות הצבאית בירושלים בשינויים פחות מהותיים בשטח, שלא היו חשובים לקביעת המעמד הצבאי-הפוליטי של העיר.

ב. גורמים שהניעו את בן-גוריון להכריז על ירושלים כעל בירת מדינת ישראל:
מבחר תשובות:

- התנגדות בן-גוריון להחלטה המחודשת של עצרת האו"ם מה-9 לדצמבר 1949 על בינאום ירושלים, כי ראה בהחלטה זו איום קיומי על ישראל.
- חשש שבמשך הזמן החלטה זו תבטל את כל הישגיה של ישראל במלחמת העצמאות.
- חשש שוויתור יהווה תקדים לתביעות נוספות של האו"ם מישראל (כמו: נסיגה מכל שטח שאינו על פי תכנית החלוקה ופתרון הומניטרי בנושא הפליטים על חשבון ישראל).
- חשש שהתפתחויות בנושא זה יביאו לקרע או לפילוג בעם.
- הנחה שאם ישראל תנצח במבחן כוח זה מול האו"ם, ייפתרו חלק מבעיותיה הבין-לאומיות.
- בן-גוריון הימר שהתגובה האמריקנית תהיה עמומה ולא מזיקה.
השאלה הבאה

15. קשיים שהיו ליישוב היהודי בתחום הצבאי ו/או המדיני, בארבעת החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות:
מבחר תשובות:

- תקיפת מטרות יהודיות ברחבי הארץ: יישובים, אמצעי תחבורה ועוברי אורח על ידי "צבא ההצלחה" וערביי ארץ-ישראל (בית הזיקוק בחיפה, שיירת הל"ה, מכונית תופת בירושלים, פיצוץ בניין הסוכנות, פגיעה בשיירות נבי דניאל ויחיעם).
- פגיעה בתשתיות: כבישים, קווי מים וחשמל.
- ניתוק ירושלים ומצור על תושביה.
- צה"ל כפה על עצמו מגבלות שהקשו על תגובה לא מרוסנת להתקפות הערבים.
- במרץ 1948 הארץ הייתה מחולקת לחמישה אזורים שהיו מנותקים זה מזה.
- יישובים מנותקים.
- החשש מפני פלישה קרובה של צבאות ערב.
- נסיגת הממשל האמריקני מתמיכתו בתכנית החלוקה, והעלאת ההצעה למשטר נאמנות כתכנית חלופית.
השאלה הבאה

16. הישגים צבאיים של צה"ל בחזיתות ב"קרבות עשרת הימים":
מבחר תשובות:

- בדרום ובנגב: בלימת המתקפה המצרית.
- במרכז: כיבוש לוד ורמלה, פתיחת הפרוזדור לירושלים.
- בצפון: כיבוש נצרת והגליל התחתון.

איזה שינוי ארגוני הונהג בצה"ל לאחר קרבות אלה:
הפעלת מפקדות על-חטיבתיות: ארגון החיילות על פי תחומי אחריות צבאית וחלוקתם לארבע חזיתות.
השאלה הבאה

17. הליברליזם במאה ה-19

א. מהו הממשל הרצוי על פי התפיסה הליברלית:

מבחר תשובות:

- ממשל שבו השלטון מוגבל בסמכויותיו ונתון לביקורת של נציגים מהחברה.
- ממשל שבו נציגי האזרחים שותפים ברשויות השלטון.
- ממשל שהתערבותו במערכות השונות במדינה (כלכלה, משפט, רווחה, המערכת העירונית) מוגבלת ומאפשר לכוחות אחרים לפעול.
- ממשל שמאפשר לממש את חופש המצפון, הביטוי, העיסוק וכיו"ב ושאינו מגביל את חירויות הפרט מלבד כאשר הפרט עלול לפגוע בחירויות של האחר.

תפקידיו של ממשל זה:
מבחר תשובות:

- להגן על החברה מפני תוקפנות של חברות אחרות.
- להגן על האדם מפני תוקפנות של אנשים אחרים (אלימות, עריצות).
- לקיים מערכת שיפוט הוגנת.
- לכונן ולקיים מוסדות ציבוריים ועבודות ציבוריות שלפרט אין עניין להשקיע בהם (כגון סלילת כבישים, נמלים, בתי ספר, גנים ציבוריים).
- ליצור סביבה שבה הפרט יכול להגיע למיצוי יכולתו.

ב. עקרונות של התפיסה הכלכלית ליברלית:
מבחר תשובות:

- היוזמה הפרטית היא שמפתחת את המשק.
- כל אזרח רשאי לעסוק בכל עבודה, דבר שמביא לפריחת המשק.
- אי-הכוונה ואי-התערבות של הממשלה בכלכלה, למשל: אין חקיקה של מכסי מגן, סחר חופשי.
- הממשלה אינה שותפה פעילה במערכת הכלכלית במדינה, למשל, לא מקימה חברות ממשלתיות.

במה הם מבטאים את הליברליזם:
מבחר תשובות:

- נקודת המוצא של הליברליזם היא האמונה באדם ועל כן יש לאפשר לו חופש יוזמה.
- ככל שירבה אושרם של בני החברה כיחידים, ירבה עושרה של החברה בכלל.
- כדי ליישם את מלוא כישוריו והתפתחותו, הפרט זקוק לחירות מרבית.
- התערבות המדינה משבשת את חוקי הטבע, ופוגעת ביוזמה הפרטית.
- כל ההמצאות והתגליות החשובות נעשו על ידי פרטים ולא על ידי המדינה או למענה, והם שיוצרים את עושרה של החברה.
השאלה הבאה

18. מדינת רווחה

א. הנחות היסוד המאפיינות מדינת רווחה:

מבחר תשובות:

- המדינה צריכה להתערב בכלכלה כדי להגן על החלשים בחברה, ולצמצם את הפערים החברתיים.
- המדינה צריכה לספק שירותים ציבוריים נרחבים לאזרח כגון שירותי רפואה, חינוך.
- חקיקה סוציאלית בתחומים שונים.
- תפקיד המדינה להבטיח שוויון הזדמנויות במובן הרחב שלו.

ב. נימוקים בעד מדינת רווחה:

מבחר תשובות:

- החברה/המדינה צריכה להגן על האזרחים החלשים.
- מתן הזדמנויות שוות לכול.
- בחברה התעשייתית המודרנית איבדו המשפחה והקהילה מיכולתן לתמוך ביחידים ויש תלות גוברת במקום העבודה. בחברה כזו מדינת רווחה ממלאת תפקידים חיוניים בתמיכה באוכלוסייה ובאספקת ביטחון סוציאלי.
- קשייה של קבוצה אחת בתוך החברה הם מקור סכנה גם לכל שאר הקבוצות, כלומר חייהם של כל בני החברה שזורים אלה באלה ולכן מוצדק וצריך להטיל מסים על כל האנשים בחברה, כדי להקל על הנזקקים.
- למדינת רווחה יש הישגים רבים ויש לה חלק בשגשוג החומרי של המדינה.
- העולם כיום תובע יותר תיאום כלכלי ויותר דאגה לארצות נחשלות.

נימוקים נגד מדינת רווחה:
מבחר תשובות:

- המדינה תומכת בחלשים על חשבון החרוצים והיעילים.
- הגדלת השירותים לטובת שכבות לא צרכניות מגדילה את תקציב המדינה. ניפוח תקציב המדינה יוצר חוסר איזון וחוסר יציבות בפעולות המשק הכלכלי, שבא לידי ביטוי בתופעות כמו אינפלציה, עליית מסים על ההון והעבודה, בריחת הון, ירידה במוסר התשלומים.
- השכבות החלשות מאבדות את הרצון להתאמץ לעבוד ולשפר את מצבם, דבר זה גורם להגברת העוני והאבטלה.
- גוברת התלות של הפרט במדינה בכל התחומים.
- העיסוק של המדינה בכל כך הרבה תחומים מגביר את כוחה ועוצמתה, דבר שעלול לסלול את הדרך למדינה טוטליטרית.
השאלה הבאה

19. כיצד עקרונות החירות והשוויון באים לידי ביטוי ב"הכרזת זכויות האדם והאזרח":
מבחר תשובות:


החירות
- כל בני האדם נולדים ונשארים בני חורין.
- מטרת כל התאגדות פוליטית היא להגן על חירות האדם (לצד זכויות אחרות).
- זכות האדם לעשות כל דבר שיחפוץ, בתנאי שלא יזיק ולא יפגע בזולתו.
- האדם מוגבל על ידי החוק רק אם מעשיו פוגעים בחברה.
- מאסר וכליאה ייעשו על פי החוק בלבד.
- חופש ביטוי מלא וסובלנות דתית ("איש באמונתו יחיה").
- העם הוא הריבון ולו הזכות הבלעדית לחוקק חוקים המגבילים את חירות כל הפרטים.

השוויון
- כל בני האדם נולדים ונשארים שווי זכויות.
- ביטול זכויות יתר פוליטיות וכלכליות (שניתנו באמצעות השיטה הפאודלית לאריסטוקרטיה).
- כולם שווים בפני החוק, ביטול האפליה בפני החוק.
- פתיחת כל משרה ציבורית בפני כל אזרח.
השאלה הבאה

20. הביקורת של מרקס על החברה הבורגנית:
מבחר תשובות:

- הבורגנות מייצרת תנאים לשליטתה באמצעי הייצור ובכמות הייצור, כדי לקיים את עושרה, בעשותה זאת היא מרוששת ומאמללת את חיי הפועלים ומדרדרת אותם לעוני, ניכור וניוון.
- הבורגנות מחריפה כל העת את הבעיה, מכיוון שהיא מרחיבה את פעילותה לשווקים רבים וחדשים בחיפוש אחר רווח.
- הבורגנות מייצרת תנאים שבהם היא היחידה הנהנת מ"הערך העודף".
- השיטה הקפיטליסטית מביאה לריכוז ההון ובניית מונופולים, דבר שמביא להגדלת הפרולטריון ולהתרוששותו.
השאלה הבאה

21. ההגירה והסְפָר - מעצבי דמותה של האומה האמריקנית

א. כיצד סייע הספר לגבש את הזהות האמריקנית:

מבחר תשובות:

- בתהליך כיבוש המערב וההתיישבות בו נפגשו הפשטות של החברה הילידית וערכי העולם האירופי המודרני - מפגש זה עיצב את דמותה של החברה האמריקנית.
- הספר עודד התפתחות של אמריקניזציה - לאומיות חדשה (שאינה מבוססת רק על המורשת האנגלו-סקסית) המורכבת ממהגרים יוצאי עמים שונים באירופה, נוצר דגם חברתי חדש, מעורב.
- החיים בספר (אתגרים, חוסר סדר) הולידו תכונות אמריקניות טיפוסיות: אינדווידואליזם, סקרנות, חקרנות מעשית, אהבת החופש, מעשיות וחומרנות.
- התפתחות האינדווידואליזם בעקבות החיים בספר עודדה את התפתחות הדמוקרטיה.


ב. גישות נוספות המסבירות את תהליך האמריקניזציה של המהגרים:
מבחר תשובות:


גישת כור ההיתוך (דה-קרבקר)
- האמריקני הוא מהגר לשעבר שהפך ל"אדם חדש" שהשתחרר משעבוד המשטר הישן באירופה (אצולה, כנסייה, אבסולוטיזם מלוכני), השאיר מאחוריו את כל הדעות הקדומות ואת הרגליו הישנים, וקיבל על עצמו אורח חיים חדש.
- אנשים מכל האומות שהיגרו לאמריקה מתגבשים יחד ויוצרים דפוס חדש של זהות לאומית.
- המהגר מגיע מאירופה חסר אמצעים לאמריקה, ארץ עשירה ומשופעת באפשרויות, מתקבל בה במאור פנים, רואה ברכה בעבודתו ומתפרנס ברווח. הוא הופך ממשועבד לאזרח בעל זכויות, לתושב עם נחלה, שינוי זה עושה אותו לאמריקני.

טמיעה והתבוללות (מיו-סמית)
- המהגרים בני האומות השונות הופכים בתהליך של מיזוג (התבוללות) לאומה אחרת - אמריקנית.
- הכוחות המבוללים הם: שגשוג כלכלי ומתן זכויות פוליטיות שתורמים לתחושת השייכות לארץ שבה המהגר משגשג, ושבה הוא מסוגל להשפיע. תורמים להתבוללות גם המרכזיות של השפה האנגלית ונישואי התערובת.
- כדי לעודד את תהליך המיזוג, יש ליצור ולטפח שאיפות ואידאלים לאומיים משותפים. למזג את היסודות השונים לכלל לאומיות משותפת, בעלת שפה אחת, נוהל פוליטי אחד, פטריוטיזם ואידאל אחד של קדמה חברתית.

פלורליזם תרבותי ("דמוקרטיה של לאומים") - (קאלן)
- תהליך האמריקניזציה הוא תהליך של שילוב יוצאי ארצות שונות וקבוצות אתניות שונות בחברה האמריקנית בלי לוותר על מורשתם התרבותית הקודמת.
- כל קבוצה אתנית רשאי לשמור על ייחודה התרבותי.
- ארצות-הברית מתפתחת כקהילה של בני לאומים שונים עם גוונים תרבותיים שונים המשתפים פעולה מרצון ("קהיליה של תרבויות").
- המנגנון המאפשר השתלבות כזו הוא ממשל דמוקרטי ושלטון עצמי.
השאלה הבאה

22. הדמוקרטיה האמריקנית במבחן

א. עיקרי פרשת ווטרגייט:

מבחר תשובות:

- פריצה למשרדי המפלגה הדמוקרטית, חשיפת הקשר של הפורצים אל יועצי הנשיא על ידי העיתון "וושינגטון פוסט".
- התפטרות ועדת חקירה של הסנט, שגבתה עדויות, יו"ר הוועדה דרש מהנשיא להעמיד לרשות הוועדה סרטי הקלטה.
- ועדה משפטית של בית הנבחרים בדקה את הליכי ההעמדה לדין של ניקסון.
- בית המשפט העליון קבע שסמכות הוועדה לדרוש מהנשיא כל דבר, מכוח סמכותו העליונה של החוק.
- רוב גדול בוועדה הצביע בעד הגשת כתב אישום, ניקסון הודיע על התפטרותו.

ב. אילו עקרונות ו/או מאפיינים של הדמוקרטיה האמריקנית עמדו למבחן בפרשה זו:
מבחר תשובות:

- עליונות שלטון החוק, באמצעות נציגיו, על סמכויותיו וכוחו של הנשיא.
- שיטת האיזונים והבלמים הנגזרת מן המבנה של הפרדת הרשויות באמריקה, שמטרתה לאזן ולבלום כוח רב מדי של הרשות המבצעת.
- חופש הביטוי - החשיבות של התקשורת ושל דעת קהל כאמצעי בקרה על הרשות המבצעת ולמניעת שרירות השלטון.
השאלה הבאה

23. בעיות בתחום הכלכלה ו/או החברה שנבעו מההתפתחות הכלכלית המואצת של ארצות הברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20:
מבחר תשובות:

- מצוקה קשה של חקלאים - כתוצאה מתחרות עולמית עם התוצרת האמריקנית וכתוצאה מהצפה של הייצור החקלאי, שהתפתח בעקבות: שיפורים טכנולוגיים, גידול שטחי העיבוד, התפתחות התחבורה.
- מעמד הפועלים - בתעשייה ובמכרות התרחב וסבל מתנאים קשים בתעסוקה, בדיור וברפואה, והגדיל את העוני.
- נוצר פער כלכלי-חברתי עצום בחברה האמריקנית. מספר מצומצם של בעלי הון הפכו לגורם השפעה מרכזי על הפוליטיקאים, דבר שאיים על אופיו הדמוקרטי של המשטר האמריקני.
- שוחד ופרוטקציה - אמצעים שכיחים של אלי ההון להשגת מטרות כלכליות שונות (משרות, זיכיונות), השחיתו את מערכות השלטון המקומיות.
דרכי התמודדות עם בעיות אלה:

מבחר תשובות:

- הופעת ארגונים חקלאיים ומפלגה פוליטית (הפופוליסטים) שהציעו פתרונות לתיקון המצב ותבעו התערבות רבה יותר של הממשלה במשק.
- התארגנות של איגודים מקצועיים משנות ה-80 של המאה ה-19 והקמת מסגרת פדרטיבית לאיגודים - "איגוד העבודה האמריקני" - פעלה רבות לשיפור תנאי העבודה, יזמה קרנות סיוע לפועלים.
השאלה הבאה

24. במה טעה הובר באמירה זו:
הובר טעה באומרו שאמריקה קרובה לניצחון הסופי על העוני. זמן קצר לאחר מכן פרץ "המשבר הכלכלי הגדול", במשבר זה הפכו מאות אלפי משפחות לעניות.

מה גרם לו לטעות:
מבחר תשובות:

- אי-הבנה של ממדי המשבר המתפתח.
- הוא בחן את המציאות לנוכח תפיסה מוטעית שעל פיה השלטון אינו צריך לעשות דבר משום שמדובר במשבר [מחזורי] זמני.
- חוסר ניסיון כלכלי בין-לאומי במשבר כלכלי מודרני.
- חוסר הבנה של תהליכים פסיכולוגיים כמרכיב מרכזי בהתנהגות כלכלית.
השאלה הבאה

25. מלחמת רוסיה-יפן (1905-1904)

א. הגורמים למלחמת רוסיה-יפן (1904):

מבחר תשובות:

- התנגשות אינטרסים והחרפת התחרות האימפרליסטית ביניהן בקוריאה ובמנצ'וריה.
- השפעת הברית האנגלו-יפנית (1902), שהבטיחה ליפן ניטרליות של בריטניה במקרה של מלחמה עם רוסיה, והצטרפות של בריטניה לצד יפן אם צרפת וגרמניה יצטרפו לרוסיה.
- רוסיה תגברה את כוחותיה במנצ'וריה והפרה את ביצוע השלב השני (1903), בהסכם בינה לבין יפן על נסיגה מצפון סין.
- התחמשות מואצת של יפן בים וביבשה לקראת מלחמה אפשרית עם רוסיה.
- רוסיה השלימה את המסילה הטרנס סיבירית ואת המסילה מחרבין לפורט-ארתור שאפשרו לשגר חיילים למזרח אסיה ברכבת. בעקבות זאת חוזקה הסיעה הנאצית ברוסיה.
- יפן הגיעה למסקנה שאין מנוס ממלחמה וקבעה את מועד פרוץ המלחמה לפברואר 1904 בגלל יתרונותיה הצבאיים היחסיים: רוב הצבא הרוסי עדיין נמצא באירופה, עיתוי נוח לנטרול הצי הרוסי כי נמל ולדיווסטוק קפוא בחורף.

מדוע ניצחה יפן במלחמה זו:
מבחר תשובות:

- יפן הפתיעה את הכוחות הרוסיים בדרום מנצ'וריה בים וביבשה, והטילה מצור על מאחזיהם, שהוביל בסופו של דבר לכניעת פורט ארתור.

- היפנים השיגו עליונות ימית כבר בהתחלת המלחמה וכל הניסיונות של הרוסים לפרוץ אותה נכשלו.
- ליפנים היה צבא מובחר עם מורל גבוה ואילו לרוסים היה צבא ברמה נחותה יותר עם פיקוד רעוע ומורל נמוך.
- הרוסים התקשו להעביר במהירות כוחות לשדה הקרב בגלל הריחוק מאזור הגיוס והאספקה, שהיה במערב רוסיה, ובגלל המגבלות בהעברת כוחות גדולים דרך המסילה הטרנסיבירית.
- היפנים ראו במלחמה מלחמה לחיים ולמוות לטובת הלאום, המדינה והקיסר, ואילו הצבא הרוסי היה מורכב מחיילים בני לאומים רבים שביניהם שרר ניכור ושלא הבינו מדוע הם מעורבים במלחמה הרחוקה מביתם.

ב. סעיפים מהסכם השלום שנחתם בין רוסיה ליפן בפורטסמות (1905):

מבחר תשובות:

- רוסיה הכירה באינטרסים הכוללים של יפן בקוריאה ובזכותה להתערב בענייניה הפנימיים של קוריאה.
- יפן ויתרה על פיצויים מרוסיה.
- סין נשארה בעלת ריבונות במנצ'וריה.
- הוצאת הצבא הרוסי ממנצ'וריה.
- יפן קיבלה את נמלי פורט ארתור וקטע במסילה הדרום מנצ'ורית המתחבר לנמל זה.
- חלוקת האי סחלין בין רוסיה ליפן.
- שיט חופשי במצרים משני צדי האי סחלין.

השפעות של הסכם זה על מעמדה של יפן בזירה הבין-לאומית:
מבחר תשובות:

- המעצמות העלו את דרג הייצוג הדיפלומטי שלהן ביפן, והנציגויות היפניות נהיו לשגרירויות.
- הברית האנגלו-יפנית הורחבה לטובת יפן, ונקבע שהמדינות מתחייבות למתן עזרה הדדית אם תותקף אחת מהן.
- ברית בין רוסיה ליפן (1907) - הקובעת חלוקת אינטרסים בצפון מזרח סין ובקוריאה.
- עליית מעמדה של יפן ברחבי אסיה בגלל שהנחילה תבוסה לאדם הלבן, והפיכתה למרכז לסטודנטים ומהפכנים מסין ומארצות אחרות ששאפו לשחרור לאומי.
- בבריטניה ראו בכך ניצחון של הקדמה היפנית על העריצות והנחשלות של הצבא הרוסי.
השאלה הבאה

26. יפן בשנות ה-30

א. הגורמים למדיניות ההתפשטות של יפן בשנות ה-30:

מבחר תשובות:

- מצוקה דמוגרפית: עלייה דמוגרפית והגבלת הכניסה של מהגרים מיפן למדינות שבעבר קלטו אותם - החריפו את הבעיה של ריבוי אוכלוסין בשטח מצומצם.
- מצב כלכלי קשה בעקבות: מחסור בחומרי גלם, איבוד שווקים, שינויים בשוק העולמי, פגיעה בענף המשי, השפעת המשבר הכלכלי העולמי.
- השפעה חזקה של תאגידי הענק בתעשייה על הפוליטיקאים עודדה את הרצון לצאת לכיבושים כדי למצוא שווקים חדשים ומקורות כלכליים להקלת המצוקה הפנימית.
- סירוב של יפן לוותר על שטחים וזיכיונות בסין. בתגובה הכריזה סין חרם על סחורות יפניות.
- התחזקות החוגים הלאומניים והצבאיים שלחצו לנקוט מדיניות של התפשטות וכיבושים.
- המרידה בפברואר 1936 חיזקה את הצבא.
- היחלשות הכוחות הליברליים ביפן.
- איום על האינטרסים של יפן במנצ'וריה בעקבות התחזקות המפלגה הלאומית בסין בראשות צ'אנג קאי-שק ומדיניותו בסין ובמנצ'וריה.
- חולשת המדינות הדמוקרטיות בעולם, שלא הטילו סנקציות של ממש על כיבוש מנצ'וריה.
- חולשת חבר הלאומים.

דוגמאות להתפשטות יפן בשטחי סין:
- כיבוש מנצ'וריה (1931)
- מלחמת סין-יפן (1937)

ב. כיצד השפיעה על יפן מדיניות ההתפשטות בתקופה זו בתחומים: משטר, חברה, כלכלה:
מבחר תשובות:


משטר
- התגברות כוחו והשפעתו של הצבא בקביעת סדר היום הפוליטי.
- ניסיונות הפיכה (עד 1935) של קצינים צעירים כדי לשנות את המשטר.
- היחלשות הכוחות הדמוקרטיים והאזרחיים בחיים הפוליטיים.

חברה
- כיבוש מנצ'וריה סיפק פתרון לעשרות אלפי איכרים "רעבים" לקרקע, שקיבלו אדמות בזול (600,000 איכרים).
- התגברות הלאומנות והמיליטריזם בחברה היפנית (בקרב האליטות ופשוטי העם כאחד).
- מיליטריזציה של מערכת החינוך ושל התרבות.

כלכלה
- התרחבות התעשייה הצבאית וגידול בתעשיות נלוות שסיפקו תעסוקה לאלפי מובטלים.
- ניצול של חומרי גלם בשטחי הכיבוש להרחבת התעשייה היפנית בתחומים שונים (ביגוד, הנעלה, צעצועים).
- בעקבות הפריחה התעשייתית גידול של הצי המסחרי שהפך לשלישי בגודלו בעולם.
- גידול של 5% בתוצר הלאומי היפני.
- עליית אליטה תעשייתית חדשה - "זאיבצו חדשים".
השאלה הבאה

27. מה רצתה יפן להשיג באמצעות מדיניות של "סדר החדש" במזרח אסיה במלחמת העולם השנייה:
מבחר תשובות:

- "סדר חדש" במזרח אסיה שיבטיח שליטת יפן כ"משחררת מהקולוניאליזם המערבי", ויתבסס על שיתוף פעולה הדוק.
- ביסוס הגמוניה יפנית במזרח אסיה.

הצעדים שנקטה לקידום מדיניות זו במהלך המלחמה:
מבחר תשובות:

- השתלטות יפן על בורמה, הפיליפינים, מאלי, אינדונזיה, ביטול הממשלים הלבנים שם, ושיתוף התושבים המקומיים בניהול עניינם.
- ביטול השפות האירופיות כשפות רשמיות.
- הקמת ארגוני נשים ונוער.
- הענקת עצמאות פורמלית (1943) לבורמה ולפיליפינים, אך בפועל הן היו "מדינות בובה".
- הצבא היפני שלט בשטחי הכיבוש.
- חברות יפניות קיבלו זיכיונות, ועל בני המקום היה לספק חומר גלם וכוח עבודה.
- יחס משפיל כלפי האסייאתים בארצות הכבושות, ענישה, גיוס גברים לעבודות, נשים כשפחות מין לצבא היפני.
השאלה הבאה

28. מטרות של שלטון הכיבוש האמריקני ביפן (1951-1945):
מבחר תשובות:

- חיסול המיליטריזם והלאומנות היפנית, שהולידו את התוקפנות היפנית, כדי למנוע תוקפנות כזו בעתיד.
- דמוקרטיזציה של המשטר, כמהלך שיבטיח מדיניות שוחרת שלום ומניעת הפיכת יפן למדינה קומוניסטית.
- רפורמה חינוכית שתבטיח את חיזוק הדמוקרטיה.
- שינוי המבנה הכלכלי.

דרכי פעולה שנקט למימוש מטרות אלה:
מבחר תשובות:

- חיסול המיליטריזם והלאומנות היפנית: פירוק הצבא והצי וסגירת משרדיהם הממשלתיים, השמדת אמצעי הלחימה, הסבת מפעלי נשק לייצור אזרחי, פיטורי פקידים שזוהו עם המשטר המיליטריסטי, ביטול הצנזורה ואיסור להשמיע ביקורת על שלטון הכיבוש האמריקני, בתי דין בין-לאומיים לפושעי מלחמה יפניים, פירוק ארגונים לאומניים ואיסור השינטו הממלכתי, הקיסר פסק להיות מפקד הצבא ויפן ויתרה על זכותה לנהל מלחמה על פי החוקה החדשה.
- דמוקרטיזציה: חידוש הפעילות המפלגתית והפרלמנטרית, חוקה דמוקרטית חדשה.
- חינוך: עקירת תכנים לאומניים, איסור פעילות בעלת אופי צבאי בבתי הספר, פיטורי מורים לאומנים, הכנסת תכנית דמוקרטיים וארגון מחדש של מערכת החינוך.
- כלכלה: רפורמה אגררית, פירוק הזאיבצו - המבנה המונופוליסטי של התעשייה היפנית.
השאלה הבאה

29. המאבק בין צ'אנג קאי שק לקומוניסטים בשנים 1935-1927

א. ההבדל בין התפיסה החברתית-כלכלית של מאו צה טונג לבין זו של צ'אנג קאי שק:

מבחר תשובות:

- לצ'אנג קאי שק - תפיסת עולם בורגנית קפיטליסטית. דגל בהתבססות על המעמד הבורגני הסיני בערים ועל בעלי הקרקעות.
- למאו צה טונג - תפיסת עולם קומוניסטית. דגל בהתבססות על מעמד הפועלים הזעיר ועל האיכרים.

דוגמאות למאבק ביניהם בשנים 1931-1927:
מבחר תשובות:

- טבח הקומוניסטים בשנחאי ובערים אחרות ב-1927, מנהיגים קומוניסטים אחרים נמלטו.
- שרידי הקומוניסטים בראשות מאו צ'ה טונג הקימו מאחז קומוניסטי בג'יאנגסי.
- ניסיונות הפיכה והתקוממיות של הקומוניסטים בערים שונות בהנחיית סטלין.
- מדצמבר 1930 - מסעות מלחמה של צ'אנג קאי שק נגד המאחז הקומוניסטי בג'יאנגסי וכישלונם.
- מאו מעורר מרידה של האיכרים בחבל הונאן ("התקוממות קציר הסתיו").
- הקמת הצבא האדום הרביעי.
- כוחות ממשלת ננקינג מחזקים את מעמדם בדרום מנצ'וריה ומשתלטים על פקינג - הקמת ממשלה לאומית כל-סינית חדשה.

ב. גורמים שהובילו "למסע הארוך" (1935-1934):

מבחר תשובות:

- המסע החמישי (1933) של כוחות צ'אנג קאי שק נגד הקומוניסטים וכישלון מתקפת הנגד הקומוניסטית נגד כוחות אלה.
- עליונות כוחותיו של צ'אנג קאי שק מבחינת כוח אדם, ציוד צבאי, ארטילריה וחיל אוויר.
- הצלחת טקטיקת המלחמה החדשה והצלחת המצור של צ'אנג קאי שק ב-1934.
- קבלת המנהיגות וקו הפעולה של מאו, שהוביל את מהלך הנסיגה.

תוצאותיו:
מבחר תשובות:

- הקמת מאחז קומוניסטי חדש בחבל שנסי בצפון סין.
- מאו צה טונג הפך למנהיג הבלתי מעורער של המפלגה הקומוניסטית בסין.
- המסע הפך למסע תעמולה במהלכו נפגשו הקומוניסטים עם שכבות רחבות של האוכלוסייה הסינית בחבלים רבים ונידחים.
- במסע זה הפיצו הקומוניסטים את תורתם ורכשו אהדה רבה למאבקם.
- המסע עיצב מיתוס מהפכני קומוניסטי ששימש לצורכי תעמולה.
השאלה הבאה

30. סין בתקופת שלטונו של מאו צה טונג

א. הסיבות לקרע בין סין לברית המועצות בסוף שנות ה-50 ובשנות ה-60:

מבחר תשובות:

- היחסים בין סין וברית המועצות היו מורכבים: מאו הגיע לשלטון בלא סיוע הרוסים, ברית המועצות לא יכלה לשלוט על סין בשל גודלה, המתיחות בין שתי המדינות התגברה בעיקר לאחר מות סטלין ולאחר הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית.
- הבדלי אינטרסים מדיניים הכרוכים בסכסוכים טריטוריאליים (סין תבעה לקבל מברית המועצות שטחים שנרכשו על ידי הרוסים עוד במאה ה-19).
- הבדלים בתפיסה האידאולוגית של מנהיגי שתי המדינות והבדלים במבנה הכלכלי שלהן.
- חתירה של הנהגת סין לאי-תלות מוחלטת בברית המועצות ושאיפתה למעמד שונה עם ברית המועצות ולהגמוניה ביבשת אסיה.
- חילוקי דעות בין מנהיגי המדינות בנושאים שונים:
• בשנת 1965 בימי המשבר באירופה המזרחית, תמכו הסינים עקרונית בעמדת הקומוניסטים הפולנים שתבעו יותר עצמאות ואי-תלות במוסקבה. לטענת הסינים יש להגשים את הסוציאליזם בהתאם לתנאים הלאומיים הייחודיים לכל מדינה ומדינה.
• סין הסתייגה ממעשי הפיוס של ברית המועצות כלפי טיטו בשל עמדותיו הניטרליות של טיטו בנוגע למאבק בין מזרח למערב ("המלחמה הקרה").
• ככל שחרושצ'וב נקט מדיניות של התקרבות לארצות הברית, העמיק הקרקע עם סין, שהאמינה כי רק במלחמה אפשר לנצח את המדינות הקפיטליסטיות.
• סין האשימה את ברית המועצות בהתנכרות למאבק של עמי אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית - העניים.
• סין קיוותה שברית המועצות תתמוך בקבלתה לאו"ם, ברית המועצות השלימה עם העובדה שסין לא התקבלה בגלל לחץ אמריקני.

ב. מה רצה מאו צה טונג להשיג באמצעות "מהפכת התרבות":
מבחר תשובות:

- סילוק האופוזיציה שהתגבשה נגדו בשירות הצבא, המפלגה ובקרב האינטלקטואלים בשל אכזבת "הקפיצה הגדולה קדימה", הקמת הקומונות, ההתרחקות מברית המועצות וההתנגדות לפולחן האישיות של מאו.
- בניית חברה על-מעמדית, שתהיה מאופיינת בדינמיות מהפכנית.
- חינוך דור המשך חדש בעל התלהבות מהפכנית כבעבר.
- ביסוס האידיאולוגיה וחיזוק מעמדו של מאו בשלטון.

תוצאות של מהפכה זו:
מבחר תשובות:

- נזק כלכלי, תרבותי ומנהלי עצום.
- פגיעה בייצור.
- השמדת אוצרות תרבות.
- קריסת מערכת החינוך.
- מעמד הצבא התחזק והוא נהיה גורם מתווך ובורר.
- התחזקות השמאל וארגונים המוניים מקומיים שאיימו על סמכות המרכז בפקינג.
השאלה הבאה

31. הסבר גורמים למלחמה בין סין ליפן (1895-1894):
מבחר תשובות:

- התחרות בין סין לבין יפן על ההשפעה על השלטון בקוריאה.
- העמקת הפעילות של יפן בקוריאה והתחזקות מעמדה של יפן בה.
- חולשת סין בבלימת יפן בקוריאה בגלל הסכסוך האימפריאליסטי עם צרפת בדרום סין.
- קריסת ההסכם בין יפן לסין (1882) בנושא קוריאה והזרמת כוחות יפניים לקוריאה.

עיקרי הסכם שימונוסקי:
מבחר תשובות:

- הכרה של סין בעצמאותה המלאה של קוריאה.
- אישור השליטה היפנית בחצי האי שאנג דונג.
- ויתור של סין על טייוואן ועל האיים הפסקדוריים.
- תשלום פיצויי מלחמה גבוהים ליפן מסין.
- ביסוס יחסי סין עם יפן על פי הדגם של מעצמות המערב, ופתיחת ארבע ערי נמל נוספות לסחר בין-לאומי.
- בנמלי הסחר הותר לאזרחים יפנים לעסוק גם בייצור תעשייתי (לא רק מסחר).
- פטור ממס על תוצרת יפנית המיוצרת בסין.
השאלה הבאה

32. הסיבות לניצחון הקומוניסטים במלחמת האזרחים בסין (1949-1945):
מבחר תשובות:

- אדישות המעצמות לנעשה בסין בשל תשישותן מהמלחמה הממושכת (מלחמת העולם השנייה).
- הקומוניסטים ידעו לנצל את האיומים החיצוניים ובעיקר את האיום היפני והשקיעו את מאמציהם במאבק נגד האויב החיצוני ולא נגד האויב הפנימי - המפלגה הלאומית בהנהגת צ'אנג קאי שק, דבר זה יצר אהדה כלפיהם.
- מאו ראה באיכרים יסוד של המהפכה, מעמד מנוצל אך יצרני, הם היוו תחליף לפרולטריון ועל בסיסם נבנו מסגרות ארגוניות וצבאיות.
- נכונות לשתף פעולה עם גורמים רבים באוכלוסייה ולאפשר להם להשתתף בתהליך הפוליטי (עובדה זו יצרה תדמית דמוקרטית), לא פנו לפעולה דרסטית נגד בעלי האחוזות.
- יצרו שני גופים שבאמצעותם הצליחו להשתלט על סין: המפלגה הקומוניסטית והצבא שנבנה בהתאמה לנסיבות שבהם פעלו (צבא גרילה שפעל תוך שיתוף פעולה עם האיכרים והאוכלוסייה המקומית).
- הלאומנים הקדישו את מלחמתם לאויב הפנימי-הקומוניסטי ופחות לאויב החיצוני. בשל כך חלה ירידה רבה בתמיכת האוכלוסייה בהם.
- בתום המלחמה היו הלאומנים תלויים כלכלית בארצות הברית, ואילו הקומוניסטים הדגישו את הזהות הלאומית ואת ניתוקם מברית המועצות.
- ממשלת צ'אנג קאי שק הייתה מפוצלת, הביא לאינפלציה דוהרת, תוהו ובהו כלכלי ומנגנון מושחת. כתוצאה נוצר ניכור בינה לבין ההמונים, ואילו הקומוניסטים היו מלוכדים ודבקו במטרתם.
- הרוסים פלשו למנצ'וריה, העבירו לקומוניסטים עמדות מפתח וכן נשק שנלקח מהיפנים.
- מאו הפעיל טקטיקה יעילה של נסיגה עם התקדמות הצבא הלאומי - מלחמת תנועה והינתקות מעימות חזיתי.
- הצבא הלאומי לא השכיל לנצל את הסיוע האמריקני בכסף ובציוד עקב מוראל ירוד, שליטה בירוקרטית ושחיתות של המשפחות השולטות), ובכל תבוסה שלו - השתלטו הקומוניסטים על הציוד האמריקני והפנו אותו נגד הצבא הלאומי.
- היריבות הסובייטית-אמריקנית תרמה לכישלון ההידברות בסין.