תולדות עם ישראל בדורות האחרוניםלבתי ספר דתיים יחידות ו' + ט', יחידת לימוד אחתשאלון מספר 913081, קיץ תשס"ד, 2004 |
א. הצג שלושה מאפיינים של מדינת היהודים, שתיאר הרצל בספרים שכתב.
ב. ציין פעולה אחת שעשה הרצל, מלבד הספרים שכתב, כדי לקדם את הרעיון הציוני, והסבר כיצד הפעולה שציינת הייתה יכולה לקדם את הרעיון הציוני, לדעת הרצל.
ג. הבא שני טיעונים של רבנים בעד שיתוף פעולה עם התנועה הציונית בהנהגת הרצל.
תשובה
2. מאורות תרצ"ו-תרצ"ט 1939-1936
א. הצג שני גורמים לפרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.
ב. הבא שני טיעונים של ה"הגנה" בעד מדיניות ההבלגה בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, והצג התארגנות צבאית אחת חדשה של ה"הגנה" שקמה בתקופה זו.
ג. הבא נימוק אחד של יהודים שקיבלו את מסקנות ועדת פיל, ונימוק אחד של יהודים שהתנגדו למסקנותיה.
תשובה
3. המערכה המדינית בדרך למדינה יהודית (1947-1945)
א. מה הציע בווין כדי לפתרו את בעיית העקורים (נובמבר 1945)?
הסבר שיקול אחד שהביא את בווין להציע הצעה זו.
ב. ציין שתי מסקנות של ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית.
ג. בפברואר 1947 החליטה בריטניה להעביר את שאלת ארץ-ישראל לאו"ם.
הצג שתי סיבות להחלטה זו.
תשובה
4. מדיניות הנאצים 1945-1939
א. הצג שניים מהצעדים בביצוע המדיניות הנאצית כלפי היהודים, לפי "איגרת הבזק" של היידריך (ספטמבר 1939).
ב. "מבצע ברברוסה" (1941) "ועידת ואנזה" (1942) מבטאים שינוי בביצוע מדיניות הנאצים כלפי היהודים.
מהו השינוי, וכיצד הוא בא לידי ביטוי בכל אחד מאירועים אלה?
ג. ציין שתי דרכי הסוואה שבהן השתמשו הנאצים כדי להסתיר ממדינות העולם את מדיניותם כלפי היהודים.
תשובה
5. עמידת היהודים
א. הסבר מדוע אפשר לראות ב"קידוש החיים" ביטוי להתנגדות לנאצים. (6 נקודות)
ב. הצג טיעון אחד, שהעלו יהודים בשואה, נגד התנגדות מזוינת וטיעון אחד בעד התנגדות מזוינת.
ג. הצג שתי שאלות בנוגע להצלה שנשאלו רבנים בתקופת השואה, והסבר שיקול אחד שהנחה את הרבנים במתן תשובה לאחת מהשאלות שהצגת.
תשובה
6. התארגנות לעלייה לארץ-ישראל בתקופת השואה ואחריה
א. הצג שני קשיים שהיו בהעלאת יהודים לארץ ישראל בתקופת השואה. (9 נקודות)
ב. מהי תנועת "הבריחה"?
ציין שתי סיבות להצטרפות של ניצולים לתנועת "הבריחה".
ג. פרט שתי פעולות של ניצולי השואה במחנות העקורים, והסבר מה הם רצו להשיג בעזרת פעולות כאלה.
תשובה
7. הצג שתי סיבות להתנגדות הטורקים לעלייה הראשונה, וציין הגבלה אחת שהטילו הטורקים על העולים.
תשובה
8. מה הייתה החשיבות של הצהרת בלפור מנקודת המבט של היהודים?
הצג חיסרון אחד של הצהרה זו מנקודת מבטם.
תשובה
9. הצג את המטרה שהייתה בהקמת "הסתדרות העובדים הכללית", וציין שתי פעולות שעשתה ה"הסתדרות" כדי לקדם מטרה זו.
תשובה
10. ציין שתי פעולות של האצ"ל ו/או הלח"י שנעשו לאחר פירוק תנועת המרי העברי (בשנים 1947-1946), והצג סיבה אחת להתנגדות של ראשי היישוב להמשיך בפעולות כאלה.
תשובה
כתוב בקצרה על חמישה מהמושגים ומהשמות 18-11
11. "שיטת האפוטרופסות"
תשובה
12. ציונות רוחנית
תשובה
13. הוועד הלאומי
תשובה
14. האדמו"ר החלוץ
תשובה
15. "סכסוך הכותל"
16. 11 הנקודות בנגב
17. תכנית מדגסקר
18. ארכיון "עונג שבת"
1. התנועה הציונית בתקופת הרצל
א. מאפיינים של המדינה היהודית שתיאר הרצל בספרו:
- מדינה דמוקרטית ליברלית (חופש לכול, סובלנות דתית, שוויון בין גברים לנשים).
- מדינה בסגנון אירופי.
- הפרדה בין דת למדינה.
- מדינת רווחה (7 שעות עבודה ביום, התאמת עבודה לכל עובד, חינוך חינם).
- מדינה שוחרת שלום (צבא הגנה בלבד, יחסים טובים בין יהודים לערבים).
- מדינה מפותחת כלכלית וטכנולוגית.
ב. פעולותיו של הרצל לקידום הרעיון הציוני:
- עיתונות כדי להשפיע על דעת הקהל.
- כינוס הקונגרס הציוני, הקמת התנועה הציונית.
- עריכת משא ומתן מדיני עם מנהיגי אירופה ואסיה (גרמניה, בריטניה, טורקיה).
- הקמת הבנק הציוני "אוצר התיישבות היהודים", בנק אנגלו פלסטיין, ניסיון לגייס כספים מעשירי העולם היהודי.
- הקמת הק.ק.ל.
כיצד הפעולה הייתה יכולה לקדם את הרעיון הציוני:
- מדיני: * רצון להשיג מדינה באמצעות צ'רטר (הסכמת מדינות העולם).
* ההיענות לאינטרסים של מדינות העולם תקדם את הרעיון הציוני.
- תקשורת: רצון להעלות את הסוגיה היהודית על סדר היום העולמי.
- ארגוני, כלכלי: שאיפה להפיץ את הרעיון הציוני ולגייס משאבים עבורו.
ג. טיעונים של רבנים בעד שיתוף פעולה עם התנועה הציונית בהנהגת הרצל:
- תפיסת התנועה הציונית כתנועת הצלה, פיקוח נפש, לא כתנועה משיחית.
- הדת היהודית והלאומיות היהודית הם ישות אחת.
- שיבה לארץ ישראל תמנע התבוללות ותקדם לדת.
- שיבה לארץ ישראל ויישוב הארץ, שהם רעיונות יסוד בציונות, הם מצוות דתיות.
- אחדות ישראל היא ערך חשוב.
- לקרב את הגאולה.
- אתחתא דגאולה - גאולה טבעית.
11. "שיטת האפוטרופסות"
תשובה
12. ציונות רוחנית
תשובה
13. הוועד הלאומי
תשובה
14. האדמו"ר החלוץ
תשובה
15. "סכסוך הכותל"
16. 11 הנקודות בנגב
17. תכנית מדגסקר
18. ארכיון "עונג שבת"
ת ש ו ב ו ת
1. התנועה הציונית בתקופת הרצל
א. מאפיינים של המדינה היהודית שתיאר הרצל בספרו:
- מדינה דמוקרטית ליברלית (חופש לכול, סובלנות דתית, שוויון בין גברים לנשים).
- מדינה בסגנון אירופי.
- הפרדה בין דת למדינה.
- מדינת רווחה (7 שעות עבודה ביום, התאמת עבודה לכל עובד, חינוך חינם).
- מדינה שוחרת שלום (צבא הגנה בלבד, יחסים טובים בין יהודים לערבים).
- מדינה מפותחת כלכלית וטכנולוגית.
ב. פעולותיו של הרצל לקידום הרעיון הציוני:
- עיתונות כדי להשפיע על דעת הקהל.
- כינוס הקונגרס הציוני, הקמת התנועה הציונית.
- עריכת משא ומתן מדיני עם מנהיגי אירופה ואסיה (גרמניה, בריטניה, טורקיה).
- הקמת הבנק הציוני "אוצר התיישבות היהודים", בנק אנגלו פלסטיין, ניסיון לגייס כספים מעשירי העולם היהודי.
- הקמת הק.ק.ל.
כיצד הפעולה הייתה יכולה לקדם את הרעיון הציוני:
- מדיני: * רצון להשיג מדינה באמצעות צ'רטר (הסכמת מדינות העולם).
* ההיענות לאינטרסים של מדינות העולם תקדם את הרעיון הציוני.
- תקשורת: רצון להעלות את הסוגיה היהודית על סדר היום העולמי.
- ארגוני, כלכלי: שאיפה להפיץ את הרעיון הציוני ולגייס משאבים עבורו.
ג. טיעונים של רבנים בעד שיתוף פעולה עם התנועה הציונית בהנהגת הרצל:
- תפיסת התנועה הציונית כתנועת הצלה, פיקוח נפש, לא כתנועה משיחית.
- הדת היהודית והלאומיות היהודית הם ישות אחת.
- שיבה לארץ ישראל תמנע התבוללות ותקדם לדת.
- שיבה לארץ ישראל ויישוב הארץ, שהם רעיונות יסוד בציונות, הם מצוות דתיות.
- אחדות ישראל היא ערך חשוב.
- לקרב את הגאולה.
- אתחתא דגאולה - גאולה טבעית.
השאלה הבאה
2. מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936)
א. גורמים לפרוץ המאורעות:
גורמים מקומיים:
- מציאת חבית נשק בנמל יפו, שמועות על התחמשות יהודית.
- התחזקות הלאומיות במחנה הפלסטיני (הקמת מפלגת "האסתקלאל").
- התחזקות המנהיגות של המופתי של ירושלים (חאג' אמין אל חוסייני), ובעקבותיה התגברה ההסתה נגד הציונות והיהודים.
- התבססות היישוב היהודי מבחינה דמוגרפית, כלכלית, התיישבותית, בעקבות העלייה החמישית. התבססות של מוסדות השלטון העצמאיים (שרבים ראו בהם מוסדות המדינה שבדרך).
- פחד של פלאחים ופועלים ערבים מנישול.
- הבריטים דחו את דרישת הערבים להקים מועצה מחוקקת, שיובטח בה רוב לערבים.
גורמים בין-לאומיים:
- ירידה במעמד הבינלאומי של בריטניה (תהליך הדה-קולוניזציה).
- היחלשות המשטרים הדמוקרטיים וחבר הלאומים והתחזקות המדינות התוקפניות (איטליה וגרמניה), חיזקו את התפיסה שאפשר להגיע להישגים מדיניים באמצעות כוח.
- עליית הנאציזם והשפעת התעמולה הנאצית.
- מדינות ערביות כמו עירק וסוריה קיבלו עצמאות. דבר זה השפיע על התחזקות הלאומיות הערבית בארץ.
ב. טיעונים של "ההגנה" בעד מדיניות ההבלגה:
- הבלגה תדגיש את ההבדל בין הלוחמה הערבית ללוחמה היהודית.
- טרור נגדי יביא להסלמה במקום להרגעת הרוחות.
- חשש שדעת הקהל העולמית תסטה מתמיכה ביהודים.
- טיעון מוסרי: יש לפגוע רק באשמים.
- הבלגה לצורך המשך שיתוף פעולה עם הבריטים.
התארגנות צבאית אחת חדשה של "ההגנה" בתקופה זו:
- הנודדת: היציאה מהגדר.
- פלוגות השדה: הגנה אקטיבית, מרחבית.
- פלוגות הלילה המיוחדות: ניידות, הפתעה, לוחמת לילה.
- הנוטרים: משטרת היישובים העבריים. משמרות נעים שהופעלו למעשה על ידי ההגנה אף על פי שהוקמו על ידי המנדט.
ג. נימוקים של יהודים שקיבלו את מסקנות הוועדה:
- אסור להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית.
- להפסיק הטרור לסיום הסכסוך.
- אי הסכמה עלולה לגרום להקפאת התהליך שיביא להקמת המדינה.
- מדינה יהודית "מקוצצת" עשויה להיות מנוף למדינה יהודית רחבה יותר.
- הקמת מדינה אפילו בשטח מצומצם מאפשרת עלייה יהודית ופיתוח הארץ.
- ייסוד מדינה יהודית תיאלץ את הערבים להגיע בסופו של דבר לידי הסכם עם היהודים.
נימוקים של יהודים שהתנגדו למסקנות הוועדה:
- התנגדות לחלוקה תיתן סיכוי להגשמה מלאה של המנדט.
- ויתור על חלק מארץ ישראל מנוגד למנדט ולחוק הבין-לאומי.
- יישום המסקנות ישים קץ לציונות.
- החלוקה תפגע בשליטה על מקורות הירדן ובמפעל החשמל, ותבלום את התפתחות הארץ ויישובה.
- ויתור על ים המלח.
- בשטח שהוקצה ליהודים לא תוכל להיקלט עלייה גדולה, אף כי מיליוני יהודים בעולם זקוקים למקלט מדיני.
- אין אפשרות להגן על גבולות השטח המוצע ליהודים (רובו אדמות בשפלה, ואילו הערבים חולשים על ההרים).
- החלוקה תפתור את המתיחות בין הצדדים ואף תחריף אותה.
- השמאל רצה מדינה לאומית.
- ברלין - אין לוותר על ארץ ישראל.
2. מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936)
א. גורמים לפרוץ המאורעות:
גורמים מקומיים:
- מציאת חבית נשק בנמל יפו, שמועות על התחמשות יהודית.
- התחזקות הלאומיות במחנה הפלסטיני (הקמת מפלגת "האסתקלאל").
- התחזקות המנהיגות של המופתי של ירושלים (חאג' אמין אל חוסייני), ובעקבותיה התגברה ההסתה נגד הציונות והיהודים.
- התבססות היישוב היהודי מבחינה דמוגרפית, כלכלית, התיישבותית, בעקבות העלייה החמישית. התבססות של מוסדות השלטון העצמאיים (שרבים ראו בהם מוסדות המדינה שבדרך).
- פחד של פלאחים ופועלים ערבים מנישול.
- הבריטים דחו את דרישת הערבים להקים מועצה מחוקקת, שיובטח בה רוב לערבים.
גורמים בין-לאומיים:
- ירידה במעמד הבינלאומי של בריטניה (תהליך הדה-קולוניזציה).
- היחלשות המשטרים הדמוקרטיים וחבר הלאומים והתחזקות המדינות התוקפניות (איטליה וגרמניה), חיזקו את התפיסה שאפשר להגיע להישגים מדיניים באמצעות כוח.
- עליית הנאציזם והשפעת התעמולה הנאצית.
- מדינות ערביות כמו עירק וסוריה קיבלו עצמאות. דבר זה השפיע על התחזקות הלאומיות הערבית בארץ.
ב. טיעונים של "ההגנה" בעד מדיניות ההבלגה:
- הבלגה תדגיש את ההבדל בין הלוחמה הערבית ללוחמה היהודית.
- טרור נגדי יביא להסלמה במקום להרגעת הרוחות.
- חשש שדעת הקהל העולמית תסטה מתמיכה ביהודים.
- טיעון מוסרי: יש לפגוע רק באשמים.
- הבלגה לצורך המשך שיתוף פעולה עם הבריטים.
התארגנות צבאית אחת חדשה של "ההגנה" בתקופה זו:
- הנודדת: היציאה מהגדר.
- פלוגות השדה: הגנה אקטיבית, מרחבית.
- פלוגות הלילה המיוחדות: ניידות, הפתעה, לוחמת לילה.
- הנוטרים: משטרת היישובים העבריים. משמרות נעים שהופעלו למעשה על ידי ההגנה אף על פי שהוקמו על ידי המנדט.
ג. נימוקים של יהודים שקיבלו את מסקנות הוועדה:
- אסור להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית.
- להפסיק הטרור לסיום הסכסוך.
- אי הסכמה עלולה לגרום להקפאת התהליך שיביא להקמת המדינה.
- מדינה יהודית "מקוצצת" עשויה להיות מנוף למדינה יהודית רחבה יותר.
- הקמת מדינה אפילו בשטח מצומצם מאפשרת עלייה יהודית ופיתוח הארץ.
- ייסוד מדינה יהודית תיאלץ את הערבים להגיע בסופו של דבר לידי הסכם עם היהודים.
נימוקים של יהודים שהתנגדו למסקנות הוועדה:
- התנגדות לחלוקה תיתן סיכוי להגשמה מלאה של המנדט.
- ויתור על חלק מארץ ישראל מנוגד למנדט ולחוק הבין-לאומי.
- יישום המסקנות ישים קץ לציונות.
- החלוקה תפגע בשליטה על מקורות הירדן ובמפעל החשמל, ותבלום את התפתחות הארץ ויישובה.
- ויתור על ים המלח.
- בשטח שהוקצה ליהודים לא תוכל להיקלט עלייה גדולה, אף כי מיליוני יהודים בעולם זקוקים למקלט מדיני.
- אין אפשרות להגן על גבולות השטח המוצע ליהודים (רובו אדמות בשפלה, ואילו הערבים חולשים על ההרים).
- החלוקה תפתור את המתיחות בין הצדדים ואף תחריף אותה.
- השמאל רצה מדינה לאומית.
- ברלין - אין לוותר על ארץ ישראל.
השאלה הבאה
3. המערכה המדינית בדרך למדינה יהודית (1947-1945)
א. הצעת בווין לפתרון בעיית העקורים:
- יש לעשות הפרדה בין שאלת העקורים למדיניות הבריטית בארץ ישראל.
- המשך מדיניות הספר הלבן.
- הפתרון ליישוב הפליטים צריך להיות באירופה, ויש לאפשר ליהודים לשוב לארצות מוצאם באירופה ולהיקלט בהן ולסייע בשיקומה.
- הקמת ועדת חקירה משותפת אנגלו-אמריקנית לגיבוש פתרון לבעיית העקורים.
השיקולים של בווין שהביאו אותו להצעה זו:
- הפרדה בין שאלת היהודים באירופה למדיניות הבריטית בארץ ישראל מכיוון שהבריטים מעוניינים להמשיך בשליטה על ארץ ישראל בתנאים הקיימים.
- מתוך הנחה ששאלת העקורים אינה בעיה של מדיניות בריטניה בארץ ישראל, הפתרון לבעיית העקורים צריך להיעשות בשיתוף עם ארצות הברית.
- להקל לחץ בינלאומי עליו יעזרו לו לממן את קליטת העקורים.
- שאיפת בריטניה לרצות את הערבים.
ב. מסקנות ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית:
- העלאה מידית של 100,000 עקורים לארץ ישראל.
- ביטל חוק הקרקעות מ-1940.
- המשך המנדט הבריטי עד החלטת האו"ם.
ג. הסיבות להחלטת בריטניה להעביר את שאלת ארץ-ישראל לאו"ם:
- כישלון המשא ומתן המדיני.
- התגברות הפגיעות בצבא הבריטי על ידי פעולות המחתרות.
- המחיר הכלכלי הגבוה שבריטניה משלמת באחזקת צבאה בארץ-ישראל.
- המשך המנדט הבריטי בארץ יוצר קרע עם העולם הערבי.
- לחץ דעת הקהל העולמית לנוכח עמדת בריטניה כלפי ההעפלה.
- הרצון והצורך של בריטניה לזכות בתמיכת ארצות הברית.
- לפי החוק הבינלאומי, לאשר מחדש באו"ם את המנדט על ארץ ישראל.
- יש סיכוי לקבל את המשך המנדט כי בריה"מ וארה"ב שרויות במלחמה קרה.
3. המערכה המדינית בדרך למדינה יהודית (1947-1945)
א. הצעת בווין לפתרון בעיית העקורים:
- יש לעשות הפרדה בין שאלת העקורים למדיניות הבריטית בארץ ישראל.
- המשך מדיניות הספר הלבן.
- הפתרון ליישוב הפליטים צריך להיות באירופה, ויש לאפשר ליהודים לשוב לארצות מוצאם באירופה ולהיקלט בהן ולסייע בשיקומה.
- הקמת ועדת חקירה משותפת אנגלו-אמריקנית לגיבוש פתרון לבעיית העקורים.
השיקולים של בווין שהביאו אותו להצעה זו:
- הפרדה בין שאלת היהודים באירופה למדיניות הבריטית בארץ ישראל מכיוון שהבריטים מעוניינים להמשיך בשליטה על ארץ ישראל בתנאים הקיימים.
- מתוך הנחה ששאלת העקורים אינה בעיה של מדיניות בריטניה בארץ ישראל, הפתרון לבעיית העקורים צריך להיעשות בשיתוף עם ארצות הברית.
- להקל לחץ בינלאומי עליו יעזרו לו לממן את קליטת העקורים.
- שאיפת בריטניה לרצות את הערבים.
ב. מסקנות ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית:
- העלאה מידית של 100,000 עקורים לארץ ישראל.
- ביטל חוק הקרקעות מ-1940.
- המשך המנדט הבריטי עד החלטת האו"ם.
ג. הסיבות להחלטת בריטניה להעביר את שאלת ארץ-ישראל לאו"ם:
- כישלון המשא ומתן המדיני.
- התגברות הפגיעות בצבא הבריטי על ידי פעולות המחתרות.
- המחיר הכלכלי הגבוה שבריטניה משלמת באחזקת צבאה בארץ-ישראל.
- המשך המנדט הבריטי בארץ יוצר קרע עם העולם הערבי.
- לחץ דעת הקהל העולמית לנוכח עמדת בריטניה כלפי ההעפלה.
- הרצון והצורך של בריטניה לזכות בתמיכת ארצות הברית.
- לפי החוק הבינלאומי, לאשר מחדש באו"ם את המנדט על ארץ ישראל.
- יש סיכוי לקבל את המשך המנדט כי בריה"מ וארה"ב שרויות במלחמה קרה.
השאלה הבאה
4. מדיניות הנאצים (1945-1939)
א. צעדים בביצוע מדיניות הנאצים כלפי היהודים לפי "איגרת הבזק":
- ריכוז היהודים בערים הגדולות, ליד מסילת רכבת.
- הקמת מועצות יהודים (יודנראט), שיהיו אחראיות לריכוז היהודים ולטיפול בהם על פי הוראות הנאצים.
- השארת בתי עסק וקרקעות שבבעלות יהודים בידי בעליהם באופן זמני בהתחשב בצורכי המלחמה של הגרמנים, אך המטרה היא לגזול אותם מבעליהם ולמסור אותם בהקדם האפשרי לידי גרמנים / פולנים.
ב. השינוי הקמת גיטאות, עבודות כפייה
מעבר להשמדה, לרצח עם. פתרון סופי.
הביטוי ב"מבצע ברברוסה":
רצח המוני של יהודים בשיטת הירי הישיר על ידי האיינצזגרופן.
הביטוי בוועידת ואנזה:
- ארגון שיטתי של מבצע ההשמדה.
- תיאום בין משרדי הממשלה והס.ס.
- הרחבת גבולות ההשמדה לכלל אירופה וצפון אפריקה.
ג. דרכי ההסוואה ממדינות העולם:
- הצגת גטו טרזינשטט כגטו לדוגמה.
- אישור לארגוני סיוע לפעול בגטאות (הג'וינט).
- שימוש במילות צופן ("הפתרון הסופי").
- הפקודות ניתנו בעל פה על פי "רצון הפיהרר"...
- ביצוע מדיניות ההשמדה רחוק מן המערב, במזרח אירופה.
- פינוי המחנות מכל עדות מרשיעה, והובלת האנשים שנשארו בחיים בצעדות המוות לעבר גרמניה.
- שרפת קברי האחים כדי לטשטש את הראיות.
4. מדיניות הנאצים (1945-1939)
א. צעדים בביצוע מדיניות הנאצים כלפי היהודים לפי "איגרת הבזק":
- ריכוז היהודים בערים הגדולות, ליד מסילת רכבת.
- הקמת מועצות יהודים (יודנראט), שיהיו אחראיות לריכוז היהודים ולטיפול בהם על פי הוראות הנאצים.
- השארת בתי עסק וקרקעות שבבעלות יהודים בידי בעליהם באופן זמני בהתחשב בצורכי המלחמה של הגרמנים, אך המטרה היא לגזול אותם מבעליהם ולמסור אותם בהקדם האפשרי לידי גרמנים / פולנים.
ב. השינוי הקמת גיטאות, עבודות כפייה
מעבר להשמדה, לרצח עם. פתרון סופי.
הביטוי ב"מבצע ברברוסה":
רצח המוני של יהודים בשיטת הירי הישיר על ידי האיינצזגרופן.
הביטוי בוועידת ואנזה:
- ארגון שיטתי של מבצע ההשמדה.
- תיאום בין משרדי הממשלה והס.ס.
- הרחבת גבולות ההשמדה לכלל אירופה וצפון אפריקה.
ג. דרכי ההסוואה ממדינות העולם:
- הצגת גטו טרזינשטט כגטו לדוגמה.
- אישור לארגוני סיוע לפעול בגטאות (הג'וינט).
- שימוש במילות צופן ("הפתרון הסופי").
- הפקודות ניתנו בעל פה על פי "רצון הפיהרר"...
- ביצוע מדיניות ההשמדה רחוק מן המערב, במזרח אירופה.
- פינוי המחנות מכל עדות מרשיעה, והובלת האנשים שנשארו בחיים בצעדות המוות לעבר גרמניה.
- שרפת קברי האחים כדי לטשטש את הראיות.
השאלה הבאה
5. עמידת היהודים
א. מדוע אפשר לראות ב"קידוש החיים" ביטוי להתנגדות לנאצים:
הנאצים התכוונו להשמיד את היהודים על ידי יצירת תנאים שבהם בני אנוש אינם יכולים להתקיים, על כן כיוונו היהודים את עיקר מאמציהם לשמירה על הקיום - קידוש החיים.
ב. טיעונים שהעלו יהודים בשואה נגד התנגדות מזויינת:
- אין זו דרך הינצלות. ממילא אין שום סיכוי לגבור על הגרמנים, כוחם גדול מדי.
- התנגדות מזוינת רק תביא לחיסול מהיר של הגטאות, ואילו קידוש החיים יכול להביא להצלה.
- הפקרת אנשים שאינם יכולים להילחם.
- אין כל עזרה וסיוע מבחוץ והכוחות העצמיים דלים מדי.
- הגישה המסורתית. צדוק הדין עונש.
טיעונים שהעלו יהודים בשואה בעד התנגדות מזוינת:
- הנאצים ממילא מתכוונים להשמיד את כולם, לכן כדאי למות בכבוד.
- התנגדות מזוינת נותנת סיכוי להצלת יחידים.
- התנגדות מזוינת תשמש מופת לדורות הבאים.
ג. שאלות בנוגע להצלה שנשאלו רבנים בתקופת השואה:
- האם אב יכול לפדות את בנו תמורת כסף, בהנחה ובידיעה ברורה שילד אחר יילקח במקומו?
- האם מותר לאדם להציל את עצמו על ידי קניית תעודת התנצרות?
- האם מותר ליהודים להסתיר את ילדיהם בבתי גויים או במנזרים?
- האם יש להתיר אכילת אוכל לא כשר כדי לשרוד.
שיקולים שהנחו את הרבנים במתן תשובה:
- אם העניין הוא פיקוח נפש.
- מתי פועל העיקרון של "ייהרג ואל יעבור".
- קידוש השם (תעודת התנצרות)
- הסיכוי להצלה.
- העיתוי שבו נשאלה השאלה.
5. עמידת היהודים
א. מדוע אפשר לראות ב"קידוש החיים" ביטוי להתנגדות לנאצים:
הנאצים התכוונו להשמיד את היהודים על ידי יצירת תנאים שבהם בני אנוש אינם יכולים להתקיים, על כן כיוונו היהודים את עיקר מאמציהם לשמירה על הקיום - קידוש החיים.
ב. טיעונים שהעלו יהודים בשואה נגד התנגדות מזויינת:
- אין זו דרך הינצלות. ממילא אין שום סיכוי לגבור על הגרמנים, כוחם גדול מדי.
- התנגדות מזוינת רק תביא לחיסול מהיר של הגטאות, ואילו קידוש החיים יכול להביא להצלה.
- הפקרת אנשים שאינם יכולים להילחם.
- אין כל עזרה וסיוע מבחוץ והכוחות העצמיים דלים מדי.
- הגישה המסורתית. צדוק הדין עונש.
טיעונים שהעלו יהודים בשואה בעד התנגדות מזוינת:
- הנאצים ממילא מתכוונים להשמיד את כולם, לכן כדאי למות בכבוד.
- התנגדות מזוינת נותנת סיכוי להצלת יחידים.
- התנגדות מזוינת תשמש מופת לדורות הבאים.
ג. שאלות בנוגע להצלה שנשאלו רבנים בתקופת השואה:
- האם אב יכול לפדות את בנו תמורת כסף, בהנחה ובידיעה ברורה שילד אחר יילקח במקומו?
- האם מותר לאדם להציל את עצמו על ידי קניית תעודת התנצרות?
- האם מותר ליהודים להסתיר את ילדיהם בבתי גויים או במנזרים?
- האם יש להתיר אכילת אוכל לא כשר כדי לשרוד.
שיקולים שהנחו את הרבנים במתן תשובה:
- אם העניין הוא פיקוח נפש.
- מתי פועל העיקרון של "ייהרג ואל יעבור".
- קידוש השם (תעודת התנצרות)
- הסיכוי להצלה.
- העיתוי שבו נשאלה השאלה.
השאלה הבאה
6. התארגנות לעלייה לארץ ישראל בתקופת השואה ואחריה
א. קשיים שהיו בהעלאת יהודים לארץ ישראל בתקופת השואה:
- קשיי התארגנות בתוך אירופה.
- הגבלות של "הספר הלבן" ומאבק הבריטים בעלייה הבלתי לגלית (לחצים על מדינות מוצא ומעבר, הפיקוח על הדרכים בים, כליאה במחנות מעצר).
- הקושי למצוא ספינות עבור המעפילים - העלות היתה גבוהה, רבות הוחרמו לצורך המלחמה.
- קושי להעביר שליחים לאירופה כדי שיארגנו את ההעפלה.
ב. תנועת "הבריחה":
היציאה ההמונית של שרידי היהודים ממזרח אירופה, ובעיקר מפולין (החל בשנת 1945) לכיוון גרמניה וארצות מערב אירופה, בשאיפה להגיע לארץ. חיילי הבריגדה שהיו באירופה נטלו חלק בתנועה זו.
סיבות להצטרפות לתנועת הבריחה:
- האנטישמיות הפולנית, פוגרומים (קיילצה).
- הרצון לעזוב את אירופה, בכל מחיר, בשל אובדן משפחתם וביתם.
- הרצון להגיע לארץ ישראל.
ג. פעולות של ניצולי שואה במחנות העקורים, ומה רצו להשיג בעזרת פעולות אלה:
- הפעולה: התארגנות ציונית.
המטרה: הכנה לעלייה לארץ ישראל.
- הפעולה: חינוך ותרבות.
המטרה: שיקום נפשי רוחני.
- הפעולה: תיעוד, כתיבת זכרונות.
המטרה: לשמר ולזכור.
- הפעולה: נישואין, לידה, איתור קרובים - שיקום אישי במסגרת משפחתית.
המטרה: תשובה לאבדן.
6. התארגנות לעלייה לארץ ישראל בתקופת השואה ואחריה
א. קשיים שהיו בהעלאת יהודים לארץ ישראל בתקופת השואה:
- קשיי התארגנות בתוך אירופה.
- הגבלות של "הספר הלבן" ומאבק הבריטים בעלייה הבלתי לגלית (לחצים על מדינות מוצא ומעבר, הפיקוח על הדרכים בים, כליאה במחנות מעצר).
- הקושי למצוא ספינות עבור המעפילים - העלות היתה גבוהה, רבות הוחרמו לצורך המלחמה.
- קושי להעביר שליחים לאירופה כדי שיארגנו את ההעפלה.
ב. תנועת "הבריחה":
היציאה ההמונית של שרידי היהודים ממזרח אירופה, ובעיקר מפולין (החל בשנת 1945) לכיוון גרמניה וארצות מערב אירופה, בשאיפה להגיע לארץ. חיילי הבריגדה שהיו באירופה נטלו חלק בתנועה זו.
סיבות להצטרפות לתנועת הבריחה:
- האנטישמיות הפולנית, פוגרומים (קיילצה).
- הרצון לעזוב את אירופה, בכל מחיר, בשל אובדן משפחתם וביתם.
- הרצון להגיע לארץ ישראל.
ג. פעולות של ניצולי שואה במחנות העקורים, ומה רצו להשיג בעזרת פעולות אלה:
- הפעולה: התארגנות ציונית.
המטרה: הכנה לעלייה לארץ ישראל.
- הפעולה: חינוך ותרבות.
המטרה: שיקום נפשי רוחני.
- הפעולה: תיעוד, כתיבת זכרונות.
המטרה: לשמר ולזכור.
- הפעולה: נישואין, לידה, איתור קרובים - שיקום אישי במסגרת משפחתית.
המטרה: תשובה לאבדן.
השאלה הבאה
7. סיבות להתנגדות הטוקים לעלייה הראשונה:
- חשד שהיהודים זוממים "לקרוע" את הארץ מהאימפריה העותמאנית.
- חשש שתנועה לאומית יהודית תעודד לאומים אחרים באימפריה העותמאנית להתארגנות לאומית.
- טורקיה לא רצתה לתת למיעוט לא מוסלמי נוסף להתבסס בארץ, בשל ניסיונה הרע בעבר עם מיעוטים לא-מוסלמיים.
- חשש מגיס חמישי לטובת רוסיה, שכן העולים רובם מרוסיה.
- חשש מגידול השפעת המעצמות הזרות בארץ, בגלל גידול במספר הנהנים מהקפיטולציות.
- חשש שהיהודים ישתלטו על המקומות הקדושים בא"י.
הגבלות שהטילו הטורקים על העולים:
- איסור עלייה.
- איסור רכישת קרקעות.
- איסור בנייה בלא היתר ממשלתי.
- הגבלת חופש התנועה (פתקה אדומה).
7. סיבות להתנגדות הטוקים לעלייה הראשונה:
- חשד שהיהודים זוממים "לקרוע" את הארץ מהאימפריה העותמאנית.
- חשש שתנועה לאומית יהודית תעודד לאומים אחרים באימפריה העותמאנית להתארגנות לאומית.
- טורקיה לא רצתה לתת למיעוט לא מוסלמי נוסף להתבסס בארץ, בשל ניסיונה הרע בעבר עם מיעוטים לא-מוסלמיים.
- חשש מגיס חמישי לטובת רוסיה, שכן העולים רובם מרוסיה.
- חשש מגידול השפעת המעצמות הזרות בארץ, בגלל גידול במספר הנהנים מהקפיטולציות.
- חשש שהיהודים ישתלטו על המקומות הקדושים בא"י.
הגבלות שהטילו הטורקים על העולים:
- איסור עלייה.
- איסור רכישת קרקעות.
- איסור בנייה בלא היתר ממשלתי.
- הגבלת חופש התנועה (פתקה אדומה).
השאלה הבאה
8. החשיבות של הצהרת בלפור מנקודת המבט של היהודים:
- לראשונה ניתנה הכרה שלמעצמה בשאיפות הלאומיות של היהודים בארץ ישראל.
- חלק מהאורתודוקסים ראו בהצהרה הסרת "פחד השבעות".
הערה: יתקבלו גם הניסוחים האלה:
- הכרה באסיפות התנועה הציונית.
- הכרה ביהודים כעם.
- בסיס ויסוד לכינון ריבונות יהודית.
- שימשה קלף קלף חשוב בידי ההסתדרות הציונית בעת המאבק על "המדינה שבדרך".
חסרונותיה של ההצרה מנקודת מבטם של היהודים:
- מינוח מעורפל: "בית לאומי" ולא ""מדינת יהודית".
- לא נקבעו גבולות לבית הלאומי.
- בעין יפה - אין התחייבות בארץ ישראל ולא א"י כבית לאומי.
- משפט התניה בלי לפגוע - פגיעה ביהודי העולם השואפים להשתלב במדיניותיהם.
- ייסוד קיבוצים (גבעת ברנר, גבת, רמת הכובש, עין שמר).
8. החשיבות של הצהרת בלפור מנקודת המבט של היהודים:
- לראשונה ניתנה הכרה שלמעצמה בשאיפות הלאומיות של היהודים בארץ ישראל.
- חלק מהאורתודוקסים ראו בהצהרה הסרת "פחד השבעות".
הערה: יתקבלו גם הניסוחים האלה:
- הכרה באסיפות התנועה הציונית.
- הכרה ביהודים כעם.
- בסיס ויסוד לכינון ריבונות יהודית.
- שימשה קלף קלף חשוב בידי ההסתדרות הציונית בעת המאבק על "המדינה שבדרך".
חסרונותיה של ההצרה מנקודת מבטם של היהודים:
- מינוח מעורפל: "בית לאומי" ולא ""מדינת יהודית".
- לא נקבעו גבולות לבית הלאומי.
- בעין יפה - אין התחייבות בארץ ישראל ולא א"י כבית לאומי.
- משפט התניה בלי לפגוע - פגיעה ביהודי העולם השואפים להשתלב במדיניותיהם.
- ייסוד קיבוצים (גבעת ברנר, גבת, רמת הכובש, עין שמר).
השאלה הבאה
9. המטרה בהקמת "הסתדרות העובדים הכללית":
- איחוד מחנה הפועלים.
- חיזוק מחנה הפועלים.
פעולות לקידום המטרה:
- איחוד מפלגות הפועלים במסגרת אחת.
- הקמת קואופרטיבים.
- הקמת שירותי רווחה (קופות חולים, לשכות תעסוקה, קופות תגמולים).
- סיוע בקליטת עולים ויישובם בעיר ובכפר.
- עידוד עבודה עברית בסיוע המחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת המנדט.
- הקמת הסתדרויות מקצועיות בענפי המשק השונים כדי להיאבק למען זכויות הפועל.
- הקמת מסגרת משפטית וכלכלית, הקמת חברת עובדים למפעלי ההסתדרות הכללית.
- פעולות תרבות.
- הוצאת ספרים עם עובד.
- תנועות נוער "הנוער העובד".
- עתון
- זרם העובדים ...........
9. המטרה בהקמת "הסתדרות העובדים הכללית":
- איחוד מחנה הפועלים.
- חיזוק מחנה הפועלים.
פעולות לקידום המטרה:
- איחוד מפלגות הפועלים במסגרת אחת.
- הקמת קואופרטיבים.
- הקמת שירותי רווחה (קופות חולים, לשכות תעסוקה, קופות תגמולים).
- סיוע בקליטת עולים ויישובם בעיר ובכפר.
- עידוד עבודה עברית בסיוע המחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת המנדט.
- הקמת הסתדרויות מקצועיות בענפי המשק השונים כדי להיאבק למען זכויות הפועל.
- הקמת מסגרת משפטית וכלכלית, הקמת חברת עובדים למפעלי ההסתדרות הכללית.
- פעולות תרבות.
- הוצאת ספרים עם עובד.
- תנועות נוער "הנוער העובד".
- עתון
- זרם העובדים ...........
השאלה הבאה
10. פעולות של האצ"ל והלח"י לאחר פירוק תנועת המרי העברי:
- התקפות על מסילות ברזל ותחנות רכבת.
- פיצוץ משרדי הממשל על ידי החדרת מכוניות תופת.
- התקפות על בסיסי צבא ומשטרה.
- התקפה על בית הכלא בעכו.
- פיגוע בשגרירות בריטניה באיטליה.
- פיצוץ צינור הנפט.
- "ליל ההלקאות".
- פיצוץ בתי הזיקו בחיפה.
- תליית סני סרג'נטים בריטים.
סיבות להתנגדות של ראשי היישוב להמשך פעולות האצ"ל והלח"י:
- ההכרה הפוליטית בשאלת ארץ ישראל מתקרב, והטרור עלול להזיק קשות ליישוב.
- לא ניתן להכריע את בריטניה בדרך של טרור.
- התיישבות והעפלה הם התחומים החשובים ביותר, לכן המאבק בבריטים חייב להתמקד בהם ולא בטרור.
- יש "לשמור על הכוחות" לקראת מאבק בערבים על ארץ ישראל.
- שאלת המרות. הם נקראו "פורשים".
10. פעולות של האצ"ל והלח"י לאחר פירוק תנועת המרי העברי:
- התקפות על מסילות ברזל ותחנות רכבת.
- פיצוץ משרדי הממשל על ידי החדרת מכוניות תופת.
- התקפות על בסיסי צבא ומשטרה.
- התקפה על בית הכלא בעכו.
- פיגוע בשגרירות בריטניה באיטליה.
- פיצוץ צינור הנפט.
- "ליל ההלקאות".
- פיצוץ בתי הזיקו בחיפה.
- תליית סני סרג'נטים בריטים.
סיבות להתנגדות של ראשי היישוב להמשך פעולות האצ"ל והלח"י:
- ההכרה הפוליטית בשאלת ארץ ישראל מתקרב, והטרור עלול להזיק קשות ליישוב.
- לא ניתן להכריע את בריטניה בדרך של טרור.
- התיישבות והעפלה הם התחומים החשובים ביותר, לכן המאבק בבריטים חייב להתמקד בהם ולא בטרור.
- יש "לשמור על הכוחות" לקראת מאבק בערבים על ארץ ישראל.
- שאלת המרות. הם נקראו "פורשים".
השאלה הבאה
11. שיטת האפוטרופסות
- תקופת העלייה הראשונה.
- אחריות ופיקוח של הברון רוטשילד על המושבות באמצעות פקידים ואגרונומים שהדריכו בעבודת האדמה ופיתחו את תעשיית היין.
- הפקידים ניהלו את החיים במושבות ונטלו את העצמאות מהאיכרים ("משטר הפקידות").
- הפקידים החדירו תרבות צרפתית שהייתה זרה לרוח הלאומית ביישוב.
- היו חיכוכים בין פקידי הברון והאיכרים שלעתים הגיעו אף למרידה.
11. שיטת האפוטרופסות
- תקופת העלייה הראשונה.
- אחריות ופיקוח של הברון רוטשילד על המושבות באמצעות פקידים ואגרונומים שהדריכו בעבודת האדמה ופיתחו את תעשיית היין.
- הפקידים ניהלו את החיים במושבות ונטלו את העצמאות מהאיכרים ("משטר הפקידות").
- הפקידים החדירו תרבות צרפתית שהייתה זרה לרוח הלאומית ביישוב.
- היו חיכוכים בין פקידי הברון והאיכרים שלעתים הגיעו אף למרידה.
השאלה הבאה
12. ציונות רוחנית
- זרם בציונות מהגותו של אשר גינצבורג (אחד העם).
- אחד העם ראה את הבעיה המרכזית של היהודים בגולה בצרת היהדות ולא בצרת היהודים כלומר הבעיה היא בחסרון רוח לאומית ולא בקשיי הקיום הפיזי.
- רק ארץ ישראל יכולה לפתרו את הבעיה הרוחנית בכך שתהיה מרכז לאומי-רוחני לעם היהודי כולו.
12. ציונות רוחנית
- זרם בציונות מהגותו של אשר גינצבורג (אחד העם).
- אחד העם ראה את הבעיה המרכזית של היהודים בגולה בצרת היהדות ולא בצרת היהודים כלומר הבעיה היא בחסרון רוח לאומית ולא בקשיי הקיום הפיזי.
- רק ארץ ישראל יכולה לפתרו את הבעיה הרוחנית בכך שתהיה מרכז לאומי-רוחני לעם היהודי כולו.
השאלה הבאה
13. הוועד הלאומי
- הגוף המדיני המוסדי של היישוב בתקופת המנדט, מעין ממשלה בדרך.
- ניהל את ענייני "כנסת ישראל", הוציא לפועל את החלטות "אספת הנבחרים", ושימש בא כוחו של היישוב היהודי כלפי ממשל המנדט.
- בשנות ה-30 קמו בו מחלקות לנושאים ספציפיים - מחלקת המדינה, החינוך, עבודה סוציאלית וכו'.
13. הוועד הלאומי
- הגוף המדיני המוסדי של היישוב בתקופת המנדט, מעין ממשלה בדרך.
- ניהל את ענייני "כנסת ישראל", הוציא לפועל את החלטות "אספת הנבחרים", ושימש בא כוחו של היישוב היהודי כלפי ממשל המנדט.
- בשנות ה-30 קמו בו מחלקות לנושאים ספציפיים - מחלקת המדינה, החינוך, עבודה סוציאלית וכו'.
השאלה הבאה
