על 'שטר מכירה' ומאבק מקצועי בפולין שלפני השואה

פרופ' מרדכי ברויאר

המעיין, תמוז תשנ"ד


תקציר: חליפת מכתבים בין ר' יעקב רוזנהיים לדר' יעקב פויכטפונגר על ידיעה שהתפרסמה בעיתון דער יזרעאלי על פיטורי יהודי חרדי שסרב לעבוד ביום כיפור. כמו"כ דובר גם על שטר המכירה של מפעלים יהודיים לגוי על מנת שיוכלו להפעיל את העסק גם בשבתות ובחגים, וכן על אי העסקת פועלים חרדים במפעלים מכיוון שהם אינם יכולים לעבוד בשבת.

מילות מפתח: שטר מכירה, פועלי אגדת ישראל, (פא"י), תעשיינים, פועלים.


הגיעו לידינו ארבעה מכתבים שנכתבו בשנת תרצ"ד (1934). שלושה מהם חתומים בידי ר' יעקב רוזנהיים, נשיא הסתדרות אגודת ישראל העולמית בפרנקפורט ענ"מ, ואחד בידי חברי נשיאות הסתדרות פועלי אגודת ישראל בלודז' שבפולין. המכתבים הם חלק מעיזבונו של הד"ר יעקב פויכטונגר אשר בידי בנו, לבח"ל, מר מאיר פויכטונגר בירושלים, והתודה למר פויכטונגר על הרשות לפרסמם. שלושה מכתבי ר"י רוזנהיים כתובים גרמנית במקורם, ואילו המכתב הרביעי תורגם לגרמנית מעברית או מיידיש. ארבעתם מתפרסמים כאן בתרגום עברי.

ומעשה שהיה כך היה. ד"ר יעקב פויכטונגר נולד בפירט (גרמניה) בשנת 1837,עבד כרופא נשים בפרנקפורט ענ"מ והיה שם בין טובי בעלי הבתים של "קהל עדת ישורון" מייסודו של רש"ר הירש. היה חבר ההסתדרות הציונית והועד הפועל של המזרחי ושימש ראש הלשכה המרכזית של המזרחי בעיר מגוריו. לאחר מכן הצטרף אל אגודת ישראל עם ייסודה ונבחר חבר הוועד הזמני שלה. הוא נפטר בתל אביב בשנת 19551. בשנת 1934 בשבתו בפרנקפורט נדהם כאשר קרא ידיעה בעיתון שבעל בית חרושת חרדי בלודז' פיטר פועל יהודי, כיון שזה סירב לעבוד ביום הכיפורים. הוא שלח את העיתון אל מערכת השבועון האורתודוקסי "דער איזראעליט", שיצא לאור בפרנקפורט, וביקש הסבר. מכאן נפתחה סידרת המכתבים שאת חלקם המצוי עמנו אנו מפרסמים להלן. את שני מכתביו הראשונים כתב וחתם ר"י רוזנהיים בתור עורך ראשי של העיתון ומנהל בית ההוצאה "חרמון" שהוציא את העיתון לאור. את המכתב השלישי כתב על טופס נייר פרטי שלו.

והרי כמה פרטים על רקע המעשה הנידון. חוק יום המנוחה בוצע בקפדנות במדינת פולין שבין שתי מלחמות העולם ופירושו של דבר היה שהמעסיקים היהודים שומרי השבת היו צריכים לבחור בין אבדן שני ימי עבודה מדי שבוע בשבוע לבין מציאת דרך כלשהי לפתוח את המפעל ביום השבת.

תעשיינים שהעסיקו בעיקר פועלים לא-יהודים היו יכולים להפעיל את המפעל בשבת על ידי השימוש ב"שטר מכירה", הווה אומר על ידי "מכירת" המפעל לגוי לפני כניסת השבת ו"קנייתו בחזרה" עם צאת השבת. בעלי ההלכה התירו את ה"מכירה" הזאת ופסקו שהיא נעשית על פי דין. בעלי בתי חרושת חרדים רבים ניהלו, למעשה, את עסקיהם בשבת בהיתר הרבנים. כתוצאה ישירה מכך, יהודים שומרי שבת לא היה להם מקום בין פועלי המיפעל2.

תנועת פועלי אגודת ישראל, בפולין, שנוסדה בעיר התעשיה לודז' תחילה3, קמה במידה רבה על רקע מאבקו של הפועל החרדי על הזכות לעבודה ונגד שיתופם של גויים בבעלותם של בתי חרושת יהודיים4. רבים מבין בעלי בתי החרושת החרדים היו מקורבים אל חוגי המנהיגות של אגודת ישראל ואל אדמו"רים חברי מועצת גדולי התורה, וזו אחת הסיבות החשובות שהביאו את פועלי אגודת ישראל שנים רבות לידי עימות עם ההנהגה האגודאית, שכן זו השלימה, מרצונה או בעל כורחה, עם קיפוחו החמור של הפועל החרדי. כוחה המספרי היחסי של פועלי אגודת ישראל בלט במיוחד בלודז'. היו לה בעיר זו חברים ואוהדים במספר מספיק כדי לזכות בייצוג במועצת העיר, וגם בוועד הקהילה של לודז' שבו שלטה אגודת ישראל, ישב נציג פא"י. הפרוטוקולים של ישיבות הוועד מעידים על מאבק כמעט בלתי-פוסק של פא"י למען סיפוק צרכי הפועלים והעניים.

לא הייתה היענות רבה לתביעה בדבר העסקתם של פועלים חרדים, אף לא בקרב חוגי האגודה עצמם. אף לא הועילו טענות פא"י שהמאבק אינו רק למען מטרה כלכלית, ושמדובר גם בתופעה השכיחה שהקושי במציאת מקום עבודה אילץ צעירים רבים מבתים חרדים להצטרף אל ארגוני פועלים חילוניים ושצעד זה הרחיק אותם מאורח החיים המסורתי. נציגי פא"י השתדלו ללא הצלחה אצל גדולי הפוסקים למען יאסרו את השימוש בתכסיס הלכי זה. הם הוקיעו את מה שנראה להם כצביעות דתית מצדם של חברי אגודת ישראל בעלי מעמד מכובד, שמצד אחד תבעו להגביר את שמירת השבת בציבור היהודי ומאידך השתמשו ב"שטר מכירה" בביתם הם.

כבר בכנסיה הגדולה הראשונה בוינה בשנת 1923 כלל נציג פא"י דוד צבי זילברשטיין (לאחר מכן: הרב), שדיווח על פעילותה של פא"י, תביעה מבעלי בתי חרושת החרדים שיעסיקו פועלים שומרי דת. הכנסייה קיבלה החלטה ברוח זו, אך האגודה בפולין לא נקטה פעולה להוציא את ההחלטה אל הפועל.

בשנות השלושים, בגבור המצוקה הכלכלית בין המוני יהדות פולין, החריפו דוברי פא"י את ביקורתם על העיוותים החברתיים והכלכליים שבתוך הקהילה היהודית. פעמים אין-ספור העלו את התביעה שתעשיינים יהודים יעסיקו פועלים יהודים שומרי דת, אך התוצאות היו דלות. מקרה דרמאטי אירע באלכסנדרוב. שם התנהל משא-ומתן ממושך עם התעשיינים על העסקת פועלים יהודים. לאחר שהמו"מ נסתיים בלא כלום מחו פעילי פא"י בפומבי בבית הכנסת בהשתמשם באמצעי העתיק של עיכוב התפילה. אז הגיעו הדברים לידי התנגשויות אלימות ולבסוף הסכימו חרשתנים שבין מתפללי בית הכנסת להכניס כמה פועלים חרדים לתוך בתי העסק שלהם. אותה שעה פרסם ר' יהודה ליב אורליאן הי"ד, ממייסדי פועלי אגודת ישראל בפולין את חיבורו לשבעים ולרעבים, ושם מצויים הקטעים הבאים:
התופעה של חוסר עבודה ודלות מתבלטת ביותר בין שדרות הפועלים היהודים החרדים, שמונעים מהם, מפאת חרדיותם, מקומות עבודה. לא רק נותני עבודה לא-יהודים ויהודים לא-דתיים, אלא אפילו נותני עבודה דתיים מסרבים להעסיקם. המעבידים הדתיים פשוט מגרשים את הפועלים הדתיים מפני שאינם יכולים לעבוד בשבת, ובמקומם מעסיקים פועלים נוצרים ועל יסוד שטר מכירה הם מפעילים את בית החרושת בשבת.
היהדות החרדית חייבת להחדיר לדעת הקהל את ההכרה, כי לחיות מניצול הזולת הוא חטא כבד וכי מצוות שבין אדם לחברו חביבות לפני המקום ברוך הוא, לא פחות מהמצוות שבין אדם למקום. למה לא יהיה יהודי חרד מהדר בשמירת מצוות שבין אדם לחברו כדרך שהוא מהדר בקיום מצוות אתרוג נאה? אם תחדור ההכרה הזו לתוך דעת הקהל, תוכל אגודת ישראל לגנות את חבריה הפוגעים ופוגמים בזכויות הפועל היהודי5.

בחודש ינואר 1934,בעוד הרוחות סוערות על הפרשה הנידונה בהתכתבות שלפנינו, יצא ר' לייבל פרום, ממנהיגי פא"י, בוועידה הארצית של אגודת ישראל בפולין בהאשמות חריפות נגד נותני עבודה חרדים המפלים לרעה פועלים יהודים שומרי שבת. הוא דרש להקים גוף שיעשה למען העסקת פועלים חרדים וינקוט אמצעים תקיפים נגד בעלי עסקים שיעמדו בסירובם6.



מכתב ר' יעקב רוזנהיים אל ד"ר יעקב פויכטונגר, 11 בפברואר 1934

בתשובה למכתבך מיום 7 דנא נבקשך להעמיד לרשותנו לכמה ימים את העיתון שהזכרת. לאחר מכן נמסור לך ברצון את המידע המבוקש, אפשר לאחר שנשאל עליו בווארשה, שכן אנחנו בעצמנו אין לנו ידיעות מדויקות על אודות הפרטים.

בכבוד רב,

הוצאת האיזראעליט וחרמון בע"מ רוזנהיים




מכתב ר' יעקב רוזנהיים אל ד"ר יעקב פויכטונגר, 14 בפברואר 1934

בזה אנו מחזירים לך את גיליון העיתון שמסרת לנו באדיבותך ומעירים את הדברים הבאים.
שטר המכירה, או השותפות המדומה של עסקים יהודיים עם שותף לא-יהודי, הונהג בפולין ובייחוד בלודז' זה מזמן, וידוע זה מכבר על קובלנות הפועלים והמועסקים האגודאיים על ההרס שדבר זה גרם לפועלים. גם בגרמניה לא ידוע לנו על רבנים, להוציא הרב הירש זצ"ל וממלא מקומו הרב ברויאר זצ"ל, שהיו מרהיבים עוז בנפשם להתייצב נגד עקיפה זו של הלכות שבת על תוצאותיה ההרסניות לגבי מועסקים ופועלים. כידוע היה זה הרב הירש ז"ל אשר עשה מעשה רב בשנות השבעים [של המאה שעברה], כאשר עמד להיפתח בגרמניה בפעם הראשונה בנק אורתודוקסי במתכונת של חברת מניות בהנהגת המשפחות הירש ושוורצשילד. הייתה כוונה להשאיר את הבנק פתוח בימי שבת, והרב הזהיר את הנוגעים בדבר שיגזור על תענית ציבור ביום פתיחת הבנק. בכך סיכל את כל התכנית7. בפולין לא היה להם עד כה העוז להתרומם לרמה גבוהה זו והתוצאות נראות בעליל.

לעומת זאת נראית לנו כבלתי מתקבלת על הדעת לחלוטין הטענה, ש"תעשיין חסידי ידוע ברבים" פיטר, כביכול, פועל יהודי כיון שלא רצה לעבוד ביום הכיפורים. אנחנו סבורים שדבר זה אינו בגדר אפשרות, שכן התעשיינים האלה מחוגי החסידים אינם מעסיקים יהודים כל עיקר אלא דרך עיקרון רק פועלים לא-יהודים. עם זאת פנינו לווארשה בדבר הטענה המיוחדת הזאת ונודיע לך על התוצאות.

בכבוד רב,

הוצאת האיזראעליט וחרמון בע"מ רוזנהיים



מכתב ר' יעקב רוזנהיים אל ד"ר יעקב פויכטונגר, 8 במארץ 1934

יעקב היקר,
הריני מתייחס אל פנייתך-שאלתך זה לא מכבר אל ה"איזראעליט" ושולח לך בזה מכתב שקיבלתי היום בעניין זה, לאחר שגם למר י"מ לוין, נשיא אגודת ישראל בפולין, אין מידע נוסף על כך, אם המעשה השערורייתי, שעליו דווח שם, אמת הוא.ביסודו של דבר מדובר כאן על מצב דברים, שלגביו אין הדור הנוכחי של המעבידים היהודים בפולין נושא באשמה. הלא אין אנחנו יכולים להתעלם מן העובדה שהשולחן ערוך מתיר עבודה תעשייתית בבתי חרושת שבבעלותם של יהודים, משקיימת שותפות עם לא-יהודים, ולוא שותפות במובן המשפטי בלבד. יתר על כן אין להתעלם מן העובדה הנוספת, שמשקיים בית חרושת שכזה, הרי שאין להם לבעלים החרדים אפילו הרשות להעסיק יהודי בבית החרושת הפתוח בשבת ובכך להביא אותו לידי חילול שבת.

אישית ניהלתי כבר לפני עשרות שנים מבצע גדול אצל הרבנים החרדים בגרמניה, שמטרתו הייתה להביא לידי החלטה מפורשת לבטל למעשה את היתר השותפות עם גוי, בהתחשב עם מצב הפועלים והמועסקים8. והרי גם הרב הירש זצ"ל הרהיב עוז בנפשו להצהיר: ההסכמים האלה בדבר שותפות עם גוי מותרים, אולם אני אוסר אותם. למרבה הצער לא נמצא במזרח-אירופה גדול בתורה שהיה לו אומץ לב במידה כזאת. התוצאה היא המצב הקיים, ושום מאבק לשנותו מתוך כוונה רצויה, כפי שמנהלים אותו עתה פועלי אגודת ישראל, לא יצלח.במיטב הברכות

שלך
יעקב רוזנהיים




מכתב נשיאות פועלי אגודת ישראל בלודז'
אל ר' יעקב רוזנהיים,פרנקפורט ענ"מ

קראנו את מכתבך, ששלחת אל נשיא אגודת ישראל בפולין ושבו ביקשת הסבר על כך, אם אכן אמת היא שתעשיין יהודי חרדי פיטר פועל יהודי, כיון שלא רצה לעבוד ביום הכיפורים.

לצערנו אמת הדבר. מדובר בשני תעשיינים חרדים נשואי פנים, רוזן ווילשיצקי9. הם מנהלים עסק גדול בלודז'. הפרטים פורסמו בשעתו בטאגבלאט10.מתוך מכתבך מתברר לנו, כי אין לך מידע מדויק על אודות היחסים שבין התעשיינים החרדים לבין הפועל החרדי, ומשום כך אנו רואים צורך למסור לך בתור נשיא האגודה העולמית, דין-וחשבון מדויק על פעילותנו בכלל, ובייחוד על עבודתנו בתחום היחסים בין התעשיינים והפועלים.

ודאי ידוע לך שמרכז פועלי אגודת ישראל נמצא היום בעיר לודז'. אנו מפתחים פעילות ענפה בכל התחומים. פעילות זו היא באמת11... הודות לעבודתו הנמרצת של הועד-הפועל שלנו מתקבצים היום מסביב לפועלי אגודת ישראל כבר אלפי פועלים יהודים, שאיימה עליהם הסכנה שייתפסו על ידי זרמי הפועלים החילוניים ויישטפו עימהם. עתה נרכש ליבם לטובת רעיון האגודה. אילו מצאנו יותר הבנה לענייננו אצל מנהיגי האגודה בפולין, היו מאמצינו מוכתרים בהצלחה גדולה יותר. אולם לצערנו הגדול ולרעת היהדות החרדית כולה, אין מנהיגי האגודה בפולין בחלקם רוחשים

הערכה מספקת לעבודתנו הגדולה ורבת האחריות. על כך נכתוב לך מכתב מיוחד. היה לנו חלק גדול ונמרץ בועידה הארצית הרביעית של האגודה ואספנו מבין חברינו כמה אלפי "תרומת חברים". סיעתנו מנתה למעלה ממאה צירים וראשי הסתדרותנו השתתפו בועידה באורח מעשי.

בחודש הנוכחי אנו מעבירים בכל מדינת פולין מבצע גדול בסיסמה: "הזכות לעבודה". מבצע זה פונה אל המעבידים היהודים לטובת הפועלים. יש להצטער על כך, שבארצות חוץ יודעים רק מעט על דבר שעוד לא נשמע כמוהו: החרם שיהודים, ואפילו יהודים חרדים, מטילים על הפועל החרדי. המבצע שאנו מנהלים הוא דבר שיש בו צורך חיוני, כיון שהשיטה של נעילת שערי בתי החרושת והעסקים בפני הפועלים היהודים בשעת חלוקת העבודה מתפשטת והולכת. סעיפי מבצענו כוללים גם את המחאה על כך שכמעט כל בתי החרושת של היהודים, כולל החרדים, עובדים בשבתות, ודבר זה מונע מפועלים שומרי מצוות להיות מועסקים בהם. אנחנו מוציאים לאור בלודז' שבועון משלנו, דער גראסע ארבייטער12. העיתון הזה מסייע הרבה להפצת רעיונותינו בין המוני הפועלים היהודים. אנו שולחים לך גיליונות אחדים.

אנו פונים אליך בבקשה לשלוח לנו עבור העיתון הזה מאמר המתייחס אל המבצע "הזכות לעבודה", שאנו מנהלים בחודש הזה. מאמר כזה על השאלה הבוערת הזאת יהיה בעל ערך רב ויסייע להוביל את ענייננו הקדוש אל הניצחון. בטוחים אנחנו שתמלא את משאלתנו ומברכים אותך בברכת פועלי אגודת ישראל,בשם הנשיאות,

פ' לנדנברג
מ' גרשט


הערות:



1. אנציקלופדיה של הציונות הדתית, חלק ד' טור 752 ואילך; יעקב רוזנהיים, זכרונות, מהדורה שניה, בני-ברק תשל"ט, עמ' קטו, קכב, קכג; מרדכי ברויאר, עדה ודיוקנה, ירושלים תשנ"א, עמ' 314-315
2. על השימוש ב"שטר מכירה" ראה יעקב כ"ץ, גוי של שבת, ירושלים תשמ"ד, מפתח: שטר מכירה.
3. בנימין מינץ, מבחר כתבים, חלק שני, תל-אביב תשל"ז, עמ' רל.
4. ראה על כך מאמרו של גרשון באקון:
5. יהודה ליב אורליאן, לשבעים ולרעבים, תרגם משה שנפלד, מהדורה שניה, תל-אביב תשט"ו. עמ' 15-12 ותרגמתי על פי המקור האידי: יהודה ליב ארליעאן, צו זאטע און צו הונגעריקע, יצא לאור בוארשה בשנת תרצ"א. המשפט האחרון של הקטע הראשון הושמט מן התרגום העברי שם.
6. דער מאמענט, 1934.1.10,עמ' .2
7. השווה עדה ודיוקנה, עמ' .231
8. על פעילותו של ר"י רוזנהיים באגודת "שומרי שבת" ראה זיכרונות, עמ' נ-נא.
9. חיים יעקב ויז'ליצקי היה מבין גדולי בעלי בתי החרושת לטקסטיל בלודז', ראה אנציקלופדיה יודאיקה (אנגלית), כרך 11 טור .624
10. דאס יודישע טאגבלאט, עיתון יומי של אגודת ישראל בפולין.
11. כאן חסרות שתי מלים במסמך. נראה שצ"ל: קידוש השם.
12. צ"ל דער יודישער ארבייטער. על עיתוני פא"י בפולין ראה ב' מינץ, במקום הנ"ל.