|
תקציר: תולדות יהדות צפון אפריקה (תוניסיה ואלג'יר), השתלבותם בחיי הכלכלה והמדינה. מילות מפתח: יהדות התפוצות, יהדות צפון אפריקה. |
|
במשך השנים שעברו החל מהקמת הרפובליקה הטוניסאית העצמאית והחופשית ב- 1955, חיו היהודים בצפון אפריקה וממשיכים לחיות בצל המהפכות הפוליטיות, החברתיות, הסוציולוגיות, הדמוגרפיות והרוחניות המאפיינות גורלם של יהודי אסיה ואפריקה בדורנו. עובדה היא שבמשך השנים שהקהילות היהודיות חיו בארצות אסיה ואפריקה, לפני למעלה מ- 2000 שנה, ומאז תקופת הבית השני, הם הושרשו ונעקרו עתה מיבשות אלה, למרות העבר הארוך הזה, ובמשך כמה שנים חוסלו. מאז הקמת מדינת ישראל נוכחנו בתהליך היסטורי שהביא לא רק לידי המעטה אלא כמעט לידי חיסול הקהילות היהודיות שחיו במסגרת ארצות מוסלמיות: כ 90% של יהודי סוריה, 97% של יהודי עיראק, 89% של יהודי מצרים, 93% של יהודי לוב, 93% של יהודי תימן, עזבו את ארצם, את מולדתם ואת ביתם על-מנת לעלות לארצנו ברוב רובם. התהליך הזה פעל וממשיך לפעול גם בארצות צפון אפריקה. בתקופה הקצרה של 6 השנים שעברו נוכחנו בהגירה המונית מרוב הקהילות היהודיות בטוניסיה, במרוקו ומגמות אלה מתחילות עכשיו להתגלות גם באלג'יריה. המצב הפוליטי באלג'יריה כיום, מדגיש ביותר את מהות הבעיה המיוחדת של יהדות אלג'יריה: בכל ארצות האיסלאם, השתייכו היהודים לשני עולמות: העולם היהודי והעולם המוסלמי-ערבי המקיף אותם. באלג'יריה שייכים היהודים ל- 3 עולמות: העולם הצרפתי, שבו השתלבו והתבוללו החל מ- 1870 שנת קבלתם את האזרחות הצרפתית, לעולם היהודי וגם לעולם האלג'ירי. מצב זה קיים גם בשכבות המתקדמות בתוניסיה ובמרוקו. ואם בתוניסיה ובמרוקו גרם חיסול השלטון הצרפתי להגבלת החופש של היהודים, הרי שבאלג'יריה חוששים המשקיפים מטרגדיה גדולה עוד יותר. מפני שהרוב הגדול של היהודים באלג'יריה נותק מן העולם המוסלמי הערבי-אלג'ירי והשתלב בחברה הצרפתית. ההתקדמות החינוכית, התרבותית והחברתית של היהודים באלג'יריה, במשך המאה שעברה הייתה מהירה ויסודית. הם נתנו למדינתם לא רק אלופי-שחיה, אלופי-טניס ושני אלופי עולם בהתאגרפות, אלא גם פקידים בכירים, פרופסורים באוניברסיטאות, רופאים בעלי שם עולמי, עורכי-דין ועיתונאים מפורסמים, ציירים ומוסיקאים בעלי כשרונות, שחקני תיאטרון וקולנוע, מומחים ברדיו וטלביזיה, משוררים והיסטוריונים, סופרים, מהנדסים וכו'. המדען שבנה את הכור האטומי הראשון בצרפת הוא יהודי אלג'ירי, וממציא השיטה החדישה ביותר לצילומי תנועות הלב גם הוא מתוך הקהילות היהודיות האלג'יריות יצא. באוניברסיטת פריז מכהנים למעלה מ- 10 פרופסורים שמוצאם מיהדות אלג'יריה. עלינו להדגיש שיהודים רבים מצפון אפריקה שהצליחו בעיסוקיהם נוטים להגר לצרפת ושם הם תופסים מקום נכבד בחיי הקהילות היהודיות בצרפת. כיום קיימת בצרפת ההגירה של יהודי צפון אפריקה. התנועה הדמוגרפית הזאת היא כל-כך חזקה שרק בעיר כמו מרסיל קיימים למעלה מ- 40,000 מיהודי צפון-אפריקה ברובם אלג'ירים המנסים להשתקע שם. אין לנו לחשוב שכל יהודי אלג'יריה הם אקדמאים, גם אינם סוחרים. המבנה הסוציו-כלכלי שלהם הוא נורמלי ומוצאים אותם בכל המקצועות. הרכב קהילתם דומה להרכב החברה האירופאית בארץ קולוניאלית, ז"א קצת יותר למעלה מן הנורמות המקובלות באירופה. חוץ מהמסחר והסיטונות, והמקצועות השונים, הפקידות הגבוהה, המקצועות הליברליים, מצוי בין יהודי אלג'יריה מספר גדול של רופאים ובעלי מקצועות מדעיים. בני הנוער נוטים להמשיך את לימודיהם בהנדסה ובמתמטיקה, פיזיקה או כימיה. המעמד הבינוני מונה מספר רב של אומנים, חייטים, ספרים, צורפים, סנדלרים, נגרים, מכונאים, שרברבים וכו'. באזורים החקלאיים של אלג'יריה נמצאים מספר די גדול, של תעשיינים וגם חקלאים. מספר הנשים העובדות, הוא באופן יחסי גבוה במיוחד בארץ ים-תיכונית: תופרות, פקידות, מורות וכו'. מספר הולך וגדל מהן, ממשיכות לימודיהן באוניברסיטאות. סך הכל, החברה היהודית באלג'יריה מהווה שכבה בינונית אשר בה כמעט חוסלו שכבות העוני אשר מספרם עוד גדול בתוניסיה ובמרוקו. מספר היהודים ששיתפו פעולתם במהפכה הן לצד המורדים האלג'ירים (פ.ל.נ.) והן לצד הקיצונים הצרפתיים (או.א.אס.) הוא קטן מאד. היהודים האלג'ירים בהמוניהם קיוו ומקווים להסדר שלום בין הצרפתים ובין הערבים כי ייעודם הסוציולוגי הוא באלג'יריה כמו בשאר ארצות הגולה במיוחד בארצות אסיה ואפריקה, להיות מתווכים בין החברה הצרפתית ובין החברה הערבית והם היו הקורבנות הראשונים של המלחמה הזאת. עסקן סוציאליסטי מאלג'יר, ויליאם לוי נהרג ע"י האו.א.אס., ובנו נהרג על-ידי הפ.ל.נ. עובדה זאת מסמלת באופן טרגי את מצבם של היהודים האלג'ירים: הם נחשדים ע"י כל הקיצונים וסובלים משני הצדדים. בתקופה האחרונה מקווים להסדר שלום בין צרפת ואלג'יריה. הפ.ל.נ. והממשלה האלג'ירית הזמנית ג'.פ.ר. מנסים לשכנע את הקהילות היהודיות שעתידם יהיה מזהיר באלג'יריה החדשה והעצמאית לאחר שיימצא ההסדר. אבל ההגירה הולכת וגוברת מכמה סיבות: סיבה ראשונה היא פוליטית, המיעוטים האלג'יריים מפחדים לחיות בצוותא עם ההמונים המוסלמים באלג'יריה המשוחררת, כי רוב העם האלג'ירי עשוי להשלים עם הצרפתים אבל עלול לחשוב את היהודים כבוגדים באידיאל הלאומי של האלג'ירים. הנימוק השני של הגירתם היא עמוק יותר: ההכנסה הממוצעת של כל מוסלמי באלג'יריה היא כ- 50 דולר לשנה. ליהודים הכנסה ממוצעת דומה לנורמות המקובלות באירופה ז"א נמצא בין 2000-1000 דולר לשנה. המספרים האלה מבליטים למה קשה יהיה למיעוט הלא מוסלמי לחיות בלי בעיות במדינות המוסלמיות החדשות שנוסדו באסיה ואפריקה. זאת היא הסיבה העיקרית להגירתם. הרוב הגדול של היהודים המהגרים מאלג'יריה ישתקעו בצרפת, כי ימצאו שם תנאי קליטה הרבה יותר נוחים. עלינו לשמור על קשר הדוק אתם עד שיזכו לעלות ארצה. כי למרות כל הנוחיות שימצאו בגולה, קליטתם הרוחנית והחברתית לא תהיה שלמה. השתלבותם באקלים הסוציאלי, החברתי והפיסי של הגלות, תעורר מספר בעיות ורוב יהודי צפון אפריקה שבחרו להשתקע באירופה או באמריקה לא יזכו למצוא את הפתרון לבעיות הללו. חוץ מזה היהודים יתקשו בגורם עוד יותר חזק: המסגרת הסוציולוגית של הקהילות היהודיות בצפון אפריקה הייתה חזקה מאד והיא נהרסת כליל כאשר הם עוברים לארץ אחרת. מספר גדול מיהודי צפון-אפריקה רואים את הסכנה להתבוללות יסודית, ובעוד דור או שנים יחוסלו מהיות יהודים. הנימוק הזה גרם לעלייתם של משפחות רבות. לפני כמה ימים נתקבלה בבית הנשיא קבוצת עולים הבאים מצפון אפריקה ועולה אחת השייכת לשכבות האמידות במרוקו הסבירה שהגורם החזק ביותר לעליית משפחתה לארצנו היה הפחד מן ההתבוללות והרצון לשמור לדור הבא את הערכים הרוחניים של היהדות. |
