|
תקציר: תולדותיה של יהדות דרום אפריקה וזיקתה לישראל. מילות מפתח: יהדות התפוצות, יהדות דרום אפריקה, ציונות. |
|
מיום בואי להשתקע במדינת ישראל, נוכחתי לדעת שאכן צדקו חז"ל באומרם "אינה דומה שמיעה לראיה" אע"פ שבנידון דידן הראיה היא לא ראית העיניים אלא ראית הלב. הנה בדרום אפריקה בה כיהנתי בתור רב ראשי קודם עלייתי ארצה נפוצה השמועה בשנים האחרונות שקיימת וגוברת בישראל תנועה של התרחקות גמורה מיהדות התפוצות, התרחקות מחייהם, בעיותיהם ועתידם. בארצות הגולה החלו לדאוג על השינוי הזה לרעה, ומרחוק נראים הדברים כאילו במדינת ישראל פונים עורף לגלות, ומתייחסים אליה בביטול גמור. ולכן, גדולה ונעימה היא הפתעתי, כאשר על כל צד ושעל אני רואה ומוצא התעניינות גדולה ועמוקה בכל מה שמתרחש בתפוצות. לו הייתי נענה לכל ההזמנות שאני מקבל להרצות ולכתוב על יהדות דרום-אפריקה לא היה לי פנאי לשום דבר אחר. ואע"פ שאין ביכולתי להיענות לכל ההזמנות האלה, בחפץ לב הסכמתי לבקשתם של האחראים ל"מחניים" לכתוב על יהדות דרום אפריקה. עד לפני כשנה, הייתה דרום-אפריקה חברה בקהיליה הבריטית, ואף עתה עם פרישתה ממנה, בגלל מדיניות ההפליה הגזעית השוררת בה, אין דבר זה משנה את העובדה שיהדות דרום-אפריקה מהווה חלק מיהדות הקהיליה הבריטית ויחד עם יהדות ארצות-הברית הרי היא חלק בלתי נפרד מן היהדות של ארצות דוברות-אנגלית. ברם, אם בשטחים רבים דומה יהדות דרום אפריקה ליהדות הארצות דוברות האנגלית, הרי שיש לה קווי אופי מיוחדים משלה שכדאי לציינם. מספר היהודים בדרום-אפריקה הוא מדויק ולא משוער. דרום אפריקה היא אחת מן הארצות המעטות שבמפקד האוכלוסין הנערך בכל עשר שנים, מכניסים שאלה על הדת. לפי מפקד זה יש כיום כ- 105.000 יהודים בדרום-אפריקה. נוסף להם יש כשמונת אלפים ברודזיה שעל אף היותה מדינה עצמאית, הרי מבחינה יהודית הינה חלק בלתי נפרד מיהדות דרום אפריקה. לפני כשלושים שנה אפשר היה לחשוב שיהדות דרום אפריקה הינה מושבה של יהדות ליטא המפוארת. רובם ככולם של היהודים באו מליטא וכמעט שאין עיירה או אפילו כפר קטן בליטא שאין לו "לנדסמנשאפט" בד"א. אך מאוחר יותר השתנתה תמונה זו, לרגל הרדיפות בגרמניה של היטלר היגרו כעשרת אלפים מיהודי גרמניה לדרום אפריקה. הממשלה של אותה התקופה גם לא הסתכלה בעין יפה על הגדלת מספר היהודים ובשנת 1937 נסגרו שערי הארץ בפני הגירת יהודים נוספים. איסור זה גרם לשינוי מוחלט בהרכב האוכלוסייה היהודית. כך שכיום הגיעו הדברים לכך שכל יהודי בד"א שהוא למטה מגיל עשרים וחמש שנה הוא כבר יליד דרום אפריקה ובפעם הראשונה רובם של היהודים בד"א נולדו בה. הפיזור היהודי הוא כדלהלן: ביוהנסבורג, העיר הגדולה ביותר בד"א יש כ- 55,000 יהודים, ז"א יותר ממחצית כל היהודים במדינה. בעיירות של מכרות הזהב בסביבות יוהנסבורג יש כ- 10,000. בקייפטון, שהיא הוותיקה בקהילות ד"א 15,000 יהודים, ובחמש ערים אחרות: פורט אליזבט, איסט לונדון (בגלילת הקיף), דורבן (עיר הבירה של גלילת נטל). פריטוריה (עיר הבירה של המדינה בכלל ושל גלילת רטנסוול בפרט) ובבלומפונטיין (עיר הבירה של גלילת אורנג' פרי סטייט) יש יותר מאלף יהודים בכל אחת מהן. למרות זאת היהודים הם מפוזרים ומפורדים בכל עיירה קטנה ובכל כפר אע"פ שבשנים האחרונות קיימת הגירה מתמדת מהכפר לעיר ומספר לא קטן של קהילות קטנות מתחסל. כתשעים וחמישה אחוז של היהודים משתייכים לקהילות מסורתיות, אך אין דבר זה אומר, שהם יהודים אדוקים ושומרי מצוות. חילול שבת נפוץ ביותר בגלל החוק האוסר באופן מוחלט לפתוח חנויות ביום ראשון. מצב הכשרות, למרות שהשתפר בהרבה בשנים האחרונות, אינו עומד עדיין על הרמה הרצויה. למרות זאת אין כמעט מקום המונה עשרה יהודים שאין להם בית כנסת ושוחטים ושמתאספים לתפילה בכל ליל שבת - ולמחרת הולכים לעבודה! אפשר אמנם ללגלג על אי-עקביות זו, אבל חייבים להודות שע"י מנהג זה מצליחים לשמור איך-שהוא על הצורה הקהילתית של המקום. קיימת בד"א קהילה רפורמית די חזקה, אך היא מתרכזת רק בערים הגדולות. הקהילה היהודית בד"א מאורגנת למופת. יש בה שלושה מוסדות המייצגים את היישוב, ואין מלכות אחת נוגעת בחברתה עד כמלוא הנימה: "ועד שליחי הקהילות" מייצג את היהודים בתור אזרחי המדינה ושוקד על זכויותיהם כלפי הממשלה, ה"הסתדרות הציונית" מהווה איגוד ארצי שכל התנועות והזרמים המפלגתיים בלא יוצאים מן הכלל, ממפא"י ועד חרות מיוצגים בו. החיים הדתיים מאורגנים בשני מוסדות נפרדים: אחד שסמכותו על שלוש הגלילות של טרנסוול, פרי סטייט ונטל, והשני בשביל הקייף. ליד שני מוסדות אלה מכהנים בתי דין דתיים. בשנים האחרונות התפתח והתחזק מוסד רביעי הנחשב כיום למוסד שאינו נופל בחשיבותו וערכו מן שלושת המוסדות האחרים והוא "ועד החינוך". עם ההתפתחות הנפלאה של רשת רחבה של בתי ספר יהודים יומיים, תופעה חדשה שלא ידעו עליה קודם, עם הקמת בית מדרש למורים ומוסדות חינוכיים אחרים התקדמה יהדות דרום אפריקה בשדה החינוך בצעדים ענקיים. כיום קיימת כבר "ישיבה קטנה" ביוהנסבורג הדומה לישיבות התיכוניות בישראל אלא שרמת הלמודים בה נמוכה יותר. גם הקתדרה לעברית באוניברסיטאות של יוהנסבורג וקיפטאון הולכת ומתפתחת. המימון של הוצאות הקהילה הדתית בא מדמי-חבר קבועים ומתמיכה קטנה מהמגבית הפנימית. שלשת המוסדות האחרים מתממנים ממגביות ארציות המתנהלות לפי שיטה מקורית ומוצלחת ביותר. המגבית עושה סידורים עם הבנקים לנכות מחשבון התורמים סכום קבוע בכל חודש למשך כ"ד חדשים. כל מוסד מארבעת המוסדות הקיימים מארגן את המגבית שלו בכל שנתיים. יש לראות ביהדות דרום אפריקה את היהדות הכי ציונית שבין כל התפוצות. בד"א אין הבדל בין "יהודי" ו"ציוני", והמצב המדיני גורם לחוסר התבוללות. התרומות למגבית המאוחדת של הסוכנות נחשבות למס של כבוד, ולא ל"נדבה" או "צדקה", והתרומה בכוח-אדם, מגיעה לממדים ניכרים. אין כאן המקום לעסוק בבעיה המסובכת של הפליית הגזע בדרום אפריקה ועל השפעתה על הקהילה היהודית. בעניין זה נצטמצם בשתי הערכות: ראשית, כל החיים היהודיים הפנימיים מתנהלים כאילו בעיה זו לא הייתה קיימת במציאות. פשוט מאד, לא לוקחים אותה בחשבון, כשמתעוררת שאלה של בנין בית כנסת חדש, או בהתמתחותה של רשת החינוך. מעלימים עין כמעט לגמרי והגישה של הכלל היא "זה לא ענייננו". אינני יודע אם גישה זו בריאה היא או לא, אני רק קובע את העובדה. וההערכה השניה נובעת מהראשונה: המצב המדיני משפיע רק במידה קטנה מאד על הגברת קצב העלייה לישראל. אי אפשר לשכנע את יהודי דרום אפריקה שהם יושבים על הר-געש, ושהחכם הרואה את הנולד צריך להתרחק מהר זה. החיים טובים מדי, והם רוצים להאמין שכך זה גם ימשך, ומכיוון שאין דבר העומד בפני הרצון, הם מוצאים סימוכין ועידוד לדעותיהם הקדומות. למרות כל זאת גוברת העלייה בממדים מתמידים, לא עליה של בהלה, אלא של חישוב ותכנון וזה הודות לחנוך הציוני הרחב. מי שמכיר את המצב לא יקשה לו ללמד זכות מסוימת על יהדות דרום-אפריקה. אחרי ככלות הכל יש אנשים שהם מרחיקי ראות, ודואגים אם לא לעצמם אלא לעתידם על בניהם. אנשים אלה באים לידי מסקנה שהגיע הזמן שיעזבו את הארץ. והם בתור אזרחים בריטיים כל הקהיליה הבריטית פתוחה לפניהם ומוכנה לקבל אותם בזרועות פתוחות ובלי הגבלה. הם יכולים להגר לאנגליה, לקנדה ולאוסטרליה, אבל הרוח הציונית ואהבת ארץ ישראל שחודרת בתוך לבם גורמות שברוב המקרים, כשסוף סוף מגיע הרגע הזה פניהם מועדות דווקא למדינת ישראל. עם הקמת גוף מיוחד לקליטת העולים מד"א אפשר לצפות לעליה גוברת ומדינת ישראל תמצא בהם חומר טוב ואפילו מצוין. |
