נושאים בתולדות עם ישראללבתי ספר דתיים יחידה י' , יחידת לימוד אחתשאלון מספר 913091, קיץ תשס"ד, 2004 |
בשאלון זה ארבעה נושאים:
נושא ראשון: יהודי המזרח
נושא שני: תקופת בית שני
נושא שלישי: הקהילה היהודית בימי הביניים
נושא רביעי: החסידות
נושא ראשון: יהודי המזרח
1. המעמד המשפטי
א. מהי "שיטת המילת" שהייתה נהוגה באימפריה העותמאנית עד המאה ה-19?
הסבר כיצד השפיע שיטה זו על המעמד המשפטי של היהודים. (9 נקודות)
ב. הצג שני שינויים שחלו במאה ה-19 ושיפרו את המעמד המשפטי של היהודים באימפריה העותמאנית.
ג. הצג שני שינויים שחלו במאה ה-20 והֵרֵעוּ את המעמד המשפטי של היהודים בארצות האסלאם.
תשובה
2. כלכלה
א. הסבר, באמצעות דוגמה, מה הייתה ההשפעה של חוקי האסלאם על הפרנסה של היהודים בארצות האסלאם.
הסבר, באמצעות דוגמה, מה הייתה ההשפעה של ההלכה היהודית על הפרנסה של היהודים בארצות האסלאם.
ב. הסבר מדוע רק מעטים מיהודי תימן עסקו במקצועות חופשיים.
ג. הבא שני הסברים למקום המרכזי שהיה ליהודים בחיי המסחר ברוב ארצות האסלאם.
תשובה
3. פעילות ציונית בארצות האסלאם
א. הצג שתי דרכים שבאמצעותן הגיעו לארצות האסלאם הידיעות על הקמת התנועה הציונית, וציין שתי פעולות שנעשו כדי להפיץ את הציונות בארצות אלה עד מלחמת העולם הראשונה.
ב. ציין שני קשיים בהתארגנות התנועה הציונית בארצות האסלאם, והסבר ממה נבע כל קושי.
ג. החל משנות ה-30 של המאה ה-20 הוגבר הפעילות הציונית בארצות האסלאם.
ציין שניים מהארגונים ו/או האנשים שהשתתפו בפעילות זו, והצג את הפעילות שלהם.
תשובה
נושא שני: תקופת בית שני
4. הורדוס
א. הצג שינוי אחד שחולל הורדוס במעמד ההנהגה היהודית, וכתוב מה הייתה מטרתו בשינוי זה.
ב. הצג שתי פעולות שעשה הורדוס לחיזוק הקשר עם רומא.
ג. "...הורדוס ראה את עצמו כמלך יהודה והיהודים". (על פי הורדוס המלך, א' שליט)
הבא שתי דוגמאות לביסוס טענה זו.
תשובה
5. המרכז ביבנה
א. הצג תקנה אחת של רבן יוחנן בן זכאי שהיא זֵכֶר למקדש, ותקנה אחת שתיקנו בגלל הצורך להסתגל לחיים בלי המקדש.
ב. מדוע זכתה ההנהגה של רבן גמליאל להכרה רבה יותר מזו של רבן יוחנן בן זכאי?
הבא שתי סיבות.
ג. ציין נושא אחד הקשור לליכוד העם, שדנו בו בתקופת רבן גמליאל, והסבר מדוע עלה נושא זה לדיון בתקופה זו.
תשובה
6. מרד בר כוכבא
א. ציין שלוש תכונות של בר כוכבא, שאפשר ללמוד עליהן מאיגרותיו ומהמקורות התלמודיים.
ב. הסבר שני גורמים לפרוץ מרד בר כוכבא.
ג. לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, הטילו הרומאים גזֵרות על העם.
הצג את שתי הגישות שהיו בעם בנוגע לתגובת היהודים על גזרות אלה.
תשובה
נושא שלישי: הקהילה היהודית בימי-הביניים
7. תור האמונה
א. לדעת כמה היסטוריונים, ימי הביניים בתולדות עם ישראל מתחילים במאה ה7- ומסתיימים במאה ה-17.
הסבר על מה התבססו היסטוריונים אלה בקביעת התחלת התקופה ובקביעת סופה דווקא בזמנים אלה.
ב. הבא שתי דוגמאות המבטאות את הקשר בין השלטון לדת במדינות המוסלמיות.
ג. הצג את העמדה הנוצרית כלפי היהודים שניסח אוגוסטינוס, על פי הפסוק:
"אַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשׁכְּחוּ עַמִי, הֲנִיעֵמו בְחֵילְךָ וְהורִידֵמו..." (תהלים, נ"ט 12)
תשובה
8. סמכות הקהילה
א. כיצד ההלכה "הפקר בית דין הפקר" תרמה לביסוס הנהגת הקהילה? (8 נקודות)
ב. הסבר שתי טענות, המבוססות על ההלכה, שהעלו יהודים שסירבו לציית לפסקי הדין של הקהילה.
ג. הבא נימוק אחד בעד הכרעת הרוב בקהילה, והצג הסתייגות אחת של חכמים מהכרעת הרוב.
תשובה
9. מוסדות הקהילה
א. ציין שלוש פעילויות שנהגו לקיים בבית הכנסת, מלבד תפילה.
ב. הבא שתי דוגמאות המראות שהריבוד החברתי של הקהילה בא לידי ביטוי בבית הכנסת.
ג. מהו "עיכוב תפילה", ומהי המטרה במנהג זה?
תשובה
נושא רביעי: החסידות
10. תורת החסידות
א. הסבר את הקשר שיש בתורת החסידות בין הרעיון "מלוא כל הארץ כבודו" ובין רעיון הדבקות.
ב. הצג שתי השפעות של הרעיון "מלוא כל הארץ כבודו" על היחסים החברתיים בחברה החסידית.
ג. מדוע השמחה חשובה, לפי החסידות?
הצג שתי פעולות שנהגו החסידים לעשות כדי לעורר ולחזק את השמחה.
תשובה
11. הצדיק
א. כתוב שני הבדלים בין הצדיק ובין רב הקהילה.
ב. תאר את ההבדל בין שני הטיפוסים של צדיק בעולם החסידי.
ג. כיצד החסידות מסבירה את רעיון הדבֵקות בצדיק, וכיצד המשל של גוף האדם מלמד על מערכת היחסים בין הצדיק לחסידים?
תשובה
12. גלות וגאולה
א. הבא שני הסברים לאמונה שהייתה ליהודים רבים במשיחיותו של שבתאי צבי.
ב. תאר את הפעילות של שתיים מהקבוצות שפעלו בחברה היהודית בפולין לקירוב הגאולה, לאחר התאסלמותו של שבתאי צבי.
ג. הצג את שלושת היסודות שבמושג עש"נ בחסידות, והסבר את החידוש בתפיסת הגאולה הקשור למושג זה.
תשובה
דגם תשובות , מס' 913091, קיץ תשס"ד
|
1. המעמד המשפטי
א. שיטת המילת:
הכרה בכל עדה דתית שחיה בתחומי שלטון האימפריה העותמאנית כביחידה נפרדת בעלת אוטונומיה משפטית-חברתית.
השפעתה על המעמד המשפטי של היהודים:
- ניהול עצמי של מוסדות המשפט והדת בלי התערבות השלטון, למעט ההגבלות שנבעו מחוקי עומר.
- הותר להם לנוע ולהתיישב בכל מקום.
- אפשרות לרכוש נכסי דלא ניידי.
- חויבו במס גולגולת.
ב. שינויים ששיפרו את המעמד המשפטי של היהודים באימפריה העותמאנית:
- "כתב נכבד" - הבטחת שוויון ביטויים זכויות וביטחון לחייהם ולרכושם של מיעוטים.
- חדירת המעצמות קפיטולציות.
- ביטול מס גולגולת.
- שינויים שמסבירים את הקשר למעמד המשפטי.
- הכרה ב"חכם באשי" כרבם של כל היהודים באימפריה וכנציגם בפני השלטון.
- מינוי יהודים לתפקידים ממשלתיים ולנציגים במועצות מחוזיות ועירוניות.
ג. שינויים שחלו במאה ה-20 והרעו את המעמד המשפטי של היהודים בארצות האסלאם:
- צמצום האוטונומיה של היהודים בעקבות מהפכת הטורקים הצעירים ופירוק האימפריה העותמאנית (בטורקיה ב-1923).
- איסור של הוראת עברית.
- הפחתת מספר הפקידים היהודים ובעלי מקצוע אקדמיים.
- הכיבוש הגרמני-הנאצי והאיטלקי.
- חובת הגיוס לצבא ללא יכולת המרה בתשלום בטורקיה.
- ביטול פקודת כרמיה (1940) באלג'יריה, שבעקבותיו בוטלו ההישגים במעמדם האזרחי של יהודי אלג'יר.
- לאומנות
- הקמת מדינת ישראל.
השאלה הבאה
2. כלכלה
א. ההשפעה של חוקי האסלאם על הפרנסה של היהודים:
- אסור לעבד במשרות מכובדות שיש בהם שליטה על מוסלמים בהתאם לחוקי עומר.
- האסלאם אוסר על מאמיניו ליהנות מהלוואה בריבית ומשכר עבור עבודות בכסף ובזהב.
- הפרנסה: הלוואה בריבית, גביית מסים ומכסים.
ענף המתכות: צורפות, עיבוד מתכות, הערכת מתכות יקרות.
- על פי האסלאם אסור לשתות יין. הפרנסה: ייצור יין.
ההשפעה של ההלכה היהודית על הפרנסה של היהודים:
- שמירת שבת. הפרנסה: מקצועות ניידים ובלתי תלויים במעביד נכרי.
- כשרות. הפרנסה: ייצור יין, שמן, גבינות.
- מקצועות הנעשים בבית.
ב. מדוע מעטים מיהודי תימן היו בעלי מקצועות חופשיים:
- האיסלאם השיעי.
- הקנאות הדתית דחקה את היהודים מעמדות כלכליות (בתקופה מסוימת חל אף איסור על עיסוק במסחר ובהלוואה בריבית).
- השמרנות בתימן מנעה חדירה של השכלה מערבית (ולכן עסקו בעיקר במלאכה).
ג. הסברים למקום המרכזי של היהודים בחיי המסחר:
- קשרים עם יהודים בארצות אחרות.
- ידיעת שפות.
- המסחר מאפשר ניידות.
- מאפשר שמירת מצוות.
- חריצות, דינמיות, יוזמה, לקיחת סיכונים.
- בשל היותם סוכנים דיפלומטיים, יכלו לתווך במסחר בין-לאומי.
- לא היו להם קרקעות.
- המסחר אִפשֵר ליהודים עצמאות - אי תלות במעביד נכרי. שמירת מצוות.
- יהודים עניים רבים עסקו ברוכלות זעירה כי היו חסרי השכלה.
- היהודים עסקו בעניני כספים וזה השפיע על המסחר.
2. כלכלה
א. ההשפעה של חוקי האסלאם על הפרנסה של היהודים:
- אסור לעבד במשרות מכובדות שיש בהם שליטה על מוסלמים בהתאם לחוקי עומר.
- האסלאם אוסר על מאמיניו ליהנות מהלוואה בריבית ומשכר עבור עבודות בכסף ובזהב.
- הפרנסה: הלוואה בריבית, גביית מסים ומכסים.
ענף המתכות: צורפות, עיבוד מתכות, הערכת מתכות יקרות.
- על פי האסלאם אסור לשתות יין. הפרנסה: ייצור יין.
ההשפעה של ההלכה היהודית על הפרנסה של היהודים:
- שמירת שבת. הפרנסה: מקצועות ניידים ובלתי תלויים במעביד נכרי.
- כשרות. הפרנסה: ייצור יין, שמן, גבינות.
- מקצועות הנעשים בבית.
ב. מדוע מעטים מיהודי תימן היו בעלי מקצועות חופשיים:
- האיסלאם השיעי.
- הקנאות הדתית דחקה את היהודים מעמדות כלכליות (בתקופה מסוימת חל אף איסור על עיסוק במסחר ובהלוואה בריבית).
- השמרנות בתימן מנעה חדירה של השכלה מערבית (ולכן עסקו בעיקר במלאכה).
ג. הסברים למקום המרכזי של היהודים בחיי המסחר:
- קשרים עם יהודים בארצות אחרות.
- ידיעת שפות.
- המסחר מאפשר ניידות.
- מאפשר שמירת מצוות.
- חריצות, דינמיות, יוזמה, לקיחת סיכונים.
- בשל היותם סוכנים דיפלומטיים, יכלו לתווך במסחר בין-לאומי.
- לא היו להם קרקעות.
- המסחר אִפשֵר ליהודים עצמאות - אי תלות במעביד נכרי. שמירת מצוות.
- יהודים עניים רבים עסקו ברוכלות זעירה כי היו חסרי השכלה.
- היהודים עסקו בעניני כספים וזה השפיע על המסחר.
השאלה הבאה
3. פעילות ציונית בארצות האסלאם
א. דרכים שבאמצעותן הגיעו הידיעות על הקמת התנועה הציונית
- חומר תעמולה - ה"קול הקורא" של הוועד הפועל הציוני.
- מורים ומנהלים מכי"ח שבאו מצרפת לקהילות המזרח.
- עיתונות עברית - "המגיד", "המליץ" שהגיעו לקהילות המזרח.
- סוחרים ונוסעים שהפיצו את דבר התנועה.
- מרקו ברוך.
פעולות להפצת הציונות עד למלחמת העולם הראשונה:
- הפצת השפה העברית.
- לימוד תולדות עם ישראל.
- הסברה באסיפות.
- הפצת חוברות וכרוזים.
- הקמת בתי ספר ומועדונים.
- הוצאה לאור של עיתונות ציונית בשפות המקומיות.
- תשלום השקל.
ב. קשיים בהתארגנות התנועה הציונית והסיבה לקשיים:
- הקושי: תקשורת עם התנועה הציונית.
הסיבה: התכתבות בגרמנית, לא הבינו (ולא היו מוכנים להבין) מדוע ההסתדרות הציונית אינה מנהלת תכתובת בעברית.
- הקושי: אכזבה מחוסר פעילות מעשית (עלייה לארץ ישראל).
הסיבה: שוני בתפיסת מהות הציונות.
- הקושי: התנגדות לבחירות דמוקרטיות של חברי הארגונים הציוניים במקומותיהם (על פי תקנון ההסתדרות הציונית).
הסיבה: בגלל התפיסה המסורתית, שלפיה ההנהגה צריכה להיות מורכבת מאישים בעלי מעמד חברתי-כלכלי גבוה; הדמוקרטיה היתה זרה להם.
- הקושי: ההסתדרות הציונית לא גילתה הבנה להבדלים במבנה החברתי ובתפיסה הרעיונית בין קהילות המזרח לקהילות אשכנז.
הסיבה רקע תרבותי שונה.
ג. ארגונים ו/או אנשים שהשתתפו בפעילות והפעילות שלהם:
- הנוער היהודי הלומד בארצות המזרח.
פעילותם: איסוף תרומות, הכשרה לעלייה חלוצית.
- שליחים מהארץ.
פעילותם: ארגון, תעמולה, חינוך, הכשרה חלוצית, העפלה.
- חיילים ששירתו במלחמת העולם השנייה.
פעילותם: חינוך, ארגון, הכשרה חלוצית.
- מורים עבריים
פעילותם: הכשרת גרעינים חלוציים, לימודי עברית, הקמת בתי ספר עבריים.
3. פעילות ציונית בארצות האסלאם
א. דרכים שבאמצעותן הגיעו הידיעות על הקמת התנועה הציונית
- חומר תעמולה - ה"קול הקורא" של הוועד הפועל הציוני.
- מורים ומנהלים מכי"ח שבאו מצרפת לקהילות המזרח.
- עיתונות עברית - "המגיד", "המליץ" שהגיעו לקהילות המזרח.
- סוחרים ונוסעים שהפיצו את דבר התנועה.
- מרקו ברוך.
פעולות להפצת הציונות עד למלחמת העולם הראשונה:
- הפצת השפה העברית.
- לימוד תולדות עם ישראל.
- הסברה באסיפות.
- הפצת חוברות וכרוזים.
- הקמת בתי ספר ומועדונים.
- הוצאה לאור של עיתונות ציונית בשפות המקומיות.
- תשלום השקל.
ב. קשיים בהתארגנות התנועה הציונית והסיבה לקשיים:
- הקושי: תקשורת עם התנועה הציונית.
הסיבה: התכתבות בגרמנית, לא הבינו (ולא היו מוכנים להבין) מדוע ההסתדרות הציונית אינה מנהלת תכתובת בעברית.
- הקושי: אכזבה מחוסר פעילות מעשית (עלייה לארץ ישראל).
הסיבה: שוני בתפיסת מהות הציונות.
- הקושי: התנגדות לבחירות דמוקרטיות של חברי הארגונים הציוניים במקומותיהם (על פי תקנון ההסתדרות הציונית).
הסיבה: בגלל התפיסה המסורתית, שלפיה ההנהגה צריכה להיות מורכבת מאישים בעלי מעמד חברתי-כלכלי גבוה; הדמוקרטיה היתה זרה להם.
- הקושי: ההסתדרות הציונית לא גילתה הבנה להבדלים במבנה החברתי ובתפיסה הרעיונית בין קהילות המזרח לקהילות אשכנז.
הסיבה רקע תרבותי שונה.
ג. ארגונים ו/או אנשים שהשתתפו בפעילות והפעילות שלהם:
- הנוער היהודי הלומד בארצות המזרח.
פעילותם: איסוף תרומות, הכשרה לעלייה חלוצית.
- שליחים מהארץ.
פעילותם: ארגון, תעמולה, חינוך, הכשרה חלוצית, העפלה.
- חיילים ששירתו במלחמת העולם השנייה.
פעילותם: חינוך, ארגון, הכשרה חלוצית.
- מורים עבריים
פעילותם: הכשרת גרעינים חלוציים, לימודי עברית, הקמת בתי ספר עבריים.
השאלה הבאה
4. הורדוס
א. שינויים שחולל הורדוס במעמד ההנהגה והמטרות של שינויים אלה:
- השינוי: פגיעה בכוחה המדיני של הסנהדרין כשותפה לשלטון.
המטרה: ביסוס וחיזוק שלטונו העצמאי של הורדוס על ידי ריכוז השלטון.
- השינוי: פגיעה בכוחה של הכהונה הגדולה.
המטרה: נטרול השפעת בית חשמונאי - נטילת הכוח הפוליטי מידי ההנהגה הדתית.
- השינוי: טיפוח אצולה חדשה מקרב משפחות מן הגולה ההלניסטית.
המטרה: ביסוס שלטונו בהתאם למגמותיו ההלינסטיות.
ב. פעולות שעשה הורדוס לחיזוק הקשר עם רומא:
- גבה מיסים למימון מלחמות היהודים.
- חצרו התנהלה ברוח הלניסטית, יועציו היו נכרים.
- בניית ערים הלניסטיות ומקדשים.
- השתתפות בפולחן הקיסר.
- טיפוח סגנון חיים הלניסטי (הצגות, משתאות, מרוצים).
- עידוד היסוד הנכרי בארץ.
ג. דוגמאות לביסוס הטענה:
- בניית המקדש.
- נישואין למרים החשמונאית.
- שמירת מצוות בפומבי.
- חיזוק מעמדה המדיני של יהודה.
- שיפור המצב הכלכלי של יהודה: סיפק זרעים חינם, שיפר את מצב האיכרים, הפחית את נטל המיסים.
- נמנע מלצייר צלמים על מטבעות.
- אפשר ל"זוגות" לפעול.
- התבסס על דין תורה במשפט של בניו.
- גיור בעלה של אחותו שלומית.
- הכריז על נאמנותו לדת היהודית.
4. הורדוס
א. שינויים שחולל הורדוס במעמד ההנהגה והמטרות של שינויים אלה:
- השינוי: פגיעה בכוחה המדיני של הסנהדרין כשותפה לשלטון.
המטרה: ביסוס וחיזוק שלטונו העצמאי של הורדוס על ידי ריכוז השלטון.
- השינוי: פגיעה בכוחה של הכהונה הגדולה.
המטרה: נטרול השפעת בית חשמונאי - נטילת הכוח הפוליטי מידי ההנהגה הדתית.
- השינוי: טיפוח אצולה חדשה מקרב משפחות מן הגולה ההלניסטית.
המטרה: ביסוס שלטונו בהתאם למגמותיו ההלינסטיות.
ב. פעולות שעשה הורדוס לחיזוק הקשר עם רומא:
- גבה מיסים למימון מלחמות היהודים.
- חצרו התנהלה ברוח הלניסטית, יועציו היו נכרים.
- בניית ערים הלניסטיות ומקדשים.
- השתתפות בפולחן הקיסר.
- טיפוח סגנון חיים הלניסטי (הצגות, משתאות, מרוצים).
- עידוד היסוד הנכרי בארץ.
ג. דוגמאות לביסוס הטענה:
- בניית המקדש.
- נישואין למרים החשמונאית.
- שמירת מצוות בפומבי.
- חיזוק מעמדה המדיני של יהודה.
- שיפור המצב הכלכלי של יהודה: סיפק זרעים חינם, שיפר את מצב האיכרים, הפחית את נטל המיסים.
- נמנע מלצייר צלמים על מטבעות.
- אפשר ל"זוגות" לפעול.
- התבסס על דין תורה במשפט של בניו.
- גיור בעלה של אחותו שלומית.
- הכריז על נאמנותו לדת היהודית.
השאלה הבאה
5. המרכז ביבנה
א. תקנות ליצירת זכר למקדש:
- נטילת לולב מחוץ למקדש (שבעה ימים, כמו במקדש).
- ברכת כוהנים.
- תקיעת שופר.
תקנות להסתגלות לחיים בלי מקדש:
- מתן עדות בפני בית דין גדול.
- איסור חילול השבת על ידי עֵד החודש.
- חובות הגֵר: הגר מפריש רבע דינר במקום להקריב קרבן במקדש.
ב. ההכרה בהנהגת רבן גמליאל לעומת ריב"ז:
- היה מצאצאי בית הלל.
- הוכר רשמית גם על ידי הרומאים.
- נהנה מתמיכת כל חכמי הדור וכל שכבות הציבור.
- משפחתו השתתפה במרד.
- הִרבה במסעות (בארץ ישראל ובתפוצות), מה שתרם לביסוס מעמדו כמנהיג העם כולו.
ג. נושאים הקשורים לליכוד העם והסיבה לכך שדנו בהם:
- הנושא: הרחקת הנוצרים / איסור קריאה בספרים חיצוניים (ברכת "על המינים").
הסיבה: אחרי חורבן הבית הנוצרים טענו כי הם מייצגים את היהדות האמיתית. האומה שאיבדה את מוקדי האחדות שלה לא יכלה להרשות לעצמה ריבוי זרמים וכיתות, ולכן היה צורך להגדיר את גבולות היהדות.
- הנושא: חתימת כתבי הקודש.
הסיבה: כמו לעיל.
- הנושא: הפיכת המערכת ההלכתית לאחידה (איחוד הפסיקה, קביעת לוח השנה, התנגדות לחכמים שסירבו לקבל את הכרעת הרוב).
הסיבה: כדי למנוע היווצרות של כמה תורות בעם.
הנושא עלה לדיון דווקא בתקופה זו בגלל חורבן המקדש שהיה גורם מלכד.
5. המרכז ביבנה
א. תקנות ליצירת זכר למקדש:
- נטילת לולב מחוץ למקדש (שבעה ימים, כמו במקדש).
- ברכת כוהנים.
- תקיעת שופר.
תקנות להסתגלות לחיים בלי מקדש:
- מתן עדות בפני בית דין גדול.
- איסור חילול השבת על ידי עֵד החודש.
- חובות הגֵר: הגר מפריש רבע דינר במקום להקריב קרבן במקדש.
ב. ההכרה בהנהגת רבן גמליאל לעומת ריב"ז:
- היה מצאצאי בית הלל.
- הוכר רשמית גם על ידי הרומאים.
- נהנה מתמיכת כל חכמי הדור וכל שכבות הציבור.
- משפחתו השתתפה במרד.
- הִרבה במסעות (בארץ ישראל ובתפוצות), מה שתרם לביסוס מעמדו כמנהיג העם כולו.
ג. נושאים הקשורים לליכוד העם והסיבה לכך שדנו בהם:
- הנושא: הרחקת הנוצרים / איסור קריאה בספרים חיצוניים (ברכת "על המינים").
הסיבה: אחרי חורבן הבית הנוצרים טענו כי הם מייצגים את היהדות האמיתית. האומה שאיבדה את מוקדי האחדות שלה לא יכלה להרשות לעצמה ריבוי זרמים וכיתות, ולכן היה צורך להגדיר את גבולות היהדות.
- הנושא: חתימת כתבי הקודש.
הסיבה: כמו לעיל.
- הנושא: הפיכת המערכת ההלכתית לאחידה (איחוד הפסיקה, קביעת לוח השנה, התנגדות לחכמים שסירבו לקבל את הכרעת הרוב).
הסיבה: כדי למנוע היווצרות של כמה תורות בעם.
הנושא עלה לדיון דווקא בתקופה זו בגלל חורבן המקדש שהיה גורם מלכד.
השאלה הבאה
6. מרד בר כוכבא
א. תכונות של בר-כוכבא:
- דמות כריזמטית.
- גיבור, בעל כוחות.
- אדם קשה ונוח לרגוז.
- בעל כישורים של מדינאי ומצביא מעולה.
- יכולת ארגון ופיקוד.
- מקפיד על תורה ומצוות.
- מקורות תלמודיים שלאחר המרד מציינים שחצנות.
ב. גורמים לפרוץ המרד:
- הקמת איליה קפיטולינה ומקדש לזאוס.
- שאיפה לעצמאות מדינית.
- שאיפה להשתחרר משעבוד כלכלי לרומי.
- שאיפה להשתחרר משלטון אלילו.
- האיסור לבצע ברית מילה.
- הציפיה למשיח והשאיפה לגאולה.
- אדריאנוס לא קיים את הבטחתו לבנות את ירושלים ואת בית המקדש.
- השפעת מרד יהודי התפוצות.
ג. הגישות בנוגע לתגובה על הטלת הגזרות:
- נכונות למסור את הנפש על הזכות לקיים מצוות בגלוי ועל הסירוב לעבודה זרה ("קידוש השם").
- אין ליהרג על קיום מצוות ("קידוש החיים").
- קיום מצוות בסתר.
- התנהגות כגויים למראית עין, משנתפסו התכחשו ליהדותם.
6. מרד בר כוכבא
א. תכונות של בר-כוכבא:
- דמות כריזמטית.
- גיבור, בעל כוחות.
- אדם קשה ונוח לרגוז.
- בעל כישורים של מדינאי ומצביא מעולה.
- יכולת ארגון ופיקוד.
- מקפיד על תורה ומצוות.
- מקורות תלמודיים שלאחר המרד מציינים שחצנות.
ב. גורמים לפרוץ המרד:
- הקמת איליה קפיטולינה ומקדש לזאוס.
- שאיפה לעצמאות מדינית.
- שאיפה להשתחרר משעבוד כלכלי לרומי.
- שאיפה להשתחרר משלטון אלילו.
- האיסור לבצע ברית מילה.
- הציפיה למשיח והשאיפה לגאולה.
- אדריאנוס לא קיים את הבטחתו לבנות את ירושלים ואת בית המקדש.
- השפעת מרד יהודי התפוצות.
ג. הגישות בנוגע לתגובה על הטלת הגזרות:
- נכונות למסור את הנפש על הזכות לקיים מצוות בגלוי ועל הסירוב לעבודה זרה ("קידוש השם").
- אין ליהרג על קיום מצוות ("קידוש החיים").
- קיום מצוות בסתר.
- התנהגות כגויים למראית עין, משנתפסו התכחשו ליהדותם.
השאלה הבאה
7. תור האמונה
א. הסבר לקביעת תחילת ימי הביניים:
תור האמונה.
כיבושי הערבים במאה ה-7.
הסבר: הביאו את רוב עם ישראל לחיות תחת שלטון האסלאם.
ההסבר לקביעת סיום ימי הביניים:
שקיעת התנועה השבתאית במאה ה-17.
הסבר: המשבר הדתי והרוחני שנבע ממשבר זה, והעליה של תנועות תרבותיות חברתיות חדשות.
ב. דוגמאות המבטאות את הקשר בין השלטון לדת במדינות המוסלמיות:
- מתן תנאי עומר לבני החסות.
- השליט הוא ממלא מקום הנביא - "ח'ליף".
- תפקיד השלטון הוא להביא את האזרחים לקיום הדת.
- הנהגת התפילה היא התפקיד החשוב במדינה המוסלמית.
- המשרות השלטוניות כגון משטרה, פיקוח עירוני מתפרשות כחובות דתיות.
- משרות דתיות כפופות כולן למשרת הח'ליף שהוא גם שליט מדיני.
ג. העמדה הנוצרית כלפי היהודים שניסח אוגוסטינוס על פי הפסוק בתהלים:
- אין להרוג את היהודים כי עצם קיומם מעיד על ניצחון הנצרות.
- יש להשפילם ולדכאם, כי בשפלותם הם מעידים שאינם עוד העם הנבחר והבחירה עברה לנצרות.
7. תור האמונה
א. הסבר לקביעת תחילת ימי הביניים:
תור האמונה.
כיבושי הערבים במאה ה-7.
הסבר: הביאו את רוב עם ישראל לחיות תחת שלטון האסלאם.
ההסבר לקביעת סיום ימי הביניים:
שקיעת התנועה השבתאית במאה ה-17.
הסבר: המשבר הדתי והרוחני שנבע ממשבר זה, והעליה של תנועות תרבותיות חברתיות חדשות.
ב. דוגמאות המבטאות את הקשר בין השלטון לדת במדינות המוסלמיות:
- מתן תנאי עומר לבני החסות.
- השליט הוא ממלא מקום הנביא - "ח'ליף".
- תפקיד השלטון הוא להביא את האזרחים לקיום הדת.
- הנהגת התפילה היא התפקיד החשוב במדינה המוסלמית.
- המשרות השלטוניות כגון משטרה, פיקוח עירוני מתפרשות כחובות דתיות.
- משרות דתיות כפופות כולן למשרת הח'ליף שהוא גם שליט מדיני.
ג. העמדה הנוצרית כלפי היהודים שניסח אוגוסטינוס על פי הפסוק בתהלים:
- אין להרוג את היהודים כי עצם קיומם מעיד על ניצחון הנצרות.
- יש להשפילם ולדכאם, כי בשפלותם הם מעידים שאינם עוד העם הנבחר והבחירה עברה לנצרות.
השאלה הבאה
8. סמכות הקהילה
א. כיצד תרמה ההלכה "הפקר בית דין הפקר" לביסוס הנהגת הקהילה:
הלכה זו קבעה כי להנהגת הקהילה [אף אם אינם תלמידי חכמים מובהקים] יש תוקף וסמכות כמו לבית דין. חכמים הרחיבו את העיקרון שבהלכה זו, וכללו בה את סמכותם של מנהיגי הקהילה לקבוע הסדרים שונים לבני קהילתם ולתקן עבורם תקנות שונות.
ב. טענות הלכתיות שהעלו יהודים שסירבו לציית לתקנות הקהילה:
- טענת איבה של הדיינים.
- מומחים "בית דין יפה".
- רצון לפנות לבית דין שגדול מבית הדין המקומי בחכמה ובמניין.
ג. נימוקים בעד הכרעת הרוב:
- לקהילה יש מעמד של סנהדרין או בית דין ובבית דין הולכים לפי הרוב.
- "אחרי רבים להטות".
- הרוב מייצג את דעת מרבית חברי הקהילה.
הסתייגות של חכמים מעיקרון זה:
- במקרה שרוב הנהגת הקהילה הם הדיוטות ולא תלמידי חכמים ראוי שיתייעצו עם תלמיד חכם לפני ההחלטות.
- כדי שדעת הרוב תתקבל, צריך המיעוט להסכים מראש שכל החלטה של הרוב תתקבל.
8. סמכות הקהילה
א. כיצד תרמה ההלכה "הפקר בית דין הפקר" לביסוס הנהגת הקהילה:
הלכה זו קבעה כי להנהגת הקהילה [אף אם אינם תלמידי חכמים מובהקים] יש תוקף וסמכות כמו לבית דין. חכמים הרחיבו את העיקרון שבהלכה זו, וכללו בה את סמכותם של מנהיגי הקהילה לקבוע הסדרים שונים לבני קהילתם ולתקן עבורם תקנות שונות.
ב. טענות הלכתיות שהעלו יהודים שסירבו לציית לתקנות הקהילה:
- טענת איבה של הדיינים.
- מומחים "בית דין יפה".
- רצון לפנות לבית דין שגדול מבית הדין המקומי בחכמה ובמניין.
ג. נימוקים בעד הכרעת הרוב:
- לקהילה יש מעמד של סנהדרין או בית דין ובבית דין הולכים לפי הרוב.
- "אחרי רבים להטות".
- הרוב מייצג את דעת מרבית חברי הקהילה.
הסתייגות של חכמים מעיקרון זה:
- במקרה שרוב הנהגת הקהילה הם הדיוטות ולא תלמידי חכמים ראוי שיתייעצו עם תלמיד חכם לפני ההחלטות.
- כדי שדעת הרוב תתקבל, צריך המיעוט להסכים מראש שכל החלטה של הרוב תתקבל.
השאלה הבאה
9. מוסדות הקהילה
א. הפעילויות שנהגו לעשות בבית הכנסת, מלבד תפילה:
- לימודים.
- הספדים.
- טקסי שמחה (ברית מילה, אירוסין, נישואין).
- הכרזת חרמות.
- קביעת שיעורי המס.
- התכנסות ציבורית.
- מושב המשפט לדייני הקהילה.
- להביא את המת לחצר בית הכנסת בתפילת שחרית ואחריה מביאים אותו לקבורה.
ב. דוגמאות שהריבוד החברתי בא לידי ביטוי בבית הכנסת:
- ישיבה של מכובדים ליד ארון הקודש.
- סידור הישיבה בהתאם למעמד המשפחות.
- מתחים חברתיים באו לידי ביטוי בעצם המפגש בבית הכנסת.
ג. "עיכוב תפילה":
הפסקת תפילת הציבור בבית הכנסת על ידי אדם פרטי, כדי שיטפלו בתלונתו על עוול שנעשה לו על ידי חבר אחר בקהילה. פעולה זו מאלצת את הסרבן לבוא להישפט בפני בית הדין.
מטרת מנהג זה:
- צמצום מעשי העוול והפגיעה.
- קיום החובה הדתית של "קהילה קדושה" על ידי היענות לצעקת הפרט. (התפילה אינה נשמעת, אם יש חשש לעוולה כלפי הזולת).
- יצירת לחץ על הציבור כדי שיסייע לעותר.
9. מוסדות הקהילה
א. הפעילויות שנהגו לעשות בבית הכנסת, מלבד תפילה:
- לימודים.
- הספדים.
- טקסי שמחה (ברית מילה, אירוסין, נישואין).
- הכרזת חרמות.
- קביעת שיעורי המס.
- התכנסות ציבורית.
- מושב המשפט לדייני הקהילה.
- להביא את המת לחצר בית הכנסת בתפילת שחרית ואחריה מביאים אותו לקבורה.
ב. דוגמאות שהריבוד החברתי בא לידי ביטוי בבית הכנסת:
- ישיבה של מכובדים ליד ארון הקודש.
- סידור הישיבה בהתאם למעמד המשפחות.
- מתחים חברתיים באו לידי ביטוי בעצם המפגש בבית הכנסת.
ג. "עיכוב תפילה":
הפסקת תפילת הציבור בבית הכנסת על ידי אדם פרטי, כדי שיטפלו בתלונתו על עוול שנעשה לו על ידי חבר אחר בקהילה. פעולה זו מאלצת את הסרבן לבוא להישפט בפני בית הדין.
מטרת מנהג זה:
- צמצום מעשי העוול והפגיעה.
- קיום החובה הדתית של "קהילה קדושה" על ידי היענות לצעקת הפרט. (התפילה אינה נשמעת, אם יש חשש לעוולה כלפי הזולת).
- יצירת לחץ על הציבור כדי שיסייע לעותר.
השאלה הבאה
10. תורת החסידות
א. הקשר בין רעיון "מלוא כל הארץ כבודו" ובין רעיון הדבקות:
הרעיון של "מלוא כל הארץ כבודו" בחסידות מבטא את הימצאות הקב"ה בכל מקום. הדבקות היא הקשר הבלתי אמצעי של האדם עם האל. הקשר בין השניים הוא שבעשייה היומיומית של האדם - תפילה, לימוד תורה ואף צורכי הגוף ופרנסה, אפשר להגיע לדבקות כי הקב"ה מצוי בכל מקום ובכל דבר בבריאה.
ב. השפעות של רעיון "מלוא כל הארץ כבודו" על היחסים החברתיים:
אהבת הבריות (אפילו הרשעים) היא ציווי דתי משום שבאמצעות האהבה לזולת נחשף היסוד האלוקי באדם, ולכן לפי החסידות יש:
- לעזור לזולת.
- לבטל את המחיצות בין האנשים (כגון הדירוג בין עניים לעשירים או הדירוג על פי רמת הלמדנות).
- לקיים יחסים שוויוניים ברמה האישית: ענווה, צניעות, ביטול "האני".
ג. מדוע חשובה השמחה:
- השמחה עוזרת להגיע לדבקות [העצבות מסירה מהאדם את הרצון והאנרגיות הדרושות להתמסרות לאלוקים או לזולת].
- השמחה נובעת מהחוויה הדתית, שמתגברת על הפער בין העולם הארצי לאלוקי.
פעולות שעשו החסידים כדי לעורר את השמחה:
- התוועדויות וסעודות בצוותא (טיש).
- שירה.
- שתיית יין.
- ריקודים.
10. תורת החסידות
א. הקשר בין רעיון "מלוא כל הארץ כבודו" ובין רעיון הדבקות:
הרעיון של "מלוא כל הארץ כבודו" בחסידות מבטא את הימצאות הקב"ה בכל מקום. הדבקות היא הקשר הבלתי אמצעי של האדם עם האל. הקשר בין השניים הוא שבעשייה היומיומית של האדם - תפילה, לימוד תורה ואף צורכי הגוף ופרנסה, אפשר להגיע לדבקות כי הקב"ה מצוי בכל מקום ובכל דבר בבריאה.
ב. השפעות של רעיון "מלוא כל הארץ כבודו" על היחסים החברתיים:
אהבת הבריות (אפילו הרשעים) היא ציווי דתי משום שבאמצעות האהבה לזולת נחשף היסוד האלוקי באדם, ולכן לפי החסידות יש:
- לעזור לזולת.
- לבטל את המחיצות בין האנשים (כגון הדירוג בין עניים לעשירים או הדירוג על פי רמת הלמדנות).
- לקיים יחסים שוויוניים ברמה האישית: ענווה, צניעות, ביטול "האני".
ג. מדוע חשובה השמחה:
- השמחה עוזרת להגיע לדבקות [העצבות מסירה מהאדם את הרצון והאנרגיות הדרושות להתמסרות לאלוקים או לזולת].
- השמחה נובעת מהחוויה הדתית, שמתגברת על הפער בין העולם הארצי לאלוקי.
פעולות שעשו החסידים כדי לעורר את השמחה:
- התוועדויות וסעודות בצוותא (טיש).
- שירה.
- שתיית יין.
- ריקודים.
השאלה הבאה
11. הצדיק
א. הבדלים בין הצדיק לרב הקהילה:
- גאוגרפית:
הצדיק - חסידיו באים מעיירות רבות; הרב - אחראי לקהילה מסוימת, בעיר/עיירה מסוימת.
- תפקיד:
הצדיק - דבקות וחיבור לקב"ה - "צינור מקשר"; הרב - פוסק הלכה, רב, מורה.
- דרך מינוי:
הצדיק - בן של צדיק או תלמידו; הרב - מתמנה על ידי הנהגת העיר.
- משך הכהונה:
הצדיק - כל חייו; הרב - מסתגר באוהלה של תורה.
ב. ההבדל בין שני הטיפוסים של צדיק:
אברהם - קשור לבני דורו, מכניס אורחים, פועל להפצת התורה. גם במחיר ירידה מהדבקות המתמדת שלו.
נח - מתבודד, צדיק לעצמו, מגיע לדרגת דבקות גבוהה בה', מת בודד.
ג. הסבר רעיון הדבקות בצדיק:
אדם לא יכול להגיע לבדו לדרגה של דבקות בה', וכדי להגיע לכך עליו לדבוק בצדיק. הצדיק יוזם את ה"ירידה" אל החסיד הפשוט ומתקשר למחשבתו, ואז הוא מעלה אותו ממחשבות החולין לדרגה גבוהה יותר.
כיצד מלמד משל גוף האדם על מערכת היחסים בין הצדיק לחסידים:
לפי החסידות, החברה היהודית נמשלת לגוף האדם ויש תלות וקשר הדדי בין האיברים: המנהיגים, אנשי הרוח - משולים לאיברים הרוחניים: ראש, עיניים, לב; פשוטי העם משולים לאיברים הגשמיים יותר: רגל, יד (אם כי יש כאן גם היבט של יחסים היררכיים, עליונות האיברים הרוחניים על הגשמיים). בזכות החיבור בין כל האיברים מגיעים גם האנשים הפשוטים לדרגה רוחנית גבוהה.
11. הצדיק
א. הבדלים בין הצדיק לרב הקהילה:
- גאוגרפית:
הצדיק - חסידיו באים מעיירות רבות; הרב - אחראי לקהילה מסוימת, בעיר/עיירה מסוימת.
- תפקיד:
הצדיק - דבקות וחיבור לקב"ה - "צינור מקשר"; הרב - פוסק הלכה, רב, מורה.
- דרך מינוי:
הצדיק - בן של צדיק או תלמידו; הרב - מתמנה על ידי הנהגת העיר.
- משך הכהונה:
הצדיק - כל חייו; הרב - מסתגר באוהלה של תורה.
ב. ההבדל בין שני הטיפוסים של צדיק:
אברהם - קשור לבני דורו, מכניס אורחים, פועל להפצת התורה. גם במחיר ירידה מהדבקות המתמדת שלו.
נח - מתבודד, צדיק לעצמו, מגיע לדרגת דבקות גבוהה בה', מת בודד.
ג. הסבר רעיון הדבקות בצדיק:
אדם לא יכול להגיע לבדו לדרגה של דבקות בה', וכדי להגיע לכך עליו לדבוק בצדיק. הצדיק יוזם את ה"ירידה" אל החסיד הפשוט ומתקשר למחשבתו, ואז הוא מעלה אותו ממחשבות החולין לדרגה גבוהה יותר.
כיצד מלמד משל גוף האדם על מערכת היחסים בין הצדיק לחסידים:
לפי החסידות, החברה היהודית נמשלת לגוף האדם ויש תלות וקשר הדדי בין האיברים: המנהיגים, אנשי הרוח - משולים לאיברים הרוחניים: ראש, עיניים, לב; פשוטי העם משולים לאיברים הגשמיים יותר: רגל, יד (אם כי יש כאן גם היבט של יחסים היררכיים, עליונות האיברים הרוחניים על הגשמיים). בזכות החיבור בין כל האיברים מגיעים גם האנשים הפשוטים לדרגה רוחנית גבוהה.
