תולדות עם ישראל בדורות האחרוניםלבתי ספר דתיים יחידות ו' + ט', יחידת לימוד אחתשאלון מספר 913081, חורף תשס"ד, 2004 |
פרק ראשון (25 נקודות)
ענה על אחת מהשאלות 3-1.
1. האנטישמיות
א. הסבר את ההשפעה של תורת הגזע על צמיחת האנטישמיות המודרנית.
(7 נקודות)
ב. הסבר שלושה גורמים נוספים (מלבד תורת הגזע) שהביאו לצמיחתה ולהתחזקותה של האנטישמיות המודרנית במחצית השנייה של המאה ה-19. (9 נקודות)
ג. הצג הבדל אחד בין האנטישמיות במזרח אירופה לאנטישמיות במרכז אירופה ובמערבה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. (9 נקודות)
תשובה
2. זרמים בציונות ומחוץ לה
א. הסבר את ההבדל בין הדרך של הציונות המדינית ובין דרכה של הציונות המעשית להקמת הבית הלאומי. (9 נקודות)
ב. בתקופת הרצל היו ביהדות הדתית עמדות שונות בנוגע להצטרפות אל התנועה הציונית.
הצג טיעון אחד נגד הצטרפות אל התנועה הציונית ושני טיעונים בעד הצטרפות אליה.
(9 נקודות)
ג. הצג את ההבדל בין אוטונומיזם לטריטוריאליזם. (7 נקודות)
2. זרמים בציונות ומחוץ לה
א. הסבר את ההבדל בין הדרך של הציונות המדינית ובין דרכה של הציונות המעשית להקמת הבית הלאומי. (9 נקודות)
ב. בתקופת הרצל היו ביהדות הדתית עמדות שונות בנוגע להצטרפות אל התנועה הציונית.
הצג טיעון אחד נגד הצטרפות אל התנועה הציונית ושני טיעונים בעד הצטרפות אליה.
(9 נקודות)
ג. הצג את ההבדל בין אוטונומיזם לטריטוריאליזם. (7 נקודות)
תשובה
3. היישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה
א. הצג נימוק אחד של היישוב היהודי בעד שיתוף פעולה עם הבריטים בשתי מלחמות העולם. (8 נקודות)
ב. ציין פעילות צבאית אחת המבטאת שיתוף פעולה של היישוב היהודי עם הבריטים בכל אחת ממלחמות העולם, והסבר כיצד סייעה פעילות זו לבריטים (סה"כ - שתי פעילויות, אחת לכל מלחמה). (9 נקודות)
ג. הבא הסבר אחד למצב הכלכלי הקשה של היישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.
הבא הסבר אחד לשיפור במצב הכלכלי של היישוב במלחמת העולם השנייה.
(8 נקודות)
3. היישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה
א. הצג נימוק אחד של היישוב היהודי בעד שיתוף פעולה עם הבריטים בשתי מלחמות העולם. (8 נקודות)
ב. ציין פעילות צבאית אחת המבטאת שיתוף פעולה של היישוב היהודי עם הבריטים בכל אחת ממלחמות העולם, והסבר כיצד סייעה פעילות זו לבריטים (סה"כ - שתי פעילויות, אחת לכל מלחמה). (9 נקודות)
ג. הבא הסבר אחד למצב הכלכלי הקשה של היישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.
הבא הסבר אחד לשיפור במצב הכלכלי של היישוב במלחמת העולם השנייה.
(8 נקודות)
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 6-4.
4. מדיניות הנאצים והתגובות על מדיניות זו בשנות ה-30
א. הצג שלוש דרכים שבאמצעותן התמודדו היהודים בגרמניה עם מציאוּת חייהם בשנות ה-30. (9 נקודות)
ב. הצג שתי תגובות של יהודים ולא יהודים מארצות אחרות (מלבד גרמניה) למדיניות האנטי-יהודית של הנאצים בשנות ה-30. (7 נקודות)
ג. הצג שתי פעולות של הנאצים נגד יהודי גרמניה ב-1938, והסבר מדוע כל אחת מהפעולות שהצגת מבטאת החרפה במדיניות האנטי-יהודית. (9 נקודות)
פרק שני (25 נקודות)
ענה על אחת מהשאלות 6-4.
4. מדיניות הנאצים והתגובות על מדיניות זו בשנות ה-30
א. הצג שלוש דרכים שבאמצעותן התמודדו היהודים בגרמניה עם מציאוּת חייהם בשנות ה-30. (9 נקודות)
ב. הצג שתי תגובות של יהודים ולא יהודים מארצות אחרות (מלבד גרמניה) למדיניות האנטי-יהודית של הנאצים בשנות ה-30. (7 נקודות)
ג. הצג שתי פעולות של הנאצים נגד יהודי גרמניה ב-1938, והסבר מדוע כל אחת מהפעולות שהצגת מבטאת החרפה במדיניות האנטי-יהודית. (9 נקודות)
תשובה
5. הגטאות והיודנראטים
א. הבא שני הסברים להקמת היודנראטים. (8 נקודות)
ב. ציין שני ארגונים שניסו לעזור ליהודים להתמודד עם קשיי הקיום בגטו, וכתוב במה סייע ליהודים כל אחד מהארגונים שציינת. (בתשובתך אין לכתוב על יודנראט). (8 נקודות)
ג. "עבודה כדרך הצלה" - הסבר את העמדה של התומכים בתפיסה זו ואת העמדה של המתנגדים לה. (9 נקודות)
5. הגטאות והיודנראטים
א. הבא שני הסברים להקמת היודנראטים. (8 נקודות)
ב. ציין שני ארגונים שניסו לעזור ליהודים להתמודד עם קשיי הקיום בגטו, וכתוב במה סייע ליהודים כל אחד מהארגונים שציינת. (בתשובתך אין לכתוב על יודנראט). (8 נקודות)
ג. "עבודה כדרך הצלה" - הסבר את העמדה של התומכים בתפיסה זו ואת העמדה של המתנגדים לה. (9 נקודות)
תשובה
6. הצלת יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה
א. הבא דוגמא אחת לניסיונות של יהודים להציל יהודים באמצעות משא ומתן עם הגרמנים. (7 נקודות)
ב. הצג קושי אחד שהכביד על גויים להציל יהודים בתקופת השואה.
הסבר בעיה הלכתית אחת שהתעוררה בנוגע להצלת יהודים על ידי גויים. (9 נקודות)
ג. מדיניות העולם החופשי לא פעלו נגד השמדת יהודים.
הצג שניים מנימוקיהן להימנעות מפעולה.
כיצד פעל הצלב האדום בנוגע להצלת יהודים? (9 נקודות)
6. הצלת יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה
א. הבא דוגמא אחת לניסיונות של יהודים להציל יהודים באמצעות משא ומתן עם הגרמנים. (7 נקודות)
ב. הצג קושי אחד שהכביד על גויים להציל יהודים בתקופת השואה.
הסבר בעיה הלכתית אחת שהתעוררה בנוגע להצלת יהודים על ידי גויים. (9 נקודות)
ג. מדיניות העולם החופשי לא פעלו נגד השמדת יהודים.
הצג שניים מנימוקיהן להימנעות מפעולה.
כיצד פעל הצלב האדום בנוגע להצלת יהודים? (9 נקודות)
תשובה
ענה על שתיים מהשאלות 10-7 (לכל שאלה - 15 נקודות).
7. הצג שניים מתפקידי "ועד הצירים", והצג את הקושי שהיה לוועד בביצוע תפקידיו.
פרק שלישי (30 נקודות)
ענה על שתיים מהשאלות 10-7 (לכל שאלה - 15 נקודות).
7. הצג שניים מתפקידי "ועד הצירים", והצג את הקושי שהיה לוועד בביצוע תפקידיו.
תשובה
8. הצג שתי תרומות של אנשי העלייה הרביעית להתיישבות העירונית בארץ ותרומה אחת שלהם להתיישבות החקלאית.
8. הצג שתי תרומות של אנשי העלייה הרביעית להתיישבות העירונית בארץ ותרומה אחת שלהם להתיישבות החקלאית.
תשובה
9. הצג שני גורמים לפרוץ "המרד הערבי" (תרצ"ו-תרצ"ט, 1939-1936), וציין סיבה אחת לדעיכתו.
9. הצג שני גורמים לפרוץ "המרד הערבי" (תרצ"ו-תרצ"ט, 1939-1936), וציין סיבה אחת לדעיכתו.
תשובה
10. תכנית ד' (אפריל 1948) הייתה נקודת מִפנה במדיניות הצבאית של היישוב במלחמת העצמאות.
הסבר את המִפנה, והצג פעולה צבאית אחת המבטאת מִפנה זה.
10. תכנית ד' (אפריל 1948) הייתה נקודת מִפנה במדיניות הצבאית של היישוב במלחמת העצמאות.
הסבר את המִפנה, והצג פעולה צבאית אחת המבטאת מִפנה זה.
תשובה
כתוב בקצרה על חמישה מהמושגים ומהשמות 18-11 (לכל מושג/שם - 4 נקודות).
11. "אוטואמנסיפציה"
פרק רביעי (20 נקודות)
כתוב בקצרה על חמישה מהמושגים ומהשמות 18-11 (לכל מושג/שם - 4 נקודות).
11. "אוטואמנסיפציה"
תשובה
12. "גדוד העבודה"
12. "גדוד העבודה"
תשובה
13. "המרד הקדוש"
13. "המרד הקדוש"
תשובה
14. "הספר הלבן" של פאספילד (1930)
14. "הספר הלבן" של פאספילד (1930)
תשובה
15. "סטרומה"
15. "סטרומה"
תשובה
16. מחלקת הל"ה
16. מחלקת הל"ה
תשובה
17. תכנית מדגסקר (1940)
17. תכנית מדגסקר (1940)
תשובה
18. ארכיון "עונג שבת"
18. ארכיון "עונג שבת"
תשובה
1. האנטישמיות המודרנית
א. ההשפעה של "תורת הגזע" על צמיחת האנטישמיות המודרנית:
- תורת הגזע במובן הביולוגי הועברה לתחום החברתי - דרוויניזם חברתי (הבחנה בין גזעים במין האנושי, ומאבק בין הגזע העליון לנחות).
- תורת הגזע נתנה הצדקה מדעית לשנאה המסורתית של ישראל.
ב. גורמים שחיזקו את האנטישמיות המודרנית במאה ה-19:
* האמנסיפציה - היהודים חדרו למקצועות רבים (עיתונות, בנקאות, משפטנות, וכו'), והצלחתם בתחומים אלה עוררה קנאה.
* הקפיטליזם - התפקוד המתרחב של ההון במדינה הגביר את ההאשמות שהיהודים מנצלים את זכויותיהם להשגת האינטרסים שלהם על חשבון האוכלוסייה.
* הסוציאליזם - יהודים רבים הצטרפו לתנועות הסוציאליסטיות, ובראש אחדות מהן אף עמדו יהודים מתבוללים. השלטונות ראו ביהודי מהפכן ואויב הסדר והחברה.
* הדת הנוצרית - תבעה שחיי המדינה והחברה יושתתו על יסודות הנצרות, והיהודי נחשב גורם מפריע להתפתחות התקינה של המדינה הנוצרית.
* הלאומיות - ההתעוררות הלאומית הביאה לשנאה ולקנאה כלפי מיעוטים. בשל הלך רוח זה, חשבו שהיהודים הם כגוף זר, שונה ופחוּת ערך באוכלוסיית המדינה.
* הדמוקרטיה - חופש הביטוי הביא לריבוי ארגונים ומפלגות שהשתמשו בתעמולה אנטישמית לצורכיהם הפוליטיים.
* התפתחות אמצעי התקשורת - אפשרה הפצה מהירה של הרעיונות האנטישמיים באמצעי תעמולה שונים.
ג. ההבדל בין האנטישמיות במזרח אירופה לבין האנטישמיות במרכז אירופה ובמערבה:
* במזרח - אנטישמיות מסורתית.
* במערב ובמרכז - אנטישמיות מודרנית.
* במזרח - פוגרומים.
* במערב ובמרכז - באה לידי ביטוי בדרך כלל בכתבים ובתעמולה.
* במזרח - על ידי המון העם ובחסות הממשלה.
* במערב ובמרכז - במסגרת ארגונים ומפלגות.
השאלה הבאה
2. זרמים בתנועה הציונית ומחוצה לה
א. ההבדל בין הדרך של הציונות המדינית להקמת בית לאומי לדרך של הציונית המעשית
- הציונות המדינית פעלה להכרה בין-לאומית (צ'רטר) בזכות היהודים לבית לאומי - רק הבטחה מראש של זכויות מדיניות תאפשר התיישבות בארץ ישראל.
- הציונות המעשית - פעלה לעלייה ולהתיישבות בארץ ישראל, בהנחה שכיבוש הקרקע והקמת יישובים יכריעו את הכף בנושא המדינה.
ב. טיעונים ביהדות הדתית נגד הצטרפות לתנועה הציונית:
- "דחיקת הקץ" - במעשה הציוני יש משום דחיקת הקץ.
- הציונות כתנועה לאומית חילונית רוקנה את הלאומיות היהודית מתוכנה הדתי.
טיעונים ביהדות הדתית בעד הצטרפות לתנועה הציונית:
- לציונות אין דבר עם הדת (הרב ריינס), היא באה להיטיב את מצב העם.
- מטרת הציונות חופפת לשאיפת היהודים ליישוב ארץ ישראל.
- יישוב ארץ ישראל יאפשר קיום מצוות כהלכה, וגם את המצוות התלויות בארץ.
- הציונות היא מכשיר נגד התבוללות.
ג. ההבדל בין אוטונומיזם לטריטוריאליזם
אוטונומיזם - גישה הרואה ביהדות ישות רוחנית, עם בלי ארץ, ושואפת לאוטונומיה משפטית ועצמאות רוחנית של היהודים במדינות מושבם בגולה.
טריטוריאליזם - גישה השואפת להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל, ובה יתקיימו חיים אוטונומים לאומיים.
השאלה הבאה
3. היישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה
א. נימוק בעד שיתוף פעולה עם הבריטים שהועלה ביישוב בשתי המלחמות:
- עזרה לבריטניה תקדם את המטרה של הקמת מדינה יהודית.
- צבירת ניסיון צבאי.
ב. פעילויות צבאיות המבטאות שיתוף פעולה עם הבריטים והסבר כיצד הן סייעו לבריטים
- ניל"י: רשת ריגול שסייעה לבריטים.
הסבר: סיוע מודיעיני לבריטים שיקל עליהם לכבוש את הארץ.
- "הגדודים העבריים":
הסבר: עזרה בלחימה בהובלת מזון ותחמושת - "גדוד נהגי הפרדות" בגליפולי.
השתתפות בכיבוש עבר הירדן המזרחי - "הגדוד ה-38".
לחימה במצרים ובעמק הירדן - "הגדוד ה-39".
אבטחה ושמירה - "הגדוד ה-40".
מלחמת העולם השנייה
- התנדבות לצבא הבריטי במסגרת היחידות השונות של הצבא
הסבר: התרומה למאמץ המלחמתי סייעה במקצועות הנדסה, רפואה, מכשירנות, מכונאות, נהיגה, מקצועות אוויר וים. למרות שהתרומה היחסית הייתה צנועה, היה בה ערך סמלי של שיתוף פעולה עם הבריטים (בניגוד לערבים).
- פעילות המחלקה הערבית במסגרת הפלמ"ח
הסבר: סיור ומודיעין בארצות האויב סייעו להכנת הפלישה לסוריה.
- הצנחנים
הסבר: משימות מודיעיניות באירופה.
- "הבריגדה היהודית"
הסבר: תרומה למאמץ המלחמתי באיטליה.
ג. הסבר למצב הכלכלי הקשר של היישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה:
- ניתוק הקשר עם אירופה גרם לשיתוק חיי הכלכלה בארץ ולמחסור חמור במצרכים הבסיסיים.
- מכת הארבה.
- "מס המלחמה" שהוטל על היישוב.
- החרמות, גיוס אמצעי הובלה, אספקת צורכי מזון וסחורות לצבא הטורקי (ללא תמורה כספית).
הסבר לשיפור במצב הכלכלי של היישוב במלחמת העולם השנייה:
בשל הביקוש של הצבא הבריטי לציוד צבאי, מזון וביגוד, התפתחה התעשייה וצומצמה האבטלה.
השאלה הבאה
4. מדיניות הנאצים והתגובות למדיניותם בשנות ה-30
א. הדרכים שבאמצעותם התמודדו יהודי גרמניה עם המציאות בגרמניה בשנות ה-30
- הקמת הנציגות הארצית כגוף תומך ומייצג.
- ארגוני עזרה וסעד.
- הסבה מקצועית, הכשרה למקצועות אחרים.
- הגירה - בתוך גרמניה מעיירות וכפרים לערים הגדולות.
- הקמת רשת חינוך יהודית, בתי מדרש למבוגרים.
- הקמת איגודי תרבות יהודיים.
- חיזוק הגאווה היהודית "שאו בגאון את הטלאי הצהוב".
- עליית הנוער.
- חיזוק התנועות החלוציות וקיבוצי ההכשרה של התנועה הציונית.
ב. תגובה של יהודים ולא יהודים מחוץ לגרמניה ולמדיניות האנטי יהודית של הנאצים בשנות ה-30
- חרם על סחורות ושירותים מגרמניה - היוזמה הייתה של יהודים ולא יהודים כאחד.
- סיקור ומידע בעיתונות - לעורר דעת קהל.
- העלאת הנושא לדיון בכמה פרלמנטים ובחבר הלאומים.
- הצלת ילדים (הקינדרטרנספורט).
- הסכם ההעברה - ביוזמת הסוכנות היהודית.
- ועידת אוויאן.
ג. פעולות של הנאצים נגד יהודי גרמניה ב-1938 והסבר מדוע הם מבטאים החרפה במדיניות
- נישול כלכלי מוחלט של יהודים מכל ענפי הכלכלה ומכל נכסיהם.
הסבר: עד אז עוד יכלו לעסוק בכמה מענפי הכלכלה.
- ליל הבדולח.
הסבר: לראשונה בוצע פוגרום אלים מלווה ברצח.
- גירוש כפוי (זבונשיין)
הסבר: עד אז הגירה כביכול מרצון.
- התחזקות הטרור, כליאה של אלפי יהודים במחנות ריכוז.
הסבר: לראשונה נאסרו יהודים רק בשל מוצאם היהודי.
- פירוק הקהילות והוצאת כל הארגונים היהודיים אל מחוץ לחוק.
הסבר: בוטל המעמד המוכר של הקהילות והתערערה התשתית הארגונית, התרבותית של היהודים.
- הוספת השמות שרה וישראל והטבעת האות J.
הסבר: הבחנה גלויה של היהודים לשם זיהויים הפורמלי בתעודות.
השאלה הבאה
5. הגטאות והיודנראטים
א. הסברים להקמת היודנראט:
- גוף אחראי שיבצע ביעילות את הוראות השלטון.
- גוף שמשחרר את הנאצים מהקצאת כוח אדם.
- להטות את איבת היהודים כלפי ההנהגה היהודית.
- יצירת אשליה של אוטונומיה יהודית (לתעמולה ולהטעיה כלפי פנים וכלפי חוץ).
ב. ארגונים שניסו לעזור ליהודים להתמודד עם קשיי הקיום בגטו ובמה סייע:
- הארגון היהודי לעזרה עצמית (ZTOS)
מוסד סעד שפעל בחסות הג'וינט. סייע בהעברת מזון וכסף ליהודים בגטאות.
- ועדי בתים
מתנדבים שהגישו עזרה לדיירי הבתים הגדולים בגטו כמו: טיפול בילדים, פעולות חינוך ותרבות ועזרה לנזקקים במזון, הסקה ולבוש.
- הג'וינט
שלח כסף, מזון ולבוש ותמך בארגונים שקמו בגטו (עד סוף 1941).
- תנועות הנוער
מסגרות חברה וחינוך, הפצת עיתונות מחתרתית, יצירת קשר בין גטאות, עזרה הדדית.
- צנטוס
טיפול בילדים יתומים.
ג. "עבודה כדרך הצלה":
תרומה למאמץ המלחמתי הגרמני (על ידי עבודה יצרנית) תגדיל את הסיכויים להמשך קיומו של הגטו.
עמדת המתנגדים לתפיסה זו:
הנאצים חותרים לחיסול טוטלי של היהודים וינצלו את כוח העבודה של היהודים עד כלות.
אין סיכוי להצלה בדרך של עבודה.
השאלה הבאה
6. הצלת יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה:
א. דוגמאות לניסיונות של יהודים להציל יהודים על ידי משא ומתן עם הגרמנים:
- סלובקיה - "קבוצת העבודה". (הרב ויסמנדל וגיזי פליישמן).
- הונגריה - "סחורה תחת דם". (ישראל קסטנר ויואל ברנד).
ב. קשיים שהכבידו על גויים להציל יהודים בתקופת השואה:
- סביבה עוינת או מלשינה.
- סיכון חיים אישי ומשפחתי, חשש מעונש קולקטיבי.
בעיות הלכתיות בנוגע להצלת יהודים על ידי גויים:
- האם מותר לאדם להציל את עצמו על ידי קניית תעודת נוצרי?
- האם מותר להסתיר ילדים בבתי גויים?
ג. נימוקים של מדינות העולם החופשי להימנעותן מפעולות נגד השמדת היהודים:
- כל הכוחות והמשאבים הושקעו בניצחון הצבאי, הסיוע ליהודים עלול לפגוע במאמץ המלחמתי.
- אי אפשר לדייק ולהפציץ את תאי הגזים באושוויץ בלי לפגוע באסירים.
- טווח הטיסה לאושוויץ ארוך מדי ואין אפשרות לתדלק מטוסים.
- סיכון חיי הטייסים.
- הטלת ספק ביעילות הפעולה.
כיצד פעל הצלב האדום בנוגע להצלת היהודים:
- לא התערב באופן מיוחד לטובת היהודים.
- שלח אספקה של מזון, תרופות ובגדים (הגיע רק למחנות מעטים בפולין).
- סיוע למחנות פליטים בדרום צרפת, שבהם היו גם יהודים.
- השתתף בהצלת יהודים שגורשו מהונגריה לקראת סוף המלחמה.
השאלה הבאה
7. תפקידי "ועד הצירים"
- מקשר בין השלטונות הבריטיים ובין האוכלוסייה היהודית בארץ.
- גוף מייעץ לבריטים בנוגע לבניין הבית הלאומי.
- כינון יחסים טובים עם הערבים.
שיקום היישוב לאחר המלחמה:
- החזרת הפליטים המגורשים.
- תיקון הריסות.
- שיקום בתי ספר.
פיתוח תרבותי וארגוני:
- בדיקת האפשרות להקמת אוניברסיטה עברית.
- כינון מוסדות ייצוגיים של היישוב.
הקושי שהיה לוועד בביצוע תפקידיו:
- התפזר על פני תחומים מרובים (חוסר יעילות).
- חיכוכים עם השלטון הצבאי הבריטי.
- חיכוכים בין קבוצות שונות ביישוב היהודי עצמו.
השאלה הבאה
8. תרומתם של אנשי העלייה הרביעית להתיישבות העירונית:
- גידול דמוגרפי בערים; בעיקר התפתחות תל-אביב וחיפה.
- התפתחות ענף הבניין [פעילות "סולל בונה", הכשרת אלפי עובדים במקצועות הבנייה].
- התפתחות ענף התעשייה ["שמן", "נשר", תחנת הכוח בתל-אביב].
תרומתם של אנשי העלייה הרביעית להתיישבות חקלאית:
- רכישת קרקעות ("עמק זבולון", "עמק חפר"), יצירת רצף של התיישבות יהודית.
- ייסוד קיבוצים (גבעת ברנר, גבת, רמת הכובש, עין שמר).
- התיישבות חקלאית פרטית (בני ברק, מגדיאל, הרצליה, רמתיים, כפר גנים, נחלת גנים, גת-רימון, קריית שאול, נחלת יצחק).
- פיתוח ענף ההדרים. [סייע לביסוס מושבות ותיקות, מקור תעסוקה לפועלים, יעד להשקעות הון].
השאלה הבאה
9. גורמים לפרוץ "המרד הערבי" והסיבות לדעיכתו:
- חשש של הערבים לאבדן הרוב שלהם בארץ עקב העלייה, וחשש מנישול הפועל הערבי בשל המאבק על "עבודה עברית".
- ניסיון של הערבים להשפיע על הבריטים לתמוך בעמדותיהם.
- התחזקות הלאומנות הערבית בארץ ישראל ובמדינות ערב השכנות.
- הצלחת המדינות הכוחניות בעולם עודדה את המגמה שלפיה השימוש בכוח הוא מכשיר להשגת מטרות.
סיבות שהביאו לדעיכתו:
- תגובה חריפה של הבריטים: הפעלת צבא, פירוק הוועד הערבי העליון, הגליית חלק מחבריו, הדעת המופתי.
- המרד לא השיג את מטרותיו: שיתוק חיי הכלכלה והפסקת העלייה.
- המרד פגע בערבים מבחינה כלכלית, ולכן הם לחצו להפסקת המרד; שלטון הכנופיות הערביות פגע בחיי החברה ובחיי הכלכלה של הערבים.
- המרד גרם לפיצול ערביי ישראל - מתונים מול קיצוניים.
- כושר התגובה המשופר של הארגונים הצבאיים של היישוב.
השאלה הבאה
10. הסבר המפנה שבתכנית ד':
- מאסטרטגיה הגנתית לאסטרטגיה התקפתית.
- פעולות יזומות.
- ריכוז של כוחות גדולים (חטיבות) והתארגנותם.
- השתלטות על שטחים (כולל יישובים ערביים), ועל דרכי תחבורה, ויצירת רצף התיישבות.
פעולות צבאיות המבטאות מפנה זה:
- מבצע נחשון. פעולה יזומה לשחרור הדרך לירושלים. העברת כוחות רבים לצורך הפעולה. השתלטות על שטחים של ערבים.
- קרבות משמר העמק ורמת יוחנן. לא הסתפקו בהגנה אלא ערכו פשיטות על כפרי ערבים וביצעו קרבות פתע והתקפת נגד חזקה.
- מבצעי ההשתלטות על הערים המעורבות (טבריה, חיפה, צפת, יפו).
- תפיסת תחנות משטרה ובסיסים בריטיים (מבצע קלשון, משטרת ראש פינה).
השאלה הבאה
11. "אוטואמנסיפציה"
- חוברת שכתב פינסקר (1882) על רקע "הסופות בנגב". הפתרון שהציג פינסקר לבעיית האנטישמיות:
שחרור עצמי (בשונה מאמנסיפציה) של היהודים כלומר, יצירת מסגרת לאומית יהודית של עם היושב על אדמתו.
- האנטישמיות הוגדרה כ"יודופוביה".
השאלה הבאה
12. גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור (1920)
- המטרה - להכשיר את התנאים בארץ לעלייה המונית
- תחומי פעילות: התיישבות חקלאית וביצוע עבודות יזומות של הבריטים: בניין, סלילת כבישים, הגנה.
- בסיס אידיאולוגי - סוציאליזם ושיתוף, חיי קומונה.
השאלה הבאה
13. "המרד הקדוש"
- סיסמה שהטביע הרב שמואל חיים לנדוּי (שח"ל).
- שינוי בסדר הדתי-מסורתי שהיה קיים בגולה כלפי עבודה ומלאכה.
- המרד הדגיש את שילוב הערכים "תורה ועבודה".
- מימוש הרעיון במסגרות עצמאיות (התיישבות, אגודות מקצועיות וכו').
השאלה הבאה
14. "הספר הלבן" של פאספילד (1930)
- הסתמך על הדין וחשבון של סימפסון ועל מסקנותיו.
- עיקריו: צמצום נוסף של העלייה, על פי העיקרון של כוח הקליטה הכלכלי של הארץ, איסור לרכוש קרקעות מעורבים.
- בעקבות מחאות היישוב פורסמה איגרת מקדונלד המבטאת נסיגה מהספר הלבן.
השאלה הבאה
15. "סטרומה"
אניית מעפילים רעועה שיצאה מרומניה (1942) בדרכה לארץ ישראל. בלחץ של הבריטים על הטורקים לא אפשרו לתקן את האנייה ולהוריד את המעפילים. האניה טבעה מול חופי טורקיה.
השאלה הבאה
16. מחלקת הל"ה
- מחלקה של "ההגנה שיצאה בינואר 1948 לעזרת גוש עציון - מפקדה דני מס.
- המחלקה ניסתה לסלול נתיב חדש לגוש דרך עמק האלה כדי להתגבר על הדרכים הנמצאות בשליטה ערבית.
- המחלקה נתקלה בערבים, וכל 35 הלוחמים נהרגו.
|
דגם תשובות לשאלון בתע"י,
שאלון מספר 913081, חורף תשס"ד |
1. האנטישמיות המודרנית
א. ההשפעה של "תורת הגזע" על צמיחת האנטישמיות המודרנית:
- תורת הגזע במובן הביולוגי הועברה לתחום החברתי - דרוויניזם חברתי (הבחנה בין גזעים במין האנושי, ומאבק בין הגזע העליון לנחות).
- תורת הגזע נתנה הצדקה מדעית לשנאה המסורתית של ישראל.
ב. גורמים שחיזקו את האנטישמיות המודרנית במאה ה-19:
* האמנסיפציה - היהודים חדרו למקצועות רבים (עיתונות, בנקאות, משפטנות, וכו'), והצלחתם בתחומים אלה עוררה קנאה.
* הקפיטליזם - התפקוד המתרחב של ההון במדינה הגביר את ההאשמות שהיהודים מנצלים את זכויותיהם להשגת האינטרסים שלהם על חשבון האוכלוסייה.
* הסוציאליזם - יהודים רבים הצטרפו לתנועות הסוציאליסטיות, ובראש אחדות מהן אף עמדו יהודים מתבוללים. השלטונות ראו ביהודי מהפכן ואויב הסדר והחברה.
* הדת הנוצרית - תבעה שחיי המדינה והחברה יושתתו על יסודות הנצרות, והיהודי נחשב גורם מפריע להתפתחות התקינה של המדינה הנוצרית.
* הלאומיות - ההתעוררות הלאומית הביאה לשנאה ולקנאה כלפי מיעוטים. בשל הלך רוח זה, חשבו שהיהודים הם כגוף זר, שונה ופחוּת ערך באוכלוסיית המדינה.
* הדמוקרטיה - חופש הביטוי הביא לריבוי ארגונים ומפלגות שהשתמשו בתעמולה אנטישמית לצורכיהם הפוליטיים.
* התפתחות אמצעי התקשורת - אפשרה הפצה מהירה של הרעיונות האנטישמיים באמצעי תעמולה שונים.
ג. ההבדל בין האנטישמיות במזרח אירופה לבין האנטישמיות במרכז אירופה ובמערבה:
* במזרח - אנטישמיות מסורתית.
* במערב ובמרכז - אנטישמיות מודרנית.
* במזרח - פוגרומים.
* במערב ובמרכז - באה לידי ביטוי בדרך כלל בכתבים ובתעמולה.
* במזרח - על ידי המון העם ובחסות הממשלה.
* במערב ובמרכז - במסגרת ארגונים ומפלגות.
השאלה הבאה
2. זרמים בתנועה הציונית ומחוצה לה
א. ההבדל בין הדרך של הציונות המדינית להקמת בית לאומי לדרך של הציונית המעשית
- הציונות המדינית פעלה להכרה בין-לאומית (צ'רטר) בזכות היהודים לבית לאומי - רק הבטחה מראש של זכויות מדיניות תאפשר התיישבות בארץ ישראל.
- הציונות המעשית - פעלה לעלייה ולהתיישבות בארץ ישראל, בהנחה שכיבוש הקרקע והקמת יישובים יכריעו את הכף בנושא המדינה.
ב. טיעונים ביהדות הדתית נגד הצטרפות לתנועה הציונית:
- "דחיקת הקץ" - במעשה הציוני יש משום דחיקת הקץ.
- הציונות כתנועה לאומית חילונית רוקנה את הלאומיות היהודית מתוכנה הדתי.
טיעונים ביהדות הדתית בעד הצטרפות לתנועה הציונית:
- לציונות אין דבר עם הדת (הרב ריינס), היא באה להיטיב את מצב העם.
- מטרת הציונות חופפת לשאיפת היהודים ליישוב ארץ ישראל.
- יישוב ארץ ישראל יאפשר קיום מצוות כהלכה, וגם את המצוות התלויות בארץ.
- הציונות היא מכשיר נגד התבוללות.
ג. ההבדל בין אוטונומיזם לטריטוריאליזם
אוטונומיזם - גישה הרואה ביהדות ישות רוחנית, עם בלי ארץ, ושואפת לאוטונומיה משפטית ועצמאות רוחנית של היהודים במדינות מושבם בגולה.
טריטוריאליזם - גישה השואפת להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל, ובה יתקיימו חיים אוטונומים לאומיים.
השאלה הבאה
3. היישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה
א. נימוק בעד שיתוף פעולה עם הבריטים שהועלה ביישוב בשתי המלחמות:
- עזרה לבריטניה תקדם את המטרה של הקמת מדינה יהודית.
- צבירת ניסיון צבאי.
ב. פעילויות צבאיות המבטאות שיתוף פעולה עם הבריטים והסבר כיצד הן סייעו לבריטים
- ניל"י: רשת ריגול שסייעה לבריטים.
הסבר: סיוע מודיעיני לבריטים שיקל עליהם לכבוש את הארץ.
- "הגדודים העבריים":
הסבר: עזרה בלחימה בהובלת מזון ותחמושת - "גדוד נהגי הפרדות" בגליפולי.
השתתפות בכיבוש עבר הירדן המזרחי - "הגדוד ה-38".
לחימה במצרים ובעמק הירדן - "הגדוד ה-39".
אבטחה ושמירה - "הגדוד ה-40".
מלחמת העולם השנייה
- התנדבות לצבא הבריטי במסגרת היחידות השונות של הצבא
הסבר: התרומה למאמץ המלחמתי סייעה במקצועות הנדסה, רפואה, מכשירנות, מכונאות, נהיגה, מקצועות אוויר וים. למרות שהתרומה היחסית הייתה צנועה, היה בה ערך סמלי של שיתוף פעולה עם הבריטים (בניגוד לערבים).
- פעילות המחלקה הערבית במסגרת הפלמ"ח
הסבר: סיור ומודיעין בארצות האויב סייעו להכנת הפלישה לסוריה.
- הצנחנים
הסבר: משימות מודיעיניות באירופה.
- "הבריגדה היהודית"
הסבר: תרומה למאמץ המלחמתי באיטליה.
ג. הסבר למצב הכלכלי הקשר של היישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה:
- ניתוק הקשר עם אירופה גרם לשיתוק חיי הכלכלה בארץ ולמחסור חמור במצרכים הבסיסיים.
- מכת הארבה.
- "מס המלחמה" שהוטל על היישוב.
- החרמות, גיוס אמצעי הובלה, אספקת צורכי מזון וסחורות לצבא הטורקי (ללא תמורה כספית).
הסבר לשיפור במצב הכלכלי של היישוב במלחמת העולם השנייה:
בשל הביקוש של הצבא הבריטי לציוד צבאי, מזון וביגוד, התפתחה התעשייה וצומצמה האבטלה.
השאלה הבאה
4. מדיניות הנאצים והתגובות למדיניותם בשנות ה-30
א. הדרכים שבאמצעותם התמודדו יהודי גרמניה עם המציאות בגרמניה בשנות ה-30
- הקמת הנציגות הארצית כגוף תומך ומייצג.
- ארגוני עזרה וסעד.
- הסבה מקצועית, הכשרה למקצועות אחרים.
- הגירה - בתוך גרמניה מעיירות וכפרים לערים הגדולות.
- הקמת רשת חינוך יהודית, בתי מדרש למבוגרים.
- הקמת איגודי תרבות יהודיים.
- חיזוק הגאווה היהודית "שאו בגאון את הטלאי הצהוב".
- עליית הנוער.
- חיזוק התנועות החלוציות וקיבוצי ההכשרה של התנועה הציונית.
ב. תגובה של יהודים ולא יהודים מחוץ לגרמניה ולמדיניות האנטי יהודית של הנאצים בשנות ה-30
- חרם על סחורות ושירותים מגרמניה - היוזמה הייתה של יהודים ולא יהודים כאחד.
- סיקור ומידע בעיתונות - לעורר דעת קהל.
- העלאת הנושא לדיון בכמה פרלמנטים ובחבר הלאומים.
- הצלת ילדים (הקינדרטרנספורט).
- הסכם ההעברה - ביוזמת הסוכנות היהודית.
- ועידת אוויאן.
ג. פעולות של הנאצים נגד יהודי גרמניה ב-1938 והסבר מדוע הם מבטאים החרפה במדיניות
- נישול כלכלי מוחלט של יהודים מכל ענפי הכלכלה ומכל נכסיהם.
הסבר: עד אז עוד יכלו לעסוק בכמה מענפי הכלכלה.
- ליל הבדולח.
הסבר: לראשונה בוצע פוגרום אלים מלווה ברצח.
- גירוש כפוי (זבונשיין)
הסבר: עד אז הגירה כביכול מרצון.
- התחזקות הטרור, כליאה של אלפי יהודים במחנות ריכוז.
הסבר: לראשונה נאסרו יהודים רק בשל מוצאם היהודי.
- פירוק הקהילות והוצאת כל הארגונים היהודיים אל מחוץ לחוק.
הסבר: בוטל המעמד המוכר של הקהילות והתערערה התשתית הארגונית, התרבותית של היהודים.
- הוספת השמות שרה וישראל והטבעת האות J.
הסבר: הבחנה גלויה של היהודים לשם זיהויים הפורמלי בתעודות.
השאלה הבאה
5. הגטאות והיודנראטים
א. הסברים להקמת היודנראט:
- גוף אחראי שיבצע ביעילות את הוראות השלטון.
- גוף שמשחרר את הנאצים מהקצאת כוח אדם.
- להטות את איבת היהודים כלפי ההנהגה היהודית.
- יצירת אשליה של אוטונומיה יהודית (לתעמולה ולהטעיה כלפי פנים וכלפי חוץ).
ב. ארגונים שניסו לעזור ליהודים להתמודד עם קשיי הקיום בגטו ובמה סייע:
- הארגון היהודי לעזרה עצמית (ZTOS)
מוסד סעד שפעל בחסות הג'וינט. סייע בהעברת מזון וכסף ליהודים בגטאות.
- ועדי בתים
מתנדבים שהגישו עזרה לדיירי הבתים הגדולים בגטו כמו: טיפול בילדים, פעולות חינוך ותרבות ועזרה לנזקקים במזון, הסקה ולבוש.
- הג'וינט
שלח כסף, מזון ולבוש ותמך בארגונים שקמו בגטו (עד סוף 1941).
- תנועות הנוער
מסגרות חברה וחינוך, הפצת עיתונות מחתרתית, יצירת קשר בין גטאות, עזרה הדדית.
- צנטוס
טיפול בילדים יתומים.
ג. "עבודה כדרך הצלה":
תרומה למאמץ המלחמתי הגרמני (על ידי עבודה יצרנית) תגדיל את הסיכויים להמשך קיומו של הגטו.
עמדת המתנגדים לתפיסה זו:
הנאצים חותרים לחיסול טוטלי של היהודים וינצלו את כוח העבודה של היהודים עד כלות.
אין סיכוי להצלה בדרך של עבודה.
השאלה הבאה
6. הצלת יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה:
א. דוגמאות לניסיונות של יהודים להציל יהודים על ידי משא ומתן עם הגרמנים:
- סלובקיה - "קבוצת העבודה". (הרב ויסמנדל וגיזי פליישמן).
- הונגריה - "סחורה תחת דם". (ישראל קסטנר ויואל ברנד).
ב. קשיים שהכבידו על גויים להציל יהודים בתקופת השואה:
- סביבה עוינת או מלשינה.
- סיכון חיים אישי ומשפחתי, חשש מעונש קולקטיבי.
בעיות הלכתיות בנוגע להצלת יהודים על ידי גויים:
- האם מותר לאדם להציל את עצמו על ידי קניית תעודת נוצרי?
- האם מותר להסתיר ילדים בבתי גויים?
ג. נימוקים של מדינות העולם החופשי להימנעותן מפעולות נגד השמדת היהודים:
- כל הכוחות והמשאבים הושקעו בניצחון הצבאי, הסיוע ליהודים עלול לפגוע במאמץ המלחמתי.
- אי אפשר לדייק ולהפציץ את תאי הגזים באושוויץ בלי לפגוע באסירים.
- טווח הטיסה לאושוויץ ארוך מדי ואין אפשרות לתדלק מטוסים.
- סיכון חיי הטייסים.
- הטלת ספק ביעילות הפעולה.
כיצד פעל הצלב האדום בנוגע להצלת היהודים:
- לא התערב באופן מיוחד לטובת היהודים.
- שלח אספקה של מזון, תרופות ובגדים (הגיע רק למחנות מעטים בפולין).
- סיוע למחנות פליטים בדרום צרפת, שבהם היו גם יהודים.
- השתתף בהצלת יהודים שגורשו מהונגריה לקראת סוף המלחמה.
השאלה הבאה
7. תפקידי "ועד הצירים"
- מקשר בין השלטונות הבריטיים ובין האוכלוסייה היהודית בארץ.
- גוף מייעץ לבריטים בנוגע לבניין הבית הלאומי.
- כינון יחסים טובים עם הערבים.
שיקום היישוב לאחר המלחמה:
- החזרת הפליטים המגורשים.
- תיקון הריסות.
- שיקום בתי ספר.
פיתוח תרבותי וארגוני:
- בדיקת האפשרות להקמת אוניברסיטה עברית.
- כינון מוסדות ייצוגיים של היישוב.
הקושי שהיה לוועד בביצוע תפקידיו:
- התפזר על פני תחומים מרובים (חוסר יעילות).
- חיכוכים עם השלטון הצבאי הבריטי.
- חיכוכים בין קבוצות שונות ביישוב היהודי עצמו.
השאלה הבאה
8. תרומתם של אנשי העלייה הרביעית להתיישבות העירונית:
- גידול דמוגרפי בערים; בעיקר התפתחות תל-אביב וחיפה.
- התפתחות ענף הבניין [פעילות "סולל בונה", הכשרת אלפי עובדים במקצועות הבנייה].
- התפתחות ענף התעשייה ["שמן", "נשר", תחנת הכוח בתל-אביב].
תרומתם של אנשי העלייה הרביעית להתיישבות חקלאית:
- רכישת קרקעות ("עמק זבולון", "עמק חפר"), יצירת רצף של התיישבות יהודית.
- ייסוד קיבוצים (גבעת ברנר, גבת, רמת הכובש, עין שמר).
- התיישבות חקלאית פרטית (בני ברק, מגדיאל, הרצליה, רמתיים, כפר גנים, נחלת גנים, גת-רימון, קריית שאול, נחלת יצחק).
- פיתוח ענף ההדרים. [סייע לביסוס מושבות ותיקות, מקור תעסוקה לפועלים, יעד להשקעות הון].
השאלה הבאה
9. גורמים לפרוץ "המרד הערבי" והסיבות לדעיכתו:
- חשש של הערבים לאבדן הרוב שלהם בארץ עקב העלייה, וחשש מנישול הפועל הערבי בשל המאבק על "עבודה עברית".
- ניסיון של הערבים להשפיע על הבריטים לתמוך בעמדותיהם.
- התחזקות הלאומנות הערבית בארץ ישראל ובמדינות ערב השכנות.
- הצלחת המדינות הכוחניות בעולם עודדה את המגמה שלפיה השימוש בכוח הוא מכשיר להשגת מטרות.
סיבות שהביאו לדעיכתו:
- תגובה חריפה של הבריטים: הפעלת צבא, פירוק הוועד הערבי העליון, הגליית חלק מחבריו, הדעת המופתי.
- המרד לא השיג את מטרותיו: שיתוק חיי הכלכלה והפסקת העלייה.
- המרד פגע בערבים מבחינה כלכלית, ולכן הם לחצו להפסקת המרד; שלטון הכנופיות הערביות פגע בחיי החברה ובחיי הכלכלה של הערבים.
- המרד גרם לפיצול ערביי ישראל - מתונים מול קיצוניים.
- כושר התגובה המשופר של הארגונים הצבאיים של היישוב.
השאלה הבאה
10. הסבר המפנה שבתכנית ד':
- מאסטרטגיה הגנתית לאסטרטגיה התקפתית.
- פעולות יזומות.
- ריכוז של כוחות גדולים (חטיבות) והתארגנותם.
- השתלטות על שטחים (כולל יישובים ערביים), ועל דרכי תחבורה, ויצירת רצף התיישבות.
פעולות צבאיות המבטאות מפנה זה:
- מבצע נחשון. פעולה יזומה לשחרור הדרך לירושלים. העברת כוחות רבים לצורך הפעולה. השתלטות על שטחים של ערבים.
- קרבות משמר העמק ורמת יוחנן. לא הסתפקו בהגנה אלא ערכו פשיטות על כפרי ערבים וביצעו קרבות פתע והתקפת נגד חזקה.
- מבצעי ההשתלטות על הערים המעורבות (טבריה, חיפה, צפת, יפו).
- תפיסת תחנות משטרה ובסיסים בריטיים (מבצע קלשון, משטרת ראש פינה).
השאלה הבאה
11. "אוטואמנסיפציה"
- חוברת שכתב פינסקר (1882) על רקע "הסופות בנגב". הפתרון שהציג פינסקר לבעיית האנטישמיות:
שחרור עצמי (בשונה מאמנסיפציה) של היהודים כלומר, יצירת מסגרת לאומית יהודית של עם היושב על אדמתו.
- האנטישמיות הוגדרה כ"יודופוביה".
השאלה הבאה
12. גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור (1920)
- המטרה - להכשיר את התנאים בארץ לעלייה המונית
- תחומי פעילות: התיישבות חקלאית וביצוע עבודות יזומות של הבריטים: בניין, סלילת כבישים, הגנה.
- בסיס אידיאולוגי - סוציאליזם ושיתוף, חיי קומונה.
השאלה הבאה
13. "המרד הקדוש"
- סיסמה שהטביע הרב שמואל חיים לנדוּי (שח"ל).
- שינוי בסדר הדתי-מסורתי שהיה קיים בגולה כלפי עבודה ומלאכה.
- המרד הדגיש את שילוב הערכים "תורה ועבודה".
- מימוש הרעיון במסגרות עצמאיות (התיישבות, אגודות מקצועיות וכו').
השאלה הבאה
14. "הספר הלבן" של פאספילד (1930)
- הסתמך על הדין וחשבון של סימפסון ועל מסקנותיו.
- עיקריו: צמצום נוסף של העלייה, על פי העיקרון של כוח הקליטה הכלכלי של הארץ, איסור לרכוש קרקעות מעורבים.
- בעקבות מחאות היישוב פורסמה איגרת מקדונלד המבטאת נסיגה מהספר הלבן.
השאלה הבאה
15. "סטרומה"
אניית מעפילים רעועה שיצאה מרומניה (1942) בדרכה לארץ ישראל. בלחץ של הבריטים על הטורקים לא אפשרו לתקן את האנייה ולהוריד את המעפילים. האניה טבעה מול חופי טורקיה.
השאלה הבאה
16. מחלקת הל"ה
- מחלקה של "ההגנה שיצאה בינואר 1948 לעזרת גוש עציון - מפקדה דני מס.
- המחלקה ניסתה לסלול נתיב חדש לגוש דרך עמק האלה כדי להתגבר על הדרכים הנמצאות בשליטה ערבית.
- המחלקה נתקלה בערבים, וכל 35 הלוחמים נהרגו.
