בחינת בגרות בתולדות עם ישראל לבתי ספר דתיים

חלק א, יחידה י' , יחידת לימוד אחת, שאלון מספר 29106, חורף תשס"ח, 2008

ה ש א ל ו ת

פרק ראשון (30 נקודות)

בפרק זה שלושה נושאים:

נושא I - בית שני (עמ' 3-2)
נושא II - הקהילה היהודית בימי הביניים (עמ' 3)
נושא III - החסידות (עמ' 4)


ענה על שאלות בנושא שלמדת, לפי ההוראות שבו.

נושא I: בית שני

אם למדת נושא זה, ענה על שתי שאלות :
על אחת מהשאלות 2-1 (20 נקודות) ועל אחת מהשאלות 4-3 (10 נקודות).

ענה על אחת מהשאלות 2-1.


1. כוהנים וחכמים בתקופת בית שני
א. "אולם היו לו (לכוהן הגדול חנניה בן נדבי) עבדים רעים מאוד... וסבבו על הגרנות ולקחו בכוח את מעשרות הכוהנים, ולא נמנעו מלהכות את אלה שלא נתנו (להם), והכוהנים הגדולים נהגו בדומה למעשי עבדיו של זה, ולא יכול איש למנוע אותם. ואז קרה שאחדים מהכוהנים, שהתפרנסו לפנים ממעשרות, מתו בלי אוכל".
(יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, כרך כ', עמ' 207-206)
על פי מקור זה, מה אפשר ללמוד על מוסד הכהונה בתקופת הורדוס והנציבים?
הבא מן המקור דוגמה לדבריך. (10 נקודות)

ב. הצג שני תפקידים או סמכויות של הכוהנים, שהחכמים נטלו לידיהם. (10 נקודות)
תשובה

2. מרד בר כוכבא
א. למרות הכישלון של המרד הגדול, הייתה תמיכה רחבה במרד בר-כוכבא.
הסבר שתי סיבות לכך. (10 נקודות).

ב. הצג שני שינויים - אחד בתחום המדיני ואחד בתחום הדתי - שחלו בעקבות הכישלון של מרד בר-כוכבא. (10 נקודות)
תשובה

ענה על אחת מהשאלות 4-3.


3. הסבר שתי מטרות שהיו להורדוס בהקמת מפעלי הבנייה, ולכל מטרה שהסברת הבא דוגמה של מפעל בנייה (סה"כ - שתי דוגמאות).
תשובה

4. הצג תקנה אחת שתיקן רבן יוחנן בן-זכאי, והסבר מה הייתה מטרתו בתיקון התקנה.
תשובה


נושא II: הקהילה היהודית בימי הביניים


אם למדת נושא זה, עליך לענות על שתי שאלות:
על אחת מהשאלות 6-5 (20 נקודות) ועל אחת מהשאלות 8-7 (10 נקודות).

ענה על אחת מהשאלות 6-5.

5. "ימי הביניים"
א. מדוע כונו "ימי הביניים" בשם זה, ומה הם גבולות הזמן של תקופת ימי הביניים בתולדות ישראל? (10 נקודות)

ב. הסבר מדוע תקופת ימי הביניים מכונה "תור האמונה". (10 נקודות)
תשובה

6. סמכות הקהילה
א. הסבר את הביסוס ההלכתי והמוסרי שנתנו חכמי ימי הביניים לשלטון הקהילה. (10 נקודות)

ב. "גדר שלא לגנוב לגויים ולשקר להם... קיבלנו עלינו ועל צאצאינו, בנינו ובני בנינו, עד סוף כל הדורות אחרינו את זאת התקנה..."
(מתקנות קהילת קנדיאה)
מה הייתה המטרה בתקנה זו, ועל איזה רקע כלכלי היא תוקנה? (10 נקודות)
תשובה

ענה על אחת מהשאלות 8-7.


7. הסבר שתי סיבות להקמת ארגונים על קהילתיים בימי הביניים, והבא דוגמה לארגון מסוג זה.
תשובה

8. למרות חוסנה של הקהילה היהודית בימי הביניים, היו בה גם מתחים ומחלוקות.
הסבר שני גורמים למתח חברתי בקהילה.
תשובה


נושא III: החסידות

אם למדת נושא זה, ענה על שתי שאלות:
על אחת מהשאלות 10-9 (20 נקודות) ועל אחת מהשאלות 12-11 (10 נקודות)

ענה על אחת מהשאלות 10-9.


9. אירועי "המבול" במזרח אירופה במאה ה-17

א. באירועים המכונים "המבול" נפגעו בעיקר היהודי. הסבר שתי סיבות לכך. (10 נקודות)

ב. הסבר שני שינויים שחלו בהנהגת הקהילה אחרי "המבול". (10 נקודות)
תשובה

10. הצדיק והעדה

א. "...ולהיות דבוקים בו ליראה אותו ולאהוב אותו כמאמר חז"ל לרבות תלמידי חכמים, וכל הגה אשר יוציא מפי קדשו מחויבים אנחנו לקיים תכף ומיד במסירות נפש באמת..."
(ראובן ז"ק, כרם ישראל, לובלין תרצ"א, עמ' י"ד)

הסבר מהי הדבקות של החסיד בצדיק על פי הקטע, וציין שני מנהגים בחסידות שמאפשרים לחסיד ליצור קשר עם הצדיק. (10 נקודות)

ב. הסבר את התפקיד של הצדיק, על פי רעיון "הצינור". (10 נקודות)
תשובה

ענה על אחת מהשאלות 12-11.


11. מהי גאולה כללית, ומהי גאולה פרטית? הסבר את הקשר ביניהן, על פי החסידות.
תשובה

12. כתוב סיבה רעיונית אחת וסיבה חברתית אחת להתנגדות לחסידות.
תשובה

פרק שני (50 נקודות)


ענה על שתים מהשאלות 16-13 (לכל שאלה - 25 נקודות)


13. אמנסיפציה ולאומיות

א. בעקבות תהליכי האמנסיפציה התחוללו אצל היהודים תמורות שונות בתחום הדת.
ציין שתי תמורות כאלה, והסבר כיצד הן קשורות לאמנסיפציה. (15 נקודות)

ב. הסבר כיצד סייעה האמנסיפציה להתפתחות של הלאומיות היהודית. (10 נקודות)
תשובה

14. אוטואמנסיפציה ו"חיבת ציון"

א. כיצד תיאר פינסקר בספרו "אוטואמנסיפציה" את בעיית היהודים בגולה, ומהו הפתרון שהציע לבעיה זו? (12 נקודות)

ב. הצג שתי סיבות לתמיכה של הנצי"ב מוולוז'ין בתנועת "חיבת ציון". (13 נקודות)
תשובה

15. היהודים בארצות האסלאם עד הצהרת בלפור

א. הסבר את ההשפעה של הכיבוש הצרפתי על המעמד המשפטי ועל המצב החברתי של היהודים באלג'יר, במחצית השנייה של המאה ה-19. (12 נקודות)

ב. הסבר שני גורמים שהשפיעו על מידת הפעילות הציונית באלג'יר או במרוקו.
(13 נקודות).
תשובה

16. ההגירה הגדולה ממזרח אירופה

א. הגירת היהודים בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 הייתה שונה מהגירתם של עמים אחרים.
הבא שני הבדלים ביניהן. (10 נקודות)

ב. ציין שני קשיים של המהגרים היהודים שהגיעו לארצות הברית.
תאר את פעילותו של ארגון אחד בארצות הברית, שמטרתו הייתה לסייע בקליטת המהגרים היהודים. (15 נקודות)
תשובה

פרק שלישי (20 נקודות)


כתוב בקצרה על חמישה מהמושגים והשמות 23-17. (לכל מושג / שם - 4 נקודות).


17. ארבע ערי הקודש
תשובה

18. "החלוקה"
תשובה

19. "היציאה מן החומות"
תשובה

20. מערכת הבריתות
תשובה

21. הוועד להקלת המשבר
תשובה

22. "הגדודים העבריים"
תשובה

23. חוזה ורסאי
תשובה

דגם תשובות לשאלון בתע"י, מס' 29106,
חורף תשס"ח, 2008


1. כהנים וחכמים בתקופת בית שני
א. על פי מקור זה מה אפשר ללמוד על מוסד הכהונה בתקופת הורדוס והנציבים:
- אפשר ללמוד מהמקור על ירידה מוסרית ודתית של מוסד הכהונה, ועל התנשאות הכהנים הגדולים על הכהנים הפשוטים.
הבא מן המקור דוגמה לדבריך:
- לקחו בכוח את המעשרות, ולא נמנעו מלהכות את אלה שלא נתנו להם.
- איש לא יכול היה למנוע את התנהגותם.
- גרמו לרעב ולמוות בקרב חלק מהכהנים הפשוטים.
ב. הצג תפקידים או סמכויות של הכהנים, שהחכמים נטלו לידיהם
- לימוד תורה: החכמים חותרים להוציא תפקיד זה מידי הכהנים ולהיות מורי התורה היחידים.
פסיקה בענייני טומאה וטהרה: מנהיגים חומרות וסייגים בענייני טהרה, ומפקיעים בכך את הסמכות הבלעדית של הכהנים בענייני טהרה.
- משפט: יותר ויותר ערכאות נתבעות ומנוהלות על ידי חכמים, הרואים במשפטי שדה פעולה הלכתי מובהק שלהם.
- העתקת מרכז העניינים מבית המקדש אל בית הכנסה, שהתפתח במקביל: בית הכנסת הופך לאחד המוסדות הקובעים בחיי הדת, התרבות והחברה, ובכך מתרחב תפקידם של החכמים.
השאלה הבאה

2. מרד בר-כוכבא
א. הסבר סיבות לתמיכה הרחבה במרד בר-כוכבא
- הציפייה למשיח והשאיפה לגאולה: למרות החורבן והניסיון של חכמים לווסת את הלהט המשיחי ולסגל את העם לחיים ללא מקדש, פיעמו בהם תקוות להקמה מחודשת של בית המקדש, וכשהגיע מנהיג, התאחד העם סביבו והכריז שהוא המלך המשיח.
- אצל חלק מבני העם, דווקא חורבן בית המקדש היה מניע למרד.
- תמיכה רחבה של חכמים במרד: ר' עקיבא, מגדולי החכמים של התקופה, תמך בו והכריז שבר כוכבא הוא המלך המשיח. היסטוריונים סבורים כי אלפי התלמידים של ר' עקיבא הצטרפו למרד. יש המפרשים את ישיבת הסנהדרין בבית"ר כתמיכה של הנהגת החכמים במרד.
- אישיותו הכריזמטית של בר-כוכבא.
- השפעת המרד של יהודי התפוצות, שאירע 15 שנה קודם לכן.
- ההכנות היסודיות למרד והאמונה שהפעם יהודי הגולה יסייעו (מסעותיו של ר' עקיבא לקהילות היהודיות בתפוצה, כדי לזכות בתמיכה).
- מדיניות הרומאים כלפי היהודים: הדריאנוס הפר את הבטחתו לבנות את ירושלים ואת בית המקדש, והתכוון להפוך את ירושלים לעיר אלילית; גזרת המילה (ההיסטוריונים חלוקים בשאלה אם איסור המילה קדם למרד או שמא הוטלה הגזרה בעקבות המרד).
ב. הצג שינויים בעקבות כישלון מרד בר-כוכבא:
- שינוי שמה של יהודה ל"סוריה פלשתינה" - מחיקת הישות היהודית של יהודה והפיכתה לפרובינקיה רומית.
- דלדול האוכלוסייה היהודית עד אובדן הרוב היהודי על ידי הגליה / ירידה מהארץ ומכירה לעבדות.
- על היהודים נאסר לגור בירושלים.
- ירושלים נחרשה ונבנתה מחדש כעיר אלילית (איליה קפיטולינה).
- במקום המקדש נבנה מקדש ליופיטר.
- על היהודים נאסר לגור בירושלים.
- הופסקה תנועת ההתגיירות.
- הוטלו גזרות דת.
- איסור התכנסות בבתי כנסת כדי לקיים בתי דין - אבדן האוטונומיה השיפוטית.
- קביעת חכמים שאין לדחוק את הקץ (שלוש השבועות).
- ביטול עבודת הכהנים מעמד הכהונה.
- נסיונות לקדש חדשים גם בבבל.
השאלה הבאה

3. הסבר מטרות שהיו להורדוס בהקמת מפעל הבנייה:
- מציאת חן בעיני העם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות.
- השתלבות בסדר ההלינסטי-רומי.
- לפי שליט - רצה למרוד ברומאים בבניית המבצרים.
- התקרבות אל היסוד הנכרי בארץ.
- שיפור המצב הכלכלי, ומתן תעסוקה לאלפי עובדים.
- חיזוק הביטחון בארץ ישראל מפני פולשים חיצוניים.
הבא דוגמא לכל מטרה:
- חידוש בניין בית המקדש.
- בית המקדש נבנה על פי דגם רומי מובהק.
- בניית מבצרים: יריחו, מצדה, הרודיון.
- העברת איכרים נטולי קרקע למקומות יישוב חדשים. מקומות אלה אף הבטיחו את דרכם של עולי הרגל שהגיעו מהפזורה.
- בניית מקדשים לכבוד הקיסר אוגוסטוס בערים היווניות.
- בניית ערים ומבנים על שמם של שליטי רומא ובמתכונת הלניסטית (קיסריה, מבצרים, ארמונות, תאטראות).
- בניית ערים חדשות במתכונת הלניסטית, שבהן התיישבו חיילים משוחררים מקרב הנכרים.
- בנייה ותמיכה נרחבת בערים שונות ברחבי העולם ההלניסטי: טריפולי, צור, צידון, ביירות ודמשק.
השאלה הבאה

4. הצג תקנה שתיקן רבן יוחנן בן-זכאי, והסבר מה הייתה מטרתו בתיקון התקנה:
- תקיעה בשופר בראש השנה שחל בשבת - זכר למקדש (על פי סברה אחת) או כדי להסתגל לחיים בלי מקדש ולחזק את בית הדין של ריב"ז (על פי סברה אחרת).
- נטילת לולב בכל מקום שבעה ימים - זכר למקדש.
- איסור אכילת חדש עד סוף היום (ט"ז בניסן) - סייג הבא למנוע את האפשרות שכאשר ייבנה בית המקדש, יאכלו היהודים חדש לפני הנפת העומר.
- קבלת עדות החודש כל היום - בזמן המקדש היה צורך בהגבלה (עד המנחה), כדי למנוע מצבים ששיבשו את סדר העבודה במקדש. עם חורבן המקדש לא היה עוד צורך בהגבלה זו.
- מתן עדות החודש בפני בית דין גדול - כדי להסתגל לחיים ללא מקדש, שכן בית הדין הפך ליורש החוקי של הסנהדרין שבירושלים.
- איסור חילול שבת על ידי עד החודש פרט לתשרי וניסן - כדי להסתגל לחיים בלי מקדש, כדי לחזק את בית הדין של ריב"ז.
- עליית הכהנים לדוכן יחפים - בכל מקום - זכר למקדש.
- תקנת הגר.
- גמילות חסדים כיסוד מכפר.
השאלה הבאה

5. "ימי הביניים"
א. מדוע כונו ימי הביניים בשם זה:
- ימי הביניים כונו כך על ידי היסטוריונים של העת החדשה, כדי להדגיש את הקשר בין תרבות העת החדשה לתרבות הקלאסית העתיקה, ולציין שהתקופה ביניהן היא תקופה אפלה. תפיסה זו היא שיפוטית ואינה מקובלת כיום. היא אינה מתייחסת לתולדות עם ישראל באותה עת.
מה הם גבולות הזמן של תקופת ימי הביניים בתולדות ישראל:
- מן המאה ה-7, שבה כבשו הערבים את רוב מקומות היישוב של היהודים, עד המאה ה-17, שבה שקעה המשיחיות השבתאית וצמחו תנועות תרבותיות חדשות בעם ישראל.
ב. הסבר מדוע תקופת ימי הביניים מכונה "תור האמונה":
- אורח החיים, נורמות ההתנהגות של האדם וכל תפיסת עולמו בימי הביניים נקבעו על פי הדת.
- המדינה התנהלה כקהילת מאמינים: תפקידו של השליט בנצרות ובאסלאם היה למלא את רצון האלוקים עלי אדמות.
- כל ההתרחשויות, כגון מלחמות ומשברים חברתיים, התפרשו כמציאות על-טבעית, וכנובעים מ"כוח עליון".
השאלה הבאה

6. סמכות הקהילה
א. הסבר את הביסוס ההלכתי והמוסרי שנתנו חכמי ימי הביניים לשלטון הקהילה:
ביסוס מוסרי:
- הסמכות הנובעת מהאידאל ש"כל ישראל ערבין זה בזה". ביסודה של תפיסה זו מונחים הרעיונות על אודות אחדות ישראל ושותפות הגורל של בניו.
- רצון להעצים את יסוד הקדושה בקהילה הנמצאת בין נכרים בגלות. ק"ק - קהילת קודש.
ביסוס הלכתי:
- הסמכות החוקית הנובעת מהמעמד של הנהגת הקהילה כבית דין שלתקנותיו יש תוקף משפטי מחייב" "הפקר בית דין הפקר".
- פסיקה של חכמים שלפיה להנהגת הקהילה יתרון על פני בית דין, ואי-אפשר לפסול אותה בטענה של "איבה".
- פסיקתו של ר' יוסף טוב עלם שלפיה לכל קהילה סמכות לעשות תקנה לעצמה, ואין לקהילה אחת רשות להתערב בענייניה של אחרת.
- פסיקתם של חכמים על אודות זכות הרוב לכוף את רצונו.
- כופין בני העיר זה את זה"...
ב. מה היית המטרה של תקונה זו:
- לשמור על יחסים תקינים עם הגויים.
- למנוע חילול השם.
על איזה רקע כלכלי היא תוקנה:
המעבר של היהודים מחברה העוסקת בחקלאות לחברה העוסקת במסחר הגביר את הקשרים הכלכליים בין החברה הכללית לחברה היהודית.
השאלה הבאה

7. הסבר סיבות להקמת ארגונים על-קהילתיים בימי הביניים:כל קבוצה
- העובדה שקהילות רבות היו תחת שלטון אחד יצרה ביניהן קשר שנבנה בשל צרכים משותפים.
- סמיכות גאוגרפית של קהילות קטנות רבות.
- תחושת שותפות ורצון לפעול יחד למען יעדים משותפים - יסוד ערכי.
- יתרון מעשי: כך היה קל יותר לטפל בצרכים משותפים, כמו גביית מסים.
- ייצוג משמעותי בפני השלטונות הנכריים.
- תחליף למרכז רוחני בגלל ירידת המרכזים בארץ ישראל ובבבל.
דוגמה לארגון על-קהילתי
- קהילות שו"ם.
- הקהילות בואליאדוליד.
- קהילות קנדיאה.
- "ועד ארבע ארצות".
השאלה הבאה

8. הסבר גורמים למתח חברתי בקהילה
- אי ציות למנהיגות או לתקנות הקהילה מצד אנשים מסוימים. [לעיתים הועלו טיעונים הלכתיים שונים כמו "טענת איבה" או החובה להתדיין בפני "בית דין יפה"].
- מינוי של בעלי תפקידים על ידי השלטונות.
- התנשאות וניצול לרעה של המעמדות העליונים בקהילה.
- מחלוקת בעניין פטור של חכמים מתשלום מסים.
- ניגוד השקפות ביחס להתקרבות לחברת הגויים ולהשכלה כללית: החצרנים ועשירי הקהילה לעומת החכמים.
- הפולמוס על כתבי הרמב"ם.
השאלה הבאה

9. "המבול"
א. הסבר סיבות לכך שנפגעו בעיקר היהודים באירועים המכונים "המבול":
- העובדה שהיהודים היו בני דת שונה עוררה דחייה אצל האיכרים הנוצרים.
- היהודים היו מעמד ביניים בין הפטיש (האציל) לסדן (האיכר), והאיכרים הוציאו עליהם את זעמם על מצבם הכלכלי הקשה.
- הטפת הכנסייה הפרבוסלבית על בסיס לאומי ודתי.
- האשמת היהודים בשיתוף פעולה עם השוודים, שהיו אויבי פולין.
ב. הסבר שינויים בהנהגת הקהילה אחרי "המבול":
- כרסום בסמכות של ההנהגה המסורתית, מכיוון שזו נדחקה הצדה על ידי שכבה דקה של "תקיפים" עשירים.
- מקור הסמכות של ההנהגה החדשה נבע לעתים מהאצולה הפולנית, שהשפיעה על איוש התפקידים. הסמכות החדשה נכפתה למעשה על הקהילה מכורח המציאות.
- ההנהגה החדשה הנהיגה נורמות חדשות בחיים הציבוריים, שלא היו מקובלות על הקהילה (מינוי קרובי משפחה לעמדות מפתח, השתלטות על מוסד הרבנות, קניית משרות בכסף).
- השתלטות על ההנהגה החדשה על תפקידים של הרבנות - שיפוט ושמאות.
- השכבה השלטת החדשה של "התקיפים" התנהגה בצורה שלא הייתה מקובלת על פי התורה וההלכה, דבר שגרם לאבדן הלגיטימציה.
- התנשאות, יהירות וזלזול של השכבה השלטת החדשה כלפי המון העם הפשוט.
- רבים מהרבנים זכו במשרותיהם על רקע כלכלי או בגלל הקרבה לשלטון, ולא על בסיס ידע תורני.
השאלה הבאה

10. הצדיק והעדה
א. מהי הדבקות של החסיד בצדיק, על פי הקטע:
הדבקות משמעה הקשר הנפשי שהחסיד יוצר עם הצדיק. קשר זה מתבטא באהבה וביראה שהחסיד חש כלפי הצדיק, ובנכונותו לקיים את כל דבריו עד כדי מסירות נפש.
ציין מנהגים בחסידות שמאפשרים לחסיד ליצור קשר עם הצדיק:
- התחברות ל"מניין החסיד", שבו ניתן היה לטפח את תחושת ההשתייכות לחצר מסוימת, לספר ולצטט ממאמרי הרב, להעלות סיפורים מחייו ולמסור את דברי תורתו - כתחליף לנוכחותו.
- תפילה עם הרבי במהלך ביקור בחצרו.
- "טיש" עם הרבי.
- נסיעה אל הרבי לצורך קבלת ברכה ("קוויטל").
- "פדיון נפש", של הצדיק, על פי רעיון "הצינור":
ב. הסבר את התפקיד של הצדיק על פי רעיון "הצינור":
הצדיק משמש כמתווך הן "מלמטה למעלה" מכיוון שהחסיד שדבק בו מועלה על ידו, והן "מלמעלה למטה", שכן הוא משמש צינור שדרכו מוזרם השפע האלוקי אל החסידים.
השאלה הבאה

11. מהי גאולה כללית:
הגאולה הכללית היא לאומית-יהודית וחלה על כל עם ישראל ברגע היסטורי נתון (גאולה היסטורית).
מהי גאולה פרטית:
הגאולה הפרטית היא הגאולה של האדם את עצמו, ותלויה אך ורק במעשיו ולא בגורם חיצוני.
הסבר את הקשר ביניהן על פי החסידות:
- גאולת הפרט קודמת לגאולת הכלל, לאחר שכל פרט יתגבר על יצריו הרעים ויגיע לגאולה נפשית-רוחנית, תתרחש הגאולה ההיסטורית של העם.
השאלה הבאה

12. כתוב סיבה רעיונית להתנגדות לחסידות:בכלל:
- חשש בגלל השבתאות - החסידות הופיעה לאחר תקופה שבה נתגלה משיח שקר שהדיח רבים מעם ישראל.
- חשש מסטייה מהיהדות בגלל שינויים בשחיטה ובתפילה, ומנהגים שנתפסו "מוזרים" במהלך התפילה.
- חשש משינוי ערכים ביהדות בגלל ערעור המרכזיות של לימוד תורה ערך הדבקות.
כתוב סיבה חברתית להתנגדות לחסידות:
- חשש מיצירת דפוסים חברתיים חדשים שיערערו את אחדות הקהילה.
- יצירת הנהגה מטיפוס חדש, מקור סמכות חדש במקום רב הקהילה.
השאלה הבאה

13. אמנסיפציה ולאומיות
א. ציין תמורות בתחום הדת שהתחוללו בעקבות תהליכי האמנסיפציה, והסבר כיצד הן קשורות לאמנסיפציה:
התבוללות - האמנסיפציה קידמה את העיור, ההשכלה וההשתלבות במקצועות חופשיים, ונוצר מגע חברתי הדוק יותר עם החברה הסובבת. מגע זה הביא לעתים לאימוץ הסממנים התרבותיים והחברתיים של חברת הרוב, ולדחייה של התרבות והדת היהודית.
המרת דת - צעד קיצוני אף יותר מהתבוללות, שמטרתו הייתה לבטל את המחסום האחרון כדי להתקבל לחברה הכללית. ביטוי לעובדה שהחברה הסובבת לא קיבלה תמיד את היהודי כשווה בין שווים, כל עוד נותר בזהותו הקודמת, למרות האמנסיפציה המשפטית.
רפורמים - הרפורמים, שביקשו לערוך שינויים ותיקונים בדת, ביטאו מצד אחד רצון לשמור על ייחוד יהודי כלשהו, אך מצד שני רצו להידמות לשכניהם הנוצרים - בעקבות המגע הגובר עמם, ולהוכיח את נאמנותם למדינה שבה הם חיים. הרפורמה אימצה את המצוות המוסריות אך דחתה רבות מהמצוות המעשיות פרטיקולריות, כמו הזיקה לארץ ישראל ולבניין המקדש. כמו כן אימצה הרפורמה חלק מהטקסים והגינונים הכנסייתיים [כמו הכנסת עוגב לבית הכנסת].
אורתודוקסים - התגבשות מחנה שומרי המצוות על רקע ההתנגדות לרפורמה ולאמנסיפציה שראו בה סיכון. תגובת האורתודוקסיה, ובראשה החת"ם סופר, הייתה הסתגרות ו"הגבהת החומות" - "ייחדש אסור מן התורה".
נאו-אורתודוקסים - זרם בתוך מחנה שומרי המצוות שהתגבש בגרמניה. הרש"ר הירש, שהנהיג זרם זה, תבע לשמור על כל גדרי ההלכה, אולם בניגוד לחת"ם סופר שראה באמנסיפציה סיכון וקרא להסתגרות, ראה הרש"ר הירש בהענקת השווין שלב התפתחות חיובי באומות העולם, שמקורו בסובלנות ובהכרת הצדק. סיסמתו - "תורה עם דרך ארץ" - ביטאה את הרעיון שלפיו ניתן לאמץ ערכים אוניברסליים שמתאימים לערכי היהדות ומשלימים אותם. כמו כן האמנסיפציה מסייעת לקיום הייעוד הלאומי של עם ישראל להיות אור לגויים, ומאפשרת ליהודים חיים בזקיפות קומה (פרנסות מכובדות, הכרה חברתית).

ב. כיצד סייעה האמנסיפציה להתפתחות של הלאומיות היהודית:
- דווקא תופעת ההתבוללות שבאה בעקבות האמנסיפציה עוררה אצל יהודים רבים את רעיון התחייה הלאומית, כתריס נגד אבדן הזהות היהודית.
- האמנסיפציה אפשרה מגע עם החברה הסובבת, שבה נשבו רוחות של לאומיות. מגמות אלה עודדו התפתחות של לאומיות יהודית.
- האמנסיפציה עוררה לעתים אנטישמיות, וזו גרמה לאכזבה של יהודים רבים מהאמנסיפציה. כתוצאה מכך הוחרפה תחושת הזרות וגברו השאיפות להקים תנועה לאומית יהודית. תהליך בשלב לקראת לאומיות.
השאלה הבאה

14. אוטואמנסיפציה ו"חיבת ציון"
א. כיצד תיאר פינסקר בספרו "אוטואמנסיפציה" את בעיית היהודים בגולה:
- על פי פינסקר, האנטישמיות היא המאפיין העיקרי של מצב היהודים בגולה, והיא נובעת מכך שאין ליהודים מולדת ולפיכך הם זרים ומוזרים.
- הגויים רואים ביהודים מעין "מת-חי" שממשיך לנדוד בעולם כרוח רפאים, למרות אבדן מולדתו. מכאן היודופוביה - הפחד מפני היהודי.
- בגלל היודופוביה פינסקר אינו רואה באמנסיפציה פתרון, משום שהשחרור המשפטי לא הביא לדעתו לשוויון חברתי. גם ההגירה לא מהווה פתרון, מכיוון שבכל מקום שאליו יגיע היהודי, תהיה אנטישמיות.
- המצב בגלות גרם לאבדן הרגש הלאומי.

מה הפתרון שהציע:
הפתרון היחיד טמון באוטואמנסיפציה - השחרור העצמי: יצירת מסגרת של גאולה עצמית על ידי מציאת מולדת וארץ משלהם.
ב. הצג סיבות לתמיכה של הנצי"ב מוולוז'ין בתנועת "חיבת ציון":
- המצווה של יישוב ארץ ישראל.
- שמירה על מצוות התלויות בארץ.
- איחוד העם: העיסוק בנושא של ארץ ישראל מאחד בין בעלי דעות שונות בעם ישראל.
- הגיעה שעת הכושר - "ראה ראינו כי היה ה' את רוח עמו ישראל... להושיב נחלות שוממות בארץ שוממה".
השאלה הבאה

15. היהודים בארצות האסלאם
א. הסבר את ההשפעה של הכיבוש הצרפתי על המעמד המשפטי של היהודים באלג'יר במחצית השנייה של המאה-19.
בעקבות הכיבוש הצרפתי פעלו יהודי צרפת, בתמיכתו של המדינאי ושר המשפטים היהודי אדולף כרמיה, למען קבלת אזרחות צרפתית ליהודי אלג'יר. ב-1870 נתקבלה "פקודת כרמיה", שלפיה ניתנה ליהודי אלג'יר אזרחות צרפתית.
הסבר את ההשפעה של הכיבוש הצרפתי על המצב החברתי של היהודים באלג'יר:
- עם הכיבוש הצרפתי נפתחו שערי בתי הספר הצרפתיים באלג'יר לפני תלמידים יהודים, וגם כי"ח פתחה בתי ספר. צעירים רבים למדו בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות והיו לנושאי התרבות הצרפתית.
- הכיבוש גם אפשר ליהודים להתקדם ולהשתלב בתחומים כלכליים חדשים.
- האנטישמיות הצרפתית השפיעה לרעה על היחסים בין המהגרים הצרפתים לבין היהודים, ומפעם לפעם פרצו פרעות ביהודים.
- מתחים חדשים בין יהודים למוסלמים על רקע העובדה שיהודים הפכו להיות אזרחי צרפת, ואילו המוסלמים היו רק נתינים.
ב. הסבר גורמים שהשפיעו על מידת הפעילות הציונית באלג'יר או במרוקו
- יחס השלטון הקולוניאלי: יחס ליברלי ליהודים עודד פעילות ציונית (אלג'יר), ואילו יחס עוין הביא לצמצום הפעילות (מרוקו).
- תפיסה מסורתית דתית של הקשר לארץ ישראל הגביר לעתים את הפעילות הציונית, אך לעתים גם הקשה, כי הגישה הלאומית מדינית היתה זרה להם.
- העמדה העוינת של כי"ח (אלג'יר ומרוקו) גרמה לעתים לבוגרי בתי הספר להתרחק מפעילות ציונית.
- מידת ההשתלבות בחברה - ככל שהיהודים היו משולבים יותר, כך פחתה הזיקה לציונות.
- בעיות התקשורת בשל שפה עיכבו לעתים את התפתחות הפעילות הציונית באלג'יר ובמרוקו (המוסדות הציוניים התכתבו בגרמנית או בצרפתית).
- דפוסי התארגנות שונים באלג'יר ובמרוקו, שנבעו מהיותם חברה מזרחית, לעומת אלה של מוסדות הציונות הקשו לעתים על התפתחות פעילות ציונית (פטריארכליות מול הליך דמוקרטי).
- פעילות מרקו ברוך באלג'יר.
השאלה הבאה

16. ההגירה הגדולה ממזרח אירופה
א. הבא הבדלים בין הגירת היהודים בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 לבין הגירתם של עמים אחרים
- גורם ההגירה - בעמים אחרים נבעה ההגירה בעיקר מגורמים כלכליים ודמוגרפיים, ואילו אצל היהודים נבעה ההגירה מהתנאים הכלכליים אך בעיקר מהצורך להימלט מהפרעות.
- אחוז המהגרים - אחוז המהגרים היהודים מקרב חברת המוצא (היהודית) שלהם היה גבוה יותר מהאחוז בקרב עמים אחרים.
- מצב משפחתי - בעמים אחרים היו רבים מהמהגרים רווקים, ואילו היהודים נטו להגר כמשפחות.
- אחוז החוזרים - רוב המהגרים בני עמים אחרים לא ראו בישיבתם בארצות הברית ישיבת קבע, ואילו אצל היהודים כמעט שלא הייתה חזרה לארצות המוצא.
- צורת המגורים בארצות המוצא - רוב המהגרים בני עמים אחרים היו כפריים ועובדי אדמה, ואילו רוב המהגרים היהודים הגיעו מערים ומעיירות.
- קידום כלכלי-חברתי - המצב הכלכלי החברתי של המהגרים היהודים השתפר במהרה בהשוואה למצבם של מהגרים לא יהודים, בעיקר בזכות התארגנות ממוסדת.
ב. ציין קשיים של המהגרים היהודים שהגיעו לארצות הברית:
- רוב המהגרים היו מחוסרי אמצעים וחסרי הכשרה מקצועית.
- "סדנאות הזיעה" בענף ההלבשה: ניצול קשה של העובדים, שנאלצו לעבוד שעות רבות ביום בתנאים פיזיים קשים.
- תנאי מגורים קשים.
- מתיחות בין יהודים ותיקים (מגרמניה) לבין מהגרים ממזרח אירופה על רקע פערים תרבותיים, כלכליים ודתיים.
- לא היו מסגרות חינוך יהודיות.
- בעיות בשמירה על הצביון היהודי (למשל שמירת שבת).
- קשיי שפה.
- שוני בלבוש ובמראה.

תאר את פעילותו של ארגון אחד בארצות הברית שמטרתו הייתה לסייע לקליטת המהגרים היהודים:
- לאנדסמנשפטים - ארגונים שהקימו יוצאי ערים ממזרח אירופה, ועסקו בעזרה בסיסית. הם הקימו בתי כנסת, בתי עלמין, תלמוד תורה ומוסדות סעד. עם הזמן הפכו התאגדויות אלה לארגוני גג על בסיס ארץ מוצא.
- הייא"ס - "חברה לעזרה למהגרים יהודים". הארגון נועד לסייע ליהודים נתיני ארצות הברית להשיג רישיונות כניסה לקרוביהם באירופה, לעזור להם בצעדיהם הראשונים בארצות הברית, ולהיאבק בחוקים המגבילים את ההגירה.
- בני ברית - הארגון נוסד באמצע המאה ה-19 על ידי יהודים יוצאי גרמניה. מטרתו: מתן צדקה, בשנות ה-90 הפך לארגון שסייע רבות למהגרים ממזרח אירופה.
- קרן הברון הירש - סייע ביישוב יהודים על קרקע חקלאית. סייע בשכונות עוני להקמת בתי ספר ללימוד מקצוע, חוגים וכו'.
- הג'וינט.
השאלה הבאה

17. ארבע ערי הקודש
- ירושלים, חברון, טבריה, צפת.
- מקום מושבם העיקרי של רוב היהודים שעלו לארץ ישראל עד סוף המאה ה-19.
- נקראו בשם ערי הקודש על שם קברי הצדיקים שנמצאים בתחומן. קדושתה של ירושלים נובעת כמובן בעיקר מהיותה עיר המקדש.
השאלה הבאה

18. "החלוקה"
- כספים אלה חולקו בין תושבי הארץ והיו מקור לקיומם הכלכלי.
- האשכנזים חילקו את הכספים שהעדה קיבלה לכל משפחות העדה לפי מספר הנפשות בכל משפחה.
- הספרדים הקציבו שליש מכספי החלוקה למסים, לשלטונות ולמוסדות ציבור; שליש מכספי החלוקה לתלמידי חכמים ושליש לעניים.
- החלוקה ביטאה גם ערך של שיתוף בני הגולה ביישוב ארץ ישראל: תושבי ארץ ישראל מתפללים על בני הגולה בקברות הצדיקים ומקיימים מצוות יישוב הארץ גם עבור בני הגולה, ואילו בני הגולה תומכים בהם כלכלית, וחלק כחלק יחולקו.
השאלה הבאה

19. "היציאה מן החומות"
- תהליך בנייה של שכונות מגורים חדשות בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה במאה הי"ט.
- חלקן הוקמו ביוזמת נדבנים מחו"ל (משכנות שאננים) וחלקן יוזמות עצמאיות של תושבי ירושלים (מחנה ישראל, נחלת שבעה, מאה שערים).
- מושג המבטא פריצת דרך בעולם "היישוב הישן", כגון ייסוד פתח תקווה והיציאה לעבודת אדמה.
השאלה הבאה

20. מערכת הבריתות
- סכסוכים בין מדינות באירופה ובשטחי שלטונן באסיה ובאפריקה הובילו להיווצרות מערכת בריתות.
- "הברית המשולשת" - גרמניה ואוסטרו-הונגריה כרתו ברית צבאית ב-1879, שכללה התחייבות לעזור זו לזו אם רוסיה תתקוף אותן; ב-1882 הצטרפה לברית גם איטליה.
- ב-1893 חתמה רוסיה על הסכם צבאי עם צרפת ובו הן התחייבו לסייע זו לזו אם גרמניה תתקוף אחת מהן.
- "ההסכמה הלבבית" (1904) - הסכמה שנועדה לפתור חילוקי דעות בין בריטניה לצרפת בשאלות ההתפשטות הקולוניאלית.
- ב-1907 נחתמה אמנה בין רוסיה לבריטניה שעסקה בנושאים קולוניאליים.
- "ההסכמה המשולשת" - שיתוף פעולה בין בריטניה, צרפת ורוסיה, שנולד בעקבות "ההסכמה הלבבית" והאמנה בין רוסיה לבריטניה.
- מערכת ההסכמה והבריתות פיצלה את אירופה לשני גושים יריבים, שהיה ביניהם מתח רב.
השאלה הבאה

21. הוועד להקלת המשבר
- נוסד בתל-אביב יפו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914).
- בראשו עמד מאיר דיזנגוף, והוא ריכז את כל החוגים והארגונים שבעיר.
- הוועד קיבל על עצמו לדאוג לאספקת הלחם וחלוקתו, לסייע למחוסרי עבודה ולגייס כספים למטרות אלו בארץ ובחוץ לארץ.
- בעקבות תל-אביב יפו הלכו ועדי המושבות, ונוצרה כעין נציגות מוסמכת של היישוב כלפי פנים וכלפי חוץ, שהורכבה מנציגי כל הוועדים הגדולים.
השאלה הבאה

22. "הגדודים העבריים"
- התארגנות יהודית בגדודים נפרדים בעת מלחמת העולם הראשונה, בפיקוד בריטי.
- הוגי הרעיון היו יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי.
- הגורם להתארגנות זו היה רצון הציונים להופיע כגורם אקטיבי הנלחם נגד טורקיה בפיקוד בריטי למען שחרור ארץ ישראל. כך ירכשו ניסיון צבאי ויוכלו להשתמש בתרומתם כקלף בעת הסדר השלום בסוף המלחמה.
- קמו ארבעה גדודים: ב-1915 גדוד נהגי הפרדות, גדוד תובלה שהביא אספקה לגליפולי. ב-1917 קם גדוד 39 של קלעי המלך בהסכם בין הציונים, הבריטים וארצות הברית, חלקם לחמו בחזית המצרית. גדוד 40 של קלעי המלך גויס ממתנדבים מארץ ישראל - פועלים, חברי "השומר" וגימנזיסטים - שהוטלו עליהם תפקידי אבטחה ושמירה.
השאלה הבאה

23. חוזה ורסאי
- נחתם בסוף אפריל 1919 - סיים את מלחמת העולם הראשונה.
- אשמת המלחמה הוטלה על גרמניה, והיא חויבה לשלם פיצויים עצומים על הנזקים שנגרמו במלחמה.
- על גרמניה הוטלו הגבלות צבאיות; עד מאה אלף חיילים בלבד בצבא, איסור לייצר טנקים ורכבים משוריינים, הגבלת גודל הצי, איסור על צוללות ועל כוחות אוויר.
- הגבלות טריטוריאליות: החזרת כל השטחים שנכבשו, עצמאות לאוסטריה, לצ'כוסלובקיה ולפולין, ויתור על כל המושבות שמעבר לים.
- נקבע כי חבל הסאר יועבר לידי צרפת ל-15 שנה כפיצוי על הרס מכרות הפחם בצפון צרפת, וכי לאחר תקופה זו יוחלט במשאל עם לאיזו מדינה יימסר החבל.