מבחנים בתולדות עם ישראללבית הספר הממלכתי דתי, שאלון 29106, קיץ תשס"ה |
ה ש א ל ו ת
נושא I: תקופת בית שני
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתי שאלות :
על אחת מהשאלות 2-1 ועל אחת מהשאלות 4-3
ענה על אחת מהשאלות 2-1.
1. שלטון רומא על יהודה
א. מדוע נתנה רומא לארץ ישראל מעמד של "ארץ חסות" (37 לפני הספירה)?
הבא הסבר אחד.
הבא שני הסברים לבחירה של הרומאים בהורדוס ל"מלך חסות".
ב. הסבר במה הורע מעמדה של יהודה עם הפיכתה לפרובינקיה רומאית (6 לספירה).
תשובה
2. כוהנים וחכמים
א. הצג שתי פעולות שעשה הורדוס בנוגע לכהונה הגדולה, והסבר את מטרתו בפעולות אלה.
ב. ציין שני תפקידים שנטלו החכמים מהכוהנים (לפני החורבן), והסבר את הנימוק של החכמים לנטילת תפקידים אלה.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 4-3.
3. ציין סיבה אחת לכישלון של היהודים בהגנה על הגליל (67 לספירה), והסבר כיצד השפיע הכישלון בגליל על המצב החברתי-הפוליטי בירושלים.
תשובה
4. ציין שתים מהקבוצות שנעלמו או שהורחקו מהיהדות לאחר החורבן, והבא את הסיבה להיעלמות או להרחקה של כל אחת מהן.
תשובה
נושא II: הקהילה היהודית בימי הביניים
אם בחרת בנושא זה, עליך לענות על שתי שאלות:
על אחת מהשאלות 6-5 ועל אחת מהשאלות 8-7.
5. תור האמונה
א. הסבר את הצידוק הדתי של הנוצרים לקיום יהודים בארצות הנוצריות בימי הביניים.
ב. מהמאה ה-12 החריפה השנאה כלפי היהודים בארצות הנוצריות.
הבא שלוש דוגמאות לכך.
תשובה
6. תקנות הקהילה
א. הבא שני הסברים לחשיבות של קביעת תקנות בקהילה היהודית בימי הביניים.
ב. הסבר מדוע נקבע ש"אדם חשוב" יאשר את תקנות הקהילה.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 8-7.
7. הבא שני טיעונים שיכלו חברי הקהילה בימי הביניים להעלות כדי שלא לציית לתקנות הקהילה.
תשובה
8. ה"קטנים" (פשוטי העם) הסכימו לציית להנהגת ה"גדולים" בקהילה.
הבא הסבר אחד להסכמה זו, וסיבה אחת להסתייגות מהנהגה זו.
תשובה
נושא נושא III: החסידות
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתי שאלות:
על אחת מהשאלות 10-9 ועל אחת מהשאלות 12-11
ענה על אחת מהשאלות 10-9.
9. "המבול" (1655-1648)
א. הסבר שתי סיבות לפרעות ביהודים בתקופת "המבול".
ב. הסבר את ההשפעה של הפרעות (1655-1648) על המצב החברתי ועל המצב הרוחני בקהילה היהודית.
תשובה
10. הצדיק
א. הבא שני הסברים לקשר שבין הצדיק ובין העם, על פי תורת החסידות.
ב. מהי דמות הצדיק הרצוי, על פי החסידות?
(בתשובתך כתוב על שני אבות הטיפוס: נח ואברהם).
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 12-11.
11. ציין שתי פעולות מרכזיות שהיו נהוגות בחצר החסידית, והסבר איזה רעיון בתורת החסידות מבטאת כל אחת מהפעולות שציינת.
תשובה
12. הסבר במה השקפת עולמו של ר' חיים מוולוז'ין מבטאת המשכיות מצד אחד וחידוש מצד אחר.
תשובה
ת ש ו ב ו ת
1. שלטון רומא על יהודה
א. הסברים למניע של רומא לקבוע את המעמד של ארץ ישראל כ"ארץ חסות":
- לשמור על שקט בארץ.
- לצמצם את האיבה בין רומא לבין היהודים.
- להיעזר בצבא הארץ להגנת גבולותיה.
- לרכוש את אהדת היהודים בפרובינציות במזרח.
הסברים לבחירה של הרומאים בהורדוס כמלך חסות:
- בשל מוצאו היהודי ישיג שקט.
- היה ממוצא אדומי ויכלו לסמוך על נאמנותו.
- כבר היה שיתוף פעולה בין משפחתו של הורדוס (בית אנטיפטרוס) לרומאים.
- הוכיח את כישרונו כשליט, בהיותו מושל הגליל.
- התיידד עם השליטים הרומאיים בזמן מלחמת האזרחים ברומא.
ב. הרעה במעמדה של יהודה עם הפיכתה לפרובינקציה
- ארץ יהודה סופחה לרומא - יהודה תחת שלטון ישיר של רומא.
- הסמכויות של המלך ביהודה (הורדוס) היו שיפוט, מנהל מסוי ופיקוד על הצבא; ובפרובינקיה עברו סמכויות אלה לנציב השולט ביהודה (והוא ניצל סמכויות אלה באופן שרירותי).
השאלה הבאה
2. כהנים וחכמים
א. פעולות שעשה הורדוס בנוגע לכהונה הגדולה:
- הפך את הכהונה למשרה זמנית.
- מינוי תמורת תשלום.
- שמירת בגדי הכוהן הגדול אצל השליט.
- ניסה לפגוע בכוהנים מבית חשמונאי.
- ניסה לבנות אצולת כהונה חדשה שתהיה תלויה בו.
- מינה אנשים לא מתאמים לכהונה (לדוגמה: חננאל).
המטרה של הורדוס בפעולות אלה:
לנטרל את החשיבות של הכהונה הגדול, או לרוקן אותה מתוכן, כדי להסיר איום על שלטונו.
ב. תפקידים שנטלו החכמים מהכוהנים:
- לימוד תורה.
- פסיקה בענייני טומאה וטהרה.
- משפט.
הנימוק של חכמים לנטילת תפקידים אלה:
ירידה רוחנית של הכהנים נתנה הצדקה לחכמים (שכל עיסוקם הוא לימוד תורה בהעמקה) ליטול תפקידים של ההנהגה הרוחנית.
2. כהנים וחכמים
א. פעולות שעשה הורדוס בנוגע לכהונה הגדולה:
- הפך את הכהונה למשרה זמנית.
- מינוי תמורת תשלום.
- שמירת בגדי הכוהן הגדול אצל השליט.
- ניסה לפגוע בכוהנים מבית חשמונאי.
- ניסה לבנות אצולת כהונה חדשה שתהיה תלויה בו.
- מינה אנשים לא מתאמים לכהונה (לדוגמה: חננאל).
המטרה של הורדוס בפעולות אלה:
לנטרל את החשיבות של הכהונה הגדול, או לרוקן אותה מתוכן, כדי להסיר איום על שלטונו.
ב. תפקידים שנטלו החכמים מהכוהנים:
- לימוד תורה.
- פסיקה בענייני טומאה וטהרה.
- משפט.
הנימוק של חכמים לנטילת תפקידים אלה:
ירידה רוחנית של הכהנים נתנה הצדקה לחכמים (שכל עיסוקם הוא לימוד תורה בהעמקה) ליטול תפקידים של ההנהגה הרוחנית.
השאלה הבאה
3. סיבות לכישלון של היהודים בהגנה על הגליל:
- כניעת ערים ללא מלחמה (טבריה) .
- מאבקים בפיקודי בר גיורא.
- מחדלים בהגנה של יוסף בן-מתתיהו.
- הפגנת הכוח של אספסיאנוס שהטילה אימה.
- מלחמה של מיעוט מול מפקד מנוסה (טיטוס).
- מורל נמוך, לא היה ליהודים סיכוי לנצח בקרבות בשטח הפתוח.
כיצד השפיע הכישלון בגליל על המצב הפנימי בירושלים:
- פגיעה ביוקרת ממשלת המתונים (ממשלת המרד).
- התגברות היסודות הקיצוניים (קנאים).
- פריצת קרבות בין הקנאים לבין המוני העם - מלחמה פנימית.
3. סיבות לכישלון של היהודים בהגנה על הגליל:
- כניעת ערים ללא מלחמה (טבריה) .
- מאבקים בפיקודי בר גיורא.
- מחדלים בהגנה של יוסף בן-מתתיהו.
- הפגנת הכוח של אספסיאנוס שהטילה אימה.
- מלחמה של מיעוט מול מפקד מנוסה (טיטוס).
- מורל נמוך, לא היה ליהודים סיכוי לנצח בקרבות בשטח הפתוח.
כיצד השפיע הכישלון בגליל על המצב הפנימי בירושלים:
- פגיעה ביוקרת ממשלת המתונים (ממשלת המרד).
- התגברות היסודות הקיצוניים (קנאים).
- פריצת קרבות בין הקנאים לבין המוני העם - מלחמה פנימית.
השאלה הבאה
4. קבוצות שנעלמו או הורחקו מהיהדות לאחר החורבן:
- צדוקים - לאחר החורבן לא היה מקום לחוגים שכל כוחם בא להם מהשליטה במקדש ובירושלים.
- איסיים - נכחדו במלחמה עם הרומאים במדבר יהודה.
- הנוצרים היהודים - לאחר החורבן התקרבו אל הנוצרים ויהדותם הטשטשה - העם הרחיק אותם ("ברכת המינים") גם משום שלא השתתפו במלחמה נגד הרומאים.
- שכבות חברתיות עשירות - ששליטתן התבססה על המקדש - התמוטטו.
- משפחות הכהונה הגדולה - איבדו את כוחן הכלכלי ואת מעמדן.
- סיקריקין - ברחו למצרים, הוסגרו לרומאים.
4. קבוצות שנעלמו או הורחקו מהיהדות לאחר החורבן:
- צדוקים - לאחר החורבן לא היה מקום לחוגים שכל כוחם בא להם מהשליטה במקדש ובירושלים.
- איסיים - נכחדו במלחמה עם הרומאים במדבר יהודה.
- הנוצרים היהודים - לאחר החורבן התקרבו אל הנוצרים ויהדותם הטשטשה - העם הרחיק אותם ("ברכת המינים") גם משום שלא השתתפו במלחמה נגד הרומאים.
- שכבות חברתיות עשירות - ששליטתן התבססה על המקדש - התמוטטו.
- משפחות הכהונה הגדולה - איבדו את כוחן הכלכלי ואת מעמדן.
- סיקריקין - ברחו למצרים, הוסגרו לרומאים.
השאלה הבאה
5. תור האמונה
א. הצידוק הדתי של הנוצרים לקיום היהודים בארצותיהם בימי הביניים:
אין להרוג את היהודים כי עצם קיומם מעיד על ניצחון הנצרות אך יש להשפיל ולדכא אותם כי בשפלותם הם מעידים שהם לא העם הנבחר ושהנוצרים הם "ישראל האמיתי" ("הניעמו בחילך והורידמו").
ב. דוגמאות להחרפת השנאה כלפי היהודים בארצות הנוצריות, מהמאה ה-12:
- איסור המגע החברתי עם היהודים בשל היותם מנודים וטמאים.
- היהודים הם בני בריתו של השטן (השוואה מאיימת ומרתיעה).
- תעמולה והסתה על ידי אנשי כנסייה, נזירים ומטיפים עממיים.
- ציירים נוצרים ציירו שרֵפת יהודים והעלאתם על המוקד.
- מסעי צלב.
- עלילות דם.
- האשמה ב"מוות השחור".
- בידודם ברחובות יהודים.
- הטלת מסים כבדים.
- סימון היהודים. בגדים, כובע.
- ויכוחים.
- גרושים
5. תור האמונה
א. הצידוק הדתי של הנוצרים לקיום היהודים בארצותיהם בימי הביניים:
אין להרוג את היהודים כי עצם קיומם מעיד על ניצחון הנצרות אך יש להשפיל ולדכא אותם כי בשפלותם הם מעידים שהם לא העם הנבחר ושהנוצרים הם "ישראל האמיתי" ("הניעמו בחילך והורידמו").
ב. דוגמאות להחרפת השנאה כלפי היהודים בארצות הנוצריות, מהמאה ה-12:
- איסור המגע החברתי עם היהודים בשל היותם מנודים וטמאים.
- היהודים הם בני בריתו של השטן (השוואה מאיימת ומרתיעה).
- תעמולה והסתה על ידי אנשי כנסייה, נזירים ומטיפים עממיים.
- ציירים נוצרים ציירו שרֵפת יהודים והעלאתם על המוקד.
- מסעי צלב.
- עלילות דם.
- האשמה ב"מוות השחור".
- בידודם ברחובות יהודים.
- הטלת מסים כבדים.
- סימון היהודים. בגדים, כובע.
- ויכוחים.
- גרושים
השאלה הבאה
6. תקנות
א. הסברים לחשיבות של קביעת תקנות בקהילה היהודית בימי הביניים:
- התקנות סייעו להתמודד עם המציאות החדשה.
- התקנות סייעו לאחדות הקהילה.
- התקנות סייעו לארגון ולסדר. נורמות מוסריות.
- התקנות סייעו להתמודד עם המציאות של חברת מיעוט.
- התקנות חיזקו את סמכותה של הנהגת הקהילה.
ב. אישור התקנות על ידי "אדם חשוב":
- הסכנה כי מנהיגים חסרי כישורים מתאימים יתקנו תקנות הנוגדות את ההלכה או את הצדק ויחייבו בהם את כל הקהילה.
- למנוע פגיעה שירירותית בזכויות המיעוט.
- השפעת הנוהג הנוצרי.
- מתן תוקף לתקנות מהגמרא.
6. תקנות
א. הסברים לחשיבות של קביעת תקנות בקהילה היהודית בימי הביניים:
- התקנות סייעו להתמודד עם המציאות החדשה.
- התקנות סייעו לאחדות הקהילה.
- התקנות סייעו לארגון ולסדר. נורמות מוסריות.
- התקנות סייעו להתמודד עם המציאות של חברת מיעוט.
- התקנות חיזקו את סמכותה של הנהגת הקהילה.
ב. אישור התקנות על ידי "אדם חשוב":
- הסכנה כי מנהיגים חסרי כישורים מתאימים יתקנו תקנות הנוגדות את ההלכה או את הצדק ויחייבו בהם את כל הקהילה.
- למנוע פגיעה שירירותית בזכויות המיעוט.
- השפעת הנוהג הנוצרי.
- מתן תוקף לתקנות מהגמרא.
השאלה הבאה
7. טיעונים שיכלו להעלות חברי הקהילה בימי הביניים כדי להתחמק מציות לתקנות הקהל:
- העלאת טענות הלכתיות אחרות שנמצאות בתלמוד שתומכות בעמדת המתחמק.
ערעור על סמכות בית הדין המקומי:
- הליכה אחר "בית דין יפה" (פנייה לבתי דין של מומחים).
- פנייה לבית דין "גדול בחכמה ובמניין" מזה המצוי בקהילה.
- טיעון של שנאה ואיבה מצד הדיין (חוסר אובייקטיביות בדין).
7. טיעונים שיכלו להעלות חברי הקהילה בימי הביניים כדי להתחמק מציות לתקנות הקהל:
- העלאת טענות הלכתיות אחרות שנמצאות בתלמוד שתומכות בעמדת המתחמק.
ערעור על סמכות בית הדין המקומי:
- הליכה אחר "בית דין יפה" (פנייה לבתי דין של מומחים).
- פנייה לבית דין "גדול בחכמה ובמניין" מזה המצוי בקהילה.
- טיעון של שנאה ואיבה מצד הדיין (חוסר אובייקטיביות בדין).
השאלה הבאה
8. הסברים להסכמה של ה"קטנים" לציית להנהגת ה"גדולים":
- כך היה גם בקהילות הנוצריות והמוסלמיות.
- קבלת סמכות הגדולים כמפרשים את רצון ה'.
סיבות להסתייגות מהנהגה זו:
- חשש להתנשאות ויוהרה מצד ה"גדולים".
8. הסברים להסכמה של ה"קטנים" לציית להנהגת ה"גדולים":
- כך היה גם בקהילות הנוצריות והמוסלמיות.
- קבלת סמכות הגדולים כמפרשים את רצון ה'.
סיבות להסתייגות מהנהגה זו:
- חשש להתנשאות ויוהרה מצד ה"גדולים".
השאלה הבאה
9. "המבול" (1665-1648)
א. סיבות לפרעות ביהודים בתקופת "המבול":
- היהודים היו מעמד ביניים בין הפטיש (האציל) לסדן (האיכר), והאיכרים הוציאו את זעמם על מצבם הכלכלי הקשה נגד היהודים.
- הטפת הכנסייה הפרובוסלבית על בסיס לאומי ודתי.
- מרד הקוזקים והתמיכה שהם קיבלו מהאצולה הפולנית ומהאיכרים.
- האשמת היהודים בשיתוף פעולה עם השבדים אויבי פולין.
ב. השפעה על המצב החברתי:
- נוצרה שכבה דקה של הנהגה חדשה "תקיפים" עשירים.
- "התקיפים" הפעילו לחץ על הקהילות, התערבו במינויים של הקהל ואף השתלטו עליהם.
- היו מתחים בין ה"תקיפים" להנהגה המסורתית. כתוצאה מכך - איבוד הלגיטימציה של המנהיגות המסורתית.
- ביטול הסמכות של "ועד ארבע הארצות".
- ריבוי פליטים, התרחקות שכבת העניים והעמקת הפערים החברתיים.
השפעה על המצב הרוחני:
- התחזקות הציפיה המשיחית.
- ירידת מעמד הרבנות. קנייתה בכסף ולא על פי כישורים.
- החלשת מעמדם של ההלכה ולימוד התורה. ניכור והתרחקות מתלמידי חכמים.
- הגירת רבנים מפולין, דלדול הרבנות.
9. "המבול" (1665-1648)
א. סיבות לפרעות ביהודים בתקופת "המבול":
- היהודים היו מעמד ביניים בין הפטיש (האציל) לסדן (האיכר), והאיכרים הוציאו את זעמם על מצבם הכלכלי הקשה נגד היהודים.
- הטפת הכנסייה הפרובוסלבית על בסיס לאומי ודתי.
- מרד הקוזקים והתמיכה שהם קיבלו מהאצולה הפולנית ומהאיכרים.
- האשמת היהודים בשיתוף פעולה עם השבדים אויבי פולין.
ב. השפעה על המצב החברתי:
- נוצרה שכבה דקה של הנהגה חדשה "תקיפים" עשירים.
- "התקיפים" הפעילו לחץ על הקהילות, התערבו במינויים של הקהל ואף השתלטו עליהם.
- היו מתחים בין ה"תקיפים" להנהגה המסורתית. כתוצאה מכך - איבוד הלגיטימציה של המנהיגות המסורתית.
- ביטול הסמכות של "ועד ארבע הארצות".
- ריבוי פליטים, התרחקות שכבת העניים והעמקת הפערים החברתיים.
השפעה על המצב הרוחני:
- התחזקות הציפיה המשיחית.
- ירידת מעמד הרבנות. קנייתה בכסף ולא על פי כישורים.
- החלשת מעמדם של ההלכה ולימוד התורה. ניכור והתרחקות מתלמידי חכמים.
- הגירת רבנים מפולין, דלדול הרבנות.
השאלה הבאה
10. הצדיק
א. הקשר בין הצדיק לעם:
- הדבקות בתלמידי חכמים
- לחסידים ולצדיק יש שורש נשמה אחד, לכן הם יכולים לחלוק זה עם זה חוויות ורגשות.
- בין הצדיק לעם יש קשר אורגני (משל גוף האדם).
- הצדיק מתווך "מלמטה למעלה" וגם "מלמעלה למטה" (בניי, חיי, מזוניי).
ב. דמות הצדיק הרצוי על פי החסידות:
נח - מנהיג המתרכז בלימוד תורה ובקשר בינו לבין הקב"ה, ואינו יורד לבני דורו.
אברהם - מנהיג המתקשר לבני דורו ואל האיש הפשוט כדי להעלותם מחטאם.
החסידות מודעת לעובדה שקרבתו של הצדיק להמון העם עלולה להרחיקו ממצב הדבקות, אך היא טוענת כי זהו קרבן הנדרש ממנו למען כלל ישראל. הוגי החסידות גרסו כי שני טיפוסי הצדיקים שוכנים או אמורים לשכון בכל צדיק.
10. הצדיק
א. הקשר בין הצדיק לעם:
- הדבקות בתלמידי חכמים
- לחסידים ולצדיק יש שורש נשמה אחד, לכן הם יכולים לחלוק זה עם זה חוויות ורגשות.
- בין הצדיק לעם יש קשר אורגני (משל גוף האדם).
- הצדיק מתווך "מלמטה למעלה" וגם "מלמעלה למטה" (בניי, חיי, מזוניי).
ב. דמות הצדיק הרצוי על פי החסידות:
נח - מנהיג המתרכז בלימוד תורה ובקשר בינו לבין הקב"ה, ואינו יורד לבני דורו.
אברהם - מנהיג המתקשר לבני דורו ואל האיש הפשוט כדי להעלותם מחטאם.
החסידות מודעת לעובדה שקרבתו של הצדיק להמון העם עלולה להרחיקו ממצב הדבקות, אך היא טוענת כי זהו קרבן הנדרש ממנו למען כלל ישראל. הוגי החסידות גרסו כי שני טיפוסי הצדיקים שוכנים או אמורים לשכון בכל צדיק.
השאלה הבאה
11. פעולות מרכזיות שהיו נהוגות בחצר החסידות, ואיזה רעיון בתורת החסידות מבטאת כל פעולה:
התפילה עם הרבי - הרעיון: דבקות, הצדיק כצינור. לינוק השראה רוחנית.
"טיש" - הרעיון: עבודת ה' בגשמיות, דבקות, שמחה.
"קוויטל" - הרעיון: (בדרך כלל בצירוף מתנת כסף לרבי) הצדיק כצינור או ביטוי לשאיפת החסיד לפדות את עצמו מצרותיו הרוחניות והגשמיות.
קיום החצר ע"י הקוויטל.
11. פעולות מרכזיות שהיו נהוגות בחצר החסידות, ואיזה רעיון בתורת החסידות מבטאת כל פעולה:
התפילה עם הרבי - הרעיון: דבקות, הצדיק כצינור. לינוק השראה רוחנית.
"טיש" - הרעיון: עבודת ה' בגשמיות, דבקות, שמחה.
"קוויטל" - הרעיון: (בדרך כלל בצירוף מתנת כסף לרבי) הצדיק כצינור או ביטוי לשאיפת החסיד לפדות את עצמו מצרותיו הרוחניות והגשמיות.
קיום החצר ע"י הקוויטל.
