|
תקציר: הקהילה שהקים הרב הירש כתגובת נגד לקהילות הרפורמיות שקמו בגרמניה. מילות מפתח: רפורמי, נוסח תפילה, קיום מצוות, רבנות. |
|
נתבקשתי לדבר על הקהילה הפורשת שהקים הרב שמשון רפאל הירש לפני כמאה ושלושים שנה בפרנקפורט. בתקופה ההיא התחולל במערב-אירופה, במיוחד בגרמניה ובצרפת, מאבק בין היהדות הנאמנה והיהדות הרפורמית. כוחם של המתקדמים הייתה על העליונה ורוב הקהילות נכבשו ע"י אנשים שדרשו רפורמה בקיום המצוות. שומרי תורה ומצוות היו מיעוט וקהילות רבות הפסיקו לדאוג לחינוך לתורה ומצוות, נבחרו "רבנים" שבעצמם זלזלו בקיום המצוות ובבתי הכנסת רבים נעשו שינויים, כמו: הכנסת עוגב לבית הכנסת, וביטול מחיצה בין גברים ונשים. כמו כן נעשו שינויים בנוסח התפילה, כגון: ביטול תפילה לבנין בית המקדש, והחזרת העבודה לציון. שמירת שבת ירדה לשפל המדרגה ורבים חללו את השבת. היו קהילות שהמורים בדקו את התלמידים שבאו ל"שיעורי הדת", אם העיזו ח"ו לבוא עם טלית קטן והיו מורים שהראו לתלמידים איך מותר לאכול נבלות וטריפות. בין היהודים החרדים נתגלעו חילוקי דעות איך להגיב על המצב הקשה. היו רבנים, ביניהם רבנים חרדים ביותר, שצידדו בפשרות. כמובן לא הסכימו לפשרות בקיום המצוות, אבל פשרות מבחינה ארגונית. רבים הסכימו, בלית ברירה, להישאר בקהילה היהודית, בתנאי שהקהילה דואגת לצורכיהם הדתיים. הם הסכימו להישאר בקהילה שיש לה "רביי" רפורמי ובית כנסת רפורמי, בתנאי שליהודים הדתיים תינתן אפשרות לחיות לפי מצפונם, בית הכנסת דתי, חינוך דתי, שחיטה כשרה וכו'.הרב שמשון רפאל הירש הצליח אחרי מאבק קשה להקים קהילה עצמאית שלא היה לה שום קשר ארגוני עם הקהילה שנכבשה ע"י אנשי הרפורמה. לקהילתו של הרב הירש קוראים היום "קהילה פורשת", קהילה שפרשה מהקהילה היהודית הכללית. תרשו לי לומר דברים שאינם מקובלים בסוגיות "הקהילה הפורשת" של הרב הירש. מקובל ששיטתו של הרב הירש לא נתקבלה ביהדות הנאמנה, טוענים שזאת שיטה קיצונית שמקובלת בחוגים קיצוניים, כגון בשכונת מאה שערים בירושלים, כך מציגים היום את הדברים. לפי דעתי יש לפקפק בהצגת הדברים בצורה פשטנית זו.נדמה לי שיש לראות את הדבר בצורה אחרת לגמרי ואני מבקש לא להיבהל מהדברים הבאים: שיטתו של הרב שמשון רפאל הירש בעניין הקהילה היהודית נתקבלה כאן במדינת ישראל על ידי הרבנות הראשית לישראל. ולא רק הרבנות הראשית במדינת ישראל. כמעט בכל קהילות ישראל נתקבלה הלכה למעשה שיטתו של הרב הירש. זה נשמע מוזר, מוזר מאוד, אבל נבדוק את העניין. מה דורשת הרבנות הראשית בישראל? היא מבקשת שכל יהודי ישמור תורה ומצוות, אבל היא יודעת שאין אפשרות לכוף דבר זה על כל יחיד ויחיד וכל שכן על הציבור כולו. גם בתקופת הרב הירש לא הייתה אפשרות לכוף כל יהודי לשמור מצוות. בימיו רוב ילדי ישראל לא קבלו חינוך לתורה ולמצוות ואפילו הורים רבים לא קבלו חינוך מסורתי. הרב הירש המליץ עליהם שהם תינוקות שנשבו בין הגויים. כמו הרב הירש בשעתו, גם הרבנות הראשית לישראל עומדת אין אונים מול ציבור גדול שאינו מקיים את מצוות התורה. הרבנות הראשית יודעת שחיים כאן בארץ עוברי עבירה רבים, עוברי עבירה לתיאבון ואפילו עוברי עבירה להכעיס. אם כן, מה הגבול האחרון שעליו עומדת הרבנות הראשית בכל תוקף, מה יסוד היסודות של הרבנות הראשית מיום היווסדה בארץ ישראל? היא דורשת מראשי המדינה דבר אחד: כאן במדינה תהיה רק רבנות המכירה בתורה מסיני, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, רבנות שנציגיה פוסקים על פי ש"ס ופוסקים. לכן דורשת הרבנות לא להכיר ביהדות רפורמית או קונסרבטיבית שאינה מקבלת את השולחן ערוך כיסוד לפסיקה. הרבנות הראשית לישראל טוענת: יש עבריינים, לדאבוננו חיים אתנו פורקי עול רבים, אבל יהדות יש רק אחת. הכרה ביהדות רפורמית - לזה לא תסכים הרבנות הראשית בישראל בשום פנים ואופן ובודאי לא תסכים הרבנות הראשית לישראל, שהמדינה תכיר באיזו צורה ברבנות רפורמית, גם לא כרבנות מוכרת נוספת במדינת ישראל. זאת הייתה עמדתו של הרב הירש לפני כמאה וחמישים שנה. אז קמו רבים שאמרו שאין להכיר ביהדות המסורה כיהדות לגיטימית יחידה ויש להקים קהילה כללית גדולה עם רבנות רפורמית, ועל ידם בית כנסת חרדי למי שרוצה בכך. היו כאלה שלא ראו את הסכנה הרוחנית שבדבר וחשבו להתפשר: נישאר באותה קהילה, אנחנו עם הרבנים שלנו ואתם עם הרבנים שלכם. לזה לא הסכים הרב הירש. יהודי נאמן אינו רשאי להכיר ביהדות רפורמית או יהדות קונסרבטיבית ולא תהיה קהילה המאחדת שני מיני קהילות, קהילה תורתית וקהילה רפורמית, רבנות נאמנה לשולחן ערוך ורבנות רפורמית הכופרת בסמכות השולחן ערוך, תחת קורת גג אחת. בנקודה זו נחשב הרב הירש בשעתו לקנאי גדול, אף שבדברים אחרים, כגון בשיטת "תורה עם דרך ארץ", לא נתקבלה דעתו ביהדות החרדית, לדאבוננו. כידוע דגל הרב הירש עד יומו האחרון בשיטת "תורה עם דרך ארץ" והוא ראה בשיטה זו יסוד מוצק ליהדות חרדית חיה ופורחת המשתתפת בחיי יצירה בכל התחומים. להפצת "תורה עם דרך ארץ" הקדיש את מיטב כוחותיו. הרב הירש כתב דברים חד-משמעיים: |
"ואם שבר בת ציון תעלה על לבך, וראית כי אחת היא מחלתנו ובאחת תעלה ארוכתנו, היא עזיבת תורת חז"ל הצווחת ועומדת מימי קדם: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ ואם אין תורה אין דרך ארץ, ואם אין דרך ארץ אין תורה (הרב ש"ר הירש, משנתו ושיטתו, עמ' 337).
|
|
ונחזור לנושא שלנו. הרב הירש אסר להיות חבר בקהילה המכירה ביהדות רפורמית, גם אם הקהילה נותנת אפשרות להתארגנות של שומרי תורה בתוך הקהילה. לפני כן כיהן הרב הירש כרב בקהילות אחדות, ביניהן קהילות שרבים מחבריה לא שמרו תורה ומצוות. הרב הירש לא ראה בעיה מצפונית לכהן בקהילה, שחלק מחבריה לא הצטיינו בשמירת המצוות, אבל התנאי היה שתהיה בקהילה רבנות אחת בלבד, רבנות נאמנה להלכה. כידוע הגיש הרב הירש את מועמדותו לרבנות הראשית באנגליה, ובארץ זו לא הצטיינו היהודים בקיום המצוות, אבל רבנות הייתה רק אחת, רבנות המכירה בשולחן ערוך. כאשר הגיע הרב הירש לפרנקפורט נוכח לדעת שבקהילה שולטים ראשי הרפורמים עם רביים רפורמיים, והקהילה בנויה על בסיס כפירה בתורה ובמסורה. אז החליט הרב הירש להקים קהילה דתית. הוא הכחיש בתוקף שהוא מקים קהילה פורשת, שהרי אנשי הרפורם פרשו מקהל ישראל! העובדה שהקהילה נתנה אפשרות למיעוט דתי להתארגן בתוך הקהילה הכללית לא סיפקה את הרב הירש. אדרבה, הרב הירש ראה כאן הכרה של יהודים דתיים בקהילה יהודית הכופרת בסמכות התורה והמסורה. התארגנות קהילות של שומרי תורה בתוך הקהילה הרפורמית מוסיפה בלבול במושגי היסוד של קהילות ישראל. והרב הירש הוסיף: מזוזה על פתח בית עבודה זרה אינה מפחיתה את חומרת העבירה, אלא להפך, זה מוסיף חילול השם. מייסדי הרבנות הראשית בישראל שללו גם הם תערובת של יהדות נאמנה ויהדות רפורמית. האם מי שהוא יעלה על הדעת שהרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל או רב ראשי אחר היה מסכים להיות רב ראשי ברבנות שיש לה שני אגפים, אגף ליהודים נאמנים עם רבנות נאמנה ואגף נוסף לאנשי רפורם עם רב רפורמי המטיף לפריקת עול המצוות, רב האומר שכיום אין לשמור על האיסור של מאכלות אסורות, שמותר לחלל את השבת, שאין להתפלל עוד למען בנין ציון והקמת בית המקדש, שמותר לסתום את המקווה האחרון בעיר כדי להרחיב ולפאר את בית הכנסת. זה קרה בזמנו בפרנקפורט, עד שהנשים הכשרות נאלצו לנסוע בלילות לכפרים סמוכים כדי לשמור על טהרת המשפחה. -האם הרב קוק זצ"ל היה נותן יד לקהילה כזו? -האם יש רמז כל שהוא בכתבי הרב קוק זצ"ל שמותר להיות חבר בקהילה רפורמית המאפשרת ליהודים דתיים לחיות באופן פרטי לפי השקפתם? -מי מעיז לטעון שהרב א"י קוק זצ"ל היה מסכים לפשרה עלובה ומסוכנת זו? כאשר ראשי הפועלים בארץ ישראל הקימו את ההסתדרות הכללית, סרבו המוני פועלים דתיים להצטרף לארגון זה והקימו את הפועל המזרחי ואת פא"י. הם לא רצו להיות שותפים לפעולות תרבות של ההסתדרות, שרבות מהן היו בניגוד לתורה ולמסורה. הפועלים הדתיים לא הסכימו להתארגן במסגרת של "העובד הדתי" בהסתדרות 2. ועכשיו נלך קצת הלאה ונבדוק אם תפישתו של הרב הירש נתקבלה בקהילות ישראל או לא. האם שיטתו של הרב הירש נתקבלה בתפוצות ישראל? מקובל לענות על שאלה זו בשלילה, אבל לפי דעתי אין לזה יסוד. אין היום כמעט בכל ארצות תבל קהילה עם שני אגפים כנ"ל, אגף לרפורמים ואגף לנאמני התורה. זה לא קיים ב"ה במדינת ישראל, לא באנגליה, לא בארצות הברית, לא בקנדה ולא בדרום אמריקה. בארצות הגולה קיימות קהילות כשרות וקיימות קהילות רפורמיות, אבל אין קשר ארגוני ביניהן. הדוגמא של אנדרוגינוס כמו שניסו בגרמניה לפני מאה וחמישים שנה -דבר זה כמעט לא קיים היום בשום ריכוז של יהודים בארבע כנפות תבל. באנגליה יש ארגון ארצי של קהילות, ביניהן קהילות שחבריהן מקילים בקיום המצוות, אבל אין במסגרת הקהילות רבנות רפורמית ואפילו לא רבנות קונסרבטיבית. יש יהודים שומרי תורה ומצוות ויש יהודים ששמירת המצוות לקויה אצלם, אבל אין להם רבנות המאשרת פריקת עול מצוות, אין להם קהילה המעודדת נשואי תערובת וחילול שבת, אין להם קהילה עם שני אגפים, אגף עם קבלת עול מצוות ואגף "נאור", בלי מצוות מעשיות. ברור מעל לכל ספק, ששום פוסק בישראל, אפילו הוא מתון, מוכן להתיר היום הקמתו של דבר כה חמור, קהילה עם רבנות נאמנה, יחד עם קהילה עם רבנות רפורמית. זה היה בשעתו המאבק של הרב הירש, וזה היום היסוד של הרבנות הראשית לישראל, לא לתת שום הכרה ל"רבנות" שאינה מכירה בסמכות של השולחן ערוך. כמובן קיימים הבדלים בין הרבנות הראשית בישראל וקהילת עדת ישורון שיסד הרב הירש בשעתו בפרנקפורט, אבל ביסוד הדבר הולכת הרבנות הראשית בדרכו של הרב הירש, לא לתת הכרה ליהדות, שאינה מכירה בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה3. קל מאוד לדבר על "הקהילה הפורשת" של הרב הירש, קל מאוד לומר ששיטה זו לא נתקבלה בתפוצות ישראל, אבל לפי עניות דעתי הדברים אינם נכונים כלל. קיימים הבדלים בין קהילה לקהילה, בין רבנות זו לרבנות אחרת ורק בור יטען שכל הקהילות הנאמנות הקיימות היום בעולם שוות ברמת דתיותן. אבל היסוד של הקהילות הוא רבנות נאמנה, קהילה המכירה בסמכות השולחן ערוך, קהילה הרוצה להחדיר בין חבריה נאמנות לקיום המצוות, כולל איסור חיתון עם גויים ורצון עז למנוע התבוללות בין חברי הקהילה. לדאבוננו קיימות היום קהילות רפורמיות בארצות שונות, אבל הן אינן מאורגנות תחת קורת גג אחת עם הקהילות הנאמנות. הרב הירש ראה סכנה גדולה בארגון קהילתי כזה, הוא טען שזה אסור על פי ההלכה ואף הסתמך על חוות דעתם של רבנים גדולים שאסרו שנים אחדות לפני כן השתתפות בקהילה כזו. היו רבנים שהטילו ספק באיסור זה ואין כאן המקום להסביר את נימוקיהם. עובדה פשוטה היום, שאין פוסק בישראל המתיר התארגנות קהילתית עם אגפים שונים, לדתיים, לקונסרבטיבים ולרפורמים. זה היה המאבק של הרב הירש. בשעתו לא כולם הבינו אותו, אבל ההיסטוריה הוכיחה את צדקת דרכו. אולי פעל הרב הירש לא רק על פי נימוקים הלכתיים, אלא התחשב גם בנימוקים השקפתיים וחינוכיים. - - -רציתי להבהיר אספקטים אחדים של "הקהילה הפורשת" של הרב שמשון רפאל הירש ואשמח אם הוספתי הבנה בסוגיה זו. |
הערות: 1. פתחתי את ההרצאה בדברי הודאה להקב"ה שזכיתי להרצות בישיבה תיכונית בישוב אפרת בגוש עציון. לפני עשרים וחמש שנה, באביב תשכ"ז, מיד אחרי שחרור גוש עציון, טיילתי כאן עם ילדי, עד שעבר ג'יפ צבאי והזהיר אותנו לא לטייל כאן: "תעלו על הרכב הראשון המוכן לקחת אתכם ותעזבו את השטח". מאז הוקמו, ברוך השם, כעשרה ישובים באזור זה ואלפי יהודים כ"י, כולם שומרי תורה ומצוות, הקימו כאן את ביתם. 2. בסוף ההרצאה הוספתי מלים אחדות על הנושא הבא: לפי שיטת הרב הירש אסור להיות חבר בארגון הדורס בריש גלי את קדשי ישראל. יש למנוע הצטרפות מרצוננו החופשי לארגונים הפועלים בניגוד לחוקי התורה.והנה דוגמה אחת. קיים כאן בארץ ישראל ארגון "החברה להגנת הטבע" וגם שומרי תורה ומצוות לא מעטים נהנים מהטיולים שחברה זו מארגנת. רצוי מאוד להשתתף בטיולים מאורגנים ולא להסתובב ללא פיקוח במדברות ובוואדיות. אבל אין להצטרף כחבר לארגון המארגן חילולי שבת. אין להתעלם מכך, ש"החברה להגנת הטבע" מארגנת טיולים רבים באוטובוסים בשבתות ובחגים. גם ב"אגד" מחללים שבת, אבל נסיעה בימי חול ב"אגד" אינה מותנית בחברות ב"אגד". לפי דעתי מן הראוי שיהודי שומר תורה ומצוות לא יהיה חבר מרצונו החופשי בארגון המפר בצורה חמורה שמירת שבת וחג. אפשר להשתתף בטיולים בימי חול, אבל אין להצטרף כחבר לארגון המארגן חילולי שבת המוניים. 3. היו קהילות בגרמניה ששמרו על האחדות על ידי הסכמה של הנהלת הקהילה שבקהילה תהיה רק רבנות אחת, רבנות נאמנה, אבל הקהילה דואגת לבתי כנסת של חרדים, קונסרבטיבים וריפורמים. הרב ש"ר הירש פסל פתרון זה. |
