|
תקציר: תולדות יהדות אנגליה ארגון הקהילה וקשריה עם מדינת ישראל. מילות מפתח: יהדות התפוצות, יהדות אנגליה, ציונות. |
|
יהדות אנגליה המונה כיום כחצי מיליון נפש הנה הקהילה השניה בגודלה בפזורת העולם המערבי. מקורה בשני זרמים עיקריים. ראשיתה בקהילה הספרדית של בויס מארקס שהייתה מרכבת ממתיישבים ספרדים ופורטוגזיים שייסדוה בשנת 1656, לאחר מכן בסוף המאה ה- 17, נוסדו הקהילות האשכנזיות העולות כיום במספרן בהרבה על הספרדים. במשך 300 שנות קיומה בבריטניה פיתחה הקהילה היהודית מסגרות ארגוניות מקוריות, ונתן לתארה כאחת הקהילות היהודיות המאורגנות ביותר בעולם. היא אחת המעטות בעולם שיש לה רבנות ראשית בעלת מעמד וסמכות. היא מיוצגת על ידי ועד שליחי הקהילות של יהדות בריטניה, מוסד הנבחר בצורה דמוקרטית, ופועלים בה מוסדות חינוכיים ופילנתרופיים יציבים. כפי שניתן לצפות התפתחה והתקדמה הקהילה בהתאם לקווים והשאיפות של הציבור הרחב הלא יהודי, בתוכו היא מתגוררת. בהתאם לכך מהוה המסורתיות הדתית קו מנחה בחיי הקהילה. חופש הביטוי, ההגדרה הדתית והשוויון האזרחי מהוות זכויות הקהילה הנשמרות מעל כל משמר. במשך כל תקופת קיומה של הקהילה טופחו ערכי הלאומיות היהודית. כבר בתעודות הקדומות ביותר של קהילת בויס מרקס מופיעות תקנות המיועדות לסיועה של "הארץ הקדושה". גישה זאת של "הזדהות הדוקה", תחילה עם הרעיון של "בית יהודי" ולאחר מכן ההבנה, העזרה ושיתוף הפעולה עם מדינת ישראל יכולים להיחשב כמכנה המשותף לקהילה כולה. בימיה הראשונים של הציונות המדינית שמשה לונדון כמרכז הפעילות לקידומה והשגתה של תפיסה זו. היות ובריטניה החזיקה במנדט על "פלסטינה", כתוצאה מהחלטת חבר העמים. היה זה נחוץ ביותר מבחינה היסטורית, שיהיה בבריטניה קול יהודי ברור שיתבע בתמידות מהשלטונות להכיר בעובדה זו. ניתן לומר בבירור כי בכל התקופה שקדמה להצהרת בלפור ולאחריה הייתה השפעתה של יהדות אנגליה מכרעת להשגת מטרות היסטוריות אלה. ניתן לקבוע ככבוד נצחי ליהדות אנגליה שבמשך תקופת המאבק למען המדינה היהודית מחתה ולחמה ללא לאות ורתיעה נגד הספר הלבן ומדיניות צמצום העלייה לארץ ישראל, למרות שעמדה זו הייתה בניגוד למדיניותה המוצהרת של ממשלת ארצה. מן הראוי לציין שבמאבק זה הצטרפו אליה אוהדים לא יהודיים רבים ביותר שהבינו את ערכה וחשיבותה של תפיסת הציונות בדבר המדינה והלאומיות היהודית. היום, עם יסודה של מדינת ישראל עבר כמובן מרכז הפעילות הפוליטית למען העם היהודי לארץ ישראל וקהילת בריטניה שמה עתה את הדגש של פעולותיה על בעיית היחסים בין ישראל והתפוצות. הפדרציה הציונית של בריטניה ואירלנד, המהוה גוף חזק ומאורגן כהלכה, העבירה את מרכז הכובד של פעולותיה מבעיות פוליטיות לשטחים חינוכיים ולעידוד הקשרים הכלכליים, תרבותיים ואישיים עם מדינת ישראל. הרוב המכריע של ציוני בריטניה מצדד בהזדהות עם ישראל ככלל ולא עם מפלגות או זרמים פוליטיים במדינה. מתוך הכרה בצורך לשנוי מהפכני ביסודות הרוחניים של חינוך הילדים נחלצה הפדרציה הציונית לאחרונה להקמת בתי ספר יומיים בהם מהווים מקצועות היהדות כגון השפה העברית וההיסטוריה היהודית חלק אינטגרלי של תכנית הלמודים נוסף ליתר המקצועות הנלמדים בכל בתי הספר במדינה זו. כמו כן הנהיגה הפדרציה את תכנית "שנת השרות" לפיה מעודדים צעירים וצעירות לבוא לישראל לשנת עבודה או מחקר על מנת לפתח קשרים אישיים עם המדינה החדשה. נעים לציין שאחוז גדול של אלה שבאים בדרך זו נשארים לצמיתות בארץ תוך החלטה לבנות כאן את עתידם. ביחס לקרנות הלאומיות ניתן לקבוע כי בבריטניה בניגוד למשל לארצות הברית, המנהיגים, התורמים הגדולים ביותר וכן הפעילים המסורים, הן עבור המגבית המאוחדת והן עבור הקרן הקיימת הם כולם ציונים מאורגנים. ניתן למעשה לומר, כי מחוץ למקרים יוצאים מהכלל, הרי ההנהגה של היהדות האנגלית בכל השטחים הינה בידיהם של ציונים מאורגנים. בכל מוסדות הקהילה, הן הפוליטיים והן החינוכיים והסוציאליים, נשמע הקול הציוני ברמה. התיירות מבריטניה לישראל גוברת משנה לשנה תוך עידודה וסיועה של התנועה הציונית. העלייה משם, למרות היותה מצומצמת מהוה בכל זאת גורם חשוב בהתפתחותה של המדינה כמעט בכל השטחים. לפי האומדן חיים כיום בישראל כתושבים ואזרחים כ- 6000 עד 7000 יהודים יוצאי בריטניה שאפשר למצאם בכל ענפי החיים. בשרות הממשלתי, במשפט, בכלכלה, בתעשייה וכו'. יחידה במינה היא יהדות זו גם בעובדה שהיא מקיימת ומחזיקה שני שבועונים בעלי מעמד בינלאומי. הראשון הנו ה- Jewish Chronicle ביטאון יהדות אנגליה שהנו העיתון היחיד בעולם המוסר עובדות, ידיעות והערכות על פרובלימות לא רק של יהדות בריטניה אלא של יהדות העולם כולו. ה- Jewish Observer and Middle East Review , ביטאון הפדרציה הציונית של בריטניה ואירלנד שנוסד לפני כ- 10 שנים, מוכר בכל מקום כאחד העיתונים הבקיאים ביותר העוסקים בישראל והמזרח התיכון, ובבעיות הקושרות את המדינה היהודית עם קהילות הגולה. שני העיתונים גם יחד מבוקשים ביותר גם בקהילות יהודיות הרחק מחופי בריטניה. מה בדבר עתידה של יהדות זו? בפנינו עומדת בעיה אחת גדולה. במשך כל תקופת קיומה, לא הייתה יהדות זו מסוגלת לספק ממקורותיה היא את כוחות המנהיגות, המדע והמסורת וכן את הידע הדרושים לקיומם של הזהות והחיים היהודיים. לדוגמה, במשך כל שנות קיומה לא כיהן בה יותר מרב ראשי אחד יליד בריטניה, ובין הדיינים בימינו אפשר למנות רק אחד שנולד שם. בעבר שאבה בריטניה באופן חופשי מהמאגר הגדול של החיים והידע היהודיים במזרח אירופה וזרמים תמידיים של הגירה יהודית ממרכזים אלה ספקו לה תגבורת של מנהיגות ותודעה יהודית. היום לצערנו נתרוקן מאגר זה, ועתה עומדת יהדות זו בפני שוקת שבורה. כך שאם לא תבקש את השראתה הרוחנית החדשה ממדינת ישראל, שהיא היחידה המסוגלת כיום לספק השראה זו, בכל השטחים, עלולה ההתבוללות שדוכאה עד כה בצורה תקיפה, לאכול כל חלקה טובה ביהדות זאת. לאושרנו, לא מתעלמות קהילות בריטניה מעובדות אלה. היא פונה יותר ויותר לישראל, והדרך דו-סטרית. מבריטניה באים העולים (עדיין במספרים קטנים למדי, אולם בעיה זו תלויה בהרבה בסידורי קליטה) היא דואגת לקרנות מהמגביות השונות, ומפתחת את התיירות לישראל ואילו ישראל משגרת מורים, מדריכי נוער, שליחים, ספרי לימוד ועוד. הגשרים בין שתי הקהילות הם מרובים ועתיקים, אולם עדיין אין מקום לשאננות. כ' דורות יגדלו ביהדות הבריטית שלא חשו את המאבק למען המדינה היהודית ולא הכירו מעולם מצב בו לא היוותה ישראל מציאות פוליטית בעולם. אם ברצוננו למנוע שדורות אלה יקבלו כדבר מובן מאליו את ההישגים ההיסטוריים הכבירים של זמננו, עלינו להבטיח יצירת מגעים הדוקים יותר, החדרת תכנים יהודיים ותחושה ישראלית במידה מוגברת במסגרות החינוך של הדורות החדשים של יהדות בריטניה. |
