"ויש ללמוד את דברי האגרות משה בתשובות לנכון, ונמצא בדיוק ההפך ממה שנאמר בשמו".

"אף שהלב עדיין יכול לדחוף לכמה ימים מ"מ כ"ז שאין לחולה כוח נשימה עצמאי נחשב כמת וכדבארתי בתשובתי בא"מ יו"ד ג' סימן קל"ב".

"כבר כתבתי שמה שכתב אאמו"ר זצ"ל בא"מ יו"ד חלק ג' סימן קל"ב היא תשובה אמיתית ואין להרהר אחריה... לבירור הדברים אם הוא שוכב כמת ואין בו שום תנועה אף שהלב פועם מאחר שאינו נושם הוא כמת גמור".

"אין ספק בעולם וכן ידוע לי בבירור משיחה שניהלתי עם מורי זקני זצוק"ל בטלפון ואחר כך פנים אל פנים, תוך כדי עריכת הספר, שהשאלה נשאלה במקרים שהלב פועם". על חולה כזה - שוכב כמת ואין לו נשימה עצמאית - כתב מו"ח זצ"ל בתשובה הנ"ל ע"י המכונה הוא שייך שינשום אף שהוא כבר מת דנשימה כזו לא מחשיבו כחי".

"לענ"ד נראה דחולה שזקוק להשתלה בארה"ב יתכן שאינו כשופך דמים כי לפי תיאורו של הרב טנדלר הוא התורם מקבל זריקה רדיואקטיבי... לראות אם זרם הדם מגיע למוח... ואם באמת יעשו כן הרופאים דעתי העניה שזה יהיה תלוי במה שעתיד להתברר שאם בלי מוח כלל... עדיין יכולה כשבה מעוברת הצמודה למכשיר הנשמה להמשיך לגדל בבטנה את העובר שבמעיה... ודבר זה יתברר בעוד מספר ימים... לכן הנני חושב שאם הרופאים יקיימו ויעשו הזריקות דלעיל נראה לענ"ד דלכאורה ה"ז חשוב כהותז ראשו או נשבר מפרקתו של זקן דחשיב כמת גם בלי רוב בשר".

"התורם עומד וודאי למות ולכאורה דינו כגוסס שהמקרב מיתתו ממש שופך דמים. ומה שהרב טנדלר כותב שלא נוגעים בגופו כפי ששמעתי א"א שלא להזיז את הגוף. אך גם עיקר הדבר הוא טעות, שהרי עצם זריקת החומר שמתפשט בכל הגוף הוא הרבה חמור מלהזיז קצת את הגוף או לעצום את העיניים, דוודאי אסור... והרי כל הפעולות אינן כלל לתועלת של הגוסס רק עבור אחרים".

"אין לסמוך בוודאות על המדע הרפואי כ"ז שיש עדיין פעימת הלב, אף שקרוב לוודאי שזה רק מפני המכשיר בלבד... נלע"ד דמ"מ יש לסמוך עליהם לעניין זה שלאחר כל הבדיקות הנ"ל (לא ח"ו על גוסס רגיל) להפסיק את מכשיר ההנשמה, ולאחר שיעור של כחצי דקה ולא רואים שום פעימת הלב רק אז הוא כמת מוחלט".

ד"עוד חי במוח חלק הנקרא היפתלמוס, וא"כ מסופקני דאפשר מצד ההלכה לא מספיק כלל חצי דקה רק צריכים להמתין שיעור זמן שגם חלק הזה של המוח ודאי מת"

"הכוח המניע מתפשט בכל האברים מיסוד ומוצא אחד".