נושאים בתולדות עם ישראל לעולים חדשים בבתי ספר דתייםיחידה י', יחידת לימוד אחת, שאלון מספר 29108, קיץ תשס"ז, 2007 |
ה ש א ל ו ת
פרק ראשון
נושא I: תקופת בית שני
1. בשנת 6 לספירה הופכת יהודה לפרובינקיה רומית.
הסבר מהי פרובינקיה, וציין שניים מתפקידי הנציב הרומי ביהודה.
תשובה
2. הצג שתי מטרות שהקנאים רצו להשיג באמצעות המרד.
תשובה
3. הצג שתי סיבות לנפילת הגליל בשנת 67 במרד הגדול.
תשובה
4. הבא סיבה אחת למרד בר-כוכבא, ותוצאה אחת של המרד.
תשובה
נושא II: הקהילה היהודית בימי הביניים
5. מה היו מקורות הסמכות של מנהיגי הקהילה בחברה היהודית בימי הביניים.
תשובה
6. הצג שתי דעות של חכמים בעניין רוב ומיעוט בקבלת החלטות בקהילה.
תשובה
7. כתוב שתי פעולות של הקהילה בתחום הסיוע והעזרה, והסבר מדוע היה חשוב לקהילה לעזור באחת הפעולות שציינת.
תשובה
8. הסבר מדוע נחשב החרם לעונש קשה במיוחד בקהילה היהודית בימי הביניים.
תשובה
נושא III: החסידות
9. הסבר מדוע הפכה השבתאות לתנועה המונית.
תשובה
10. הסבר את הרעיון "מלוא כל הארץ כבודו" בחסידות.
תשובה
11. הצדיק בחסידות משמש צינור המקשר בין הקב"ה לחסידים.
הסבר רעיון זה.
תשובה
12. הצג שתי טענות שהעלו המתנגדים לתנועת החסידות.
תשובה
פרק שני (48 נקודות)
13. ציין אירוע אנטישמי אחד ברוסיה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, וכתוב מה היה היחס של השלטון לאירוע זה.
תשובה
14. הצג קושי אחד שהיה למהגרים היהודים בארצות הברית, וכתוב כיצד הם התמודדו עם קושי זה.
תשובה
15. הסבר את החידוש ברעיון הלאומי של הרבנים קלישר ואלקלעי.
תשובה
16. כיצד הסביר פינסקר את תופעת האנטישמיות, ומהו הפתרון שהציע?
תשובה
17. מה היה הרקע להקמת תנועת "המזרחי"?
תשובה
18. ציין קושי אחד שהיה לאנשי העלייה הראשונה, וכתוב כיצד ניסו לפתור את הקושי שציינת.
תשובה
פרק שלישי (20 נקודות)
19. חכם באשי
תשובה
20. החלוקה
תשובה
21. פתח תקווה
תשובה
22. מרוץ החימוש
תשובה
23. חוזה ורסאי
תשובה
24. ניל"י
תשובה
25. הצהרת בלפור
תשובה
דוגמאות לתשובות (לא מחייבות)
1. הסבר מהי פרובינקיה
פרובינקיה היא אזור כיבוש של הרומאים מחוץ לחצי האי האפניני (איטליה), שהיה כפוף ישירות לרומא ובראשה הועמד נציב מטעמה. (לתושבי הפרובינקיה נקבע מעמד של אויבים, תושבים אלה היו משוללי זכויות, מלבד אלה שנתנו להם הרומאים).
תפקידי הנציב הרומי ביהודה:
- שמירה על הסדר והביטחון בפרוביניקה.
- מפקד עליון של הצבא בפרובינקיה.
- סמכויות שיפוט מלאות.
- אחראי על ניהול גביית המסים.
- הסנהדרין לא יכלה להטיל גזר דין מוות בלי אישור הנציב.
- שמירה על בגדי הכהן הגדול.
השאלה הבאה
2. הצג מטרות שהקנאים רצו להשיג באמצעות המרד:
מטרות לאומיות
- חירות מדינית: שחרור ארץ ישראל והמקדש משלטון הרומאים.
- קירוב הגאולה: רבים מהקנאים היו חדורים באמונה משיחית, ולפיה הקץ של רומא הולך ובא, וכי הגיעה שעת הגאולה.
מטרות חברותיות
- מהפכה חברתית: ביטול הפער בין עשירים לעניים.
- חברה שוויונית.
- שינוי הסדר האוליגרכי במקדש, שבו היו למשפחות הכהנים הגדולים זכויות מיוחדות.
2. הצג מטרות שהקנאים רצו להשיג באמצעות המרד:
מטרות לאומיות
- חירות מדינית: שחרור ארץ ישראל והמקדש משלטון הרומאים.
- קירוב הגאולה: רבים מהקנאים היו חדורים באמונה משיחית, ולפיה הקץ של רומא הולך ובא, וכי הגיעה שעת הגאולה.
מטרות חברותיות
- מהפכה חברתית: ביטול הפער בין עשירים לעניים.
- חברה שוויונית.
- שינוי הסדר האוליגרכי במקדש, שבו היו למשפחות הכהנים הגדולים זכויות מיוחדות.
השאלה הבאה
3. המרד הגדול
סיבות לנפילת הגליל בשנת 67 במרד הגדול:
- מחדלים בהגנה של יוסף בן מתתיהו ו"צינון" רוח המרד על ידיו.
- מלחמה של מיעוט מול מפקד מנוסה (אספסיאנוס).
- הפגנת הכוח של אספסיאנוס הטילה אימה.
- לא היה ליהודים סיכוי לנצח בקרבות בשטח פתוח.
- מורל נמוך לאחר שהעיר ציפורי הסגירה את עצמה לרומאים.
- לאחר כיבוש יודפת, רבים מתושבי הגליל נטו להיכנע: כניעת הערים טבריה וגוש חלב.
- חלק מהמורדים נסוגו לירושלים ונערכו בה לקרב המכריע, כדוגמת יוחנן מגוש חלב.
- התייחסות צוננת של ממשלת המרד.
- מינוי מפקדים לא מתאימים.
- רצון למקומות גבוהים.
3. המרד הגדול
סיבות לנפילת הגליל בשנת 67 במרד הגדול:
- מחדלים בהגנה של יוסף בן מתתיהו ו"צינון" רוח המרד על ידיו.
- מלחמה של מיעוט מול מפקד מנוסה (אספסיאנוס).
- הפגנת הכוח של אספסיאנוס הטילה אימה.
- לא היה ליהודים סיכוי לנצח בקרבות בשטח פתוח.
- מורל נמוך לאחר שהעיר ציפורי הסגירה את עצמה לרומאים.
- לאחר כיבוש יודפת, רבים מתושבי הגליל נטו להיכנע: כניעת הערים טבריה וגוש חלב.
- חלק מהמורדים נסוגו לירושלים ונערכו בה לקרב המכריע, כדוגמת יוחנן מגוש חלב.
- התייחסות צוננת של ממשלת המרד.
- מינוי מפקדים לא מתאימים.
- רצון למקומות גבוהים.
השאלה הבאה
4. סיבות למרד בר-כוכבא -
ציפייה משיחית לגאולת ישראל. -
התכנית של הדריאנוס להפוך את ירושלים למרכז אלילי. -
על פי חלק מהחוקרים, האיסור שהוטל על ברית מילה. -
השפעת מרד יהודי התפוצות.
תוצאות המרד -
חורבן היישוב ביהודה. -
העברת מרכז היישוב מיהודה אל הגליל. -
צמצום מספר היהודים בארץ. -
שינוי שמה של יהודה לסוריה-פלסטינה כדי למחוק את אופייה היהודי. -
הפיכת ירושלים לעיר אלילית (איליה קפיטולינה) והקמת מקדש לעבודה זרה. -
הפסקת תנועת התגיירות. -
גזרות דת. -
איסור על יהודים להתיישב בירושלים.
4. סיבות למרד בר-כוכבא -
ציפייה משיחית לגאולת ישראל. -
התכנית של הדריאנוס להפוך את ירושלים למרכז אלילי. -
על פי חלק מהחוקרים, האיסור שהוטל על ברית מילה. -
השפעת מרד יהודי התפוצות.
תוצאות המרד -
חורבן היישוב ביהודה. -
העברת מרכז היישוב מיהודה אל הגליל. -
צמצום מספר היהודים בארץ. -
שינוי שמה של יהודה לסוריה-פלסטינה כדי למחוק את אופייה היהודי. -
הפיכת ירושלים לעיר אלילית (איליה קפיטולינה) והקמת מקדש לעבודה זרה. -
הפסקת תנועת התגיירות. -
גזרות דת. -
איסור על יהודים להתיישב בירושלים.
השאלה הבאה
5. מקורות הסמכות של מנהיגי הקהילה בחברה היהודית בימי הביניים:
ההלכה תוקפה של ההלכה היהודית היא שנתנה את הלגיטימציה לחכמים לשמש בתפקיד של מדריכי הלכה ומנהיגי הציבור בכלל.
המלכות הקשרים של החצרן/השתדלן עם השליטים, והשימוש שנעשה בקשר זה לטובת הציבור היהודי, הם שהקנו לו את מעמד ההנהגה בקהילה.
5. מקורות הסמכות של מנהיגי הקהילה בחברה היהודית בימי הביניים:
ההלכה תוקפה של ההלכה היהודית היא שנתנה את הלגיטימציה לחכמים לשמש בתפקיד של מדריכי הלכה ומנהיגי הציבור בכלל.
המלכות הקשרים של החצרן/השתדלן עם השליטים, והשימוש שנעשה בקשר זה לטובת הציבור היהודי, הם שהקנו לו את מעמד ההנהגה בקהילה.
השאלה הבאה
6. דעות של חכמים בעניין רוב ומיעוט בקבלת החלטות בקהילה:
- זכותו של הרוב לכוף את רצונו של המיעוט בכל צורכי הציבור (ר' יהודה כהן ור' אליעזר הגדול, תלמידיו של רבנו גרשום).
- לקהילה סמכות לכוף את רצונה בהסכמת הרוב, בתנאי שזקני הקהל החכמים נמנים עם רוב זה (שו"ת הרי"ף).
- לרוב יש זכות לכפות את דעתו על המיעוט רק אם הסכים המיעוט מראש לקבל את קביעת הקהל (רבנו תם).
- אין צורך לכנס את כל הקהל בכל עניין: להחלטת המנהיגים יש תוקף כאילו ניתנה לה הסכמת רוב בני הקהילה, שהרי המנהיגים נבחרו על ידי רוב קהילתם. זאת כל עוד לא הביעו רוב בני הקהילה את דעתם נגד החלטות מנהיגיהם (ר' יהודה מינץ).
- יש ללכת אחרי הרוב חוץ מגביית מסים [לתת לעשירים משקל נכבד יחסית בהחלטה על חלוקת המסים]. (הרא"ש).
6. דעות של חכמים בעניין רוב ומיעוט בקבלת החלטות בקהילה:
- זכותו של הרוב לכוף את רצונו של המיעוט בכל צורכי הציבור (ר' יהודה כהן ור' אליעזר הגדול, תלמידיו של רבנו גרשום).
- לקהילה סמכות לכוף את רצונה בהסכמת הרוב, בתנאי שזקני הקהל החכמים נמנים עם רוב זה (שו"ת הרי"ף).
- לרוב יש זכות לכפות את דעתו על המיעוט רק אם הסכים המיעוט מראש לקבל את קביעת הקהל (רבנו תם).
- אין צורך לכנס את כל הקהל בכל עניין: להחלטת המנהיגים יש תוקף כאילו ניתנה לה הסכמת רוב בני הקהילה, שהרי המנהיגים נבחרו על ידי רוב קהילתם. זאת כל עוד לא הביעו רוב בני הקהילה את דעתם נגד החלטות מנהיגיהם (ר' יהודה מינץ).
- יש ללכת אחרי הרוב חוץ מגביית מסים [לתת לעשירים משקל נכבד יחסית בהחלטה על חלוקת המסים]. (הרא"ש).
השאלה הבאה
7. פעולות של הקהילה בתחום הסיוע והעזרה, הסבר מדוע היה חשוב לקהילה לעזור:
7. פעולות של הקהילה בתחום הסיוע והעזרה, הסבר מדוע היה חשוב לקהילה לעזור:
| הפעולה | ההסבר |
|
- העשירים שילמו מסים גבוהים יותר, מקום עניים שלא שילמו.
- הקמת בית לעניים. - דאגה לחיתון בני עניים. - סיפוק צרכים חומריים של עניים - פדיון שבויים |
- חשיבות מצוות הצדקה ביהדות.
- על מנת לצמצם את המגע עם הסביבה הנוכרית. - הערך של פיקוח נפש ביהדות |
|
- תמיכה בתלמידי חכמים והחזקתם
- דאגה לחינוך בני העניים. - החזקת חברה לביעור עבדות | הצורך למנוע היווצרות של שכבת בורים ועמי ארצות, והרצון לדאוג לקדושת הקהילה. |
השאלה הבאה
8. מדוע נחשב החרם לעונש קשה במיוחד בקהילה היהודית בימי הביניים
- האמינו כי החרם יכול להשפיע על גורלו של המוחרם לא רק בעולם הזה, כי אם גם בעולם הבא.
- החרם יצר בידוד וניכור חברתי, הן בדברים שבקדושה, והן בצורכי החול הבסיסיים ביותר. למעשה, האדם הפך להיות ללא כל מסגרת.
8. מדוע נחשב החרם לעונש קשה במיוחד בקהילה היהודית בימי הביניים
- האמינו כי החרם יכול להשפיע על גורלו של המוחרם לא רק בעולם הזה, כי אם גם בעולם הבא.
- החרם יצר בידוד וניכור חברתי, הן בדברים שבקדושה, והן בצורכי החול הבסיסיים ביותר. למעשה, האדם הפך להיות ללא כל מסגרת.
השאלה הבאה
9. הסבר מדוע הפכה השבתאות לתנועה המונית
- התפשטות קבלת האר"י אשר עוררה ציפיות משיחיות עמוקות.
- פרעות וצרות רבות (גירוש ספרד, גזרות ת"ח ות"ט ועוד) נתפסו כ"חבלי משיח".
- רבנים חשובים לא הזהירו מפני השבתאות, כדי שהתנגדותם לא תחליש את תנועת החזרה בתשובה.
- חישובי קצין שנעשו לשנים אלה.
9. הסבר מדוע הפכה השבתאות לתנועה המונית
- התפשטות קבלת האר"י אשר עוררה ציפיות משיחיות עמוקות.
- פרעות וצרות רבות (גירוש ספרד, גזרות ת"ח ות"ט ועוד) נתפסו כ"חבלי משיח".
- רבנים חשובים לא הזהירו מפני השבתאות, כדי שהתנגדותם לא תחליש את תנועת החזרה בתשובה.
- חישובי קצין שנעשו לשנים אלה.
השאלה הבאה
10. הסבר הרעיון של "מלוא הארץ כבודו" בחסידות:
- נוכחות האל היא בכל העצמים והתופעות בעולם. נוכחות זו - ה"חיות האלוקית" מחיה ומקיימת את כל הנמצאים. אמנם לעתים היא מוסתרת, אך אפשר לחשוף אותה.
10. הסבר הרעיון של "מלוא הארץ כבודו" בחסידות:
- נוכחות האל היא בכל העצמים והתופעות בעולם. נוכחות זו - ה"חיות האלוקית" מחיה ומקיימת את כל הנמצאים. אמנם לעתים היא מוסתרת, אך אפשר לחשוף אותה.
השאלה הבאה
11. רעיון הצדיק כצינור המקשר בין הקב"ה לחסידים:
הצדיק מתווך הן מלמטה למעלה והן מלמעלה למטה. מחד גיסא המוני העם, הדבקים בצדיק, משיגים דרכו את הדבקות באל. מאידך גיסא באמצעות הצדיק מוזרם השפע האלוקי לעולם בשלושה תחומים מרכזיים" "בני, חיי, מזוני".
11. רעיון הצדיק כצינור המקשר בין הקב"ה לחסידים:
הצדיק מתווך הן מלמטה למעלה והן מלמעלה למטה. מחד גיסא המוני העם, הדבקים בצדיק, משיגים דרכו את הדבקות באל. מאידך גיסא באמצעות הצדיק מוזרם השפע האלוקי לעולם בשלושה תחומים מרכזיים" "בני, חיי, מזוני".
השאלה הבאה
12. הצג טענות שהעלו המתנגדים לתנועות החסידות:
- החסידים מבזים תלמידי חכמים.
- משנים את נוסח התפילה.
- מתנהגים באופן משונה בזמן התפילה.
- מפרשים לא נכון את מקומה של האלוקות בעולם.
- שינויים בדפוסי ההנהגה המקובלים: הצדיק תופס את מקום הרב.
- שינויים בשחיטה.
- ערעור המרכזיות של לימוד תורה.
12. הצג טענות שהעלו המתנגדים לתנועות החסידות:
- החסידים מבזים תלמידי חכמים.
- משנים את נוסח התפילה.
- מתנהגים באופן משונה בזמן התפילה.
- מפרשים לא נכון את מקומה של האלוקות בעולם.
- שינויים בדפוסי ההנהגה המקובלים: הצדיק תופס את מקום הרב.
- שינויים בשחיטה.
- ערעור המרכזיות של לימוד תורה.
השאלה הבאה
13. ציון אירוע אנטישמי אחד ברוסיה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. והיחס של השלטון הרוסי לאירוע זה:
13. ציון אירוע אנטישמי אחד ברוסיה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. והיחס של השלטון הרוסי לאירוע זה:
| האירוע | יחס השלטון הרוסי |
|
- "הסופות בנגב" (1882-1881)
- "חוקי מאי" והגבלות נוספות על פי חוק (1882). - גירוש היהודים ממוסקבה |
- הגופים שהסיטו פעלו בהוראת השלטון. המשטרה והצבא לא עשו דבר כדי למנוע אותן.
- מדיניות ישירה של השלטון כדי להסיח את דעת הקהל מרעיונות המהפכה ולהפנות את זעם ההמונים נגד היהודים. |
|
- פוגרום קישינב (1903)
- פוגרום הומל (1903) - "פרעות המתגייסים" (1904) - "פרעות המאות השחורות" (1905). - משפט בייליס (1913). - הפרוטוקולים של זקני ציון |
- עידוד מצד השלטון.
- תגובה נגד השתלבות היהודים בצמיחה |
השאלה הבאה
14. קושי שהיה למהגרים היהודים בארצות הברית, וכיצד התמודדו עמו:
- רוב המהגרים היו מחוסרי אמצעים וחסרי הכשרה מקצועית.
- "סדנאות הזיעה" בענף ההלבשה. ניצול קשה של העובדים, שנאלצו לעבוד שעות רבות ביום בתנאים פיזיים קשים.
- תנאי מגורים קשים.
- מתיחות בין יהודים וותיקים (מגרמניה) לבין המהגרים ממזרח אירופה על רקע פערים תרבותיים, כלכליים ודתיים.
- היו ללא מסגרות חינוכיות-יהודיות.
- בעיות בשמירה על צביונם הדתי (למשל, שמירת שבת).
- התארגנות פנימית ממוסדת ועזרה של היהודים הגרמנים הוותיקים. הארגונים נשאו אופי פוליטי, כלכלי וחברתי (כך לדוגמה בלט הארגון הוותיק "בני ברית" בסיוע שהעניק).
- הקמת איגודים מקצועיים יהודיים שנלחמו על זכויות הפועל היהודי, והביאו לשיפור בתנאי העבודה.
- התארגנויות פנימיות של המהגרים אשר נועדו להעניק סיוע כספי ותמיכה חברתית, כדוגמת "הלאנדסמאנשטפים".
- התארגנות דתית במסגרת הזרם הקונסרבטיבי, אשר נתפס כמותאם יותר למציאות האמריקנית, מאשר הזרם האורתודוקסי, אך כמסורתי יותר מאשר הזרם הרפורמי, שאליו השתייכו מרבית היהודים הוותיקים, יוצאי גרמניה.
- לימוד השפה האנגלית בקורסי ערב והטמעת הרגלי הלבוש והתרבות האמריקנית.
14. קושי שהיה למהגרים היהודים בארצות הברית, וכיצד התמודדו עמו:
- רוב המהגרים היו מחוסרי אמצעים וחסרי הכשרה מקצועית.
- "סדנאות הזיעה" בענף ההלבשה. ניצול קשה של העובדים, שנאלצו לעבוד שעות רבות ביום בתנאים פיזיים קשים.
- תנאי מגורים קשים.
- מתיחות בין יהודים וותיקים (מגרמניה) לבין המהגרים ממזרח אירופה על רקע פערים תרבותיים, כלכליים ודתיים.
- היו ללא מסגרות חינוכיות-יהודיות.
- בעיות בשמירה על צביונם הדתי (למשל, שמירת שבת).
- התארגנות פנימית ממוסדת ועזרה של היהודים הגרמנים הוותיקים. הארגונים נשאו אופי פוליטי, כלכלי וחברתי (כך לדוגמה בלט הארגון הוותיק "בני ברית" בסיוע שהעניק).
- הקמת איגודים מקצועיים יהודיים שנלחמו על זכויות הפועל היהודי, והביאו לשיפור בתנאי העבודה.
- התארגנויות פנימיות של המהגרים אשר נועדו להעניק סיוע כספי ותמיכה חברתית, כדוגמת "הלאנדסמאנשטפים".
- התארגנות דתית במסגרת הזרם הקונסרבטיבי, אשר נתפס כמותאם יותר למציאות האמריקנית, מאשר הזרם האורתודוקסי, אך כמסורתי יותר מאשר הזרם הרפורמי, שאליו השתייכו מרבית היהודים הוותיקים, יוצאי גרמניה.
- לימוד השפה האנגלית בקורסי ערב והטמעת הרגלי הלבוש והתרבות האמריקנית.
השאלה הבאה
15. הסבר את החידוש ברעיון הלאומי של הרבנים קלישר ואלקלעי:
בניגוד לתפיסה המקובלת שהגאולה תבוא משמים ואין לעשות פעולות כדי להקדימה (שלוש השבועות), הרי שהרבנים טוענים שאין לחכות לגאולה הנסית מכיוון שהגאולה תבוא בשלבים, ועל היהודים לעשות את הגאולה הארצית שתקדים את הגאולה השלמה שתבוא מידי שמים.
15. הסבר את החידוש ברעיון הלאומי של הרבנים קלישר ואלקלעי:
בניגוד לתפיסה המקובלת שהגאולה תבוא משמים ואין לעשות פעולות כדי להקדימה (שלוש השבועות), הרי שהרבנים טוענים שאין לחכות לגאולה הנסית מכיוון שהגאולה תבוא בשלבים, ועל היהודים לעשות את הגאולה הארצית שתקדים את הגאולה השלמה שתבוא מידי שמים.
השאלה הבאה
16. כיצד הסביר פינסקר את תופעת האנטישמיות:
- היהודים אינם מסוגלים להשתלב בעמים אחרים כי הם זרים בכל מקום.
- היודופוביה: עמי אירופה מפחדים מהיהודים שקיומם נראה לא טבעי ("מת המתהלך בין החיים").
הפתרון שהציע:
"אוטואמנציפציה"- שחרור עצמי: יצירת מסגרת לאומית-יהודית של עם היושב על אדמתו.
16. כיצד הסביר פינסקר את תופעת האנטישמיות:
- היהודים אינם מסוגלים להשתלב בעמים אחרים כי הם זרים בכל מקום.
- היודופוביה: עמי אירופה מפחדים מהיהודים שקיומם נראה לא טבעי ("מת המתהלך בין החיים").
הפתרון שהציע:
"אוטואמנציפציה"- שחרור עצמי: יצירת מסגרת לאומית-יהודית של עם היושב על אדמתו.
השאלה הבאה
17. הרקע להקמת תנועת "המזרחי":
היווצרות "הסיעה הדמוקרטית" בקונגרס החמישי, ותביעתה שהתנועה הציונית תקדיש זמן ומשאבים לעבודה חינוכית לאומית ברוח חילונית, עוררה התנגדות בקרב החוגים הדתיים והביאה להתגבשות תנועת "המזרחי" (1902).
17. הרקע להקמת תנועת "המזרחי":
היווצרות "הסיעה הדמוקרטית" בקונגרס החמישי, ותביעתה שהתנועה הציונית תקדיש זמן ומשאבים לעבודה חינוכית לאומית ברוח חילונית, עוררה התנגדות בקרב החוגים הדתיים והביאה להתגבשות תנועת "המזרחי" (1902).
השאלה הבאה
18. קושי שהיה לאנשי העלייה הראשונה, וכתוב כיצד ניסו לפתור את הקושי:
18. קושי שהיה לאנשי העלייה הראשונה, וכתוב כיצד ניסו לפתור את הקושי:
| הקושי | ההתמודדות |
|
- חוסר ניסיון בחקלאות.
- קשיים כלכליים. |
- הברון רוטשילד נוטל את המושבות הראשונות תחת חסותו. משקיע בתשתיות, גידולים שונים, שירותים קהילתיים, תעשייה זעירה ועוד.
- לימודים במקווה ישראל, כדי לרכוש ניסיון חקלאי. |
|
- ירידת המוטיבציה של האיכרים בעקבות שיטת הפקידות במושבות הברון רוטשילד.
- כישלון העבודה העברית | - העברת המושבות לידי יק"א של הברון הירש. קיצוץ במספר הפקידים והכשרת המתיישבים לחקלאות. הוחזרו גידולי פלחה, ניטעו פרדסים ומטעי שקדים. |
| - בעיות בטחוניות | - נעזרו בשומרים ערבים וצ'רקסים |
| - גזרות השלטון העותמאני | - שוחד ועקיפת החוקים. |
| - הקושי של אנשי המושבות הדתיים לקיים את המצוות התלויות בארץ ("פולמוס השמיטה"). | - פנייה לרבנים לקבלת "היתר מכירה". |
| - "היישוב הישן" | - נסיונות גישור |
| - העולים מתימן |
השאלה הבאה
19. חכם באשי
- הרב הראשי של כלל היהודים באימפריה העותמאנית.
- ב-1841 נתמנה "חכם באשי" נפרד ליהודי ארץ ישראל, הרב גאגין. בין הרבנים שכיהנו כחכם באשי היו הרב פאניז'אל והרב שאול אליך.
- משרה זו הייתה כעין רבנות ראשית שייצגה את העדה היהודית בארץ בפני השלטונות.
- המשרה התקיימה עד מלחמת העולם הראשונה.
19. חכם באשי
- הרב הראשי של כלל היהודים באימפריה העותמאנית.
- ב-1841 נתמנה "חכם באשי" נפרד ליהודי ארץ ישראל, הרב גאגין. בין הרבנים שכיהנו כחכם באשי היו הרב פאניז'אל והרב שאול אליך.
- משרה זו הייתה כעין רבנות ראשית שייצגה את העדה היהודית בארץ בפני השלטונות.
- המשרה התקיימה עד מלחמת העולם הראשונה.
השאלה הבאה
20. "החלוקה"
- הכספים שנאספו על ידי שד"רים או הגיעו לארץ ישירות מהגולה.
- כספים אלה חולקו בין תושבי הארץ והיו מקור לקיומם הכלכלי.
- האשכנזים חילקו את הכספים שהעדה קיבלה לכל משפחות העדה לפי מספר הנפשות בהן.
- הספרדים הקציבו שליש מכספי החלוקה למסים, לשלטונות ולמוסדות ציבור, שליש מכספי החלוקה לתלמידי חכמים, ושליש לעניים.
- החלוקה הייתה לא רק שיטה כלכלית, אלא ביטאה גם ערך של שיתוף בני הגולה ביישוב ארץ ישראל, מעין החלוקה שבין יששכר לזבולון. תושבי ארץ ישראל מתפללים על בני הגולה בקברות הצדיקים ומקיימים מצוות יישוב הארץ גם בעבור בני הגולה, ואילו בני הגולה תומכים בהם כלכלית, וחלק כחלק יחלוקו.
20. "החלוקה"
- הכספים שנאספו על ידי שד"רים או הגיעו לארץ ישירות מהגולה.
- כספים אלה חולקו בין תושבי הארץ והיו מקור לקיומם הכלכלי.
- האשכנזים חילקו את הכספים שהעדה קיבלה לכל משפחות העדה לפי מספר הנפשות בהן.
- הספרדים הקציבו שליש מכספי החלוקה למסים, לשלטונות ולמוסדות ציבור, שליש מכספי החלוקה לתלמידי חכמים, ושליש לעניים.
- החלוקה הייתה לא רק שיטה כלכלית, אלא ביטאה גם ערך של שיתוף בני הגולה ביישוב ארץ ישראל, מעין החלוקה שבין יששכר לזבולון. תושבי ארץ ישראל מתפללים על בני הגולה בקברות הצדיקים ומקיימים מצוות יישוב הארץ גם בעבור בני הגולה, ואילו בני הגולה תומכים בהם כלכלית, וחלק כחלק יחלוקו.
השאלה הבאה
21. פתח תקווה
- נוסה בשנת תרל"ח 1878 - אם המושבות.
- נוסדה על ידי בני "היישוב הישן", שחלקם שאפו לצאת לעבודה חקלאית.
- בשנת 1881 נעזבה על ידי תושביה הראשונים בגלל מחלת הקדחת, הבצורת ושנת השמיטה שרצו לשמרה.
- היישוב התחדש בשנת תרמ"ד כשהגיעו עולי העלייה הראשונה ובתמיכת הברון רוטשילד.
21. פתח תקווה
- נוסה בשנת תרל"ח 1878 - אם המושבות.
- נוסדה על ידי בני "היישוב הישן", שחלקם שאפו לצאת לעבודה חקלאית.
- בשנת 1881 נעזבה על ידי תושביה הראשונים בגלל מחלת הקדחת, הבצורת ושנת השמיטה שרצו לשמרה.
- היישוב התחדש בשנת תרמ"ד כשהגיעו עולי העלייה הראשונה ובתמיכת הברון רוטשילד.
השאלה הבאה
22. מרוץ החימוש
- התרחש מראשית המאה ה-20 עד מלחמת העולם הראשונה.
- גושי הבריתות, מדינות המרכז ומדינות ההסכמה השקיעו הון רב בפיתוח אמצעי לחימה, בהקמת צי ענק, בייצור וברכישה של נשק מכל הסוגים ובהגדלת הצבאות שלהם. אירופה תוארה כיושבת על חבית של אבק שריפה באותה עת.
- יש הרואים במרוץ החימוש את אחת הסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שכן הנשק הרב הזה נועד לא רק להרתיע אלא גם לפעול.
22. מרוץ החימוש
- התרחש מראשית המאה ה-20 עד מלחמת העולם הראשונה.
- גושי הבריתות, מדינות המרכז ומדינות ההסכמה השקיעו הון רב בפיתוח אמצעי לחימה, בהקמת צי ענק, בייצור וברכישה של נשק מכל הסוגים ובהגדלת הצבאות שלהם. אירופה תוארה כיושבת על חבית של אבק שריפה באותה עת.
- יש הרואים במרוץ החימוש את אחת הסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שכן הנשק הרב הזה נועד לא רק להרתיע אלא גם לפעול.
השאלה הבאה
23. חוזה ורסאי
- נחתם בסוף אפריל 1919 בין גרמניה לבעלות הברית.
- אשמת המלחמה הוטלה על גרמניה והיא חויבה לשלם פיצויים עצומים על הנזקים שנגרמו במלחמה.
- על גרמניה הוטלו הגבלות צבאיות, עד מאה אלף חיילים בלבד בצבא, איסור לייצר טנקים ורכבים משוריינים. הצי יוגבל, בלא צוללות, בלא כוחות אוויר.
- הגבלות טריטוריאליות: החזרת כל השטחים שנכבשו, עצמאות לאוסטריה, לצ'כוסלובקיה ולפולין, ויתור על כל המושבות שמעבר לים, העברת חבר הסאר לידי צרפת ל-15 שנה.
23. חוזה ורסאי
- נחתם בסוף אפריל 1919 בין גרמניה לבעלות הברית.
- אשמת המלחמה הוטלה על גרמניה והיא חויבה לשלם פיצויים עצומים על הנזקים שנגרמו במלחמה.
- על גרמניה הוטלו הגבלות צבאיות, עד מאה אלף חיילים בלבד בצבא, איסור לייצר טנקים ורכבים משוריינים. הצי יוגבל, בלא צוללות, בלא כוחות אוויר.
- הגבלות טריטוריאליות: החזרת כל השטחים שנכבשו, עצמאות לאוסטריה, לצ'כוסלובקיה ולפולין, ויתור על כל המושבות שמעבר לים, העברת חבר הסאר לידי צרפת ל-15 שנה.
השאלה הבאה
