לוחות שונים מפלגים את העם

אחד הנושאים המושכים ביותר בחקר מגילות מדבר יהודה הוא הלוח המעניין והמשונה שלהם, לוח אשר לפיו חגגו את חגי ישראל כדרכם, ואשר בגללו פרשו מכלל ישראל ונעשו לכת נפרדת. כי הרי ברור שכל כת וכת שעזבה את דרכי התורה של כלל- ישראל, פיתחה לעצמה לוח מיוחד, ודווקא הלוח המיוחד הזה הוא אחד מסממניה של פלגנות. אי-הסכמה בענייני חישוב החגים מבדילה את הקבוצות הפורשות מכלל ישראל. לקבוצות אלה אין שיתוף עם כל בית ישראל בחגיהם ובימים הטובים, כי הפורשים מהלוח היהודי חוגגים את חגיהם בזמן שונה.

ידוע עניין המחלוקת בין החכמים לבין הצדוקים בקשר לספירת העומר. האחרונים חגגו את חג השבועות ביום אחר מאשר כלל ישראל הפרושי.

הלוח הנוצרי

ידוע שאחד המאפיינים החשובים של הנוצרים, היה בכך שהם חגגו את היום הראשון במקום את יום השבת. אחד מאבות הכנסיה הראשונים מעיד, שהיהודים אשר עברו לנצרות הפסיקו כבר בסוף המאה הראשונה לשמור את השבת, ועברו לשמור את היום הראשון. באותו זמן נכתב חיבור נוצרי אחר, שבו מוזהרים הנוצרים שלא לצום ביום שני וחמישי, ימים בהם צמים היהודים, אלא לצום ביום השלישי והששי דווקא. כבר פאולוס מזהיר את הנוצרים מאומות העולם שלא לחוג את חגי היהודים ולא את ראשי החדשים שלהם.

חג הפסחא

אחד המועדים החשובים ביותר בנצרות הוא בלי ספק חג הפסחא, כי זה יום מותו של אותו האיש, לפי המסורת שבכמה מספריהם, וטבעי הדבר שרבים מן הנוצרים ביקשו לחוג את הפסחא שלהם באותו היום, בו חוגגים היהודים את חג הפסח. רבים מן הנוצרים ראו בדבר זה סכנה מוחשית מאוד, שמא הנוצרים יתקרבו על-ידי כך ליהדות! על כן קבעו אנשי הכנסיה לוח, לפיו לא יוכל לעולם לחול חג הפסחא באותוהיום בו חל חג הפסח שלנו.
ברם, במאה ה - 16 תוקן הלוח הנוצרי, ועל-כן קורה היום לפעמים שהפסחא חל באותו יום בו זוכרים בני-ישראל את יציאת מצרים.

כבר מן העובדות הללו אפשר לראות את שינוי הלוח כאות וסימן לבדלנות כיתתית, ולרצון לעזוב את דרכי ישראל.
מובן שגם לוח השומרנים והקראים שונה מן הלוח של עם ישראל.

הלוח של כת מדבר יהודה

מה שנוגע ללוח כת מדבר יהודה, ברור שלא היה בלוח שלהם רק אות לבדלנות, אלא גם יסוד להשקפת עולם ולאידיאולוגיה מיוחדת. כת נוקשה זו דגלה בהשקפת עולם מסודרת, באמונות ידועות ובלתי משתנות, בגזרה הקדומה הקובעת מי יהיה צדיק ומי יהיה רשע, בבטחון שהתפתחות העולם קבועה החל מבריאתו.

בני האור של מדבר יהודה חשבו, שגם מועדי אחרית הימים קבועים, ואין לשנותם על-ידי פעולת אנוש. ברור שבקרב כת הדוגלת בהשקפות כאלו, תהיה חשיבות רבה ללוח קבוע. ברור שמבחינה עקרונית לא יראו אנשים אלה בעין יפה את סדרי הלוח היהודי המקובל. לפי הלוח שלנו אורך השנה משתנה מדי שנה בשנה, לפעמים יש בשנה שנים עשר חודש ולפעמים שלושה עשר חדשים, וגם אורך החודשים שונה בכל חודש וחודש.

כך הוא הלוח היום. בימי הבית גם קביעת ראש החודש הייתה מותנית בקבלת עדים, וגם שנות העיבור לא היו קבועות מראש, ובכל שנה דנו והחליטו אם לעבר את השנה!
ברור שאנשי כת מדבר יהודה, שהיו אנשי סדר ומשמעת, לא יכלו להסכים למצב כזה.

אנו, שאיננו דוגלים ברעיונות כיתתיים ובאידיאולוגיות יתירות, הלוח העברי הוא אחד הלוחות המעולים שבעולם, היות והוא מדויק ומתאים לשנת השמש ולשנות הירח גם יחד, והרי הירח יסוד הלוח הוא. המושג "חודש" יש לו ממשות רק בחודש של הירח.
אם כן, הלוח העברי מאחד בעצמו הן את מהלך השמש והן את מהלך הירח, ועל ידי כך קושר את האדם הישראלי עם הטבע הסובב אותו, ובכך אנו קשורים בסדרי בראשית.

כת מדבר יהודה לא יכלה, כאמור, להסתפק בהתאמת הלוח העברי למציאות, היא חיפשה ומצאה בלוח המיוחד שלה את הסדר הפורמאלי, את הקביעות שבה דגלה הכת הן באידיאולוגיה שלה, והן בסדריה החברתיים הקבועים שלה.

יסודו של לוח הכת הוא לוח השמש בלבד. בכך לא הייתה הכת בודדת בעולם העתיק. העמים דגלו אז או בלוח השמש, כגון הפרסים, המצרים הרומיים הרחוקים, או בלוח הירח, כמו היוונים. לוח השמש של הכת הוא מיוחד במינו. הוא היה גם הלוח של הספר החיצוני "ספר היובלים", והוא גם נרמז בספר חנוך. שני ספרים אלה קרובים גם ברעיונותיהם האחרים להגות הכת.

נשאלת שאלה אם הלוח המיוחד הומצא על-ידי כת מדבר יהודה, או שמא הומצא כבר על-ידי קודמיהם. לא ברור הדבר. מכל מקום הלוח המיוחד של הכת מושלם ומסודר להפליא - רק חבל שאינו מתאים למציאות!

השנה בלוח של הכת יש בה 364 ימים בלבד - מספר שאינו מתאים, כידוע, לארכו של לוח השמש. מספר זה תועלתו הגדולה בכך שהוא מתחלק בשבע, ומפני שהשנה כוללת שבועות שלמים, כל החגים חלים בכל שנה ושנה באותו היום בשבוע.

לשנה הנהוגה בכת יש, כמו אצלנו, 12 חודש, ובכל חודש וחודש יש 30 יום; בסך הכל - 360 ימים בחודשי השנה. בשנה יש 364 ימים, וארבעה הימים הנותרים, הנקראים "אותות" באים לפני כל יחידה של שלושה חדשים. לפני כל רבע שנה, היה יום מיוחד, שלא היה נמנה עם החודש הבא; ארכה של כל עונה היה בדיוק 91 יום, שהם 13 שבועות. ראש השנה, וכן כל ארבע ה"אותות", היו ביום רביעי. פסח היה כמובן בערב של 14 בחודש ניסן.

ממחרת השבת

כת מדבר יהודה הבינה את החובה לספור את העומר "ממחרת השבת", לא כמונו: ממחרת חג הפסח, אלא כמו הצדוקים: ממחרת יום השבת. ומחרת השבת, לפי חשבון הכת, היתה ב- 26 לחודש ניסן - יום ראשון בשבוע שאחרי חג הפסח.
כך יצא לאנשי הכת, שחג השבועות, כמו פסח וסוכות, חלו תמיד ב- 15 לחודש.
כפי שאמרנו, ראש השנה היה ביום הרביעי, והוא נקרא בכתבי הכת תמיד רק "יום הזכרון". יום הכיפורים היה ביום השישי, וחג הסוכות, שהתחיל ביום ה- 15 של החודש השביעי, התחיל כמובן שוב ביום הרביעי.
לאנשי הכת היו ימים בהם זכרו מאורעות היסטוריים, וביניהם ה- 22 לחודש השישי, שנקרא בפי אנשי הכת "מועד השמן".
אם כן, לוח הכת ביטא יפה את הפאנאטיזם לסדר, האופייני לכת מדבר יהודה הזרה והמוזרה.

לוחות חדשים

נכון אפוא שלוח הכת הוא שיא של הרמוניה והגיון, אולי אפילו יותר מדי הגיון יש בו, שהרי קשה לנו להבין איזה צורך מעשי תמלא העובדה שבכל שנה ושנה החגים יהיו באותו יום, ושכל החגים החשובים - חוץ מיום הכפורים כמובן - יהיו ב- 15 לחודש?

למרות זאת אנו רואים במשך הדורות, ובייחוד בזמן האחרון, שקמים תמיד מחדש אנשים מתכנני תכניות, המציעים לוחות הדומים ללוח הכת: לפי הצעות אלה יחולו החגים באותם הימים, החלוקה של הלוח תהיה מושלמת וכדומה. כנראה שגם אם אין צורך בהרמוניה מספרית מלאה זו בשביל החיים, אנשים בעלי דמיון ורגש מופרז לסדר קמים תמיד מחדש, ומנסים להגשים הרמוניה זו בתוך הלוחות שהם מציעים.

האנשים המציעים לוחות בין-לאומיים כאלה, הדומים ללוח כת מדבר-יהודה, הם כיום מאומות העולם, ועל כן הם אינם מתחשבים בקדושת השבת. הם מוכנים שיהיו בכל שנה ושנה ימים שלא יכנסו במניין השבועות. אין ספק שלוחות דמיוניים כאלה אינם יכולים להתקבל על דעת היהדות הנאמנה, היות ואנו חוגגים תמיד בכל יום שביעי את השבת שלנו, ולפי ההצעות החדשות יעמוד הלוח בניגוד לתורת האמת שלנו. אין לחשוש מהצעות כאלה, כי ודאי שלא יזכו בין כה וכה להתקבל על דעת הציבור.

נכון שללוח הכת אין מגרעת כזאת. אמנם לפי לוח כתתי זה קיימים ארבעה ימים בשנה שאינם נמנים על החודשים, אולם השבתות נמצאים במקומן. להיפך: המספר שבע חשוב מאד לאנשי הכת. קיימת בלוח הכת סכנה רצינית נוספת: שראשי החודשים אין להם שום קשר עם הלבנה, דבר העומד, לדעתי בניגוד לרוח היהדות.

עיבור השנה בכת מדבר יהודה נותר תעלומה

ברם, חשוב לנו לציין עובדה אחת: בשום טכסט של הכת איננו יודעים איך נהגו אנשי הכת לעבר את השנה - והרי השנה שלהם יש בה רק 364 יום! ברור שבלי עיבור, אחרי שנים מספר לא יתאים הלוח לא ללוח השמש ולא ללוח הירח! ואיך יכלו אנשי הכת לעבר את השנה, כדי שישמרו לאחר העיבור על אותה ההרמוניה הבלתי-מציאותית של הלוח? קשה לענות על שאלה זו, בגלל העדר ידיעות על עיבור השנה לפי לוח הכת, והחוקרים שבידיהם כל קטעי המגילות שלא פורסמו, מודים בכך שגם בחומר הכיתתי שטרם פורסם, אין שום ידיעה על דרכי העיבור של הכת!

האם מכאן עלינו להסיק, שהלוח הוא דמיוני וכי מעולם לא נהגו לפיו? אין לקבל דעה זו, כי מתוך המגילות ברור שאנשי הכת שמרו על הלוח שלהם. אנו אפילו יודעים שכהן גדול אחד הופיע במרכז הכת כדי להפסיק אצלה את שמירת הלוח הכיתתי, שהרי הכהן הגדול היה ממונה על שמירת הלוח הכלל-ישראלי בכל אתר ואתר.