ביום 17 במאי 1939 נתפרסם הספר הלבן של הממשלה הבריטית על המדיניות החדשה בארץ ישראל, המבטלת את זכות העלייה ליהודים אל הבית הלאומי היהודי, וקובעת מכסה מקסימאלית זמנית לכניסת פליטים ונידחים יהודים לארץ ישראל:

1) במשך חמש השנים הבאות תהיה העלייה היהודית, אם תרשה זאת יכולת הקליטה הכלכלית, בשיעור אשר יביא את הישוב היהודי לכדי שליש, בקירוב, מכל אוכלוסי הארץ. אם נביא בחשבון את הריבוי הטבעי המשוער של האוכלוסין הערבים והיהודים ואת מספר העולים היהודים הבלתי-חוקיים שהינם כבר בארץ, יאפשר דבר זה הכנסת 75 אלף עולים, לערך, בחמש שנים הבאות, החל מאפריל זה. עולים אלה יוכנסו כדלקמן, בהתחשב עם הקריטריון של יכולת הקליטה הכלכלית:

א) בכל שנה מחמש השנים הבאות תורשה מכסה של 10.000 עולים יהודים, בתנאי שאם מחסירים מן המכסה באיזו שנה מסוימת, יוסיפו את החסר על המכסות הבאות בתוך תקופת חמש השנים, אם תרשה זאת יכולת הקליטה הכלכלית.

ב) מלבד זאת, בתור תרומה לפתרון בעיית הפליטים היהודים יוכנסו 25 אלף פליטים מיד, לכשייווכח הנציב העליון כי הובטחה כלכלה מספקת בשבילם, ובמיוחד יתחשבו עם ילדי הפליטים ועם "תלויים" בכלכלתם באחרים.

2) הממשלה תחזיק את המנגנון הקיים לבירור יכולת הקליטה הכלכלית, וביד הנציב העליון תישאר האחריות הסופית להחלטה בעניין תחומיה של יכולת הקליטה הכלכלית, ובטרם תתקבל החלטה מתקופה לתקופה, תימלך הממשלה בדעתם של נציגים יהודים וערבים.

3) כעבור תקופת חמש השנים לא תורשה עליה יהודית נוספת, אלא אם מוכנים ערביי פלשתינה (א"י) להשלים עמה.

4) אחת החליטה ממשלת הוד מלכותו לעצור את העלייה הבלתי-חוקית, והשלטונות אוחזים באמצעי מניעה נוספים. מספרם של כל אותם העולים הבלתי-חוקיים היהודיים אשר יצליחו להיכנס לארץ, למרות האמצעים הללו, ואשר אי אפשר יהיה לגרשם, ינוכה מן המכסות השנתיות.

5) ממשלת הוד מלכותו משוכנעת, כי לאחר שתתגשם העלייה שיש בדעתה להתירה במשך חמש השנים, לא יהא לה צידוק וגם לא תהא עליה התחייבות להקל על הקמת הבית הלאומי על ידי עליה נוספת, ללא התחשבות ברצונם של האוכלוסים הערבים".