בחינת בגרות בתולדות עם ישראל לבתי ספר דתייםשאלון מספר 29107, קיץ תשס"ז, 2007 |
ה ש א ל ו ת
פרק ראשון (40 נקודות)
ענה על שתיים משאלות 1-4.
1. יהודי ארצות האיסלאם במחצית הראשונה של המאה ה-20
א. המצב של היהודים בארצות האיסלאם במחצית הראשונה של המאה ה-20 הושפע מאירועים ומתהליכים פוליטיים שהיו בארצות אלה. ציין אירוע או תהליך באחת מארצות האיסלאם, ותאר את השפעתו על מצבם המשפטי ו\או הכלכלי של היהודים.
ב. הבא דוגמה לפעילות ציונית בארצות האיסלאם ביוזמת היישוב בארץ-ישראל, ודוגמא לפעילות ציונית ביוזמה מקומית, במחצית הראשונה של המאה ה-20. בתשובתך ציין את שם המדינה שבה התקיימה הפעילות.
תשובה
2. יחסי ערבים-יהודים-בריטים-בשנות ה-20
א. הבא מ"הספר הלבן" של צ'רצ'יל (1922) סעיף אחד התואם את ההתחייבות של הבריטים ליהודים, וסעיף אחד המבטא התחשבות בערביי ארץ ישראל.
ב. כתוב השפעה אחת של מאורעות תרפ"ט על היישוב היהודי, והשפעה אחת של מאורעות אלה על הערבים בארץ.
תשובה
3. שאלת ארץ-ישראל ושארית הפליטה בשנים 1945-1947
א. הצג את המדיניות של ממשלת בריטניה בשאלת ארץ-ישראל ושארית הפליטה לאחר מלחמת העולם השניה.
ב. בשנים 1945-1947 הייתה ארצות-הברית מעורבת בשאלת ארץ ישראל. הבא סיבה אחת ודוגמה אחת למעורבות זו.
תשובה
4. מלחמת העצמאות מאפריל 1948 עד 14 במאי 1948
א. הצג סיבה צבאית וסיבה מדינית להחלטה של הנהגת היישוב לשנות את שיטת הלחימה באפריל 1948.
ב. תאר שניים מההישגים של היישוב היהודי במלחמה מאפריל 1948 עד הכרזת המדינה.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 5-7.
5. גורל היהודים בשנים 1939-1941
א. עם כיבוש פולין על ידי הגרמנים, הועבר חלק ממנה לברית-המועצות (על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב) וחלק אחר נשאר בשלטון גרמני. הסבר כיצד השפיעה החלוקה של פולין על גורל היהודים בכל אחד מהאיזורים עד 1941.
ב. מהי תכנית לובלין, ומהי תכנית מדגסקר? הסבר במה תכניות אלה מבטאות את מדיניות הגרמנים נגד היהודים בראשית המלחמה.
תשובה
6. תנועות הנוער
א. ציין שלוש פעולות של תנועות הנוער בגטאות בתקופה שלפני "הפתרון הסופי", והסבר כיצד פעולות אלה עזרו ליהודים להתמודד עם החיים בגטו.
ב. הסבר מדוע צמח רעיון המרד דווקא בתנועות הנוער.
תשובה
7. היישוב בארץ לנוכח השואה ושארית הפליטה
א. הצג שלוש פעולות של היישוב היהודי בארץ למען הצלת יהודי אירופה בתקופת השואה.
ב. ניצולי השואה במחנות העקורים התאפיינו בפעילות רבה. הצג שתי פעולות של ניצולי השואה במחנות העקורים, והסבר את המניע לכל פעולה. (אפשר להציג מניע משותף לשתי הפעולות.)
תשובה
בפרק זה עליך לענות על שתי שאלות לפי אחת מהאפשרויות האלה:
ענה על אחת משאלות 8-9 ועל אחת משאלות 10-11.
או
ענה על שתי השאלות 10-11.
8. קרא את הציטוט שלפניך, וענה על השאלה שאחריו.
מצד אחד הוא [הפועל הדתי] מצא רק חיים דתיים הרחוקים מחיי עבודה ויצירה, ומצד שני חיי עבודה ויצירה הרחוקים מחיים יהדותיים. (הקול הקורא של מייסדי תנועת "הפועל המזרחי")
על אילו שתי קבוצות ביישוב מדבר הציטוט, ומה היה הקושי של הפועל הדתי במפגש עם קבוצות אלה?
תשובה
9. תאר את קורות יהודי סלוניקי, מהכיבוש הגרמני עד שילוחם למחנות, וציין קושי שהכביד במיוחד על יהודי סלוניקי במחנות.
תשובה
10. תאר שתי מסגרות קליטה לעולים, שהוקמו בשנים הראשונות להקמת המדינה והסבר בעיה חברתית שנוצרה בעקבות הקליטה במסגרות אלה.
תשובה
11. כתוב שתי תוצאות של המלחמה בחזית ירדן במהלך מלחמת ששת הימים.
תשובה
כתוב בקצרה על ארבעה מהמושגים 12-18 (לכל מושג 5 נקודות).
12. תכנית הנא"פ
תשובה
13. הדיקטטורה של סטלין
תשובה
14. מוסוליני ו"המצעד לרומא"
תשובה
15. "הסכם המיעוטים"
תשובה
16. תכנית מרשל
תשובה
17. השוק האירופי המשותף
תשובה
18. קע"ם
תשובה
1. יהודי ארצות האסלאם במחצית הראשונה של המאה ה-20
א. אירוע או תהליך פוליטי והשפעתו על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי של היהודים:
עירק:
אירן:
סוריה:
מצרים:
תימן:
אלג'יר:
תוניס:
מרוקו:
לוב:
ב. דוגמה לפעילות ציונית בארצות האסלאם ביוזמת היישוב בארץ-ישראל
עירק:
• פעילות מחתרתית משנות ה-30 של שליחים מהארץ שעסקו בחינוך עברי וציוני, בגיוס פעילים מקומיים, בהגנה ובעידוד עלייה לארץ.
אירן:
• פעילות ציונית של שליחי המוסד לעלייה ב' וחיילים מארץ-ישראל להפצת השפה העברית והרעיון הציוני.
סוריה:
• משלחת של טובי המורים העבריים מהארץ מקימה בתי ספר עבריים עם תום מלחמת העולם הראשונה.
• בשנות ה-30 שליחי המוסד לעלייה ב' מסייעים ליהודים לעלות לארץ.
• בתחילת שנות ה-40 עסקה רחל ינאית בן צבי בהעלאת בנות מסוריה לארץ-ישראל.
תימן:
• פעילות של יבנאלי להעלות יהודים לפני מלחמת העולם הראשונה.
• הסוכנות היהודית מקימה משנות ה-40 בתי ספר ומועדון עברי ומושיטה עזרה כלכלית כדי להכין את יהודי תימן לעלייה.
• עלייה יזומה של יהודים מתימן במבצע "מרבד הקסמים".
תוניס:
• הגעת שליחים יהודים מארץ-ישאל בין שתי מלחמות העולם.
לוב:
• פעילות ציונית ענפה של אנשי הבריגדה היהודית בימי מלחמת העולם השנייה.
מרוקו:
• הגעת שליחים מהארץ לאחר מלחמת העולם השנייה ופעילות לביסוס התנועה הציונית.
מצרים:
• ייסוד משרד מטעם ההסתדרות הציונית לעזרת יהודים שרצו לעלות לארץ בשנות ה-20.
• עם התגברות ההסתה לאחר מלחמת העולם השנייה, מתארגנת פעילות מחתרתית של "ההגנה", להגן על היהודים ולפעול להעברת עולים לארץ.
דוגמה לפעילות ציונית בארצות האסלאם ביוזמת מקומית
עירק:
• בתחילת שנות ה-20 מוקמות אגודות ציוניות שמפיצות את השפה העברית וספרותה.
• ניתנות תרומות למוסדות ציוניים.
• בעקבות הפיכת הציונות לתנועה מחתרתית, צעירים יהודים (בעיקר תלמידי תיכון) מנסים לרכוש נשק ולאמן יהודים להשתמש בו.
אירן:
• לאחר הצהרת בלפור נוסדים ארגוני צעירים להפצת העברית ונפתחים סניפים של ההסתדרות הציונית.
• תכנון עלייה לארץ והתיישבות בה.
סוריה:
• פעילות של "מכבי", "המכבי הצעיר" ותנועת "החלוץ" החל משנות ה-20 .
תוניס:
• הקמת אגודות ציוניות שעוסקות בלימוד עברית ובהפצת עיתונות עברית.
• מוקמת פדרציה ציונית שמאחדת את כל האגודות הציוניות ויוצרת קשר עם התנועה הציונית.
• מאמצע שנות ה-40, עם התפתחות התודעה הלאומית התוניסאית, גוברת הפעילות הציונית, המתבטאת בגיוס תרומות והכנות לעלייה לארץ.
לוב:
• הקמת אגודת "חברת ציון" אשר עוסקת בהפצת השפה העברית, התרבות העברית והרעיון הציוני. הקמת אגודות נוער ואגודת "מכבי" שעוסקת בפעילות ספורטיבית ובלימוד עברית.
מרוקו:
• בתחילת המאה ה-20 מוקמים ארגונים ציוניים, המתמקדים בהוראת עברית, בגיוס תרומות ובקיום קשרים עם מוסדות התנועה הציונית.
• עם תום מלחמת העולם השנייה מקימה הפדרציה הציונית בתי ספר ציוניים, אגודות וחוגים, מפיצה פרסומים על הארץ, פותחת מועדונים ומקימה חוות הכשרה לקראת העלייה.
מצרים:
• מוקם ועד מרכזי של האגודות הציוניות לייצוג ציוני מצרים בפני המוסדות הציוניים.
• פעילות ספורטיבית, לימוד עברית ותרומות לקרן הקיימת.
אלגייר:
• פעילות של אגודות "שיבת ציון".
• נפתחים עשרות סניפים ציוניים במלחמת העולם השנייה, מתרחבות אגודות הנוער הציוניות ומתחילות לפעול תנועות נוער מפלגתיות.
1. יהודי ארצות האיסלאם במחצית הראשונה של המאה ה-20
א. המצב של היהודים בארצות האיסלאם במחצית הראשונה של המאה ה-20 הושפע מאירועים ומתהליכים פוליטיים שהיו בארצות אלה. ציין אירוע או תהליך באחת מארצות האיסלאם, ותאר את השפעתו על מצבם המשפטי ו\או הכלכלי של היהודים.
ב. הבא דוגמה לפעילות ציונית בארצות האיסלאם ביוזמת היישוב בארץ-ישראל, ודוגמא לפעילות ציונית ביוזמה מקומית, במחצית הראשונה של המאה ה-20. בתשובתך ציין את שם המדינה שבה התקיימה הפעילות.
תשובה
2. יחסי ערבים-יהודים-בריטים-בשנות ה-20
א. הבא מ"הספר הלבן" של צ'רצ'יל (1922) סעיף אחד התואם את ההתחייבות של הבריטים ליהודים, וסעיף אחד המבטא התחשבות בערביי ארץ ישראל.
ב. כתוב השפעה אחת של מאורעות תרפ"ט על היישוב היהודי, והשפעה אחת של מאורעות אלה על הערבים בארץ.
תשובה
3. שאלת ארץ-ישראל ושארית הפליטה בשנים 1945-1947
א. הצג את המדיניות של ממשלת בריטניה בשאלת ארץ-ישראל ושארית הפליטה לאחר מלחמת העולם השניה.
ב. בשנים 1945-1947 הייתה ארצות-הברית מעורבת בשאלת ארץ ישראל. הבא סיבה אחת ודוגמה אחת למעורבות זו.
תשובה
4. מלחמת העצמאות מאפריל 1948 עד 14 במאי 1948
א. הצג סיבה צבאית וסיבה מדינית להחלטה של הנהגת היישוב לשנות את שיטת הלחימה באפריל 1948.
ב. תאר שניים מההישגים של היישוב היהודי במלחמה מאפריל 1948 עד הכרזת המדינה.
תשובה
פרק שני ( 20 נקודות)
ענה על אחת מהשאלות 5-7.
5. גורל היהודים בשנים 1939-1941
א. עם כיבוש פולין על ידי הגרמנים, הועבר חלק ממנה לברית-המועצות (על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב) וחלק אחר נשאר בשלטון גרמני. הסבר כיצד השפיעה החלוקה של פולין על גורל היהודים בכל אחד מהאיזורים עד 1941.
ב. מהי תכנית לובלין, ומהי תכנית מדגסקר? הסבר במה תכניות אלה מבטאות את מדיניות הגרמנים נגד היהודים בראשית המלחמה.
תשובה
6. תנועות הנוער
א. ציין שלוש פעולות של תנועות הנוער בגטאות בתקופה שלפני "הפתרון הסופי", והסבר כיצד פעולות אלה עזרו ליהודים להתמודד עם החיים בגטו.
ב. הסבר מדוע צמח רעיון המרד דווקא בתנועות הנוער.
תשובה
7. היישוב בארץ לנוכח השואה ושארית הפליטה
א. הצג שלוש פעולות של היישוב היהודי בארץ למען הצלת יהודי אירופה בתקופת השואה.
ב. ניצולי השואה במחנות העקורים התאפיינו בפעילות רבה. הצג שתי פעולות של ניצולי השואה במחנות העקורים, והסבר את המניע לכל פעולה. (אפשר להציג מניע משותף לשתי הפעולות.)
תשובה
פרק שלישי (20 נקודות)
בפרק זה עליך לענות על שתי שאלות לפי אחת מהאפשרויות האלה:
ענה על אחת משאלות 8-9 ועל אחת משאלות 10-11.
או
ענה על שתי השאלות 10-11.
8. קרא את הציטוט שלפניך, וענה על השאלה שאחריו.
מצד אחד הוא [הפועל הדתי] מצא רק חיים דתיים הרחוקים מחיי עבודה ויצירה, ומצד שני חיי עבודה ויצירה הרחוקים מחיים יהדותיים. (הקול הקורא של מייסדי תנועת "הפועל המזרחי")
על אילו שתי קבוצות ביישוב מדבר הציטוט, ומה היה הקושי של הפועל הדתי במפגש עם קבוצות אלה?
תשובה
9. תאר את קורות יהודי סלוניקי, מהכיבוש הגרמני עד שילוחם למחנות, וציין קושי שהכביד במיוחד על יהודי סלוניקי במחנות.
תשובה
10. תאר שתי מסגרות קליטה לעולים, שהוקמו בשנים הראשונות להקמת המדינה והסבר בעיה חברתית שנוצרה בעקבות הקליטה במסגרות אלה.
תשובה
11. כתוב שתי תוצאות של המלחמה בחזית ירדן במהלך מלחמת ששת הימים.
תשובה
פרק רביעי (20 נקודות)
כתוב בקצרה על ארבעה מהמושגים 12-18 (לכל מושג 5 נקודות).
12. תכנית הנא"פ
תשובה
13. הדיקטטורה של סטלין
תשובה
14. מוסוליני ו"המצעד לרומא"
תשובה
15. "הסכם המיעוטים"
תשובה
16. תכנית מרשל
תשובה
17. השוק האירופי המשותף
תשובה
18. קע"ם
תשובה
דגם תשובות לשאלון בתע"י, מס' 029107, קיץ תשס"ז
1. יהודי ארצות האסלאם במחצית הראשונה של המאה ה-20
א. אירוע או תהליך פוליטי והשפעתו על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי של היהודים:
עירק:
| אירוע / תהליך פוליטי: | ההשפעה על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי: |
| • המנדט הבריטי. | • שיפור ניכר במצבם המשפטי והכלכלי של היהודים: שיפור בתנאי המגורים, בניית שכונות פאר יוקרתיות - בעיקר בבגדד. גדל אחוז היהודים העוסקים בסחר חוץ ובמסחר סיטוני. יהודים רבים הועסקו בתפקידים אדמיניסטרטיביים. לא נקבעו כל הגבלות על ההשכלה הממלכתית.
יהודים יוצגו בשני בתי המחוקקים, ואף הגיעו לעמדות מפתח. |
| • עצמאות עירק ב-1932,
• השפעת המופתי הירושלמי שגורש לעירק, • התגברות התעמולה הנאצית. |
• החלה הסתה אנטי-יהודית, פוטרו פקידים בשירות הציבור, הונהגו הגבלות מספריות בבתי הספר ונאסרה הוראת הלשון העברית. הוצאו צווים שהגיבלו את פעילות התנועה הציונית. |
אירן:
| אירוע / תהליך פוליטי: | ההשפעה על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי: |
| • עלייתו לשלטון של השאה ריזא ב-1925.
| • זכויותיהם המשפטיות של היהודים הושוו לאלה של המוסלמים, הם שוחררו ממס הגוגולת ובוטלו ההגבלות בחוק על תעסוקתם, אם כי נמנעו מלהעסיקם במשרות ובתפקידים ממשלתיים וציבוריים. |
| • עלייתו של השאה מוחמד ריזא ב-1941. | • שיפור ניכר במצב הכלכלי של היהודים וביחסים בינם לבין המוסלמים. |
סוריה:
| אירוע / תהליך פוליטי: | ההשפעה על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי: |
| • מעבר סוריה למנדט הצרפתי לאחר מלחמת העולם הראשונה. | • ביטול אפליות, השלטון העניק הגנה. עם זאת חלה ירידה במצבם הכלכלי. |
| • הכרזת עצמאות סורה ב-1945.
• הסכסוך הישראלי-ערבי. |
• הצרת צעדיהם של היהודים בכל תחומי החיים. |
מצרים:
| אירוע / תהליך פוליטי: | ההשפעה על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי: |
| • המשך השלטון הבריטי. | • מעמד כלכלי ומשפטי איתן; השתלבות במעמד הבינוני המתהווה. |
| • עצמאות מצרים (1922) (לבריטניה עדיין נותרה אחיזה מוסימת במצרים). | • מניעת אזרחות מחלק גדול מיהודי מצרים והכפפת היהודים לכלל בתי הדין האזרחיים אם כי המצב הכלכלי נותר איתן. |
| • אירועי נובמבר 1945: התגברות הלאומנות הערבית-המצרית. | • גזרות, מעצר יהודים, שלילת זכויות משפטיות והחרמת רכוש, איסור על עיסוק במקצועות חופשיים |
| • התחזקות הלאומנות בעקבות הקמת מדינת ישראל. | |
תימן:
| אירוע / תהליך פוליטי: | ההשפעה על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי: |
| • עצמאות תימן לאחר מלחמ העולם הראשונה. | • התחדשות גזרות ביזוי וגזרות דתיות: איסור לנהל פולחן בפרהסיא, גזירת היתומים והגבלות כלכליות. |
| • מאורעות תרפ"א. | • החרמת רכושם של העולים לארץ-ישראל. |
| • מאורעות תרפ"ט. | • איסור על יציאה מתימן. |
אלג'יר:
| אירוע / תהליך פוליטי: | ההשפעה על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי: |
| • המשך השלטון הקולוניאלי הצרפתי. | • המשך "פקודות כרמייה" שבה ניתנה אזרחות צרפתית ליהודים, מעמד כלכלי איתן. |
| • תעמולה אנטישמית בשנות ה-30. | • פוגרום ביהודי קונסטנטין: ערעור יחסי יהודים-מוסלמים. |
| • הקמת ממשלת וישי. | • פרסום חוקים גזעניים בצרפת, שהוחלו גם על אלג'יר, ביטול "פקודת כרמייה", איסור על יהודים לעסוק בבנקאות, ביטוח ותיווך כספים. הגבלות משפטיות על מספר היהודים שהורשו לעסוק במקצועות חופשיים, משלוח למחנה ריכוז (של חלק מהיהודים). |
| • כיבוש אלג'יר על ידי צבאות בעלות הברית. | • החזרת החיים למסלולם. |
תוניס:
| אירוע / תהליך פוליטי: | ההשפעה על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי: |
| • המשך השלטון הקולוניאלי הצרפתי. | • מצב משפטי וכלכלי איתן. |
| • תעמולה אנטישמית בשנות ה-30. | • צמצום הקשרים בין יהודים למוסלמים. |
| • הפלישה הגרמנית ב-1942. | • יהודים רבים עצרו ונשלחו למחנות עבודה, הגבלות כלכליות. |
| • הכיבוש הבריטי ב-1943. | • החזרת החיים למסלולם. |
מרוקו:
| אירוע / תהליך פוליטי: | ההשפעה על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי: |
| • השלטון הקולוניאלי הצרפתי. | • מצב משפטי וכלכלי איתן, התחזקות מעמד הביניים ובעלי המקצועות החופשיים, עיור ניכר. |
| • תעמולה אנטישמית בשנות ה-30. | • צמצום הקשרים בין יהודים למוסלמים. |
| • הקמת ממשלת וישי. | • אפליות משפטיות בחוקי וישי, איסור לעסוק בענפים מסוימים וקיפוח בחלוקת מזון בהקצבה. |
| • הכיבוש האמריקני ה-1943. | • החזרת החיים למסלולם. |
לוב:
| אירוע / תהליך פוליטי: | ההשפעה על מצבם המשפטי ו/או הכלכלי: |
| • השלטון הקולוניאלי האיטלקי. | • זכויות אזרחיות שוות ושיפור במצב הכלכלי. |
| • עליית הפשיזם באיטליה ורעיון המדינה הטוטליטרית. | • כפייה על יהודים לפתוח את עסקיהם בשבת וללמוד בבתי הספר בשבת. |
| • ניהול מדיניות פרו-ערבית של האיטלקים משנות ה-30 והשפעת גרמניה הנאצית. | • פרסום צווים מפלים, חוקי אפליה גזעית, גיוס הגברים לעבודות כפייה, שיתוק הכלכלה. |
| • הכיבוש הבריטי ב-1943. | • החזרת החיים למסלולם. |
ב. דוגמה לפעילות ציונית בארצות האסלאם ביוזמת היישוב בארץ-ישראל
עירק:
• פעילות מחתרתית משנות ה-30 של שליחים מהארץ שעסקו בחינוך עברי וציוני, בגיוס פעילים מקומיים, בהגנה ובעידוד עלייה לארץ.
אירן:
• פעילות ציונית של שליחי המוסד לעלייה ב' וחיילים מארץ-ישראל להפצת השפה העברית והרעיון הציוני.
סוריה:
• משלחת של טובי המורים העבריים מהארץ מקימה בתי ספר עבריים עם תום מלחמת העולם הראשונה.
• בשנות ה-30 שליחי המוסד לעלייה ב' מסייעים ליהודים לעלות לארץ.
• בתחילת שנות ה-40 עסקה רחל ינאית בן צבי בהעלאת בנות מסוריה לארץ-ישראל.
תימן:
• פעילות של יבנאלי להעלות יהודים לפני מלחמת העולם הראשונה.
• הסוכנות היהודית מקימה משנות ה-40 בתי ספר ומועדון עברי ומושיטה עזרה כלכלית כדי להכין את יהודי תימן לעלייה.
• עלייה יזומה של יהודים מתימן במבצע "מרבד הקסמים".
תוניס:
• הגעת שליחים יהודים מארץ-ישאל בין שתי מלחמות העולם.
לוב:
• פעילות ציונית ענפה של אנשי הבריגדה היהודית בימי מלחמת העולם השנייה.
מרוקו:
• הגעת שליחים מהארץ לאחר מלחמת העולם השנייה ופעילות לביסוס התנועה הציונית.
מצרים:
• ייסוד משרד מטעם ההסתדרות הציונית לעזרת יהודים שרצו לעלות לארץ בשנות ה-20.
• עם התגברות ההסתה לאחר מלחמת העולם השנייה, מתארגנת פעילות מחתרתית של "ההגנה", להגן על היהודים ולפעול להעברת עולים לארץ.
דוגמה לפעילות ציונית בארצות האסלאם ביוזמת מקומית
עירק:
• בתחילת שנות ה-20 מוקמות אגודות ציוניות שמפיצות את השפה העברית וספרותה.
• ניתנות תרומות למוסדות ציוניים.
• בעקבות הפיכת הציונות לתנועה מחתרתית, צעירים יהודים (בעיקר תלמידי תיכון) מנסים לרכוש נשק ולאמן יהודים להשתמש בו.
אירן:
• לאחר הצהרת בלפור נוסדים ארגוני צעירים להפצת העברית ונפתחים סניפים של ההסתדרות הציונית.
• תכנון עלייה לארץ והתיישבות בה.
סוריה:
• פעילות של "מכבי", "המכבי הצעיר" ותנועת "החלוץ" החל משנות ה-20 .
תוניס:
• הקמת אגודות ציוניות שעוסקות בלימוד עברית ובהפצת עיתונות עברית.
• מוקמת פדרציה ציונית שמאחדת את כל האגודות הציוניות ויוצרת קשר עם התנועה הציונית.
• מאמצע שנות ה-40, עם התפתחות התודעה הלאומית התוניסאית, גוברת הפעילות הציונית, המתבטאת בגיוס תרומות והכנות לעלייה לארץ.
לוב:
• הקמת אגודת "חברת ציון" אשר עוסקת בהפצת השפה העברית, התרבות העברית והרעיון הציוני. הקמת אגודות נוער ואגודת "מכבי" שעוסקת בפעילות ספורטיבית ובלימוד עברית.
מרוקו:
• בתחילת המאה ה-20 מוקמים ארגונים ציוניים, המתמקדים בהוראת עברית, בגיוס תרומות ובקיום קשרים עם מוסדות התנועה הציונית.
• עם תום מלחמת העולם השנייה מקימה הפדרציה הציונית בתי ספר ציוניים, אגודות וחוגים, מפיצה פרסומים על הארץ, פותחת מועדונים ומקימה חוות הכשרה לקראת העלייה.
מצרים:
• מוקם ועד מרכזי של האגודות הציוניות לייצוג ציוני מצרים בפני המוסדות הציוניים.
• פעילות ספורטיבית, לימוד עברית ותרומות לקרן הקיימת.
אלגייר:
• פעילות של אגודות "שיבת ציון".
• נפתחים עשרות סניפים ציוניים במלחמת העולם השנייה, מתרחבות אגודות הנוער הציוניות ומתחילות לפעול תנועות נוער מפלגתיות.
השאלה הבאה
2. יחסי יהודים-ערבים-בריטים בשנות ה-20
א. סעיף מהספר הלבן של צ'רצ'יל (1922), התואם את ההתחייבות של הבריטים ליהודים
• דבקות בהצהרת בלפור מ-1917.
• המשך פיתוח היישוב היהודי בארץ, בעזרת יהודים שיעלו משאר חלקי העולם.
סעיף המבטא התחשבות בערביי ארץ-ישראל
• צמצום משמעותה של הצהרת בלפור: לא כל ארץ-ישראל תהפוך לבית לאומי, אלא בית כזה יוקם בתוך ארץ-ישראל.
• המשך העלייה, אבל רק בהתאם ליכולת הכלכלית של הארץ.
ב. השפעה של מאורעות תרפ"ט על היישוב היהודי
• התחזקו התמיכה והעזרה של יהודי הגולה ביישוב: מוסדות ציוניים וארגונים יהודיים הקימו "קרן עזרה לארץ-ישראל" לשיקום ההריסות ולשיפור הביטחון של היישוב.
• התברר הצורך העז בקיום "ההגנה", ועל כן ארגון "ההגנה" נערך מחדש כארגון ארצי, נייד ובעל כושר תגובה ופעולה. הפיקוד העליון של ההגנה הוכפף למרוּת המוסדות הלאומיים, רכישת נשק רב, הסתרתו וכו'.
השפעה של מאורעות אלה על הערבים בארץ
• המאורעות הפכו את שאלת ארץ-ישראל לשאלה כלל-ערבית וכלל-אסלאמית.
• חאג' אמין אל-חוסייני הפך למנהיגם המוכר של ערביי ארץ-ישראל ולאישיות מוסלמית בין-לאומית.
• התחזקות המרכיב הדתי בלאומיות הערבית.
2. יחסי יהודים-ערבים-בריטים בשנות ה-20
א. סעיף מהספר הלבן של צ'רצ'יל (1922), התואם את ההתחייבות של הבריטים ליהודים
• דבקות בהצהרת בלפור מ-1917.
• המשך פיתוח היישוב היהודי בארץ, בעזרת יהודים שיעלו משאר חלקי העולם.
סעיף המבטא התחשבות בערביי ארץ-ישראל
• צמצום משמעותה של הצהרת בלפור: לא כל ארץ-ישראל תהפוך לבית לאומי, אלא בית כזה יוקם בתוך ארץ-ישראל.
• המשך העלייה, אבל רק בהתאם ליכולת הכלכלית של הארץ.
ב. השפעה של מאורעות תרפ"ט על היישוב היהודי
• התחזקו התמיכה והעזרה של יהודי הגולה ביישוב: מוסדות ציוניים וארגונים יהודיים הקימו "קרן עזרה לארץ-ישראל" לשיקום ההריסות ולשיפור הביטחון של היישוב.
• התברר הצורך העז בקיום "ההגנה", ועל כן ארגון "ההגנה" נערך מחדש כארגון ארצי, נייד ובעל כושר תגובה ופעולה. הפיקוד העליון של ההגנה הוכפף למרוּת המוסדות הלאומיים, רכישת נשק רב, הסתרתו וכו'.
השפעה של מאורעות אלה על הערבים בארץ
• המאורעות הפכו את שאלת ארץ-ישראל לשאלה כלל-ערבית וכלל-אסלאמית.
• חאג' אמין אל-חוסייני הפך למנהיגם המוכר של ערביי ארץ-ישראל ולאישיות מוסלמית בין-לאומית.
• התחזקות המרכיב הדתי בלאומיות הערבית.
השאלה הבאה
3. שאלת ארץ-ישראל ושארית הפלטה בין השנים 1947-1945
א. המדיניות של ממשלת בריטניה בשאלת ארץ-ישראל ושארית הפלטה לאחר מלחמת העולם השנייה
• שאלת הפליטים העקורים אינה קשורה לעניין ארץ-ישראל; לפיכך יש למצוא לפליטי השואה מקום באירופה ומדיניות "הספר הלבן" נותרת על כנה.
ב. סיבה למעורבות של ארצות-הברית בשאלת ארץ-ישראל בשנים 1947-1945
• דעת הקהל ואמצעי התקשורת לחצו על טרומן לפתור את בעיית העקורים, על רקע העובדה שארצות-הברית לא סייעה באופן מהותי בתקופת השואה.
• האינטרס של ארצות-הברית למצוא פתרון לעקורים שהיו במחנות בשליטת צבא ארצות-הברית.
• גורמים בבית הלבן, כמו שר החוץ היהודי מורגנטאו, לחצו על טרומן למצוא פתרון לבעיית העקורים.
• לבריטים היה אינטרס לשתף את ארצות-הברית, שכן לאחר המלחמה נחלשה האימפריה הבריטית, ונאלצה לקבל סיוע כספי גדול מארצות-הברית כדי להשתקם.
דוגמה למעורבות זו
• דו"ח הריסון - הריסון, אשר נשלח למחנות עקורים באירופה על ידי הנשיא טרומן, קבע כי יש להעלות מיד מאה אלף יהודים.
• הוועדה האנגלו-אמריקנית - ועדה משותפת של נציגים בריטים ואמריקנים, שהוקמה כדי למצוא פתרון מדיני לבעיית העקורים. המלצותיה עסקו בביטול "הספר הלבן": נקבע כי יש להעלות מיד מאה אלף יהודים לארץ-ישראל, ויש להסיר את ההגבלות על מכירת קרקעות. כן המליצה הוועדה להקים בארץ משטר נאמנות מטעם האו"ם אשר יחליף את המנדט וימנה את בריטניה כ"נאמנה". עם זאת, נמנעה הוועדה מלהציע פתרון מדיני סופי ותמכה בטענת בווין כי ארץ-ישראל בלבד אינה יכולה לפתור את בעיית הפליטים היהודים.
• תכנית מוריסון-גריידי - גריידי האמריקני ומוריסון הבריטי העלו בקיץ 1946 תכנית ולפיה ארץ-ישראל תחולק לארבעה אזורים: מחוז יהודי, מחוז ערבי ושני מחוזות בשליטה בריטית. ממשלות המחוז היהודי והערבי יעסקו רק בענייני פנים. המחוז היהודי היה אמור לכלול רק 17% משטח הארץ - שטח קטן בהרבה מזה שהוצע על ידי ועדת פיל.
3. שאלת ארץ-ישראל ושארית הפלטה בין השנים 1947-1945
א. המדיניות של ממשלת בריטניה בשאלת ארץ-ישראל ושארית הפלטה לאחר מלחמת העולם השנייה
• שאלת הפליטים העקורים אינה קשורה לעניין ארץ-ישראל; לפיכך יש למצוא לפליטי השואה מקום באירופה ומדיניות "הספר הלבן" נותרת על כנה.
ב. סיבה למעורבות של ארצות-הברית בשאלת ארץ-ישראל בשנים 1947-1945
• דעת הקהל ואמצעי התקשורת לחצו על טרומן לפתור את בעיית העקורים, על רקע העובדה שארצות-הברית לא סייעה באופן מהותי בתקופת השואה.
• האינטרס של ארצות-הברית למצוא פתרון לעקורים שהיו במחנות בשליטת צבא ארצות-הברית.
• גורמים בבית הלבן, כמו שר החוץ היהודי מורגנטאו, לחצו על טרומן למצוא פתרון לבעיית העקורים.
• לבריטים היה אינטרס לשתף את ארצות-הברית, שכן לאחר המלחמה נחלשה האימפריה הבריטית, ונאלצה לקבל סיוע כספי גדול מארצות-הברית כדי להשתקם.
דוגמה למעורבות זו
• דו"ח הריסון - הריסון, אשר נשלח למחנות עקורים באירופה על ידי הנשיא טרומן, קבע כי יש להעלות מיד מאה אלף יהודים.
• הוועדה האנגלו-אמריקנית - ועדה משותפת של נציגים בריטים ואמריקנים, שהוקמה כדי למצוא פתרון מדיני לבעיית העקורים. המלצותיה עסקו בביטול "הספר הלבן": נקבע כי יש להעלות מיד מאה אלף יהודים לארץ-ישראל, ויש להסיר את ההגבלות על מכירת קרקעות. כן המליצה הוועדה להקים בארץ משטר נאמנות מטעם האו"ם אשר יחליף את המנדט וימנה את בריטניה כ"נאמנה". עם זאת, נמנעה הוועדה מלהציע פתרון מדיני סופי ותמכה בטענת בווין כי ארץ-ישראל בלבד אינה יכולה לפתור את בעיית הפליטים היהודים.
• תכנית מוריסון-גריידי - גריידי האמריקני ומוריסון הבריטי העלו בקיץ 1946 תכנית ולפיה ארץ-ישראל תחולק לארבעה אזורים: מחוז יהודי, מחוז ערבי ושני מחוזות בשליטה בריטית. ממשלות המחוז היהודי והערבי יעסקו רק בענייני פנים. המחוז היהודי היה אמור לכלול רק 17% משטח הארץ - שטח קטן בהרבה מזה שהוצע על ידי ועדת פיל.
השאלה הבאה
4. מלחמת העצמאות מאפריל 1948 עד 14 במאי 1948
א. סיבה צבאית להחלטה של הנהגת היישוב לשנות את שיטת הלחימה באפריל 1948
• עד עתה הייתה היוזמה בידי הערבים, והיישוב רק התגונן.
• המצב בערים המעורבות היה בכי רע: צלפים, מכוניות תופת.
• חלק מדרכי התחבורה היו בשליטת הערבים, בפרט הדרך לירושלים. שיטת השיירות נכשלה.
• מקומות יישוב רבים [כמו העיר העתיקה, גוש עציון ועוד] היו מנותקים, וסבלו מהתקפות של "צבא ההצלה" הערבי.
סיבה מדינית להחלטה של הנהגת היישוב לשנות את שיטת הלחימה באפריל 1948
• חשש מביטול החלטת החלוקה של האו"ם, אם יתקבל הרושם שהיישוב אינו יכול להחזיק מעמד.
• חשש מכרסום במדיניות התמיכה של ארצות-הברית בהחלטת החלוקה.
ב. ההישגים של היישוב היהודי במלחמה מאפריל 1948 עד הכרזת המדינה
• הושג רצף טריטוריאלי ממטולה בצפון דרך הגליל התחתון, העמקים, מישור החוף ויישובי הנגב.
• חלקים גדולים של ירושלים היו ברובם בשליטה יהודית.
• כיבוש של הערים המעורבות, למשל טבריה, צפת, יפו, חיפה.
• ההנהגה הערבית המקומית התפוררה.
• שיפור המערד הצבאי: התארגנות הכוחות לחטיבות והגעת משלוחי נשק מחו"ל בכמויות גדולות.
4. מלחמת העצמאות מאפריל 1948 עד 14 במאי 1948
א. סיבה צבאית להחלטה של הנהגת היישוב לשנות את שיטת הלחימה באפריל 1948
• עד עתה הייתה היוזמה בידי הערבים, והיישוב רק התגונן.
• המצב בערים המעורבות היה בכי רע: צלפים, מכוניות תופת.
• חלק מדרכי התחבורה היו בשליטת הערבים, בפרט הדרך לירושלים. שיטת השיירות נכשלה.
• מקומות יישוב רבים [כמו העיר העתיקה, גוש עציון ועוד] היו מנותקים, וסבלו מהתקפות של "צבא ההצלה" הערבי.
סיבה מדינית להחלטה של הנהגת היישוב לשנות את שיטת הלחימה באפריל 1948
• חשש מביטול החלטת החלוקה של האו"ם, אם יתקבל הרושם שהיישוב אינו יכול להחזיק מעמד.
• חשש מכרסום במדיניות התמיכה של ארצות-הברית בהחלטת החלוקה.
ב. ההישגים של היישוב היהודי במלחמה מאפריל 1948 עד הכרזת המדינה
• הושג רצף טריטוריאלי ממטולה בצפון דרך הגליל התחתון, העמקים, מישור החוף ויישובי הנגב.
• חלקים גדולים של ירושלים היו ברובם בשליטה יהודית.
• כיבוש של הערים המעורבות, למשל טבריה, צפת, יפו, חיפה.
• ההנהגה הערבית המקומית התפוררה.
• שיפור המערד הצבאי: התארגנות הכוחות לחטיבות והגעת משלוחי נשק מחו"ל בכמויות גדולות.
השאלה הבאה
5. גורל היהודים בשנים 1941-1939
א. הסבר כיצד השפיעה החלוקה של פולין על גורל היהודים בברית המועצות על גורלם תחת השלטון הגרמני
• היהודים שהיו בחלק שסופח לברית-המועצות ואף יהודים שברחו לשם משטחים שנכבשו על ידי גרמניה, לא סבלו (עד הכיבוש הגרמני ב-1941) מרדיפות על רקע גזעי - בשל היותם יהודים. גורלם היה קשה, אבל זאת מפני שהיו תחת שלטון קומוניסטי טוטליטארי. היהודים שהגיעו לעומק של סיביר הצליחו אף להימלט מהכיבוש הגרמני ב-1941.
השטח שנשאר בידי גרמניה חולק לשניים: חלק אחד סופח לרייך הגרמני, במחשבה לסלק ממנו לגמרי את היהודים (לודזי הייתה יוצאת דופן). בחלק השני - אזור מרכז פולין ("גנרל גוברנאמן") היה ריכוז היהודים הגדול ביותר, ובו הוקמו גטאות ומאוחר יותר - מחנות השמדה.
ב. מהי תכנית לובלין
• הוצעה במסגרת החיפוש אחר "פתרון טריטוריאלי". בתכנית הוצע להקים מובלעת יהודית באזור לובלין, בגבולו המזרחי של ה"גנרל גוברנאמן". באזור זה היו ביצות והוא היה קשה להתיישבות.
• באוקטובר 1939 החל אייכמן להעביר יהודים מוינה לאותו אזור. בחורף 1940-1939 הועברו לשם יהודים נוספים מצ'כיה וממערב פולין. סך הכול הועברו כ-20,000. למגורשים נגרמו ייסורים רבים, שכן לא סופקו להם אמצעי קיום בסיסיים.
• התכנית נתקלה בבעיות מנהליות וסבלה מהיעדר תכנון של ממש, ולכן בוטלה בראשית 1940.
מהי תכנית מדגסקר
• הצעה ולפיה יש לרכז את היהודים באי מדגסקר שממזרח לדרום אפריקה. הייתה כוונה להחזיק שם את היהודים בתנאי הסגר כדי שיוכחדו בהדרגה.
• התכנית הועלתה לאחר הניצחון על צרפת, במחצית השנייה של שנת 1940.
• עד מהרה התברר שמדובר בתכנית הכרוכה בתנועה ימית, בתנאי מלחמה, והיא הוזנחה.
הסבר במה תכניות אלה מבטאות את מדיניות הגרמנים נגד היהודים בראשית המלחמה
• ריכוז ובידוד: הפרדה בין היהודים לבין האוכלוסייה המקומית.
• הרס הבסיס הכלכלי של היהודים.
• יצירת עמימות אצל היהודים בנוגע לעתידם.
• נישול היהודים ממקומם וגירושם ליעד ארעי ובלתי ידוע.
• הגברת השליטה והפיקוח על היהודים.
• טיהור אירופה מיהודים.
• מדיניות זמנית עד שיימצא פתרון כולל.
5. גורל היהודים בשנים 1941-1939
א. הסבר כיצד השפיעה החלוקה של פולין על גורל היהודים בברית המועצות על גורלם תחת השלטון הגרמני
• היהודים שהיו בחלק שסופח לברית-המועצות ואף יהודים שברחו לשם משטחים שנכבשו על ידי גרמניה, לא סבלו (עד הכיבוש הגרמני ב-1941) מרדיפות על רקע גזעי - בשל היותם יהודים. גורלם היה קשה, אבל זאת מפני שהיו תחת שלטון קומוניסטי טוטליטארי. היהודים שהגיעו לעומק של סיביר הצליחו אף להימלט מהכיבוש הגרמני ב-1941.
השטח שנשאר בידי גרמניה חולק לשניים: חלק אחד סופח לרייך הגרמני, במחשבה לסלק ממנו לגמרי את היהודים (לודזי הייתה יוצאת דופן). בחלק השני - אזור מרכז פולין ("גנרל גוברנאמן") היה ריכוז היהודים הגדול ביותר, ובו הוקמו גטאות ומאוחר יותר - מחנות השמדה.
ב. מהי תכנית לובלין
• הוצעה במסגרת החיפוש אחר "פתרון טריטוריאלי". בתכנית הוצע להקים מובלעת יהודית באזור לובלין, בגבולו המזרחי של ה"גנרל גוברנאמן". באזור זה היו ביצות והוא היה קשה להתיישבות.
• באוקטובר 1939 החל אייכמן להעביר יהודים מוינה לאותו אזור. בחורף 1940-1939 הועברו לשם יהודים נוספים מצ'כיה וממערב פולין. סך הכול הועברו כ-20,000. למגורשים נגרמו ייסורים רבים, שכן לא סופקו להם אמצעי קיום בסיסיים.
• התכנית נתקלה בבעיות מנהליות וסבלה מהיעדר תכנון של ממש, ולכן בוטלה בראשית 1940.
מהי תכנית מדגסקר
• הצעה ולפיה יש לרכז את היהודים באי מדגסקר שממזרח לדרום אפריקה. הייתה כוונה להחזיק שם את היהודים בתנאי הסגר כדי שיוכחדו בהדרגה.
• התכנית הועלתה לאחר הניצחון על צרפת, במחצית השנייה של שנת 1940.
• עד מהרה התברר שמדובר בתכנית הכרוכה בתנועה ימית, בתנאי מלחמה, והיא הוזנחה.
הסבר במה תכניות אלה מבטאות את מדיניות הגרמנים נגד היהודים בראשית המלחמה
• ריכוז ובידוד: הפרדה בין היהודים לבין האוכלוסייה המקומית.
• הרס הבסיס הכלכלי של היהודים.
• יצירת עמימות אצל היהודים בנוגע לעתידם.
• נישול היהודים ממקומם וגירושם ליעד ארעי ובלתי ידוע.
• הגברת השליטה והפיקוח על היהודים.
• טיהור אירופה מיהודים.
• מדיניות זמנית עד שיימצא פתרון כולל.
השאלה הבאה
6. תנועות הנוער
א. פעולות של תנועות הנוער בגטאות בתקופה שלפני "הפתרון הסופי"
• פעילות חינוכית-תרבותית: תנועות הנוער קיימו הצגות, פעילויות ספורט, טקסים, ספריות, בתי ספר חשאיים.
• פעילות סוציאלית בתוך הגטו - קירוב נוער עזוב אל תנועות הנוער.
• עיתונות מחתרתית - עסקה הן במצב המלחמתי והן במתרחש בארץ-ישראל. העיתונים שימשו גם בימה לדיון בנושאים ערכיים שונים.
• פעילות ציונית - הסברה ציונית, קורסים בעברית.
• יצירת קשרים בין הגטאות ודיווח על מצב היהודים במקומות השונים באמצעות הקַשריות.
הסבר כיצד פעולות אלה עזרו ליהודים בהתמודדות עם החיים בגטו
• פעולות אלה סיפקו מפלט לצעירים מפני המציאות הקשה בגטו.
• הפעולות סייעו לגיבוש של הנהגה אלטרנטיבית, בעקבות הביקורת שהייתה לעתים כלפי היודנראטים.
• הדיווחים - דרך העיתונות והקַשריות חיזקו את הקשר בין תנועות הנוער לבין שאר הציבור. הדיווחים גם הקלו במקצת את תחושת חוסר האונים והאי-ודאות, שכן היו מקור מידע על המתרחש בחוץ.
• בהמשך סייעו פעולות אלה - לאחר תחילת "הפתרון הסופי" - להתארגנות להתנגדות מזוינת.
ב. הסבר מדוע צמח רעיון המרד דווקא בתנועות הנוער
• חברי תנועת הנוער היו על פי רוב אנשים צעירים, ועקב כך משוחררים מן הנטל הכבד של אחריות למשפחה.
• היו צעירים, ולכן כדרך הצעירים נטו לפתרונות קיצוניים.
• כצעירים, היו פחות מקובעים בדפוסי חשיבה מסורתיים (כך לדוגמה המבוגרים זכרו לטובה את הצבא הגרמני מימי מלחמת העולם הראשונה).
• תפסו את עצמם עוד לפני המלחמה כ"חלוצים ההולכים לפני המחנה", לפיכך היו נכונים יותר להעזה מחשבתית.
6. תנועות הנוער
א. פעולות של תנועות הנוער בגטאות בתקופה שלפני "הפתרון הסופי"
• פעילות חינוכית-תרבותית: תנועות הנוער קיימו הצגות, פעילויות ספורט, טקסים, ספריות, בתי ספר חשאיים.
• פעילות סוציאלית בתוך הגטו - קירוב נוער עזוב אל תנועות הנוער.
• עיתונות מחתרתית - עסקה הן במצב המלחמתי והן במתרחש בארץ-ישראל. העיתונים שימשו גם בימה לדיון בנושאים ערכיים שונים.
• פעילות ציונית - הסברה ציונית, קורסים בעברית.
• יצירת קשרים בין הגטאות ודיווח על מצב היהודים במקומות השונים באמצעות הקַשריות.
הסבר כיצד פעולות אלה עזרו ליהודים בהתמודדות עם החיים בגטו
• פעולות אלה סיפקו מפלט לצעירים מפני המציאות הקשה בגטו.
• הפעולות סייעו לגיבוש של הנהגה אלטרנטיבית, בעקבות הביקורת שהייתה לעתים כלפי היודנראטים.
• הדיווחים - דרך העיתונות והקַשריות חיזקו את הקשר בין תנועות הנוער לבין שאר הציבור. הדיווחים גם הקלו במקצת את תחושת חוסר האונים והאי-ודאות, שכן היו מקור מידע על המתרחש בחוץ.
• בהמשך סייעו פעולות אלה - לאחר תחילת "הפתרון הסופי" - להתארגנות להתנגדות מזוינת.
ב. הסבר מדוע צמח רעיון המרד דווקא בתנועות הנוער
• חברי תנועת הנוער היו על פי רוב אנשים צעירים, ועקב כך משוחררים מן הנטל הכבד של אחריות למשפחה.
• היו צעירים, ולכן כדרך הצעירים נטו לפתרונות קיצוניים.
• כצעירים, היו פחות מקובעים בדפוסי חשיבה מסורתיים (כך לדוגמה המבוגרים זכרו לטובה את הצבא הגרמני מימי מלחמת העולם הראשונה).
• תפסו את עצמם עוד לפני המלחמה כ"חלוצים ההולכים לפני המחנה", לפיכך היו נכונים יותר להעזה מחשבתית.
השאלה הבאה
7. היישוב בארץ לנוכח השואה ושארית הפלטה
א. הצג פעולות של היישוב היהודי בארץ. למעו הצלת יהודי אירופה בתקופת השואה
• הקמת ועד הצלה על ידי הנהגת היישוב, שכלל נציגים מכל הזרמים, ובכללם אגודת ישראל והרוויזיוניסטים.
• יצירת קשר עם קהילות באירופה הכבושה על ידי המשלחת בקושטא.
• מעורבות הסוכנות וראשי היישוב בתכנית "אירופה" ובתכנית "משאיות תמורת דם".
• מעורבות נציגי היישוב בפניות לארצות-הברית ולבריטניה בבקשה להפציץ את אושוויץ.
• העברת יהודים משטחי אירופה למזרח הרחוק, פעילות של זרח ורהפטיג כנציג "המזרחי" ו"ילדי טהרן".
• ארגון עלייה בלתי חוקית דרך הים השחור על ידי המוסד לעלייה ב.
• גיוס כספים ומשלוח חבילות מזון: אורגן על ידי משלחות היישוב בקושטא ובג'נבה.
• התגייסות מתנדבים לצבא הבריטי, הקמת הבריגדה.
• שיגור צנחנים.
ב. הצג פעולות של ניצולי השואה במחנות העקורים, והסבר את המניע לכל פעולה
7. היישוב בארץ לנוכח השואה ושארית הפלטה
א. הצג פעולות של היישוב היהודי בארץ. למעו הצלת יהודי אירופה בתקופת השואה
• הקמת ועד הצלה על ידי הנהגת היישוב, שכלל נציגים מכל הזרמים, ובכללם אגודת ישראל והרוויזיוניסטים.
• יצירת קשר עם קהילות באירופה הכבושה על ידי המשלחת בקושטא.
• מעורבות הסוכנות וראשי היישוב בתכנית "אירופה" ובתכנית "משאיות תמורת דם".
• מעורבות נציגי היישוב בפניות לארצות-הברית ולבריטניה בבקשה להפציץ את אושוויץ.
• העברת יהודים משטחי אירופה למזרח הרחוק, פעילות של זרח ורהפטיג כנציג "המזרחי" ו"ילדי טהרן".
• ארגון עלייה בלתי חוקית דרך הים השחור על ידי המוסד לעלייה ב.
• גיוס כספים ומשלוח חבילות מזון: אורגן על ידי משלחות היישוב בקושטא ובג'נבה.
• התגייסות מתנדבים לצבא הבריטי, הקמת הבריגדה.
• שיגור צנחנים.
ב. הצג פעולות של ניצולי השואה במחנות העקורים, והסבר את המניע לכל פעולה
| פעולה | מניע |
| • כתיבה והפצה של עיתונות
• הקמת בתי כנסת ומוסדות דת • פעילויות תרבותיות ומפלגתיות • קיום מערכת החינוך • קיום קורסים להכשרה מקצועית • ניסיונות לאתר קרובים | • שיקום החיים וניסיון לחזור ל"נורמליות" |
|
• נישואים בהיקף רחב
• רמת ילודה גבוהה |
• המשכיות ושיקום החיים, מציאת מענה לבדידות
• "נקמה מתוקה" |
| • כתיבת זיכרונות | • תיעוד והנצחה |
| • הקמת חוות חקלאיות
• לימוד עברית • התארגנות להעפלה | • הכנה לעלייה לארץ-ישראל, מציאת משמעות דרך השייכות ללאום ולקולקטיב |
השאלה הבאה
8. על אילו שתי קבוצות ביישוב מדבר הציטוט, ומה היה הקושי של הפעול הדתי במפגש עם קבוצות אלה
• היישוב הישן ו/או אנשי "המזרחי": אורח החיים של אנשי היישוב הישו לא התאים לאידאל של הפועל הדתי, שדגל בשילוב תורה ועבודה. אנשי "המזרחי" הדגישו בעיקר את הפרהסיא הדתית ופחות את נושא ההתיישבות. כמו כן השתייכו רבים מהם למעמד הבורגני ולא החלוצי-פועלי.
• החלוצים החילונים:עסקו בהתיישבות ובעבודה, אך היו רחוקים מתורה ומצוות. לפיכך התקשה הפועל הדתי להשתלב במסגרות חלוציות חילוניות, שכן הן לא אפשרו תנאים לקיום דתי.
8. על אילו שתי קבוצות ביישוב מדבר הציטוט, ומה היה הקושי של הפעול הדתי במפגש עם קבוצות אלה
• היישוב הישן ו/או אנשי "המזרחי": אורח החיים של אנשי היישוב הישו לא התאים לאידאל של הפועל הדתי, שדגל בשילוב תורה ועבודה. אנשי "המזרחי" הדגישו בעיקר את הפרהסיא הדתית ופחות את נושא ההתיישבות. כמו כן השתייכו רבים מהם למעמד הבורגני ולא החלוצי-פועלי.
• החלוצים החילונים:עסקו בהתיישבות ובעבודה, אך היו רחוקים מתורה ומצוות. לפיכך התקשה הפועל הדתי להשתלב במסגרות חלוציות חילוניות, שכן הן לא אפשרו תנאים לקיום דתי.
השאלה הבאה
9. קורות יהודי סלוניקי, מהכיבוש הגרמני ועד שילוחם למחנות
עם הכיבוש הגרמני בקיץ 1942, נלקחו רבים מיהודי סלוניקי לעבודות כפייה. עוד בזמן הרישום לעבודה בוצעו בהם מעשי התעללות ("השבת השחורה"). היהודים שהתאספו נשלחו לעבודות בנייה קשות, ובמהלכן מתו רבים מהם. הקהילה נדרשה לשלם דמי כופר גבוהים כדי לפדות את הנותרים. מפברואר 1943 הייתה הקהילה כפופה ליחידת משטרה מיוחדת שנועדה לגרשם למחנות, והיהודים בודדו בגטאות. הוטלו על היהודים גזרות קשות, כהכנה לגירוש, כמו ענידת טלאי צהוב, הנהגת עוצר ודרישה להצהיר על רכושם. במרץ-אפריל 1943 החל הגירוש לאושוויץ.
קושי שהכביד במיוחד על יהודי סלוניקי במחנות
• קשיי הסתגלות לקור העז.
• בעיות תקשורת, כיוון שאיש לא הביו את שפתם והם לא דיברו יידיש.
• הלם נפשי בשל חוסר ידע מוחלט על אודות הצפוי להם.
9. קורות יהודי סלוניקי, מהכיבוש הגרמני ועד שילוחם למחנות
עם הכיבוש הגרמני בקיץ 1942, נלקחו רבים מיהודי סלוניקי לעבודות כפייה. עוד בזמן הרישום לעבודה בוצעו בהם מעשי התעללות ("השבת השחורה"). היהודים שהתאספו נשלחו לעבודות בנייה קשות, ובמהלכן מתו רבים מהם. הקהילה נדרשה לשלם דמי כופר גבוהים כדי לפדות את הנותרים. מפברואר 1943 הייתה הקהילה כפופה ליחידת משטרה מיוחדת שנועדה לגרשם למחנות, והיהודים בודדו בגטאות. הוטלו על היהודים גזרות קשות, כהכנה לגירוש, כמו ענידת טלאי צהוב, הנהגת עוצר ודרישה להצהיר על רכושם. במרץ-אפריל 1943 החל הגירוש לאושוויץ.
קושי שהכביד במיוחד על יהודי סלוניקי במחנות
• קשיי הסתגלות לקור העז.
• בעיות תקשורת, כיוון שאיש לא הביו את שפתם והם לא דיברו יידיש.
• הלם נפשי בשל חוסר ידע מוחלט על אודות הצפוי להם.
השאלה הבאה
10. מסגרות קליטה לעולים, שהוקמו בשנים הראשונות להקמת המדינה
• מחנות עולים - במחנות אלה ישבו בסוף 1949 100,000 עולים בקירוב. התנאים במחנות היו בלתי נסבלים: צפיפות, אולמות שינה לעשרות אנשים ומזון דל, שהוכן במטבחים ציבוריים. על אנשי המחנה נאסר לעבוד בחוץ, והם היו מנותקים מהנעשה מחוץ למחנה. במחנות העולים סיפקה המדינה את צורכי העולים - מזון, בריאות וכו'.
• מעברות - ב-1950 הוקמו מאות מעברות, והעולים שוכנו בהן באוהלים, בצריפונים ובפחונים. המעברות הוקמו כיישובים ארעיים, בסביבה שבה היו אמורים לקום בעתיד שיכוני קבע. אולם הארעיות נמשכה זמן רב מן המצופה. המעברות הוקמו בחיפזון ובלא תכנון, בכל מקום אפשרי. הן לא חוברו לרשת המים, והשירותים היו משותפים לכל תושבי המעברה. הרעיון המנחה היה שהעולים יעבדו ויפרנסו את עצמם, אולם נוצרו קשיי תעסוקה רבים.
• מושבי עובדים - גובשו לקראת מחצית שנות ה-50. מושבים אלה נועדו להבטיח את המשך המסורת של התיישבות חקלאית והמעבר לעבודה יצרנית, וכן לתת מענה לצורכי ביטחון באמצעות התיישבות באזורי הספר.
• עיירות פיתוח - גובשו במהלך שנות ה-50. הכינוי "עיירות פיתוח" ניתן לרשויות מקומיות עירוניות שנועדו למלא אחר הייעוד של פיזור האוכלוסין בכל אזורי המדינה וליצור מקורות תעסוקה והבטחת מגורים לעולים החדשים בעזרת סיוע ותכנון ממשלתי מיוחד .
בעיה חברתית שנוצרה בעקבות הקליטה במסגרות אלה
• פיזור העולים במסגרות קליטה בכל הארץ הביא לניתוק מהדפוסים הקהילתיים שעל פיהם חיו בעבר ושהיוו מסגרת חברתית תומכת ומייצבת.
• הריכוז ההומוגני של העולים יצר אופי בלתי מאוזן מבחינה חברתית, והביא לניתוקם של העולים ממרכזי התרבות של החברה הישראלית.
• הצלחה חלקית בלבד בשילוב העולים בשוק העבודה, בין השאר בגלל היעדר תכנית משקית מפורטת לקביעת מקורות פרנסה.
10. מסגרות קליטה לעולים, שהוקמו בשנים הראשונות להקמת המדינה
• מחנות עולים - במחנות אלה ישבו בסוף 1949 100,000 עולים בקירוב. התנאים במחנות היו בלתי נסבלים: צפיפות, אולמות שינה לעשרות אנשים ומזון דל, שהוכן במטבחים ציבוריים. על אנשי המחנה נאסר לעבוד בחוץ, והם היו מנותקים מהנעשה מחוץ למחנה. במחנות העולים סיפקה המדינה את צורכי העולים - מזון, בריאות וכו'.
• מעברות - ב-1950 הוקמו מאות מעברות, והעולים שוכנו בהן באוהלים, בצריפונים ובפחונים. המעברות הוקמו כיישובים ארעיים, בסביבה שבה היו אמורים לקום בעתיד שיכוני קבע. אולם הארעיות נמשכה זמן רב מן המצופה. המעברות הוקמו בחיפזון ובלא תכנון, בכל מקום אפשרי. הן לא חוברו לרשת המים, והשירותים היו משותפים לכל תושבי המעברה. הרעיון המנחה היה שהעולים יעבדו ויפרנסו את עצמם, אולם נוצרו קשיי תעסוקה רבים.
• מושבי עובדים - גובשו לקראת מחצית שנות ה-50. מושבים אלה נועדו להבטיח את המשך המסורת של התיישבות חקלאית והמעבר לעבודה יצרנית, וכן לתת מענה לצורכי ביטחון באמצעות התיישבות באזורי הספר.
• עיירות פיתוח - גובשו במהלך שנות ה-50. הכינוי "עיירות פיתוח" ניתן לרשויות מקומיות עירוניות שנועדו למלא אחר הייעוד של פיזור האוכלוסין בכל אזורי המדינה וליצור מקורות תעסוקה והבטחת מגורים לעולים החדשים בעזרת סיוע ותכנון ממשלתי מיוחד .
בעיה חברתית שנוצרה בעקבות הקליטה במסגרות אלה
• פיזור העולים במסגרות קליטה בכל הארץ הביא לניתוק מהדפוסים הקהילתיים שעל פיהם חיו בעבר ושהיוו מסגרת חברתית תומכת ומייצבת.
• הריכוז ההומוגני של העולים יצר אופי בלתי מאוזן מבחינה חברתית, והביא לניתוקם של העולים ממרכזי התרבות של החברה הישראלית.
• הצלחה חלקית בלבד בשילוב העולים בשוק העבודה, בין השאר בגלל היעדר תכנית משקית מפורטת לקביעת מקורות פרנסה.
השאלה הבאה
11. תוצאות של המלחמה בחזית ירדן במהלך מלחמת ששת הימים
• שחרור ירושלים.
• הוספה של שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל.
• שחרור הכותל.
• אופוריית ניצחון והתעוררות לאומית בעקבות החזרה לנחלת האבות.
• תחילתו של ויכוח ציבורי בנוגע לעתיד יהודה ושומרון.
• הפיכת ישראל לגורם מדיני חזק שיש להתחשב בו .
11. תוצאות של המלחמה בחזית ירדן במהלך מלחמת ששת הימים
• שחרור ירושלים.
• הוספה של שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל.
• שחרור הכותל.
• אופוריית ניצחון והתעוררות לאומית בעקבות החזרה לנחלת האבות.
• תחילתו של ויכוח ציבורי בנוגע לעתיד יהודה ושומרון.
• הפיכת ישראל לגורם מדיני חזק שיש להתחשב בו .
השאלה הבאה
12. תכנית הנא"פ
• מדיניות כלכלית חדשה שהונהגה ברוסיה על ידי לנין ונמשכה עוד כמה שנים לאחר מותו (1928-1921).
• המדיניות החדשה הייתה נסיגה חלקית וזמנית לשיטה הקפיטליסטית לשם שיקום הכלכלה הרוסית לאחר מלחמת האזרחים.
• במסגרת הנא"פ נעשו הפעולות האלה: המדינה החזיקה בבעלות על הקרקעות והתעשייה הכבדה, אך הרשתה להפעיל עסקים פרטיים קטנים; סחר החוץ הועבר לידי המדינה, אך סחר הפנים נמסר ליזמים פרטיים; האיכרים קיבלו רשות למכור את תוצרתם תמורת מס קבוע למדינה; הוקם "בנק המדינה", שהעניק הטבות לבעלי הון בין-לאומיים שהשקיעו בכלכלה הרוסית.
• התכנית הצליחה ובזכותה שוקמה הכלכלה הרוסית.
12. תכנית הנא"פ
• מדיניות כלכלית חדשה שהונהגה ברוסיה על ידי לנין ונמשכה עוד כמה שנים לאחר מותו (1928-1921).
• המדיניות החדשה הייתה נסיגה חלקית וזמנית לשיטה הקפיטליסטית לשם שיקום הכלכלה הרוסית לאחר מלחמת האזרחים.
• במסגרת הנא"פ נעשו הפעולות האלה: המדינה החזיקה בבעלות על הקרקעות והתעשייה הכבדה, אך הרשתה להפעיל עסקים פרטיים קטנים; סחר החוץ הועבר לידי המדינה, אך סחר הפנים נמסר ליזמים פרטיים; האיכרים קיבלו רשות למכור את תוצרתם תמורת מס קבוע למדינה; הוקם "בנק המדינה", שהעניק הטבות לבעלי הון בין-לאומיים שהשקיעו בכלכלה הרוסית.
• התכנית הצליחה ובזכותה שוקמה הכלכלה הרוסית.
השאלה הבאה
13. הדיקטטורה של סטלין
• מדינאי סובייטי יליד גרוזיה, שאימץ את השם "סטלין" (שפירושו "איש הפלדה").
• לאחר מות לנין (1924) חיסל סטלין את יריביו הפוליטיים (ובראשם טרוצקי) ונעשה שליט יחיד וכל-יכול בברית-המועצות.
• הביטויים העיקריים לדיקטטורה של סטלין: זנח את "המדיניות הכלכלית החדשה" של לנין ופתח בשורה של "תכניות חומש", שנועדו לכפות באכזריות רבה שיתופיות בתעשייה ובחקלאות.
• השליט משטר של טרור ו"טיהורים" במדינה שהופעל נגד כל מי שנחשד בבגידה במפלגה ובמדינה. במסגרת משטרו ערך משפטי ראווה והוצאות להורג בלא משפט, אסר וכלא אנשים במחנות עבודה ובמחנות ריכוז.
• באמצעות פולחן האישיות שהוא עודד, הוא ביקש להציג את עצמו בפני בני עמו כמנהיג יחיד במינו שאינו טועה לעולם. התעמולה הסובייטית הציגה אותו כאלוהים עלי אדמות.
13. הדיקטטורה של סטלין
• מדינאי סובייטי יליד גרוזיה, שאימץ את השם "סטלין" (שפירושו "איש הפלדה").
• לאחר מות לנין (1924) חיסל סטלין את יריביו הפוליטיים (ובראשם טרוצקי) ונעשה שליט יחיד וכל-יכול בברית-המועצות.
• הביטויים העיקריים לדיקטטורה של סטלין: זנח את "המדיניות הכלכלית החדשה" של לנין ופתח בשורה של "תכניות חומש", שנועדו לכפות באכזריות רבה שיתופיות בתעשייה ובחקלאות.
• השליט משטר של טרור ו"טיהורים" במדינה שהופעל נגד כל מי שנחשד בבגידה במפלגה ובמדינה. במסגרת משטרו ערך משפטי ראווה והוצאות להורג בלא משפט, אסר וכלא אנשים במחנות עבודה ובמחנות ריכוז.
• באמצעות פולחן האישיות שהוא עודד, הוא ביקש להציג את עצמו בפני בני עמו כמנהיג יחיד במינו שאינו טועה לעולם. התעמולה הסובייטית הציגה אותו כאלוהים עלי אדמות.
השאלה הבאה
14. מוסוליני ו"המצעד לרומא"
• רודן פשיסטי ושליט איטליה (1943-1922).
• לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים מוסוליני את התנועה הפשיסטית וזכה במושבים רבים בפרלמנט האיטלקי. במצב זה חש מוסוליני שכוחו חזק, ותפס את השלטון מתוך ניצול חולשת הממשלה הקואליציונית ואהדת הצבא ובית המלוכה למפלגתו .
• חברי המפלגה לבשו חולצות שחורות ויצאו ל"מצעד על רומא", כדי להכריח את המלך עמנואל להעביר לידי מוסוליני את השלטון.
• המלך, שאהד את התנועה הפשיסטית וחשש ממלחמת אזרחים, פיטר את הממשלה הקואליציונית והטיל על מוסוליני להרכיב את הממשלה החדשה. כך חוסלה הדמוקרטיה באיטליה ואת מקומה תפס משטר טוטליטרי-פשיסטי בראשות מוסוליני.
14. מוסוליני ו"המצעד לרומא"
• רודן פשיסטי ושליט איטליה (1943-1922).
• לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים מוסוליני את התנועה הפשיסטית וזכה במושבים רבים בפרלמנט האיטלקי. במצב זה חש מוסוליני שכוחו חזק, ותפס את השלטון מתוך ניצול חולשת הממשלה הקואליציונית ואהדת הצבא ובית המלוכה למפלגתו .
• חברי המפלגה לבשו חולצות שחורות ויצאו ל"מצעד על רומא", כדי להכריח את המלך עמנואל להעביר לידי מוסוליני את השלטון.
• המלך, שאהד את התנועה הפשיסטית וחשש ממלחמת אזרחים, פיטר את הממשלה הקואליציונית והטיל על מוסוליני להרכיב את הממשלה החדשה. כך חוסלה הדמוקרטיה באיטליה ואת מקומה תפס משטר טוטליטרי-פשיסטי בראשות מוסוליני.
השאלה הבאה
15. "הסכם המיעוטים" (פולין)
• בעקבות ועידת השלום בפריז, שהתקיימה לאחר מלחמת העולם הראשונה, נחתמו עם כל המדינות המנוצחות והמדינות החדשות "חוזי מיעוטים", להגנה על זכויות המיעוטים הלאומיים במדינות שבהם הם חיים. בחוזים נדרשו המדינות המנוצחות והמדינות החדשות לתת ערובות לשמירת זכויות יסוד של המיעוטים [כמו מתן זכויות אזרח שוות, חופש דת ואוטונומיה תרבותית וחברתית, ובכללם שימוש בשפתם הלאומית במערכת החינוך הנפרדת שלהם].
• הפיקוח על יישום החוזים נמסר לידי "חבר הלאומים".
• "חוזה המיעוטים" התקבל באי-רצון על ידי ממשלת פולין, משום שהוא צמצם את ריבונותה הלאומית כלפי המיעוטים במדינה וסתר את הנחת היסוד שפולין היא המדינה הלאומית של העם הפולני.
• ב-1934 הודיעה פולין ל"חבר הלאומים" שהיא אינה מכירה עוד ב"חוזה המיעוטים" והיא תמשיך לשמור על זכויות המיעוטים לפי חוקיה. בפועל גילתה הממשלה הפולנית יחס משפיל ומפלה כלפי המיעוטים הלאומיים, ובעיקר כלפי היהודים.
15. "הסכם המיעוטים" (פולין)
• בעקבות ועידת השלום בפריז, שהתקיימה לאחר מלחמת העולם הראשונה, נחתמו עם כל המדינות המנוצחות והמדינות החדשות "חוזי מיעוטים", להגנה על זכויות המיעוטים הלאומיים במדינות שבהם הם חיים. בחוזים נדרשו המדינות המנוצחות והמדינות החדשות לתת ערובות לשמירת זכויות יסוד של המיעוטים [כמו מתן זכויות אזרח שוות, חופש דת ואוטונומיה תרבותית וחברתית, ובכללם שימוש בשפתם הלאומית במערכת החינוך הנפרדת שלהם].
• הפיקוח על יישום החוזים נמסר לידי "חבר הלאומים".
• "חוזה המיעוטים" התקבל באי-רצון על ידי ממשלת פולין, משום שהוא צמצם את ריבונותה הלאומית כלפי המיעוטים במדינה וסתר את הנחת היסוד שפולין היא המדינה הלאומית של העם הפולני.
• ב-1934 הודיעה פולין ל"חבר הלאומים" שהיא אינה מכירה עוד ב"חוזה המיעוטים" והיא תמשיך לשמור על זכויות המיעוטים לפי חוקיה. בפועל גילתה הממשלה הפולנית יחס משפיל ומפלה כלפי המיעוטים הלאומיים, ובעיקר כלפי היהודים.
השאלה הבאה
16. תכנית מרשל
• תכנית זו היא הביטוי המעשי לדוקטרינת טרומן ולמדיניות הבלימה של ארצות-הברית. ג'ורג' מרשל, שר החוץ האמריקני בשנות ה-40, הציע את תכניתו, שנועדה לחזק את המשטרים הדמוקרטיים באירופה.
• התכנית הוצעה לשש-עשרה מדינות, ובהן טורקיה ויוון, שברית-המועצות ניסתה לגייס אותן למחנה הקומוניסטי.
• ארצות-הברית העניקה למדינות אלה סיוע כספי רב מאוד כדי לשקמן מבחינה כלכלית, ובכך סייעה לחיזוק הדמוקרטיה.
16. תכנית מרשל
• תכנית זו היא הביטוי המעשי לדוקטרינת טרומן ולמדיניות הבלימה של ארצות-הברית. ג'ורג' מרשל, שר החוץ האמריקני בשנות ה-40, הציע את תכניתו, שנועדה לחזק את המשטרים הדמוקרטיים באירופה.
• התכנית הוצעה לשש-עשרה מדינות, ובהן טורקיה ויוון, שברית-המועצות ניסתה לגייס אותן למחנה הקומוניסטי.
• ארצות-הברית העניקה למדינות אלה סיוע כספי רב מאוד כדי לשקמן מבחינה כלכלית, ובכך סייעה לחיזוק הדמוקרטיה.
השאלה הבאה
17. השוק האירופי המשותף
• ברית כלכלית בין מדינות מערב אירופה שהוקמה ב-1957.
• מטרת הברית לבטל את המכסים בין המדינות החברות, לקבוע מדיניות מכסים משותפת כלפי מדינות שאינן חברות בשוק, להקל תנועת הון וכוח עבודה בין המדינות החברות, לקבוע מדיניות משותפת בענייני חקלאות ותובלה, לפעול לשיפור תנאי העסקה של עובדים ורווחתם ולצרף מדינות חדשות כדי להגביר את כוחה של אירופה בכלכלה העולמית.
• השוק נעשה לאזור הסחר החופשי הגדול בעולם, וכלכלת אירופה שגשגה.
• גם מדינת ישראל חברה שלא מן המניין בשוק ונהנית מהטבות כלכליות בסחר עם מדינות השוק.
17. השוק האירופי המשותף
• ברית כלכלית בין מדינות מערב אירופה שהוקמה ב-1957.
• מטרת הברית לבטל את המכסים בין המדינות החברות, לקבוע מדיניות מכסים משותפת כלפי מדינות שאינן חברות בשוק, להקל תנועת הון וכוח עבודה בין המדינות החברות, לקבוע מדיניות משותפת בענייני חקלאות ותובלה, לפעול לשיפור תנאי העסקה של עובדים ורווחתם ולצרף מדינות חדשות כדי להגביר את כוחה של אירופה בכלכלה העולמית.
• השוק נעשה לאזור הסחר החופשי הגדול בעולם, וכלכלת אירופה שגשגה.
• גם מדינת ישראל חברה שלא מן המניין בשוק ונהנית מהטבות כלכליות בסחר עם מדינות השוק.
