הגדרה הלכתית ואבחנה רפואית -
מבוא לסוגיית בן שמונה
מבוא לסוגיית בן שמונה
הרב מרדכי הלפרין
אסיא מה-מו (יב, א-ב), טבת תשמ"ט
|
תוכן המאמר: א. משמעות הלכתית ב. המציאות הרפואית ג. אבחנה רפואית של בן שמונה בהלכה ד. הלכה למעשה תקציר: האם עובר שנולד לשמונה חודשים יש לו פחות סיכוי להישאר בחיים מאשר תינוק שנולד לשבעה חודשים. מילות מפתח: נפל, פג, בן שמונה, ולד שלם. |
א. משמעות הלכתית
לדוגמא:
א. הקזת דם או עשיית חבורה בבן שמונה אינה אסורה בשבת5 אלא נחשבת כ...מחתך בשר"6.
ב. דמו, רוקו, ומי רגליו של בן שמונה אינם מכשירים לטומאה כמשקה אדם7.
ג. אין היתר לדחות את השבת למען הארכה זמנית של חיי הנפל8.
ב. המציאות הרפואית
בעת החדשה, מצוטטים מחברים שונים הטוענים כי אין יסוד להנחה המעדיפה בן שבעה על פני בן שמונה, אלא סיכויי הקיום של הפג עולים בהתמדה עם עליית גיל ההריון עד מועד הלידה הצפוי גם בשלשת חודשי ההריון האחרונים11.
ההתנגשות החזיתית בין המוסכמה העתיקה ומדע הרפואה החדיש מאפשרים ארבע גישות עקרוניות:
1. רופאי העולם הקדמון קבלו ללא בדיקה אמונת נשים חסרת יסוד, ופעלו על פי טעותם במשך מאות שנים ברוב חלקי העולם12,
2. "נשתנו הטבעים" ועובדות שהיו נכונות בעבר אינן נכונות כיום עקב השינוי13 (גם היום, הישרדות אוכלוסיות שונות בחשיפה לנגעים מסוימים אינה שווה).
3. ללא שימוש באמצעי הרפואה המודרנית, היו בעבר ונשארו גם היום, סיכויי בן שבעה טובים יותר משל בן שמונה (אם כי עדיין נמוכים מאד). אולם האמצעים הרפואיים החדישים, המשפרים את סיכוייהם של כל הפגים, מטשטשים הבדל קטן זה, אשר היה משמעותי בעבר14.
4. חז"ל, במקביל לרופאי העולם העתיק, קבעו את קביעתם לאור מידע אמין, ולכן עדיף לקבל את דעתם על פני זו חוקרי הרפואה המודרנית.
הגישה האחרונה איננה מתקבלת על הדעת לאור המציאות הניתנת לבדיקה יום יומית15, ולכן אין ספק שכיום נדון בן שמונה כ"עובר בעל סיכויי קיום", על כל המשתמע מהגדרה זו16.
הגישה הראשונה, למרות הפופולריות שלה בקרב החוקרים הנוגעים בדבר, אף היא נראית בלתי הגיונית. להניח שכמעט כל רופאי העולם במשך כ-1500 שנה התייחסו לנושא שכיח, חיים ומוות של פגים, ללא ביקורת ותצפית עניינית,איננה מתקבלת על הדעת. ראוי לציין שאילו הייתה גישה זו מתקבלת על הדעת מבחינה עניינית, לא הייתה נוגדת את ההלכה, כפי שיבואר להלן.
בין שתי הגישות המרכזיות קשה להכריע, אם כי הגרף הבא המתאר הישרדות וולדות כפונקציה של גיל הלידה (בבי"ח המרסמית בלונדון 1982-1979 17 מדבר בעד עצמו. בגרף בולטת ירידה יחסית בהישרדותם של פגים בערך באמצע השליש השלישי של ההריון. נתון זה עומד בסתירה לקביעה ההחלטית שתוחלת החיים של פגים רק עולה עם הגיל ההריוני18, ויתכן שיש בו תמיכה לגישה השלישית.
ג. אבחנה רפואית של בן שמונה בהלכה
א. דעת ת"ק: גיל ההריון הוא המדד הקובע.
"איזהו בן ח' כל שלא כלו לו חודשיו"על הקושי המעשי בקביעת גיל ההריון העירו כבר בעלי התוספות.
ב. דעת רבי [יוסי]: לקביעת אבחנה מעשית של בן שמונה יש צורך בסימנים הקליניים המתוארים בתוספתא, בנוסף23 למדד הגיל ההריוני.
[איזהו בן שמונה]
"סימניו ניכרין בו, ציפורניו ושערו שלא גמרו"ג. דעת רשב"ג: תנאי הכרחי לאבחנת נפל הוא מותו תוך שלושים יום מלידתו.
"כל ששהה שלושים יום באדם אינו נפל"במילים אחרות, לא ניתן לאבחן בן שמונה באופן וודאי ללא המתנה למותו תוך שלושים23, כאשר חיים מעבר לשלושים יום שוללים את האבחנה של "נפל".
דעות שונות הובאו בראשונים בהבנת מחלוקת התנאים, והדברים נסקרו בפירוט במאמרו של הרב גוטל20.
להלכה, פוסק הרמב"ם24:
"מי שנולד בחודש השמיני, אם היה שלם בשערו ובציפורניו הרי זה וולד שלם, ובן שבעה הוא אלא שנשתהה...ובכס"מ שם:
מי שנולד בחודש השביעי לעיבורו אם נולד שלם (ההדגשה שלי. מ.ה.) הרי זה וולד של קיימא..."
"וסובר רבנו דבדברי רבי איכא קולא וחומרא. קולא שאע"פ שנולד בחודש השמיני כיון שגמרו סימנין הרי הוא בן קיימא דבן שבעה הוא אלא דאישתהי. חומרא שאם נולד בשביעי ולא גמרו סימניו הרי הוא כנפל, דבן שמונה הוא אלא שקדם להיוולד."במילים אחרות, באבחנת פג, קובעים הסימנים הקליניים כלבד, ללא הבדל בין נולד בחודש השביעי לבין נולד בשמיני! המושג "בן שמונה" אינו סימן מעשי, אלא הסבר תיאורטי בלבד להישרדותם של פגים אחדים לעומת מותם של אחרים, כשהגישה המעשית תלויה אך ורק כסימנים הקליניים של הפגים,כפי שתוארו ע"י רבי [יוסי] בתוספתא. לשיטת הרמב"ם, גם אם התיאוריה ("בן שבעה מתקיים בניגוד לבן שמונה") אינה נכונה, הגישה ההלכתית המעשית לא תשתנה, לאור ההיצמדות לסימנים הקליניים הקיימים ללא תלות בתיאוריה.
ד. הלכה למעשה
הערות:
1. תוספתא שבת, ט"ז (ט"ו), ד(ז).: חולין פרק ד. משנה ד; שבת קלו.
2. פרוט מקיף של דעות התנאים ושיטות הראשונים השונות בהגדרת התנאים והסימנים הקובעים בן שמונה ראה: הרב נריה גוטל, הפגות לאור ההלכה,קריטריונים המכריעים מצב הוולד, לעיל עמ' 250-225.
3. שבת קלו.
4. "אין במינו שחיטה" (כניגוד לטריפה מן הבטן ש"יש במינה שחיטה") חולין שם, בסוף המשנה; שבת שם.
5. לדעת הרמב"ם הלכות שבת פ"ח ה"ז, חובל בשבת עובר על איסור מפרק שהוא תולדת "דש".
לדעת הירושלמי (שכת ס"ז ה"ב) וראשונים אחדים (רש"י, שכת קז. ד"ה "החובל בהן חייב" בל"ר: ר"י ור"ת, שבת ע"ה. תוד"ה "כי היכי". ועוד) עובר על "נטילת נשמה" אב מלאכה של "שוחט". אך הרמב"ם סובר שהבבלי חולק על הירושלמי כנקודה זו (תשובת ר' אברהם בן הרמב"ם, ברכת אברהם סי' יח).
6. שבת קלו.: רמב"ם הלכות מילה. פרק א הלכה יד.
7. מכשירין פרק ו משנה ז: רמב"ם, הלכות טומאת אוכלין, פרק י. הלכה ז.
8. תוספתא. שם (הע' 1) ד(ה),
9. 8: "-, (1.). E. R Reiss and A.D Ash The eight- month fetus Classical sources for a modern.
(1988) 270-273, 71:2, superstition Obstrics & Gynecology תרגום עברי של מאמר זה מובא להלן עמ' 320-315.
10. הרב נריה גוטל, בן שמונה,פשר שיטת חז"ל בנוגע לולדות "בני שמונה", להלן עמ' 314-300. ר. רייס וא. אש. שם.
11. פרופ' א. אידלמן. השלכות של התפתחויות חדשות ברפואה על ברית מילה, ספר אסיא ד'. עמ' 232, הערה 4; ר. רייס וא. אש, ציונים 4-3 שם. ראה גם הרב נ. גוטל, שם, כמקורות המצוינים בהערה 2 של מאמרו.
12. ר. רייס וא. אש. שם.
13. חזון אי"ש. יו"ד. קנה, ב.
14. ע"פ השיטות המובאות בשמירת שבת כהלכתה, ח"א (תשל"ט). פרק לו. הע' כד.
15. ראה גרף הישרדות כפונקציה של גיל ההריון להלן. ובדברי שבט הלוי המובאים במאמרו של הרב גוטל (שם) בהערה 5.
16. שמירת שבת כהלכתה. פרק לו. סע' יב.
17. מתוך: (1983) 1646. ק, 35 (International Medicine lsrael edition .)
18. ר. רייס וא. אש, שם.
19. מ. זילברג. כך דרכו של תלמוד. פרק ד, סעיף 4.
20. פרוט מקיף של דעות התנאים ושיטות הראשונים השונות בהגדרת התנאים והסימנים הקובעים בן שמונה ראה: הרב נריה גוטל. הפגות לאור ההלכה,קריטריונים המכריעים מצב הוולד, לעיל עמ' 250-225. לדיון כאן, בחרתי אחת מהן למען הבהירות.
21. תוספתא שבת, ט"ז (ט"ו). ד(ז).
22. שבת קלה. תוד"ה "בן שמונה".
23. עפ"ד תוספות חד מקמאי, יבמות פ: בפי הא'.
24. הלכות מילה, פרק א, הלכה יד.
25. שמירת שכת כהלכתה, פרק לו, סע' יב.
ואילולא דבריו. היה ניתן לומר שגם כזמן הזה כל בן שמונה ודאי. אם מתקיימים שני התנאים הבאים:
א. לא גמרו סימניהם (שו"ע, או"ח, של, ח),
ב. לפי הערכה רפואית מוסמכת ימותו תוך ימים ספורים (תוך שלושים) למרות אמצעי הטיפול הקיימים - מתקיים בהם גם כיום דין בן שמונה האמור בתלמוד ובפוסקים.
וכן משם? מדברי הגרשז"א אויערבאך שליט"א "הא דמחללין לצורך חיי שעה הוא דווקא שכלו לו חודשיו, אבל חיי שעה של נפל לאו כלום הוא, גם בזמננו שיש אינקובטור " (שש"כ, שם, הערה כד). הרי שדין בן שמונה קיים למעשה (במקרים נדירים) גם בזמן הזה.
