עבודה במגן דוד בשבת ובחג1

הרב יגאל שפרן

אסיא נ"ט-ס (כרך ט"ו, ג-ד) אייר תשנ"ז


תוכן המאמר:

1. עבודה בשבת
2. בין פרמדיק לנהג
3. שבת ויחסי עבודה בין חברים
4. בין חילוני לדתי
5. נהג גוי
6. הגעה למשמרת
7. הכנת האמבולנס
8. מכשיר קשר
9. כתיבה
10. חזרה לתחנה והביתה
11. הפעלת המוקד וחובש מלווה
12. מתנדבים
13. טעינת ביפר
14. טיסה
15. תיאומים
16. מי החולה
17. מונית לנמל התעופה
18. ביטול הטיסה
19. חפצי מוקצה בטיסה
20. כסף כיס
21. אוכל חם
22. טיסה בערב שבת
23. תפילין בשבת
24. פינוי חולים מדומים
25. גביית תשלומים
26. החזרת חולים
27. תשלום
28. כתיבת דו"ח
29. זימון אמבולנס מראש
30. אמבולנס 'מיותר'
31. רכב פרטי
32. חזרה ממשמרת


תקציר: עבודתו של פרמדיק בשבת ובחג, אלו פעולות מותרות ובאיזה אופן? האם עדיף שתעשה העבודה ע"י יהודי שאינו שומר שבת או יהודי שומר מצוות?

מילות מפתח:
פיקוח נפש, גרמא, נהג גוי, מכשיר קשר, כתיבה, טלפון, ביפר.

1. עבודה בשבת
מותר לעבוד בשבת עבודה הקשורה בפיקוח נפש2. היתר זה קיים גם אם יש במד"א אנשים לא דתיים היכולים לעשות את אותה עבודה3.
אדרבה:
עדיף שהעבודה תיעשה דווקא על ידי אדם דתי4 וזאת מפני שתי סיבות:
א. אדם דתי יימנע מחילול שבת שלא לצורך.
ב. אדם דתי עושה את העבודה מפני שההלכה מחייבת זאת.
מותר לעובד של מד"א לבחור דווקא במשמרת שבת, גם אם שיקול הבחירה לעבוד דווקא בשבת הוא שמקבלים יותר שכר או שהמשמרת נעימה יותר. ההיתר הוא רק כשהמדובר במשמרת הקשורה ישירות להצלת נפשות כגון חובש, פרמדיק או נהג.

2. בין פרמדיק לנהג
ההבדל שבין נהג האמבולנס בפועל, לבין הפרמדיק שאינו נוהג ורק יושב ליד הנהג הוא רק בכך: אם יסתבר לפתע שהנסיעה אינה קשורה בהצלת נפשות וימשיכו בכל זאת לנסוע, הנהג עצמו נחשב בזה למחלל שבת דאורייתא ואילו הפרמדיק אינו נחשב בזה מחלל שבת דאורייתא (אם אינו עושה בעת הנסיעה מלאכה אחרת האסורה בשבת והקשורה בנסיעה)5.

3. שבת ויחסי עבודה בין חברים
נהג דתי חייב לסרב לבצע בשבת נסיעות שאין בהן פיקוח נפש. זאת גם אם יחסי העבודה עלולים להשתבש בטענה שזה הופך את החילוניים למבצעי הנסיעות הלא חיוניות והדתיים מבצעים רק את הנסיעות החיוניות להצלת נפשות - בכל זאת אין לנסוע בשבת בגלל הנימוק הבא:
בשבת נהג האמבולנס והמכונית עצמה צריכים להיות כל הזמן רק בתחנה ולזוז משם רק לצורך נסיעה הקשורה ישירות בפיקוח נפש. או ורק אז מותר ומצווה וחובה לנהג יהודי דתי לנהוג בו.


צריך להסביר להנהלת מד"א שמה שאינו קשור בפיקוח נפש ובכל אופן מבוצע בשבת, הוא כמו לבצע חלילה נסיעה פרטית באמבולנס באמצע השבוע (למשל לפיקניק של הנהג ומשפחתו), בזמן שהאמבולנס נמצא בכוננות. מי מעז לעשות דבר כזה? הוא הדין לגבי נסיעה בשבת שלא לצורך פקוח נפש: אסור לעשותה.

4. בין חילוני לדתי
נהג דתי צריך לעשות כל מאמץ שבנסיעה הקשורה בעניין של פיקוח נפש, הוא זה שיעשה אותה6 - וזאת מהטעמים המפורטים לעייל בתשובה מס' 1. הדבר ייחשב לנהג הדתי כמצווה ממש. יתר על כן:
יש אומרים שאסור לנהג דתי, ששובץ להיות במשמרת שבת להחליף משמרת עם נהג חילוני על מנת שהחילוני יהיה בשבת במקומו7
ויש מתירים.

5. נהג גוי
מעיקרא על מנהל התחנה להשתדל לשבץ לעבודת שבת נהג גוי. אם לא עשה כן והצוות כבר בתחנה, לפרמדיק הנוהג כפסקי הב"י -
אין כל צורך ויש אף איסור לחפש נהג גוי שדווקא הוא יסיע חולה בפיקוח נפש בשבת8.
לפרמדיק הנוהג כפסקי הרמ"א -
מותר לבחור בגוי רק אם אין כל נפקא מינא בין הנהגים מי ייצא לקריאה של פיקוח נפש.
למשל: אם יש קבוצה של נהגים פנויים הממתינים לאירוע ואחד מהם גוי מותר לבחור בגוי. אם אין מצב כזה שכל הנהגים פנויים ובתוכם גוי - יש אומרים שראוי שלא לעשות השתדלות שהנהג יהיה גוי9.

6. הגעה למשמרת
מותר לפרמדיק לבוא למשמרת באמבולנס הנהוג בידי יהודי ומותר לעובד הגר רחוק לבוא בשבת ברכבו הפרטי למד"א לצורך עבודה הקשורה בבירור בפיקוח נפש, כגון נהג אמבולנס10. אכן אם הוא גר במרחק הליכה סביר - עדיף כמובן שילך ברגל. לענ"ד שיעור הליכה סביר הוא מרחק 2 תחנות אוטובוס עירוני.

7. הכנת האמבולנס
מותר לנהג אמבולנס לעשות את בדיקות הרכב הנדרשות על מנת לוודא שכל המערכות תקינות, (כשם שעושים בדיקות בטנקים לפני שנכנסים למארב)11.
אסור למישהו אחר לעמוד ליד הנהג בשבת אם כוונתו רק להתבונן וללמוד כיצד לזווד את האמבולנס או כד', שכן בכך הוא נהנה מחלול שבת, והשבת עלולה להיות קלה בעיניו ח"ו12.

נהג היודע שיזדקק לרכב בשבת, צריך לעשות ביום שישי כל שביכולתו כדי לצמצם את מערכות הרכב הבלתי חיוניות שיופעלו אוטומטית עם תחילת הנסיעה כגון מזגן (אם לא צפוי חום גבוה), רדיו, טייפ, נורות הפנים הנדלקות עם פתיחת הדלת וכד'.
בעת ההגעה למקום עדיף להשאיר את המנוע בפעולה, אם הנהג נשאר ברכב ואינו בצוות הטיפול.
אם חייב לדומם את המנוע, ברכב שאינו אוטומאטי - עדיף לדומם ע"י הרמת הרגל בבת אחת מהקלאץ' בזמן שהרכב בהילוך, תוך בדיקה מראש שאין סכנה בטיחותית מקרטוע קצר של הרכב קדימה עקב הדממת המנוע בצורה זו.

8. מכשיר קשר
באירוע רגיל, דיווחי קשר מותרים רק אם יש סבירות שיצטרכו אותם לצורך ההצלה. דין השימוש בקשר בשבת הוא כמו דין הנהיגה בשבת באמבולנס: מה שמותר לעשות לצורך אמבולנס בשבת מותר גם לגבי קשר, לאמור: רק דברים הקשורים לפיקוח נפש ואין אפשרות לדחותם ושבאמצעותם תשופר האפשרות להצלת נפשו של פלוני.
לעומת זאת באירועים רבי נפגעים מותר לקיים את הנוהל של דיווח טלפוני למנהל מחוז מד"א ומרכז מד"א, כדי לאפשר הערכות ארצית לסיוע.
אם קיימת הברירה בין דווח בטלפון הניזון מרשת החשמל לבין דווח בקשר הפועל על סוללות - עדיף דווח בקשר, שכן בקשר האיסור קל יותר מבטלפון13.

9. כתיבה
רישום הפעולות שנעשו והתרופות שניתנו לחולה מסוכן מותר בתנאי שהוא נעשה לצורך החולה בלבד.
הרישום צריך שיעשה לפי סדר העדיפויות הבא:
עדיפות א': שימוש בפתקים מוכנים מראש.
עדיפות ב': שימוש בעט שבת ונייר שבת של מכון צומת.
עדיפות ג': הקלטה לטייפ העובד באמצעות מנגנון גרסא הקבוע באמבולנס.
עדיפות ד': כתיבה באמצעות מחשב14.
עדיפות ה': רישום בשינוי15 (אם יש זמן ואם הכתב קריא).
עדיפות ו': רישום כרגיל.

עם זאת, וכמובן, צריך להשתדל ולכתוב את המינימום האפשרי ממש ולדחות למוצאי שבת כל מה שאפשר. לחולה שאינו מסוכן אין לכתוב. לחולה נפש יש לכתוב כי הוא מוגדר כמסוכן. על כתיבה פנימית לצורכי מד"א ראה להלן שאלה 28.
אני ממליץ להתחיל בהקדם בבדיקה מדגמית של שיטת הפתקים המוכנים מראש, ע"י הערכות לכך במספר אירועים באמצע השבוע בהם תיבדק צורת העבודה, ע"י כך ששנים ינהלו רישום: האחד כרגיל וחברו באמצעות הפתקים.
בעניין שיטת טייפ גרמא - אני ממליץ לבוא עמי בדברים בע"פ.

10. חזרה לתחנה והביתה
מותר לאמבולנס לחזור לתחנה מכל מקום בעיר ומחוצה לה אם הוא עשוי להידרש לנסיעה של פקוח נפש במרוצת השבת.
לכונן מותר לכתחילה לחזור הביתה ברכב הנהוג בידי גוי והנוסע בין כה וכה לצורך חיוני אחר או הנוסע בסבב קבוע בשעות מוגדרות בין אם יש נוסעים ובין אם לא.

אם הנהג יהודי או הנסיעה אינה לצורך חיוני והכונן רק תופס עליה טרמפ -
לדעת האגרות משה בכל אופן מותר לכונן לחוזר הביתה,
אבל הגרש"ז אויערבך זצ"ל אסר זאת16.

כונן הסומך על השיטה המתירה וחוזר לביתו,
יכול לחזור גם ברכבו שלו ובלבד שקיימת אפשרות שיחזור ויוזעק בשבת.
חזרה כזו צריכה להיות תמיד לבית הכונן או למקום קרוב שאינו גורם לו אי נוחות או פגיעה בכוננות אך לא למקום אחר (קרובים, מכירים וכד'). זאת שכך יש בחזרה כזאת גם מראית עין וחשש לחילול השם ח"ו.
לכן במקרים של החזרה הביתה צריך תמיד להשתדל קודם כל למצוא נהג גוי הנוסע בתפקידו כנ"ל, ורק אחר כך לראות אם יש צורך להיזקק להיתרים או שמא יכולים לוותר עליהם.


אסור לנהג יהודי לבצע סבב הסעות קבוע ואסור לו לנסוע במיוחד על מנת להביא או להחזיר עובד לביתו בתום משמרת. לגבי החשש ליחסי עבודה מעורערים עקב כך - אין לחשש זה מקום, ובטוחני שדברי חכמים בעניין זה בנחת יישמעו, ולא ימנע ה' טוב להולכים בתמים.

11. הפעלת המוקד וחובש מלווה
מותר לעבוד בתור תורן מוקד בשבת. מותר לעבוד בתור חובש מלווה בשבת. עם זאת לגבי הטלפון (והוא הדין למכשירי הקשר) על הנהלת מד"א לדאוג שבהקדם יותקן במוקד מנגנון כמו בטלפון שבת (=גרמא) של מכון צומת. בינתיים מותר להשתמש גם בטלפון הקיים אבל ראוי להזדרז בביצוע ההמלצה הנ"ל.

12. מתנדבים
מותר להתנדב לעבודת שבת על אמבולנס. עם זאת: כמות המתנדבים המותרת אינה בלתי מוגבלת והיא כפופה להחלטות המקצועיות של מנהל מד"א. אין להתווסף לצוות הנוסע בהיתר, מעבר לכמות המתנדבים השגרתית שהמנהל קבע.

13. טעינת ביפר
מותר לשים בשינוי את הביפר בתוך המטען שלו בשבת וזאת כדי שהבטריה לא תיגמר, גם אם ע"י כך נדלקת נורת ההטענה. כמובן שזה רק בהנחה שיש סבירות שהדבר יהא דרוש בשבת. באותה מידה מותר גם להחליף את הבטריה של הביפר או של הטלפון הסלולרי. לכתחילה יש לעשות הכל כדי שלא להגיע למצב כזה וזאת ע"י:
א. בדיקה בערב שבת שהמכשירים טעונים עד המכסימום.
ב. השארת המטען מחובר בשבת לשקע באמצעות "שקע שעון שבת" המכוון להפסקת החשמל מדי שעה לכמה דקות, והכנסת המכשיר למטען בשבת רק באותן דקות בהן אין בו זרם חי.
אם מתעורר בלב הכונן חשש שהמכשיר אינו תקין, מותר לו לבדקו בשבת בשינוי ע"י לחיצה על לחצן הביקורת כלאחר יד, וזאת למרות שע"י כך נדלקת נורת הביקורת.

14. טיסה
מותר לטוס בשבת להביא או להחזיר חולים דחופים מחו"ל כשהטיסה נדרשת לצורך פיקוח נפש.

15. תיאומים
לצורך טיסה כנ"ל מותר לעשות תיאומים בטלפון. בחיוגים אלו צריך לעשות את המינימום בלבד וכמה שאפשר להשתדל שהדברים ייעשו בשינוי. ומה טוב אם יעשה הדבר בטלפון גרמא.

16. מי החולה
אין צורך בכלל לבדוק אם החולה הוא יהודי או גוי17.

17. מונית לנמל התעופה
מותר לקחת מונית לנמל התעופה. עם זאת וכפי שפרטתי בתשובה 5 הנ"ל - על הפוסק כרמ"א לבדוק אם יכול למצוא שהנהג יהיה גוי ובתנאי שאין חשש להתרשלות או חבלה ח"ו מעצם זה שהנהג הוא גוי18.

18. ביטול הטיסה
במידה וחיוניות הטיסה התבטלה ברגע האחרון, שכן עד שהגיעו החולה נפטר או אי אפשר להעבירו, בין כשנמצאים עדין בנתב"ג ובין אם נמצאים כבר בחו"ל, ומאד קשה להישאר במקום - מותר לחזור הביתה במטוס הנוסע בלאו הכי (כפי שזה בדרך כלל)19.

19. חפצי מוקצה בטיסה
כשצריך לטוס לצורך כנ"ל מותר לקחת את הדרכון, שכן ללא דרכון הטיסה אינה אפשרית. כסף זר מותר לקחת רק בסכום המוערך כחיוני לצורך נסיעה מנמל התעופה לבית החולים אם לא יהיה אמבולנס חינם במקום.

20. כסף כיס
אסור לקחת כספים לצורך קניה בדיוטי-פרי וכד'.

21. אוכל חם
אכילת אוכל חם במטוס אסורה אם יש סבירות שהוא חומם על ידי יהודים20.

22. טיסה בערב שבת
מותר לעלות על טיסה ביום שישי גם אם יש חשש שלא יגיעו עד כניסת השבת עם החולה הדחוף ויצטרכו לחלל עבורו את השבת.
אם מגיעים בשבת יש לנהוג על פי הפרוט בתשובה 18.

23. תפילין בשבת
אין לקחת דברי מוקצה שאינם חיוניים לחולה. תפילין מותר לקחת בשבת!2 אם אפשר יהיה להוציאם מהמטוס אח"כ בלא הוצאה מרשות לרשות על ידי יהודי.

24. פינוי חולים מדומים
אסור לפרמדיק מוסמך שהגיע לחולה בשבת (בגלל קריאה כדין) לפנות את החולה אם הפרמדיק משוכנע מעל ומעבר לכל ספק כי אין המדובר בחולה מסוכן. (כגון: קריאה לחולה שמתברר שהוא רק שיכור, או קריאה לחולה שמתברר כי הוא רוצה באשפוז רק לצורך חברת הביטוח וכד').

25. גביית תשלומים
אסור לגבות בשבת שום כסף מהחולים. מותר לקבל חפץ או תעודה כפיקדון.

26. החזרת חולים
אסור להסיע הביתה בשבת חולים ששוחררו לביתם בתום הטיפול או את בני המשפחות. (בכך זהה המצב לכך שבנהלי מד"א אין מסיעים הביתה חולים משוחררים גם בימי חול אם אינם מוכנים לשלם על שרות זה. אותו דין יש לנהוג בשבת גם אם החולים מוכנים לשלם).

לחולה שהבריא ושוחרר וקשה לו מאד להישאר מותר להצטרף לנסיעת נהג גוי הנוסע בכו"כ אבל רצוי שלא להיזקק להיתר זה.

27. תשלום
אם משפחה מניחה בתוך האמבולנס את הכסף בעצמה - כמובן שאין להחזיר להם את הכסף בשבת או לגעת בו או להימנע מלנסוע בחזרה לתחנה.

28. כתיבת דו"ח
אין לכתוב בשבת דו"ח על אירוע אם אין בזה נפקא מינא טיפולית גם אם על ידי כך יש חשש לתביעות משפטיות נגד מד"א או העובד.
גם אם כותבים דברים שרשאים לכתבם בגלל הטיפול (כמתואר בתשובה 9) צריך להימנע מכל כתיבה שיש אפשרות לוותר עליה.
דוגמא: נקודה בסוף משפט.

ויש חולקים ומתירים לכתוב על פי המתואר בשאלה 9 גם לצרכים כאלו. וראוי להחמיר ולא להשתמש בהיתר זה. עם זאת, התקנת טייפ באמבולנס העובד באמצעות מנגנון של גרמא, ושבו יתקיים נוהל שיוקלטו תמיד כל הפעולות, גם במקרים שהם לצורך פקוח נפש וגם שלא כן - יכולה להתיר גם הקלטה כללית, שתפוענח במוצאי שבת.

29. זימון אמבולנס מראש
מותר להיות בצוות אמבולנס שהוזמן לאירוע רק בגלל ריבוי המשתתפים (ולא בגלל בעיה ספציפית) כי יתכן ויתעורר צורך.

30. אמבולנס 'מיותר'
מותר לנסוע בשבת לאיוש צוות אמבולנס במעלה אדומים למשל, גם אם אין לכך הצדקה רפואית לאור הניסיון שהצטבר בחודשים האחרונים, בגלל שיתכן ויתעורר צורך לכך, חלילה.

31. רכב פרטי
עדיף לנסוע ברכב פרטי מבית הפרמדיק לתחנה אם ידוע לו שזה יחסוך חילול שבת של מי שיעשה נסיעת שרות להביא אותו וע"י כך יחלל שבת יותר.

32. חזרה ממשמרת
לדעת כולם מותר לחזור הביתה ממשמרת ע"י גוי או ע"י נהג יהודי הנוסע לצורך חולה ומוריד אותך בדרך.
לעומת זאת בנסיעה ע"י נהג יהודי במיוחד לשם החזרות הביתה יש מחלוקת (כמתואר בתשובה 10 דלעיל) והמחמיר תבוא עליו ברכה.

הערות:


1. תשובות אלו נהנו למגן דוד אדום בירושלים במענה לל"ב שאלות שהעלה מטעמם הפרמדיק מר דרור שוסהיים שיח'. התשובות הן כפי סדר השאלות שהועלו ע"י מד"א. עם ברכת השבח למר שוסהיים שיח' על שאלותיו, כולן שאלות חכם, הנני בזה כמלוא שלמי התודה וההוקרה למרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שליט"א, כבוד הרב אביגדור נבנצל שליט"א וכבוד הרב מנחם מנדל הכהן שפרן שליט"א על הערותיהם ששולבו בדברי. פשוט שהדברים כאן הם לענ"ד בלבד ושגיאות מי יבין.
2. שו"ע או"ח שכ"ח סע' ב'.
3. שם מ"ב ס"ק ל"ד.
4. שש"כ פר' ל"ב סע' ו'; ע' ספר הלכה ורפואה א ק"ל דעת הגר"מ פיינשטין שכתב אחרת.
5. מדובר דווקא על נסיעה בתוך תחום שבת, לגבי חוץ לתחום ע' לקמן הערה 19.
6. עי" שש"כ פר' מ"א סע' ל"ה.
7. ויש חולקים. עי' הל' צבא (הרב זכריה בן שלמה) עמ' 189, הע' 11.
8. שו"ע שם סע' י"ב, וברמ"א ובמ"ב, ועי' שש"כ פר' ל"ע הע' ט"ו.
9. לגבי האשכנזים זו דעת הרמ"א, אך בט"ז כתב על מנהג זה דלאו מנהג חסידים הוא, ופסק כמחבר, וע' שש"כ פר ל"ב סע' ו' ובהערה.
10. יש חולקים על קולא זו, הובאו דבריהם בנשמת אברהם או"ח שכ"ח והמחמיר תע"ב.
11. וחובה לבדוק כע"ש ולעשות על מה מה שאפשר (וע' תשובה על כך בשו"ת משיב מלחמה, וכן בספר צבא כהלכה ע"ש.)
12. הרב מרדכי אליהו, תחומין כרך י עמ' 385, סי' 5.
13. שמעתי בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לפני כ-25שנה. מובן שהדברים אמורים כאשר אין הבדל בין שתי המערכות מבחינת הדלקת נוריות להט.
14. על כתיבה באמצעות מחשב ראה פרוט דברים חשוב בספר מערכי לב מאת הפרופ'. זאב לב הוצאת מוסד הרב קוק, פרק שמיני. אמנם לדעת החזו"א וסיעתו שיש איסור בונה בכל סגירת מעגל חשמלי, כתיבה בשינוי עדיפה על הקלדה במחשב.
15.
רמ"א ס' שכ"ח סע' י"ב.
16. עי' נשמת אברהם בחלק ד' עמ' מ"ד.
17. וראה פסק הגרמ"פ כספר הלכה ורפואה ח"א עמ' קכ"ח, ודברי הרב וולדנברג בספר צי"א חל' ט' ס" י"ז ועוד. ולגבי היכא דאין איבה ע' שו"ע או"ח ס' שכ"ט סע' ב'.
18. עי' תשובה 5. ולגבי בנות יש להימנע מנסיעה בלילה בכלל מדין יחוד. איסור זה חמור עוד יותר עם עכו"ם.
19. עם זאת יצוין שלגבי מטוס ישנה בעיית תחומין מעבר לי"ב מיל דאיסורו דאורייתא לפי חלק מהשיטות ולכן צריך להימנע מזה כמה שאפשר. וע' הל' צבא עמ' 185 סע' ד'. אמנם יש לדון כאן בסוגיית תחומין למעלה מי', אך במציאות בד"כ עוברים גם על איסור תחומין למטה מי', ואכמ"ל.
20. וגם אם לא חומם ע"י יהודי כיוון שהיא חוממה לכל נוסע ובכלל זה ליהודי דנן לכן יש לאסור וראה שו"ע או"ח שי"ח סע' א'.
21. ומאחר שכמדומני דאין עירוב בנתב"ג ולכן יניח על גבי מקום פטור ומשם ימשכנו ועי' ס' ש"ח מ"ב ס"ק כ"ד.