נושאים בתולדות עם ישראל לבתי ספר דתיים
יחידה י', יחידת לימוד אחת, מספר שאלון 913091, קיץ תשס"ב, 2002
|
פרק ראשון (30 נקודות) |
בשאלון זה ארבעה נושאים: נושא ראשון: יהודי המזרח נושא שני: תקופת בית שני נושא שלישי: הקהילות היהודיות בימי הביניים נושא רביעי: החסידות בחר בשני נושאים שלמדת, ובכל נושא ענה על שתי שאלות; סה"כ - ארבע שאלות. |
נושא ראשון: יהודי המזרח (50 נקודות) |
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 3-1. (לכל שאלה - 25 נקודות). 1. המעמד המשפטי א. בתנאי עומר כלולות, בין היתר, הגבלות משני סוגים אלה: היבדלות היהודים מן המוסלמים ונחיתות היהודים מהמוסלמים. הבא שתי דוגמאות לכל סוג של הגבלה (סה"כ - ארבע דוגמאות). (9 נקודות). ב. הצג שני גורמים שהביאו לשינוי במעמד המשפטי של היהודים בארצות המזרח במאה ה- 19. (6 נקודות) ג. הבא שתי דוגמאות לשיפור המעמד המשפטי של היהודים באימפריה העותמאנית במאה ה- 19, ושתי דוגמאות לשיפור המעמד המשפטי של היהודים בצפון אפריקה במאה ה- 19. (10 נקודות). |
תשובה |
2. ארץ ישראל והציונות א. חכמי הגולה דרשו לתרום ליהודי ארץ ישראל. הבא שלושה נימוקים לדרישה זו. (9 נקודות) ב. הבא שלוש דוגמאות המעידות על מעמדם המכובד של השד"רים אצל יהודי קהילות המזרח. (6 נקודות) ג. הצג שלושה קשיים שליוו את התפתחות התנועה הציונית בארצות המזרח עד הצהרת בלפור. (10 נקודות) |
תשובה |
3. הקהילה בארצות המזרח א. הסבר את הסיבה לפיצול הקהילה לקהלים באימפריה העותמאנית, ואת הסיבה לפיצול הקהילה לקהלים בתימן. (8 נקודות) ב. כיצד חילקו את נטל המסים בין חברי הקהילה? ציין שני מקורות הכנסה של הקהילה, חוץ ממסים. (8 נקודות) ג. הצג שתי תקנות בתחום החברתי-כלכלי, והסבר את המניע להתקנת כל אחת מהתקנות שהצגת. (9 נקודות) |
תשובה |
נושא שני: תקופת בית שני (50 נקודות) |
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 6-4. (לכל שאלה - 25 נקודות) |
4. תקופת הנציבים והמרד א. מה הייתה גזֵרת קליגולה, ואיזה רעיון רומאי היא מייצגת? הסבר כיצד רעיון זה מנוגד לתפיסה היהודית. (7 נקודות) ב. הצג שלושה ביטויים לשיפור שחל במצב המדיני של היהודים בארץ ישראל, בתקופת אגריפס הראשון (44-41 לספירה). (8 נקודות) ג. הצג שתי סיבות להחרפת המצוקה הכלכלית של היהודים בתקופת הנציבים, והבא שתי דוגמאות לביטויים של מחאה חברתית בתקופת הנציבים והמרד. (10 נקודות) |
תשובה |
5. ההנהגה ביבנה א. ציין שתיים מן הקבוצות שהתנגדו להנהגתו של רבן יוחנן בן זכאי אחרי החורבן, והסבר טענה אחת של כל אחת מהן (סה"כ - 2 טענות). (9 נקודות) ב. הצג שלושה גורמים שתרמו לחיזוק מעמדו של רבן גמליאל כמנהיג העם. (7 נקודות) ג. ציין את שני הכללים ההלכתיים, שעליהם התבססו חכמי יבנה כדי לאחד את הפסיקה בענייני הלכה. תאר אירוע אחד המבטא את המאבק על איחוד הפסיקה. (9 נקודות) |
תשובה |
6. מרד בר-כוכבא א. הצג את שלושת השלבים של מרד בר-כוכבא. (9 נקודות) ב. היו חכמים שהתנגדו למרד בר-כוכבא, והיו חכמים שתמכו בו. הסבר את עמדת המתנגדים ואת עמדת התומכים, על פי הבנתם את תהליך הגאולה. (8 נקודות) ג. הצג שלוש תוצאות של מרד בר-כוכבא בתחום המשפטי ו/או הדתי. (8 נקודות) |
תשובה |
נושא שלישי: הקהילה היהודית בימי-הביניים (50 נקודות) |
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 9-7. (לכל שאלה - 25 נקודות) |
7. תור האמונה א. "אַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמו בְחֵילְךָ וְהורִידֵמו [...]" (תהלים, נ"ט, 12) על פי הפסוק, הסבר את הפתרון של הנוצרים להימצאות יהודים בארצותיהם, והבא שתי דוגמאות שממחישות את פתרון הנוצרים. (9 נקודות). ב. הסבר את הפתרון של המוסלמים להימצאות יהודים בארצותיהם. כיצד נהגו המוסלמים ביהודים לאור פתרון זה? (8 נקודות) ג. הסבר מהו הצידוק הדתי שנותן האסלאם לסמכותו ולתפקידו של השליט, ומהו הצידוק הדתי שנותנת הנצרות לסמכותו ולתפקידו השל השליט. (8 נקודות) |
תשובה |
8. תפקידים בקהילה א. הצג יתרון אחד וחיסרון אחד למינוי בעלי תפקידים בקהילה על ידי השלטון הנכרי. (8 נקודות) ב. הסבר את שתי נקודות המחלוקת בין החכמים לחצרנים. (10 נקודות) ג. הסבר מדוע לעתים קהילה דלת אמצעים העדיפה למנות שליח ציבור ולא רב, מדוע חלק מחברי הקהילה התנגדו לתשלום שכר לרב הקהילה? (7 נקודות) |
תשובה |
9. ארגונים על-קהילתיים א. הצג שני מקורות סמכות של מרכז ההנהגה בבבל. (8 נקודות) ב. מהי הסיבה לשקיעת המרכז היהודי בבבל, על-פי הסיפור "ארבעת השבויים"? הצג סיבה נוספת לירידה במעמד המרכז היהודי בבבל. (9 נקודות) ג. הצג נקודת דמיון אחת והבדל אחד בין הארגון העל-קהילתי ובין ארגון הקהילה המקומי. (8 נקודות) |
תשובה |
נושא רביעי: החסידות (50 נקודות) |
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 12-10. (לכל שאלה - 25 נקודות) |
10. תורת החסידות א. "שהיה מלך אחד חכם גדול ועשה באחיזת עיניים חומות ומגדלים ושערים, וציווה שיֵלכו אצלו דרך השערים והמגדלים, וציווה לפזר בכל שער ושער אוצרות המלך, ויש שהלך עד שער א' ולקח ממון וחזר, עד שבנו ידידו התאמץ מאוד שיֵלך דווקא אל אביו המלך, ואז ראה שאין שום מחיצה מפסיקה בינו לבין אביו, כי הכל היה אחיזת עיניים [...]". (ר' יעקב יוסף מפולנאה) הסבר רעיון אחד בתפיסת העולם החסידית הבא לידי ביטוי בקטע זה. (8 נקודות) ב. הסבר, על פי החסידות, שני שינויים שאדם צריך לחולל באישיותו כדי שיגיע לדבקות. (6 נקודות) ג. הצג, על פי החסידות, שני אמצעים רוחניים להגיע לדבקות (חוץ משינויים באישיות) ושני אמצעים גשמיים להגיע לדבקות. (11 נקודות) |
תשובה |
11. הצדיק והעדה החסידית א. תאר את ההבדל בין שני הטיפוסים של צדיק בעולם החסידי, והסבר מדוע אין העדפה של אחד מן הטיפוסים. (9 נקודות) ב. הסבר כיצד השפיע רעיון "הצדיק" על התלכדות העדה החסידית. (7 נקודות) ג. החסידות מדגישה את השוויון בין בני האדם. כיצד בא הדבר לידי ביטוי במערכת היחסים החברתיים, וכיצד השפיע הדבר על מבנה העדה החסידית? (9 נקודות) |
תשובה |
12. גלות וגאולה א. הצג שני גורמים שעודדו את צמיחת התנועה השבתאית. (5 נקודות) ב. הסבר את המושג "ירידה לצורך עלייה", על-פי השבתאות ועל פי החסידות. (10 נקודות) ג. הסבר את היחס של הפרנקיסטים אל החטא. הסבר מהו מקומה של ארץ ישראל בתהליך הגאולה בחסידות, ומהו מקומה של ארץ ישראל בתהליך הגאולה אצל הפרנקיסטים. (10 נקודות) |
תשובה |
דגם תשובות ומפתח הערכה לשאלון נושאים בתולדות עם ישראל,
מס' 913091, קיץ תשס"ב |
1. המעמד המשפטי א. דוגמאות להגבלות היבדלות היהודים מהמוסלמים: - בלבוש הגבר והאישה. - ישיבה ברובע נפרד. - איסור להיקרא בשמות ובכינויים של המוסלמים נחיתות היהודים מהמוסלמים: - איסור להגביהַּ את בתי היהודים מעל בתי המוסלמים. - איסור ליהודי לצאת מביתו ביום גשם. - לקום כאשר מוסלמים רוצים לשבת. - עדות של יהודי נגד מוסלמי אינה מתקבלת. - יהודי העובר לפני מסגד צריך להוריד מנעליו. - יהודי צריך להשפיל את גוו ולהתרחק מקרבת מוסלמי שדרגתו גבוהה. - לא להרים קול בלוויה. - איסור לבנות בתי כנסת חדשים. - איסור תהלוכות דתיות. ב. הגורמים שהביאו לשינוי במעמד המשפטי של היהודים בארצות המזרח במאה ה- 19: - חדירת המערב - התערבות כלכלית, פוליטית וצבאית. - כיבוש המעצמות ("התקופה הקולוניאלית"). - הופעת חברת כי"ח (פעולתה בזירה הפוליטית). - התערבות יהודי המערב. ג. דוגמאות לשיפור המעמד המשפטי של היהודים באימפריה העותמאנית במאה ה- 19: - "כתב נכבד" - הבטחת שוויון זכויות וביטחון לחייהם ולרכושם של המיעוטים. - ביטול מס הגולגולת. - הכרה ב"חכם באשי" כרבם של כל יהודי האימפריה וכנציגם בפני השלטון. - מינוי יהודים לתפקידים ממשלתיים ולנציגים במועצות מחוזיות ועירוניות. דוגמאות לשיפור המעמד המשפטי של היהודים בצפון אפריקה במאה ה- 19: - שינוי מעמדם מ"בני חסות" לנתינים. - "פקודת כרמיה" (אלג'יריה). - חוקת היסוד של הביי - שוויון זכויות מלא לכל התושבים ואיסור לפגוע ביהודים (תוניסיה). - הקמת קונסיסטואר |
השאלה הבאה |
2. ארץ ישראל והציונות א. נימוק הדרישה לתרום ליהודי ארץ ישראל: בגלל חשיבות היישוב היהודי בארץ ישראל: - יהודי ארץ ישראל מתווכים, על ידי התפילות, בין יהודי הגולה לקב"ה. - יהודי ארץ ישראל מכפרים על עוונותיהם של בני הגולה. - ישיבה תמידית של יהודים בארץ ישראל מבטיחה את הגאולה העתידה. - התרומה היא תחליף למצוות יישוב ארץ ישראל (שגם תושבי הגולה חייבים בה). - פדיון שבויים. ב. דוגמאות המעידות על מעמדם המכובד של השד"רים: - דבריהם נתקבלו כדבר ה' מירושלים - כתבו קְמֵעות שהיו מבוקשים ביותר. - נתבקשו להיות בוררים. - השפיעו על בתי הדין בהתקנת תקנות ובהוצאת פסקי דין. - נחשבו אנשי מופת (בחייהם ובמותם). ג. קשיים שליוו את התפתחות התנועה הציונית בארצות המזרח עד הצהרת בלפור: - קשיים טכניים ביצירת קשר עם הציונים בארצות השונות. - המשבר שפקד את הציונות בעקבות פולמוס אוגנדה ומותו של הרצל הביאו למשבר בפעילות הציונית בארצות המזרח. - קשיי תקשורת (המופשטוּת של הרעיון הציוני). - קשיי תקשורת - שפה. - קשיי ארגון - פער בין המבנה החברתי של יהודי המזרח לבין ההתארגנות המקובלת במערב אירופה. |
השאלה הבאה |
3. הקהילה בארצות המזרח א. הסיבות לפיצול הקהילה לקהלים באימפריה העותמאנית: הופעת מגורשי ספרד שהרגישו עליונות אינטלקטואלית וכלכלית על התושבים הוותיקים, וגם השוני בהלכה ובמנהגים. הסיבה לפיצול הקהילה לקהלים בתימן: זיקה חזקה לבתי אב, ולכן כאשר היגרו ממקום למקום, שמרו על מסורת העיר או המחזור שממנה/ו היגרו. ב. חלוקת נטל המסים בין חברי הקהילה: תלמידי חכמים - לרוב פטורים (על פי דין). עניים - על פי רוב פטורים או ששילמו סכום מינימלי. המעמד הגבוה והבינוני - פרעו בדרך כלל את מסי השלטון והקהילה. מקורות הכנסה נוספים של הקהילה: - הקדשות ונכסי דלא ניידי שהיו רכוש הקהילה. - תרומות ג. תקנות בתחום החברתי-כלכלי ומניעם: - התקנה: שלא לבזבז ממון בסעודות. - המניע: ירידת אנשים מנכסיהם, שוד של הגויים. - התקנה: נגד הפקעת שערים. - המניע: להוריד את מחירי הדגים. - התקנה: לא לשלוח חולים לת"ת. - המניע: לשמור על בריאות הציבור. |
השאלה הבאה |
4. תקופת הנציבים והמרד א. גזרת קליגולה: להציב את פסלו בהיכל הרעיון הרומאי שהיא מייצגת: זאת תפיסה של עובדי אלילים, דבר שאסור לפי התורה, נוגד את הדת היהודית. ב. השיפור במצב המדיני של היהודים בארץ ישראל בתקופת אגריפס הראשון: - ביטול מעמדה של יהודה כפרובינקה (הנחות במסים). - החזרת השלטון הישיר ליהודים (בית חשמונאי). - ירושלים חוזרת להיות הבירה (חומותיה מחוזקים). - מעמדה המדיני של יהודה מתחזק בעיני עמי הסביבה (כינוס חמשת מלכי החסות בטבריה). - הרחבת השטחים שבשליטת אגריפס. ג. הסיבות להחרפת המצוקה הכלכלית של היהודים בתקופת הנציבים: - מסים כבדים לרומא. - משק הנציבים. - אבטלה חמורה. - נישול האיכרים מאדמותיהם. - יחס הכהונה הגדולה לכהונה הזוטרית (שהגיעה לכדי רעב). דוגמאות למחאה חברתית בתקופת הנציבים והמרד: - הסיקריקים שודדים את העשירים. - שחרור העבדים. - הסיקריקים שורפים את שטרי החוב. - הפקעת סמכויות מהכוהנים והעברתם לחכמים (לימוד תורה, משפט, טהרה). |
השאלה הבאה |
5. ההנהגה ביבנה א. הקבוצות שהתנגדו להנהגת רבן יוחנן בן-זכאי: - הכוהנים. - בני בתירה. - חכמי התורה. הכוהנים. - בני בתירה. - חכמי התורה. טענתם: - הכוהנים: לאחר אובדן מעמדם לא יכלו לקבלו את ריב"ז, שביקר אותם בתקופת בית המקדש. - בני בתירה: תבעו נשיאות משום שראו עצמם כיורשים הלגיטימיים לאחר שהופסקה שושלת בית הלל. - חכמי התורה: ייתכן שלא קיבלו את הרעיון של הקמת מרכז רוחני חדש או שעמדתם המדינית הייתה שונה, והם נטרו לריב"ז או שראו ברבן גמליאל את המנהיג הלגיטימי כצאצא לבית הלל. ב. גורמים שהשפיעו על חיזוק מעמדו של רבן גמליאל כמנהיג העם: - היה נצר לבית הלל. - בנו של רשב"ג, המנהיג הפרושי בימי המרד. - נהנה מתמיכה רחבה של הציבור היהודי. - הרבה לערוך מסעות בארץ ישראל ובתפוצות. - השלטונות הרומיים הכירו בו כנציג האומה היהודית. - שלא כמו בתקופת הבית, נשיא בית הדין היה מנהיג לא רק של החכמים, אלא מנהיג האומה כולה. ג. הכללים ההלכתיים שעליהם התבססו חכמי יבנה באיחוד הפסיקה: - פוסקים על פי דעת הרוב. - הלכה כבית הלל. אירוע המבטא את המאבק על איחוד הפסיקה: - עקביא בן מהללאל (נידויו). - רבי אליעזר בן הורקנוס ("תנורו של עכנאי"). - רבי יהושע (יום כיפור). |
השאלה הבאה |
6. א. שלושת השלבים של מרד בר-כוכבא: (1) כיבוש ירושלים. (2) המתקפה הרומית - ההתבצרות ביהודה. (3) המצור על בית"ר. ב. חכמים שראו את תהליך הגאולה במסגרת המציאות המדינית, חייבו פעילות רציונלית העשויה לקדם את בוא הגאולה - הם תמכו במרד. חכמים שראו את הגאולה כחזון של אחרית הימים המתרחש בקץ העתים [וקיימת שבועה שאין לדחוק את הקץ] - לא תמכו במרד. ג. תוצאות של מרד בר-כוכבא בתחום המשפטי והדתי: - יהודה הפכה לפרובינקיה שאופיה הלניסטי. - בניית "אליה קפיטולינה" כעיר אלילית על חורבות ירושלים. - נאסר על היהודים להתיישב בירושלים. - פסקו האהדה וההערצה ליהדות. - גזֵרות דת. |
השאלה הבאה |
7. תור האמונה א. הפתרון שנתנו הנוצרים להימצאות יהודים בארצותיהם. - אל תהרגם - היהודי אמנם טועה בגישתו הדתית אבל אין להורגו בשל כך, מוטב להשאירו כדוגמה מוחשית ונצחית לגורלו של הטועה. - הניעמו בחילך והורידמו - יש להשפיל את היהודים. אם הנוצרים יראו את היהודי בשפלותו, הם ילמדו עד כמה נכונה דרכם, והיהודים יסיקו את המסקנה הנכונה ויעברו לנצרות. דוגמאות שממחישות את הפתרון: - "עבדות היהודים" - הוגדרו כעבדים עם זיקה לאוצר המלך. - היהודים הוצאו מהמשרות הציבוריות. - גביית מס מיוחד. - הפרדה בין היהודים לאוכלוסייה הנוצרית - הצגתם כמנודים וטמאים. - עלילות דם. - עלילת גנֵבת לחם הקודש. - האשמתם בגרימת מגפות שונות. ב. הפתרון הדתי שנתנו המוסלמים להימצאות יהודים בארצותיהם: יש יתרון ל"עם הספר" שזכה לדבר האל, זה מראה שהיהודים נשאו חן בעיני האל בעבר, ולכן על המוסלמים לאפשר להם לחיות בביטחון ולהגן על רכושם וחייהם. התנהגות המוסלמים לאור פתרון זה: חוקי הסדר, החסות - תמורת קבלת המרות הפוליטית של הדת השלטת ותשלום מס, קיבלו היהודים חסות מדינית שכללה ביטחון הנפש והרכוש. ג. הצידוק הדתי שנותן האסלאם לסמכותו ולתפקידו של השליט: הסמכות השלטונית נתונה בידי אנשי החוק הדתי, הנביאים, ולאלה הבאים במקומם, הח'ליפים. המחוקק מטעם אלוהים מקיף את הכול, ומטרתו להביא את המון העם לשמירת הדת בכל אורחות חייהם. הצידוק הדתי שנותנת הנצרות לסמכותו ולתפקידו של השליט: הכהונה והקיסרות הן שתי המתנות הגדולות ביותר שהעניק האל לבני התמותה. הכהונה מתייחסת לעניינים הנוגעים לאלוהים, והקיסרות מכוונת לעניינים שבין אדם לחברו. |
השאלה הבאה |
8. תפקידים בקהילה א. היתרון למינוי בעלי תפקידים בקהילה על ידי השלטון הנכרי: - הענקת סמכות אכיפה בשאלת תשלום מסים - כאשר הקהילה לא יכלה לאכוף את רצונה על חלק מהאנשים. - בדין האזרחי. החיסרון למינוי בעלי תפקידים בקהילה על ידי השלטון הנכרי: - פגיעה באוטונומיה הדתית והשיפוטית שניתנה ליהודים. - לעתים לא מונו אנשים שמתאימים לתפקיד. ב. נקודות המחלוקת בין החכמים לחצרנים - גביית המסים: החצרנים רצו בהקלות, והחכמים רצו פטור מתשלום מס. - תרבותית: ניגוד השקפות שמתבטא בפולמוס על כתבי הרמב"ם. ג. טענה של המתנגדים למתן שכר לרב הקהילה: אסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. מאמרי חז"ל התומכים ברעיון זה: "... ולא קרדום לחפור בהן", "...ושנא את הרבנות", "וכל תורה שאין עמה מלאכה...". העדפת שליח ציבור על פני הרב: לעתים העדיפו את שליח הציבור משום שהוא מוציא את הרבים מידי חובתם, ובלעדי שליח הציבור התפילות לא יוכלו להתקיים (אי ידיעת עברית וארמית). |
השאלה הבאה |
9. ארגונים על-קהילתיים א. מקורות הסמכות למרכז ההנהגה בבבל: - סמכות לפעולה מאת השלטון. - הֶרגל בין דורות של זיקה לדפוסי ההנהגה. - הקדושה שבהנהגתם, גדולתם בתורה. ב. הסיבה לשקיעת המרכז בבבל על פי הסיפור "ארבעת השבויים": - הקמת מרכז חלופי בספרד. סיבה נוספת: - הביטחון בדרכי הגישה לבבל הידרדר, וקשר בין הקהילות למרכז בבבל היה מוגבל. - הקהילות הסמוכות למרכז הידלדלו ולא יכלו לשאת בנטל הכלכלי של אחזקת המרכז. - מוסדות ההנהגה נקלעו לפולמוסים חריפים, שבהם שללו את זכות זולתו לעמוד בראש. ג. הדמיון בין הארגון העל-קהילתי לארגון הקהילה המקומי: - כוח הכפייה (תקנת תקנות) - ההכרה של השלטונות. - היעד, דאגה לבני הקהילה. - העומדים בראש - הפרנסים והרבנים. - בית הדין. ההבדל בין הארגון העל-קהילתי לארגון הקהילה המקומי: - הארגון העל-קהילתי לא הקים מנגנון של פיקוח ומתן שירותים על בסיס פעולות יומיומיות. - מספר בעלי התפקידים בארגון העל-קהילתי מצומצם יותר. - בארגון העל-קהילתי התקנת התקנות וקבלת הדיווח היו בהתכנסויות קבועות ולא על בסיס יום-יומי. - הארגון העל-קהילתי דואג לקהילות השונות, ואילו הארגון הקהילתי דואג רק לקהילה המצומצמת. |
השאלה הבאה |
10. תורת החסידות א. רעיון בתפיסת העולם החסידות הבא לידי ביטוי בקטע: - "מלוא כל הארץ כבודו" - נוכחות האל בבריאה. - דבקות - האל נגיש בגלל שהוא מצוי בכל מקום, אבל צריך להתאמץ כדי לדבוק בו. ב. השינויים שצריך אדם לחולל באישיותו כדי להגיע לדבקות: - אימוץ דרך הענווה והשפלות, הסרת הגאווה. - השתוות: השלמה עם מצבים שבהם אדם מוצא את עצמו בעולם הזה. - התאיינות: ביטול התודעה העצמית כבעל ישות אינדווידואלית נפרדת. ג. אמצעים רוחניים להגיע לדבקות (חוץ משינויים באישיות): - תפילה. - לימוד תורה. - עשיית מצוות. - כוונת הלב. - מודעות לאופי האלוקי של המציאות. אמצעים גשמיים להגיע לדבקות: - עבודת ה' ביצר הרע. - גילוי האלוהי במעשה היום-יומי - בטבע, בשיחה, בפעולת האכילה והשתייה וכד'. |
השאלה הבאה |
11. הצדיק והעדה החסידית א. הטיפוסים של צדיק בעולם החסידי אברהם - קשור לבני דורו, מכניס אורחים, פועל להפצת התורה. נח - בודד, דואג למשפחתו המצומצמת, לא מתקשר עם אנשים אחרים. מדוע אין העדפה חד-משמעתי לאחד מהטיפוסים: שני טיפוסים אלו אמורים לשכון בכל צדיק. קרבת הצדיק לעם עלולה להרחיקו ממצב הדבקות, אך זהו קורבן שנדרש למען עם ישראל. ב. השפעת תפיסת מעמד הצדיק על יצירת העדה החסידית: החסידים התארגנו סביב צדיק שבו בחרו לדבוק. ג. ביטוי מעמד השוויוניות במערכת היחסים החברתיים ובמבנה העדה החסידית: - במערכת היחסים החברתיים קבעו מנהגים ונורמות שעודדו יחסי רעות בלא קשר למוצא האדם ולמעמדו: פנייה זה לזה בשם הפרטי, אכילה בסעודות משותפות. - ברכה של ידידים כאשר החסיד רחוק מהבית. - בנסיעות בצוותא לרבי: לנו בחדרים משותפים וערכו סעודות משותפות. במבנה העדה: - כל החסידים שווים בכך שזקוקים לצדיק כדי להגיע להתקשרות עם האל. - לפרנסים ולרבנים לא היה מעמד מיוחד בעדה. |
השאלה הבאה |
12. שבתאות וחסידות א. גורמים שעודדו את צמיחת התנועה השבתאית: - הציפיות המשיחיות העמוקות שנבעו מהתפשטות קבלת האר"י. - הפרעות והצרות שנתפסו כ"חבלי משיח". ב. המושג "ירידה לצורך עלייה", על פי השבתאות: בנסיבות ובמצבים מסוימים החטא הוא דבר חיובי. המושג "ירידה לצורך עלייה", על פי החסידות: גילוי האלוהי בתאוות החטא והפיכת החטא ממעשה שלילי למעשה חיובי. ג. היחס של הפרנקיסטים לחטא: הם היו בעד ביטול כל הערכים המקובלים, החוקים והמשפטים, התורות וכל הדתות ומכאן גם ביטול התורה וההלכה. מקומה של ארץ ישראל אצל הפרנקיסטים: עניין ארץ ישראל לא תפס אצלם מקום בתהליך הגאולה. ביטלו את התקווה לבניין ירושלים והמירו אותו ברעיון שפולין היא נחלת ה'. מקומה של ארץ ישראל בחסידות: דיברו על גאולה פרטית בגלות, שבסופה תתרחש גם הגאולה הלאומית בארץ-ישראל. |