"ובתפיסתי - את בוראי לא שכחתי ובתורתו ויראתו דבקתי" (שו"ת מהר"ם, לבוב, שנת כת"ר, סי' קנא).

("אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן", גיטין מה, א).

ציון הלז לראש מרנא ורבנא מאיר בן הרב ברוך אשר תפשו מלך רומי בארבעה ימים לר"ח תמוז שנת ארבעים ושש לאלף השישי ונפטר בתפיסה י"ט באייר שנת חמישים ושלש ולא נתן לקבורה עד ארבעה ימים לירח אדר שנת שישים לאלף השישי.

"לכן התחל תשובתך מעבר פסק דין ובאר צדדים וצדי צדדים, וצורנו יוציאך מכלאך, שלומך יאריך לעד... ועליך אין לפקפק ולהרהר כי כל מה שתפסוק פסוק וחתום ותו לא מידי".

"לכן תכתוב לי דעתך הנקיי' עם ראיות ברורות"

"ופני שונאיך יהפכו כשולי קדרות וימצאו רעות רבות וצרות" (שו"ת מהר"ם, מהדורת קרימונה, שנת שי"ז, סי' ג).

"בעזרת יוצר מעלה, אחקוק ואוציא לאור מן האפלה, חידושי נגעים ואהלות ממהר"ם זכר צדיק לברכה ולתהילה, שחיבר בעניו בבית הספר² בתוך הכלא במגדל אנזיסהיים".

"יושב חושך צלמוות"

"העני הנשכח מכל טוב, אסקופה הנדרסת" (תשובות מיימוניות, הל' אישות, סי' ל).

"חמש מאות מנהגים ופסקים ודינים של רבו הגאון מאור ישראל מהר"ם מרוטנבורג זלה"ה רבן של המרדכי והרא"ש אשר מת בבית הסוהר על דבר עלילת שווא. ואת הספר הזה כתב תלמידו הנ"ל מפיו בהיותו עמו במגדל הסוהר למזכרת דור אחרון".

"תוכן התקנה מצאתי בס' ישן וברור לנו כל היכא שחתם בסיגנון זה 'הנשכח מכל טובה' היה בתפיסה במגדל אנסיזהיים לסוף ימיו וקבל שלא יצא ממנה".

"ותעתיר בעדי, מובטחני בתפילתך זכה שתעשה פירות ופירי פירות" (שו"ת מהר"ם, מהדורת ברלין, תרנ"א, סי' קעד),

ופי' זרעים וטהרות שלי לכשאצא לשלום אטרח ברצון שיהיו מועתקים לך. ובתפיסתי את בוראי לא שכחתי ובתורתו ויראתו דבקתי, והמתנדבים יחזו את ה' בנועם וכתם פז לא יועם תושקט אתה וביתך בכל פעם, כנפש סר למשמעתך העני הנשכח מכל טובה אסקופה הנדרסת הנקרא בשכבר מאיר ב"ר ברוך זלה"ה. שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, מהדורת לבוב, סי' קנא.

אלו הדברים סבבתי והוספתי בפרק מגדל העומד באוויר במגדל אינזיסהיים בהיותי תפוס שמה, מלבד מה שכתבתי עליו בהיותי בביתי, שבח והלל לאלוהי תהילתי אשר לא הסיר תפילתי וחסדו מאתי, ובמחשכים היה לי דברו נר לרגלי ואור לנתיבתי, ולא עזבני ואל יטשני כל ימי היותי, ואף כי אחרי מותי.מהר"ם מרוטנבורג: אהלות, סוף פרק ד

ברוך גומל חסדים טובים, מאיר לעבדו וסייעני במגדל אינזיסהיים לפרש פרק כוורת. מהר"ם מרוטנבורג: אהלות, סוף פרק טעד כאן הוספתי במס' אהלות כשהייתי תפוש במגדל אינזיסהיים. ומכאן ואילך חידושי מסכת נגעים ומה שלא ביארתי יפה כל הצורך תמצא מבואר כאן.מהר"ם מרוטנבורג: אהלות פרק טו, סוף משנה א

כל אדם ראוי להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירבעם או חכם או סכל וכו' (רמב"ם, הלכות תשובה, פרק ה, הלכה ב).

תימה דבפירוש אמר פ' כל היד שמלאך הממונה על הריון לילה שמו נוטל את הטיפה כו' עד גיבור או חלש או טיפש או חכם כו', הרי בפירוש משמע שגם דבר זה בידי שמים... ובמגדל אינזיסהיים תירץ לי רבינו דפירוש לאחוז בחכמה או בסכלות ומה שבפ' כל היד היינו לעשות לו לב חכם או טיפש, ע"כ.הגהות מיימוניות, הל' תשובה, פרק ה, הל' ב

...וכן הסכים מורי לכל דברים אלה במגדל אינזיסהיים.הגהות מיימוניות, הל' קריאת שמע, פרק א, הל' יא

ר"ת היה קורא תגר על המנהג הזה שש"ץ קורא כהנים... במגדל אינזיסהיים הודה מורי רבנו לדברי ואמר לי שחזר בו מן המנהג ההוא וכן כתב ר"פ שכתב רבנו טעם שאין לאומרו.

וזכורני כשהייתי אצל מורי במגדל ווסרבורג שבע"ש עשינו מדורה להתחמם כנגדה בלילה וכשישבנו עד כמעט הייתה כלה באו העבדים ועשאוה גדולה ואמרו בפירוש שעשאוה לנו לנחת רוח וישבנו מורינו³ ואנחנו אצלה ושמחנו בדבר.הגהות מיימוניות, הלכות שבת, פרק ו, סי' ו

...ודאי דאסור כדפרישית ואע"פ ששמעתי שיש בני אדם נוהגים בדבר היתר לא נודע לי מאין הרגלם... ע"כ. ושוב קבע תשובה זו במגדל אינזיסהיים בחידושיו.
הגהות מיימוניות, הלכות שבת, פרק יט, סי' ד

וגם ציונו לשמור תקנת' שיבם אינו יכול לעגן היבמה יותר מג' חדשים ונכסי מלוג אין להם לפחות לה והנכסים שבאו לה מחמת בעלה קרקעות וספרים נחלת אבותיו יסדרו ביניהם ולא תסוב נחלה לבית אב אחר.....

[ובסיום]: כתב זה לא נשתנה כל עיקר מכתבם ולשונם שחתמו בו עמודי עולם כי כן תקנת קדמונינו נוחי נפש ואין לפקפק על דברים ולמוכיחים ינעם,נאם העני הנשכח מכל טובה אסקופה הנדרסת הנקרא בשכבר מאיר בר ברוך ז"ל.ים של שלמה, יבמות, פרק ד, סי' יח

תשובת מורי רבינו למה"ר אשר ממגדל אינזיסהיים וקבעה מורי רבנו בחידושיו בכתב ידו.

[בסוף התשובה]: טופסי גיטין אין בידי ולא ספרי הפוסקים בארץ הנגב וסבבתי כל אלה הדברים כאשר הראוני מן השמים ואם ימצא שהתוס' וספרי הפוסקים חולקים עלי בשום דבר דעתי מבוטלת להם כי מה לעני יודע שיושב חושך צלמות ולא סדרים זה ג' שנים ומחצה, העני הנשכח מכל טובה, אסקופה הנדרסת הנקרא בשכבר מאיר ב"ר ברוך זלה"ה.
תשובות מיימוניות, הלכות אישות, סי' ל

...שוב חזר בו מהר"ם זצ"ל במקצת וז"ל אשר כתב במגדל אינזיסהיים אהא דפרק האומנין דפריך תלמודא... אבל הכא עדיין לא נתן לו בעה"ב שכר הלכך אם נתן לא ייטול ואם לא נתן לא ייתן אלא שכר פעולותיו מפ"י בעל החלו"ם במגדל אינזיסהיים וכן נראה לי הלכה למעשה במלמד שחלה וכל פועלים ואע"פ שלא קבלתי מרבותיי שקבלו מרבותיהם חילוק בין הקדים לו שכרו ללא הקדים וכן דנים בכל צרפת וכן דנתי עד עכשיו כדברי רבותיי חוזרני כי נראה לי הלכה למעשה כמו שהוכחתי מפי בעל החלום עכ"ל אשר כתב בחידושיו בפרק האומנין במגדל איזיסהיים.
תשובות מיימוניות, ספר קנין, סי' לא

[לשון השואל] את זה הרצנו אליך מורינו ורבנו הר"מ על עסק פסק זה נ"ל שטעו והראיתי לרבינו יצחק בר פריגורם פסק דינך שפסקת על המצרנות... והודיעוני מה אתה דן בה ואין מצווה גדולה מזו להעמיד את העולם על הדין ועל האמת, לכן התחל תשובתך מעבר פסק דין ובאר לנו צדדים וצדי צדדים וצורנו יוציאך מכלאך, שלומך יאריך לעד...

ועליך אין לפקפק ולהרהר כי כל מה שתפסוק פסוק וחתום ותו לא מידי, היום רפה לערוב ויום השם הגדול והנורא קרוב על כן דבריי מעטים מרוב ובאתי בקצרה למרבה המשרה.
תשובות מיימוניות, ספר קנין, סי' לב

[בסיום] ...מאוד הטרחתי בשאלות ואתה ותורתך וכל ביתך וילדך שלום לעולם כנפשך סר למשמעתך העני הנשכח מכל טוב אסקופה הנדרסת בשכבר נקרא מאיר ב"ר ברוך זלה"ה.
תשובות מיימוניות, ספר קנין, סי' מ

תשובת מורי רבינו למה"ר אשר ממגדל אינזיסהיים וקבעה בחידושיו.
[ובסיום]: העני הנשכח מכל טוב אסקופה הנדרסת הנקרא בשכבר מאיר ב"ר ברוך זצ"ל.תשובות מיימוניות, סדר משפטים, סי' ס

"בתי החורף המחממות גויות בלא ציווי, אך מדעתם, אם יש מכשול ועוון בזה, או אם יש לשתוק ולהניחם לעשות רצונם מפני תענוג שבת, וכדומה לא שאמרת לי לשתוק הואיל והגויות עושות לצורך עצמן, ואיני יכול לסמוך על זה כי שמא שגיתי ולא הבנתי ממך על היושר".

"וששאלתם על הגויות המחממות, בצרפת נוהגים היתר כבית מו' ז"ל ואמר שרבי' יעקב מאור"לינש זצ"ל התיר אפילו לומר לגוי לתקן האש משום חולה שאין בו סכנה, ואומר לגוי ועושה והכל חולים אצל האש לישב בקרירו', אמנם נ"ל לאסור במלכותינו משום דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור שנהגו משום חומרא ופרישות שלא ליישב בבית החורף שהוחם בשבת אי אתה רשאי להתירו בפניהם ואני הייתי מוחה בשפחתי והרגשתי שהייתה מחממת בצנעה ועשיתי לו מסגרת".

"וגם מחיתי לשפחתי פעמים ושלש שלא להחם והרגשתי שהייתה מתחממת בצנעה ועשיתי לי' מסגרת בכל ע"ש אני סוגרו ואניחנו סגור עד מוצאי שבת".

"רבותינו הקדמונים נהגו איסור לחמם בית החורף בשבת ומעשה היה שחוממו בית החורף בשבת ולא רצה רבנו אבא מארי זצוק"ל לאכול בה ואכל בחוץ וכן עשה מורי הרב ר' אביגדור כוהן צדק".

"דבר המותר ואחרים נהגו בו איסור, אין אתה רשאי להתיר לפניהם".

"הואיל והגויות עושות לצורך עצמן",

"שמא שגיתי ולא הבנתי על היושר".

"וזכורני כשהייתי אצל מורי במגדל ווסרבורג שבע"ש עשינו מדורה להתחמם כנגדה בלילה וכשישבנו עד כמעט הייתה כלה, באו העבדים ועשאו גדולה ואמרו בפירוש שעשאוה לנו לנחת רוח וישבנו מורינו ואנחנו אצלם ושמחנו בדבר"⁵.

מעשה בראובן שלווה כסף מגוי והחליט לברוח. שמעון מסר על כך למלווה הגוי וזה הצליח לקבל את כספו מראובן. ראובן התלונן לפני מהר"ם על שמעון שגרם לו נזק. מהר"ם ענה ש"לא עשה לו שום הפסד שהרי ראובן שלווה מן הגויים חייב לשלם להם ואפילו אם מתו הגויים יש לו לשלם ליורשים" (שו"ת מהר"ם, מהדורת קרימונה, סי' לה).

זה "יסוד סדר מ"ו מהר"ם זצ"ל":
על הגפן קידוש בזמנה
במוצאי שבת יקנה"ז סימנה
ואחר כך מעין שלוש טעונה
וידיו ירחץ ויברך כתיקונה
אדמה בטבול ברכה הגונה
וביצע שניה למשמרת נתונה
וירים קערה וירון ברנה
הא לחמא דאכלו אבהתנא
ומוזגין שנית במה נשתנה
ברכת היין ולסוף אינה
נוטל ובוצע על הראשונה
וכורך השניה שהיא תחתונה
וכזית מרור בחרוסת ישקענה
ומצוות ומרורים כזית רעננה
לא יהיה להם זיכרון עם שיהיה לאחרונה

כל בן ברית חייב לכבד את אשתו יותר מגופו, עולה עמו ואינה יורדת עמו, 'בעולת בעל' כתיב, בעלייתו ולא בירידתו, לחיים נתנה ולא לצער ומספר הכתובה נלמד 'אנא אפלח ואוקיר ואיזון'

[אני אעבוד ואכבד ואפרנס אותך], והמכה את אשתו מקובלני שיש יותר להחמיר בו מבמכה את חברו דבחברו אינו חייב בכבודו ובאשתו חייב בכבודה ודרך הגויים בכך, אבל חלילה וחלילה לשום בן ברית מעשות זאת והעושה יש להחרימו ולנדותו ולהלקותו ולעונשו בכל מיני רידוי ואף לקוץ את ידו אם רגיל בכך...
(שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, דפוס פראג, סי' פא)