תולדות עם ישראל בדורות האחרונים לבתי ספר דתיים

יחידות ו' + ט', יחידת לימוד אחת, שאלון מספר 913081, קיץ תשס"ב, ‏2002


פרק ראשון (25 נקודות)


ענה על אחת מהשאלות 3-1.


1. זרמים בציונות
א. הסבר את בעיית היסוד של העם היהודי, על פי הרצל ועל פי אחד העם. (10 נקודות).
ב. תאר את הפתרון לבעיית היסוד של העם היהודי ואת הדרכים להגשמתו, על-פי כל אחד מהם. (10 נקודות)
ג. מה היתה הסיבה להקמה של "המזרחי" בתוך התנועה הציונית? (5 נקודות)
תשובה
2. מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936)
א. הצג שלושה גורמים שסייעו להתחזקות התנועה הלאומית הערבית בשנות ה- 30 , והביאו לפרוץ המאורעות.
(9 נקודות)
ב. הצג פעולה צבאית אחת ופעולה מדינית אחת שביצעו הבריטים נגד הערבים, בתקופת המאורעות. (6 נקודות)
ג. הסבר את הצורך המדיני ואת הצורך הבטחוני שהביא להקמת יישובי "חומה ומגדל". הצג שניים מההישגים של היישוב בתחום הכלכלי, בתקופת המאורעות (חוץ מ"חומה ומגדל"). (10 נקודות).
תשובה
3. העלייה לארץ ישראל בשנים 1947-1945
א. כיצד הציע בויין להתמודד עם שאלת העקורים לאחר מלחמת העולם השנייה, וכיצד התמודדה ועדת החקירה האנגלו אמריקנית עם שאלה זו? (8 נקודות)
ב. פָּרֵט שלוש דרכי פעולה של הבריטים במאבקם בהעפלה. (10 נקודות)
ג. הסבר במה סייעה ההעפלה במאבק למען הקמת המדינה (הבא שתי דוגמאות). (7 נקודות)
תשובה


פרק שני (25 נקודות)


ענה על אחת מהשאלות 6-4.

4. יהודי גרמניה בשנים 1939-1933
א. הצג שלושה חוקים ו/או פעולות של הנאצים נגד יהודי גרמניה, בשנים 1939-1933, בתחום הכלכלי. (9 נקודות)
ב. הסבר כיצד פגעו חוקי נירנברג במעמד האזרחי ובמעמד האישי של יהודי גרמניה. (7 נקודות)
ג. הצג שלוש דרכי התמודדות של יהודי גרמניה עם המציאות החדשה שנוצרה אחרי 1933. (9 נקודות)
תשובה
5. כוח העמידה של היהודים בתקופת השואה
א. "[...] פונאר אינו מחנה - שם נורו כולם... על יהודי ליטא הוּטַל להיות הראשונים בתור [...]" (מתוך הכרוז של אבא קובנר, 1/1/1942)
מה היה החידוש בדברים אלו?
מה תבע אבא קובנר מן היהודים בגטאות בהמשך כרוז זה?
כיצד נימק את תביעתו? (6 נקודות)
ב. ציין שלושה קשיים שעמדו לפני היהודים שרצו להצטרף לפרטזנים. (9 נקודות)
ג. מדוע הערך "קידוש החיים" מבטא התנגדות לנאצים?
ציין שלוש דוגמאות למימוש ערך זה. (10 נקודות)
תשובה
6. הצלת יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה
א. הסבר שלושה גורמים שהשפיעו על העֶמדה של מדינות באירופה (חוץ מבריטניה) כלפי הצלת יהודים, בתקופת מלחמת העולם השנייה. (10 נקודות)
ב. כיצד נימקו מדינות העולם החופשי והארגונים הבין-לאומיים את סירובם לפעול להצלת יהודים בתקופת המלחמה? (הבא שלושה נימוקים) (9 נקודות)
ג. הבא דוגמה אחת לניסיונות של יהודים להציל יהודים על ידי משא ומתן עם הגרמנים. (6 נקודות)
תשובה


פרק שלישי (30 נקודות)


ענה על שתיים מהשאלות 10-7 (לכל שאלה - 15 נקודות).

7. הסבר מדוע התנגדו שלטונות טורקיה לעליית יהודים לארץ-ישראל, בתקופת העלייה הראשונה. ציין שלושה קשיים נוספים (מלבד התנגדות השלטונות), שעמדו לפני עולי העלייה הראשונה.
תשובה
8. מהו העיקרון שעליו מבוססת שיטת המנדטים?
הצג שלוש התחייבויות של בריטניה כלפי היהודים, המופיעות בטופס המנדט על ארץ ישראל.
תשובה
9. מה היה "הסכם ההעברה" (1933)? הצג טיעון אחד בעדו וטיעון אחד נגדו.
תשובה
10. כתוב את התוכן של שני סעיפים מהחלטת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. מה הייתה הסיבה לתמיכת ברית המועצות בהחלטה זו?
תשובה


פרק רביעי (20 נקודות)


כתוב בקצרה על חמישה מהמושגים ומהשמות 18-11 (לכל מושג/שם - 4 נקודות).

11. בונד

12. פרשת תל-חי

13. "המרד הקדוש"

14. "הספר הלבן" של פספילד, 1930 		תשובה

תשובה

תשובה

תשובה 		15. "אנשלוס"

16. "הבריגדה היהודית"

17. 11 הנקודות בנגב

18. מחלקת הל"ה 		תשובה

תשובה

תשובה

תשובה


דגם תשובות לשאלון בתולדות עם ישראל,
שאלון מספר 913081, קיץ תשס"ב


1. זרמים בציונות
א. בעיית היסוד של העם היהודי
על-פי הרצל:
בעיית העם היהודי - בעיית הקיום הפיזי.
- האנטישמיות לא תיעלם כל עוד יהיו היהודים מפוזרים בין העמים.
- עצם הקיום היהודי מוליד שנאה ואנטישמיות, לכן אין פתרון במסגרת המדינות השונות.
- האמנסיפציה יצרה אנטישמיות מודרנית.
- אין כל סיכוי שהבעיה תיפתר תודות לאמנסיפציה.
- הבעיה הלאומית
- אנטישמיות
- אמנסיפציה
על-פי אחד העם:
בעיית העם היהודי - בעיית הקיום הרוחני.
צרת היהדות - בעיית האומה. לאמונה ולפולחן אין כוח מאחד ומלכד כבעבר (בעקבות ההשכלה, ההתבוללות), וגם האמונה בייעוד ההיסטורי (גאולה ושיבת ציון) אבדה).

ב. הפתרון ודרכי הגשמתו
על-פי הרצל:
- ריבונות בחבל ארץ כלשהו.
- הקמת מדינת מופת (לפי תכנית קבועה מראש) יהודית, עצמאית, בהסכמת המעצמות:
תחילה יצירת תנאים מדיניים להתיישבות, ורק אחר כך הגירה ועלייה לארץ.
דרכי הגשמה:
הקמת שני גופים: "אגודת היהודים" - גוף מדיני למשא ומתן, ו"החברה היהודית"
- גוף כלכלי שיארגן את ההגירה וירכוש קרקעות.
- השגת צ'רטר
- הקמת הקונגרס הציוני
- תכנית בזל ומרכיביה
על-פי אחד העם:
פתרון אחד ודרך אחת.

הפתרון ודרכי הגשמתו על-פי אחד העם:
- הטיפול בצרת היהדות - תחיית העם (בארץ ישראל).
דרכי הגשמה:
- חינוך ההמונים ובאמצעות כך הכשרת הלבבות.
- הקמת מרכז לאומי רוחני בארץ ישראל [בדגש על איכות ולא על כמות], שיוכל לתת זכות קיום לאומית לכל הגולה ויעורר את רוחה של היהדות כולה.
- הקמת מדינה (שהיא היעד הסופי) - רק בהמשך הדרך.

ג. הסיבה להקמת "המזרחי"
התארגנה "הפרקציה הדמוקרטית" שתבעה שהתנועה הציונית תעסוק גם בענייני חינוך, והיה חשש שהרוב החילוני ייתן את הצביון בחינוך.
יחד עם זאת "המזרחי" נשאר כסיעה בתוך התנועה הציונית כי הזדהה עם מטרותיה המדיניות.
השאלה הבאה
2. מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936)
א. הגורמים שהשפיעו על התחזקות התנועה הלאומית הערבית בשנות ה- 30:
- הנהגה קיצונית (המופתי הירושלמי).
- התארגנות מפלגתית - ה"איסתיקלל" (1932).
- התבססות היישוב היהודי בארץ והפיכתו לגרעין של "מדינה בדרך" - הכפלת האוכלוסייה, הרחבת ההתיישבות, התעצמות הכלכלה.
- מדיניות הפיוס של בריטניה כלפי הערבים.
- מתן עצמאות לארצות השכנות - עירק, סוריה, עבר הירדן.
- ביטול ההצעה להקמת מועצה מחוקקת משותפת (אנגלים-יהודים-ערבים) חיזק את הקיצוניים.

ב. פעולה צבאית שביצעו הבריטים נגד הערבים:
- תגבורות צבא הוחשו ארצה.
- מיגור הכנופיות על ידי הצבא.
- פעולות התקפיות של אורד וינגייט נגד כנופיות ערביות.
- הקמת גדר הצפון כדי למנוע חדירת כנופיות ערביות.
- נוטרים
פעולה מדינית שביצעו הבריטים נגד הערבים:
- פירוק הוועד הערבי העליון.
- הדחת המופתי.
- מאסר והגליה של עסקנים ערבים.
ההסבר לדרכים אלו:
- המהומות איימו על עצם השלטון הבריטי בארץ.
- רצח מושל הגליל.
- לחץ דעת הקהל בבריטניה.

ג. הצורך המדיני שהביא להקמת יישובי חומה ומגדל:
- התגבשות תוכנית החלוקה - הרצון לקבוע את הגבולות.
הצורך הביטחוני שהביא להקמת יישובי חומה ומגדל:
- האיום הערבי.
- ליצור רצף טריטוריאלי בין ישובים מבודדים.
- השגים בתחום הכלכלי.

הישגי היישוב בתחום הכלכלי:
- הקמת נמל תל-אביב.
- תהליכי ייצור עצמאיים.
- פיתוח ושכלול ענפי המשק.
השאלה הבאה
3. העלייה לארץ ישראל בשנים 1947-1945
א. התמודדות בווין עם שאלת העקורים (50%):
זאת הבעיה של מדינות אירופה, ולכן הם צריכים למצוא את הפתרון, הם צריכים ליישב את העקורים במקומות שמהם גורשו.
התמודדות הוועדה האנגלו-אמריקנית עם שאלת העקורים (50%):
במסקנותיה דרשה הוועדה להעלות מיד לארץ ישראל 100,000 עקורים, ואת היתר להעלות בהדרגה.

ב. פעולות בריטניה נגד ההעפלה:
- ניסיונות לעצור אניות בים או בחוף.
- מעצר העולים במחנות מעצר.
- גירושים - קפריסין, אפריקה.
- ניסיונות להשפיע על מדינות שונות שלא לשלוח אניות מתחומן.

ג. סיוע ההעפלה למאבק למען הקמת המדינה:
- הגדלת הכוח הצבאי.
- הכשרת אנשים לתפקידים ממלכתיים.
- גידול דמוגרפי שהביא להקמת יישובים וחיזוקם.
- יצירת דעת קהל עולמית אוהדת כלפי התביעה לריבונות יהודית.
- ההעפלה שימשה גורם נוסף שהמריץ את בריטניה לוותר בסופו של דבר על המנדט.
- התערבות אמריקנית אוהדת, כפי שבאה לידי ביטוי במסקנות הוועדה האנגלו-אמריקנית.
- יצירת מכנה משותף שאִפשר הסכמה אידאולוגית בקרב כל הגורמים שפעלו ביישוב היהודי.
השאלה הבאה
4. יהודי גרמניה בשנים 1939-1933
א. חוקים או פעולות של הנאצים נגד יהודי גרמניה בתחום הכלכלי:
- חרם על חנויות ועסקים יהודיים (1933).
- איסור הוצאת רכוש יהודי מחוץ לגרמניה.
- "חוק החזרת הפקידות המקצועית על כנה".
- סילוק היהודים מענפי המשק השונים.
- "אריזציה", שוד שיטתי של הרכוש היהודי.
- הטלת קנס כספי גבוה מאוד בעקבות "ליל הבדולח".
- חיוב יהודים ל...... את רכושם: בתי חרושת, לידי הגרמנים, בעקבות ליל הבדולח.
- מניעת חומרי גלם ממפעלים יהודים.
- הפסדים כספיים שנגרמו ליהודים שרצו להגר.

ב. פגיעת חוקי נירנברג:
במעמד האזרחי:
היהודים אינם נחשבים לאזרחי המדינה:
- אין להם זכות הצבעה בעניינים פוליטיים.
- הם אינם רשאים לכהן במשרות ציבוריות.
- הם אינם זכאים להגנה משפטית.
במעמד האישי:
- איסור נישואין מעורבים (יהודי/יה עם נתיני המדינה).
- איסור קשרים לפני הנישואין - בין יהודי/יה לנתיני המדינה.

ג. דרכי ההתמודדות של יהודי גרמניה עם המציאות החדשה:
התארגנות פנימית, תסיסה רעיונית ופעילות פנימית:
- הקמת ה"נציגות של יהודי גרמניה". תפקידים: הדרכת הציבור היהודי וייצוגו בפני השלטון.
- ארגוני עזרה וסעד - סיוע לנצרכים וטיפול בענייני המועמדים להגירה.
- פעילות בתאטרון לקהל היהודי.
- הקמת רשת חינוך נפרדת.
- הקמת בתי מדרש למבוגרים.
- הקמת הוצאה לאור של ספרים שכתבו יהודים וכתיבת עיתונות יהודית.
- ייסוד "עליית הנוער".
- הגירה (בעיקר ניסיונות להגירה, שנחסמו על ידי מדיניות "השערים הנעולים" במערב).
- "שאוהו בגאון את הטלאי הצהוב"
- התעוררות ציונית.
השאלה הבאה
5. כוח העמידה של היהודים בתקופת השואה
א. החידוש בדברי אבא קובנר:
הקביעה החד-משמעית שכולם הומתו, וכי אירועי וילנה אינם מקומיים, אלא צעד ראשון בניסיון להשמדת יהודי אירופה.
תביעתו:
הקריאה להתנגדות מזוינת.
הנימוק:
"מוטב ליפול כלוחמים בני חורין מלחיות בחסד מרצחים".

ב. הקשיים בהצטרפות יהודים לפרטיזנים:
- עם הפרטיזנים נמנו (בתחילה בעיקר) גם שודדים ורוצחי יהודים.
- התנועה הייתה פתוחה רק לצעירים המצוידים בנשק, ובדרך כלל לא הייתה בבחינת פתרון להמוני היהודים שבגטאות.
- השנאה כלפי היהודים הייתה קיימת גם בין הפרטיזנים ובאוכלוסייה המקומית.
- סירוב מפקדי פרטיזנים להרשות התארגנות יהודית נפרדת ולחימה ביחידות יהודיות מיוחדות.
- קושי להתנתק מהמשפחה בגטו.
- התפיסה שהתפילה ועבודת ה' הם הנשק האמִתי ולא התנגדות מזוינת.

ג. הערך "קידוש החיים" מבטא התנגדות לנאצים כי:
הנאצים התכוונו להשמיד את היהודים על ידי יצירת תנאים שבהם בני אנוש אינם יכולים להתקיים, ועל כן את עיקר המאמץ של היהודים יש לכוון לשמירה על הקיום ולמאבק עליו - לקידוש החיים.
דוגמאות למימוש ערך זה:
- התעלמות והתחמקות מצווים ומגזֵרות של הנאצים.
- שמירה על תוכן ומשמעות של ערכים ועקרונות הדת והמוסר (ליכוד וחום המשפחה, מסירות לחלש ודאגה לענייני ציבור).
- טיפוח הליכוד והתרבות במחתרת: הרצאות ומוזיקה, שיעורים, תפילה בסתר וכד'.
- פעולות שנעשו לשם הישרדות.
השאלה הבאה
6. א. גורמים שהשפיעו על יחסם של מדינות באירופה (חוץ מבריטניה) כלפי היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה:
- מידת האנטישמיות.
- כוחם של הפלגים הפוליטיים והחברתיים האנטי-יהודיים.
- אחוז היהודים בין תושבי המדינה.
- הסיכויים להסתיר יהודים או להבריחם אל מעבר לגבול.
- מידת התלות בנאצים.
- המקום שהועידו הנאצים לעם זה או אחר בסיווג הגזעני וב"סדר הפוליטי" החדש באירופה.

ב. נימוקים של מדינות העולם החופשי בסירובם לפעול להצלת יהודים:
- את המאמץ העיקרי והבלעדי יש להשקיע בניצחון צבא מהיר.
- דחיית ההפצצה על אושוויץ:
(1) אי אפשר לדייק במטרות.
(2) סיכון חייהם של הטייסים.
(3) שיעור ההוצאות.
- הבריטים - השיקול שיש למנוע כניסה המונית של יהודים לארץ ישראל.
- הצלב האדום - אין הוא רשאי להתערב בעניינים הנוגעים לאוכלוסייה אזרחית.
- אי אפשר לעזור כלכלית ליהודים תחת השלטון הנאצי, כי לא ניתן להבטיח שהעזרה תגיע אליהם ולא לשלטונות.
- בעלות הברית לא רצו להראות שהן נלחמות את מלחמת היהודים, כפי שהכריזה התעמולה הנאצית.
- אי אפשר להפריד בין היהודים לאוכלוסייה הכללית.

ג. ניסיונות של יהודים להציל יהודים על ידי משא ומתן עם הגרמנים:
- סלובקיה - "קבוצת עבודה".
- הונגריה - "סחורה תחת דם".
- תכנית אירופה
- רכבת קסטנר
השאלה הבאה
7. הסבר להתנגדות של שלטונות טורקיה לעליית יהודים לארץ ישראל בתקופת העליה הראשונה:
- חשד שהיהודים זוממים "לקרוע" את הארץ מהאימפריה העותמאנית ולהעבירה למעצמות.
- חשש שהתנועה לאומית-יהודית חזקה תהיה דוגמה לעמים אחרים שבאימפריה העותומאנית.
- המיעוטים הבלתי-מוסלמיים גרמו צרות לממשלת טורקיה, ולעתים סיבכו את יחסיה עם מעצמות אחרות, ולכן היא לא רצתה לתת למיעוט בלתי-מוסלמי נוסף להתבסס בארץ.
- חשש מגידול הישוב האשכנזי שייהנה מקפיטולציות.
- חשש מאי - נאמנות של יהודים שעלו מרוסיה.
- חשש מגידול הישוב האשכנזי שייהנה מקפיטולציות.
- חשש מאי - נאמנות של יהודים שעלו מרוסיה.

קשיים נוספים:
- חברי אגודת ביל"ו - חסרי הון עצמי, מעשי שוד של הערבים, היעדר מערכת שירותים בתחום הכלכלה.
- מתיחויות וחיכוכים בין פקידי הברון לבין אנשי המושבות.
- עולי תימן בירושלים - מחסור במזון, מצוקת דיור, תנאים סניטריים גרועים שהביאו לתחלואה.
- עולי תימן ביפו - מחסור בפרנסה ומצוקת דיור.
- חוסר ניסיון חקלאי.
- תנאים פיזיים קשים.
- תנאים אקלימיים קשים.
- מחלות ומגפות.
- התנכרות הישוב הישן.
- התנכרות הישוב הישן.
השאלה הבאה
8. העיקרון עליו מבוססת שיטת המנדטים: כיבוש השטחים לא נועד לשליטה ולניצול אלא לקידום ולרווחת התושבים המקומיים לקראת עצמאות.
- שאדמות א"י לא תימכרנה ולא תימסרנה בחכירה לשום מדינה אחרת.
ההסבר מדוע הוענק המנדט דווקא לבריטניה:
- תהיה אחראית להגשמת הצהרת בלפור. מימוש הסכמים סודיים בין צרפת לבריטניה (1916 סיק-ספיקו).
- כבשה את הארץ.
התחייבויות בריטניה בטופס המנדט:
- אחריות לתת תוקף להצהרת בלפור, ייסוד בית לאומי לעם ישראל בארץ ישראל.
- הממונה מטעם ממשלת בריטניה אחראי שבארץ ישררו תנאים מדיניים, אדמיניסטרטיביים וכלכליים, שיבטיחו את הקמת הבית הלאומי היהודי ואת התפתחות המוסדות של שלטון עצמי.
- הסוכנות היהודית תוכר כמוסד מייעץ בכל הקשור לאינטרסים של היישוב היהודי בארץ.
- ההסתדרות הציונית תוכר כגוף מייצג.
- סיוע להתיישבות צפופה של יהודים על אדמות הארץ.
- חוק האזרחות.
- לא ייפגעו זכויות הלא-יהודים.
- שמירה על המקומות הקדושים.
- הכרה בשפה העברית בין השפות הרשמיות.
השאלה הבאה
9. הסכם ההעברה:
הסכם שנחתם בין הסוכנות היהודית לגרמניה הנאצית, בשנת 1933.
תוכן ההסכם - הרכוש של היהודים הנאלצים לעזוב את גרמניה יומר בסחורות גרמניות שייוצאו לארץ ישראל.
טיעון בעד ההסכם:
- מקל על הגירת יהודים מגרמניה.
- הקל על העלייה החמישית מבחינה כלכלית, ההון שבא בעקבות ההסכם יצר תשתית של הון לפיתוח התעשייה והחקלאות.
טיעון נגד ההסכם:
- פגיעה בחרם שהוטל על גרמניה הנאצית (סחורותיה ותרבותה).
- ההסכם שירת את מטרותיה של גרמניה על ידי הגדלת הייצור.
השאלה הבאה
10. סעיפים מהחלטת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947:
- סיום המנדט ופינוי הכוחות הבריטיים.
- תכנית החלוקה: קביעת הגבולות.
- עצמאות המדינה היהודית והמדינה הערבית.
- בִּנאום ירושלים.
- אפשרות להצטרפות לאומות המאוחדות.
הסיבה לתמיכת ברית המועצות בהחלטה זו:
- בריה"מ רצתה השפעה במזרח התיכון.
- מניעים מוסריים יקבל
השאלה הבאה
11. בונד
- ארגון פועלים יהודים שנוסד ב- 1897 בליטא, פולין ורוסיה.
- פעל להפצת הסוציאליזם ושילב מאבק כלכלי-מקצועי עם מאבק פוליטי-מהפכני ברוסיה.
- דגל באוטונומיה לאומית-חברתית ליהודים באימפריה הרוסית.
- התנגד בחריפות לציונות.
השאלה הבאה
12. פרשת תל-חי
בי"א באדר תר"פ (1920) הקיפו חבורות גדולות של ערבים ובדווים את תל-חי, ונכנסו כדי לחפש חיילים צרפתים. תוך כדי הסיור נפלט כדור, והתפתח קרב שנמשך כל אותו היום. לפנות ערב התפנו המגינים לכפר גלעדי, וביניהם טרומפלדור שנפצע קשה ומת.
הפרשה עוררה מחלוקת ביישוב בשאלת נטישת יישובים בודדים או הגנה עליהם.
השאלה הבאה
13. "המרד הקדוש"
- ססמה שהוטבעה על ידי הרב שמואל חיים לנדוי (שח"ל).
- שינוי בסדר מסורתי שהיה קיים בגולה כלפי עבודה ומלאכה.
- המרד הדגיש את שילוב הערכים "תורה ועבודה".
- מימוש הרעיון במסגרות עצמאיות (התיישבות, אגודות מקצועיות וכו').
השאלה הבאה
14. ספר הלבן" של פספילד (1930)
- פורסם באוקטובר 1930, הסתמך על הדין וחשבון של סימפסון ומסקנותיו.
- עיקריו: צמצום נוסף של העלייה, קביעת עקרון כוח הקליטה הכלכלי של הארץ, איסור על רכישת קרקעות מערבים.
- עורר גל של התמרמרות ביישוב.
השאלה הבאה
15. "אנשלוס"
- מבצע סיפוח אוסטריה לרייך הגרמני השלישי במארס 1938.
- בעקבות המבצע הוטלו על כ200,000- יהודי אוסטריה החוקים והגזֵרות שחלו בגרמניה, ואילוצי ההגירה של היהודים קיבלו תוקף אלים וכפייתי.
השאלה הבאה
16. "הבריגדה היהודית"
- חטיבה יהודית לוחמת (חי"ל) במסגרת הצבא הבריטי, שהוקמה בסוף מלחמת העולם השנייה (1944).
- הפסיקה להילחם נגד הגרמנים בצפון איטליה.
- פעילותה העיקרית הייתה במתן עזרה למפעל "הבריחה" וההעפלה מיד לאחר המלחמה.
- חשיבותה: בקיום הקשר בין בני הארץ לשארית הפלֵטה.
השאלה הבאה
17. 11 הנקודות בנגב
עם פרסום תכנית מוריסון-גריידי, שביקשה להשאיר את הנגב בידי הבריטים, הוחלט להעמיד את המפעל ההתיישבותי בנגב בראש סדר העדיפויות. באוקטובר 1946 הקימו ביום אחד את 11 היישובים בנגב, במתכונת "חומה ומגדל". למבצע הייתה השפעה על קביעת גבולות המדינה היהודית מאוחר יותר.
השאלה הבאה
18. מחלקת הל"ה
בינואר 1948 יצאה מירושלים מחלקה של 38 איש כדי להביא תגבורת לגוש עציון הנצור. בדרך אחד הבחורים נקע את רגלו והוא נאלץ לחזור בלוויית שני חברים. יתר ה- 35 המשיכו בדרכם, הותקפו על ידי ערבים מזוינים, ואחרי קרב ממושך נהרגו כולם.





            תוכן תולדות עם ישראל             תוכן מבחנים בתולדות עם ישראל