ביום 12 ביולי 1939 פורסמה הודעה מאת הממשלה המנדאטורית על הפסקת העלייה לארץ ישראל, בגלל זרם הפליטים והנידחים היהודים שהעפילו לעלות ארצה בדרך אי-לגלית:

"ממשלת ה.מ. דאגה להקלת עלית היהודים לארץ ישראל במשך חמש השנים הבאות עד הגיע מספרם ל- 75,000; בייחוד דאגה הממשלה לסייע להתיישבות הפליטים היהודים מאירופה המרכזית, ולכן נעשו סידורים מיוחדים להרשות כניסתם לארץ.

אולם במשך החודשים האחרונים היה ניסיון מאורגן להכשיל את הסדרת העלייה על ידי תנועת עליה בלתי חוקית, ומכיוון שרוב העולים הבלתי חוקיים היו יהודים מפולין ורומניה, היה בזה משום סכנה למאמצי הממשלה לעזור לפליטים.

ארגון התנועה הזאת עורר בארץ התמרמרות ממושכת, וממשלת ה.מ. החליטה באחת למנוע את הניסיון הזה להכשיל את החוק בארץ. ממכסות העלייה החוקית לעתיד ינכו את מספר כל העולים הבלתי חוקיים שנשארו בארץ.

מספר העולים הבלתי חוקיים הגיע בזמן האחרון לשיעור כזה, שניתנה הסמכות לנציב העליון להודיע, כי מכסת העלייה הבאה (לאמור לששת החדשים מיום 1 לאוקטובר 1939 עד ה- 31 למארס 1940) לא תפורסם.

חידוש מכסות העלייה מחודש אפריל יהיה תלוי במצב הדברים בעליה הבלתי חוקית אז".