 לדף ראשי
לתוכן הגיליון
ונציה
יוסף עוזר
גיליון מס' 36 - כסליו תשע"א * 11/10 ונציה, venezia
כְּמוֹ וֶנֶצְיָה הַשּׁוֹקַעַת, עִזְבוּ לְרֶגַע אֶת תְּנוּעָתָן הַקְּלִילָה שֶׁל הַגּוֹנְדּוֹלוֹת, מַמְחִישׁוֹת גַּם הֵן אֶת תְּנוּדַת הֶעָלֶה שֶׁל חַיֵּינוּ עַל פְּנֵי מֵי הָאַפְסַיִם הַמֻּכָּרִים. בְּמִבְנֵי הַחֶמְדָּה הָאַדִּירִים נִתְרַכֵּז, הַיּוֹרְדִים, בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, תְּהוֹמוֹת, בִּמְתִינוּת מְבִיכָה, לוּ הָיָה אֶפְשָׁר לֶאֱסֹף, אֶת הַיֹּפִי כֻּלּוֹ בְּטֶרֶם יִשְׁקַע, אֶת הָעַמּוּדִים הַמַּפְלִיאִים בִּפְּיָאצָה סֶן מַרְקוֹ, בַּבִּנְיָן הָעוֹמֵד מֵאוֹת שָׁנִים מְשֻׁכְנָע בְּאֹרֶךְ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו, אֶת אֵין סוֹף הַיֹּפִי הַמְּגֻלָּף, בְּדוֹמֶה לְמַה שֶׁמְּגַלֵּף הַלֵּב, בְּאַהֲבָתוֹ, בְּגַעְגּוּעָיו, הָאֲרָיוֹת אֲדֻמֵּי הַשַּׁיִשׁ בַּכִּכָּר הַקְטָנָה שֶׁל הָאֲרָיוֹת וּפִתּוּחֵי הַשְּׁעָרִים שֶׁל בָּזִילִיקַת סֶן מַרְקוֹ וַאֲפִלּוּ אֶת בְּלוֹרִיּוֹת הָעֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם מֵעַל קָנָאל גְּרָנָדָה וְהַשָּׁעוֹן בְּמִגְדַּל הַשְּׁעוֹנִים שֶׁלִּבּוֹ הוֹלֵם לְלֹא הֶפְסֵק מֵאָז 1499 וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁעוֹד מְעַט יָמוּת. רִבּוֹנוֹ שֶׁל הַיֹּפִי, לָמָּה יֵלֵךְ הַכֹּל אֶל הָאַיִן, לָמָּה תִּשְׁקַע הָאַהֲבָה, מוֹתַר הַנְּשִׁיקָה לְכָל אֲשֶׁר נוֹצָר? כְּכָל הָאָדָם, הָאָדָם, שֶׁעַמּוּדָיו בִּמְבוּכָה רוֹפְסִים כֹּה רַבֵּי הַשְׁרָאָה הָיוּ הַיּוֹנִים שֶׁחִיְּכוּ לִי וְלָךְ כֹּה רַבֵּי חֵן הָיוּ עַפְעַפֵּינוּ כַּגְּשָׁרִים הָאֵלֶּה הַחוֹמְקִים עַל קִסְמֵי חֲלִיפוֹת הַזְּמַן גַּם מַדְרִיךְ תַּיָּרִים הָיָה לָנוּ : אַבָּא וְאִמָּא, מְנַוְּטִים אֶת יַלְדוּתֵנוּ בַּיָּמִים שֶׁטֶּרֶם עָמַדְנוּ עַל דַּעְתֵּנוּ, עַל עַמּוּדֵי קְלוֹנָס. וּפִתְאוֹם: הָאָדָם הוּא הַשּׁוֹקֵעַ, מִבְנָיו הַמְּפֹאָרִים, בִּדְכִי הַזְּמַן הַשָּׁקוּף וְהַמָּוֶת: הוּא הַצַּלָּם, הַתַּיָּר הַמְּתַעֵד, הָאֶחָד וְהַיָּחִיד שֶׁמַּנְצִיחַ . |
|
