נושאים בתולדות עם ישראל לעולים חדשים

לבתי ספר דתיים יחידה י' , יחידת לימוד אחת
שאלון מספר 29108, קיץ תשס"ד, 2004


נושא 1: תקופת בית שני


1. כתוב שתי פעולות שעשה הורדוס: אחת - כדי לחזק את הקשר עם רומא, ואחת - כדי לחזק את הקשר עם היהודים.
תשובה

2. הסבר תקנה אחת של רבן יוחנן בן זכאי, וכתוב מה היתה המטרה שלו בתיקון תקנה זו.
תשובה

3. הסבר פעולה אחת לאיחוד העם, שנעשתה בתקופת רבן גמליאל.
תשובה

4. הסבר מדוע תמכו חלק מהחכמים במרד בר-כוכבא, ומדוע התנגדו חכמים אחרים למרד.
תשובה


נושא 2: הקהילה היהודית בימי הביניים


5. כיצד הסבירו המוסלמים את קיום היהודים בארצותיהם?
תשובה

6. הבא נימוק אחד בעד הכרעה על פי דעת הרוב בקהילה.
תשובה

7. ציין שני תפקידים של רב הקהילה, וכתוב טענה אחת של המתנגדים לתשלום שכר לרב.
תשובה

8. מהו "עיכוב תפילה", ומהי המטרה של מנהג זה?
תשובה


נושא 3: החסידות



9. מדוע השמחה חשובה, לפי החסידות?
הצג שתי פעולות שעשו החסידים כדי לחזק את השמחה.
תשובה

10. כיצד החסידות מסבירה את רעיון הדבֵקוּת בצדיק?
תשובה

11. הסבר את המושג "בעל שם".
    כיצד פעל הבעל שם-טוב (הבעש"ט) כדי לקרב יהודים לחסידות?
תשובה

12. הבא שתי סיבות להתנגדות לחסידות.
תשובה

13. כתוב שני גורמים לצמיחת הלאומיות באירופה במאה ה-19.
תשובה

14. הצג שני גורמים להגירה של יהודים מארצות מזרח אירופה בשנים 1914-1881.
תשובה

15. הצג שתי בעיות שבגללן לתנועה הציונית היה קשה להתפשט בארצות האסלאם, מראשית התנועה הציונית עד הצהרת בלפור.
תשובה

16. בקונגרס הציוני השיני היה ויכוח בנוגע ל"הצעת אוגנדה".
    כתוב טענה אחת בעד "הצעת אוגנדה", וטענה אחת נגד הצעה זו.
תשובה

17. הצג שני קשיים שהיו לאנשי העלייה השנייה, וכתוב כיצד הם התמודדו עם כל אחד מקשיים אלה.
תשובה

18. הסבר את המטרה של הרב קוק ב"מסע הרבנים" אל המושבות.
תשובה

כתוב בקיצור על ארבעה מהמושגים והשמות 25-19.


19. כולל
תשובה

20. חכם באשי
תשובה

21. משה מונטפיורי
תשובה

22. ארבע עשרה הנקודות של וילסון
תשובה

23. הסכם סייקס-פיקו
תשובה

24. חוזה ורסאי
תשובה

25. "הגדודים העבריים"
תשובה


ת ש ו ב ו ת


1. פעולות שעשה הורדוס לחיזוק הקשר עם רומא:
- בניית ערים הלניסטיות ומקדשים.
- השתתפות בפולחן הקיסר.
- טיפוח סגנון חיים הלינסטי (הצגות, משתאות, מירוצים).
- עידוד היסוד הנוכרי בארץ.

פעולות שעשה הורדוס לחיזוק הקשר עם היהודים:
- מפעלי הבנייה - סיפקו מקומות עבודה.
- הקים יישובים חדשים.
- ניסה לשקם את מעמד האיכרים.
- הפחית את נטל המסים.
- סיפק לעם זרעים בלא תשלום.
- הכריז על נאמנותו לדת היהודית ונמנע מלעבור על דיני תורה בשטחים שבהם היה רוב יהודי.
- בנה את בית המקדש.
- הסכים לנישואי אחותו לגוי רק אם יתגייר.
השאלה הבאה

2.
התקנות רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז)
- תקיעה בשופר בראש השנה שחל בשבת.
- נטילת לולב בכל מקום שבעה ימים.
- איסור אכילת חדש עד סוף היום (ט"ז ניסן).
- קבלת עדות החודש כל היום.
- איסור חילול השבת על ידי עד החודש.
- עליית הכוהנים לדוכן יחפים - בכל מקום.
- גר - במקום קרבן יפריש כסף.

המטרות של רבי יוחנן בן זכאי בהתקנת התקנות:
- יצירת זכר למקדש.
- להסתגל לחיים בלא מקדש ובלא קורבנות.
- ההכרח לבטל מצבים משונים שנוצרו.
- סייגים הבאים למנוע חטאים הקשורים לעבודת המקדש - לכשייבנה.
השאלה הבאה

3. פעולות שנעשו בתקופת רבן גמליאל לאיחוד העם:
- חתימת כתבי הקודש.
- איחוד הפסיקה.
- קביעת לוח שנה.
- הרחקת הנוצרים.
- תיקון "ברכת המינים".
- חתימת נוסח התפילה והמועדים.
- מתן צביון אחיד לחגים.
- מיסוד הגרוּת.
- פיקוח של הסנהדרין על מרכזי יהודים בארץ ובתפוצות.
השאלה הבאה

4. הסיבות של חכמים שתמכו במרד בר כוכבא:
- חייבו פעולה שתקדם את הגאולה.
- ראו בבר כוכבא תכונות המתאימות למלך המשיח.

הסיבות של חכמים שהתנגדו למרד:
חכמים שראו בגאולה חזון של אחרית הימים המתרחש בקץ העתים [וקיימת שבועה שאין לדחוק את הקץ] - התנגדו למרד.
השאלה הבאה

5.
ההסבר של המוסלמים לקיום היהודים בארצותיהם:
הקוראן קבע שאין מקום ללא מאמין בקהילת המאמינים, "עם הספר", זכו בעבר לדְבַר האל, לכן יש להם זכות לחיות בביטחון ויש להגן על רכושם ועל חייהם. [בכל זאת, יש להכניעם ולהשפילם].
השאלה הבאה

6. נימוקים בעד הכרעת הרוב בקהילה:
- לרוב הקהילה יש מעמד של סנהדרין.
- "אחרי רבים להטות".
- כך היה נהוג.
השאלה הבאה

7. תפקידים של הרב:
- ללמד תורה ברבים.
- לפסוק הלכות.
- לדאוג שיבצעו את תקנות בית הדין המקומי.
- לשמש בורר ודיין.

טענה של המתנגדים לתשלום שכר לרב הקהילה:
- אסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה.
- "כל תורה שאין עִמה מלאכה - סופה בטֵלה וגוררת עוון", ועוד דברי חז"ל.
השאלה הבאה

8. מוסדות הקהילה
"עיכוב תפילה":
אדם פרטי המעכב את המשך התפילה כדי שיטפלו בתלונתו כלפי חבר אחר בקהילה.
מטרת מנהג זה:
- לאלץ את הסרבן לבוא להישפט בפני בית הדין.
- צמצום מעשי העוול והפגיעה.
- קיום החובה הדתית של "קהילה קדושה" להיענות לצעקת הפרט. (התפילה אינה נשמעת אם יש חשש לעוולה כלפי הזולת).
השאלה הבאה

9. מדוע חשובה השמחה:
- השמחה עוזרת להגיע לדבקות [העצבות מסירה מהאדם את הרצון והאנרגיות הדרושות להתמסרות לאלוקים או לזולת].
- השמחה נובעת מהחוויה הדתית, שמתגברת על הפער בין העולם הארצי לאלוקי.

פעולות שעשו החסידים כדי לעורר את השמחה:
- התוועדויות וסעודות בצוותא ("טיש").
- שירה.
- שתיית יין.
- ריקודים.
השאלה הבאה

10. ההסבר של החסידות את רעיון הדבקות בצדיק:
אדם אינו יכול להגיע לבדו למדרגה של דבקות בה', וכדי להגיע לכך, עליו לדבוק בצדיק. הצדיק יוזם את ה"ירידה" אל החסיד הפשוט ומתקשר למחשבתו, ואז הוא מעלה אותו ממחשבות החולין לדרגה גבוהה יותר.
השאלה הבאה

11.
המושג "בעל שם":
אדם שעוסק בריפוי מאגי (למשל: ריפוי עקרות, מחלות רוח ושיגעון, גירוש שדים ומזיקים וכתיבת קמֵעות).

פועלו של הבעל שם טוב כדי לקרב יהודים לחסידות:
- קשר ישיר עם האדם הפשוט.
- הפיץ את השקפתו על הדרך הנכונה לעבוד את ה' בקרב חבורות של חסידים.
- פתר מצוקות רוחניות ויום-יומיות של הקהילה.
השאלה הבאה

12. סיבות למלחמה של "המתנגדים" בתנועת החסידות:
- החסידים נתפסו כמי שמבזים תלמידי חכמים.
- הניסיון המר של השבתאות.
- תלמוד תורה חשוב פחות בעיני החסידים.
- נוסח תפילתם של החסידים שונה משל קהילות ישראל - התנהגותם בתפילה נחשבת "מוזרה".
- היוו איום על הקהילה.
- ביקורת על צורת השחיטה.
- ביקורת על הרעיון של הצדיק כמתווך.
- ויכוח תאולוגי.
השאלה הבאה

13. גורמים שהשפיעו על צמיחת הלאומיות באירופה:
- נצחונותיה של צרפת המהפכנית במלחמותיה עם אירופה המלוכנית.
- הכיבוש הצרפתי של חלקים גדולים באירופה, ניצול העמים הכבושים.
- כיבושי נפוליון.
השאלה הבאה

14. גורמים להגירת יהודים מארצות מזרח אירופה בשנים 1914-1881:
- פרעות נגד היהודים.
- מצב כלכלי קשה, בעקבות גזרות כלכליות של ממשלת רוסיה.
- אידיאולוגיות פוליטיות חדשות (ציונות, סוציאליזם) - דחיפה למימוש הרעיונות מחוץ לרוסיה.
- מתן היתר יציאה על ידי שלטונות רוסיה.
- שכלול אמצעי התחבורה.
- שעריה הפתוחים של ארצות הברית.
- כוח המשיכה של ארצות הברית כמדינה חופשית.
השאלה הבאה

15. בעיות שהקשו את התפשטות התנועה הציונית בארצות האסלאם, עד הצהרת בלפור:
- בעיית תקשורת בשל שפה (המוסדות הציוניים התכתבו בגרמנית או בצרפתית.
- תפיסה שונה בדבר מהותה של הציונות: באירופה - תפיסה לאומית (גישה מדינית) והתארגנות בשקילת שקלים, ובמזרח - תפיסה דתית-משיחית, שביטויה עלייה לארץ ישראל (גישה מעשית). יצר קשיי התארגנות וקיום פעילות רצופה.
- דפוסי התארגנות שונים של החברה המזרחית לעומת אלו של מוסדות הציונות (פטריאכליות מול הליך דמוקרטי).
- פולמוס אוגנדה ופטירת הרצל גרמו למשבר בתנועה הציונית.
השאלה הבאה

16. טענות בעד "הצעת אוגנדה":
- ההצעה תביא הקלה מיידית למצוקת ההמונים היהודים.
- זהו פתרון זמני, בדרך להקמת הבית הלאומי.
- הזרמים שהתנכרו לחלוטין לארץ ישראל והיו מוכנים להמיר את ציון בכל טריטוריה.

טענות של המתנגדים ל"הצעת אוגנדה":
- בגידה ברעיון הציוני.
- אם כבר תהיה האחזות באפריקה, באיזה טענה יוכלו לבקש מהממשלות על דבר ארץ ישראל.
השאלה הבאה

17. קשיים שהיו לאנשי העלייה השנייה וההתמודדות אתם:
- הקושי: הסתגלות של צעירים שרובם באו מחוגים זעיר-בורגנים לחייו של פועל חקלאי.
  ההתמודדות: ......
- הקושי: עויינות של האיכרים וחוסר רצון להעסיק את הפועלים היהודים.
  ההתמודדות: .....
- הקושי: בדידות.
  ההתמודדות: יצירת מפלגות: "הפועל הצעיר", "פועלי ציון".
- הקושי: "מלחמת השפות".
  ההתמודדות: ......
השאלה הבאה

18.
המטרה של הרב קוק ב"מסע הרבנים" אל המושבות:
- קירוב לבבות בין היישוב הישן ליישוב החדש.
- ניסיון להשפיע על המושבות להתחזק בשמירת המצוות שהוזנחו: חינוך הילדים, שמירת שבת, טהרת משפחה ומצוות התלויות בארץ.
השאלה הבאה

19. כולל - צורת ארגון של האשכנזים בארץ, על פי ארצות מוצאם. כולל הו"ד (הולנד דייטשלנד) כולל ורשה, כולל וילנא, כולל והלין, כולל חב"ד וכו'. לכל כולל היו מוסדות משלו: "חדר" לילדים, בתי כנסת וישיבות.
בשנת תרכ"ו (1866) יסד ר' שמואל סלנט, רבה של ירושלים, את "ועד כל הכוללים" שנועד לפקח על דרכי העדה ולייצג אותה כלפי חוץ.
השאלה הבאה

20. חכם באשי - הרב הראשי של כלל היהודים באימפריה העותמאנית. ב-1841 נתמנה "חכם באשי" נפרד ליהודי ארץ ישראל. משרה זו היתה בעצם רבנות ראשית שייצגה את העדה היהודית בארץ לפני השלטונות.
משרה זו התקיימה עד מלחמת העולם הראשונה. רבנים במשרה זו בארץ ישראל היו הרב גאגין, הרב פניזיל וה"ישא ברכה".
השאלה הבאה

21. משה מונטיפיורי - תקמ"ד-תרמ"ה (1885-1784). יהודי ספרדי אנגלי בעל תואר אבירות. ביקר שבע פעמים בארץ ישראל במהלך המאה ה-19. שאף להיטיב את מצב היישוב בארץ ואת אמצעי הקיום שלו. במימונו נערך המפקד הראשון בארץ (1839) ונרכש מכבש לדפוס (1841). הוא הקים בית אריגה ראשון (1854), השיג רישיון לבניין את בית כנסת ה"חורבה" (1855). פתח בית ספר לנערות וביוזמתו נבנתה שכונת "משכנות שאננים". השכונה הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה (1860) ולידה טחנת קמח כמקור פרנסה. כן עשה רבות למען זכויות היהודים באנגליה וברוסיה. בסיכומו של דבר פעל למען כלל ישראל ויושבי ארץ ישראל.
השאלה הבאה

22.
14 הנקודות של וילסון
וילסון נשיא ארצות-הברית נאם בינואר 1918 נאום, שבו רצה לשכנע את בני ארצו ואת הרוסים שהמלחמה צודקת ויש להמשיך בה עד הניצחון והשלום הנכסף.
בנאומו 14 נקודות, על פיהם שאף לבסס את השלום לאחר המלחמה.
בין הנקודות: בעד הסכמים גלויים בין מדינות, נגד הסכמים סודיים.
חופש שייט בימים מחוץ למים טריטוריאליים של מדינות.
תיקון גבולות על פי עיקרון של עצמאות למדינות לאומיות. הקמת פולין.
סילוק מחיצות כלכליות, מתן הזדמנויות כלכליות שוות לכל המדינות.
הגבלת החימוש של המדינות שוחרות השלום לצרכי שמירה והגנה בלבד.
השאלה הבאה

23. הסכם סייקס-פיקו
נערך כהסכם סודי בין אנגליה לצרפת ב-1916 לאחר הצטרפות טורקיה למלחמה לצד מדינות ההסכמה.
ההסכם דן בחלוקת שטחי האימפריה העותמאנית לאחר הניצחון. סוריה ולבנון יימסרו לצרפתים, בריטניה תקבל את עבר הירדן המזרחי, את הנגב ואת האזור שבין חיפה ועכו. חצי האי ערב יזכה בעצמאות מלאה תחת שלטון השריף חוסיין. ארץ-ישראל המערבית, להוציא הנגב, תהיה כפופה לנאמנות בין-לאומית.
הסכם זה עמד בסתירה להסכמים אחרים שנעשו באותו זמן והיה אחד הגורמים לתסבוכת שנוצרה באזור.
השאלה הבאה

24. חוזה ורסאי
נחתם בסוף אפריל 1919. סיים את מלחמת העולם הראשונה.
אשמת המלחמה הוטלה על גרמניה, והיא חויבה בתשלום פיצויים עצומים על הנזקים שנגרמו במלחמה.
על גרמניה הוטלו הגבלות צבאיות: צבא עד מאה אלף חיילים בלבד, אסור לייצר טנקים ורכב משוריין, הצי יוגבל וללא צוללות, ללא כוחות אוויר.
הגבלות טריטוריאליות, החזרת כל השטחים שנכבשו, עצמאות לאוסטריה, לצ'כוסלובקיה ולפולין, ויתור על כל המושבות שמעבר לים.
חבל הסאר יועבר לידי צרפת ל-15 שנה כפיצוי על הרס מכרות הפחם בצפון צרפת ואז יוחלט במשאל עם למי יעבור החבל.
השאלה הבאה

25. "הגדודים העבריים"
התארגנות יהודית בגדודים נפרדים בעת מלחמת העולם הראשונה תחת פיקוד בריטי.
הגורם להתארגנות זו היה רצון הציונים להופיע כגורם אקטיבי הנלחם נגד טורקיה תחת פיקוד בריטי למען שחרור ארץ-ישראל. כך ירכשו ניסיון צבאי ויוכלו להשתמש בתרומתם כקלף בעת הסדר השלום בסוף המלחמה.
הוגי הרעיון היו יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי.
קמו ארבעה גדודים: ב-1915 גדוד נהגי הפרדות, גדוד תובלה שהביא אספקה לגליפולי.
ב-1917 קם גדוד 38 של קלעי המלך, גויס בלונדון ולחם בחזיתות שונות בארץ-ישראל.
ב-1918 גויס בארצות-הברית גדוד 39 של קלעי המלך בהסכם בין הציונים, הבריטים וארצות-הברית, חלקם לחמו בחזית המצרית. גדוד 40 של קלעי המלך גויס ממתנדבים מארץ-ישראל. פועלים, חברי השומר וגימנזיסטים. עליהם הוטלו תפקידי אבטחה ושמירה.






            תוכן מבחנים בהסטוריה