מבחנים בתולדות עם ישראללבית הספר הממלכתי דתי, שאלון 29107, קיץ תשס"ה |
ה ש א ל ו ת
פרק ראשון
ענה על שתיים מהשאלות 4-1
1. המדינה שבדרך
א. הסבר מהו משטר המנדט.
פרט שתי התחייבויות של ממשלת בריטניה כלפי היהודים, כפי שהתחייבה להן בטופס המנדט.
ב. ציין שניים מהמוסדות הלאומיים של היישוב היהודי בתקופת המנדט, וכתוב איזה תפקיד בַּ"מדינה שבדרך" מילא כל מוסד שציינת.
תשובה
2. מאורעות תרפ"ט
א. הצג שני גורמים למאורעות תרפ"ט.
ב. הסבר כיצד השפיעו מאורעות תרפ"ט על התפיסה הביטחונית של היישוב היהודי בארץ.
תשובה
3. היהודים בארצות האסלאם בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20
א. בשנות ה-30 של המאה ה-20 חלה הרעה במצב היהודים בכמה מדינות מוסלמיות.
בחר בשתי מדינות מוסלמיות, וכתוב את הסיבה להרעה זו בכל אחת מהן.
ב. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 גברה הפעילות הציונית במדינות המוסלמיות.
כתוב את הסיבה להתגברות זו בשתי מדינות מוסלמיות (סיבה אחת לכל מדינה), וציין שני ביטויים לפעילות הציונית בתקופה זו בכל אחת מהמדינות.
תשובה
4. מלחמת העצמאות
א. השווה בין התקופה הראשונה של מלחמת העצמאות (עד ההכרזה על קום המדינה) ובין התקופה השנייה של המלחמה (מן ההכרזה ואילך), מבחינת אופי הכוחות הלוחמים היהודים והערבים ומבחינת המדיניות הצבאית של היהודים.
ב. כתוב שני הבדלים בין מפת שביתת הנשק שהוסכם עליה ב-1949 ובין מפת החלוקה מנובמבר 1947.
תשובה
פרק שני
ענה על שתיים מהשאלות 7-5.
5. מלחמת העולם השנייה וגורל היהודים
א. בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב חולקה פולין בין רוסיה לגרמניה.
הסבר כיצד השפיעה חלוקה זו על גורל יהודי פולין, עד 1941.
ב. הצג שני מניעים של הגרמנים לכיבוש ברית-המועצות (יוני 1941), והסבר את המפנה במדיניות של הנאצים כלפי היהודים עם כיבוש זה.
תשובה
6. עמידת היהודים
א. "שאוהו בגאון - את הטלאי הצהוב". (רוברט וולטש, אפריל 1933)
מה הייתה הכוונה של וולטש בקריאה זו, ומה היה הרקע לקריאתו?
ב. הצג מאפיין אחד המשותף למרידות בגטאות השונים, והצג מאפיין אחד המייחד את מרד גטו ורשה.
תשובה
7. יחס העולם לגורל יהודי אירופה בשנים 1945-1938
א. הצג שני טיעונים שהועלו בוועידת אוויאן (1938) בנוגע לקליטת פליטים יהודים.
כיצד פירשו הנאצים את תוצאות הוועידה?
ב. בתום מלחמת העולם השנייה היו שטענו שבנות הברית פעלו למען יהודי אירופה מעט מדי ומאוחר מדי.
הסבר עמדה זו באמצעות שתי דוגמאות.
תשובה
פרק שלישי
ענה על שתיים מהשאלות 11-8.
8. בתקופת העלייה הרביעית והעלייה החמישית הקימו אנשים דתיים מושבים וקיבוצים.
הסבר את האידאולוגיה שהביאה להקמת יישובים מסוג זה.
תשובה
9. כתוב יסוד אחד באנטישמיות הנאצית שנלקח מהאנטישמיות המודרנית, ויסוד אחד שנלקח מהאנטישמיות המסורתית.
תשובה
10. הצג שני קשיים שהיו למדינת ישראל בקליטת העלייה בשנות ה-50, וכתוב מה היה הפתרון שנתנו רשויות המדינה לכל אחד מקשיים אלה.
תשובה
11. הצג שני גורמים להתפתחות הכלכלה בעשור הראשון של מדינת ישראל, וציין שני הישגים כלכליים בתקופה זו.
תשובה
פרק רביעי
כתוב בקצרה על ארבעה מהמושגים 18-12.
תשובה
12. משטר טוטליטרי
תשובה
13. בולשביזם
תשובה
14. ייבסקציה
תשובה
15. "המלחמה הקרה"
תשובה
16. תכנית מרשל
תשובה
17. השוק האירופי המשותף
תשובה
18. קע"ם
תשובה
ת ש ו ב ו ת
1. המדינה שבדרך
א. משטר המנדט
שלטון של אחת מהמעצמות על שטחים שכבשה וחבר הלאומים השאירם בידיה כ"פיקדון".
המנדט חייב את המעצמה השולטת לדאוג לפיתוח האזור, לרווחת התושבים ולהכשרתם לקראת עצמאות.
התחייבויות של בריטניה כלפי היהודים על פי טופס המנדט:
- ממשלת בריטניה אחראית שבארץ ישררו תנאים מדיניים, אדמיניסטרטיביים וכלכליים, שיבטיחו את הקמת הבית הלאומי היהודי.
- בריטניה תקדם את התפתחות המוסדות של שלטון עצמי.
- הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית יוכרו כמייצגות את היישוב היהודי בארץ ואת העם היהודי הרוצה לסייע ליישוב.
- סיוע בעלייה לארץ ולהתיישבות צפופה של יהודים בארץ ישראל.
- חוק שנועד להקל על המתיישבים היהודים לקבל אזרחות בארץ.
- הכרה בעברית כאחת השפות הרשמיות.
- שמירה על חופש הפולחן והמקומות הקדושים.
- שלטונות המנדט מוסמכים להגיע להסכם עם הסוכנות היהודית בדבר פיתוח הארץ (בתחומים שבהם אין מעורבות על השלטון).
ב. המוסדות הלאומיים של היישוב בתקופת המנדט, תפקידם במדינה שבדרך:
- אסיפת הנבחרים - שימשה כרשות מחוקקת. היה לה ייפוי כוח להטיל מסים למטרות חינוך ורווחה. ייצגה את "כנסת ישראל".
- הוועד הלאומי - שימש כרשות המבצעת.
- הרבנות הראשית - הנהגה דתי של היישוב. בית דין עליון בתחום הדת.
סוכנות יהודית. קק"ל, הגנה - זרוע בטחוני.
השאלה הבאה
2. מאורעות תרפ"ט
א. גורמים למאורעות תרפ"ט
- ליבוי ההסתה הדתית כגורם מעורר ומלכד את ערביי ארץ-ישראל.
- אינטרס אישי של המופתי הירושלמי לחיזוק מעמדו.
- "סכסוך הכותל" - מוקד הסכסוך הדתי.
- תמיכה ועידוד מצד מדינות ערב.
- נטייתו הפרו-ערבית של הנציב צ'נסלור.
- חולשת כוחות הביטחון והיעדר הפקידות הגבוהה הבריטית בארץ באותו זמן.
- עלייה רביעית והתבססות הישוב.
ב. כיצד השפיעו מאורעות תרפ"ט על התפיסה הביטחונית של היישוב:
- היישוב הבין שאין לסמוך על הבריטים.
- יש להרבות ברכישת נשק.
- יש לערוך תכניות הגנה לא רק בתוך גבולות היישובים, אלא גם בנפות ובמחוזות.
- בכל יישוב יש להקים ביצורים חזקים, ולהבטיח את דרכי התחבורה בין היישובים.
- להקים יחידות ארציות לקשר ואחרות למודיעין.
- הקמת ארגון קו של ההגנה.
2. מאורעות תרפ"ט
א. גורמים למאורעות תרפ"ט
- ליבוי ההסתה הדתית כגורם מעורר ומלכד את ערביי ארץ-ישראל.
- אינטרס אישי של המופתי הירושלמי לחיזוק מעמדו.
- "סכסוך הכותל" - מוקד הסכסוך הדתי.
- תמיכה ועידוד מצד מדינות ערב.
- נטייתו הפרו-ערבית של הנציב צ'נסלור.
- חולשת כוחות הביטחון והיעדר הפקידות הגבוהה הבריטית בארץ באותו זמן.
- עלייה רביעית והתבססות הישוב.
ב. כיצד השפיעו מאורעות תרפ"ט על התפיסה הביטחונית של היישוב:
- היישוב הבין שאין לסמוך על הבריטים.
- יש להרבות ברכישת נשק.
- יש לערוך תכניות הגנה לא רק בתוך גבולות היישובים, אלא גם בנפות ובמחוזות.
- בכל יישוב יש להקים ביצורים חזקים, ולהבטיח את דרכי התחבורה בין היישובים.
- להקים יחידות ארציות לקשר ואחרות למודיעין.
- הקמת ארגון קו של ההגנה.
השאלה הבאה
3. היהודים בארצות האסלאם בשנות ה-30 וה-40
א. הסיבה להרעה במצב היהודים במדינות מוסלמיות בשנות ה-30 וה-40
- התגברות הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל - ארצות המזרח התיכון ותימן.
- קבלת עצמאות בחלק מן המדינה הגבירה את הלאומנות הערבית - עירק.
- השפעת התעמולה הנאצית - סוריה, מצרים, לוב (שלטון אטלקי), עירק.
- התחזקות מדיניות פרו ערבית - לוב.
ב. סיבות להתגברות הפעילות הציונית בארצות האסלאם בשנות ה-30 וה-40
- חיילים מארץ ישראל ושליחים מן הארץ החלו בפעולות חינוכיות להפצת השפה העברית והרעיון הציוני בקרב בני הנוער - עירק, מצרים, אירן.
- המאבק להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל.
- הסבל של היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה חיזק את ההבנה שליהודים חייבת להיות מדינה משלהם.
- הגברת הלאומנות ורדיפות של יהודים חיזקו את הקרבה לציונות - עירק, סוריה.
- הציונים באירופה הגבירו את קשריהם עם יהודי ארצות האסלאם, והשפיעו עליהם.
- התגברות האנטישמיות הנאצית.
ביטויים להתעוררות:
- חינוך ציוני
- הוראת עברית
- הכשרה בדרכי לחימה
- הקמת גרעיני עלייה
- ארגון אגודות נוער ציוניות
- הפצת פרסומים שונים על הנעשה בארץ-ישראל
- תרומות לקק"ל, לקרן היסוד, ועוד.
3. היהודים בארצות האסלאם בשנות ה-30 וה-40
א. הסיבה להרעה במצב היהודים במדינות מוסלמיות בשנות ה-30 וה-40
- התגברות הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל - ארצות המזרח התיכון ותימן.
- קבלת עצמאות בחלק מן המדינה הגבירה את הלאומנות הערבית - עירק.
- השפעת התעמולה הנאצית - סוריה, מצרים, לוב (שלטון אטלקי), עירק.
- התחזקות מדיניות פרו ערבית - לוב.
ב. סיבות להתגברות הפעילות הציונית בארצות האסלאם בשנות ה-30 וה-40
- חיילים מארץ ישראל ושליחים מן הארץ החלו בפעולות חינוכיות להפצת השפה העברית והרעיון הציוני בקרב בני הנוער - עירק, מצרים, אירן.
- המאבק להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל.
- הסבל של היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה חיזק את ההבנה שליהודים חייבת להיות מדינה משלהם.
- הגברת הלאומנות ורדיפות של יהודים חיזקו את הקרבה לציונות - עירק, סוריה.
- הציונים באירופה הגבירו את קשריהם עם יהודי ארצות האסלאם, והשפיעו עליהם.
- התגברות האנטישמיות הנאצית.
ביטויים להתעוררות:
- חינוך ציוני
- הוראת עברית
- הכשרה בדרכי לחימה
- הקמת גרעיני עלייה
- ארגון אגודות נוער ציוניות
- הפצת פרסומים שונים על הנעשה בארץ-ישראל
- תרומות לקק"ל, לקרן היסוד, ועוד.
השאלה הבאה
4. מלחמת העצמאות
א. השוואה בין התקופה הראשונה של מלחמת העצמאות לתקופה השנייה:
הכוח הערבי - תקופה ראשונה: ערביי ארץ ישראל ומתנדבים בלתי סדירים ממדינות ערב.
תקופה שנייה: פלישת צבאות סדירים ממדינות החברות בליגה הערבית.
כוח המגן היהודי - תקופה ראשונה: כוחות המגן (טרום צה"ל).
תקופה שנייה: צה"ל.
המדיניות הצבאית של היהודים - תקופה ראשונה: התגוננות עד נחשון. אח"כ נטילת היוזמה.
תקופה שנייה: בלימה, אחרי הפוגה הרחקת צבאות ערב והתקפה כדי לכבוש שטחים אסטרטגים גליל מערבי.
ב. הבדלים בין מפת שביתת הנשק (1949) למפת החלוקה (נובמבר 1947):
- במפת שביתת הנשק אין מדינה ערבית.
- במפת שביתת הנשק אין שטח בין-לאומי (ירושלים נכללת בגבולות ישראל).
- במפת שביתת הנשק שטח המדינה היהודית גדול יותר (הנגב) והגליל המערבי.
- במפת שביתת הנשק יש רציפות טריטוריאלית ליהודים.
- במפת שביתת הנשק יפו בתחום המדינה היהודית.
4. מלחמת העצמאות
א. השוואה בין התקופה הראשונה של מלחמת העצמאות לתקופה השנייה:
הכוח הערבי - תקופה ראשונה: ערביי ארץ ישראל ומתנדבים בלתי סדירים ממדינות ערב.
תקופה שנייה: פלישת צבאות סדירים ממדינות החברות בליגה הערבית.
כוח המגן היהודי - תקופה ראשונה: כוחות המגן (טרום צה"ל).
תקופה שנייה: צה"ל.
המדיניות הצבאית של היהודים - תקופה ראשונה: התגוננות עד נחשון. אח"כ נטילת היוזמה.
תקופה שנייה: בלימה, אחרי הפוגה הרחקת צבאות ערב והתקפה כדי לכבוש שטחים אסטרטגים גליל מערבי.
ב. הבדלים בין מפת שביתת הנשק (1949) למפת החלוקה (נובמבר 1947):
- במפת שביתת הנשק אין מדינה ערבית.
- במפת שביתת הנשק אין שטח בין-לאומי (ירושלים נכללת בגבולות ישראל).
- במפת שביתת הנשק שטח המדינה היהודית גדול יותר (הנגב) והגליל המערבי.
- במפת שביתת הנשק יש רציפות טריטוריאלית ליהודים.
- במפת שביתת הנשק יפו בתחום המדינה היהודית.
השאלה הבאה
5. הקשר בין מהלך המלחמה לגורל היהודים
א. ההשפעה של חלוקת פולין, בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, על גורל יהודי פולין עד 1941:
- היהודים בפולין שהיו בחלק שסופח לגרמניה ובשטח הגנרל גוברנמן היו נתונים למשטר רצח עובדי כפיה ודיכוי נאצי וגיטואיזציה על פי איגרת הבזק. היהודים שסופחו לברית המועצות ניצלו לפי שעה.
- רבים מהיהודים בגנרל גוברנמן ברחו לשטחי ברית המועצות. בראשית המלחמה חלק מהיהודים שהגיעו לפנים ברית-המועצות - ניצלו.
ב. מניעים של הגרמנים לכיבוש ברית המועצות (יוני 1941):
- כיבוש מרחב מחיה לעם הגרמני.
- המלחמה נגד ברית המועצות היא מלחמה אידאולוגית נגד הקומוניזם.
- עקירת המשטר "היהודי-הבולשביקי" מברית המועצות - היהודים מזוהים עם הבולשביקים.
- בעקבות הכישלון בקרב על בריטניה הסיטו את המערכה לברית המועצות.
- ברית המועצות הייתה נקודת מוצא לפריצה לעבר המאחזים הקולוניאליים של בריטניה וצרפת במזרח התיכון ובארצות אסיה ואפריקה.
- הרגשת כוח אחרי כיבוש מרכז אירופה ומערבה.
המפנה במדיניות של הנאצים כלפי היהודים עם הכיבוש:
הפלישה לברית המועצות סימנה את ראשית הרצח ההמוני של היהודים באזורי הכיבוש. ביהודים בוצע לראשונה רצח המוני מתוכנן.
ריחוק ברית המועצות מהתקשורת העצמאית מאפשר רצח עם.
5. הקשר בין מהלך המלחמה לגורל היהודים
א. ההשפעה של חלוקת פולין, בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, על גורל יהודי פולין עד 1941:
- היהודים בפולין שהיו בחלק שסופח לגרמניה ובשטח הגנרל גוברנמן היו נתונים למשטר רצח עובדי כפיה ודיכוי נאצי וגיטואיזציה על פי איגרת הבזק. היהודים שסופחו לברית המועצות ניצלו לפי שעה.
- רבים מהיהודים בגנרל גוברנמן ברחו לשטחי ברית המועצות. בראשית המלחמה חלק מהיהודים שהגיעו לפנים ברית-המועצות - ניצלו.
ב. מניעים של הגרמנים לכיבוש ברית המועצות (יוני 1941):
- כיבוש מרחב מחיה לעם הגרמני.
- המלחמה נגד ברית המועצות היא מלחמה אידאולוגית נגד הקומוניזם.
- עקירת המשטר "היהודי-הבולשביקי" מברית המועצות - היהודים מזוהים עם הבולשביקים.
- בעקבות הכישלון בקרב על בריטניה הסיטו את המערכה לברית המועצות.
- ברית המועצות הייתה נקודת מוצא לפריצה לעבר המאחזים הקולוניאליים של בריטניה וצרפת במזרח התיכון ובארצות אסיה ואפריקה.
- הרגשת כוח אחרי כיבוש מרכז אירופה ומערבה.
המפנה במדיניות של הנאצים כלפי היהודים עם הכיבוש:
הפלישה לברית המועצות סימנה את ראשית הרצח ההמוני של היהודים באזורי הכיבוש. ביהודים בוצע לראשונה רצח המוני מתוכנן.
ריחוק ברית המועצות מהתקשורת העצמאית מאפשר רצח עם.
השאלה הבאה
6. עמידת היהודים
א. הכוונה בקריאה זו:
- וולטש ביקש לקרוא ליהודים לשוב אל זהותם היהודית והלאומית שאבדה להם בעקבות התבוללותם בגרמניה.
- ביטוי להתנגדות יהודית לנאצים שביקשו להשפילם.
הרקע לקריאה זו:
- סימון העסקים היהודים.
- החרם הכלכלי (1 באפריל, 1933) קרא להחרים עסקים יהודיים ולהמנע מקניה אצלם.
ב. מאפיינים של דמיון בין המרידות בגטאות השונים:
- המרידות פרצו כאשר הבינו שאין עוד כל תקווה לשרוד.
- בכל המרידות כמעט שלא הייתה תמיכה מצד האוכלוסייה הסובבת (הפולנים).
- היו קשיים גדולים להשיג אמצעי לחימה.
- היו קשיים לקבוע את העיתוי של המרד (בזמן האקציות).
- היוזמה וההנהגה באו מצד תנועות הנוער.
- הייתה הכנה מוקדמת.
מאפיינים המייחדים את מרד גטו ורשה:
- זכה בתמיכה של רוב תושבי הגטו שנשארו אחרי האקציה הגדולה.
- בתכנון המרד לא עלתה מחשבה על נסיגה או יציאה מהגטו, לא ראו בלחימתם דרך של הצלה.
- ללוחמים ניתן סיוע מסוים של הפולנים, שהתרשמו מההתנגדות היהודית.
- הכנה להסתתרות ממושכת בבונקרים.
- נמשך זמן רב יותר מכל מרד אחר.
- היו בו שני שלבים בינואר ובאפריל.
- אבידות רבות לגרמנים.
- הייתה לו תהודה רבה מאוד.
6. עמידת היהודים
א. הכוונה בקריאה זו:
- וולטש ביקש לקרוא ליהודים לשוב אל זהותם היהודית והלאומית שאבדה להם בעקבות התבוללותם בגרמניה.
- ביטוי להתנגדות יהודית לנאצים שביקשו להשפילם.
הרקע לקריאה זו:
- סימון העסקים היהודים.
- החרם הכלכלי (1 באפריל, 1933) קרא להחרים עסקים יהודיים ולהמנע מקניה אצלם.
ב. מאפיינים של דמיון בין המרידות בגטאות השונים:
- המרידות פרצו כאשר הבינו שאין עוד כל תקווה לשרוד.
- בכל המרידות כמעט שלא הייתה תמיכה מצד האוכלוסייה הסובבת (הפולנים).
- היו קשיים גדולים להשיג אמצעי לחימה.
- היו קשיים לקבוע את העיתוי של המרד (בזמן האקציות).
- היוזמה וההנהגה באו מצד תנועות הנוער.
- הייתה הכנה מוקדמת.
מאפיינים המייחדים את מרד גטו ורשה:
- זכה בתמיכה של רוב תושבי הגטו שנשארו אחרי האקציה הגדולה.
- בתכנון המרד לא עלתה מחשבה על נסיגה או יציאה מהגטו, לא ראו בלחימתם דרך של הצלה.
- ללוחמים ניתן סיוע מסוים של הפולנים, שהתרשמו מההתנגדות היהודית.
- הכנה להסתתרות ממושכת בבונקרים.
- נמשך זמן רב יותר מכל מרד אחר.
- היו בו שני שלבים בינואר ובאפריל.
- אבידות רבות לגרמנים.
- הייתה לו תהודה רבה מאוד.
השאלה הבאה
7. יחס העולם לגורל יהודי אירופה בשנים 1945-1938
א. טיעונים של מדינות שהשתתפו בוועידת אוויאן בנוגע לקליטת פליטים:
- קליטת פליטים תכביד על כלכלת המדינה הקולטת.
- נכונות לקלוט רק פליטים בעלי מקצועות נדרשים.
- חשש שקליטת היהודים תגרום לאנטישמיות ותגביר את התסיסה הפנימית.
- לא רצו להכניס את "הבעיה" לארצם (אוסטרליה).
- קליטת פליטים יהודים בארץ ישראל תעורר את זעם הערבים (בריטניה).
כיצד פירשו הנאצים את תוצאות הוועידה:
- העולם אינו רוצה ביהודים, ולכן על הנאצים לפתור את בעיית היהודים בעצמם.
- אין ביקורת על מדיניות הנאצים כלפי היהודים, ולכן אפשר להחריף את הצעדים בלי לחשוש מדעת הקהל.
- ליל הבדולח.
ב. הסבר העמדה באמצעות דוגמאות:
- מדינות הברית התייחסו בחוסר אמון למידע שהגיע ממקורות מוסמכים.
- המשיכו במדיניות מכסות הגירה גם אחרי פרוץ המלחמה.
- ועידת ברמודה הוקמה רק בינואר 1943 ולא היו לה תוצאות ממשיות.
- לא הפציצו אל אושוויץ, למרות כל המסמכים שהיו בידם.
- רק בינואר 1944 הוקם "הוועד לענייני פליטים".
- בנות הברית נמנעו ממשא ומתן עם הגרמנים בעניין "משאיות תמורת דם".
- לקבל סנט לואיס - כל דוגמא של יחס לפליטים.
7. יחס העולם לגורל יהודי אירופה בשנים 1945-1938
א. טיעונים של מדינות שהשתתפו בוועידת אוויאן בנוגע לקליטת פליטים:
- קליטת פליטים תכביד על כלכלת המדינה הקולטת.
- נכונות לקלוט רק פליטים בעלי מקצועות נדרשים.
- חשש שקליטת היהודים תגרום לאנטישמיות ותגביר את התסיסה הפנימית.
- לא רצו להכניס את "הבעיה" לארצם (אוסטרליה).
- קליטת פליטים יהודים בארץ ישראל תעורר את זעם הערבים (בריטניה).
כיצד פירשו הנאצים את תוצאות הוועידה:
- העולם אינו רוצה ביהודים, ולכן על הנאצים לפתור את בעיית היהודים בעצמם.
- אין ביקורת על מדיניות הנאצים כלפי היהודים, ולכן אפשר להחריף את הצעדים בלי לחשוש מדעת הקהל.
- ליל הבדולח.
ב. הסבר העמדה באמצעות דוגמאות:
- מדינות הברית התייחסו בחוסר אמון למידע שהגיע ממקורות מוסמכים.
- המשיכו במדיניות מכסות הגירה גם אחרי פרוץ המלחמה.
- ועידת ברמודה הוקמה רק בינואר 1943 ולא היו לה תוצאות ממשיות.
- לא הפציצו אל אושוויץ, למרות כל המסמכים שהיו בידם.
- רק בינואר 1944 הוקם "הוועד לענייני פליטים".
- בנות הברית נמנעו ממשא ומתן עם הגרמנים בעניין "משאיות תמורת דם".
- לקבל סנט לואיס - כל דוגמא של יחס לפליטים.
השאלה הבאה
8. האידאולוגיה שהביאה להקמת יישובים כאלה:
- עבודת אדמה כערך יהודי; שיבה לחיים יהודיים קדומים, "חיים טהורים" המבוססים על צדק חברתי.
- שילוב בין תורה ועבודה; מבוסס על המקורות "יגיע כפיך כי תאכל...".
- הגשמת סוציאליזם כערך יהודי.
- הגשמת חיים יהודיים קהילתיים.
- "המרד הקדוש" - מרד באורח החיים בגולה.
8. האידאולוגיה שהביאה להקמת יישובים כאלה:
- עבודת אדמה כערך יהודי; שיבה לחיים יהודיים קדומים, "חיים טהורים" המבוססים על צדק חברתי.
- שילוב בין תורה ועבודה; מבוסס על המקורות "יגיע כפיך כי תאכל...".
- הגשמת סוציאליזם כערך יהודי.
- הגשמת חיים יהודיים קהילתיים.
- "המרד הקדוש" - מרד באורח החיים בגולה.
השאלה הבאה
9. יסודות באנטישמיות הנאצית שנלקח מהאנטישמיות המודרנית:
- תורת הגזע.
- אנטישמיות בשירות הפוליטיקה.
- האיום היהודי: היהודי המשתלט על העולם. יהדות הממון הבין-לאומית.
יסוד שנלקח מהאנטישמיות המסורתית
הדימוי היהודי: בדמות השטן, תאב דם לצורך פולחן (עלילות דם), היהודי רודף בצע - גורם דתי השפלת היהודים.
9. יסודות באנטישמיות הנאצית שנלקח מהאנטישמיות המודרנית:
- תורת הגזע.
- אנטישמיות בשירות הפוליטיקה.
- האיום היהודי: היהודי המשתלט על העולם. יהדות הממון הבין-לאומית.
יסוד שנלקח מהאנטישמיות המסורתית
הדימוי היהודי: בדמות השטן, תאב דם לצורך פולחן (עלילות דם), היהודי רודף בצע - גורם דתי השפלת היהודים.
השאלה הבאה
10. קשיים ופתרונות של רשויות המדינה בקליטת העלייה בשנות ה-50:
- הקושי: היעדר משאבים כלכליים אחרי המלחמה.
הפתרון: מדיניות ה"צנע". תקצוב.
- הקושי: מחסור דיור
הפתרון: ניצול מחנות הצבא הבריטי ובתים נטושים, למחנות עולים הקמת המעברות ועיירות הפיתוח.
- הקושי: פערים תרבותיים.
הפתרון: הקניית השפה העברית, מיומנויות למידה, פיתוח סמלי הזדהות קולקטיביים.
"חוק לימוד חובה", "חוק חינוך ממלכתי", "מבצע להנחלת הלשון העברית", "האינטגרציה בחינוך".
- הקושי: העדר תעסוקה והכנסה.
הפתרון: העסקת עולים בבניית מעברות ואמצעי דיור אחרים.
עבודות יזומות.
10. קשיים ופתרונות של רשויות המדינה בקליטת העלייה בשנות ה-50:
- הקושי: היעדר משאבים כלכליים אחרי המלחמה.
הפתרון: מדיניות ה"צנע". תקצוב.
- הקושי: מחסור דיור
הפתרון: ניצול מחנות הצבא הבריטי ובתים נטושים, למחנות עולים הקמת המעברות ועיירות הפיתוח.
- הקושי: פערים תרבותיים.
הפתרון: הקניית השפה העברית, מיומנויות למידה, פיתוח סמלי הזדהות קולקטיביים.
"חוק לימוד חובה", "חוק חינוך ממלכתי", "מבצע להנחלת הלשון העברית", "האינטגרציה בחינוך".
- הקושי: העדר תעסוקה והכנסה.
הפתרון: העסקת עולים בבניית מעברות ואמצעי דיור אחרים.
עבודות יזומות.
השאלה הבאה
11. גורמים להתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל, בעשור הראשון של המדינה:
- פיחות הלירה - גרם לירידה בביקוש ולצמצום פעילות "השוק השחור".
- צמצום עליית ההמונים.
- מדיניות הצנע נעלמה אט-אט ועמה עלו המורל והרצון לעבוד.
- התקדמות בחקלאות.
- הסכם השילומים עם גרמניה.
- התקדמות בתעשייה "העשור התעשייתי".
- מלחמת סיני משכה השקעות חוץ רבות.
- הקמת בנק ישראל.
הישגים כלכליים בתקופה זו:
- המשקים החדשים שהוקמו החלו מניבים תוצרת.
- הייצוא התעשייתי והחקלאי גדל משמעותית.
- עלייה במספר המועסקים בתעשייה ובמלאכה.
- האינפלציה נבלמה.
- הלירה הישראלית שמרה על יציבות יחסית.
- פרוייקטים ארציים לאומיים כמו נמל אשדוד.
11. גורמים להתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל, בעשור הראשון של המדינה:
- פיחות הלירה - גרם לירידה בביקוש ולצמצום פעילות "השוק השחור".
- צמצום עליית ההמונים.
- מדיניות הצנע נעלמה אט-אט ועמה עלו המורל והרצון לעבוד.
- התקדמות בחקלאות.
- הסכם השילומים עם גרמניה.
- התקדמות בתעשייה "העשור התעשייתי".
- מלחמת סיני משכה השקעות חוץ רבות.
- הקמת בנק ישראל.
הישגים כלכליים בתקופה זו:
- המשקים החדשים שהוקמו החלו מניבים תוצרת.
- הייצוא התעשייתי והחקלאי גדל משמעותית.
- עלייה במספר המועסקים בתעשייה ובמלאכה.
- האינפלציה נבלמה.
- הלירה הישראלית שמרה על יציבות יחסית.
- פרוייקטים ארציים לאומיים כמו נמל אשדוד.
השאלה הבאה
12. משטר טוטליטרי
- צורת שלטון סמכותי ורודני המתערב בכל תחומי החיים של האזרחים, כדי לכפות עליהם להאמין ולפעול על פי אידאולוגיה (השקפת עולם) מסוימת שכל סטייה ממנה אסורה.
- בראשית המאה ה-20 צמחו באירופה שלושה משטרים טוטליטריים: רוסיה הקומוניסטית, איטליה הפאשיסטית וגרמניה הנאצית.
- מאפייני המשטר הטוטליטרי: המשטר מבוסס על אידיאולוגיה רשמית אחת המכתיבה לאזרחים כיצד לפעול בכל תחומי החיים - תרבות, כלכלה, חברה ועוד; במשטר זה שולטת מפלגה אחת שבראשה עומד שליט חזק ורודן כל-יכול. אין אופוזיציה במשטר זה מאחר וחל איסור על קיומם של מפלגות אחרות; שליטה מוחלטת באמצעי תקשורת ההמוניים - עיתונות, רדיו, קולנוע ועוד.
- השלטון מפעיל מנגנון טרור המטיל פחד ואימה על מתנגדי המשטר באמצעות משטרה חשאית, בתי סוהר, מחנות ריכוז ועבודה והוצאות להורג.
- רמיסת זכויות האדם והאזרח.
12. משטר טוטליטרי
- צורת שלטון סמכותי ורודני המתערב בכל תחומי החיים של האזרחים, כדי לכפות עליהם להאמין ולפעול על פי אידאולוגיה (השקפת עולם) מסוימת שכל סטייה ממנה אסורה.
- בראשית המאה ה-20 צמחו באירופה שלושה משטרים טוטליטריים: רוסיה הקומוניסטית, איטליה הפאשיסטית וגרמניה הנאצית.
- מאפייני המשטר הטוטליטרי: המשטר מבוסס על אידיאולוגיה רשמית אחת המכתיבה לאזרחים כיצד לפעול בכל תחומי החיים - תרבות, כלכלה, חברה ועוד; במשטר זה שולטת מפלגה אחת שבראשה עומד שליט חזק ורודן כל-יכול. אין אופוזיציה במשטר זה מאחר וחל איסור על קיומם של מפלגות אחרות; שליטה מוחלטת באמצעי תקשורת ההמוניים - עיתונות, רדיו, קולנוע ועוד.
- השלטון מפעיל מנגנון טרור המטיל פחד ואימה על מתנגדי המשטר באמצעות משטרה חשאית, בתי סוהר, מחנות ריכוז ועבודה והוצאות להורג.
- רמיסת זכויות האדם והאזרח.
השאלה הבאה
13. בולשביזם
- חברי סיעת הרוב. אחת משתי הסיעות שנוצרו מהתפלגות מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בשנת 1903.
- בראש הבולשביקים עמד ולאדימיר לנין שהאמין כי את המהפכה הסוציאליסטית על פי תורתו של קארל מארכס חייבת להנהיג מפלגה ריכוזית יחידה שחבריה מהפכנים מקצועניים באמצעות מלחמת מעמדות.
- במהלך מלחמת העולם הראשונה (נובמבר 1917) עלו הבולשביקים לשלטון ברוסיה והוקמה ממשלה חדשה ובראשה לנין, שר החוץ טרוצקי, והשר לעניינים לאומיים סטאלין.
- הם שאפו לבנות "עולם חדש" המבוסס על שווין מעמדות ושוויון חברתי-כלכלי.
- הבולשביקים שינו את שם מפלגתם - למפלגה הקומוניסטית הרוסית.
13. בולשביזם
- חברי סיעת הרוב. אחת משתי הסיעות שנוצרו מהתפלגות מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בשנת 1903.
- בראש הבולשביקים עמד ולאדימיר לנין שהאמין כי את המהפכה הסוציאליסטית על פי תורתו של קארל מארכס חייבת להנהיג מפלגה ריכוזית יחידה שחבריה מהפכנים מקצועניים באמצעות מלחמת מעמדות.
- במהלך מלחמת העולם הראשונה (נובמבר 1917) עלו הבולשביקים לשלטון ברוסיה והוקמה ממשלה חדשה ובראשה לנין, שר החוץ טרוצקי, והשר לעניינים לאומיים סטאלין.
- הם שאפו לבנות "עולם חדש" המבוסס על שווין מעמדות ושוויון חברתי-כלכלי.
- הבולשביקים שינו את שם מפלגתם - למפלגה הקומוניסטית הרוסית.
השאלה הבאה
14. "המחלקה היהודית" - (הייבסקציה)
- מחלקה יהודית בתוך המפלגה הקומוניסטית הרוסית שפעיליה המרכזיים היו יהודים הנאמנים לשלטון הקומוניסטי (פעלה בשנים 1930-1918).
- המטרה הייתה, ביטול הזהות היהודית של יהודי רוסיה כדי להפכם לאזרחים נאמנים למשטר הקומוניסטי ושווים לשאר עמי רוסיה, ובכך לממש את האידיאולוגיה הקומוניסטית של שוויון חברתי-כלכלי.
- פעולותיה: במסגרת מאבקה נגד הדת היהודית - נסגרו בתי כנסת, נאסרו רבנים וחזנים, שוחטים ומוהלים, נאסרה הדפסת סידורי תפילה, הוחרמו ספרי תורה, נאסרו קיום מצוות כמו מילה, שבת וחג; במסגרת מאבקה נגד הלאום היהודי - נסגרו בתי ספר יהודיים, נאסרו סופרים עבריים, נאסרה הדפסת ספרים ועיתונים עבריים, חוסלו הקהילות היהודיות ומוסדותיהם; במסגרת מאבקה נגד התנועה הציונית - נאסרו רבים מפעילי התנועה הציונית ונשלחו לעבודות כפייה, נאסרה פעילותם של ארגונים ציונים.
- כאלטרנטיבה הקימה המחלקה היהודית בתי ספר ממשלתיים-חילוניים ששפת הלימוד בהם הייתה יידיש. המורים בבתי הספר הללו נצטוו להורות את התורה הקומוניסטית ולנטוע שנאה בקרב התלמידים לדת היהודית.
- בעקבות פעולותיה האנטי-יהודית גברה בהתמדה ההתבוללות של יהודי רוסיה בחברה הרוסית והתנתקות מהדת היהודית.
14. "המחלקה היהודית" - (הייבסקציה)
- מחלקה יהודית בתוך המפלגה הקומוניסטית הרוסית שפעיליה המרכזיים היו יהודים הנאמנים לשלטון הקומוניסטי (פעלה בשנים 1930-1918).
- המטרה הייתה, ביטול הזהות היהודית של יהודי רוסיה כדי להפכם לאזרחים נאמנים למשטר הקומוניסטי ושווים לשאר עמי רוסיה, ובכך לממש את האידיאולוגיה הקומוניסטית של שוויון חברתי-כלכלי.
- פעולותיה: במסגרת מאבקה נגד הדת היהודית - נסגרו בתי כנסת, נאסרו רבנים וחזנים, שוחטים ומוהלים, נאסרה הדפסת סידורי תפילה, הוחרמו ספרי תורה, נאסרו קיום מצוות כמו מילה, שבת וחג; במסגרת מאבקה נגד הלאום היהודי - נסגרו בתי ספר יהודיים, נאסרו סופרים עבריים, נאסרה הדפסת ספרים ועיתונים עבריים, חוסלו הקהילות היהודיות ומוסדותיהם; במסגרת מאבקה נגד התנועה הציונית - נאסרו רבים מפעילי התנועה הציונית ונשלחו לעבודות כפייה, נאסרה פעילותם של ארגונים ציונים.
- כאלטרנטיבה הקימה המחלקה היהודית בתי ספר ממשלתיים-חילוניים ששפת הלימוד בהם הייתה יידיש. המורים בבתי הספר הללו נצטוו להורות את התורה הקומוניסטית ולנטוע שנאה בקרב התלמידים לדת היהודית.
- בעקבות פעולותיה האנטי-יהודית גברה בהתמדה ההתבוללות של יהודי רוסיה בחברה הרוסית והתנתקות מהדת היהודית.
השאלה הבאה
15."המלחמה הקרה"
- שם כולל למערכת היחסים שהתפתחה בין שתי המעצמות הגדולות: ארצות הברית וברית המועצות בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד הפשרתה בשנות ה-70 לאחר סיום מלחמת ויטנאם וסיומה (לעת עתה) בשנות ה-90 עם התמוטטות הגוש הקומונסיטי והתפרקות ברית המועצות. (המלחמה הקרה הפכה עם הזמן גם למלחמה חמה וכמה מלחמות פרצו במהלך תקופה זו: מלחמת קוריאה, מלחמת ויטנאם).
- במסגרת המלחמה הקרה חולק העולם לשני חלקים: הגוש המזרחי בראשו עמדה ברית המועצות והגוש המערבי בראשו עמדה ארצות הברית. כל גוש ראה בצד השני את אויב העולם.
- הגורמים להתפתחות מערכת קוטבית זו:
* יריבות אידיאולוגית ופוליטית בין שתי תפיסות מנוגדות: התפיסה הקומוניסטית הדיקטטורית מול התפיסה האמריקאית הדמוקרטית והקפיטליסטית.
* יריבות בין שתי מעצמות המתחרות ביניהן על השליטה בעולם.
15."המלחמה הקרה"
- שם כולל למערכת היחסים שהתפתחה בין שתי המעצמות הגדולות: ארצות הברית וברית המועצות בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד הפשרתה בשנות ה-70 לאחר סיום מלחמת ויטנאם וסיומה (לעת עתה) בשנות ה-90 עם התמוטטות הגוש הקומונסיטי והתפרקות ברית המועצות. (המלחמה הקרה הפכה עם הזמן גם למלחמה חמה וכמה מלחמות פרצו במהלך תקופה זו: מלחמת קוריאה, מלחמת ויטנאם).
- במסגרת המלחמה הקרה חולק העולם לשני חלקים: הגוש המזרחי בראשו עמדה ברית המועצות והגוש המערבי בראשו עמדה ארצות הברית. כל גוש ראה בצד השני את אויב העולם.
- הגורמים להתפתחות מערכת קוטבית זו:
* יריבות אידיאולוגית ופוליטית בין שתי תפיסות מנוגדות: התפיסה הקומוניסטית הדיקטטורית מול התפיסה האמריקאית הדמוקרטית והקפיטליסטית.
* יריבות בין שתי מעצמות המתחרות ביניהן על השליטה בעולם.
השאלה הבאה
16. תכנית מרשל
- תכנית זו היא הביטוי המעשי לדוקטרינת טרומן ולמדיניות הבלימה. ג'ורג' מרשל, שר החוץ האמריקאי בשנות ה-40, הציע את תכניתו, שנועדה לחזק את המשטרים הדמוקרטיים באירופה על ידי שיקום כלכלתן.
- מדובר היה בשש-עשרה מדינות, ביניהן תורכיה ויוון שבהן עשתה בשנים אלו ברית המועצות ניסיונות חזקים ביותר להשליט שם את המחתרת הקומוניסטית.
- במדינות אלו נתנה ארצות-הברית סיוע כספי גדול מאוד כדי לשקמן מבחינה כלכלית ובכך סייעה מאוד לחיזוק הדמוקרטיה.
16. תכנית מרשל
- תכנית זו היא הביטוי המעשי לדוקטרינת טרומן ולמדיניות הבלימה. ג'ורג' מרשל, שר החוץ האמריקאי בשנות ה-40, הציע את תכניתו, שנועדה לחזק את המשטרים הדמוקרטיים באירופה על ידי שיקום כלכלתן.
- מדובר היה בשש-עשרה מדינות, ביניהן תורכיה ויוון שבהן עשתה בשנים אלו ברית המועצות ניסיונות חזקים ביותר להשליט שם את המחתרת הקומוניסטית.
- במדינות אלו נתנה ארצות-הברית סיוע כספי גדול מאוד כדי לשקמן מבחינה כלכלית ובכך סייעה מאוד לחיזוק הדמוקרטיה.
השאלה הבאה
17. השוק האירופי המשותף
- ברית כלכלית בין מדינות מערב אירופה שהוקמה ב-1957.
- מטרת השוק לבטל את המכס בין המדינות החברות, לקבוע מדיניות מכס משותפת כלפי מדינות שאינן חברות בשוק, להקל על תנועת הון וכוח עבודה בין החברות, לקבוע מדיניות משותפת בענייני חקלאות ותובלה, לפעול לשיפור תנאי העסקה של העובדים ורווחתן ולצרף מדינות חדשות כדי להגביר את כוחה של אירופה בכלכלה העולמית.
- השוק הפך לאחד מאזורי הסחר החופשי הגדול בעולם וכלכלת אירופה שגשגה.
- גם מדינת ישראל חברה שלא מן המניין בשוק ונהנית מהטבות כלכליות בסחר עם מדינות השוק.
17. השוק האירופי המשותף
- ברית כלכלית בין מדינות מערב אירופה שהוקמה ב-1957.
- מטרת השוק לבטל את המכס בין המדינות החברות, לקבוע מדיניות מכס משותפת כלפי מדינות שאינן חברות בשוק, להקל על תנועת הון וכוח עבודה בין החברות, לקבוע מדיניות משותפת בענייני חקלאות ותובלה, לפעול לשיפור תנאי העסקה של העובדים ורווחתן ולצרף מדינות חדשות כדי להגביר את כוחה של אירופה בכלכלה העולמית.
- השוק הפך לאחד מאזורי הסחר החופשי הגדול בעולם וכלכלת אירופה שגשגה.
- גם מדינת ישראל חברה שלא מן המניין בשוק ונהנית מהטבות כלכליות בסחר עם מדינות השוק.
