|
תקציר: מהו היתר עיסקא האם מותר להשתמש בכרטיס אשראי או לקנות בתשלומים? מילות מפתח: ריבית, היתר עיסקא, הלוואה, רווח, הערמה. |
|
"היתר עיסקא" הינו אחד היסודות החשובים ביותר בחייו הכלכליים של כל יהודי שומר מצוות בדורנו. בכלכלה המודרנית הריבית הינה התשלום הנאות עבור השימוש הכלכלי בגורם היצור "הון" וברור שיש לשלמה, ממש כמו שברור שצריך לשלם שכר עבור השימוש בגורם הייצור "עבודה" ושכר דירה (רנטה) עבור השימוש הכלכלי בנכסי נדל"ן. תפקיד היתר העיסקא הוא להתאים את דרכי החיים לדרישת ההלכה: באמצעות פעולות קנייניות בעלות תוקף על פי דיני התורה ניתן לבצע הערמות ותחבולות בפעולות הכלכליות וכבר היה הדבר לעולמים: פרוזבול, מכירת-חמץ, הערמות בפדיון מעשר שני ובנדרים ועוד ועוד. יש להדגיש שעניין הריבית והיתר העיסקא שונים באופן מהותי מכל יתר התקנות הכלכליות. תקנות אלה תוקנו "מפני תיקון העולם", כשמטרת חכמינו הייתה למנוע הפסד כלכלי מועט או מרובה - ומטרה זו הושגה. היתר העיסקא שבא לאפשר תשלום במסגרת דיני התורה - ומטרתו הראשונית הייתה גם כן "מפני תיקון העולם" - מופעל בהיקפים ובתחומים שבהם הוא מחטיא בהחלט את המטרה הזאת. התורה לא מסתפקת באיסור הריבית כשלעצמו: התורה מביעה באופן מפורש את יחסה השלילי לריבית בכנותה אותה בתואר "נשך". |
"נשך - ריבית שהוא כנשיכת נחש, שנחש נושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש: ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו. כך ריבית: אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה" (רש"י פ' משפטים, שמות כב, כד).
|
|
המפורסמות אינן צריכות ראיה: החיים מלמדים אותנו עד כמה עניין הריבית מסוכן. כמה וכמה חורבנות כלכליים ואישיים נגרמו בעטיה. איסור הריבית והתייחסות שלילית אליה צמודים בתורה לציווי בדבר ההלוואה והסיוע ביד מי שזקוק לה. ההלוואה על פי רוח התורה הינה אקט של צדקה וחסד.כאשר באו חכמים ותקנו היתר עיסקא - מפני תיקון העולם - היה זה עקב התפתחות והסתעפות החיים הכלכליים. במערכת הכלכלית העסקית, היוצרת, היוזמת, המסחרית וכו', מן הצדק ומן התבונה לאפשר לבעל גורם הייצור "הון" לקבל את שכרו על חלקו ותרומתו שלו לפעילות הכלכלית נושאת הרווחים. אבל הריבית בזמננו פרצה את המסגרת הזאת וגלשה אל מעבר לכל הגבולות. היתר העיסקא היום מופעל בתחומים ובמימדים החורגים הרבה אל מעבר לכוונתה המקורית של התקנה. מן הראוי היה להנהיג מנגנון של בקרה ופיקוח על ביצוע היתר העיסקא - ממש כפי שמנגנונים כאלה מופעלים בימינו באופן קפדני ומשוכלל ביותר על כשרות המאכלים. אין הריבית וכשרות העסקאות זוכות אף לא לאחוז זעום של השגחה ובקרה שזוכים לה שקדי מרק, ריבות, ומשקאות קלים. גם בעיתונות החרדית מתפרסמות מודעות של חברות מימון המציעות את שרותיהן - והכל יודעים עד מה גבוה מחירם - "על פי היתר עיסקא". שלא כבמזון אין כאן אזכור של שום רבנות או בד"צ. נבחן את הנושא בתחום הפעילות הכלכלית-עסקית ובתחום ההוצאה האישית-משפחתית. בתחום העסקי: הריבית במשק נקבעת על פי מספר רב של שיקולים כלכליים, במקרו-ובמיקרו-כלכלה. בהם: החלטות של משרד האוצר, בנק ישראל, התרחשויות כלכליות בארץ ובעולם ועוד. דוגמא בולטת: בנק ישראל נלחם בגלי ספקולציה של רוכשי מט"ח המתכוונים לגרום ואף לאלץ פיחות ולהרוויח בעטיו. מלחמה זו למען מטרה רצויה מאד מתנהלת בדרך כלל ע"י העלאת שערי הריבית השקלית. ואז לצדם של הספקולנטים נפגעים גם כל הגורמים כולם: החל בבעלי עסקים גדולים וכלה באחרון משלמי המשכנתאות בשל תשלומי ריבית חריגה שעליהם לשלם ואשר משבשת את כל חישוביהם ותכנוניהם. -באיזו מידה יש כאן עיסקא כאשר הריבית עולה עד כדי "חיתוך בבשר החי"? -מפני מה יקבל המלווה את הריבית המנופחת שבגללה חלקו ברווחי העיסקא הוא גדול ומופרז ואילו חלקו של הלווה, שהוא הגורם היצרני, הינו אפסי עד שלילי? -האם זהו היתר עיסקא לאמתו??? גם בתקופת האינפלציה הגבוהה היו ה"התאמות" של שערי הריבית עוברות על פני המדד ומה שהיה קרוי "ריבית ריאלית", שצריכה להיות מתאימה לאינפלציה, הייתה באמת ריבית נשך - ש"חתכה בשר החי" (כטענות התעשיינים וכו'). במצב המשק דהיום, אנו מרבים לשמוע על דרישות האוצר מהבנקים להוריד את הריבית ולהתאימה לאינפלציה ההולכת ויורדת. אלה (בגיבוי ממשי של הבנק המרכזי) מבצעים זאת באיטיות. המצב הידוע להיום הוא: ריבית גבוהה במידה רבה מאד מן מה שצריך להיות. ה"ריבית הריאלית" ושיעורה עולה בהרבה על מה שהייתה צריכה להיות אילו הייתה באמת מותאמת לשיעורי מדד היוקר. ריבית כזאת איננה "מחצית שכר" ולא "מחצית רווח" ולא שום מחצית שהיא. היא נוגסת מן הלווה הרבה מעבר למה שהיה מוכן לתת למממן הגון אילו היה מסכם עמו את פרטי העיסקא בדרך ההוגנת - כולל התחשבות ב-100% אינפלציה. במישור האישי: הכל לווים והכל נזקקים לאשראי. כמעט כל פרט במשק חייב עבור משכנתא, קונה קניות בתשלומים, משלם תשלומי חובה לרשויות ועל כולנה: השימוש הנפוץ בכרטיסי אשראי. בכל אלה גלומה באופן גלוי או סמוי - ריבית. לכל ריבית כזאת יש כיסוי בדמות "היתר עיסקא", אבל איפה כאן העיסקא לאמיתה? יודע אני שכבר נתנו חכמים את דעתם לכל הבעיות האלה ואף פתרו אותן. אולי מבחינת דין התורה הפורמלי "העניינים מסודרים", אבל את רוח-התורה ורצונה ודעתה השלילית על "הנשך" - הם בודאי נוגדים. הערה אופיינית: נזדמן לי לקרוא מאמר כתוב בטוב טעם והרבה למדנות על עניין היתר עיסקא בקניות בתשלומים. כל ענינו של המאמר היה "עצות" - כיצד לבצע את הקניות והתשלומים, כולל ריבית, בלא לעבור על איסור ריבית. שאלתי את הכותב האם היה מחפש באותו להט "עצות" עבור חילול שבת ואכילת טריפות? הדברים מעידים עד כמה הריבית השתרשה בחיינו וכל ענייננו הוא רק למצוא את הכיסוי ההלכתי הפורמלי שחכמים בדורנו נותנים לה. הנזקים של ריבית "נשך" ומתיחת התחומים של היתר העיסקא - עד כדי פקיעתו, קיימים ומוכחים ומן הראוי היה לקבוע סייגים ולהעמיד כל פרט ופרט של פעילות כלכלית תחת השגחה וחוות-דעת בדבר כשרות המימון.מגיעה לה לריבית אותה השגחה שמגיעה לריבות!!!! |
