מבחנים בתולדות עם ישראלשאלון 913081, קיץ תשס"ה |
ה ש א ל ו ת
פרק ראשון
ענה על אחת מהשאלות 3-1
1. המדינה שבדרך
א. הסבר שניים מהאינטרסים שהיו לבריטניה בפרסום הצהרת בלפור
ב. הסבר מהו משטר המנדט.
פרט שתי התחייבויות של ממשלת בריטניה כלפי היהודים, על פי טופס המנדט.
ג. ציין את שמותיהם של שניים מהמוסדות הלאומיים של היישוב היהודי בתקופת המנדט, וכתוב איזה תפקיד בַּ"מדינה שבדרך" מילא כל מוסד שציינת.
תשובה
2. העלייה לארץ
א. ציין שני הבדלים בין ההרכב החברתי-הכלכלי של אנשי העלייה השנייה והשלישית לבין ההרכב החברתי-הכלכלי של אנשי העלייה הרביעית והחמישית.
ב. בתקופת העלייה הרביעית והחמישית הקימו אנשים דתיים מושבים וקיבוצים.
הסבר את האידאולוגיה שהביאה להקמתם.
ג. הצג שתים מהתרומות לפיתוח היישוב היהודי בארץ, שתרמו העולים מגרמניה בעלייה החמישית.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 4-3.
3. היחסים בין המחתרות
א. הצג את העמדה של אצ"ל ואת העמדה של לח"י כלפי בריטניה, במלחמת העולם השנייה (עד 1944).
ב. הצג שני גורמים להידרדרות היחסים בין ההגנה לאצ"ל ולח"י לאחר הכרזת ה"מרד" של אצ"ל, ינואר 1944.
ג. הצג את הרקע המדיני להקמת "תנועת המרי העברי", ופרט שתיים מפעולותיה.
תשובה
פרק שני
ענה על אחת מהשאלות 6-4.
4. הקשר בין מהלך המלחמה לגורל היהודים
א. בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב חולקה פולין בין רוסיה לגרמניה.
הסבר כיצד השפיעה חלוקה זו על גורל יהודי פולין, עד 1941.
ב. הצג שני מניעים של הגרמנים לכיבוש ברית המועצות (יוני 1941), והסבר את המפנה במדיניות של הנאצים כלפי היהודים עם הכיבוש.
ג. הסבר את הקשר בין מהלך המלחמה ובין "מצעדי המוות".
תשובה
5. עמידת היהודים
א. "שאוהו בגאון - את הטלאי הצהוב" (רוברט וולטש, אפריל 1033)
מה היתה הכוונה של וולטש בקריאה זו, ומה היה הרקע לקריאתו?
ב. הצג שני מאפיינים דומים של המרידות בגטאות השונים, והצג מאפיין אחד המייחד את מרד גטו ורשה.
ג. "ניסיון חיי המחנה מורה לנו כי יש בידי האדם חופש בחירת פעולה".
(ויקטור פרנקל, האדם מחפש משמעות, עמ' 85)
הסבר אמירה זו על פי מציאות החיים במחנות.
תשובה
6. יחס העולם לגורל יהודי אירופה בשנים 1945-1938
א. הצג שני טיעונים שהועלו בוועידת אוויאן (1938) בנוגע לקליטת פליטים.
כיצד פירוש הנאצים את תוצאות הוועידה?
ב. בתום המלחמה היו שטענו שבנות הברית פעלו למען יהודי אירופה מעט מדי ומאוחר מדי.
הסבר עמדה זו באמצעות שתי דוגמאות.
ג. הצג שני מניעים של "חסידי אומות העולם" להצלת יהודים, וציין שניים מהקשיים שהיו להם בהצלת יהודים.
תשובה
פרק שלישי
ענה על שתיים מהשאלות 10-7.
7. הסבר שתי סיבות לתמורות שחלו ב"יישוב הישן" במחצית השנייה של המאה ה-19, והצג שתי תמורות כאלה.
8. מה היה החידוש של תנועת "חיבת ציון"?
הבא שני הסברים להצטרפות של רבנים לתנועה זו.
9. הצג את שתי העמדות שהיו ביישוב היהודי בנוגע ליישובים המבודדים בגליל העליון (תל חי 1920), והבא נימוק אחד לכל עמדה (סך הכול שני נימוקים).
10. כתוב שני הבדלים בין מפת שביתת הנשק ב-1949 ובין מפת החלוקה בנובמבר 1947.
תשובה
פרק רביעי
כתוב בקצרה על חמישה מהמושגים ומהשמות 18-11.
11. חכם באשי
תשובה
12. "אוטואמנסיפציה"
תשובה
13. פולמוס השמיטה
תשובה
14. ניל"י
תשובה
15. "פאטריה"
תשובה
16. פרשת ביריה
תשובה
17. "אנשלוס"
תשובה
18. משטר וישי
תשובה
ת ש ו ב ו ת
1. א. האינטרסים שהיו לבריטים בפרסום הצהרת בלפור
- שיקול ביטחוני-אסטרטגי - ארץ ישראל תפסה מקום אסטרטגי (אזור חיץ, צומת חיוני, בסיס באגן המזרחי של הים התיכון).
- רצון להקדים את גרמניה - השמועות שהגרמנים מחזרים אחרי הציונים והם עלולים להקדים את בריטניה.
- שאיפה לזכות באהדת יהדות ארצות הברית - עד אפריל 1917 נקטה ארצות הברית עמדה ניטרלית במלחמת העולם, הבריטים קיוו שלחץ יהודי יביא לכניסת ארצות הברית למלחמה.
- ההצהרה תיתן לגיטימציה לשלטון בריטי בארץ ישראל (תביעה ציונית) ותחזק את רצון בריטניה לשלוט בארץ כנגד הסכמים קודמים (סייקס-פיקו, מק-מהון).
ב. משטר המנדט:
שלטון של אחת מהמעצמות על שטחים שכבשה וחבר הלאומים השאירם בידיה כ"פיקדון". המנדט חייב את המעצמה השולטת לדאוג לפיתוח האיזור, לרווחת התושבים ולהכשרתם לקראת עצמאות.
התחייבויות של בריטניה כלפי היהודים על פי טופס המנדט:
- ממשלת בריטניה אחראית שבארץ ישררו תנאים מדיניים, אדמיניסטרטיביים וכלכליים, שיבטיחו את הקמת הבית הלאומי היהודי.
- בריטניה תקדם את התפתחות המוסדות של שלטון עצמי.
- הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית יוכרו כמייצגות את היישוב היהודי בארץ ואת העם היהודי הרוצה לסייע ליישוב.
- סיוע בעלייה לארץ ולהתיישבות צפופה של יהודים בארץ ישראל.
- חוק שנועד להקל על המתיישבים היהודים לקבל אזרחות בארץ.
- הכרה בעברית כאחת השפות הרשמיות.
- שמירה על חופש הפולחן והמקומות הקדושים.
- שלטונות המנדט מוסמכים להגיע להסכם עם הסוכנות היהודית בדבר פיתוח הארץ (בתחומים שבהם אין מעורבות של השלטון).
ג. המוסדות הלאומיים של היישוב בתקופת המנדט, תפקידם במדינה שבדרך:
- אספת הנבחרים - שימשה כרשות מחוקקת. היה לה ייפוי כוח להטיל מסים למטרות חינוך ורווחה. ייצגה את "כנסת ישראל".
- הוועד הלאומי - שימש כרשות המבצעת.
- הרבנות הראשית - הנהגה דתית של היישוב. בית דין עליון בתחום הדת.
השאלה הבאה
2. העליות לארץ
א. הבדלים בין ההרכב החברתי-הכלכלי של אנשי העלייה השנייה והשלישית ובין ההרכב של אנשי העליות הרביעית והחמישית:
העלייה השנייה והשלישית:
העלייה הרביעית והחמישית:
- חלוצים, דוגלים ברעיונות סוציאליסטיים
- בדרך כלל צעירים רווקים
- חסרי אמצעים ברובם
- חקלאים ברובם
- התפתחות הקיבוץ והמושב
- בני מעמד בינוני בעלי יוזמה חופשית
- בעלי משפחות, מבוגרים
- בעלי הון (גם הון קטן)
- סוחרים בעלי מלאכה ואנשי תעשייה
זעירה ובעלי מקצועות חופשיים
- התפתחות העיר
ב. הסבר האידאולוגיה:
- שילוב תורה ועבודת כפיים "תורה ועבודה", "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך".
- שיבה לחיים יהודיים קדומים (חיי אבות).
- "המרד הקדוש", מרד באורח חיים בגולה.
- "עבודת אדמה מאפשרת חיים טהורים, מבוססים על צדק ומוסר חברתי.
- הגשמת סוציאליזם דתי.
- הגשמת חיים יהודיים קהילתיים.
ג. התרומות לפיתוח היישוב של יהודי גרמניה שעלו בעלייה החמישית:
- שינוי פני הבנייה העירונית (הדגשת הפונקציונליות והאסתטיקה).
- הקמת מפעלי תרבות (התזמורת הפילהרמונית).
- פיתוח המוסדות האקדמים וקידום הישגי המדע (בעיקר ברפואה).
- חיזוק המעמד הבינוני העירוני, בחברה היהודית.
- פיתוח התעשייה (בעזרת ידע והון פרטי).
- פיתוח ענף הפרדסנות ומטעים.
- התיישבות עמק חפר ו"התיישבות האלף".
2. העליות לארץ
א. הבדלים בין ההרכב החברתי-הכלכלי של אנשי העלייה השנייה והשלישית ובין ההרכב של אנשי העליות הרביעית והחמישית:
העלייה השנייה והשלישית:
העלייה הרביעית והחמישית:
- חלוצים, דוגלים ברעיונות סוציאליסטיים
- בדרך כלל צעירים רווקים
- חסרי אמצעים ברובם
- חקלאים ברובם
- התפתחות הקיבוץ והמושב
- בני מעמד בינוני בעלי יוזמה חופשית
- בעלי משפחות, מבוגרים
- בעלי הון (גם הון קטן)
- סוחרים בעלי מלאכה ואנשי תעשייה
זעירה ובעלי מקצועות חופשיים
- התפתחות העיר
ב. הסבר האידאולוגיה:
- שילוב תורה ועבודת כפיים "תורה ועבודה", "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך".
- שיבה לחיים יהודיים קדומים (חיי אבות).
- "המרד הקדוש", מרד באורח חיים בגולה.
- "עבודת אדמה מאפשרת חיים טהורים, מבוססים על צדק ומוסר חברתי.
- הגשמת סוציאליזם דתי.
- הגשמת חיים יהודיים קהילתיים.
ג. התרומות לפיתוח היישוב של יהודי גרמניה שעלו בעלייה החמישית:
- שינוי פני הבנייה העירונית (הדגשת הפונקציונליות והאסתטיקה).
- הקמת מפעלי תרבות (התזמורת הפילהרמונית).
- פיתוח המוסדות האקדמים וקידום הישגי המדע (בעיקר ברפואה).
- חיזוק המעמד הבינוני העירוני, בחברה היהודית.
- פיתוח התעשייה (בעזרת ידע והון פרטי).
- פיתוח ענף הפרדסנות ומטעים.
- התיישבות עמק חפר ו"התיישבות האלף".
השאלה הבאה
3. היחסים בין המחתרות
א. העמדה של אצ"ל כלפי בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה (עד 1944):
האוייב העיקרי הוא גרמניה. שיתוף פעולה עם בריטניה במלחמה נגד הגרמנים (דוד רזיאל).
העמדה של לח"י כלפי בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה (עד 1944).
- בריטניה היא האויב העיקרי ולא גרמניה.
- יש להמשיך בפעולות נגד בריטניה כל עוד לא תסכים לעלייה חופשית.
- נכונות לקשור קשר אפילו עם גרמניה ואיטליה הפשיסטית כדי להיאבק בבריטים.
ב. הגורמים להידרדרות במערכת היחסים בין ההגנה לאצ"ל ולח"י בשנים 1945-1944
("הסזון הגדול"):
- חשש של ההגנה מהפרת אחדות היישוב, ובשל כך חשש שיצטייר כגוף שאינו ראוי לעצמאות מדינית.
- כישלון השיחות בגין-סנה: כל אחד מהצדדים דבק בעמדתו. ההגנה דרשה להפסיק את הטרור, ואילו אצ"ל התנגד.
- רצח הלורד מוין על ידי אנשי לח"י גרם לדיכוי מוגבר מצד הבריטים. ההגנה חששה מענישה של היישוב כולו.
- פעילות האצ"ל גררה חיפוש נשק ורדיפות במחסני הנשק והאימונים של ההגנה.
- חשש שפעילות עצמאית של אצ"ל תפגע במאמץ להשיג אישור להקמת הבריגדה היהודית.
ג. הרקע המדיני להקמת "תנועת המרי העברי":
המשך המדיניות האנטי-ציונית של ממשלת הלייבור שעלתה לשלטון עם תום המלחמה (ובעיקר הסירוב להעלות 100,000 פליטים יהודים).
שתי פעולות של "תנועת המרי העברי":
(1) ליל הרכבות נובמבר 45.
(2) התקפה על משטרת החופים.
(3) פיצוץ מתקן הרדאר על הכרמל.
(4) התקפה על שדות תעופה.
(5) ליל הגשרים (13/6/46).
3. היחסים בין המחתרות
א. העמדה של אצ"ל כלפי בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה (עד 1944):
האוייב העיקרי הוא גרמניה. שיתוף פעולה עם בריטניה במלחמה נגד הגרמנים (דוד רזיאל).
העמדה של לח"י כלפי בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה (עד 1944).
- בריטניה היא האויב העיקרי ולא גרמניה.
- יש להמשיך בפעולות נגד בריטניה כל עוד לא תסכים לעלייה חופשית.
- נכונות לקשור קשר אפילו עם גרמניה ואיטליה הפשיסטית כדי להיאבק בבריטים.
ב. הגורמים להידרדרות במערכת היחסים בין ההגנה לאצ"ל ולח"י בשנים 1945-1944
("הסזון הגדול"):
- חשש של ההגנה מהפרת אחדות היישוב, ובשל כך חשש שיצטייר כגוף שאינו ראוי לעצמאות מדינית.
- כישלון השיחות בגין-סנה: כל אחד מהצדדים דבק בעמדתו. ההגנה דרשה להפסיק את הטרור, ואילו אצ"ל התנגד.
- רצח הלורד מוין על ידי אנשי לח"י גרם לדיכוי מוגבר מצד הבריטים. ההגנה חששה מענישה של היישוב כולו.
- פעילות האצ"ל גררה חיפוש נשק ורדיפות במחסני הנשק והאימונים של ההגנה.
- חשש שפעילות עצמאית של אצ"ל תפגע במאמץ להשיג אישור להקמת הבריגדה היהודית.
ג. הרקע המדיני להקמת "תנועת המרי העברי":
המשך המדיניות האנטי-ציונית של ממשלת הלייבור שעלתה לשלטון עם תום המלחמה (ובעיקר הסירוב להעלות 100,000 פליטים יהודים).
שתי פעולות של "תנועת המרי העברי":
(1) ליל הרכבות נובמבר 45.
(2) התקפה על משטרת החופים.
(3) פיצוץ מתקן הרדאר על הכרמל.
(4) התקפה על שדות תעופה.
(5) ליל הגשרים (13/6/46).
השאלה הבאה
4. הקשר בין מהלך המלחמה לגורל היהודים
א. ההשפעה של חלוקת פולין, בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, על גורל יהודי פולין עד 1941
- היהודים בפולין שהיון בחלק שסופח לגרמניה ובשטח הגנרל גוברנמן היו נתונים למשטר רצח ודיכוי נאצי וגיטואיזציה על פי איגרת הבזק. היהודים שסופחו לברית המועצות ניצלו לפי שעה.
- רבים מהיהודים בגנרל גוברנמן ברחו לשטחי ברית המועצות. בראשית המלחמה חלק מהיהודים שהגיעו לפנים ברית-המועצות - ניצלו.
ב. מניעים של הגרמנים לכיבוש ברית המועצות (יוני 1941):
- הרגשת כוח אחרי כיבוש מרכז אירופה ומערבה.
- כיבוש מרחב מחיה לעם הגרמני.
- המלחמה נגד ברית המועצות היא מלחמה אידיאולוגית נגד הקומוניזם.
- עקירת המשטר "היהודי-הבולשביקי" מברית המועצות - היהודים מזוהים עם הבולשביקים.
- בעקבות הכישלון בקרב על בריטניה הסיטו את המערכה לברית המועצות.
- ברית המועצות היתה נקודת מוצא לפריצה לעבר המאחזים הקולוניאליים של בריטניה וצרפת במזרח התיכון ובארצות אסיה ואפריקה.
- ריחוק בריה"מ מהתקשורת העולמית מאפשר רצח עם.
המפנה במדיניות של הנאצים כלפי היהודים עם הכיבוש:
הפלישה לברית המועצות סימנה את ראשית הרצח ההמוני של היהודים באזורי הכיבוש. ביהודים בוצע לראשונה רצח המוני מתוכנן.
ג. "מצעדי המוות":
גרמניה מובסת בשדה הקרב, הכוחות של "הצבא האדום" ממזרח וכוחות בריטניה וארצות הברית ממערב "סוגרות" על הצבא הגרמני. הגרמנים מצעידים את שארית יהודי המחנות לעבר מרכז אירופה - תוך כדי נסיגת כוחותיהם, בניסיון למחוק עדות מרשיעה נגדם, ומתוך מטרה להמשיך במדיניות ההשמדה.
4. הקשר בין מהלך המלחמה לגורל היהודים
א. ההשפעה של חלוקת פולין, בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, על גורל יהודי פולין עד 1941
- היהודים בפולין שהיון בחלק שסופח לגרמניה ובשטח הגנרל גוברנמן היו נתונים למשטר רצח ודיכוי נאצי וגיטואיזציה על פי איגרת הבזק. היהודים שסופחו לברית המועצות ניצלו לפי שעה.
- רבים מהיהודים בגנרל גוברנמן ברחו לשטחי ברית המועצות. בראשית המלחמה חלק מהיהודים שהגיעו לפנים ברית-המועצות - ניצלו.
ב. מניעים של הגרמנים לכיבוש ברית המועצות (יוני 1941):
- הרגשת כוח אחרי כיבוש מרכז אירופה ומערבה.
- כיבוש מרחב מחיה לעם הגרמני.
- המלחמה נגד ברית המועצות היא מלחמה אידיאולוגית נגד הקומוניזם.
- עקירת המשטר "היהודי-הבולשביקי" מברית המועצות - היהודים מזוהים עם הבולשביקים.
- בעקבות הכישלון בקרב על בריטניה הסיטו את המערכה לברית המועצות.
- ברית המועצות היתה נקודת מוצא לפריצה לעבר המאחזים הקולוניאליים של בריטניה וצרפת במזרח התיכון ובארצות אסיה ואפריקה.
- ריחוק בריה"מ מהתקשורת העולמית מאפשר רצח עם.
המפנה במדיניות של הנאצים כלפי היהודים עם הכיבוש:
הפלישה לברית המועצות סימנה את ראשית הרצח ההמוני של היהודים באזורי הכיבוש. ביהודים בוצע לראשונה רצח המוני מתוכנן.
ג. "מצעדי המוות":
גרמניה מובסת בשדה הקרב, הכוחות של "הצבא האדום" ממזרח וכוחות בריטניה וארצות הברית ממערב "סוגרות" על הצבא הגרמני. הגרמנים מצעידים את שארית יהודי המחנות לעבר מרכז אירופה - תוך כדי נסיגת כוחותיהם, בניסיון למחוק עדות מרשיעה נגדם, ומתוך מטרה להמשיך במדיניות ההשמדה.
השאלה הבאה
5. עמידת היהודים
א. הכוונה בקריאה זו:
- וולטש ביקש לקרוא ליהודים לשוב אל זהותם היהודית והלאומית שאבדה להם בעקבות התבוללותם בגרמניה.
- ביטוי להתנגדות יהודית לנאצים שביקשו להשפילם.
הרקע לקריאה זו:
- סימון העסקים היהודים.
- הבידוד והנישול.
- החרם הכלכלי (1 באפריל, 1933) קרא להחרים עסקים יהודיים ולהמנע מקניה אצלם.
ב. מאפיינים של דמיון בין המרידות בגטאות השונים:
- המרידות פרצו כאשר הבינו שאין עוד כל תקווה לשרוד.
- בכל המרידות כמעט שלא הייתה תמיכה מצד האוכלוסייה הסובבת (הפולנים).
- היו קשיים גדולים להשיג אמצעי לחימה.
- היו קשיים לקבוע את העיתוי של המרד (בזמן האקציות).
- היוזמה וההנהגה באו מצד תנועות הנוער.
- הייתה הכנה מוקדמת.
מאפיינים המייחדים את מרד גטו ורשה:
- זכה בתמיכה של רוב תושבי הגטו שנשארו אחרי האקציה הגדולה.
- בתכנון המרד לא עלתה מחשבה על נסיגה או יציאה מהגטו, לא ראו בלחימתם דרך של הצלה.
- ללוחמים ניתן סיוע מסוים של הפולנים, שהתרשמו מההתנגדות היהודית.
- הכנה להסתתרות ממושכת בבונקרים.
- נמשך זמן רב יותר מכל מרד אחר.
- היו בו שני שלבים בינואר ובאפריל.
- אבידות רבות לגרמנים.
- הייתה לו תהודה רבה מאוד.
ג. הסבר דברי פרנקל:
אף בתנאים של דיכוי קיצוני וניתוק מן העולם נשארה החרות הפנימית של האסירים לפעול לפי נורמות מוסריות וערכיות שחונכו עליהם: עזרה הדדית, תמיכה בחלשים, עידוד, לכידות חברתית, ציון החגים היהודיים, הפניית שאלות לרב, קיום מצוות (הנחת תפילין).
כתיבת יומנים כדי לתעד את הנעשה (יומני הזונדרקומנדו) - פעולות מחאה.
5. עמידת היהודים
א. הכוונה בקריאה זו:
- וולטש ביקש לקרוא ליהודים לשוב אל זהותם היהודית והלאומית שאבדה להם בעקבות התבוללותם בגרמניה.
- ביטוי להתנגדות יהודית לנאצים שביקשו להשפילם.
הרקע לקריאה זו:
- סימון העסקים היהודים.
- הבידוד והנישול.
- החרם הכלכלי (1 באפריל, 1933) קרא להחרים עסקים יהודיים ולהמנע מקניה אצלם.
ב. מאפיינים של דמיון בין המרידות בגטאות השונים:
- המרידות פרצו כאשר הבינו שאין עוד כל תקווה לשרוד.
- בכל המרידות כמעט שלא הייתה תמיכה מצד האוכלוסייה הסובבת (הפולנים).
- היו קשיים גדולים להשיג אמצעי לחימה.
- היו קשיים לקבוע את העיתוי של המרד (בזמן האקציות).
- היוזמה וההנהגה באו מצד תנועות הנוער.
- הייתה הכנה מוקדמת.
מאפיינים המייחדים את מרד גטו ורשה:
- זכה בתמיכה של רוב תושבי הגטו שנשארו אחרי האקציה הגדולה.
- בתכנון המרד לא עלתה מחשבה על נסיגה או יציאה מהגטו, לא ראו בלחימתם דרך של הצלה.
- ללוחמים ניתן סיוע מסוים של הפולנים, שהתרשמו מההתנגדות היהודית.
- הכנה להסתתרות ממושכת בבונקרים.
- נמשך זמן רב יותר מכל מרד אחר.
- היו בו שני שלבים בינואר ובאפריל.
- אבידות רבות לגרמנים.
- הייתה לו תהודה רבה מאוד.
ג. הסבר דברי פרנקל:
אף בתנאים של דיכוי קיצוני וניתוק מן העולם נשארה החרות הפנימית של האסירים לפעול לפי נורמות מוסריות וערכיות שחונכו עליהם: עזרה הדדית, תמיכה בחלשים, עידוד, לכידות חברתית, ציון החגים היהודיים, הפניית שאלות לרב, קיום מצוות (הנחת תפילין).
כתיבת יומנים כדי לתעד את הנעשה (יומני הזונדרקומנדו) - פעולות מחאה.
השאלה הבאה
6. יחס העולם לגורל יהודי אירופה בשנים 1945-1938
א. טיעונים של מדינות שהשתתפו בוועידת אוויאן בנוגע לקליטת פליטים:
- קליטת פליטים תכביד על כלכלת המדינה הקולטת.
- נכונות לקלוט רק פליטים בעלי מקצועות נדרשים.
- חשש שקליטת היהודים תגרום לאנטישמיות ותגביר את התסיסה הפנימית.
- לא רצו להכניס את "הבעיה" לארצם (אוסטרליה).
- קליטת פליטים יהודים בארץ-ישראל תעורר את זעם הערבים (בריטניה).
כיצד פירשו הנאצים את תוצאות הוועידה:
- העולם אינו רוצה ביהודים, ולכן על הנאצים לפתור את בעיית היהודים בעצמם.
- אין ביקורת על מדיניות הנאצים כלפי היהודים, ולכן אפשר להחריף את הצעדים בלי לחשוש מדעת הקהל. ליל הבדולח.
ב. הסבר העמדה באמצעות דוגמאות:
- מדינות הברית התייחסו בחוסר אמון למידע שהגיע ממקורות מוסמכים.
- המשיכו במדיניות מכסות הגירה גם אחרי פרוץ המלחמה.
- ועידת ברמודה הוקמה רק בינואר 1943 ולא היו לה תוצאות ממשיות.
- לא הפציצו את אושוויץ, למרות כל המסמכים שהיו בידם.
- רק בינואר 1944 הוקם "הוועד לענייני פליטים".
- בנות הברית נמנעו ממשא ומתן עם הגרמנים בעניין "משאיות תמורת דם".
- סנט לואיס וכל דוגמא שמייחסת ליחס לפליטים.
ג. מניעים של "חסידי אומות העולם" להצלת יהודים:
- הומניסטי.
- דתי
- פוליטי: מחאה נגד המשטר הנאצי.
- חברתי: קשרים טובים עם יהודים.
הקשיים שהיו להם בהצלת יהודים:
- סביבה עוינת או מלשינה.
- סיכון חיים אישי ומשפחתי.
- חשש מעונש קולקטיבי.
- היו נתונים למצוקות בגלל המלחמה.
6. יחס העולם לגורל יהודי אירופה בשנים 1945-1938
א. טיעונים של מדינות שהשתתפו בוועידת אוויאן בנוגע לקליטת פליטים:
- קליטת פליטים תכביד על כלכלת המדינה הקולטת.
- נכונות לקלוט רק פליטים בעלי מקצועות נדרשים.
- חשש שקליטת היהודים תגרום לאנטישמיות ותגביר את התסיסה הפנימית.
- לא רצו להכניס את "הבעיה" לארצם (אוסטרליה).
- קליטת פליטים יהודים בארץ-ישראל תעורר את זעם הערבים (בריטניה).
כיצד פירשו הנאצים את תוצאות הוועידה:
- העולם אינו רוצה ביהודים, ולכן על הנאצים לפתור את בעיית היהודים בעצמם.
- אין ביקורת על מדיניות הנאצים כלפי היהודים, ולכן אפשר להחריף את הצעדים בלי לחשוש מדעת הקהל. ליל הבדולח.
ב. הסבר העמדה באמצעות דוגמאות:
- מדינות הברית התייחסו בחוסר אמון למידע שהגיע ממקורות מוסמכים.
- המשיכו במדיניות מכסות הגירה גם אחרי פרוץ המלחמה.
- ועידת ברמודה הוקמה רק בינואר 1943 ולא היו לה תוצאות ממשיות.
- לא הפציצו את אושוויץ, למרות כל המסמכים שהיו בידם.
- רק בינואר 1944 הוקם "הוועד לענייני פליטים".
- בנות הברית נמנעו ממשא ומתן עם הגרמנים בעניין "משאיות תמורת דם".
- סנט לואיס וכל דוגמא שמייחסת ליחס לפליטים.
ג. מניעים של "חסידי אומות העולם" להצלת יהודים:
- הומניסטי.
- דתי
- פוליטי: מחאה נגד המשטר הנאצי.
- חברתי: קשרים טובים עם יהודים.
הקשיים שהיו להם בהצלת יהודים:
- סביבה עוינת או מלשינה.
- סיכון חיים אישי ומשפחתי.
- חשש מעונש קולקטיבי.
- היו נתונים למצוקות בגלל המלחמה.
השאלה הבאה
7. הסיבות לתמורות ב"יישוב הישן":
- דמוגרפיה: בעקבות גלי עליות של חסידים ופרושים - ריבוי התושבים וגיוון הרכב הגילים (גם צעירים).
- חדירת טכנולוגיות אירופאיות לארץ-ישראל.
- שיפור מצב הביטחון בדרכים.
- פעילות של עשירי היהודים (רוטשילד ומונטיפיורי).
- חדירת המודרניזציה.
- רצון להשתחרר מה"חלוקה" והשאיפה לפרודוקטיביזציה.
- צפיפות הדיור ברובע היהודי בירושלים.
תמורות שחלו ב"יישוב הישן":
- יציאה מן החומות (משכנות שאננים, נחלת שבעה, מאה שערים ועוד).
- הקמת מוסדות חינוך חדשים (בתי ספר לבנות - למל, מונטיפיורי, בית ספר לבנים של כי"ח, מקווה ישראל ועוד).
- התיישבות חקלאית (פתח תקווה).
- גיוון בסוגי העיסוקים.
7. הסיבות לתמורות ב"יישוב הישן":
- דמוגרפיה: בעקבות גלי עליות של חסידים ופרושים - ריבוי התושבים וגיוון הרכב הגילים (גם צעירים).
- חדירת טכנולוגיות אירופאיות לארץ-ישראל.
- שיפור מצב הביטחון בדרכים.
- פעילות של עשירי היהודים (רוטשילד ומונטיפיורי).
- חדירת המודרניזציה.
- רצון להשתחרר מה"חלוקה" והשאיפה לפרודוקטיביזציה.
- צפיפות הדיור ברובע היהודי בירושלים.
תמורות שחלו ב"יישוב הישן":
- יציאה מן החומות (משכנות שאננים, נחלת שבעה, מאה שערים ועוד).
- הקמת מוסדות חינוך חדשים (בתי ספר לבנות - למל, מונטיפיורי, בית ספר לבנים של כי"ח, מקווה ישראל ועוד).
- התיישבות חקלאית (פתח תקווה).
- גיוון בסוגי העיסוקים.
השאלה הבאה
8. החידוש של תנועת "חיבת ציון":
- התיישבות בארץ-ישראל הפכה למטרה לאומית (לא רק דתית).
- הבהרת הקשר בין הלאומיות היהודית לארץ-ישראל.
- התארגנות של האגודות לתנועה שעסקה בהגשמת הרעיון (איסוף כספים, קניית אדמות, משא ומתן עם הטורקים).
- הנהגה המורכבת מדתיים ומשאינם דתיים.
הסברים של רבנים בעד הצטרפות לתנועת "חיבת ציון":
- מצוות יישוב הארץ.
- אחדות העם.
- שאפו לצביון דתי של היישוב המתחדש בארץ.
- קרוב הגאולה ע"י יישוב הארץ "גאולה בדרך הטבע".
8. החידוש של תנועת "חיבת ציון":
- התיישבות בארץ-ישראל הפכה למטרה לאומית (לא רק דתית).
- הבהרת הקשר בין הלאומיות היהודית לארץ-ישראל.
- התארגנות של האגודות לתנועה שעסקה בהגשמת הרעיון (איסוף כספים, קניית אדמות, משא ומתן עם הטורקים).
- הנהגה המורכבת מדתיים ומשאינם דתיים.
הסברים של רבנים בעד הצטרפות לתנועת "חיבת ציון":
- מצוות יישוב הארץ.
- אחדות העם.
- שאפו לצביון דתי של היישוב המתחדש בארץ.
- קרוב הגאולה ע"י יישוב הארץ "גאולה בדרך הטבע".
השאלה הבאה
9. העמדות שהיו ביישוב בנוגע ליישובים המבודדים בגליל העליון (1920):
- להישאר ביישובים ולהגן עליהם:
- נימוק מוסרי - לא עוזבים אף מקום שבו עובד פועל יהודי.
- להגנה יש גם ערך של אמירה פוליטית.
- נטישת היישובים בצפון תגרום לעזיבה של יישובים נוספים.
- לסגת מהיישובים עד יעבור זעם:
- אין די כוחות להגנה על כל יישוב מבודד.
- סכנת נפשות. הפקרת התושבים.
- אין כסף לקניית נשק.
- יש לעזוב את השטח שנועד לצרפתים.
9. העמדות שהיו ביישוב בנוגע ליישובים המבודדים בגליל העליון (1920):
- להישאר ביישובים ולהגן עליהם:
- נימוק מוסרי - לא עוזבים אף מקום שבו עובד פועל יהודי.
- להגנה יש גם ערך של אמירה פוליטית.
- נטישת היישובים בצפון תגרום לעזיבה של יישובים נוספים.
- לסגת מהיישובים עד יעבור זעם:
- אין די כוחות להגנה על כל יישוב מבודד.
- סכנת נפשות. הפקרת התושבים.
- אין כסף לקניית נשק.
- יש לעזוב את השטח שנועד לצרפתים.
השאלה הבאה
10. הבדלים בין מפת שביתת הנשק (1949) למפת החלוקה (נובמבר 1947):
- במפת שביתת הנשק אין מדינה ערבית.
- במפת שביתת הנשק אין שטח בין-לאומי (ירושלים נכללת בגבולות ישראל).
- במפת שביתת הנשק שטח המדינה היהודית גדול יותר (הנגב).
- במפת שביתת הנשק יש רציפות טריטוריאלית ליהודים.
10. הבדלים בין מפת שביתת הנשק (1949) למפת החלוקה (נובמבר 1947):
- במפת שביתת הנשק אין מדינה ערבית.
- במפת שביתת הנשק אין שטח בין-לאומי (ירושלים נכללת בגבולות ישראל).
- במפת שביתת הנשק שטח המדינה היהודית גדול יותר (הנגב).
- במפת שביתת הנשק יש רציפות טריטוריאלית ליהודים.
השאלה הבאה
11. חכם באשי
- הרב הראשי של כלל היהודים באמפריה העות'מאנית.
- משרה זו הייתה רבנות ראשית שייצגה את העדה היהודית בארץ-ישראל בפני השלטונות.
- ב-1841 נתמנה חכם באשי נפרד ליהודי ארץ ישראל.
- משרה זו התקיימה עד מלחמת העולם הראשונה.
11. חכם באשי
- הרב הראשי של כלל היהודים באמפריה העות'מאנית.
- משרה זו הייתה רבנות ראשית שייצגה את העדה היהודית בארץ-ישראל בפני השלטונות.
- ב-1841 נתמנה חכם באשי נפרד ליהודי ארץ ישראל.
- משרה זו התקיימה עד מלחמת העולם הראשונה.
השאלה הבאה
12. אוטאמנסיפציה
- חוברת שכתב פינסקר (1882) על רקע "הסופות בנגב".
- הפתרון שהציע פינסקר לבעיית האנטישמיות: שחרור עצמי (שלא כמו באמנסיפציה) של היהודים.
- האנטישמיות הוגדרה כ"יודופוביה".
12. אוטאמנסיפציה
- חוברת שכתב פינסקר (1882) על רקע "הסופות בנגב".
- הפתרון שהציע פינסקר לבעיית האנטישמיות: שחרור עצמי (שלא כמו באמנסיפציה) של היהודים.
- האנטישמיות הוגדרה כ"יודופוביה".
השאלה הבאה
13. פולמוס השמיטה
- בשנת תרמ"ט (1889), שהייתה שנת שמיטה, נדרשו לראשונה "חובבי ציון" ובני העלייה הראשונה לנושא עבודת האדמה במושבות.
- התעורר ויכוח אם יש לבטל את עבודת האדמה על פי דין התורה או שיש להמשיך לעבוד בגלל האילוצים הכלכליים.
- חלק מן המושבות קיימו שמיטה כהלכתה, וחלקן פעלו על פי כתב ההיתר שהשיג הרב שמואל מוהליבר.
13. פולמוס השמיטה
- בשנת תרמ"ט (1889), שהייתה שנת שמיטה, נדרשו לראשונה "חובבי ציון" ובני העלייה הראשונה לנושא עבודת האדמה במושבות.
- התעורר ויכוח אם יש לבטל את עבודת האדמה על פי דין התורה או שיש להמשיך לעבוד בגלל האילוצים הכלכליים.
- חלק מן המושבות קיימו שמיטה כהלכתה, וחלקן פעלו על פי כתב ההיתר שהשיג הרב שמואל מוהליבר.
השאלה הבאה
14. ניל"י
- ארגון ריגול בשם "ניל"י ("נצח ישראל לא ישקר") קם בארץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה (1917-1915), כדי לסייע לבריטים לכבוש את הארץ מידי הטורקים.
- בראש הארגון עמדו בני משפחת אהרונסון, אבשלום פיינברג, יוסף לישנסקי ואחרים.
- הארגון נתגלה במקרה, ורוב חבריו נתפסו ועונו על ידי הטורקים.
14. ניל"י
- ארגון ריגול בשם "ניל"י ("נצח ישראל לא ישקר") קם בארץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה (1917-1915), כדי לסייע לבריטים לכבוש את הארץ מידי הטורקים.
- בראש הארגון עמדו בני משפחת אהרונסון, אבשלום פיינברג, יוסף לישנסקי ואחרים.
- הארגון נתגלה במקרה, ורוב חבריו נתפסו ועונו על ידי הטורקים.
השאלה הבאה
15. פאטריה
- במסגרת המאבק של הבריטים במפעל ההעפלה במלחמת העולם השנייה, תפסו הבריטים שלוש אניות מעפילים שהגיעו ארצה בנובמבר 1940.
- הבריטים רכזו את כולם באניה אחת "פטריה", בכוונה לגרשם מן הארץ לאי מאוריציוס.
- כדי למנוע את הגירוש, חיבלו אנשי ההגנה באניה.
- האניה התפוצצה. 200 מעפילים נהרגו. היתר הועברו למחנה עתלית.
15. פאטריה
- במסגרת המאבק של הבריטים במפעל ההעפלה במלחמת העולם השנייה, תפסו הבריטים שלוש אניות מעפילים שהגיעו ארצה בנובמבר 1940.
- הבריטים רכזו את כולם באניה אחת "פטריה", בכוונה לגרשם מן הארץ לאי מאוריציוס.
- כדי למנוע את הגירוש, חיבלו אנשי ההגנה באניה.
- האניה התפוצצה. 200 מעפילים נהרגו. היתר הועברו למחנה עתלית.
השאלה הבאה
16. פרשת ביריה
- העלייה של המחלקה הדתית של הפלמ"ח על אדמות ביריה, שליד צפת בשנת 1946.
- הדבר נעשה כאקט מחאה על הגבלות ההתיישבות.
- הבריטים השתלטו על השטח ועצרו את חברי המחלקה. בי"א באדר חודש היישוב במסווה של עלייה לקבר טרומפלדור.
- לאחר גירוש נוסף של המתיישבים, ניאותו הבריטים לאשר את הקמת היישוב, אך הציבו הגבלות על מקימי היישוב.
16. פרשת ביריה
- העלייה של המחלקה הדתית של הפלמ"ח על אדמות ביריה, שליד צפת בשנת 1946.
- הדבר נעשה כאקט מחאה על הגבלות ההתיישבות.
- הבריטים השתלטו על השטח ועצרו את חברי המחלקה. בי"א באדר חודש היישוב במסווה של עלייה לקבר טרומפלדור.
- לאחר גירוש נוסף של המתיישבים, ניאותו הבריטים לאשר את הקמת היישוב, אך הציבו הגבלות על מקימי היישוב.
