נושאים בתולדות עם ישראללבתי ספר דתיים יחידה י' , יחידת לימוד אחתשאלון מספר 29106, חורף תשס"ה, 2005 |
נושא 1: תקופת בית שני
1. המרד הגדול
א. המרד הגדול פרץ בשתי ערים - ירושלים וקיסריה.
הסבר מדוע כל אחד ממקומות אלה היה למוקד מרד נגד הרומאים.
ב. מה היו השיקולים של החוגים המתונים נגד המרד ברומאים?
בתשובתך הבא שני שיקולים.
תשובה
2. מרד בר כוכבא ותוצאותיו
א. הבא שתי סיבות לניצחון המורדים בשלב הראשון של מרד בר כוכבא.
ב. הצג שתי פעולות שעשו הרומאים לאחר מרד בר כוכבא כדי לפגוע באופי היהודי של ארץ ישראל.
תשובה
3. הסבר את הסיבה להחזרת השלטון הישיר בארץ לידי היהודים, אחרי תקופת הנציבים הראשונים (41 לספירה).
תשובה
4. הסבר את התפיסה הדתית של אנשי מצדה שהשפיעה על עמידתם.
תשובה
נושא 2: הקהילה היהודית בימי הביניים
5. הקהילה וארגונים על קהילתיים
א. הסבר כיצד התהוו בימי הביניים הקהילות היהודיות באירופה.
ב. הבא שתי סיבות להקמה של ארגונים על קהילתיים באירופה, מהמאה ה-11 ואילך.
תשובה
6. מתחים בקהילה
א. בקהילה היהודית בימי הביניים התנהל פולמוס סביב כתבי רמב"ם.
הסבר פולמוס זה.
ב. קרבת החצרנים למלכות גרמה למתח בקהילה.
הבא שני הסברים לכך.
תשובה
7. כיצד באה לידי ביטוי הערבות ההדדית בפעולות הצדקה של הקהילה?
בתשובתך הבא שני ביטויים.
תשובה
8. לעתים הייתה הקהילה זקוקה לעזרת השלטון הנכרי בביצוע ענישה.
הבא שתי דוגמאות לכך.
תשובה
נושא 3: החסידות
9. הקהילה המסורתית והעדה החסידית
א. הצג שני הבדלים בין השתייכות לקהילה המסורתית ובין השתייכות לעדה החסידית.
ב. ציין אחד מהתפקידים שהיה בתחום פעילותה של הקהילה ועבר לידי הצדיק, והסבר מדוע קיבל על עצמו הצדיק תפקיד זה.
תשובה
10. ההתנגדות לחסידות
א. הסבר גורם רעיוני וגורם חברתי שעוררו את ההתנגדות לחסידות.
ב. בראשית המאה ה-19 פחתה ההתנגדות לחסידות.
הסבר שתי סיבות לכך.
תשובה
11. הצג בקצרה את שלושת השלבים בהתפתחות החסידות, עד ראשית המאה ה-19.
תשובה
12. הסבר, על פי החסידות, שני שינויים שהאדם צריך לחולל באישיותו כדי להגיע לדבקות.
תשובה
13. תמורות בעולם היהודי במאה ה-19
א. הסבר שני שינויים שחלו בחיי היהודים במערב אירופה בתקופת האמנסיפציה.
ב. הסבר את ההבדל בין האורתודוקסים לניאו-אורתודוקסים ביחסם לאמנסיפציה.
תשובה
14. הקשר בין היהודים בעולם ליהודי ארצות האסלאם
א. הסבר יתרון אחד וחיסרון אד בפעילותה של כי"ח בתחום החינוך בארצות האסלאם.
ב. מהמאה ה-19 התערבו אישים יהודים או ארגונים יהודיים לטובת אחיהם שבארצות האסלאם.
הבא דוגמא להתערבות זו באחת מארצות האסלאם.
תשובה
15. התעוררות לאומית בעמים ובישראל
א. הבא דוגמה לביטוי של התעוררות לאומית במאה ה-19 באחת ממדינות אירופה.
ב. הסבר את גישתו של משה הס לפתרון השאלה היהודית.
תשובה
16. תנועת "המזרחי"
א. הסבר אחד מהרעיונות שהוצג ב"קול הקורא" של תנועת "המזרחי" (1902).
ב. כיצד הצביעו נציגי "המזרחי" על הצעת אוגנדה, וכיצד הסביר הרב ריינס הצבעה זו?
תשובה
כתוב בקצרה על חמישה מהמושגים והשמות 23-17.
17. קפיטלוציות
תשובה
18. "היציאה מן החומות"
תשובה
19. מקווה ישראל
תשובה
20. אימפריאליזם
תשובה
21. מרוץ החימוש
תשובה
22. ניל"י
תשובה
23. הצהרת בלפור
תשובה
ת ש ו ב ו ת
1. המרד הגדול
א. הסבר למוקדי המרד:
ירושלים - ירושלים והמקדש נתפסו על ידי היהודים כסמל לאומי ודתי, לפיכך גזרת הצלם במקדש (על ידי קליגולה), ביזוי המקדש (בימי הנציבים) ושוד של אוצר המקדש (על ידי פלורוס) התפרשו כפגיעה לאומית ודתית. [עליה הגיבו הקנאים בביטול הקרבן לשלום הקיסר]. התנגדות לעבודה זרה.
- הקנאים גרסו כי בירושלים תחל הגאולה.
קיסריה - היו בה סכסוכים בין יהודים לנכרים בגלל הבדלי תרבות, דת וטריטוריה.
פסק דינו של נירון קיסר לטובת הנכים ותמיכתם של הנציבים בהם החריפו את העימות המקומי (למלחמה בין היהודים לרומא).
ב. שיקולים של חוגים מתונים נגד המרד:
- הערכה שאין למרד סיכוי להצליח; חשש מחורבן.
- רצון למנוע מהפכה חברתית - רבים מהמתונים נמנו עם נכבדי ירושלים.
- רצון למנוע הנהגה קיצונית.
- הבנה כי החברה היהודית אינה כשירה לעצמאות (בשל האנרכיה החברתית).
אם כתב כספור להוריד 10%. בה לציין באופן מיוחד כל שיקול בפני עצמו.
השאלה הבאה
2. מרד בר כוכבא ותוצאותיו
א. סיבות לניצחון המורדים בשלב הראשון של המרד:
- הכנה מוקדמת יעילה כגון: מערות מסתור תת-קרקעיות למגורים ולאחסון מזון.
- שמירה על סודיות מוחלטת בכל תקופת ההכנה, לכן גורם ההפתעה היה רב.
- היוזמה בשלב זה היתה של המורדים.
- לא הסתגרו בביצורים, אלא נלחמו בשטח פתוח וניצלו את יתרונותיו (כגון: טקטיקה של פגע וברח), מקומות גבוהים.
- לא הסתכנו במערכת חזיתית.
- עיתוי טוב למרד עם התרחקותו של אדריאנוס מהארץ.
- עזרה של יהודי התפוצות.
- הנהגה אחידה.
ב. פעולות שעשו הרומאים כדי לפגוע באופי היהודי של ארץ יהודה, לאחר מרד בר כוכבא
- שינוי שמה של יהודה ל"סוריה פלשתינה".
- ירושלים נחרשה ונבנתה מחדש כעיר אלילית (איליה קפיטולינה).
- במקום המקדש נבנה מקדש ליופיטר.
- על היהודים נאסר לגור בירושלים.
- דלדול האוכלוסייה היהודית עד אובדן הרוב היהודי על ידי הגליה, מכירה לעבדות.
- גזירות הדת.
2. מרד בר כוכבא ותוצאותיו
א. סיבות לניצחון המורדים בשלב הראשון של המרד:
- הכנה מוקדמת יעילה כגון: מערות מסתור תת-קרקעיות למגורים ולאחסון מזון.
- שמירה על סודיות מוחלטת בכל תקופת ההכנה, לכן גורם ההפתעה היה רב.
- היוזמה בשלב זה היתה של המורדים.
- לא הסתגרו בביצורים, אלא נלחמו בשטח פתוח וניצלו את יתרונותיו (כגון: טקטיקה של פגע וברח), מקומות גבוהים.
- לא הסתכנו במערכת חזיתית.
- עיתוי טוב למרד עם התרחקותו של אדריאנוס מהארץ.
- עזרה של יהודי התפוצות.
- הנהגה אחידה.
ב. פעולות שעשו הרומאים כדי לפגוע באופי היהודי של ארץ יהודה, לאחר מרד בר כוכבא
- שינוי שמה של יהודה ל"סוריה פלשתינה".
- ירושלים נחרשה ונבנתה מחדש כעיר אלילית (איליה קפיטולינה).
- במקום המקדש נבנה מקדש ליופיטר.
- על היהודים נאסר לגור בירושלים.
- דלדול האוכלוסייה היהודית עד אובדן הרוב היהודי על ידי הגליה, מכירה לעבדות.
- גזירות הדת.
השאלה הבאה
3. הסיבה להחזרת השלטון הישיר בארץ לידי יהודים, אחרי תקופת הנציבים הראשונים (41 לספירה)
הניסיון לשלוט בעזרת הנציבים גרם לתסיסה רבה, והרומאים היו מעוניינים בשקט ובתשלום סדיר של מסים.
3. הסיבה להחזרת השלטון הישיר בארץ לידי יהודים, אחרי תקופת הנציבים הראשונים (41 לספירה)
הניסיון לשלוט בעזרת הנציבים גרם לתסיסה רבה, והרומאים היו מעוניינים בשקט ובתשלום סדיר של מסים.
השאלה הבאה
4. התפיסה הדתית שהשפיעה על עמידתם של אנשי מצדה:
- רק האל הוא מושל האדם באמת ובצדק, ואנחנו עובדים רק אותו ולא אדונים אחרים. לכן כניעה לשלטון זר היא חילול ה'.
- כל הקורה אותנו הוא בגלל חטאינו, ולכן עלינו לתת דין בפני ה' ולא בפני הרומאים.
- "אלקים חתם את גזר דינו על זרע היהודים אשר אהב לפנים". תפיסה זו מסבירה הן את ההתבצרות בתחילה והן את התאבדותם.
4. התפיסה הדתית שהשפיעה על עמידתם של אנשי מצדה:
- רק האל הוא מושל האדם באמת ובצדק, ואנחנו עובדים רק אותו ולא אדונים אחרים. לכן כניעה לשלטון זר היא חילול ה'.
- כל הקורה אותנו הוא בגלל חטאינו, ולכן עלינו לתת דין בפני ה' ולא בפני הרומאים.
- "אלקים חתם את גזר דינו על זרע היהודים אשר אהב לפנים". תפיסה זו מסבירה הן את ההתבצרות בתחילה והן את התאבדותם.
השאלה הבאה
5. הקמת הקהילות והארגונים העל-קהילתיים
א. כיצד התהוו הקהילות היהודיות באירופה בימי הביניים:
- אישים שונים, בדרך כלל ממשפחות מיוחסות ואמידות ולפעמים גם תלמידי חכמים, קיבלו כתב זכויות מהמלך, או מהשליט. כתב הזכויות אפשר להם להביא את משפחתם וידידיהם להתיישב במקום ולזכות בחסות השלטון.
ב. סיבות להקמת ארגונים על קהילתיים מהמאה ה-19 ואילך
- בעקבות שקיעתם של המרכזים בארץ ישראל ובבבל.
- ארגון על קהילתי נותן תוקף ומשמעות לתקנות של הקהילות.
- סמיכות גאוגרפית ושלטון נוכרי משותף יצרו צרכים משותפים של הקהילות.
- האידיאולוגיה של אחדות ישראל (משל הקנים).
5. הקמת הקהילות והארגונים העל-קהילתיים
א. כיצד התהוו הקהילות היהודיות באירופה בימי הביניים:
- אישים שונים, בדרך כלל ממשפחות מיוחסות ואמידות ולפעמים גם תלמידי חכמים, קיבלו כתב זכויות מהמלך, או מהשליט. כתב הזכויות אפשר להם להביא את משפחתם וידידיהם להתיישב במקום ולזכות בחסות השלטון.
ב. סיבות להקמת ארגונים על קהילתיים מהמאה ה-19 ואילך
- בעקבות שקיעתם של המרכזים בארץ ישראל ובבבל.
- ארגון על קהילתי נותן תוקף ומשמעות לתקנות של הקהילות.
- סמיכות גאוגרפית ושלטון נוכרי משותף יצרו צרכים משותפים של הקהילות.
- האידיאולוגיה של אחדות ישראל (משל הקנים).
השאלה הבאה
6. מתחים הקהילה
א. הסבר הפולמוס סביב כתבי הרמב"ם
- הפולמוס נסב סביב יחס היהדות לפילוסופיה והיה לו גם ביטוי חברתי.
- החצרנים ועשירי הקהילה תמכו בכתבי רמב"ם משום ש:
- ידיעת פילוסופיה הקלה עליהם להשתלב בחברה הגבוהה.
- לדעתם ידיעת הפילוסופיה מביאה לשלמות האדם בקיום המצוות: ידיעה (פילוסופיה) ועבודה (קיום מצוות).
- מנהיגי הקהילה וחכמים: התנגדו לכתבי רמב"ם משום ש:
* לדעתם לימוד כתבי רמב"ם ישאיר את הלומדים קירחים מכאן ומכאן: רובם לא יבינו את הפילוסופיה, ומצד אחר - גם לא יכירו את עקרונות היהדות ותורתה.
* חשש שאנשים שלא חונכו על "ברכי היהדות" יושפעו מהלחץ של הגזרות הכלכליות והחברתיות וימירו את דתם. (באותה עת ירד מעמדם המדיני של היהודים בספרד).
* החצרנים שדגלו בפילוסופיה היו דוגמא שלילית באורח חייהם: חיי הוללות וזלזול במצוות.
ב. הסבר למתח בקהילה כתוצאה מקרבת החצרנים למלכות:
- לעתים קיבלו מהשלטון פטור מתשלום המסים - מה שעורר קנאה ומתח בקהילה.
- לעתים קיבלו מהשלטון זכויות מיוחדות - עורר קנאה ומתח בקהילה.
- לעתים הם ניצלו לרעה את מעמדם והשפעתם על מנת להפחית את המסים שהוטלו עליהם.
- סיגלו לעצמם את אורח החיים של השכבה החצרנית הנוצרית: הקדשת מקודם נרחב להשכלה כללית (במיוחד פילוסופיה יוונית), בלבוש.
- התנשאות כלפי הקהילה.
- כפיית מנהגים והליכות לפי שיקול דעתם (על פי רצונו של השליט הנכרי).
- התנהגות שאינה על פי ההלכה, אלא מושפעת מהתנהגות השליטים הנכריים.
- החכמים נאבקו ברדיפת הכבוד והשררה של החצרנים.
- מתח בגלל התערבות השלטון במינויים. פגיעה באוטונומיה של הקהילה.
6. מתחים הקהילה
א. הסבר הפולמוס סביב כתבי הרמב"ם
- הפולמוס נסב סביב יחס היהדות לפילוסופיה והיה לו גם ביטוי חברתי.
- החצרנים ועשירי הקהילה תמכו בכתבי רמב"ם משום ש:
- ידיעת פילוסופיה הקלה עליהם להשתלב בחברה הגבוהה.
- לדעתם ידיעת הפילוסופיה מביאה לשלמות האדם בקיום המצוות: ידיעה (פילוסופיה) ועבודה (קיום מצוות).
- מנהיגי הקהילה וחכמים: התנגדו לכתבי רמב"ם משום ש:
* לדעתם לימוד כתבי רמב"ם ישאיר את הלומדים קירחים מכאן ומכאן: רובם לא יבינו את הפילוסופיה, ומצד אחר - גם לא יכירו את עקרונות היהדות ותורתה.
* חשש שאנשים שלא חונכו על "ברכי היהדות" יושפעו מהלחץ של הגזרות הכלכליות והחברתיות וימירו את דתם. (באותה עת ירד מעמדם המדיני של היהודים בספרד).
* החצרנים שדגלו בפילוסופיה היו דוגמא שלילית באורח חייהם: חיי הוללות וזלזול במצוות.
ב. הסבר למתח בקהילה כתוצאה מקרבת החצרנים למלכות:
- לעתים קיבלו מהשלטון פטור מתשלום המסים - מה שעורר קנאה ומתח בקהילה.
- לעתים קיבלו מהשלטון זכויות מיוחדות - עורר קנאה ומתח בקהילה.
- לעתים הם ניצלו לרעה את מעמדם והשפעתם על מנת להפחית את המסים שהוטלו עליהם.
- סיגלו לעצמם את אורח החיים של השכבה החצרנית הנוצרית: הקדשת מקודם נרחב להשכלה כללית (במיוחד פילוסופיה יוונית), בלבוש.
- התנשאות כלפי הקהילה.
- כפיית מנהגים והליכות לפי שיקול דעתם (על פי רצונו של השליט הנכרי).
- התנהגות שאינה על פי ההלכה, אלא מושפעת מהתנהגות השליטים הנכריים.
- החכמים נאבקו ברדיפת הכבוד והשררה של החצרנים.
- מתח בגלל התערבות השלטון במינויים. פגיעה באוטונומיה של הקהילה.
השאלה הבאה
7. הביטויים לערבות ההדדית בפעולות הצדקה של הקהילה
- העשירים שילמו מסים גבוהים יותר כדי שהעניים שלא יכלו לשלם לא יילקחו לבית הסוהר.
- פדיון שבויים.
- תמיכה בתלמידי חכמים והחזקתם כדי להרבות תורה במקום.
- החזקת חברה לביעור עבירות.
- דאגה לחינוך בני העניים כדי שלא תיווצר שכבה של בורים ועמי ארצות.
- הקמת בית לעניים נתפסה כחשובה יותר מבניית בית כנסת.
- דאגה לחיתון בני עניים.
- סיפוק צרכים חומריים של העניים (מזון, לבוש) נתפס כחובה דתית.
7. הביטויים לערבות ההדדית בפעולות הצדקה של הקהילה
- העשירים שילמו מסים גבוהים יותר כדי שהעניים שלא יכלו לשלם לא יילקחו לבית הסוהר.
- פדיון שבויים.
- תמיכה בתלמידי חכמים והחזקתם כדי להרבות תורה במקום.
- החזקת חברה לביעור עבירות.
- דאגה לחינוך בני העניים כדי שלא תיווצר שכבה של בורים ועמי ארצות.
- הקמת בית לעניים נתפסה כחשובה יותר מבניית בית כנסת.
- דאגה לחיתון בני עניים.
- סיפוק צרכים חומריים של העניים (מזון, לבוש) נתפס כחובה דתית.
השאלה הבאה
8. דוגמאות לעזרת השלטון הנכרי בביצוע הענישה:
- לעתים, כאשר האדם לא ציית לגזר הדין של דייני הקהילה אפשר היה לבקש מהשלטון סיוע בביצוע גזר הדין.
- השלטון סייע בהקמת מקומות כליאה מיוחדים ליהודים (כדי לספק אוכל כשר) ולצורך מאסר ממושך.
- במקרה של עונש גירוש מהקהילה היה צורך באישור השלטון כדי לאפשר למגורש להיקלט בקהילה אחרת.
- מקרה נדיר ביותר - כשהקהילה פסקה דין מוות היתה זקוקה לאישור השלטונות.
8. דוגמאות לעזרת השלטון הנכרי בביצוע הענישה:
- לעתים, כאשר האדם לא ציית לגזר הדין של דייני הקהילה אפשר היה לבקש מהשלטון סיוע בביצוע גזר הדין.
- השלטון סייע בהקמת מקומות כליאה מיוחדים ליהודים (כדי לספק אוכל כשר) ולצורך מאסר ממושך.
- במקרה של עונש גירוש מהקהילה היה צורך באישור השלטון כדי לאפשר למגורש להיקלט בקהילה אחרת.
- מקרה נדיר ביותר - כשהקהילה פסקה דין מוות היתה זקוקה לאישור השלטונות.
השאלה הבאה
9. הקהילה המסורתית והעדה החסידית
א. ההבדלים בין השתייכות לקהילה המסורתית ובין השתייכות לעדה החסידית:
- ההשתייכות לעדה החסידית היא על טריטוריאלית, ואילו ההשתייכות לקהילה היא טריטוריאלית.
- ההשתייכות לעדה החסידית היא וולונטרית, ואילו ההשתייכות לקהילה היא חובה.
- ההשתייכות לעדה החסידית נובעת מהרצון למצוא מסגרת ערכית מוסרית, רצון להשתתף בעבודת ה' בתפילה ובעבודת ה' בגשמיות; לזכות בתחושת סולידריות ומשמעות דתית. לעומת זאת ההשתייכות לקהילה היא השתייכות ארגונית, הקהילה מעניקה שירותים ומספקת ביטחון.
- ההשתייכות לקהילה כרוכה בתשלום מסים מסודר, ובעדה החסידית - במתן מתנות לצדיק.
ב. תפקידים שהיו בתחום פעילותה של הקהילה שעברו לידי הצדיק וההסבר לכך:
- טיפול בארנדות: הצדיק יצא נגד מסיגי גבול אלימים ועמד לצדם של בעלי חזקה חסרי הגנה. הסבר: כוח הכפייה של הקהילה נחלש, ובעקבות זאת התנהלה תחרות פרועה והרסנית בתחום הארנדות.
- פדיון שבויים: התבסס על התביעה החסידית להיות מעורה בחיי הזולת ולסייע לו מכיוון שהוא "חלק אלוקי ממעל ממש".
- שחיטה: כי עניין השחיטה (הסכין) יש לו משמעות רעיונית - קבלית בחסידות.
- תחום רוחני: הצדיק הוא מקור הסמכות הרוחנית העליונה (רב הקהילה מומחה לדין תורה).
9. הקהילה המסורתית והעדה החסידית
א. ההבדלים בין השתייכות לקהילה המסורתית ובין השתייכות לעדה החסידית:
- ההשתייכות לעדה החסידית היא על טריטוריאלית, ואילו ההשתייכות לקהילה היא טריטוריאלית.
- ההשתייכות לעדה החסידית היא וולונטרית, ואילו ההשתייכות לקהילה היא חובה.
- ההשתייכות לעדה החסידית נובעת מהרצון למצוא מסגרת ערכית מוסרית, רצון להשתתף בעבודת ה' בתפילה ובעבודת ה' בגשמיות; לזכות בתחושת סולידריות ומשמעות דתית. לעומת זאת ההשתייכות לקהילה היא השתייכות ארגונית, הקהילה מעניקה שירותים ומספקת ביטחון.
- ההשתייכות לקהילה כרוכה בתשלום מסים מסודר, ובעדה החסידית - במתן מתנות לצדיק.
ב. תפקידים שהיו בתחום פעילותה של הקהילה שעברו לידי הצדיק וההסבר לכך:
- טיפול בארנדות: הצדיק יצא נגד מסיגי גבול אלימים ועמד לצדם של בעלי חזקה חסרי הגנה. הסבר: כוח הכפייה של הקהילה נחלש, ובעקבות זאת התנהלה תחרות פרועה והרסנית בתחום הארנדות.
- פדיון שבויים: התבסס על התביעה החסידית להיות מעורה בחיי הזולת ולסייע לו מכיוון שהוא "חלק אלוקי ממעל ממש".
- שחיטה: כי עניין השחיטה (הסכין) יש לו משמעות רעיונית - קבלית בחסידות.
- תחום רוחני: הצדיק הוא מקור הסמכות הרוחנית העליונה (רב הקהילה מומחה לדין תורה).
השאלה הבאה
10. ההתנגדות לחסידות
א. גורמים רעיוניים שעוררו ההתנגדות לחסידות:
- שינוי סולם הערכים: בתקופה שקדמה לחסידות היה לימוד התורה בראש סולם הערכים ואילו החסידות הדגישה את החשיבות של דבקות ותפילה.
- חשש מהשינויים שהנהיגה החסידות לנוכח הניסיון המר עם השבתאות ועם הפרנקיסטים.
- השחיטה החסידית בסכין מיוחדת מלוטשת נועדה לשחרר את הנפש הכלואה עפ"י הרעיון הקבלי של גלגול הנשמות.
גורמים חברתיים שעוררו התנגדות לחסידות:
- ירידה בחשיבות רבני הקהילה ובמקביל בלמודי חכמים - עלייה במעמד הצדיק.
- ירידה בחשיבות לימוד התורה.
- שוני והתבדלות של החסידים במניינים, בשחיטה ובהנהגת הקהל.
- הכנסות הקהילה פחתו בגלל השחיטה הנפרדת.
ב. סיבות להפחתת ההתנגדות לחסידות במאה ה-19:
גורמים חיצוניים:
- הכרה של השלטונות בחסידים (השלטון התיר לכל כת לבנות בית כנסת ולמנות רבנים מיוחדים).
- איסור של השלטונות להטיל חרם על העובדים עברות בענייני דת וכך הוסר אחד מכלי הנשק של המתנגדים.
גורמים פנימיים:
- המציאות הוכיחה שהחסידות לא סטתה מדרך היהודית וההשכלה היא האיום על היהדות.
- לאחר מות הגר"א, שהיה סמל למאבק החריף, פחתה חריפות ההתנגדות כי חיים מוולוז'ין לא רדף את החסידים.
- ר' שניאור זלמן מלאדי הוכיח את בקיאותו בתלמוד דבר שסתר את אחת הסיבות להתנגדות ויצר אווירה של משמעת ורגיעה.
10. ההתנגדות לחסידות
א. גורמים רעיוניים שעוררו ההתנגדות לחסידות:
- שינוי סולם הערכים: בתקופה שקדמה לחסידות היה לימוד התורה בראש סולם הערכים ואילו החסידות הדגישה את החשיבות של דבקות ותפילה.
- חשש מהשינויים שהנהיגה החסידות לנוכח הניסיון המר עם השבתאות ועם הפרנקיסטים.
- השחיטה החסידית בסכין מיוחדת מלוטשת נועדה לשחרר את הנפש הכלואה עפ"י הרעיון הקבלי של גלגול הנשמות.
גורמים חברתיים שעוררו התנגדות לחסידות:
- ירידה בחשיבות רבני הקהילה ובמקביל בלמודי חכמים - עלייה במעמד הצדיק.
- ירידה בחשיבות לימוד התורה.
- שוני והתבדלות של החסידים במניינים, בשחיטה ובהנהגת הקהל.
- הכנסות הקהילה פחתו בגלל השחיטה הנפרדת.
ב. סיבות להפחתת ההתנגדות לחסידות במאה ה-19:
גורמים חיצוניים:
- הכרה של השלטונות בחסידים (השלטון התיר לכל כת לבנות בית כנסת ולמנות רבנים מיוחדים).
- איסור של השלטונות להטיל חרם על העובדים עברות בענייני דת וכך הוסר אחד מכלי הנשק של המתנגדים.
גורמים פנימיים:
- המציאות הוכיחה שהחסידות לא סטתה מדרך היהודית וההשכלה היא האיום על היהדות.
- לאחר מות הגר"א, שהיה סמל למאבק החריף, פחתה חריפות ההתנגדות כי חיים מוולוז'ין לא רדף את החסידים.
- ר' שניאור זלמן מלאדי הוכיח את בקיאותו בתלמוד דבר שסתר את אחת הסיבות להתנגדות ויצר אווירה של משמעת ורגיעה.
השאלה הבאה
11. השלבים בהתפתחות החסידות:
- תקופת פעילותו של הבעש"ט (1760-1740) - יציקת התכנים החסידיים הראשונים. מנהיג אחד וחבורת עילית...
- תקופת פעילותם של ר' יוסף מפולנאה והמגיד ממזריטש (1773-1760) - הפצת הרעיונות ("מלוא כל הארץ כבודו" והצדיק) בספרים. (ר' יעקב יוסף) העברת המרכז למזריטש הקלה על הפצעת התנועה.
- תקופת תלמידי המגיד ממזריטש (1810-1772) - התפצלות של ההנהגה; מיסוד התורה החסידית בחצרות ובעדות (השלב העממי).
11. השלבים בהתפתחות החסידות:
- תקופת פעילותו של הבעש"ט (1760-1740) - יציקת התכנים החסידיים הראשונים. מנהיג אחד וחבורת עילית...
- תקופת פעילותם של ר' יוסף מפולנאה והמגיד ממזריטש (1773-1760) - הפצת הרעיונות ("מלוא כל הארץ כבודו" והצדיק) בספרים. (ר' יעקב יוסף) העברת המרכז למזריטש הקלה על הפצעת התנועה.
- תקופת תלמידי המגיד ממזריטש (1810-1772) - התפצלות של ההנהגה; מיסוד התורה החסידית בחצרות ובעדות (השלב העממי).
השאלה הבאה
12. שינויים שהאדם צריך לחולל באישיותו כדי להגיע לדבקות:
- אימוץ דרך הענווה והשפלות, הסרת הגאווה.
- ביטול האני.
- השתוות: השלמה עם מצבים שבהם אדם מוצא את עצמו בעולם הזה.
- התאיינות: ביטול התודעה העצמית כבעל ישות אינדיוידואלית נפרדת.
12. שינויים שהאדם צריך לחולל באישיותו כדי להגיע לדבקות:
- אימוץ דרך הענווה והשפלות, הסרת הגאווה.
- ביטול האני.
- השתוות: השלמה עם מצבים שבהם אדם מוצא את עצמו בעולם הזה.
- התאיינות: ביטול התודעה העצמית כבעל ישות אינדיוידואלית נפרדת.
השאלה הבאה
13. תמורות בעולם היהודי במאה ה-19
א. שינויים שחלו בחיי היהודים במערב אירופה בתקופת האמנסיפציה:
- השינוי: מעבר לערים הגדולות.
ההסבר:
- הזכות לחופש התנועה וההתיישבות.
- חלק מתהליך העיור הכללי.
- חלקם הרב של היהודים בתעשייה ובמסחר.
- השינוי: כניסת היהודים לחיים הפוליטיים.
ההסבר:
- כתוצאה מהאמנסיפציה, מהדמוקרטיה והליברליזם התאפשרו מפלגות.
- השינוי: התרופפות מסגרת הקהילה.
ההסבר: בגלל תהליך ההתאזרחות שהאמנסיפציה אפשרה.
- השינוי: חילון והתבוללות.
ההסבר: השפעת ההשכלה, החברה הנוכרית והתרופפות הקהילה.
- השינוי: התרחבות מקצועית צוארון לבן, רפואה, עריכת דין.
הסבר: בגלל אפשרות הכניסה למוסדות השכלה גבוהה.
- השינוי: זרמים חדשים ביהדות. הרפורמה, הקונסרבטובים.
ההסבר: הצורך להתאים את הדת לחברה הסובבת ולתנאי החיים החדשים.
ב. ההבדל בין האורתודוקסים לניאו-אורתודוקסים ביחס לאמנסיפציה:
- באמנציפציה סיכוי רב לשיפור התנאים של היהודי שומר המצוות, נותן אפשרות לחיות.
- אורתודוקסים - "חדש אסור מן התורה" - הסתגרות מפני כל השפעה חיצונית ושמירת המסורת מדורי דורות. באמנסיפציה סיכון של פריצת גדר בחיים היהודיים.
- נאו-אורתודוקסים - באמנסיפציה יש סיכוי רב לשיפור התנאים של יהודי שומר מצוות.
האמנסיפציה מאפשרת חיי "תורה עם דרך ארץ" - להיות תלמיד חכם ומקפיד על המצוות ועם זאת הוא משכיל.
- האמנסיפציה מסייעת לקיום הייעוד הלאומי של עם ישראל להיות אור לגויים.
13. תמורות בעולם היהודי במאה ה-19
א. שינויים שחלו בחיי היהודים במערב אירופה בתקופת האמנסיפציה:
- השינוי: מעבר לערים הגדולות.
ההסבר:
- הזכות לחופש התנועה וההתיישבות.
- חלק מתהליך העיור הכללי.
- חלקם הרב של היהודים בתעשייה ובמסחר.
- השינוי: כניסת היהודים לחיים הפוליטיים.
ההסבר:
- כתוצאה מהאמנסיפציה, מהדמוקרטיה והליברליזם התאפשרו מפלגות.
- השינוי: התרופפות מסגרת הקהילה.
ההסבר: בגלל תהליך ההתאזרחות שהאמנסיפציה אפשרה.
- השינוי: חילון והתבוללות.
ההסבר: השפעת ההשכלה, החברה הנוכרית והתרופפות הקהילה.
- השינוי: התרחבות מקצועית צוארון לבן, רפואה, עריכת דין.
הסבר: בגלל אפשרות הכניסה למוסדות השכלה גבוהה.
- השינוי: זרמים חדשים ביהדות. הרפורמה, הקונסרבטובים.
ההסבר: הצורך להתאים את הדת לחברה הסובבת ולתנאי החיים החדשים.
ב. ההבדל בין האורתודוקסים לניאו-אורתודוקסים ביחס לאמנסיפציה:
- באמנציפציה סיכוי רב לשיפור התנאים של היהודי שומר המצוות, נותן אפשרות לחיות.
- אורתודוקסים - "חדש אסור מן התורה" - הסתגרות מפני כל השפעה חיצונית ושמירת המסורת מדורי דורות. באמנסיפציה סיכון של פריצת גדר בחיים היהודיים.
- נאו-אורתודוקסים - באמנסיפציה יש סיכוי רב לשיפור התנאים של יהודי שומר מצוות.
האמנסיפציה מאפשרת חיי "תורה עם דרך ארץ" - להיות תלמיד חכם ומקפיד על המצוות ועם זאת הוא משכיל.
- האמנסיפציה מסייעת לקיום הייעוד הלאומי של עם ישראל להיות אור לגויים.
השאלה הבאה
14. הקשר בין יהודי אירופה ליהודי ארצות האסלאם
א. יתרונות בפעילותה של כי"ח בתחום החינוך בארצות האסלאם:
- העלאת רמת הלימוד.
- הקניית שליטה בשפות זרות.
- שיפור בתנאים הפיזיים של הלימודים.
- הכשרה מקצועית (פרודוקטיביזציה).
- הרחקה מבתי ספר של המיסיון (דמשק).
- הקמת בתי ספר גם לבנות.
חסרונות בפעילותה של כי"ח בתחום החינוך בארצות האסלאם:
- הפחתה במעמדם של לימודי הקודש בתכנית הלימודים.
- חיסרון עקיף לטווח ארוך - פירוק התא המשפחתי, פגיעה בסמכות הרבנים והקהילה.
- הרחקה מהמסורת היהודית וטיפול יתר של התרבות הצרפתית.
- הימנעות משימוש בשפה העברית.
- הפחתת הזיבה לא"י.
ב. התערבות של אישים או של ארגונים מאירופה לטובת יהודי ארצות האסלאם:
- פרס:
* מנהלי בתי ספר של כי"ח הגנו על היהודים מפני פרעות.
* הג'וינט סייע ליהודים פרס במזון ובכסף.
- סוריה:
* כרמיה ומונטיפיורי פעלו לשחרור יהודים שנאסרו בעקבות "עלילת דמשק".
* השיגו צו המבטיח להגן על יהודים מפני עלילות דם.
- אלג'יריה:
כרמיה שהתמנה לשר המשפטים בצרפת העניק אזרחות צרפתית ליהודי אלג'יריה ["פקודת כרמיה"].
- תימן:
התערבות של ארגונים באנגליה ["ועד שליחי הקהילות", "אגודת אחים"] להקלת הגזירות הקשות על יהודי תימן.
אם כתב על התערבות מונטיפיורי בחיי הישוב הישן בא"י - 70%.
14. הקשר בין יהודי אירופה ליהודי ארצות האסלאם
א. יתרונות בפעילותה של כי"ח בתחום החינוך בארצות האסלאם:
- העלאת רמת הלימוד.
- הקניית שליטה בשפות זרות.
- שיפור בתנאים הפיזיים של הלימודים.
- הכשרה מקצועית (פרודוקטיביזציה).
- הרחקה מבתי ספר של המיסיון (דמשק).
- הקמת בתי ספר גם לבנות.
חסרונות בפעילותה של כי"ח בתחום החינוך בארצות האסלאם:
- הפחתה במעמדם של לימודי הקודש בתכנית הלימודים.
- חיסרון עקיף לטווח ארוך - פירוק התא המשפחתי, פגיעה בסמכות הרבנים והקהילה.
- הרחקה מהמסורת היהודית וטיפול יתר של התרבות הצרפתית.
- הימנעות משימוש בשפה העברית.
- הפחתת הזיבה לא"י.
ב. התערבות של אישים או של ארגונים מאירופה לטובת יהודי ארצות האסלאם:
- פרס:
* מנהלי בתי ספר של כי"ח הגנו על היהודים מפני פרעות.
* הג'וינט סייע ליהודים פרס במזון ובכסף.
- סוריה:
* כרמיה ומונטיפיורי פעלו לשחרור יהודים שנאסרו בעקבות "עלילת דמשק".
* השיגו צו המבטיח להגן על יהודים מפני עלילות דם.
- אלג'יריה:
כרמיה שהתמנה לשר המשפטים בצרפת העניק אזרחות צרפתית ליהודי אלג'יריה ["פקודת כרמיה"].
- תימן:
התערבות של ארגונים באנגליה ["ועד שליחי הקהילות", "אגודת אחים"] להקלת הגזירות הקשות על יהודי תימן.
אם כתב על התערבות מונטיפיורי בחיי הישוב הישן בא"י - 70%.
השאלה הבאה
15. התעוררות לאומית בעמים ובישראל
א. דוגמא להתעוררות לאומית במדינות אירופה במאה ה-19:
- ארצות הבלקן:
- היוונים - החייאת העבר וטיפוח הלאומיות. מרידה בשיעבוד הטורקי.
- האיטלקים - ג'וזפה מאציני הפך את הלאומיות לדת ופולחן - קרא לאיטלקים להתאחד, ולשחרר את ארצם. גיוס האמנויות לטיפוח הרגש הלאומי. פעולות כבירי.
- הגרמנים - הרדר עורר התעניינות בתרבות הגרמנית הקדומה ובהיסטוריה הגרמנית. גברה ההתעניינות בפולקלור הגרמני, באגדות העם. בשירים ובמזמורים קדומים.
ב. גישתו של משה הס לפתרון השאלה היהודית
- לא ראה באמנסיפציה פתרון לשאלה היהודית כי היהודים ישארו תמיד זרים.
- שאלת העם היהודי תפתר רק בארץ ישראל, שם בלבד יהיו חיים לאומיים, אמיתיים.
- בארץ ישראל יחזור העם לחיות חיים טבעיים של עבודה ויצירה.
- בארץ ישראל תקום מדינה יהודית סוציאליסטית שתשמש אור לגויים ותגשים את הצדק החברתי.
- האמין בסיוע צרפת בהגשמת פתרון השאלה היהודית.
15. התעוררות לאומית בעמים ובישראל
א. דוגמא להתעוררות לאומית במדינות אירופה במאה ה-19:
- ארצות הבלקן:
- היוונים - החייאת העבר וטיפוח הלאומיות. מרידה בשיעבוד הטורקי.
- האיטלקים - ג'וזפה מאציני הפך את הלאומיות לדת ופולחן - קרא לאיטלקים להתאחד, ולשחרר את ארצם. גיוס האמנויות לטיפוח הרגש הלאומי. פעולות כבירי.
- הגרמנים - הרדר עורר התעניינות בתרבות הגרמנית הקדומה ובהיסטוריה הגרמנית. גברה ההתעניינות בפולקלור הגרמני, באגדות העם. בשירים ובמזמורים קדומים.
ב. גישתו של משה הס לפתרון השאלה היהודית
- לא ראה באמנסיפציה פתרון לשאלה היהודית כי היהודים ישארו תמיד זרים.
- שאלת העם היהודי תפתר רק בארץ ישראל, שם בלבד יהיו חיים לאומיים, אמיתיים.
- בארץ ישראל יחזור העם לחיות חיים טבעיים של עבודה ויצירה.
- בארץ ישראל תקום מדינה יהודית סוציאליסטית שתשמש אור לגויים ותגשים את הצדק החברתי.
- האמין בסיוע צרפת בהגשמת פתרון השאלה היהודית.
השאלה הבאה
16. תנועת "המזרחי"
א. רעיונות שהוצגו ב"קול הקורא" של "המזרחי":
- בגולה אין נשמת האומה יכולה להתקיים במלוא כוחה, והתרופה לכך היא לכוון את לבותיהם של כל ישראל לציון ולירושלים.
- האמנסיפציה פוגעת באחדות האומה. ואילו התנועה הציונית מלכדת את כלל ישראל.
- חיבת ציון היא המעצור היחיד שימנע התבוללות.
- ציון ותורה הן "שתי קדושות המשלימות זו את זו". שמירת המצוות בארץ ישראל מבטיחה את קיום האומה.
ב. הצבעת נציגי המזרחי:
רוב הנציגים הצביעו בעד ההצעה [מיעוטם התנגד].
ההסבר של הרב ריינס לכך:
- ההצבעה היתה אישית ולא מפלגתית, כלומר אין זו עמדת המזרחי כתנועה.
- התמיכה בהצעת אוגנדה אינה סותרת את השקפת הציונות הדתית, כי אוגנדה היא רק פתרון זמני.
- ראה בציונות המדינית תנועה של הצלה (פיקוח נפש על פי תפיסת היהדות), ואוגנדה היתה "מקלט לילה" ליהודי רוסיה אחרי הפרעות.
16. תנועת "המזרחי"
א. רעיונות שהוצגו ב"קול הקורא" של "המזרחי":
- בגולה אין נשמת האומה יכולה להתקיים במלוא כוחה, והתרופה לכך היא לכוון את לבותיהם של כל ישראל לציון ולירושלים.
- האמנסיפציה פוגעת באחדות האומה. ואילו התנועה הציונית מלכדת את כלל ישראל.
- חיבת ציון היא המעצור היחיד שימנע התבוללות.
- ציון ותורה הן "שתי קדושות המשלימות זו את זו". שמירת המצוות בארץ ישראל מבטיחה את קיום האומה.
ב. הצבעת נציגי המזרחי:
רוב הנציגים הצביעו בעד ההצעה [מיעוטם התנגד].
ההסבר של הרב ריינס לכך:
- ההצבעה היתה אישית ולא מפלגתית, כלומר אין זו עמדת המזרחי כתנועה.
- התמיכה בהצעת אוגנדה אינה סותרת את השקפת הציונות הדתית, כי אוגנדה היא רק פתרון זמני.
- ראה בציונות המדינית תנועה של הצלה (פיקוח נפש על פי תפיסת היהדות), ואוגנדה היתה "מקלט לילה" ליהודי רוסיה אחרי הפרעות.
השאלה הבאה
17. קפיטולציות
- זכות יתר המוקנית לאזרחי מדינה אחת בתחומי שלטונה של מדינה אחרת.
- היהודים שעלו לארץ שהייתה בשלטונה של האימפריה העותמאנית מרוסיה, בריטניה, אוסטריה וכד'. נהנו מהגנת הקונסולים של ארץ מוצאם.
- מצבם של היהודים הנתונים בארץ ישראל במאה ה19- היה טוב יותר מהיהודים נתיני האמפריה בגלל הזכות לשיפוט נפרד לשחרור ממסים.
17. קפיטולציות
- זכות יתר המוקנית לאזרחי מדינה אחת בתחומי שלטונה של מדינה אחרת.
- היהודים שעלו לארץ שהייתה בשלטונה של האימפריה העותמאנית מרוסיה, בריטניה, אוסטריה וכד'. נהנו מהגנת הקונסולים של ארץ מוצאם.
- מצבם של היהודים הנתונים בארץ ישראל במאה ה19- היה טוב יותר מהיהודים נתיני האמפריה בגלל הזכות לשיפוט נפרד לשחרור ממסים.
השאלה הבאה
18. "היציאה מן החומות":
- תהליך בנייה של שכונות מגורים חדשות בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה במחצית של המאה הי"ט.
- חלקן הוקמו ביוזמת נדבנים בחו"ל ("משכנות שאננים") וחלקן היו יזמות עצמאיות, של תושבי ירושלים ("מחנה ישראל", "נחלת שבעה", "מאה שערים").
- הביטוי הפך למושג המבטא פריצת דרך בעולם היישוב הישן, כגון ייסוד פתח תקווה והיציאה לעבודת אדמה.
18. "היציאה מן החומות":
- תהליך בנייה של שכונות מגורים חדשות בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה במחצית של המאה הי"ט.
- חלקן הוקמו ביוזמת נדבנים בחו"ל ("משכנות שאננים") וחלקן היו יזמות עצמאיות, של תושבי ירושלים ("מחנה ישראל", "נחלת שבעה", "מאה שערים").
- הביטוי הפך למושג המבטא פריצת דרך בעולם היישוב הישן, כגון ייסוד פתח תקווה והיציאה לעבודת אדמה.
השאלה הבאה
19. מקווה ישראל
- בי"ס חקלאי - אחד ממוסדות החינוך החדשים שהוקמו בארץ ישראל.
- נוסד על ידי קרל נטר ב-1870.
- המטרה לגדל דור של חקלאים שיסייעו בהקמת יישובים חקלאיים ובפיתוח ענפי החקלאות בארץ.
- המוסד נחנך בשבת פרשת "בחקתי", ונקרא על פי פסוק בהפטרה של אותה שבת "מקווה ישראל ה' " (ירמיה, י"ז, י"ג).
19. מקווה ישראל
- בי"ס חקלאי - אחד ממוסדות החינוך החדשים שהוקמו בארץ ישראל.
- נוסד על ידי קרל נטר ב-1870.
- המטרה לגדל דור של חקלאים שיסייעו בהקמת יישובים חקלאיים ובפיתוח ענפי החקלאות בארץ.
- המוסד נחנך בשבת פרשת "בחקתי", ונקרא על פי פסוק בהפטרה של אותה שבת "מקווה ישראל ה' " (ירמיה, י"ז, י"ג).
השאלה הבאה
20. אימפריאליזם
- סוף המאה ה-19 וראשית ה-20 נקראת לעתים תקופת האימפריאליזם.
- אימפריאליזם משמעו הרחבת המדינות הלאומיות והתיישבות בארצות שמעבר לים. בתקופה הנדונה הכיוון הוא בעיקר אסיה ואפריקה.
- האימפריאליזם חיזק את הלאומיות בהרחיבו ללאום "מקום תחת השמש".
- מטרת האימפריאליזם לא היה רק ניצול אוצרות טבע אלא גם יצירת שווקים לתוצרת התעשייתית המתפתחת באירופה ומקור לחומרי גלם ללא מכסים. כמו כן מקום לעודפי אוכלוסין ובכך פתר את בעיות העוני.
- יש הרואים באימפריאליזם אחד הגורמים לפרץ המלחמה ולהפיכתה לעולמית.
20. אימפריאליזם
- סוף המאה ה-19 וראשית ה-20 נקראת לעתים תקופת האימפריאליזם.
- אימפריאליזם משמעו הרחבת המדינות הלאומיות והתיישבות בארצות שמעבר לים. בתקופה הנדונה הכיוון הוא בעיקר אסיה ואפריקה.
- האימפריאליזם חיזק את הלאומיות בהרחיבו ללאום "מקום תחת השמש".
- מטרת האימפריאליזם לא היה רק ניצול אוצרות טבע אלא גם יצירת שווקים לתוצרת התעשייתית המתפתחת באירופה ומקור לחומרי גלם ללא מכסים. כמו כן מקום לעודפי אוכלוסין ובכך פתר את בעיות העוני.
- יש הרואים באימפריאליזם אחד הגורמים לפרץ המלחמה ולהפיכתה לעולמית.
השאלה הבאה
21. מרוץ החימוש
- בין 1914-1912.
- גושי הבריתות, מדינות המרכז ומדינות ההסכמה השקיעו הון רב בפיתוח אמצעי לחימה, בהקמת צי ענק, בייצור וברכישה של נשק מכל הסוגים ובהגדרת הצבאות שלהם.
- אירופה תוארה כחבית של אבק שריפה.
- יש הרואים את מרוץ החימוש כאחת הסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה שכן הנשק העצום הזה נועד לא רק להרתיע אלא גם לפעול.
21. מרוץ החימוש
- בין 1914-1912.
- גושי הבריתות, מדינות המרכז ומדינות ההסכמה השקיעו הון רב בפיתוח אמצעי לחימה, בהקמת צי ענק, בייצור וברכישה של נשק מכל הסוגים ובהגדרת הצבאות שלהם.
- אירופה תוארה כחבית של אבק שריפה.
- יש הרואים את מרוץ החימוש כאחת הסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה שכן הנשק העצום הזה נועד לא רק להרתיע אלא גם לפעול.
