"הנה אדונינו הנגיד יר"ה (ר' יצחק הכהן שולאל, מנהיג יהודי ארץ-ישראל בעת ההיא) גבה בדרכי ה' עד למעלה, וכל מעייניניו וחשבוניו לעשות הטוב והישר בעיני ה', ויאמר אל עמו ואל חכמיו ובית-דינו הצדק: עד מתי נתעצל לשוב אל אלקינו, ועד מתי לא נקיץ מתרדמתנו לקרוא אליו בכל לבנו, להשיב שבותנו ולמהר גאולתנו, וימהר יחישה יבצע את כל מעשהו בהר ציון וירושלים, לתקן עולם במלכותו, והאלילים כליל יחלוף, והלא אמרו רז"ל (ילקוט שמעוני, שמואל, רמז י"ו), כי בג' דברים מאסו ישראל בימי רחבעם: במלכות שמים ובמלכות דוד ובבית המקדש, ושאין מראין סימן גאולה לישראל עד שיבקשו שלשתם. ואז צוה (הנגיד) לתקן ולסדר משמרות להתפלל ולהתענות על כל אחינו שבגולה, יצל יגן עליהם ויפנה אליהם בעין החמלה והחנינה ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם וישיב בנים לגבולם, ורחמים למבעי מן קדם אלקא שמיא על הג' דברים הנזכרים ולהתפלל ולהודות עליהם.

והנה נתקבצנו אנחנו בירושלים וסדרנו ב' משמרות להתענות בכל שבוע יום אחד, והן חוזרות חלילה, להתפלל על כל הכל. והיום אשר סדרנו המשמרות, בלילה ההוא נדדה שנת מלכו של עולם, והראה לנו סימן גאולה, וירעם בשמים ה' ועליון יתן קולו, ויהי גשם שוטף ורוח גדולה מפרק הרים ומשבר סלעים, וזה היה ביום י"א לעומר (כ"ו ניסן), אשר באותו הזמן הוא פלא להמטיר בירושלים, כי אין המים יורדים בימות קיץ, רק בימי הגשמים מסוכות עד פסח. והבוקר בהיותנו בבית הכנסת, באומרנו, "ובא לציון גואל", באותה הנקודה עצמה, היה רעש גדול, אשר כל יושבי הארץ נחרדו נבהלו נחפזו, כי לא נשמע כמוהו מימינו, ובשעת הרעם נפלה אש מן השמים על הארמון של הגוים (קבר אותו האש), על המרכז עצמו, ואבד ושבר גדע לארץ ה' מפסיליהם אשר היו בצמרת הארמון, ונעשה בו חורבן גדול, ויהי לנס. ואין זה אלא סימן גאולה. וקבלה ביד אנשי הארץ שמעולם לא נפלה אש בירושלים בשום זמן מהזמנין. ולכך חזקו ידיכם רפות!"

"דרכי שמרתי... להמתיק בפי הרבים תחינות ובקשות... ובפרט מאותם אשר נתפשטו באויר המחכים בא"י ובירושלים עיר הקדש, ולהיות כי תפילה זו שהיא תקון קדמונים (הכוונה לימי הנגיד הנזכר). שקצת ממנה היתה כמוסה מאז באוצרותי, עתה מחדש נשתלחה מקהלה קדושה אשר בירושלים תוב"ב בגלילות אלו, והודרכה אלי תיכף מבוסיטו, למען אזכה בה רבים, כאשר הודות לאל עשיתי, כי שלחתיה בכל סביבות אלו, רחש לבי ג"כ להדפיסה פה".

"ידוע מה שאמרו רז"ל, שישראל כפרו בשי"ת ובדוד מלכם ובבית המקדש וצריך שיבקשו רחמים על שלשתן, והובא בילקוט שמואל רמז י"ו בשם ר' סימון. ואעפ"י שאנו מבקשים על שלשתם בתפלתנו, אין לנו תפילה מיוחדת על ככה, ראוי ליראי ה' ולחושבי שמו להתפלל על גאולה... על זה סדרנו תפלה קצרה להתפלל אותה באשמורת הבקר, כי אז שערי שמים פתוחים, או בעת מנחת ערב אחר תפילתם ותפילה זו קצתה הועתקה מתפילת ר"ה מקצתה מפרקי היכלות. וככה יעשה: יתפלל לפני אלהיו ויבכה על עונות נעוריו ויתודה, עונותיו ועון אבותיו, אחרי שישוב אל אלהיו בלבב שלם, ואחר כך יאמר:

"אנא י"י חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי אנא י"י אלהי כפר נא לחטאים ולעונות ולפשעים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך. ככתוב: אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור (ישעיה מ"ג, כ"ה), ונאמר: מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך (ישעיה מ"ד, כ"ב) שיר המעלות ממעמקים קראתיך י"י (תהילים ק"ל, א'). אנא י"י חטאנו אנחנו ואבותינו, העוינו והרשענו וכפרנו באלוהתך ובדוד מלכך ובבית קדשך ותפארתך, ואמרנו: אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי, איש לאהליו ישראל (שמואל א' כ', א') ועתה שבנו ונחמנו ונתחרטנו ושלשתם בקשנו: את י"י אלהינו, ואת דוד מלכנו ובית מקדשנו ותפארתנו. ככתוב אחר ישובו בני ישראל ובקשו את י"י אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל י"י ואל טובו באחרית הימים (הושע ג', ה).

"אנא י"י המצא והדרש לנו, ועשה אות לטובה, והאר פניך על מקדשך השמם למען י"י, וקבץ נפוצות קויך, ויבנה בית המקדש. הלא ידענו כי בוחר אתה בבן ישי. ובכן יתגדל שמך י"י אלהינו על ישראל עמך. ובכן, תן פחדך י"י אלהינו. על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת על כן נקוה לך י"י אלהינו (וכו' עד) ולעולמי עד תמלוך בכבוד. ובכן תן כבוד י"י לעמך וכו'. ובכן צדיקים יראו וישמחו , וישרים יעלוזו וכו' , ותמלוך אתה י"י לבדך מהרה על כל מעשיך בירושלים עירך ובהר ציון משכן כבודך, ככתוב: כה אמר י"י שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר י"י צבאות הר הקדש (זכריה ח', ג') ועלו מושיעים בהר ציון (עובדיה א', כ"א) והיה י"י למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה לכלם למלך ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו אותם (יחזקאל ל"ז, כ"ד-כ"ה). ועוד כתוב: זכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרבתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם (יחזקאל ל"ז, כ"ו).

"אנא י"י כתבנו לגאולה, אנא י"י כתבנו לישועה, והקל חבלי משיח מעלינו, ועננו ביום קראינו. ואם רבו עונינו, התר התר יוצר בראשית, סלח סלח אביר יעקב, מחול מחול קדוש ישראל, כי אדיר מלכים אתה, מלך אדיר, מלך ברוך, מלך גדול, מלך דגול, מלך הדור, מלך ותיק, מלך זך, מלך חנון, מלך טהור, מלך ישר, מלך כבוד, מלך לעד, מלך מרומם, מלך נורא, מלך סולח, מלך עוזר, מלך פודה, מלך צדיק, מלך קרוב, מלך רחום, מלך שומר, מלך תם. למה לך איבה עם זרע אברהם אהובך, למה לך קנאה עם זרע יצחק עבדך, למה לך תחרות עם זרע יעקב תמימך, כי קנין שמים וארץ קראת אותם. אנא רחם על פליטת גולת אריאל, הבנים אין לישראל. העל אלה תתאפק ה', תחשה ותעננו עד מאד. אל תנאץ למען שמך, אל תנבל כסא כבודך, זכור אל תפר בריתך אתנו כי אתה אבינו, כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו, אתה י"י אבינו גואלינו מעולם שמך"

"ובכל יום ה' בשבוע מתקבצים כל ישראל אחר תפילת שחרית לבית-הכנסת אחת גדולה, ומתפללים שם תפילה נוראה עד מאד על כל ישראל בכל מקום שהם ועל גלות השכינה וישראל וחורבן בית אלהינו, ומברכין לכל מי ששולח ממונו לסייע עניי א"י, שהקב"ה יאריך ימיהם ושנותיהם ויצליחו עסקיהם וישמרם מכל צרה וצוקה. וכל התפילה כולה עושים אותה כל ישראל בבכייה גדולה ובשברון לב. וקודם שמתחילין להתפלל עולה הרב הגדול החסיד מהרר"מ (ר' משה) גלאנטי יצ"ו על הבימה ודורש דברי כבושים ומעורר ישראל ליראת השם ומקרב אותן לאהבת הבורא במתק לשונו וגודל חכמתו ובקיאותו ורוב קדושתו. ואח"כ עולים ב' ראשי ישיבות, חכמים וחסידים גדולים ובעלי עבודה, על הבימה, שם האחד הוא החכם מהר"ר מסעוד (אזולאי) סגי נהור, והוא מורי ורבי, ידוע לכל ישראל רוב קדושתו ורוב בקיאותו, ושם השני מהר"ר שלמון מערבי יצ"ו, מפורסם הוא לעיני כל ישראל בחכמה ובענוה יתירה ובחסידות מופלאה, ומתחילין להתפלל באימה ובפחד וביראה גדולה, ושתי עיניהם זולגות דמעות כשתי מעיינות מים. מי ראה באותן תפילות וצעקות הגדולות והמרות שעושים כל ישראל בבכי ובדמעות גדולות, כולם כאחד, על הגולה ועל החורבן בעוונותינו הרבים, ומתוודים עוונותיהם, אשר אם יהיה לבו של אדם קשה כאבן, מוכרח הוא שיהפך ויתחרט על עוונותיו ויבכה בדמעות שליש בעמדו שם".

"מר"ח אלול מתחילין כל ישראל לקום באשמורת הבוקר ולומר סליחות. וט"ז ישיבות פה בצפת מתחלקים לד' כיתות, וכל כת עושה יום אחד כמו יום הכיפורים, דהיינו כל יום ב' וג' וד' וה' בשבוע מראש חודש (אלול) ועד יום הכפורים. וסדר התפילה הוא כן: לאחר שמסיימין תפילת הבוקר שתקנו אנשי כנסת הגדולה, מתקבצים כולם לבית הכנסת של איטליא, ועולה ראש ישיבה אחד, זקן ומופלג ומופלא ודורש דברי כבושים ועניני תשובה, ואח"כ מתחילין לומר סליחות ותחנונים גדולים בהכנעה גדולה, וכל העם עונים אחריו בלב נשבר ונדכה ובבכיה. ואחרי שמסימין זו התפילה מתחילין לשורר תהילים מן ראש עד סוף בניגון יפה ונעים במתון ובדקדוק גדול בלב ובנפש, ובין כל ספר וספר משוררים פזמון אחד של בקשת רחמים. ועומד הראש-ישיבה ואומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבזכות הספר זה של תהלים שקרינו לפניך ובזכות שמותיו הקדושים היוצאים ממנו, ובזכות מזמוריו ופסוקיו ותיבותיו וטעמיו תגן בעדנו ובעד כל ישראל בכל מקום שהם, ותצילנו מכל גזירות קשות. וכדומה לזה מבקש רחמים בעד כל ישראל, והעומדים שם עונים אחריו אמן. אח"כ אומרים ויעבור וי"ג מדות וקדיש, ומתחילין הספר שלאחריו. וכך הם עושים לכל ה' ספרים של תהלים.

"אח"כ מבקשים רחמים על הספינות ובני אדם הבאים לא"י, בין בים בין ביבשה,, שהקב"ה ינהלם וינחם למחוז חפצם על מי מנוחות וינהגם ברוחו הטוב ויצילם משודדים ומליסטים ויביאם לארץ הקודש.

"ואח"כ מתפללים על שלום כל הנדיבים השולחים ממונם נדבה לעניי א"י ומחזיקים בידם ללמוד תורה ולהתישב בא"י, שהקב"ה יצילם מדבר והרג ורעב ושבי וביזה וחליים רעים ומקרים רעים ויצליח להם בכל מעשה ידיהם, ויתן להם בנים עוסקים בתורה ובמצוות לשמה. אח"כ אומרים: אנא השם חזקם ואמצם ותן בלבם רחמנות להיטיב אלינו ולא נכרת ברעב בארץ החיים, ואל יגרמו עוונותינו לצאת מארץ חמדה טובה ורחבה בעבור פרוסת לחם ונתבטל מלימוד תורה ומעבודת השי"ת. עשה בעבור קדושת א"י שלא תישאר חרבה ושממה בלי יושב.

"אח"כ מתפללין על כל ישראל בכל מקום שהם, שהקב"ה יגן בעדם ובעד בניהם ובנותיהם וכל אשר להם, ויצילם מכל גזירות קשות ומעלילות ומגרושין ומשמדות. וכהנה וכהנה תפילות ובקשות רחמים אשר לא יכילם זה הספר. ואח"כ לומדים בזוהר עניני תשובה, ואח"כ לוקים מלקיות (לכפרת עוונות), ואח"כ מתפללין תפילת מנחה, ומרבים בסליחות ותחנונים ובוידוים עד אחר שקיעת החמה, ונפטרים לבתיהם לשלום. וכן עושים בכל ערב ראש חודש כמו יום הכפורים קטן".

"בכל יום שני וחמישי אחרי תפילת שחרית, ובכל שבת ויום טוב אחרי מנחה, הולכים למקום שממול כותל המערבי ומתפללים שם תחת כיפת השמיים... וכל אחד מברך ב"מי שברך" את האנשים הקרובים ללבו ושגמלוהו כל טוב ועתידים לגמלהו כל טוב, ונודרים צדקה למענם. וזה סדר התפילות שמתפללים בכותל המערבי.

"ואני ברוב חסדך אבא ביתך" עד "ענני באמת ישעך" והמזמורים קכ"ב, קל"ב וקל"ג (שבתהלים) וקוראים פרשת עקדת יצחק (בראשית כ"ב) בטעמי המקרא, ואחר כך אומרים:
"זכור את המעמד הגדול שהיה במקום הקדוש הזה, אברהם אבינו שהיה בשר ודם כמונו וכבש את יצרו ומדת חסדו ופשט ידו לשחוט את בנו יחידו לקיים כאשר צוית לו, ואתה ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד, יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך מעל בניך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת החסד והרחמים לפנים משורת הדין, ותציל עמך ישראל מכל פגע ותקלה וסיבות רעות שהן בעולם, כי די לנו בשפלותנו ובגלותנו, שאנחנו בעוונותינו מפוזרים בארבע פינות העולם, והבית הגדול והקדוש חרב בעוונותינו, ועיר קדשך חרבה עבור חטאתינו. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתמחול ותסלח על כל רוע מעשינו ותבנה ירושלים עיר הקדש, ונדחי ישראל יכנס, והבית הגדול והקדוש תבנה במהרה בימינו ותתגדל כבודו, ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם".

"אחר 'יקום פורקן' אומר החזן בקול רם, 'מי שברך' לכל הגבאים העוסקים בעניי ארץ ישראל בחוצה לארץ, ומזכירים כל אחד בשם. ומברכים ב'מי שברך' כל הקהלות והישובים השולחים כסף לירושלים להחזיק ידי לומדי תורה, ומברכים ב'מי שברך' את היחידים השולחים כסף לירושלים. וזה לשון ה'מי שברך':
"מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה, הוא יברך את כל הקהלות הקדושות וישובים שבחוצה לארץ בעבור ששולחים מנדבת לבם מממונם להחזיק ידי לומדי תורה ולעניי ארץ ישראל ולעיר הקדש ירושלים. בשכר זה הקב"ה יזכם לראות בבניינה ולשמוח בתיקונה, וישמרם ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, ויזכו לביאת משיחנו ולהביא נדבותם לבית המקדש במהרה בימינו בעגלא ובזמן קריב וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם עם כל ישראל, ונאמר אמן.
"ואחרי כן מברכים ב'מי שברך' מיוחד את גבאי ארץ ישראל שבחוצה לארץ כל איש ואיש לחוד. ואחרי כן מברכים ב'מי שברך' את הנשים השולחות כסף לירושלים:
"מי שברך אבותינו אברהם, יצחק יעקב משה ואהרן שרה רבקה רחל ולאה, הוא יברך את הנשים היקרות שבחוצה-לארץ היושבות הן בקהלות והן בישובים [בכפרים] בעבור ששולחות מנדבת ליבן ממונן לנשים עניות אשכנזיות שבירושלים תבנה ותכונן. בשכר זה הקב"ה יצילן מכל צרה וצוקה, העקרות שבהן יזכו לזרע כשר וקיימא, והמעוברות שבהן שלא יפלו פרי בטנן, והיושבות על המשבר יצאו מאפילה לאורה, והמניקות אל יחסר חלב מדדיהן, ואל תהי אסכרה בילדיהן, ויצילן מעין הרע ומרוחות רעות, ויגדלו את בניהן לתלמוד תורה ובנותיהן ינשאו לתלמידי חכמים, ותמיד יהא שלום בביתם עם בעליהן, ויזכו לביאת משיחנו ולהביא נדבתן לבית המקדש במהרה בימינו עם ישראל אחינו, ונאמר אמן".

"בכל שבת שחרית אחרי יציאת בית הכנסת הולכים מחיל אל חיל מיד לכותל המערבית... ושם אומרים המזמורים שנזכר בהם ירושלים וציון... ומברכין את גבאי ארץ ישראל שבחוצה לארץ ואת כל המתעסקין במעות לשלוח, וגם מברכין כל אחד את קרוביו שבחוצה לארץ..."

"ומזה הכפר [כפר יסיף שליד עכו] הלכנו... לכפר אחר קרוי ארכה, ושם קבור חושי הארכי... והוא ריע דוד. וישבנו על הקבר יום ו' ולמדנו עליו תורה נביאים וכתובים, וישבנו שם כל יום ו'. בהתבודדות גדולה ולמדנו ענין עצותיו וענייניו עם דוד [שמואל ב', פרקים ט"ו-י"ז], ולמדנו כל התהלים וסליחות בדמעות שליש על אורך הגלות ועל אף ה' [המגפה] אשר שולח בעיר קדשינו ירושלים."

"יהי רצון מלפניך אבינו מלכנו ידידות אור נפשנו רוחנו ונשמתנו, למען בריתך אשר כרת לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם מלפניך, זכור אהבתנו וחיבתנו והשב שכינתך לבית קדשנו והחזר להשתעשע בנו כימי קדם, כי קשה פרידתך ממנו כפרידת נפשנו מרוחנו, המו מעינו וכלתה נפשנו אל גאולת שכינתך, מתחננים ובוכים לפניך ה' אב הרחמן על גלות השכינה, הושיעה ה' שכינתך ודבק נפשנו באהבתך הנעימה והערבה על נפשנו רוחנו ונשמתנו, וייעול מלכנו בהיכלא אמן כן יהי רצון."

"מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה, הוא יברך וינצור ויעזור את כל אחד ואחד מישראל. המסיעים בטובת קופת ארץ ישראל, בין בגוף בין בממון, בין בדיבור ומעשה, וכל איש ואשה אשר יעשו עוד נדבה חדשה ישאו ברכה מלאה וגדושה - מאת ה' אלקים בציון, כי שם ציוה את הברכה וחיים, בזכות תורתנו הקדושה וזכות הארץ ושוכניה, האבות והאמהות נביאים ותנאים ואמוראים ובפרט התנא הגדול רבי עקיבא ורבי מאיר בעל הנס ורבי שמעון בן יוחאי המגינים עלינו תמיד. זכותם יגן עליהם ועל בניהם וכל אשר להם בתוך כלל ישראל, ואמרו אמן."

"פסיעתם ויגיעתם ופעולתם עבור עניי אה"ק [ארץ הקודש] לומדי תורה לא ימושו מפינו להתפלל קדם מרן דבשמיא בעד הגבאים [הממונים על תרומות א"י בליטא] בפרטות ובעד כל המתנדבים בעם. וכן דרכינו להתפלל בעת הליכתנו על קברי הצדיקים והקפת עיר קדשנו [צפת וסביבותיה]... וכן אנו שולחים בכל שנה מנין מבני מתיבתין [ישיבתנו] לעיר הקדושה טבריא תובב"א [תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן] להתפלל על קבר ר' מאיר בעל הנס ורבי עקיבא ושאר תנאים ואמוראים וגאוני ארץ. וכן היו מבני מתיבתין דנן בירושלים עיר הקדושה אצל כותל מערבי וציון קבר זכריה הנביא ועוזיה המלך, והתפללו בעד כל הגבאים והמתנדבים ומחזיקים אותנו ובעד כל יושבי גלויותינו, שיקבץ נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ לארצנו ויבוא גואל צדקנו ובנה בית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון."