|
אוגנדה היהודים מיוצגים ע"י ועד יהודי אוגנדה. באוגנדה לא קיים בית כנסת או איזשהו מוסד יהודי אחר. אלג'יריה המאבק הפוליטי באלג'יר לא השפיע במישרין על שינוי מעמדם הפוליטי של היהודים. אך המאבק והלחץ של שני הצדדים השפיע על מצבם הכללי - הקהילות היהודיות הקטנות יותר הולכות ונעלמות בהדרגה בשל הגירה או תנועת היהודים לערים הגדולות. עד לשנת 1959 נמצאו באלג'יריה כ- 130,000 יהודים (רובם ספרדים). הקהילות היהודיות הגדולות מתרכזות: באלג'יר - כ- 30,000, באוראן - כ- 30,000 ובקונסטנטין כ- 14,000. ארגון הקהילות היהודיות באלג'יר מאחד כ- 60 קהילות אשר בכל אחת מהן מכהן רב וקיים בית-כנסת. לאחרונה הייתה הגירה גדולה למדי מאלג'יר, אך רוב המהגרים עוברים לצרפת, ורק חלק מהגר לישראל. ברוב הקהילות קיימים מוסדות תלמוד תורה, אבל אין בתי ספר חילוניים, והילדים היהודים מבקרים בבתי-ספר כלליים. העיתונות היהודית מיוצגת ע"י ירחון אחד בלבד (בצרפתית). (על בעיית יהודי אלג'יר ראה מאמרו של ד"ר אנדרי שוראקי בעמודים 99-98). אריתריאה גאנה דרום-אפריקה למעלה ממחצית היהודים מרוכזים ביוהנסבורג וסביבתה. יוהנסבורג - 55,000; פרטוריה - 3250; גרמיסטון - 1500; בינוני - 1200; ספרינגס - 1200. בקיפטאון נמצאים 20,000; בדרבן - 4000; בפורט-אליזבט - 3000; באיסט לונדון - 1100 ובבלומפונטיין - 1250. הגוף המרכזי המייצג של יהדות דרום-אפריקה הוא ועד שליחי הקהילות, שמושבו ביוהנסבורג. הוא מייצג את כל הארגונים החשובים, וחבריו מונים למעלה מ- 330. בחלקה הגדול היהדות אורתודוקסית ומתרכזת סביב הרבנים הראשיים - האחד בטרנסוואל והשני בקיפטאון. 10 קהילות נמנות על התנועה הרפורמית. ישנם ביוהנסבורג ובקיפטאון ועדים לחינוך יהודי. שם נמצאים בתי-ספר יסודיים וגבוהים. הרוב הגדול של הילדים היהודים מבקרים בבתיה"ס הציבוריים, ומקבלים את החינוך היהודי בבתי-ספר של אחה"צ, עפ"ר ליד בתי-הכנסת. כיום יש שני בתי-ספר ליום שלם הנותנים חינוך שלם עד לגמר בית-ספר תיכון, האחד ביוהנסבורג והשני בקיפטאון. יש גם ניסיונות להקים בתי-ספר כאלה בעוד ערים. ביוהנסבורג יש גם ישיבה וסמינר למורים. ליהודים חלק נכבד בחיים הפוליטיים והציבוריים. שבעה חברי פרלמנט יהודיים, וכן שופטים בבית הדין העליון. מספר רב של ראשי-ערים וחברי עיריות וכן חברי מועצות בערים ובישובים רבים. העיתונות היהודית מיוצגת ע"י ארבעה שבועונים ביוהנסבורג - מהם: אחד באידיש, ושבועון אחד בקיפטאון, וכן מספר ירחונים ופרסומים אחרים, ביניהם ירחון עברי אחד. על יהדות דרום-אפריקה ראה מאמרו של הרב פרופ' ל. י. רבינוביץ (לשעבר הרב הראשי לדרום אפריקה בעמוד 96). דרום-מערב אפריקה חבש באדיס אבבה נותנת הקהילה חינוך יהודי לילדים. שם יש גם בית כנסת אחד. (על הפלשים ראה מאמרו של מ. בר יודא בעמ' 124). טוניס מצב היהודים בזמן השלטון הצרפתי היה באופן יחסי טוב בערים. רבים מהם היו נתינים צרפתיים (20,000) או זרים והאחרים אזרחים טוניסים בעלי זכויות מלאות. עם העצמאות הטוניסית נבחר לממשלה יהודי אחד. היו יהודים ששירתו גם במשטרה. אבל היו גם הגבלות בייחוד בשטח הכלכלי. לאחרונה, עם ביטול בתי הדין הרבניים, נתמנו יהודים אחדים לבתי-המשפט של המדינה. עליה לישראל בהיקף רחב החלה ב- 1954, ומאז המשיכה בהתמדה. בין 1956-1947 עזבו את טוניס 27,000 יהודים - רובם לישראל וחלקם לצרפת ולמקומות אחרים. כיום יש בטוניס כ- 67,000 יהודים. המרכזים היהודיים הגדולים הם: בטוניס (כ- 50,000), ספאקס (3000), סוס (3000) ובז'ה (1000). ועד הפדרציות של הקהילות היהודיות פוזר. וכן מועצות הקהילות בטוניס פוזרו ע"י הממשלה הטוניסאית. בדרום טוניס לומדים כ- 930 ילדים בת"ת וסגל ההוראה כולל רבנים ומורים. בטוניס יש בי"ס יומי (250 תלמידים) ומספר בי"ס משלימים. בטוניס יש 5 בתי-ספר של "אליאנס", מהם: שלושה בעיר טוניס (2800 תלמידים), אחד בסואס (220) ואחד בספקס (250). בטוניס יש גם סמינר לרבנים ובתי-ספר של "אורט". ברוב הקהילות יש בתי-כנסת, אך רבנים מוסמכים רק אחדים. מספר היהודים בטוניס השתנה לאחרונה ע"י הגירה מתמדת ועליה לישראל. טנג'יר בטנג'יר יש כ- 10,000 יהודים רובם ספרדים. הם מיוצגים ע"י הוועד היהודי. יש בי"ד רבני ומספר מוסדות גמ"ח. ישנה הגירה מטנג'יר בייחוד של צעירים. בטנג'יר יש: בי"ס אחד של "אליאנס", ובי"ס אחד של הקהילה היהודית, גן-ילדים, בי"ס תיכון, ישיבה וסמינר לרבנים. בסה"כ כ- 1200 תלמידים. בטנג'יר כ-20 בתי-כנסת. טנגניקה דר-א-סאלם, מושי, ארושה וטאנגה. לוב בעקבות זה באה עליה המונית לישראל - כ- 30,000. ומיהדות לוב שמנתה כ- 36,000 יהודים ב- 1948 נותרו כ- 4300 כולם ספרדים. הקהילות היחידות שעדיין קיימות הן: בטריפולי - כ- 4000 ובבנגזי - כ- 3000. מאז הצטרפות לוב לליגה הערבית אסרו על קשרים עם ישראל או ארגונים יהודיים מחוץ לוב. הוטלו הגבלות כלכליות על היהודים והגבלות על יציאתם לחו"ל. אין גוף מייצג מרכזי, אך היו חיים קהילתיים בטריפולי ובבנגזי. מאז 1958 ניתנו תחת פיקוח ממשלתי. בטריפולי יש בי"ס יומי ותלמוד תורה וכן מספר בתי כנסת. ליבריה מצרים ב- 1956 היו הקהילות היהודיות הגדולות ביותר: בקהיר - 25,000, באלכסנדריה - 18,000. מלבד בערים אלו אין חיים יהודיים מאורגנים. הרב הראשי של מצרים הוכר ע"י השלטונות כנציג הרשמי של היהודים. לקהיר ואלכסנדריה יש לכל אחת רב ראשי, ומלבדם עוד רבנים. ב- 1948 וב- 1956 היו התפרעויות אנטי-יהודיות שנסתיימו במספר רב של הרוגים ובהרס של רכוש רב. נקטו גם בהגבלות כלכליות נגד היהודים. גם ב- 1954 וב-1955 קרו התפרעויות אנטי-יהודיות. במצרים קיימת בקביעות תעמולה חריפה נגד הציונות - ברדיו ובעיתונות. בעקבות מלחמת סיני בוצעו מאסרים רבים וגירושים. כן ננקטו הגבלות כלכליות. הם גרמו להגירה רבה, כ- 24,000 עזבו את מצרים, (מתוכם כ- 13,000 עלו לישראל) וגרמו להתרופפות החיים הדתיים והקהילתיים ולהתרוששותם של אלה שנשארו במצרים. ההגירה פחתה מ- 1957 אבל עדיין ממשיכה. כיום יש כ- 15,000-10,000 יהודים במצרים. מהם - כשני שליש חיים בקהיר והיתר באלכסנדריה. ב- 1956 היו בתי ספר יהודיים בקהיר ובאלכסנדריה וישיבה בקהיר. ב- 1958 נותר בי"ס אחד בקהיר ואחד באלכסנדריה. ב- 1956 היו במרכזים היהודיים הגדולים בתי-כנסת ובתי מדרש. (בקהיר היו למעלה מ- 20) כיום נותרו בקהיר רק שני בתי כנסת הפתוחים לקהל. שתי המועצות של הקהילות בקהיר ובאלכסנדריה עדיין פעילות, אך אינן מוכרות כנציגות חוקיות. (על היהודים בארצות-ערב ראה מאמרו של א. בן-יעקב בעמוד 100). מרוקו היהודים במרוקו היו נתונים לחסות השולטן, לא היו בעלי זכויות אזרחיות. בזמן מלחמת העצמאות של ישראל עשו פרעות ביהודים שנסתיימו באבדות רבות בנפש ובנזקים לרכוש. בפרעות 1955 נהרגו יהודים אחדים ונגרמו נזקים קשים לרכושם. בשטח הצרפתי היו יהודים מעטים בעלי נתינות צרפתית. המצב היה טוב יותר בשטח הספרדי. שם היו יהודים מעטים יותר, אך נטלו חלק אינטגראלי בחיי הארץ. הסטטוס של היהודים נשתפר למעשה לאחר השגת העצמאות למרות שלא הוצאו חוקים חדשים בכיוון זה. יהודי אחד שימש גם חבר בממשלה עד 1958, אך באופן יחסי, מעטים היהודים הנושאים משרות ממשלתיות. העלייה לישראל החלה ב- 1948, עד 1952 עלו כ- 35,000. העלייה פחתה קצת ב- 1954-1953, אבל שוב התגברה ב- 1955 שבה עלו כ- 25,000 ונמשכה עד 1956, בשנה זו אסרה הממשלה כל פעילות של נציגות הסוכנות היהודית והפסיקה את העלייה רבת הממדים. כיום נמצאים כ- 180.000 יהודים בשטח שהיה קודם צרפתי, וכ- 12,5000 בשטח שהיה ספרדי. הריכוזים היהודיים הגדולים הם: בקזבלנקה - 85,000, מראקש - 17,000, פאס - 15,000, ראבאט - 13,000, מקנס - 12,500 ותטואן - 5000. בשטח הצרפתי קיימת מועצה של הקהילות היהודיות. אך אין שום נציגות יהודית בשטח שהיה ספרדי. במרוקו נמצאים בתי-ספר וישיבות של אליאנס, אוצר התורה, אם הבונים, ישיבות של חב"ד, ותלמוד-תורה. בבתי"ס של אליאנס לומדים כל היום. שפת הלימודים - צרפתית וערבית. תלמודי-תורה נמצאים בקזבלנקה בהם כ- 1200 תלמידים - בפז, מקנס, ומקומות אחרים נוספים. בישיבות של חב"ד יש פנימיות, בהן כ- 1050 תלמידים. יש גם סמינר למורים. בשטח שהיה ספרדי יש: 8 בתי"ס עבריים-ספרדיים, בתי"ס של אליאנס, תלמודי תורה וסמינר לרבנים. לכל הקהילות יש בתי כנסת ולאחדים יש רבנים מוסמכים. ההגירה היהודית ממרוקו לישראל נמשכת בלי הפסקה על אף ההגבלות שהוטלו לאחרונה. לפני כשנה טבעה ספינה ליד טנג'יר ובה 43 עולים לישראל. מוזמביק ניאסלנד סואזילנד סודן סודן הצטרפה לליגה הערבית. ולכן לא קיים בה שום ארגון ציוני או ארגון יהודי אחר. ליהודי סודן אין יחסים סדירים עם ארגונים יהודים בארצות אחרות. בחרטום יש ביכ"נ ורב. יש גם מועדון יהודי וכיתה עברית לילדים. סנגל קונגו-קאטנגה בקונגו לא קיימים בתי ספר יהודיים אך בתי הספר הממשלתיים היו נותנים שיעורים בדת ובעברית. מלבד זה התקיימו לימודים דתיים בבתי הכנסת. קניה הגוף המייצג אותם הוא מועצת יהדות קניה בניירובי. יש גם מועצה ציונית של קניה ושלושה סניפים של ויצ"ו. בקניה מופיע כתב-עת יהודי אחד. ב- 1955 נבחרו שני יהודים כראשי הערים העיקריות בניירובי ובנקורו. אין בתי ספר יהודיים. הוראה בעברית ניתנת תחת פיקוח הקהילה היהודית. בשלושת הקהילות יש רק שני בתי כנסת (בניירובי ובנקורו) ורב אחד (בניירובי). העיתונות מיוצגת ע"י עלון חדשי. רואנדה אורונדי רודזיה המרכזים היהודים הגדולים בצפון רודזיה (1500 יהודים) הם: בלוסקה - 250, ובקופרבלט - 500. בדרום רודזיה (כ- 5.500); בבילבאו (2.800), ובסליסבורי - (2000). ראש הממשלה של הפדרציה, שר העבודה, ושר השיכון והסעד בממשלת רודזיה הדרומית, ומזכיר הפרלמנט הפדרלי האחראי להגירה - הם יהודים. הגוף הפוליטי והחברתי של יהדות רודזיה הוא - מועצת הצירים היהודית הרודזית שמרכזו בבלאיאו. יש גם ועד ציוני רודזי - שסניפיו נמצאים ברוב הקהילות. בכל רודזיה יש: 6 בתי"ס ערב - בי"ס יומי אחד, ושני גני ילדים. לימודים דתיים ניתנים גם בבתי"ס ציבוריים. ברודזיה יש 13 קהילות, יו"ל ירחון יהודי. וכן מכהנים בה רבנים רבים ורב ראשי אחד. |
חזרה לתוכן
לפרק הבא
