בחינת בגרות בתולדות עם ישראל לבתי ספר דתייםיחידות ו' + ט', יחידת לימוד אחת, שאלון מספר 29107, קיץ תשס"ו, 2006 |
ה ש א ל ו ת
פרק ראשון
1. ההתיישבות בארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20
א. כיצד מימשו אנשי "הפועל המזרחי" את האידיאולוגיה שלהם במושב העובדים ובקיבוץ? בתשובתך הבא שני הסברים.
ב. בתקופת העלייה הרביעית הואץ תהליך הפיתוח של הערים.
הבא שני הסברים לתהליך זה.
תשובה
2. מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936)
א. הצג את השינוי בתפיסה הבטחונית של היישוב בהשפעת "המרד הערבי", והבא שתי דוגמאות לשינוי זה.
ב. ציין את שתי העמדות ביישוב בנוגע לדרך התגובה על מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, והצג את הנימוק של כל צד לעמדתו.
תשובה
3. היישוב היהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה
א. "עלינו לעזור לאנגלים במלחמתם [נגד היטלר] כאילו לא היה 'ספר לבן', ועלינו לעמוד נגד 'הספר הלבן' כאילו לא הייתה מלחמה".
הסבר כיצד היישוב אכן פעל בהתאם לאמירה זו של בן-גוריון.
ב. הבא שני הסברים להסתייגות של ממשלת המנדט לגייס את אנשי היישוב היהודי לצבא הבריטי.
תשובה
4. פלישת צבאות ערב במלחמת העצמאות
א. עם הכרזת המדינה פלשו צבאות של חמש מדינות ערביות לארץ ישראל.
לכולן הייתה מטרה משותפת, אך לכל אחת מהן היה גם אינטרס משלה.
הסבר את האינטרס של שלוש ממדינות אלה.
ב. הבא שני הסברים להצלחה בבלימת הפלישה הערבית לארץ ישראל.
תשובה
פרק שני
5. האידיאולוגיה הנאצית
א. מהי "תורת הגזע"?
הסבר כיצד תורה זו באה לידי ביטוי בתעמולה הנאצית.
בתשובתך הבא דוגמה אחת.
ב. הסבר שני רעיונות של האידיאולוגיה הנאצית המנוגדים לערכי היהדות.
(אפשר להיעזר במאמר של פרגר).
תשובה
6. גורל היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה
א. מהו "הפתרון הסופי"?
הסבר את התפקיד שהיה לוועידת ואנזה ב"פתרון הסופי".
ב. הצג שני ביטויים של המדינות האנטי-יהודית במדינות צפון אפריקה, בתקופת מלחמת העולם השנייה.
תשובה
7. הנהגה בגטאות
א. הצג שתי עמדות של היודנראטים בנוגד למרד, והבא נימוק אחד לכל עמדה.
ב. הצג את דרך ההנהגה של הרב יוסף קרליבך או של האדמ"ור מפאיסצ'נה, בתקופת השואה.
תשובה
פרק שלישי
8. הסבר שני גורמים שהשפיעו על הפעילות הציונית בארצות האסלאם, בין שתי מלחמות העולם.
תשובה
9. ציין מדינה אחת שהצילה יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, והסבר כיצד התאפשרה ההצלה במדינה זו.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 11-10.
10. הסבר שני נימוקים של התומכים בהסכם השילומים עם גרמניה, ושני נימוקים של השוללים הסכם זה.
תשובה
11. הסבר שניים מהגורמים שהביאו לפרוץ מלחמת ששת הימים.
תשובה
פרק רביעי
12. בולשביזם
תשובה
13. תכניות החומש של סטלין
תשובה
14. "הסכם המיעוטים (פולין)
תשובה
15. פאשיזם
תשובה
16. "מסך הברזל"
תשובה
17. ברית ורשה (1955)
תשובה
18. השוק האירופי המשותף
תשובה
דוגמאות לתשובות (לא מחייבות)
1. ההתיישבות בארץ ישראל בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20
א. כיצד מושב העובדים והקיבוץ מממשים את האידיאולוגיה של "הפועל המזרחי":
- חברי "הפועל המזרחי" נטו לתפיסה סוציאליסטית וראו בחיי שיתוף אפשרות למימוש הרעיון של שוויון, צדק ועזרה הדדית ברוח התורה.
- מושב העובדים והקיבוץ היו מבוססים על עבודת האדמה, שהיא שיבה אל מקור היהדות, שילוב של "תורה ועבודה".
- חברה החיה על יגיע כפיה יכולה לעבודה את ה' בדרך הטובה ביותר.
- אנטי תיזה לאורח החיים בגולה "המרד הקדוש".
ב. תהליך הפיתוח של הערים בתקופת העלייה הרביעית:
- בני העלייה הרביעית נהרו לעיר כיוון שהרקע, האופי וההרכב המקצועי שלהם התאימו לעיר.
- לאנשי העלייה הרביעית לא הייתה אידיאולוגיה של סוציאליזם וחינוך לעבודה חקלאית.
- היה שינוי לטובה בתפיסת העיר ובחשיבות תפקידיה.
- רבים מהעולים היו בעלי הון פרטי שהושקע בבניין ובתעשייה.
- העיר מספקת מקורות תעסוקה רבים יותר מכל צורת התיישבות אחרת.
- גידול דמוגרפי הביא להתיישבות בעיר כי לא היו קרקעות להרחבת המושב.
השאלה הבאה
2. מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936)
א. השינוי בתפיסה הביטחונית של היישוב בהשפעת "המרד הערבי":
- היציאה מה"גדר" - "לא עוד הגנה בתוך תחומי היישוב, אלא תקיפת הכנופיות הערביות טרם בואם. "הבא להורגך השכם להורגו".
- הגנה מרחבית - כלל ארצית, חשיבות הניידות של כוחות הביטחון.
- שינוי באסטרטגיה של הקמת יישובים - התיישבות לצורך ביטחון.
- אימוץ תפיסה יותר אקטיביסטית של חלק מהיישוב.
- התפתחות מסגרות צבאיות חדשות: הנודדת, פו"ש, פו"מ, הנוטרות, פלוגות הלילה המיוחדות".
- הקמת יישובי "חומה ומגדל".
- הקמת האצ"ל.
ב. העמדות שהיו ביישוב בנוגע לדרך התגובה על המאורעות
_ הבלגה - פגיעה רק באשמים - בעמדה זו תמך מחנה הפועלים.
הנימוקים (יש להביא נימוק אחד).
• לשמור על יחסים טובים עם בריטניה (משום שעתיד העלייה וההתיישבות תלויים בהם).
• לזכות בתמיכת דעת הקהל העולמית.
• להמחיש לבריטים וליישוב את ההבדלים המהותיים בינם לבין הטרור הערבי.
• דרך זו תואמת את ערכי המוסר של היישוב.
- תגובה - יוזמה התקפית טרור מול טרור - בעמדה זו תמכו הרוויזיוניסטים.
הנימוקים (יש להביא נימוק אחד).
• הבלגה פירושה חרפה לאומית - מבטאת החלטה כלפי הערבים וכלפי העולם.
• הבלגה תחזק את תחושת הערבים כי הם "בעלי הבית" בארץ ישראל.
2. מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936)
א. השינוי בתפיסה הביטחונית של היישוב בהשפעת "המרד הערבי":
- היציאה מה"גדר" - "לא עוד הגנה בתוך תחומי היישוב, אלא תקיפת הכנופיות הערביות טרם בואם. "הבא להורגך השכם להורגו".
- הגנה מרחבית - כלל ארצית, חשיבות הניידות של כוחות הביטחון.
- שינוי באסטרטגיה של הקמת יישובים - התיישבות לצורך ביטחון.
- אימוץ תפיסה יותר אקטיביסטית של חלק מהיישוב.
- התפתחות מסגרות צבאיות חדשות: הנודדת, פו"ש, פו"מ, הנוטרות, פלוגות הלילה המיוחדות".
- הקמת יישובי "חומה ומגדל".
- הקמת האצ"ל.
ב. העמדות שהיו ביישוב בנוגע לדרך התגובה על המאורעות
_ הבלגה - פגיעה רק באשמים - בעמדה זו תמך מחנה הפועלים.
הנימוקים (יש להביא נימוק אחד).
• לשמור על יחסים טובים עם בריטניה (משום שעתיד העלייה וההתיישבות תלויים בהם).
• לזכות בתמיכת דעת הקהל העולמית.
• להמחיש לבריטים וליישוב את ההבדלים המהותיים בינם לבין הטרור הערבי.
• דרך זו תואמת את ערכי המוסר של היישוב.
- תגובה - יוזמה התקפית טרור מול טרור - בעמדה זו תמכו הרוויזיוניסטים.
הנימוקים (יש להביא נימוק אחד).
• הבלגה פירושה חרפה לאומית - מבטאת החלטה כלפי הערבים וכלפי העולם.
• הבלגה תחזק את תחושת הערבים כי הם "בעלי הבית" בארץ ישראל.
השאלה הבאה
3. היישוב היהודי בתקופת מלחמת העולם השניה
א. דוגמאות כיצד פעל היישוב בהתאם לאמירה זו
מצד אחד שיתוף פעולה עם הבריטים במאבק נגד הגרמנים. התנדבות לצבא הבריטי, הקמת הפלמ"ח, "תכנית הצפון", הצנחנים, הבריגדה היהודית, שיתוף פעולה כלכלי. כל פעולות הפלמ"ח. דוד רזיאל.
מצד אחר מאבק בבריטים כדי להמשיך במפעל הבית הלאומי. רכישת קרקעות, הקמת יישובים, העפלה. גניבת נשק ממחסני הנשק אמונים.
ב. הסתייגות ממשלת המנדט לגייס את אנשי היישוב היהודי:
- בתחילת המלחמה עדיין לא הורגש מחסור בכוח אדם.
- הקמת כוח צבאי יהודי הייתה עלולה לעורר התנגדות של הערבים, ולפגוע בעקרון השוויוניות.
- השתתפות כוח יהודי במלחמה עשויה לחזק את תביעותיהם הפוליטיות לאחר המלחמה.
- חשש שישתמשו בנסיון הצבאי בנשק נגד הבריטים.
- רצון לרצות את מדינות ערב המחוזרות ע"י הגרמנים.
3. היישוב היהודי בתקופת מלחמת העולם השניה
א. דוגמאות כיצד פעל היישוב בהתאם לאמירה זו
מצד אחד שיתוף פעולה עם הבריטים במאבק נגד הגרמנים. התנדבות לצבא הבריטי, הקמת הפלמ"ח, "תכנית הצפון", הצנחנים, הבריגדה היהודית, שיתוף פעולה כלכלי. כל פעולות הפלמ"ח. דוד רזיאל.
מצד אחר מאבק בבריטים כדי להמשיך במפעל הבית הלאומי. רכישת קרקעות, הקמת יישובים, העפלה. גניבת נשק ממחסני הנשק אמונים.
ב. הסתייגות ממשלת המנדט לגייס את אנשי היישוב היהודי:
- בתחילת המלחמה עדיין לא הורגש מחסור בכוח אדם.
- הקמת כוח צבאי יהודי הייתה עלולה לעורר התנגדות של הערבים, ולפגוע בעקרון השוויוניות.
- השתתפות כוח יהודי במלחמה עשויה לחזק את תביעותיהם הפוליטיות לאחר המלחמה.
- חשש שישתמשו בנסיון הצבאי בנשק נגד הבריטים.
- רצון לרצות את מדינות ערב המחוזרות ע"י הגרמנים.
השאלה הבאה
4. פלישת צבאות ערב במלחמת העצמאות
א. האינטרס של מדינות ערב:
- ירדן
• הגדלת השטח והאוכלוסייה של המדינה.
• מוצא לים התיכון.
• שליטה על ירושלים בשל קדושתה לאסלאם.
סוריה
• הרחבת הגבולות על ידי צירוף הגליל.
• מוצא נוסף לים התיכון.
מצרים
• הרחבת הגבולות (כיבוש הנגב)
• לחסום את המלך עבדאללה משליטה בלעדית על ארץ-ישראל המערבית.
עירק - לחזק את עבר הירדן.
לבנון - סיפוח הגליל יחזק את הרוב המוסלמי נגד העדות הנוצריות והמיעוטים האחרים.
ב. הסברים להצלחת הבלימה:
- רוח הלחימה היהודית.
- תגבור אמצעי לחימה שהגיעו ארצה.
- פריסת היישובים העבריים (התיישבות אסטרטגית) וההגנה המרחבית.
- הכוחות הפולשים היו חסרי ניסיון צבאי.
- כישלון מודיעיני של צבאות ערב.
- חולשת הכוחות הלוחמים בשל פער חברתי בין קצינים לזוטרים.
- פיקוד עליון אחיד של היהודים.
- סכסוך בין הערבים בינם לבין עצמם וחוסר תאום.
4. פלישת צבאות ערב במלחמת העצמאות
א. האינטרס של מדינות ערב:
- ירדן
• הגדלת השטח והאוכלוסייה של המדינה.
• מוצא לים התיכון.
• שליטה על ירושלים בשל קדושתה לאסלאם.
סוריה
• הרחבת הגבולות על ידי צירוף הגליל.
• מוצא נוסף לים התיכון.
מצרים
• הרחבת הגבולות (כיבוש הנגב)
• לחסום את המלך עבדאללה משליטה בלעדית על ארץ-ישראל המערבית.
עירק - לחזק את עבר הירדן.
לבנון - סיפוח הגליל יחזק את הרוב המוסלמי נגד העדות הנוצריות והמיעוטים האחרים.
ב. הסברים להצלחת הבלימה:
- רוח הלחימה היהודית.
- תגבור אמצעי לחימה שהגיעו ארצה.
- פריסת היישובים העבריים (התיישבות אסטרטגית) וההגנה המרחבית.
- הכוחות הפולשים היו חסרי ניסיון צבאי.
- כישלון מודיעיני של צבאות ערב.
- חולשת הכוחות הלוחמים בשל פער חברתי בין קצינים לזוטרים.
- פיקוד עליון אחיד של היהודים.
- סכסוך בין הערבים בינם לבין עצמם וחוסר תאום.
השאלה הבאה
5. האידיאולוגיה הנאצית
א. "תורת הגזע":
תורה הטוענת שבני האדם אינם שווים מיסודם, ועל הגזע "העליון" הארי לשלוט בגזעים "נחותים". לטענתם, סימני הגזע הם תורשתיים ואין אפשרות לשנותם. הגזע היהודי הוא בתחתית הסולם.
כיצד "תורת הגזע" באה לידי ביטוי בתעמולה הנאצית:
- הצגת היהודי כטפיל, כמזיק ביולוגי באה להצדיק, כביכול, את הסכנה לגזע העליון.
- הדגשת תכונות נעלות של הגזע הארי (כגון יופי, חוזק, יצירתיות) והדגשת תכונות שליליות, כביכול של היהודים (כגון כיעור, אכזריות, בוגדנות, הרס תרבות). באה להצדיק את ההיררכיה הגזעית.
ב. רעיונות של האידאולוגיה הנאצית המנוגדים לערכי היהדות:
- על פי המוסר הגרמני צריך לטפח את החזקים, ואילו המוסר היהודי תומך בחלשים.
- האידאולוגיה הנאצית מבטלת את המצפון והאחריות האישית, ומחייבת צייתנות מוחלטת למנהיג, ואילו היהדות דוגלת באחריות של כל פרט למעשיו.
- האידאולוגיה הנאצית רואה במלחמה ערך חשוב המשרת את החזקים ומתנגדת לרעיון המשיחי של שלום עולמי.
- האידאולוגיה של תורת הגזע התירה המתת מפגרים, חולים וכד' מול הצו היהודי של "לא תרצח".
- הרעיון של תורת הגזע נוגד את התפיסה היהודית של ערך האדם ("נברא בצלם").
- חיידק משיחי סוציאליסטי.
5. האידיאולוגיה הנאצית
א. "תורת הגזע":
תורה הטוענת שבני האדם אינם שווים מיסודם, ועל הגזע "העליון" הארי לשלוט בגזעים "נחותים". לטענתם, סימני הגזע הם תורשתיים ואין אפשרות לשנותם. הגזע היהודי הוא בתחתית הסולם.
כיצד "תורת הגזע" באה לידי ביטוי בתעמולה הנאצית:
- הצגת היהודי כטפיל, כמזיק ביולוגי באה להצדיק, כביכול, את הסכנה לגזע העליון.
- הדגשת תכונות נעלות של הגזע הארי (כגון יופי, חוזק, יצירתיות) והדגשת תכונות שליליות, כביכול של היהודים (כגון כיעור, אכזריות, בוגדנות, הרס תרבות). באה להצדיק את ההיררכיה הגזעית.
ב. רעיונות של האידאולוגיה הנאצית המנוגדים לערכי היהדות:
- על פי המוסר הגרמני צריך לטפח את החזקים, ואילו המוסר היהודי תומך בחלשים.
- האידאולוגיה הנאצית מבטלת את המצפון והאחריות האישית, ומחייבת צייתנות מוחלטת למנהיג, ואילו היהדות דוגלת באחריות של כל פרט למעשיו.
- האידאולוגיה הנאצית רואה במלחמה ערך חשוב המשרת את החזקים ומתנגדת לרעיון המשיחי של שלום עולמי.
- האידאולוגיה של תורת הגזע התירה המתת מפגרים, חולים וכד' מול הצו היהודי של "לא תרצח".
- הרעיון של תורת הגזע נוגד את התפיסה היהודית של ערך האדם ("נברא בצלם").
- חיידק משיחי סוציאליסטי.
השאלה הבאה
6. גורל היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה
א. "הפתרון הסופי":
תכנית כוללת של הנאצים לפתרון "בעיית היהודים" - השמדה טוטלית של העם היהודי.
התפקיד של ועידת ואנזה ב"פתרון הסופי":
לתאם בין המשרדים והרשויות המרכזיים ברייך, במטרה לרתום את כולם לביצוע תכנית ההשמדה של יהודי אירופה.
ב. ביטויים של המדיניות האנטי-יהודית במדינות צפון אפריקה, בתקופת מלחמת העולם השנייה:
- ביטול "צו כרמיה" (אלג'יריה).
- רדיפות על רקע גזעי: החרמת רכוש יהודי, ביזה, טלאי צהוב במספר מקומות ולתקופה קצרה בתוניס.
- פעילים פוליטיים מתוניס נשלחו למחנות השמדה.
- הסתה אנטי-יהודית; תעמולה אנטישמית.
- כליאה במחנות מעצר.
- גיוס לעבודות כפייה.
- הטלת קנסות כספיים גדולים על הקהילה היהודית (תוניס).
- הגבלות על מספר היהודים העוסקים במקצועות חופשיים או על מספרם במוסדות חינוך.
6. גורל היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה
א. "הפתרון הסופי":
תכנית כוללת של הנאצים לפתרון "בעיית היהודים" - השמדה טוטלית של העם היהודי.
התפקיד של ועידת ואנזה ב"פתרון הסופי":
לתאם בין המשרדים והרשויות המרכזיים ברייך, במטרה לרתום את כולם לביצוע תכנית ההשמדה של יהודי אירופה.
ב. ביטויים של המדיניות האנטי-יהודית במדינות צפון אפריקה, בתקופת מלחמת העולם השנייה:
- ביטול "צו כרמיה" (אלג'יריה).
- רדיפות על רקע גזעי: החרמת רכוש יהודי, ביזה, טלאי צהוב במספר מקומות ולתקופה קצרה בתוניס.
- פעילים פוליטיים מתוניס נשלחו למחנות השמדה.
- הסתה אנטי-יהודית; תעמולה אנטישמית.
- כליאה במחנות מעצר.
- גיוס לעבודות כפייה.
- הטלת קנסות כספיים גדולים על הקהילה היהודית (תוניס).
- הגבלות על מספר היהודים העוסקים במקצועות חופשיים או על מספרם במוסדות חינוך.
השאלה הבאה
7. הנהגה בגטאות
א. עמדות היודנראטים בנוגע למרד (כולל נימוק העמקה):
- שלילת המרד.
נימוק:
• המרד מנוגד לתפיסה של היודנראט לשמור על קיום הגטו.
• מרד ימיט אסון על כל הגטו.
בעד המרד
נימוק:
• שמירה על הכבוד היהודי.
• סיכוי כלשהו להצלה (במיוחד ככל שחשו כי הקץ קרוב).
ב. דרך ההנהגה:
הרב קרליבך:
- בהיותו הרב האחרון בגרמניה ראה עצמו כמנהיג של קהילות נוספות, נסע, תמך ועוד. הושיט עזרה גם לקהילות ליברליות.
- נשאר בראש קהילתו גם בזמן הגירוש אף על פי שיכול היה להציל את עצמו.
- ענה על שאלות בהלכה שהתעוררו בעקבות המציאות בגרמניה ובמחנה.
- פעל כרב ומורה גם במחנה שאליו גורש, עד הרגע האחרון.
האדמו"ר מפיאסצ'נה:
- מנהיגותו התבטאה בעיקר ברעיונות המובעים בדרשות פרשת השבוע שנשא ובהן עודד את היהודים בגטו ורשה.
- נתן שיעורי תורה בגטו.
7. הנהגה בגטאות
א. עמדות היודנראטים בנוגע למרד (כולל נימוק העמקה):
- שלילת המרד.
נימוק:
• המרד מנוגד לתפיסה של היודנראט לשמור על קיום הגטו.
• מרד ימיט אסון על כל הגטו.
בעד המרד
נימוק:
• שמירה על הכבוד היהודי.
• סיכוי כלשהו להצלה (במיוחד ככל שחשו כי הקץ קרוב).
ב. דרך ההנהגה:
הרב קרליבך:
- בהיותו הרב האחרון בגרמניה ראה עצמו כמנהיג של קהילות נוספות, נסע, תמך ועוד. הושיט עזרה גם לקהילות ליברליות.
- נשאר בראש קהילתו גם בזמן הגירוש אף על פי שיכול היה להציל את עצמו.
- ענה על שאלות בהלכה שהתעוררו בעקבות המציאות בגרמניה ובמחנה.
- פעל כרב ומורה גם במחנה שאליו גורש, עד הרגע האחרון.
האדמו"ר מפיאסצ'נה:
- מנהיגותו התבטאה בעיקר ברעיונות המובעים בדרשות פרשת השבוע שנשא ובהן עודד את היהודים בגטו ורשה.
- נתן שיעורי תורה בגטו.
השאלה הבאה
8. גורמים שהשפיעו על הפעילות הציונית בארצות האסלאם, בין שתי המלחמות:
- השליחים מארץ ישראל וחומרי ההסברה עודדו עלייה.
- הנוער המקומי הראה נכונות לפעולות ציוניות-חלוציות.
- פעילות חינוכית של מורים עבריים שבאו מהארץ (הן ביוזמת המוסדות והן ביוזמה אישית).
- התחזקות הלאומנות בארצות ערב חיזקה את התודעה הציונית.
- התפתחות הסכסוך הערבי-הישראלי בארץ.
- מידת ההתבוללות של הקהילות היהודיות (למשל אלג'יריה), קבעה את זיקתן ופעילותן הציונית.
8. גורמים שהשפיעו על הפעילות הציונית בארצות האסלאם, בין שתי המלחמות:
- השליחים מארץ ישראל וחומרי ההסברה עודדו עלייה.
- הנוער המקומי הראה נכונות לפעולות ציוניות-חלוציות.
- פעילות חינוכית של מורים עבריים שבאו מהארץ (הן ביוזמת המוסדות והן ביוזמה אישית).
- התחזקות הלאומנות בארצות ערב חיזקה את התודעה הציונית.
- התפתחות הסכסוך הערבי-הישראלי בארץ.
- מידת ההתבוללות של הקהילות היהודיות (למשל אלג'יריה), קבעה את זיקתן ופעילותן הציונית.
השאלה הבאה
9. מדינות שהצילו יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה:
דנמרק:
- אי הסכמה של העם הדני לפגוע ביהודים.
- הכיבוש הגרמני השאיר חופש פעולה לשלטון.
- יחס השלטון - המלך ענד את הטלאי הצהוב.
- סמיכות גאוגרפית לארץ ניטרלית אִפשר העברת יהודים בסירות.
בולגריה:
- התנגדות של המלך וחלק מצירי הפרלמנט לתביעות הגרמנים.
- התנגדות ומחאה מצד שכבות בציבור - אנשי רוח וכנסייה, ואנשי מחתרת.
- מצב המלחמה לרעת הגרמנים, לאחר הכישלון בסטלינגרד.
פינלנד:
- אי-היענות לתביעות הגרמנים לגירוש היהודים.
- שמרה על עצמאותה בכל מחיר.
9. מדינות שהצילו יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה:
דנמרק:
- אי הסכמה של העם הדני לפגוע ביהודים.
- הכיבוש הגרמני השאיר חופש פעולה לשלטון.
- יחס השלטון - המלך ענד את הטלאי הצהוב.
- סמיכות גאוגרפית לארץ ניטרלית אִפשר העברת יהודים בסירות.
בולגריה:
- התנגדות של המלך וחלק מצירי הפרלמנט לתביעות הגרמנים.
- התנגדות ומחאה מצד שכבות בציבור - אנשי רוח וכנסייה, ואנשי מחתרת.
- מצב המלחמה לרעת הגרמנים, לאחר הכישלון בסטלינגרד.
פינלנד:
- אי-היענות לתביעות הגרמנים לגירוש היהודים.
- שמרה על עצמאותה בכל מחיר.
השאלה הבאה
10. נימוקים של התומכים בהסכם השילומים:
- קבלת משאבים שיאפשרו לבסס את מעמדה הכלכלי של המדינה הנבנית ולקלוט עשרות אלפי עולים.
- עזרה וסיוע לניצולי השואה.
- "הרצחת וגם ירשת"?
- הכרה בין-לאומית באחריות גרמניה.
- המשא ומתן יבצר את מעמד המדינה כנציגה היחידה של העם היהודי.
נימוקים של השוללים את הסכם השילומים:
- אין מחילה וסליחה, חילול זכר קרבנות השואה.
- קבלת שילומים תקנה לגרמניה לגיטימציה.
- הסכם השילומים עשוי להיות ביטוי לכפרה, שעלולה להשכיח את השואה.
- ההסכם משרת את האינטרסים של ארה"ב נגד הקומוניזם.
10. נימוקים של התומכים בהסכם השילומים:
- קבלת משאבים שיאפשרו לבסס את מעמדה הכלכלי של המדינה הנבנית ולקלוט עשרות אלפי עולים.
- עזרה וסיוע לניצולי השואה.
- "הרצחת וגם ירשת"?
- הכרה בין-לאומית באחריות גרמניה.
- המשא ומתן יבצר את מעמד המדינה כנציגה היחידה של העם היהודי.
נימוקים של השוללים את הסכם השילומים:
- אין מחילה וסליחה, חילול זכר קרבנות השואה.
- קבלת שילומים תקנה לגרמניה לגיטימציה.
- הסכם השילומים עשוי להיות ביטוי לכפרה, שעלולה להשכיח את השואה.
- ההסכם משרת את האינטרסים של ארה"ב נגד הקומוניזם.
השאלה הבאה
11. הגורמים שהביאו לפרוץ למלחמת ששת הימים:
- הקרב על המים - הטיית מקורות הירדן על ידי הסורים.
- החלפת השלטון בישראל: אשכול במקום בן-גוריון. דימויו ההססני חיזק את תחושת הערבים שישראל חלשה.
- ההחרפה ביחסים בין ארצות-הברית (שתמכה בישראל) לברית המועצות (שתמכה בסוריה).
- סילוק האו"ם וסגירת מְצָרֵי טיראן על ידי מצרים.
- ריכוז צבא מצרי בחצי האי סיני.
- רצון מצרים "לסגור חשבון" עם ישראל מאז מלחמת סיני.
- הידוק שיתוף הפעולה הכלל ערבי נגד ישראל: ועידות הפסגה, בריתה גנה בין מצרים לסוריה.
- כדי להגן על אזרחי ישראל מפני פעולות טרור של מחבלים, נערכו פעולות תגמול שחיממו את האזור.
- המתיחות בצפון.
11. הגורמים שהביאו לפרוץ למלחמת ששת הימים:
- הקרב על המים - הטיית מקורות הירדן על ידי הסורים.
- החלפת השלטון בישראל: אשכול במקום בן-גוריון. דימויו ההססני חיזק את תחושת הערבים שישראל חלשה.
- ההחרפה ביחסים בין ארצות-הברית (שתמכה בישראל) לברית המועצות (שתמכה בסוריה).
- סילוק האו"ם וסגירת מְצָרֵי טיראן על ידי מצרים.
- ריכוז צבא מצרי בחצי האי סיני.
- רצון מצרים "לסגור חשבון" עם ישראל מאז מלחמת סיני.
- הידוק שיתוף הפעולה הכלל ערבי נגד ישראל: ועידות הפסגה, בריתה גנה בין מצרים לסוריה.
- כדי להגן על אזרחי ישראל מפני פעולות טרור של מחבלים, נערכו פעולות תגמול שחיממו את האזור.
- המתיחות בצפון.
השאלה הבאה
12. בולשביזם
- הבולשביקים היו חברי סיעת הרוב, אחת משתי הסיעות שנוצרו מהתפלגות מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בשנת 1903.
- האידאולוגיה של הבולשביזם: הקמת "עולם חדש" המבוסס על שוויון מעמדי, חברתי-כלכלי. למעשה, הִשליט משטר ריכוזי אוטוריטרי.
- עם עליית הבולשביקים לשלטון (נובמבר 1917) השליטו מנהיגיהם - לנין, טרוצקי וסטלין - את המשטר הבולשביקי ברוסיה.
- הבולשביקים שינו את שם מפלגתם - המפלגה הקומוניסטית הרוסית.
12. בולשביזם
- הבולשביקים היו חברי סיעת הרוב, אחת משתי הסיעות שנוצרו מהתפלגות מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בשנת 1903.
- האידאולוגיה של הבולשביזם: הקמת "עולם חדש" המבוסס על שוויון מעמדי, חברתי-כלכלי. למעשה, הִשליט משטר ריכוזי אוטוריטרי.
- עם עליית הבולשביקים לשלטון (נובמבר 1917) השליטו מנהיגיהם - לנין, טרוצקי וסטלין - את המשטר הבולשביקי ברוסיה.
- הבולשביקים שינו את שם מפלגתם - המפלגה הקומוניסטית הרוסית.
השאלה הבאה
13. תכניות החומש של סטלין
- תכנית כלכלית לחמש שנים שיזם סטלין לאחר עלייתו לשלטון ב-1928, במקום תכנית הנא"פ.
- המטרות של תכניות החומש: להפוך את ברית-המועצות ממדינה חקלאית למדינה תעשייתית; לבטל את החקלאות הפרטית וליצור חקלאות שיתופית; להעלות את הרמה החינוכית והתרבותית של האוכלוסייה; לחזק את הצבא ולהגביר את האיום על המערב הקפיטליסטי.
- הודות לתכניות החומש הפכה ברית-המועצות מארץ חקלאית נחשלת למעצמה תעשייתית, אולם הפיתוח הושג באמצעי דיכוי וטרור ועלה בחייהם של מאות אלפי בני אדם.
- עד שנות ה-70 התבצעו שבע "תכניות חומש".
13. תכניות החומש של סטלין
- תכנית כלכלית לחמש שנים שיזם סטלין לאחר עלייתו לשלטון ב-1928, במקום תכנית הנא"פ.
- המטרות של תכניות החומש: להפוך את ברית-המועצות ממדינה חקלאית למדינה תעשייתית; לבטל את החקלאות הפרטית וליצור חקלאות שיתופית; להעלות את הרמה החינוכית והתרבותית של האוכלוסייה; לחזק את הצבא ולהגביר את האיום על המערב הקפיטליסטי.
- הודות לתכניות החומש הפכה ברית-המועצות מארץ חקלאית נחשלת למעצמה תעשייתית, אולם הפיתוח הושג באמצעי דיכוי וטרור ועלה בחייהם של מאות אלפי בני אדם.
- עד שנות ה-70 התבצעו שבע "תכניות חומש".
השאלה הבאה
14. "הסכם המיעוטים" (פולין)
בעקבות ועידת השלום בפריז שהתקיימה לאחר מלחמת העולם הראשונה, נחתם עם כל המדינות המנוצחות והחדשות "חוזה מיעוטים", שמטרתו להגן על זכויות המיעוטים במדינות השונות. "מדינות ההסכמה" דרשו מהמדינות המנוצחות והחדשות ערובות לשמירת זכויות יסודיות של המיעוטים כמו החובה להעניק זכויות אזרח שוות, חירות דתית ואוטונומיה תרבותית וחברתית. בתחום החינוך הובטחה למיעוטים הזכות להשתמש בשפתם הלאומית גם במערכת חינוך נפרדת.
הפיקוח על זכויות המיעוטים נמסר לידי "חבר הלאומים".
שליטי פולין שאפו לבטל את "חוזה המיעוטים". לכן הודיעו ל"חבר הלאומים" שפולין אינה מכירה עוד בחוזה זה, ותמשיך לשמור על זכויות המיעוטים לפי חוקיה.
14. "הסכם המיעוטים" (פולין)
בעקבות ועידת השלום בפריז שהתקיימה לאחר מלחמת העולם הראשונה, נחתם עם כל המדינות המנוצחות והחדשות "חוזה מיעוטים", שמטרתו להגן על זכויות המיעוטים במדינות השונות. "מדינות ההסכמה" דרשו מהמדינות המנוצחות והחדשות ערובות לשמירת זכויות יסודיות של המיעוטים כמו החובה להעניק זכויות אזרח שוות, חירות דתית ואוטונומיה תרבותית וחברתית. בתחום החינוך הובטחה למיעוטים הזכות להשתמש בשפתם הלאומית גם במערכת חינוך נפרדת.
הפיקוח על זכויות המיעוטים נמסר לידי "חבר הלאומים".
שליטי פולין שאפו לבטל את "חוזה המיעוטים". לכן הודיעו ל"חבר הלאומים" שפולין אינה מכירה עוד בחוזה זה, ותמשיך לשמור על זכויות המיעוטים לפי חוקיה.
השאלה הבאה
15. פאשיזם
- כינוי למשטר שהיה באיטליה בשנים 1943-1922 בראשות בניטו מוסוליני.
- המשטר הפשיסטי צמח באיטליה על רקע הנחשלות החברתית-הכלכלית והשאיפות הלאומיות שלא באו על סיפוקן לאחר מלחמת העולם הראשונה.
- עקרונות המשטר: המדינה היא ערך עליון, עליה להיות מעורבת בכל תחומי החיים של הפרט, התנגדות לסוציאליזם ולשוויון, הערצת המנהיג, ביטול הפרט, הדגשת העליונות הגזעית והלאומית של העם והמדינה, ניהול מלחמות לשמירה על חוסנו של העם.
15. פאשיזם
- כינוי למשטר שהיה באיטליה בשנים 1943-1922 בראשות בניטו מוסוליני.
- המשטר הפשיסטי צמח באיטליה על רקע הנחשלות החברתית-הכלכלית והשאיפות הלאומיות שלא באו על סיפוקן לאחר מלחמת העולם הראשונה.
- עקרונות המשטר: המדינה היא ערך עליון, עליה להיות מעורבת בכל תחומי החיים של הפרט, התנגדות לסוציאליזם ולשוויון, הערצת המנהיג, ביטול הפרט, הדגשת העליונות הגזעית והלאומית של העם והמדינה, ניהול מלחמות לשמירה על חוסנו של העם.
השאלה הבאה
16. "מסך הברזל"
ביטוי שטבע צ'רצ'יל בנאום מפורסם שנשא ב-1946 כדי לאפיין את הקרע בין שתי המעצמות הגדולות: ברית המועצות הקומוניסטית וארצות הברית.
פירוש הביטוי - ניתוק שכפתה ברית המועצות בין מזרח אירופה ובין יתר העולם, כדי לחסום חדירה של רעיונות מערביים-דמוקרטיים ותרבות מערבית למזרח אירופה.
כדי למנוע את השפעת הקומוניזם על ארצות המערב.
16. "מסך הברזל"
ביטוי שטבע צ'רצ'יל בנאום מפורסם שנשא ב-1946 כדי לאפיין את הקרע בין שתי המעצמות הגדולות: ברית המועצות הקומוניסטית וארצות הברית.
פירוש הביטוי - ניתוק שכפתה ברית המועצות בין מזרח אירופה ובין יתר העולם, כדי לחסום חדירה של רעיונות מערביים-דמוקרטיים ותרבות מערבית למזרח אירופה.
כדי למנוע את השפעת הקומוניזם על ארצות המערב.
השאלה הבאה
17. ברית ורשה (1955)
הברית הצבאית של הגוש המזרחי. תשובת ברית-המועצות לברית נאט"ו, שבה ראתה ברית-המועצות מעשה התגרות מכוון נגדה. בברית היו חברות, מלבד ברית המועצות, גם מדינות מזרח אירופיות נוספות [פולין, בולגריה, הונגריה, צ'כוסלובקיה, רומניה, אלבניה ומזרח גרמניה].
מדינות הברית התחייבו לסייע זו לזו אם אחת מהן תותקף התקפה צבאית.
17. ברית ורשה (1955)
הברית הצבאית של הגוש המזרחי. תשובת ברית-המועצות לברית נאט"ו, שבה ראתה ברית-המועצות מעשה התגרות מכוון נגדה. בברית היו חברות, מלבד ברית המועצות, גם מדינות מזרח אירופיות נוספות [פולין, בולגריה, הונגריה, צ'כוסלובקיה, רומניה, אלבניה ומזרח גרמניה].
מדינות הברית התחייבו לסייע זו לזו אם אחת מהן תותקף התקפה צבאית.
