בחינת בגרות בתולדות עם ישראל לעולים חדשיםיחידות ו'+ט' , יחידת לימוד אחת, שאלון מספר 29109, חורף תשס"ז, 2007 |
ה ש א ל ו ת
פרק ראשון
ענה על ארבע מהשאלות 7-1 (לכל שאלה - 15 נקודות)
1. הסבר קושי אחד שהיה מיוחד לחלוצים דתיים שעלו בעלייה השלישית, וכתוב כיצד הם התמודדו עם קושי זה.
תשובה
2. הבא גורם אחד לעלייה החמישית, הצג תרומה אחת של עולים אלה להתפתחות היישוב בארץ.
תשובה
3. הסבר פעולה אחת של בריטניה בסוף שנות ה-30, שמראה על שינוי לרעה ביחס של בריטניה ליהודים בארץ.
תשובה
4. ביישוב היהודי התווכח אי להגיב על פרעות הערבים בתרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936).
תשובה
5. מה הייתה המדיניות של האצ"ל כלפי הבריטים בזמן מלחמת העולם השנייה, עד 1944?
הסבר את השינוי שחל במדיניות זו בשנת 1944.
תשובה
6. כתוב שתי מטרות שהיו להתיישבות היהודית בארץ בתקופת מלחמת העולם השנייה.
תשובה
7. כתוב גורם אחד שהביא את התנועה הציונית להחליט על תכנית בילטמור (1942).
כתוב סעיף אחד מהתכנית.
תשובה
פרק שני (26 נקודות)
ענה על שתיים מהשאלות 11-8 (לכל שאלה - 13 נקודות).
8. הצג שני קשיים שהיו ליהודים שרצו להגר מגרמניה בשנות ה-30.
תשובה
9. הצג שני קשיים שהיו ליהודים בגטאות, והסבר כיצד התמודדו עם הקשיים האלה.
תשובה
10. תאר שתי פעולות של רבנים, שעזרו ליהודים בתקופת השואה.
תשובה
11. יהודים רבים בגטו התנגדו למרד בנאצים.
כתוב שתי סיבות להתנגדות שלהם.
תשובה
פרק שלישי
ענה על אחת מהשאלות 13-12
12. הצג שתי בעיות חברתיות שנוצרו בארץ, כאשר באו העולים בשנות ה-50.
תשובה
13. הבא שתי סיבות ליציאת ישראל למלחמת סיני (מבצע קדש, 1956).
תשובה
דגם תשובות לשאלון בתע"י, לעולים חדשים, מס' 29109, חורף תשס"ז
הדגם הניתן להלן כולל ראשי פרקים בלבד.
1. קושי שהיה מיוחד לחלוצים דתיים שעלו בעלייה השלישית
- ההסתדרות, שהייתה מסגרת קליטה חברתית-תרבותית, לא יכלה להעניק להם שירותים דתיים, והאווירה החילונית המובהקת דחתה רבים מהם.
- מסגרת הקליטה של "המזרחי" הייתה רופפת, וגם לא תמכה בהשקפתם (התנגדות לסוציאליזם של החלוצים הדתיים).
- מושבות העלייה הראשונה התאימו מבחינה דתית, אך הייתה חסרה בהן אידיאולוגיה סוציאליסטית ועבודה עברית.
כיצד התמודדו עם קושי זה
- הקמת ארגון "הפועל המזרחי", שענה הן על הצרכים הדתיים והן על הצרכים הסוציאליסטיים.
- התארגנות להתיישבות דתית שיתופית.
השאלה הבאה
2. הבא גורם לעלייה החמישית
- השקט שהשתרר בארץ לאחר מאורעות תרפ"ט.
- הגזרות על יהודי גרמניה תחת השלטון הנאצי.
- "הסכם ההעברה".
- הממשל המנדטורי אפשר את בואם של אלפי עולים.
- מצבו הקשה של המשק הפולני והתגברות האנטישמיות בפולין.
תרומה של העולים להתפתחות היישוב בארץ
- בואם של בעלי הון רבים הביא להשקעות רבות של ההון הפרטי בבנייה, בתעשייה ובחקלאות.
- יצירת הרכב פנימי מאוזן של מעמד בינוני ועובדים.
- גידול ופריחה בהשכלה הגבוהה.
- תל-אביב הופכת למרכז תרבותי ואמנותי.
2. הבא גורם לעלייה החמישית
- השקט שהשתרר בארץ לאחר מאורעות תרפ"ט.
- הגזרות על יהודי גרמניה תחת השלטון הנאצי.
- "הסכם ההעברה".
- הממשל המנדטורי אפשר את בואם של אלפי עולים.
- מצבו הקשה של המשק הפולני והתגברות האנטישמיות בפולין.
תרומה של העולים להתפתחות היישוב בארץ
- בואם של בעלי הון רבים הביא להשקעות רבות של ההון הפרטי בבנייה, בתעשייה ובחקלאות.
- יצירת הרכב פנימי מאוזן של מעמד בינוני ועובדים.
- גידול ופריחה בהשכלה הגבוהה.
- תל-אביב הופכת למרכז תרבותי ואמנותי.
השאלה הבאה
3. פעולה של בריטניה בסוף שנות ה-30 שמראה על שינוי לרעה ביחס ליהודים בארץ
- נסיגה מתכנית החלוקה של ועדת פיל.
- סיום תקופת נציבותו של ווקופ והחלפתו במק-מקייקל, שדגל בשיתוף פעולה עם הערבים.
- צמצום העלייה ומאבק נוקשה בספינת המעפילים.
- "הספר הלבן" השלישי של מקדונלד (1939): ביטל את הצהרת בלפור ואת ההתחייבות להקמת בית לאומי יהודי בארץ-ישראל, הגביל את עליית היהודים לארץ, ואסר על יהודים לרכוש קרקעות ברוב שטחה של הארץ.
3. פעולה של בריטניה בסוף שנות ה-30 שמראה על שינוי לרעה ביחס ליהודים בארץ
- נסיגה מתכנית החלוקה של ועדת פיל.
- סיום תקופת נציבותו של ווקופ והחלפתו במק-מקייקל, שדגל בשיתוף פעולה עם הערבים.
- צמצום העלייה ומאבק נוקשה בספינת המעפילים.
- "הספר הלבן" השלישי של מקדונלד (1939): ביטל את הצהרת בלפור ואת ההתחייבות להקמת בית לאומי יהודי בארץ-ישראל, הגביל את עליית היהודים לארץ, ואסר על יהודים לרכוש קרקעות ברוב שטחה של הארץ.
השאלה הבאה
4. הסבר את הוויכוח שהיה ביישוב איך להגיב על פרעות הערבים בתרצ"ו-תרצ"ט
הוויכוח: הבלגה מול תגובה:
- ראשי ההסתדרות הציונית, ההגנה והיישוב תמכו בדרך ההבלגה: הימנעות מטרור נגדי כלפי אוכלוסייה אזרחית שלא השתתפה בפרעות. גישה זו התבססה על שיקולים מוסריים ופוליטיים.
- האצ"ל דגל בתגובה, במדיניות של עין תחת עין, וזאת הן מטעמי כבוד והן מתוך הנחה שרק כך יהיה אפשר לבלום את הטרור הערבי.
4. הסבר את הוויכוח שהיה ביישוב איך להגיב על פרעות הערבים בתרצ"ו-תרצ"ט
הוויכוח: הבלגה מול תגובה:
- ראשי ההסתדרות הציונית, ההגנה והיישוב תמכו בדרך ההבלגה: הימנעות מטרור נגדי כלפי אוכלוסייה אזרחית שלא השתתפה בפרעות. גישה זו התבססה על שיקולים מוסריים ופוליטיים.
- האצ"ל דגל בתגובה, במדיניות של עין תחת עין, וזאת הן מטעמי כבוד והן מתוך הנחה שרק כך יהיה אפשר לבלום את הטרור הערבי.
השאלה הבאה
5. המדיניות של האצ"ל כלפי הבריטים במלחמת העולם השנייה עד 1944
- הטרור נגד הבריטים הופסק, ואנשי הארגון התגייסו לצבא הבריטי כדי להילחם בגרמנים.
הסבר השינוי שחל במדיניות זו בשנת 1944
- ב-1944 חידש האצ"ל את המרד בבריטים. המרד חודש משום שהבריטים לא שינו את מדיניות העלייה והמשיכו להיאבק בהעפלה, למרות שיתוף הפעולה של היהודים ולמרות המצב הקשה של יהודי אירופה.
5. המדיניות של האצ"ל כלפי הבריטים במלחמת העולם השנייה עד 1944
- הטרור נגד הבריטים הופסק, ואנשי הארגון התגייסו לצבא הבריטי כדי להילחם בגרמנים.
הסבר השינוי שחל במדיניות זו בשנת 1944
- ב-1944 חידש האצ"ל את המרד בבריטים. המרד חודש משום שהבריטים לא שינו את מדיניות העלייה והמשיכו להיאבק בהעפלה, למרות שיתוף הפעולה של היהודים ולמרות המצב הקשה של יהודי אירופה.
השאלה הבאה
6. מטרות להתיישבות היהודית בארץ בתקופת מלחמת העולם השנייה
- מאבק בחוק הקרקעות.
- ביסוס אזורים מיושבים.
- חדירה לאזורים שלא יושבו עדיין, כדי לבסס את גבולות המדינה העתידית.
6. מטרות להתיישבות היהודית בארץ בתקופת מלחמת העולם השנייה
- מאבק בחוק הקרקעות.
- ביסוס אזורים מיושבים.
- חדירה לאזורים שלא יושבו עדיין, כדי לבסס את גבולות המדינה העתידית.
השאלה הבאה
7. גורם שהביא את התנועה הציונית להחליט על תכנית בילטמור
- בתנועה הציונית התעורר הצורך להציב תכנית ברורה לתקופה שלאחר המלחמה, מאחר ש"הספר הלבן" השלישי סתם את הגולל מבחינת הבריטים על הקמת מדינה יהודית.
- שואת יהודי אירופה חייבה למצוא פתרון מהיר למצוקת הפליטים והעקורים.
- צורך לתבוע מקסימום תביעות כדי שלא ליצור "חלל ריק", שלתוכו ייכנסו הערבים עם דרישות משלהם.
- עליית ההשפעה של ארצות-הברית בזירה הבין-לאומית העלתה את הסיכויים לקדם את הקמת המדינה.
סעיף מהתכנית
- שערי ארץ ישראל ייפתחו לעליית יהודים.
- הסוכנות היהודית הוסמכה לנהל את העלייה לארץ ישראל ולקומם את שממת הארץ.
- ארץ ישראל תכונן כקהילה יהודית, כחלק ממבנה העולם הדמוקרטי החדש.
7. גורם שהביא את התנועה הציונית להחליט על תכנית בילטמור
- בתנועה הציונית התעורר הצורך להציב תכנית ברורה לתקופה שלאחר המלחמה, מאחר ש"הספר הלבן" השלישי סתם את הגולל מבחינת הבריטים על הקמת מדינה יהודית.
- שואת יהודי אירופה חייבה למצוא פתרון מהיר למצוקת הפליטים והעקורים.
- צורך לתבוע מקסימום תביעות כדי שלא ליצור "חלל ריק", שלתוכו ייכנסו הערבים עם דרישות משלהם.
- עליית ההשפעה של ארצות-הברית בזירה הבין-לאומית העלתה את הסיכויים לקדם את הקמת המדינה.
סעיף מהתכנית
- שערי ארץ ישראל ייפתחו לעליית יהודים.
- הסוכנות היהודית הוסמכה לנהל את העלייה לארץ ישראל ולקומם את שממת הארץ.
- ארץ ישראל תכונן כקהילה יהודית, כחלק ממבנה העולם הדמוקרטי החדש.
השאלה הבאה
8. קשיים שהיו ליהודים שרצו להגר מגרמניה בשנות ה-30:
- סגירת השערים של מדינות העולם עקב חשש מפני העמקת השפל הכלכלי ועקב התפתחות של מגמות אנטישמיות.
- הגבלות על העלייה לארץ.
- החשש מפני קשיי קליטה - בגלל הבדלי תרבות ושפה.
- החשש מפני קשיי פרנסה.
- הגבלות על הוצאת רכוש וכספים מגרמניה.
8. קשיים שהיו ליהודים שרצו להגר מגרמניה בשנות ה-30:
- סגירת השערים של מדינות העולם עקב חשש מפני העמקת השפל הכלכלי ועקב התפתחות של מגמות אנטישמיות.
- הגבלות על העלייה לארץ.
- החשש מפני קשיי קליטה - בגלל הבדלי תרבות ושפה.
- החשש מפני קשיי פרנסה.
- הגבלות על הוצאת רכוש וכספים מגרמניה.
השאלה הבאה
9. קשיים שהיו ליהודים בגטאות, וכיצד התמודדו עם הקשיים האלה
- רעב: הברחות, עזרה הדדית, מטבחים ציבוריים, קיום קשרים עם העולם החיצון, מערכת ייצור חשאית.
- בעיות תברואה, צפיפות, מחלות: הקמת מרפאות, הברחת תרופות, היודנראטים מנסים לשכנע את הגרמנים לאשר העברת עוד תרופות, ועדי הבתים דואגים לסילוק אשפה, ארגוני עזרה בתוך הגטו.
- הנאצים אסרו על המשך הפעילות של בתי הספר: הפעלת רשת תאי לימוד חשאיים.
- ייאוש ודיכאון: פעילויות תרבות, תזמורות, תאטרונים, מקהלות, כתיבת יומנים.
- תחושות של ריקנות וחוסר משמעות: הרצאות, פעילויות אידיאולוגיות בתנועות הנוער, שיעורי תורה.
9. קשיים שהיו ליהודים בגטאות, וכיצד התמודדו עם הקשיים האלה
- רעב: הברחות, עזרה הדדית, מטבחים ציבוריים, קיום קשרים עם העולם החיצון, מערכת ייצור חשאית.
- בעיות תברואה, צפיפות, מחלות: הקמת מרפאות, הברחת תרופות, היודנראטים מנסים לשכנע את הגרמנים לאשר העברת עוד תרופות, ועדי הבתים דואגים לסילוק אשפה, ארגוני עזרה בתוך הגטו.
- הנאצים אסרו על המשך הפעילות של בתי הספר: הפעלת רשת תאי לימוד חשאיים.
- ייאוש ודיכאון: פעילויות תרבות, תזמורות, תאטרונים, מקהלות, כתיבת יומנים.
- תחושות של ריקנות וחוסר משמעות: הרצאות, פעילויות אידיאולוגיות בתנועות הנוער, שיעורי תורה.
השאלה הבאה
10. פעולות של רבנים, שעזרו ליהודים בתקופת השואה
- רבנים כדוגמת הרבי מפיאסצ'נה נשאו דרשות פרשת-שבוע ונתנו שיעורי תורה, ובהם עודדו את היהודים וסיפקו הדרכה רוחנית.
- היו רבנים כדוגמת הרב קרליבך שבחרו להישאר עם קהילתם גם בזמן הגירוש, אף על פי שיכלו להציל את עצמם.
- רבנים כדוגמת הרב דובער והרב אושרי מקובנה עסקו בכתיבת שו"תים שבהם נאלצו להתמודד עם נסיבות היסטוריות שלא היה להן תקדים.
10. פעולות של רבנים, שעזרו ליהודים בתקופת השואה
- רבנים כדוגמת הרבי מפיאסצ'נה נשאו דרשות פרשת-שבוע ונתנו שיעורי תורה, ובהם עודדו את היהודים וסיפקו הדרכה רוחנית.
- היו רבנים כדוגמת הרב קרליבך שבחרו להישאר עם קהילתם גם בזמן הגירוש, אף על פי שיכלו להציל את עצמם.
- רבנים כדוגמת הרב דובער והרב אושרי מקובנה עסקו בכתיבת שו"תים שבהם נאלצו להתמודד עם נסיבות היסטוריות שלא היה להן תקדים.
השאלה הבאה
11. הסיבות לכך שיהודים רבים בגטו התנגדו למרד בנאצים:
- מרד עשוי לסכן את כל תושבי הגטו, ושמירה על קיום הגטו יכולה להציל חיים.
- מחסור בנשק ואמצעי לחימה, חוסר ידע בכל הקשור ללחימה, חוסר מודיעין.
- היעדר שיתוף פעולה ועזרה מצד ארגוני המחתרת ומצד קבוצות פרטיזנים.
- חשש שהאיבה של האוכלוסייה הסובבת תפגע בכל ניסיון למרד.
- חשש מבזבוז משאבים לשווא.
11. הסיבות לכך שיהודים רבים בגטו התנגדו למרד בנאצים:
- מרד עשוי לסכן את כל תושבי הגטו, ושמירה על קיום הגטו יכולה להציל חיים.
- מחסור בנשק ואמצעי לחימה, חוסר ידע בכל הקשור ללחימה, חוסר מודיעין.
- היעדר שיתוף פעולה ועזרה מצד ארגוני המחתרת ומצד קבוצות פרטיזנים.
- חשש שהאיבה של האוכלוסייה הסובבת תפגע בכל ניסיון למרד.
- חשש מבזבוז משאבים לשווא.
השאלה הבאה
12. בעיות חברתיות שנוצרו בארץ כאשר באו העולים בשנות ה-50
- התנשאות של הוותיקים כלפי כלל העולים, וכלפי העולים מארצות המזרח בפרט.
- ניכור וחוסר תקשורת בין עולים מארצות שונות (בעיקר בין עולים ממזרח-אירופה לבין עולים מארצות האסלאם).
- יצירת מקומות התיישבות מיוחדים לעולים - רובם מארצות האסלאם.
- פיזור העולים בארץ הביא לניתוק מהדפוסים הקהילתיים, שהיו מסגרת חברתית תומכת ומייצבת.
- פערים תרבותיים וקשיי הסתגלות של חלק מעולי ארצות האסלאם לחברה מודרנית.
- התהוות רבדים כלכליים-חברתיים בחברה הישראלית, המבוססים על מוצא עדתי.
- פגיעה במבנה המשפחה המסורתית וערעור סמכות האב.
12. בעיות חברתיות שנוצרו בארץ כאשר באו העולים בשנות ה-50
- התנשאות של הוותיקים כלפי כלל העולים, וכלפי העולים מארצות המזרח בפרט.
- ניכור וחוסר תקשורת בין עולים מארצות שונות (בעיקר בין עולים ממזרח-אירופה לבין עולים מארצות האסלאם).
- יצירת מקומות התיישבות מיוחדים לעולים - רובם מארצות האסלאם.
- פיזור העולים בארץ הביא לניתוק מהדפוסים הקהילתיים, שהיו מסגרת חברתית תומכת ומייצבת.
- פערים תרבותיים וקשיי הסתגלות של חלק מעולי ארצות האסלאם לחברה מודרנית.
- התהוות רבדים כלכליים-חברתיים בחברה הישראלית, המבוססים על מוצא עדתי.
- פגיעה במבנה המשפחה המסורתית וערעור סמכות האב.
