|
אוסטריה בוינה (9150), זלצבורג (328) וגראץ (210). היהודים מאורגנים בקהילות, וקיים ארגון של הקהילות היהודיות. הנהלת הקהילות נבחרת ע"י בחירות לפי רשימות מפלגתיות. באוסטריה קיימת פעילות אנטישמית נרחבת. מופיעים בה פרסומים אנטישמיים וקיימת פעילות של ארגונים נאו-פשיסטיים ואנטישמיים. אף כי גילויים רשמיים של אנטישמיות הם נדירים. חינוך יהודי ניתן ע"י הקהילה היהודית. בוינה ב- 5 בתי ספר יסודיים, תיכוניים וגבוהים בהם למדו בשנת 1957, 345 תלמידים. בכל הקהילות יש בתי כנסת ורבנים. באוסטריה יוצאים לאור 6 ירחונים יהודים, כולם בגרמנית. איטליה ברומא - כ- 11.000, במילנו - כ- 5600 ובטורינו - 3300 בערך. היהודים מאורגנים ב- 23 קהילות ו"אחוד הקהילות היהודיות" - מייצגת אותם באופן רשמי. כן קיימת באיטליה גם תנועה ציונית. האנטישמיות באיטליה אינה ניכרת כמעט, אך בשנות 1948 ו-1957 היו התקפות על יהודים ברומא. עדיין קיימים שם ארגונים אחדים פרו-פשיסטיים ופרסומים אנטישמיים אחדים מופיעים מדי פעם. יהודים אחדים נושאים במשרות רמות בשרות האזרחי בכוחות הצבא ובפרלמנט (אף כי לא נבחרו ע"י היהודים בתור נציגיהם). ההגירה לישראל מעטה מאד (בין השנים 1950-1954 עלו 354 יהודים בס"ה) אך קיימת הגירה רבה יותר של יהודים לארצות אחרות. באיטליה 16 תלמודי-תורה, 9 בתי ספר יסודיים (בהם כ- 1350 תלמידים) 2 בתי ספר יהודיים גבוהים, 12 גני-ילדים, בימ"ד לרבנים וסמינר למורים. בכל הקהילות יש בתי כנסת. רבנים יש רק בקהילות הגדולות. באיטליה יוצא לאור שבועון אחד, 11 ירחונים, דו-ירחון, 2 רבעונים, כולם באיטלקית. אירלנד באירלנד לא קיימת אנטישמיות והיהודים נוטלים חלק פעיל בחיים הפוליטיים של הארץ. (לאחרונה כיהן יהודי כראש העיר דובלין). בדובלין קיים: בי"ס יסודי יומי, כתות בשעות אחה"צ, תלמוד תורה ובי"ס תיכון. באירלנד - 8 קהילות ושני רבנים אורתודוכסים ורב רפורמי. כן קימת מועצת רבנות ראשית. באירלנד יוצאים לאור שני שנתונים יהודיים. אלבניה מאז, תום מלחמת העולם השניה לא היו הפליות או רדיפות פוליטיות נגד היהודים. לא ידוע אם באלבניה יש רבנים ואמצעי חינוך יהודיים, וכן מה מצב בתי הכנסת במדינה זו. בולגריה כיום נמצאים בה כ- 5000 יהודים. מהם נרשמו כ- 2000 לעליה לישראל, העלייה נפסקה ביולי 1957. הישובים הגדולים הם בסופיה (2800), ובפלובדיב (580), והיתר ב- 10 מקומות נוספים. הארגונים הציוניים הפסיקו פעילותם ב- 1948. היהודים לא נטלו חלק בחיים הציבוריים בבולגריה. מאבק נגד האנטישמיות נערך ב- 1945, וב- 1947 הוצא חוק המטיל עונש על אנטישמיות. ב- 1946 נאסרה קבוצה של כ- 200 איש שתכננו רצח המוני של יהודים. מאז לא נודע על פעילות דומה נגד יהודים, עד לזמן האחרון כשנודע על מאסרו של רבה של בולגאריה. בבולגריה אין בתי ספר יהודיים. אך בסופיה יש כתות ללמוד עברית. יש 12 בתי כנסת ורב אחד. מחוץ לסופיה ממונים החזנים על ענייני הדת. בבולגריה יש כתב-עת יהודי יחיד (בבולגרית). בלגיה בבריסל (20.000), אנטוורפן - (12.000). יתר המרכזים הם בערים: ליאז' ושרלרוא - (1500 יהודים בכל אחת). ה- Central Jewish Consistory - הוא הגוף הדתי העליון. הפדרציה הציונית מורכבת מפלגים ציוניים שונים והיא הגוף העיקרי המרכז סביבו פעילות יהודית. בבלגיה 3 בתי ספר יהודיים: אחד בבריסל ושנים באנטוורפן. סמינר למורות, ישיבה ובי"ס לאמנות. חנוך דתי ניתן בבתי ספר כלליים ופרטיים. יש רבנות ראשית בבריסל, 3 קהילות בבריסל ואנטוורפן, וכן בריכוזים האחרים של היהודים. בתי כנסת ורבנים קיימים לרוב בכל הקהילות. בבלגיה יו"ל דו שבועון יהודי וכן ירחון בצרפתית. בריטניה המרכזים היהודיים הגדולים הם: בלונדון - (280,000), במנצ'סטר - (28,000), לידס - (25,000), גלזגו - (13,400), ליברפול - (7500) ובירמינגהם (6300). היהודים מיוצגים בתפקידים בכירים במשרדי הממשלה, בפרלמנט בעיריות, בצבא ובבתי המשפט. באנגליה קיימים הרבה ארגונים יהודיים, הקשורים בארגונים יהודים כלל-עולמיים. האנטישמיות בבריטניה לא התגלתה אף פעם במידה רבה, אך קיימות דעות-קדומות נגד יהודים. קיימים גם כתבי-עת וארגונים אנטי-יהודיים. רשת החינוך בבריטניה כוללת 38 בתי ספר יסודיים וגני-ילדים, ובתי ספר תיכוניים בהם לומדים כ- 7000 תלמידים. (כשמינית מכל הילדים היהודיים בגיל ביה"ס). רוב בתי הספר מתרכזים בערים לונדון, מנצ'סטר ובשש ערים אחרות. נוסף לאלה קיימים Schools Sunday - בתי ספר ליום ראשון וישיבות גדולות וקטנות. כך, שרוב הילדים באנגליה מקבלים חנוך יהודי כלשהו. הקולג' היהודי והמכון ללימודים יהודיים - הם בתי ספר גבוהים. בשדה הדת קיימת רבנות ראשית ובית דין צדק של בריטניה, וארגונים אחדים של בתי כנסת. בבריטניה נמצאות 5 סוכנויות ידיעות יהודיות. 6 שבועונים (אחד באידיש), 3 דו-שבועונים (אחד באידיש,) 11 ירחונים, 6 דו-ירחונים (אחד באידיש), 9 רבעונים (אחד באנגלית ובעברית), 5 פרסומים נוספים ו- 5 שנתונים. (על יהדות אנגליה ראה מאמרו של ו. פרי בע' 85-84). ברית המועצות במוסקבה (כ- 300.000), בלנינגרד - (כ- 150.000), בחרקוב ובאודסה (כ- 100.000 בכל אחת מהן), בקישינב לבוב וצ'רנוביץ (כ- 30.000 בכל אחת). ליהודים אין קהילות מאורגנות או ארגונים אחרים המייצגים את האוכלוסייה היהודית. מבחינה רשמית נחשבים היהודים ללאום נפרד, כמו קבוצות אתניות אחרות, דבר זה מצוין גם בתעודותיהם. אך אינם מיוצגים כלאום במועצת הלאומים ואין להם עיתונות ופרסומים משל עצמם. אף כי פעילות אנטישמית אסורה מטעם החוק, ישנם גילויים אנטי-יהודיים בציבור הרחב, אלה גברו במיוחד ב"תקופת סטלין" בשנים 1948 עד 1953, והתבטאו בפעולות שונות נגד יהודים וב"קשר הרופאים". לאחר מכן הייתה הפוגה קצרה. מ- 1957 נודע על מאסרים, והפליות שונות מצד הממשלה לגבי היהודים. לאחרונה הגיעו ידיעות על פרעות נגד יהודים בכפר ליד מוסקבה ורצח שומר בית העלמין היהודי באותו כפר. נודע גם על פעולות רבות של הממשלה למנוע מיהודים שירותים דתיים שונים - סגירת בתי כנסת בהרבה ערים ברוסיה, ואף סגירת הישיבה היחידה שהייתה במוסקבה ומאסר מנהיגים יהודיים והעמדתם לדין כספסרי מטבע. הציונות אסורה ברוסיה ונחשבת כפגיעה חמורה בחוק. לאחר 1954 היה מספר קטן של מהגרים לישראל. בברית המועצות אין מספקים כל אמצעים לחנוך יהודי. בערים הגדולות יש בתי כנסת - מלבד בחרקוב. אבל מספר הרבנים מועט מאד. בזמן האחרון הופיעו כתביהם של "שלום-עליכם" ופרץ וכן עיתון בשם "סאועטיש היימלאנד" באידיש. שבחלקם הגדול הופצו מחוץ לברית המועצות. מחוז בירוביז'אן - שהוכרז ב-1928 כאזור יהודי אוטונומי, עדיין נחשב לכזה מבחינה רשמית, אף כי בוטלה התיישבות היהודים בחבל זה, תוצאות תכנית זו הוא ישוב המונה פחות מ-30.000 יהודים המרוכזים רובם בעיר בירובידז'אן מבחינה יהודית הרי זו קהילה מתנוונת, נותרו בה 24 חברים דתיים וביכ"נ אחד בלי רב. על יהדות ברית המועצות ראה מאמרו של יעקב לישצ'ינסקי (בע' 69-56). גיברלטר היהודים מיוצגים ע"י וועד של הקהילה היהודית. בגיברלטר קיים תלמוד תורה ובי"ס יהודי אחד, המנוהל ע"י הממשלה. ישנם ארבעה בתי כנסת, רב, ומועדון תרבותי וחברתי. גרמניה המזרחית בברלין 12 קהילות, כולן מסוגפות לועד המרכזי הגרמני, שבמערב גרמניה. לא ידוע על אפליה אנטישמית נרחבת, אך יחסו של הצבור בחלקו הגדול עוין ליהודים. ב- 1952 נקטה הממשלה בפעולות "אנטי-ציוניות" שגרמו להדחתם של יהודים ממשרות ממשלתיות מפלגתיות ומעמדות כלכליות וכן אירעו התקפות בעיתונות חיפושים ומאסרים. כתוצאה מכך נמלטו כ- 500 יהודים למערב אירופה בשנה זו ובשנה שלאחריה. לאחר מכן שופר במקצת היחס כלפי היהודים. חנוך יהודי ניתן בברלין, דרזדן לייפציג וארפורט וכן קיימים בתי כנסת בכל הקהילות. הקהילה במזרח גרמניה מוציאה לאור עלון אחד (בגרמנית). גרמניה המערבית הקהילות היהודיות הגדולות הן אלה של: ברלין - (5470), פרנקפורט (2230), מינכן (2200) והמבורג (1360). יהודים רבים תופסים עמדות בשרותי הממשלה ובמפלגות הפוליטיות - בבית התחתון של הפרלמנט חברים 3 יהודים. כן ישנם שופטים יהודים ועוד. אם כי ברשויות הממשלתיות אין גילויים אנטישמיים עדיין מפעמים רגשות אנטישמיים בציבור הגרמני. לאחרונה חוללו בתי קברות יהודיים ולוכלכו קירות של בתי כנסת בקריאות גנאי וציורי צלב הקרס וכן מופיעים ספרים ופרסומים פרו-נאציים ואנטישמיים. בבוריה, קיים חוק האוסר אנטישמיות, אבל אף שם בוצעו התהליכים המשפטיים רק במקרה אחד, שאף הוא לא נסתיים בהרשעה. ב- 1954 חודשה התנועה הציונית. בגרמניה המערבית אין בתי ספר יהודיים אך נמצאים גני-ילדים אחדים. חנוך יהודי נתן בבתי הספר הכלליים ברב הערים. בגרמניה המערבית נותרו כ- 60 בתי כנסת ו- 6 רבנים. וכן נבנו ושוקמו בתי כנסת אחדים בעזרת הממשלה הגרמנית והרשויות המקומיות. העיתונות היהודית כוללת שני שבועונים בגרמנית ואחד באידיש, שני ירחונים בגרמנית ופרסום שמועד הופעתו אינו קבוע. דניה הנציגות של יהדות דניה היא אסיפת הצירים שבקהילת קופנהגן. בחיים הפוליטיים של הארץ, אין היהודים נוטלים חלק חשוב. מאז המלחמה לא היו גילויים אנטישמיים בדניה. לארץ זו לא הייתה הגירה של יהודים בשנים האחרונות ואף לא יציאה ממנה. לאחר המלחמה עזבו את דניה רק כמה מאות של יהודים. קיימת בדניה תנועה ציונית ופדרציה של נוער יהודי. בדניה שני בתי ספר יהודיים וגני-ילדים. (האחד מהם בי"ס יומי בו לומדים כ- 200 תלמידים). חנוך דתי-יהודי ניתן גם בבתי הספר הכלליים. בדניה יש בית כנסת אחד בלבד ורב ראשי. יוצאים לאור שני ירחונים יהודיים, (שניהם בדנית). הולנד באמסטרדם (10.500), האג - (2400), רוטרדם - (700) ואוטרכט (430). (רוב היהודים בהולנד הם אשכנזים, ורק כ- 900 ספרדים). במשך כל השנים לא התבלטה הולנד באנטישמיות, בייחוד לא מצד גורמים ממשלתיים, אך ע"י הפעולות הנאציות במלחמת העולם השנייה חדרה בציבור ההולנדי תודעת "הבעיה היהודית". התנועה הציונית תופסת מקום חשוב בחיי יהודי הולנד. וכעשירית מכל היהודים מאורגנים בה. בהולנד קיימים: בי"ס יומי (200 תלמידים) בי"ס תיכון (כ- 100 תלמידים), שני גני-ילדים, תלמוד תורה (80 תלמידים) וכתות ערב לרבנים ולמורים. יוצאים לאור שני שבועונים יהודיים בהולנדית. הונגריה לאחר התקוממות 1956 עזבו את הארץ כ- 20.000 יהודים נוספים. כיום אין ליהודים כמעט כל השפעה בממשלה ובמפלגה. האנטישמיות נחשבת כפגיעה בחוק, אך רגשות אנטי-יהודיים חזקים קיימים בהונגריה, והגיעו לשיאם בפרעות של 1946, מנהיגים ציוניים שנאשמו בארגון התנועה הציונית, נאסרו והובאו למשפט ב- 1949. מאסרים נוספים בוצעו בשנים שלאחר-מכן עד שנת 1953, שאז החלו לשחרר את האסירים. בהתקוממות של שנת 1956 היו כמה פעולות אנטי-יהודיות, וגם כיום קימת אנטי-שמיות בהונגריה. העלייה לישראל מאז 1950 לא הייתה מסודרת. ב- 1957 התירו בכל חודש למאות אחדות של יהודים להגר מהארץ. לפני ההתקוממות היו בבודפשט שני בתי ספר יהודיים, שתי ישיבות בימ"ד לרבנים ותלמוד תורה. ביהמ"ד לרבנים ובתי ספר תיכוניים עדיין קיימים בבודפשט (שפת הדיבור - הונגרית), בבתי הספר הכלליים ניתן חנוך יהודי. ב- 1956 היו כ- 70 קהילות, 150 בתי כנסת ו- 89 רבנים, כתוצאה מההגירה הגדולה של היהודים נעלמו אחדות מהקהילות הקטנות, ומספר הרבנים פחת עד ל- 25. בהונגריה יוצא לאור ירחון אחד - בהונגרית. (על הקהילות שמאחורי מסך הברזל ראה מאמרו של ש. שחריה בעמודים 83-72). יוגוסלביה היהודים מתרכזים: בזגרב (1400) בלגרד (1300) סראייבו - (1000) ולובליאנה (525). החוקה מבטיחה את שיויונם של כל האזרחים, והתגרות אנטי-גזעית או אנטי דתית נחשבת לפשע אך האנטישמיות עדיין מפעפעת בקרב האוכלוסייה, אף כי לא הגיעה לידי גילויים בולטים. העלייה לישראל החלה מיד לאחר קום המדינה והגיע ל- 8.000 נפש בשנים שבין 1948 - 1952. מאז עלו לארץ קבוצות קטנות בלבד. כיום מותרת ההגירה מיוגוסלביה גם לרופאים מהנדסים וכדו', שיציאתם מהארץ לא הותרה לפני כן משום הצורך במקצועות אלה ביוגוסלביה. ב- 12 ערים ישנם בתי כנסת. בכל יוגוסלביה אין בתי ספר יהודיים, אך קיימים ארבעה גני-ילדים, ולעתים עורכים מחנות-קיץ יהודיים. העיתונות היהודית כוללת ירחון יהודי אחד, שנתון ועלון של הנוער היהודי. יוון באתונה (2800), סלוניקי (1300) ולאריסה (500) ומאורגנים ב- 17 קהילות מאוחדות, הנתונות למרות הוועד המרכזי של יהודי יוון. המצב הפוליטי של היהודים, סובך בעת מלחמת האזרחים מ- 1945 עד 1949. רבים מהם הואשמו בהשתייכות לתנועות המחתרת ויהודים רבים נאסרו. נערכו נגדם משפטים ואחדים אף נידונו למוות. בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השניה, הופיעו גילויים אנטישמיים בסלוניקי שהתבטאו בהתנגשויות באוניברסיטאות, ופעולות טרוריסטיות נגד הקהילה היהודית, פורסמו גם עלילות אנטישמיות מעל דפי העיתונות. אך עם סיומה של מלחמת האזרחים שופר המצב במידה רבה. ביוון קיימים שני בתי ספר יהודיים יסודיים, וגן ילדים, בהם מלמדים 6 מורים. בכל הקהילות קיימים בתי כנסת, אך אין להם רבנים. כן יוצא לאור דו-שבועון יהודי אחד, ביוונית. לוקסמבורג בלוקסמבורג (850) ובאש (150). אין שם בתי ספר יהודיים, וחנוך יהודי ניתן בבתי הספר הכלליים ע"י הרב או החזן. בלוקסמבורג - 3 בתי כנסת ורב אחד. ליכטנשטיין מלטה נורבגיה באוסלו 750 יהודים בטרונדהיים - 150. רוב היהודים חברים בקהילות בשתי הערים האלה. בנורבגיה קיים ארגון ציוני ותנועה לנוער פרוציוני. אין שם אנטישמיות אך השחיטה היהודית אסורה ע"פ החוק. בנורבגיה שני בתי כנסת, ובי"ס יהודי (של אחה"צ). ספרד בברצולנה (1700) ובמדריד (800). ליהודים אין ארגון פוליטי כללי, ישנם שני ארגונים קהילתיים דתיים - בברצלונה ובמדריד. בזמן המלחמה עברו דרך ספרד יהודים רבים שנמלטו מהנאצים, וחלק מהם מצאו מקלט בספרד אך רבים מהם נכלאו ונאסרו או הוכנסו למחנות מיוחדים. לא היו מקרים של מהומות אנטי יהודיות, אך על היהודים אסורה כל פעילות דתית. חנוך יהודי ניתן בברצלונה ע"י הקהילה. לקהילה יש ביכ"נ ורב. פולין העלייה לישראל הותרה בין השנים 1949 ו-1951. אז עלו כ- 30.000 יהודים. לאחר מכן התירו רק לאנשים מעטים לעלות (במסגרת איחוד משפחות). ב- 1956 שוב התירו עליה בממדים רחבים, למעלה מ- 35.000 יהודים עזבו את פולין ועלו לישראל. העלייה מפולין לישראל נמשכת כמעט ללא הפסקה אם כי בממדים מצומצמים. בפולין הייתה קיימת תמיד אנטישמיות. בשנים שלאחר המלחמה הגיעה לשיאה בפוגרום קילץ ב- 1946. אף כי האנטישמיות מוכרת ע"י החוק כפשע, לא ננקטו פעולות מעשיות להפסקתה. ב- 1956 וב- 1957 היו התפרעויות נגד יהודים במקומות אחדים. מאז פחתה האנטישמיות. בעבר נטלו היהודים חלק חשוב בתפקידים רמים בממשלה ובמפלגה, כיום פעילותם זו מעטה מאד, אם כי לא חדלה לגמרי. בפולין קיים ארגון של הקהילות היהודיות הדתיות, פעולות הארגון מוגבלות רק לשטח הדתי; וארגון חברתי ותרבותי (S.C.A.) שלמעשה הוא הגוף המרכזי המייצג את יהדות פולין, לו 31 מועדונים בערים השונות. לפני ההגירה הנרחבת ב- 1956, היו בפולין 7 בתי ספר באידיש. כתוצאה מהגירה מהארץ, פחת מאד מספר התלמידים. כיום עדיין פתוחים בתי הספר בוורוצלב, לודז' ושטטין. הארגון החברתי והתרבותי מפרסם ספרים באידיש, ומארגן אירועים תרבותיים באידיש. בוורשה פועל תיאטרון אידי בהנהלתה של אידה קמינסקה. העיתון באידיש "פאלקס שטימע" מופיע 4 פעמים בשבוע, ומלבדו יו"ל ירחון ורבעון - באידיש. (על יהדות פולין ראה מאמרו של ש. שחריה בעמודים 83-72). פורטוגל רוב היהודים מרוכזים: בליסבון - (800 נפש), ובאופורטו (כ- 50). בזמן המלחמה שמשה פורטוגל כארץ מעבר לפליטים שנמלטו מארצות הכיבוש הנאצי, וחלק מהם נשאר בפורטוגל. בתום המלחמה עזב חלק גדול מהיהודים ארץ זו, והיגרו לארצות אחרות ובייחוד לאמריקה. בליסבון קיים מרכז קהילתי וסניף של וויצ"ו. בפורטוגל אין בתי ספר יהודיים, מלבד גן ילדים. חנוך דתי ניתן ע"י 2 הקהילות - בליסבון ובאופרטו. קיימים בתי כנסת אך אין שם רבנים. פינלנד בהלסינקי (1330) ובטורקו (350). קיימות 3 קהילות יהודיות והגוף המקשר ביניהם הוא הוועד המרכזי. בפינלנד אין תנועות פוליטיות מלבד התנועה הציונית. לא קיימת בפינלנד אנטישמיות. בהלסינקי יש בי"ס יהודי יומי, "חדרים" וכתות לעברית בשביל מבוגרים בטרקו ובטמפר. בהלסינקי ובטרקו יש גני ילדים. בפינלנד 3 קהילות ורב אחד - שמושבו בהלסינקי. אין שם עיתונות יהודית. צ'כוסלובקיה בצ'כוסלובקיה לא קיימים בתי ספר יהודיים מלבד תלמוד-תורה שנוסד בפראג לפני שנים אחדות. גם מוסדות סעד או מוסדות חברתיים אינם קיימים שם. ילדים יהודיים מעטים משתתפים בשיעורי הדת הניתנים ליד בתי הספר הממשלתיים. בכל צ'כוסלובקיה נמצאים ארבעה רבנים בלבד. מתוך 300 בתי הכנסת שהיו בצ'כוסלובקיה לפני המלחמה, נשארו רק 40 בתי כנסת פתוחים למתפללים, בתי כנסת אחרים ששרדו מהמלחמה משמשים כמתבנים. בצ'כיה יש ירחון יהודי אחד. צרפת רוב היהודים מתרכזים בערים הגדולות - בפריס - 150.000. בליאון - למעלה מ- 8000 יהודים, במרסייל - 10.000, ובשטרסבורג - 8000. מבחינה פוליטית מיוצגים היהודים על-ידי ה- Conseil Representatif des Juifs de France (C.R.J.F.) Alliance Isrelite Universelle, וע"י הקונגרס היהודי העולמי. בצרפת קיימת אנטישמיות באלמנטים מסוימים של האוכלוסייה, בייחוד במעמד הבינוני ובעלי מלאכה. ישנם ארגונים נאו-פשיסטים ואנטישמיים ואף פרסומים אנטישמיים אחדים. מצד שני - ישנם ארגונים הלוחמים באנטישמיות, כליגה הבינלאומית נגד אנטישמיות. היהודים בצרפת נוטלים חלק פעיל בחיים הפוליטיים של צרפת. לאחרונה כהנו שני יהודים כראשי ממשלה - מנדס פרנס ורנה מאיר. גם ראש הממשלה הנוכחי מישל דברה הינו ממוצא יהודי. בפריס יש בי"ס יסודי ושלושה בתי ספר תיכוניים (בהם לומדים כ- 650 תלמידים). בי"ס תיכון בשטרסבורג (200 תלמידים), וישיבה באקס-לה-בן (80 תלמידים). בשלוש ערים יש תלמודי תורה (ליאון, מרסיל וניצה), בי"ס לרבנים וסמינר למורים. חנוך דתי ניתן גם באחדים מבתי הספר התיכוניים הכלליים בפריס. כ- 5000 תלמידים בפריס ומחוצה לה משתתפים בשיעורים ליהדות. נוסף לזה מקבלים כאלף ילדים חנוך יהודי בשיעורים מיוחדים ע"י הארגונים היהודיים. בצרפת קיים אחוד של ארגונים דתיים הכולל את הקהילות של האורתודוכסים הספרדים והליברלים. בצרפת יש רב ראשי וכארבעים רבנים. 20 בפריס, 10 באלזס-לוריין וכ- 10 ביתר ערי צרפת. העיתונות היהודית כוללת: 3 עיתונים יומיים ו- 2 שבועונים באידיש, 6 דו-שבועונים ו- 15 ירחונים בצרפתית או באידיש. רומניה בוקרסט - 90.000, יאסי 18.000, אראד - 8000, טימישוארה - 8000, בוטושאן - 7000, ובגלטי - 7000. לא קיימים כיום ארגונים פוליטיים יהודיים. והיהודים אינם נוטלים חלק פעיל בממשלה או במפלגה. קיימת רק פדרציה של קהילות יהודיות דתיות. בשלוש הערים - בוקרשט יאסי וטימישווארה ישנם 3 בתי ספר יהודיים - באידיש, אך מספר התלמידים בהם קטן. וכן תלמודי-תורה. חנוך יהודי במידה מעטה ניתן גם בבתי הספר הכלליים. משערים שברומניה יש כיום כ- 100 קהילות גדולות וכ- 50 קהילות דתיות קטנות, 500 בתי כנסת, 36 רבנים וישיבה - באראד. בבוקרשט יש מרכז יהודי לתרבות, כן קיימים שני תיאטרונים אידישאיים (בבוקרשט וביאסי). עד לפני כשלוש שנים יצאו לאור ספרים יהודיים אחד מהם באידיש. כן מופיע ברומניה ירחון יהודי שבו כלולים מאמרים ברומנית באידיש ובעברית; (על יהדות רומניה ראה מאמרו של ש. שחריה בעמ' 83-72). שבדיה היהודים מרוכזים: בסטוקהולם (6500), מלמו (1700), גוטבורג (600). בסטוקהולם יש בי"ס יהודי יסודי. חנוך דתי ניתן ע"י הקהילות וע"י בתי הספר הכלליים. בכל שבדיה קיימות 3 קהילות ובהן בתי כנסת ורבנים. העיתונות היהודית כוללת: 2 רבעונים, ירחון ודו-שבועון - כולם בשפה השבדית. (על היהודים בארצות הסקנדינביות ראה מאמרו של ד. מלכיור בע' 116). שוויצריה הישובים היהודיים הגדולים הם: בציריך - (6100), ג'נבה - (2700) בזל - (2500) לוזאן - 1000 וברן - (800). אחוד הקהילות השוויצריות היהודיות שבציריך, הוא הגוף הרשמי המייצג את ענייני היהודים. השחיטה היהודית אסורה בשוויץ, וכן יש קשיים ליהודים לקבל אזרחות שווייצרית. קיימים גילויים של אנטישמיות בחוגים מסוימים. בשוויץ יש בי"ס יהודי-יומי, ארבעה גני ילדים ושתי ישיבות. חנוך יהודי ניתן ברוב הקהילות היהודיות. בגדולות שבהן ישנם רבנים המבקרים גם בקהילות הקטנות. לעיתונות היהודית שייכים ארבעה כתבי-עת - כולם בגרמנית. |
חזרה לתוכן
לפרק הבא
