אובר-שטורם-באן-פיהרר, מי שהיה ראש המדור ש"טיפל" מעשית ב"פתרון הבעיה היהודית" במשרד הראשי לביטחון הרייך. נתפס בידי מתנדבים ישראלים בארגנטינה ב- 26 במאי 1960 והועבר לישראל אחרי שהסתתר 15 שנים. הועמד לדין בפני בית משפט ישראלי ונדון למוות.
הצוות של אייכמן כלל את ויסלינצי, ש"התמחה" ברצח יהודים בסלובקיה ויוון. וקרומיי שהיה עוזרו של אייכמן בוינה, ואחר כך בבודפסט.
עמד בראש האנטישמיות ההונגרית, חיבר פרסומים אנטי-יהודיים, סגן הממונה על מחוז פשט, אחר כך מזכיר המדינה במשרד הפנים מ- 11 באפריל ועד ה- 5 בספטמבר 1944 בעת גירושי היהודים. ממשתפי הפעולה הראשיים עם הגרמנים. הוצא להורג כפושע מלחמה.
מאיור הז'נדרמריה בדימוס, חבר הפרלמנט ההונגרי מטעם אחת ממפלגות הימין הקיצוני. מזכיר המדינה לעניינים יהודיים במשרד הפנים וממונה על תפעול כוחות הביטחון הכפופים למשרד הפנים, מראשית אפריל ועד ה- 2 בספטמבר 1944. הוצא להורג כפושע מלחמה.
נציג הצלב האדום. הגיע לבודפסט במאי 1944. מילא תפקיד פעיל בהקלת המצוקה של המגורשים. פנה אל השלטונות ההונגריים בעניינם. שיתף פעולה עם קומוי, ראש התנועה הציונית בבודפסט, שעסק בהצלת ילדים. בהנהגתו הוקמה מחלקה מיוחדת בארגון הבין- ממשלתי, מחלקה א', וזו שכרה בניינים כדי לשכן בהם ילדים ומצרכים. הם שכנעו את ממשלות ספרד ושווייץ לקלוט כל אחת 500 ילד, ולאחר שהילדים הפכו להיות "זרים", קיבל הצלב האדום ילדים אלה תחת חסותו.
שטנדרטנפיהרר של הס.ס. (אלוף משנה). בכמה מארצות הכיבוש הגרמני עסק בבעיות כלכליות; גם בהונגריה עשה כן - היה ראש המטה הכלכלי של הוופן-ס.ס., ושימש בתפקיד מקביל לאייכמן: אייכמן רצח, ובכר אסף את רכוש היהודים. נתפס אחרי המלחמה, ובהמלצתו של קסטנר שוחרר. בית המשפט הרשיע את קסטנר בכך שהציל את בכר בשם הסוכנות והקונגרס היהודי העולמי בלא סמכות, ובלא סיבה.
נולדה בבודפסט במשפחה ציונית. מגיל צעיר - פעילה בתנועת נוער ציונית. בשנת 1931 השתתפה כציר בפגישה של תנועת "תכלת לבן" בפראג ובשנת 1932 באולימפיאדה של "נוער פעילי ציון" בווינה. בשנים שלאחר-כך הייתה פעילה בפועלי ציון. דאגה לחלוצים ולפליטים שרוכזו במחנות מיוחדים. בשנת 1941, בתקופת גירושם של עשרות אלפים יהודים מחוסרי נתינות הונגרית לגטאות פולין והשמדתם שם, הצליחה להחזיר מסביבות קמנייץ-פודולסק לבודפסט כמה עשרות יהודים בעזרת קצין-בולשת הונגרי. אחרי שבעלה יצא בשליחותה של יהדות הונגריה לקושטא, בשנת 1944, צורפה ל"ועדת העזרה וההצלה" והייתה מן הפעילים הראשיים בה, בשנת 1968 העידה במשפט המחודש נגד קרומאיי והונשה.
נולד בעיירה נאסוד שבטרנסילבניה ב- 1906. יצא בצעירותו לגרמניה ולמד בבית הספר הטכני הגבוה בלייפציג. אחרי עלייתו של היטלר התיישב בבודפסט והיה פעיל בתנועה הציונית. שימש כחבר הנשיאות של קרן היסוד ושל המשרד הארץ ישראלי וחבר ההנהגה של "איחוד פועלי ציון" בהונגריה. חבר ועדת ההצלה של בודפסט, נשלח לטורקיה מטעם אייכמן בשליחות "סחורה תחת דם". שימש עד מרכזי מטעם התביעה במשפט אייכמן. פרסם מאמרים רבים בעיתונים וכן ספרים על שליחותו להצלת יהודי אירופה. נפטר אחרי התקפת לב בשנת 1964, אחרי שהעיד בפרנקפורט על נהר מיין במשפט נגד הפושעים הנאציים קרומאיי והונשה.
פליט מפולין. ב- 1942 ערק מגטו וארשה והבקיע דרכו לסלובקיה. משם עבר להונגריה והיה למנהיג "דרור", אח"כ "דרור החלוץ הצעיר", ב- 1944 בבודפסט. מראשי המחתרת החלוצית.
מחברי ועד ההצלה בקלוז'. שרת בפלוגת עבודה הונגרית, שרד וחיבר את הספר "בצל סוסים" על תקופת השרות. במשפט קסטנר הואשם כי המליץ לחבריו לעלות לרכבת [שיצאה לאושוויץ] בטענה כי הנוסעים הראשונים יקבלו מקומות טובים יותר במקום יישובם מחדש, למרות שידע כי הוא, שיצורף לרכבת קסטנר, יגיע למקום "טוב יותר".
קצין בחיל הים האוסטרי-הונגרי, שליש ימי לקיסר פראנץ-יוזף ה- 2, מפקד הצבא "הלבן" שתפס את השלטון בהונגריה לאחר התמוטטות השלטון הסובייטי ב- 1919. משנת 1920 ועד להדחתו בידי הגרמנים ועליית מפלגת צלב החץ לשלטון - עוצר הממלכה ההונגרית. העוצר זומן ב- 15 במארס 44 לפגישה דחופה עם היטלר בקרבת זלצבורג. שם מסר לו הפיהרר על כיבוש הונגריה כעל עובדה מוגמרת. ב- 15 באוקטובר 44 ניסה להיכנע לבנות הברית, והודיע על כך ברדיו. מפלגת צלב החץ בסיוע הגרמנים ביצעה הפיכה, והשלטון עבר לידיו של סלאשי.
רייכספיהרר ס.ס., 1945-1929; ראש הכוחות המזוינים ומפקד צבאות המילואים, יולי 1945-1944; שר הפנים של הרייך, 25 באוגוסט 1945-1943; מיופה-הכוח הכללי של מינהל הרייך, 1945-1943; ראש משטרת גרמניה במשרד הפנים של הרייך, יוני - 1936 1945; רייכסליטר ב- נ.ס.ד.א.פ.; גורש מהמפלגה והושעה מכל משרותיו, בתוקף הצוואה הפוליטית של היטלר, 29 באפריל 1945; התאבד לאחר שנתפש בידי הגדודים הבריטיים במאי 1945.
מ- 18 במארס 1944 ועד להתמוטטות הרייך מיופה כוח מטעם גרמניה ליד הממשלה ההונגרית. בנירנברג נידון ל- 20 שנות מאסר, אולם עונשו הופחת ל- 10 שנים. מעשית ישב רק 3 שנים...
מבראטיסלבה. חתנו של רב המדינה שמואל דוד אונגר, רבה של נייטרה, נמנה עם פעילי "קבוצת העבודה" - הכינוי שניתן למחתרת היהודית בסלובקיה, שהייתה מורכבת מציונים, רבנים ומתבוללים. בראש הקבוצה עמדו גיזי פליישמן, הרב וייסמנדל, הרב ארמין פרידר, ד"ר טיבור קובאץ' ואינג' אונדרי שטיינר. על פעילותו של הרב וייסמנדל בענייני הצלה שומעים עוד בשנת 1938, כאשר פנה במברק אל מזכיר המדינה הבריטי, סיר סמואל הור ואל הארכיבישוף של קנטרבורי, בפרשת היהודים שגורשו לשטח ההפקר, בעקבות בוררות-וינה.
פעילי "קבוצת העבודה" עשו למניעת השילוחים של יהודי סלובקיה לאושוויץ, בהעברת כספים ליהודי פולין, בסיוע להוצאת יהודים מפולין להעברתם לסלובקיה ולהונגריה, והשתדלו להזעיק את דעת הקהל העולמית להפסקת ההשמדה.
בסתיו 1944 עלה בידי הרב וייסמנדל להימלט מן הרכבת שהובילה אותו לאושוויץ, ואחרי המלחמה הגיע דרך שווייץ לארה"ב, שם נפטר בשנת 1957. הרב היה מיוזמיו של הרעיון, שלימים נודע כ"תוכנית אירופה". התוכנית נועדה להציל לא רק יחידים מסלובקיה אלא כללה הבטחה להפסקת השילוחים מכל אירופה, פרט ליהודים שבשטחי הרייך הגדול, שצריך היה להישאר "יודנריין". הרב היה כנראה הראשון אשר תבע את הפצצת אושוויץ, וכן את הפצצתם של הגשרים והמנהרה שמעבר הקרפטים, דרכם עושות הרכבות את דרכן בכיוון המשרפות. הוא העביר דין וחשבון מדויק, מפורט, כולל שרטוט המחנה על מבניו, לאחר ששני יהודים מסלובקיה (עיין ערך "ורבה") נמלטו מאושוויץ וחזרו לביתם.
אוברגרופנפיהרר, מפקד בכיר של יחידות הס.ס. והמשטרה הנאצית בהונגריה אחרי ה- 19 במארס 1944.
גיסו של הימלר, סגנו של אייכמן, בדרגת "האופטשטורמפיהרר" של הס.ס. (סרן). היה פעיל ברצח היהודים ביוון וסלובקיה, והשתתף בארגון גירושם של יהודי הונגריה לאושוויץ. ניהל משא ומתן עם הרב וייסמנדל על ביטול פינוי היהודים לאושוויץ תמורת שוחד. הגיע לבודפסט עם מכתב מהרב וייסמנדל, שהמליץ לנהל אתו משא ומתן לעיכוב רצח יהודי הונגריה. נתפס על ידי הסלובקים, והועמד לדין. קסטנר ניסה להעביר את משפטו לאמריקאים, מחשש כי הסלובקים "לא יוכלו לנהל משפט כזה, על כל ההתפתחויות האפשריות בו, באורח חסר פניות". הסלובקים לא שעו לעצתו, ודנו אותו למוות בברטיסלבה. הוצא להורג ב- 1948.
בן משפחת הבנקאים השוודית המפורסמת. ב- 1944 מזכיר הצירות השבדית בבודפסט. הקים את הבתים השוודיים - שהיו בתי חסות ליהודים. רדף אחרי היהודים במצעדי המוות, והציל ככל שהצליח. נאסר בידי הסובייטים, ולפי הודאתו של כרושצ'וב נפטר בכלא ב- 1947. נראה שאינפורמציה זו שקרית היא.
יהודי סלובקי, שנשלח לאושוויץ, שם שרת כרשם בלוק. מתוקף תפקידו יכל לנוע במחנה, וללמוד על מבנהו ועל תהליך ההשמדה. כאשר שמע על ההכנות לרצח יהודי הונגריה, ברח עם חבר מאושוויץ, הגיע לסלובקיה, ומסר עדות מפורטת על ההשמדה. עדותו תורגמה והופצה, וכונתה בשם "מסמך אושוויץ". כתב את הספר "ברחתי מאושוויץ" אוניברסיטת חיפה, 1998. בעדותו ובכתביו האשים באופן חריף את קסטנר בהעלמת השואה מיהודי הונגריה. משמש כיום כפרופסור לפרמקולוגיה באוניברסיטה בקנדה.
תעשיין הונגרי מוביל ממוצא יהודי; מידידי משפחת מאנפרד וייס; נבחר לבית העליון של הפרלמנט ההונגרי ב- 13 במאי, 1943; נמלט כתוצאה מעסקת ס.ס. - וייס-מאנפרד. השתקע לאחר המלחמה בארצות הברית.
ממנהיגי המיעוט ההונגרי בצ'כוסלובקיה לפני 1938. שר הפנים בממשלת סטויאי עד ל- 7 באוגוסט 1944, האחראי לגירוש היהודים. הוצא להורג כפושע מלחמה ב- 1946.
נציג היהודים האורתודוכסים במועצה; מקודם יו"ר האיגוד הארצי שלהם בהונגריה.
נציג הציונים בהנהלת הקהילה בפשט ואחר כך חבר במועצה היהודית.
ראש ממשלת הונגריה, אוגוסט-אוקטובר 1944; אחראי להקלה בגורל יהודי בודפסט.
סרן בז'נדרמריה ההונגרית, שלישו של פרנצי; השתתף בועידת וינה בעניין גירוש יהודי הונגריה, 5-4 במאי 1944; לקח חלק בהכנת תוכנית גירוש יהודי הונגריה ובביצועה.
פקיד הקונסוליה השוויצרית בבודפסט. היה ממונה על הגנת האינטרסים הזרים, בין השאר של בריטניה וארה"ב, לאחר ניתוק יחסיהן עם הונגריה. העביר אלפי תעודות אזרחות שהנפיקה הקונסוליה של אל-סלוודור בג'נבה ליהודים בבודפסט. הדריך את ולנברג בעבודתו בבודפסט, והנחה אותו מי מההונגרים יסייע לו בעבודתו. הזמין את משה קראוס לעבוד אתו. קראוס אסף קבוצה של 50 איש שעבדו ב'בית הזכוכית', שם אספו תצלומים והכינו דרכונים קולקטיביים להצלה. בעת צעדת המוות הלך אחרי הצועדים ומילא שמות של יהודים בדרכונים של אל-סלוודור שהיו אצלו. כאשר נצטוו הדיפלומטים, בחודש דצמבר 45, לעזוב את בודפסט, נשאר במרתף עם פליטים יהודים. בשנת 1965 כובד בתואר "חסיד אומות העולם".
מוקאצ'בו היא מונקאטש בפי ההונגרים והיהודים. עיר בקארפאטורוס שבצ'כוסלובקיה המזרחית עד 1938; בין השנים 1944-1938 הייתה בשליטה הונגרית; כיום עיר המינהל של אוקראינה התת-קרפטית הסובייטית. לפרטים על העיר - לחץ כאן
שר ההגנה בממשלת קלאי 1943-1942; הקל במעמד היהודים בגדודי הפועלים ההונגרים; מחבר "השנים הגורליות", בודפסט 1945.
ראש ממשלת הונגריה, מארס-אוגוסט 1944; שגריר הונגריה לגרמניה, דצמבר 1935 - 1944. בגלל חלקו הרב בהשמדת יהדות הונגריה, הוצא להורג ב- 1946.
ראש ממשלת הונגריה, אוקטובר 1944 - ינואר 1945, מנהיג מפלגת צלב החץ, המפלגה הנאצית ההונגרית. נתלה ב- 1946 כאחד מפושעי המלחמה העיקריים בהונגריה.
חבר "מועצת היהודים" בבודפסט. בעל תואר "ברון", שירש אותו מסבו שהיה גם הוא מראשי הקהילה בהונגריה. ברח לרומניה באוגוסט 1944 ערב סיום הגירוש של יהודי הבירה, כאשר כמה מראשי ועד הקהילה ירדו למחתרת. נחשב לבעל קשרים רחבים ביותר עם גורמי חוץ יהודים וגרמנים, ואף עם גורמי פנים הונגריים. בריחתו עוררה חרדה מפני גל נוסף של גירושים. נפטר בארץ בסוף שנות ה- 80. העיד במשפט קסטנר שפגש בויסליצני לאחר שקבל את מכתבו של וייסמנדל, ושקסטנר "נדחף" למשא ומתן.
לויטננט-קולונל, קצין קישור בין כוחות הביטחון ההונגריים לבין עוצבת המבצע של אייכמן. היה אחראי על ריכוז היהודים בגטאות והעברתם לרכבות הגירוש. עפ"י דו"ח המבצעים שלו גורשו עד ל- 15 ביוני 1944 - 410,223 יהודים. הוצא להורג כפושע מלחמה ב- 1946.
ממנהיגי "קבוצת העבודה" בבראטיסלבה, עם הרב וייסמנדל נשאה ונתנה עם ויסלצני במאי 1942, לאחר הגירוש ההמוני הראשון של יהודים סלובקים לאושוויץ. ניסתה להפסיק את הגירושים של יהודי אירופה לפולין תמורת כופר של 2 מיליוני דולר. תוכנית זו נודעה בשם "תוכנית אירופה". נתפסה ע"י הגרמנים ונרצחה באושוויץ על פי פקודה מיוחדת.
אי בדנובה בדרום הבירה, שם היה ריכוז גדול של התעשייה הכבדה - מפעלי "מנפרד וייס" ובתי חרושת אחרים הקשורים בתשלובת זו. מקום זה היה אחד ממבצריה של תנועת הפועלים ההונגרית. הנאצים ואנשי צלב החץ רצו לפרק את המפעלים ולהוציא את הציוד עם המפעילים מערבה. התנגדות הפועלים מנעה את המזימה, אך בתי החרושת המשיכו לייצר לצורכי מכונת המלחמה הנאצית עד הכיבוש הסובייטי.
ראש ממשלת הונגריה בשנים 1944-1942. החל ממחצית שנת 1943, כלומר אחרי מפלת סטלינגרד ונחיתת בעלות הברית המערביות באפריקה הצפונית, ניסה להתקרב אליהן כדי לנסות להציל את הונגריה מכיבוש בידי הסובייטים. הנאצים היו מודעים לתוכניות קאלאי; שני שרים בממשלתו מסרו דרך קבע על כל הדיונים הסודיים ביותר דו"ח מפורט לגרמנים.
מהנדס במקצועו, ממנהיגי ההסתדרות הציונית בהונגריה. שימש כיו"ר נערץ של התנועה ב- 1944. קומוי אמור היה לטפל בעיקר ב"קו ההונגרי" - כלומר לקיים מגעים עם פוליטיקאים הונגריים. היה קצין בצבא ההונגרי במלחמת העולם הראשונה. עסק בהצלת ילדים ובהקמת בתי ילדים. נרצח על ידי אנשי צלב החץ ימים ספורים לפני שחרור בודפסט.
אוברגרופנפיהרר של הס.ס. והמשטרה; מפקד משטרת הביטחון והשירות החשאי (ס.ד.) לאחר ריינהרד היידריך, ינואר 1945-1943; מפקד הס.ס. באוסטריה, 1938-1935. נתלה בכלא נירנברג ב- 16 באוקטובר, 946.1
נולד בקלוז' - שנקראה גם קלויזנבורג - בשנת 1906, ונרצח בתל אביב בשנת 1957. היה מראשי התנועה הציונית ברומניה ובהונגריה. עבד במערכת היומון הציוני אוי-קלט שיצא לאור בקלוז'. בשנים 1929/31 היה סופרו המדיני של היומון בבוקרסט, מזכיר הסיעה הפרלמנטרית של המפלגה היהודית ומראשי תנועת הנוער הציוני בטרנסילבניה. עם סיפוח טרנסילבניה להונגריה בשנת 1940 עבר לבודפסט. שם קיבל תפקיד בקרן היסוד, ונבחר לאחד משלושת נשיאי המשנה של ההסתדרות הציונית בהונגריה. בשנים 1942 עד 1945 ישב בבודפסט, ולמעשה היה ראש ועד ההצלה של הפליטים היהודים שהגיעו להונגריה. היה ממונה על פעולות ההצלה, וניהל משא ומתן עם המודיעין הצבאי ההונגרי וסוכני הריגול של הצבא הגרמני בהונגריה. לאחר הכיבוש הגרמני בשנת 1944 קיים קשר עם קציני הביטחון של הרייך, ובהם אייכמן. בזכות קשריו עם אייכמן קיבל רשות להוציא רכבת ובה מעל 1600 יהודים לשוויץ. ראה עליו בפרק "קסטנר" באתר זה.
איש "המזרחי", מנהל המשרד הארץ ישראלי של הסוכנות בבודפסט ואחראי על חלוקת הסרטיפיקטים. מן הדמויות המרכזיות של הפעילות הציונית בהונגריה. מילא תפקיד חשוב ב"פעילות השוויצרית", הציל עשרות אלפי יהודים ע"י ויזות שסיפק. היה איש ריבו של קסטנר באשר לשיטות ההצלה של קסטנר. התיישב בירושלים. היה מהעדים המרכזיים במשפט גרינוולד-קסטנר.
היה בדרגת "שטורמבאנפיהרר", מעוזריו הבכירים של אייכמן - תחילה בוינה ואחר כך בבודפסט. לאחר המלחמה נתפס, ועל פי המלצתו של קסטנר שהצהיר כי עזר ליהודים - שוחרר. בשנת 1961 נאסר שנית והועמד לדין. בשנת 1970 נדון למאסר עולם. בשנת 1973 אושר פסק הדין שנית.
ס.ס. - אוברגרופנפיהרר; שר לענייני חוץ של הרייך, פברואר 1945-1938; יועצו של היטלר למדיניות חוץ, 1945-1933; שגריר גרמניה בלונדון, 1938-1936; חבר במועצת הקבינט הסודי. חתם עם שר החוץ הרוסי מולטוב על הסכם "מולוטוב-ריבנטרופ", הסכם שיתוף פעולה בין הרוסים והגרמנים, שהוציא את רוסיה ממעגל המלחמה עד לפלישת הנאצים לרוסיה. נעצר בהמבורג ב- 14 ביוני 1945; נתלה בבית הכלא בנירנברג ב- 16 באוקטובר .1946
עו"ד, וציוני ותיק מיוגוסלביה, ארגן בשנת 1941 פעולות התנגדות וחבלה נגד הצבא ההונגרי, נאסר כמה פעמים. ניסה לארגן בשנים 1941-1939 גרעיני התנגדות בהונגריה. חבר ועד ההצלה. נתמנה בסוף 1943 למפקד ההגנה בהונגריה. נאסר באפריל 1944 ונשלח למחנה מאונטהאוזן באוסטריה שוחרר ע"י בכר ביום 20.4.45, והיה אתו עד ליום השחרור. בכר רצה אותו כ"אליבי" וכהוכחה שהציל יהודים.
חבר המועצה החשאית של הוראטי; נשיא הלשכה המרכזית של יהודי הונגריה ושל הקהילה היהודית בבודפסט; נתמנה לראש היודנראט ("המועצה היהודית") שנוסדה לאחר הכיבוש הגרמני, ב- 8 במאי 1944 עד אוקטובר. ירד למחתרת בסוף תקופת צלב החץ. נפטר לאחר המלחמה.
ס.ס. - בריגדפיהרר, חבר בוואפן-ס.ס.; ראש המודיעין הצבאי במשרד הביטחון הראשי של הרייך, 1945-1944; ראש מחלקת מודיעין חו"ל במשרד הביטחון הראשי של הרייך, יולי 1945-1941. נדון ל- 6 שנות מאסר בנירנברג באפריל 1949, אך שוחרר בדצמבר 1950.