|
|
תָּפְסָה אותִי דְּבֵקוּת טורְדָנִית (אובְּסֶסְיָה בז'רגון הַמִּקְצועִי), וּבְחָמֵשׁ לִפְנות בּקֶר חָרְפִּי וְגָשׁוּם בִּמְיֻחָד יָצָאתִי מִבֵּיתִי לְהַשְׁלִיךְ מִכְתָּב חָשׁוּב אֶל תֵּבַת הַדּאַר. מֵי הַגְּשָׁמִים נִסְפְּגוּ בְּגַרְבַּי: עַד כְּדֵי כָּךְ אָחֲזָה בִּי הַתִּקְוָה. בַּחֲזָרָה, הִתְפַּלֵּאתִי לִמְצא אֶת הַבּוּטְקֶה שֶׁל מוכֵר הָעִתּונִים וְאֶת חֲנוּת הַיְּרָקות פְּתוּחִים. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: מַה יֵּשׁ לָאֲנָשִׁים אֵלּוּ לַעֲשׂות כָּל-כָּךְ מֻקְדָּם? מִי יֵלֵךְ לִקְנות יְרָקות או עִתּון בְּשָׁעָה כָּזו? אֲבָל אָז כַּמּוּבָן נִזְכַּרְתִּי, וְגִחַכְתִּי בִּמְבוּכָה כְּאִלּוּ תֵּאַטְרון שָׁלֵם עָמַד וְצָפָה בִּי מִן הַצַּד רומֵז לִי: תִּרְאוּ תִּרְאוּ מִי מְדַבֵּר. |
